ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 04/11/1997

בקשת חוות דעת ממבקר המדינה על טיפולו של הרשויות המוסמכות במניעת גניבות רכב; שאלת הבהרה של יו"ר הוועדה למפכ"ל המשטרה בדבר פרסום באשר לקונספירציה בקשר לרצח ראש הממשלה רבין, זכרו לברכה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 144

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שלישי. ד' בחשון התשנ"ח (4 בנובמבר 1997). שעה 10:30

נכחו;

חברי הוועדה;

יוסי כץ - היו"ר

תאופיק חטיב

ניסן סלומינסקי

דוד ראם

רפאל אלול
מוזמנים
משרד מבקר המדינה: יאיר הורביץ - מנכ"ל

משה שקד - ממונה על אגף

חנה יזרעלוביץ - ממונה על אגף
המשרד לביטחון פנים
רב-ניצב אסף חפץ - מפכ"ל

סנ"צ משה מאוטנר - עוזר ראש אח"ק

איגוד חברות הביטוח;

שמואל גולומב - מנכ"ל

אברהם רינות - יו"ר הוועדה לטיפול בגניבות רכב

משה אברמוביץ - חבר הנהלה ויו"ר הוועדה למשפטים וחוק

שמואל מלכיס - כלכלן איגוד חברות הביטוח

משרד האוצר;

אופירה אליאב - סגנית הממונה על שוק ההון

עופר לינצ'בסקי - רפרנט אגף התקציבים
מנהל הוועדה
ברוך פרידנר
קצרנית
חדוה בנקין
סדר-היום
א. שאלת הבהרה של יו"ר הוועדה למפכ"ל המשטרה בדבר פרסום באשר לקונספירציה

בקשר לרצח ראש הממשלה רבין, זיכרו לברכה.

ב. בקשת חוות דעת ממבקר המדינה על טיפולן של הרשויות המוסמכות

במניעת גניבות רכב.

- = - = - = - = - = - = - = - = - = - = - = - = - = - = - = - = -



א. שאלת הבהרה של יו"ר הוועדה למפכ"ל המשטרה

בדבר פרסום באשר לקונספירציה בקשר לרצח ראש הממשלה רבין, זיכרו לברכה
היו"ר יוסי כץ
אני פותח את הישיבה.

בטרם ניגש לנושא העומד על סדר היום, ברשותך, אדוני המפכ"ל, אני רוצה לומר

שביומיים האחרונים התבטא השר לביטחון פנים לגבי הנושא של הצורך בחקירה משטרתית

בכל ענין הקונספירציה וכל מה שקשור ברצח ראש הממשלה רבין, זיכרו לברכה. אני

לתומי חשבתי שהרעיון הזה, דווקא במלאת שנתיים לרצח של ראש הממשלה - ואני לא רוצה

להתבטא במלים לא יפות - הוא רעיון לא חכם, לא מוסרי ולא חינוכי, בלשון המעטה,

משום שבמקום שאנחנו נתייחד עם האיש, עם דמותו ונפיק את הלקחים במלאת שנתיים לרצח

ראש הממשלה, אנחנו מסיטים את סדר היום הציבורי ומדברים על נושאים אחרים. אולי זה

פיקנטי מבחינת כלי התקשורת, אבל זה פוגע ופוגם בזיכרו של ראש הממשלה ובנושא עצמו,

שלעתיד לבוא, לדורות הבאים, צריך להיות נושא שיש ללמוד אותו, לדבר עליו ולקוות

שלא יקרה דבר כזה עוד פעם.

אתה, כמובן לא אחראי לצד הפוליטי, ואני לא רוצה לסבך אותך.
רב-ניצב אסף חפץ
גם לא תצליח.
היו"ר יוסי כץ
אבל בכל זאת אני רוצה לשאול אותך האם המשטרה חקרה כיוונים כאלה בעבר ומה היו

המסקנות שלה.
רב-ניצב אסף חפץ
לא היה ולא נברא דבר כזה. אני מצטער שזה עולה. אנחנו לא חקרנו ולא מתכוונים

ללכת לכיוון כזה. אין בכלל קצה קצהן של ראיות בענין הזה, ואין בכלל מה לדבר על

זה. אני לא יודע מאיפה זה בא. אני זוכר שבזמנה הסתובבה שמועה בבתי הקפה בתל-אביב.

זה נשמע מצחיק אז, וזה נשמע מגוחך היום, ואני מצטרף למה שאמרת לגבי המועד

והעיתוי.
היו"ר יוסי כץ
אני שמח מאוד שזו התשובה שלך. אני לא תיאמתי אתך מראש את השאלה הזו, כפי שאתה

יודע.



ב. בקשת חוות דעת ממבקר המדינה על טיפולו של הרשויות המוסמכות במניעת גניבות רכב
היו"ר יוסי כץ
אנו עוברים לנושא גניבות הרכב. ביקשתי מהעוזרים שלי למצוא חומר על נושא זה,

והסתבר שאין שום בעיה. אין יום שאין כתבה כזו או אחרת על גניבת רכב, ולו היו

נוכחים כאן חברי ועדה רבים הייתי שואל אותם ואומר: ירים יד מי שלא גנבו לו רכב.

עבדכם הנאמן הוא אדם שגנבו לו רכב שלוש פעמים: פעמיים בעשור האחרון ופעם אחת

בשנה האחרונה, וזאת בכל השיטות האפשריות, כלומר: גם גניבת רכב מתוך המוסך, גם

פריצה לבית וגניבת המפתחות, וזו השיטה הנקיה ביותר.

קראתי הרבה מאוד קטעי עתונות על ועדת לפידות ועל התכניות של השר לביטחון פנים

לשתול עמודים ברצועה של 80 ק"מ וכל מיני דברים כאלה, שבוודאי יעלו כאן על סדר
היום, ואמרתי לעצמי
בעצם בכל הכתבות אומרים שהאדם היחיד שמשלם הוא האזרח שמשלם

פרמיה גבוהה.

אולי גם האזרח מרוויח, ואני אסביר לכם מדוע. אני הרווחתי לטווח הקצר, כי

קיבלתי מחברת הביטוח את מלוא הכסף. בפעם הראשונה, ב-1992, קיבלתי את השיק מחברת

הביטוח, וכיוון שבאופן יוצא מן הכלל היתה ב-1992 ירידה במחירי המכוניות, וחברת

"אאודי" הורידה אז את המחיר, הרי שבשיק שקיבלתי עבור רכב משנת 1991 קניתי רכב

1992. בפעם הזו מחירי המכוניות המשומשות נמוכים ב-10%-20% ממחיר המחירון. חברת

הביטוח שילמה לי את מחיר המחירון, פלוס כל מה שצריך, וקיבלתי סכום כסף שעלה על

הציפיות שלי, ואני לא עושה פרסומת לחברת הביטוח. אגב, לפני שבועיים, לאחר שחלפו

ששה חודשים, צלצלו אלי ממשטרת דותן והודיעו לי שמצאו את הרכב שלי. למזלי, מצאו

אותו רק כעבור ששה חודשים, ולא לפני זה.
אמרתי לעצמי
האוצר מרוויח מזה שמייבאים רכבים בכמויות כאלה. כל שנה

זורמים לתקציב האוצר מס ערך מוסף, מסים, זורם כסף בסכומים אדירים. חברות הביטוח,

כנראה, לא מפסידות, כי הפרמיה עולה. אני מרגיש את זה כל שנה, זה מצטבר, אבל ביום

שאני צריך לקבל את השיק, אני נהנה. בעצם האזרח משלם את זה מדי שנה בשנה באגרת

הביטוח. לכן אולי חברות הביטוח לא מפסידות כל כך.

אני חושב שהמשטרה היא המפסיד העיקרי, כי המוני אזרחים אומרים: מה קורה?

ומספרים לי חברים שיושבים במשטרה ובתחנות המשטרה שהם כועסים על כך שהם עוסקים

בדברים אחרים, ולא מקדישים לנושא זה את מה שהם חושבים שהיו יכולים להקדיש אילו

היה כוח אדם. הם אומרים לי: לא נותנים לנו מספיק כוח אדם וכלי רכב, שיאפשרו לתת

טיפול רציני לנושא זה. אני יודע שכאשר היתה פריצה אצלי, באו, רשמו, זה נכנס ליומן

ובזה נגמר הסיפור, זאת אומרת, כנראה, אין אפשרות לעשות יותר מזה בנסיבות הקיימות,

ובכל זאת בנושא הזה יש שתי החלטות ממשלה: אחת של הקודמת, אחת של הממשלה הזו,

והעובדה היא שישראל היא אלופת העולם בגניבת מכוניות, לפחות על פי הפרסומים.

שנית, לפי דוח הוועדה, בישראל פועל שוק אדיר של סחר בחלקים משומשים גנובים,

ויש דרכים להתגבר על הבעיה הזו, אפשר למצוא פתרונות: לסמן את החלקים ולעשות עוד

הרבה דברים שקשורים בפיקוח, לאו דווקא משטרתי, אלא פיקוח אזרחי שימנע את זה.

יש נושא שלישי שבולט, וזה אומר לך אדם שנחשב ידיד של הפלשתינים. אני יונה

בהשקפותיי, חסיד הדו קיום, והבעתי את דעתי המדינית עשרות פעמים מעל במת הכנסת,

ובכל זאת התופעה שמתרחשת כאן היא חמורה, הפלשתינים גונבים כלי רכב מישראל, אלפי

כלי רכב נמצאים בשטחים, וזה דבר שצריך להעמיד אותו בצורה הכי ברורה על סדר היום

בינינו לבין הפלשתינים. התופעה הזו אינה יכולה להימשך. אם נכונה הטענה שכאילו

רכב השרד של בכירים ברשות הפלשתינית הוא רכב שנגנב מישראל ואם נכונה הטענה שעוד

בכיר נתפס כשניסה להבריח לעזה מכונית גנובה מישראל וכיוצא באלה, נשאלת השאלה אם

נושא זה עולה על סדר היום בשיחות אתם. האם יש אפשרות להטיל עליהם סנקציות בנושא

הזה? חשוב שיעסקו בדברים שפוגעים בכל אחד ואחד מאזרחי מדינת ישראל.



דיברתי קודם במילתא דבדיחותא על זה שאף אחד לא מפסיד, אבל אזרח שפורצים לביתו

או שגונבים לו את מכוניתו, זה כאילו לקחו איבר ממנו. זו הרגשח איומה. אני מבלה

במכונית חלק גדול משעות היום שלי. המכונית עבורי היא כמו הבית שלי. זו הפינה

הפרטית שלי, שכאילו אין לאף אחד דריסת רגל בה, והנה בא מישהו ופרץ אליה ברגל גסה,

וזה דבר שפוגע, זה דבר שמעליב.

לכן רציתי לשמוע מפיך, רב-ניצב אסף חפץ, מה עושה המשטרה בנושא. חברי הכנסת,

יש לכם שתיים-שלוש דקות להערות או שאלות למפכ"ל. בבקשה.

תאופיק חטיב;

יש לי חבר, סוכן ביטוח, שלפני חצי שנה אמר כמעט אותם דברים. לא שלא יכולים,

אלא הוא אמר שהשאלה היא אם יש רצון למנוע את הגניבות, כי בינתיים נכנסים כמה מאות

מיליוני שקלים לקופת המדינה. במקום להטיל מס ישיר על התושבים, אנשים משלמים את

המס הזה בלי לחשוב איך שילמו אותו. הם שילמו עבור רכישת רכב. בינתיים האזרח מקבל

את מחיר הרכב, וכל ההפסד ממומן על ידי כלל האוכלוסיה, כמו מפעל הפיס, ומישהו

מרוויח, וכל פעם זה מישהו אחר. מהצד האחר, גם הפלשתינים מרוויחים. ממילא אין

תעסוקה, אז משתיקים אותם על ידי שמאפשרים למכור חלקים גנובים, וכנראה, העסקים

כדאיים לשני הצדדים.

השאלה אם ההנחיות מלמעלה הן על פי ההחלטות שאתה הזכרת עכשיו, אדוני היושב

ראש, כלומר, לטפל בענין, או שאלה החלטות לשם ראווה, ובמציאות אומרים: תשאירו את

העסק כמות שהוא, זה בסדר; כולם מרוויחים מזה, וזה ממשיך לעבוד.

דוד ראם;
אומר בשיא הכנות
אני חושב שיש ביכולת המשטרה להקטין במשהו את התופעה של

גניבות הרכב והסחר ברכב הגנוב, וזו שאלה של סדר עדיפויות והמשאבים שהמשטרה מעמידה

לצורך זה. האם הביטחון האישי הוא הגורם לכך שאתם לא מטפלים בזה, או שזה ענין של

סדר עדיפויות? האם הנושאים של רצח, גניבות, פריצות לדירות, הסדר בתנועה גורמים

לשינוי סדר העדיפויות שלכם, ולכן הנושא של גניבות הרכב לא מטופל כפי שהוא צריך

להיות מטופל? יש סחר אדיר בכלי רכב גנובים. אני חושב שזה השוק הטוב ביותר שיש

היום בין הפלשתינים לישראלים.
היו"ר יוסי כץ
תודה. בבקשה, אדוני המפכ"ל.
רב-ניצב אסף חפץ
אני מציע שסנ"צ מאוטנר ימסור את הנתונים האחרונים. זה יהיה בסיס לדברים שאני

אומר אחר כך.
סנ"צ משה מאוטנר
אתחיל במה שקרה ב-12 השנים האחרונות ואגיע לשנתיים האחרונות ולחודשי ים

האחרונים, כדי שתהיה לנו תמונה כוללת. ב-1986 נגנבו 8,276 כלי רכב. בשנה שעברה,

ב-1996, נגנבו 36,821, והשנה, על סמך הערכה, משום שאנחנו נמצאים בנובמבר, נראה

לנו שיגנבו בסביבות 45,000 כלי רכב - בין 44,500 ל-45,000. זו עליה דרמטית גם

לעומת השנה שעברה, עליה של למעלה מ-20%, וזו עליה דרמטית גם לאורך 12 שנים, ואם

אפשר היה להציג פה שקפים, הייתי מראה לכם שזה בעצם בקו רציף. אין פה נדנדה, אין

פה ירידה וגם אין פה רגיעה.
אנחנו לומדים דבר נוסף
בתמונת הפשיעה קיימת איזו שהיא קורלציה בין התפרצויות

ועבירות רכוש בסך הכל לבין עבירות הקשורות ברכב, זאת אומרת, אם יש התמתנות יחסית

בשנה כלשהי בהתפרצויות ובעבירות רכוש, יש גם התמתנות בעבירות הקשורות ברכב,

וכשאני מדבר על עבירות הקשורות ברכב, כוונתי במיוחד למה שנקרא אצלנו שבל"ר -

שימוש ברכב ללא רשות - גניבת רכב, שעליה העונש הקבוע בחוק הוא גבוה יותר, ועבירות

אחרות של פירוק רכב וחלקים וכיוצא באלה. יש פה קורלציה, והייתי מגדיר את זה אולי

כך, שאם האקלים הפלילי הוא חם, הרי שהוא חם בכל התחומים, ואם הוא קר, הרי שהוא

מתקרר גם בתחום הרלוונטי לדיון. זה ניתוח של 12 שנה.

עכשיו אתייחס לשנה הזאת מול השנה שעברה. הזכרתי כבר את המספרים.
רב-ניצב אסף חפץ
תתייחס אולי לפעילות החקירתית ולמספרי העצורים.
סנ"צ משה מאוטנר
מיד.

אם אנחנו משווים את השנה הזאת לשנה שעברה, אנחנו יכולים להצביע על מספר
נקודות
ראשית, כמו שאמרתי, יש עליה בגניבות. יש עשיה במשטרה, שהיא תוצר של

חשיבה מתמדת בכל הרמות, גם ברמה המחוזית, גם ברמה המרחבית, גם ברמה של המטה

הארצית. אנחנו חושבים כל פעם איך לעסוק בענין הזה באמצעים המוגבלים שלנו. למשל,

לשכות המודיעין והבילוש עוסקות היום הרבה מאוד בעבירות של סמים ובפשיעה חמורה,

ובעבירות שמעיקות ניתן לעשות פעילות מוגבלת, אבל אנחנו כל הזמן מקדישים לזה

חשיבה; אנחנו עושים מבצעים מחוזיים ומבצעים מרחביים לענין הזה, והמבצעים האלה

מיניבים פה ושם תוצאות.

למרות העשיה הזאת, אם היינו מנתחים את סך הכל ושואלים את עצמנו מה בעצם

קורה, הייתי אומר, שבגדול, יש ירידה בכושר ההרתעה של המשטרה, ואפילו בכושר ההרתעה

של הממסד בכל התחומים. ירידה בכושר ההרתעה שלנו באה לידי ביטוי בכל התחומים.

מדובר בתחום הכלכלי, שמשתלם לגנבים; מדובר בנושא שהוא קל באופן יחסי לביצוע; ואם

אנחנו כבר מדברים על הרשות הפלשתינית, יש מה שנקרא: גלישת אמצעים כלכליים לתחום

הרשות. המצב הכלכלי שם ידוע, ופה המצב הכלכלי טוב יותר, וכשאנחנו מדברים על גלישת

אמצעים, זה קשור בכל מיני תחומים: גם בתחום הכלכלי וגם בתחום גניבות הרכב. פשוט

גולשים אמצעים כלכליים לשם.

כשאנחנו ניתחנו את זה ביום עיון שהיה לפני חודשיים, יום עיון בראשות המפכ"ל,

ברעננה, מישהו הציג שם תמונה, שלמעשה זה מאפיין גם מקומות אחרים. גם באירופה

היתה תמונה כזאת. עם השבר של הגוש הקומוניסטי, כשנפתחו הגבולות, התחילו פתאום

"לנזול" אמצעים מגרמניה למדינות אחרות. זה מאפיין גם את ארצות הברית מול מקסיקו,

ובשום מקום גם לא ראינו, מתוך ניתוחים, שכל חכמי הדור בארצות האלה הצליחו לתת

פתרון קסם לענין הזה ולעצור אותו חד משמעית. והם עשו הכל: גבולות סגורים, גדרות,

החמירו את הענישה, ועוד מעט אדבר גם על הנושא של הענישה ועל מה שקורה פה. לדעתי,

יש מחדל בנושא הזה של בתי המשפט, ואולי לא מחדל, אבל יש איזה שהוא כשל וחוסר

אחידות.

בכל אופן אם נתייחס לשנתיים האחרונות, יש עליה במספר הגניבות, ומבחינת המשטרה

- ירידה באחוז הגילוי, דבר המצביע על כך שהענין קצת התמסד, זאת אומרת, שכנראה,

הגיעו למהירות גדולה מאוד בפירוק של כלי הרכב או בשינוי הזהות שלהם, ויש להוסיף

לזה את כל הקשיים שלנו לפעול באוטונומיה. יש שטחים שהוגדרו כשטחים שלמעשה אסור

לנו לפעול בהם מבחינה פלילית.



מבחינת החלוקה המחוזית בתוך המשטרה, יש הרבה מאוד עבירות שמתבצעות במחוז
המרכז, והסיבה ידועה
הקרבה לקו התפר, קו התפר פרוץ. אפילו מעיר כמו ירושלים יש

עשרות ומאות שבילים שמובילים לשטחים סגורים, ואתה סוגר צירים ומציב שוטרים ומשקיע

הרבה משאבים ברמה האג"מית וברמה החקירתית ואתה לא מצליח למנוע את התופעה.
רב-ניצב אסף חפץ
אתה יכול להתייחס למספר העצורים?

סנ"צ משה מאוטנר;

בשנת 1996 עצרנו כמעט 2,000 איש בעבירות שבל"ר, היינו, בעבירות שימוש ברכב

ללא רשות, לא בעבירות נוספות. השנה עצרנו עד עכשיו מספר דומה של אנשים, כאשר

המספר הזה עוד צפוי לגדול.

בנושא של המעצרים אנחנו צריכים לזכור שני דברים מאוד חשובים: הראשון, חוק

המעצרים החדש מאפשר לנו לעצור אדם ל-24 שעות, ואחרי זה צריך להביא אותו לשופט. זה

מחייב לוגיסטיקה שגורמת לנו, ראשית, בעיות בנושא של הניוד והבאה לבתי משפט. אין

לך כוח אדם, אתה צריך ללוות אותו, גם עכו שוטר וגם עם טוען בבית המשפט. אלה בעיות

רציניות מאוד והן מקשות עליך מבחינת הזמן שעומד לרשותך לחקירה שלו. לא בהכרח בית

המשפט מאריך את המעצר שלו כדבר שבשגרה; הרבה פעמים נטענות כל מיני טענות, ונוסף

לכך יש לנו כמשטרה בעיה של מקומות כליאה, וזו בעיה נוספת.

אם אנחנו מדברים על הרתעה, מעצר של יום, יומיים, שלושה לצרכי חקירה הוא לא

מעצר מרתיע. מה שיכול להרתיע זה מעצר עד תום ההליכים, ובנושא של מעצר עד תום

ההליכים אני חייב לצטט פה החלטה שניתנת בבית המשפט.

בדיון פלילי 2316/95, עימאד גנימאת נגד מדינת ישראל, דובר על מישהו שעבר

שרשרת של עבירות, ורצו לעצור אותו עד תום ההליכים, והיו ראיות די מוצקות. זה מקרה

שהוא קלאסי מבחינתנו והוא בעצם מגדיר את חוסר היכולת שלנו לקבוע. כולנו ערים לזה

שמדובר במכת מדינה, אבל מה אומר בית המשפט? הוא אומר: "התביעה אינה יוצאת ידי

חובת ההוכחה בהצביעה על תופעה כללית לפיה עבריינות מסוג מסויים הפכה ל'מכת

מדינה' ". זאת אומרת, קודם כל זה שהענין הוא מכת מדינה - זה לא קלף, אל תבוא אלי

עם הקלף הזה.
נוסף לכך אומר בית המשפט
"על התביעה לשכנע את בית המשפט כי שחרור הנאשם טומן

סכנה לשלום הציבור על יסוד נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה האינדיבידואלי...",

דהיינו, אם מדובר במישהו שבאופן קבוע בא אליי לישוב במבשרת, למשל, וכל שבוע גונב

רכב, ובסך הכל מה הוא עושה? בסך הכל הוא לוקח את הרכב ומפרק אותו לחלקים, הוא

רוצה לקיים את משפחתו - אין בענין הזה סכנה לשלום הציבור, ולכן בית המשפט לא

יעצור אותו עד תום ההליכים.
היו"ר יוסי כץ
הנקודה הזו ברורה. תודה. בבקשה, אדוני המפכ"ל.
רב-ניצב אסף חפץ
רבותי, אני רוצה לחדד הרבה יותר את הענין. ראשית, הייתי רוצה להדוף את הנסיון

לתקוף את המשטרה. אם מישהו חושב שאם יטילו דופי במשטרה, היא תפתור את הבעיה, אני

רוצה לומר שהבעיה היא לא בחצרה של המשטרה. לדעתי - וגם אמרתי את זה בדיונים -

אנחנו מקדישים המון לנושא של גניבות הרכב, ולא צריך להקדיש לו יותר.



צריך להבין שמשטרה לא עובדת כמו צבא. צבא מסוגל להביא להכרעות, לשינוי

מצב ולאכיפה של מצב מסויים. משטרה לא מסוגלת לעשות זאת, כי אין לה כוח. היא

מוגבלת בכוחה. היא מבוססת על ההנחה שהציבור שומר על החוק, והמערכת המשפטית

המצומצמת צריכה לשמור על ההרתעה. משטרה לא מסוגלת לכפות על ציבור רחב, שמימד

ההרתעה ירד ממנו, לבצע מה שהחוק רוצה, אם החוק או מערכת ההרתעה לא מצליחים

להשיג את זה.

לכן, לדעתי, 2,000 עצורים בשנה זה מספיק עצורים כדי שבית המשפט יוכל

לייצר הרתעה, ואם אין הרתעה, אנחנו בבעיה. המשטרה לא תפתור את הבעיה גם אם

תביאו עוד 500 שוטרים. לא יעזור שום דבר, גם אם יביאו עוד 1,000 שוטרים שיעסקו

בנושא הרכב, כי אין הרתעה. ברגע שאין הרתעה ואתה צריך לכפות משהו, אתה צריך

כוחות אדירים.

לכן צריך לנתח היטב את הבעיה. יש פה בעיה גיאו-פוליטית שכבר ציינו אותה:

מצב יחסי הפעולה בין השטחים לבין ישראל, מצב סוציו-אקונומי נמוך, אפשרות למעבר

אמצעים, והרכב הוא הדבר שהכי נוח להעביר. אם תשאלו לדעתי, הוא די פונקציונאלי

בענין הזה, הוא די משפר להם את המצב, על חשבנוננו. לדעתי, המשטרה עושה פה, יחד

עם חברות הביטוח, את הפעולות שצריך לעשות.

חוק המעצרים החדש והחוקים בכללם מקשים עוד יותר ומקטינים את מימד ההרתעה,

ולדעתי, צריך לעסוק במימד ההרתעה בצורה הרבה יותר רצינית - ותיכף אחזור לזה -

משום שאתה יכול לעצור לא 2,000, אלא 4,000, ויבואו עוד 8,000 ויגנבו את הרכבים

האלה.
ניסן סלומינסקי
אתה יכול לפרט בנושא ההרתעה, שבינתיים אנחנו רוצים לקדם אותו?
רב-ניצב אסף חפץ
כן, זה תחום שאתם צריכים לקדם אותו: גזרי הדין ומיצוי התהליך החקירתי

לגבי האנשים שתופסים אותים ויצירת הרתעה, שאחרים לא ירצו לעסוק בתופעה הזאת,

וכל זמן שההרתעה היא נמוכה והמעצרים לא מספיק חריפים, אף על פי שהעבירה שונתה

לפשע שהעונש עליו הוא שבע שנות מאסר, לא יעזור שום דבר. יכול להיות שכיוון שזו

מכת מדינה צריך ליצור הרתעה הרבה יותר חריפה, ואת זה צריך להוביל הגוף המחוקק.
יאיר הורביץ
דיברתם על 2,000 עצורים. כמה כתבי אישום מוגשים?
רב-ניצב אסף חפץ
יש מספיק כתבי אישום: 700 ,800 ,1,000. הם גם מקבלים עונשים.
ניסן סלומינסקי
היה מישהו שנדון לשבע שנות מאסר?



רב-ניצב אסף חפץ;

לא. אפשר להטיל עונשים יותר כבדים. אין ברירה, חייבים לעלות מדרגה בנושא
ההרתעה, כי אני חוזר ואומר
רבותי, משטרה זה לא צבא. אי אפשר לגייס מילואים,

להביא את חיל האוויר ולירות בכל מי שעובר עבירה וכך לפתור את הבעיה. זה לא

עובד כך במשטרה. משטרה לא פותרת את בעיית הסמים, את בעיית הפשיעה ואת כל

הבעיות; היא צריכה לשמור אותן בפרופורציות נכונות. אם אתם שואלים לדעתי, הנושא

של גניבות רכב עבר כל פרופורמציה, ואנחנו משקיעים כוחות אדירים בענין הזה,
ואני אומר לכם
אני לא מוכן להשקיע יותר. זה יהיה על חשבון הילדים, על חשבון

המאבק בסמים, על חשבון המאבק באלימות. אי אפשר, אני לא יכול להשקיע יותר.

חברות הביטוח עושות מאמץ אדיר. הן מממנות לנו יחידה שלימה בנושא הזה.

היחידה הזאת תופסת במקצועיות המון גנבים והמון אנשים שעוסקים בגניבת רכב.

אנחנו יודעים בדיוק מי עוסק בכך, אנחנו יודעים מי הגנבים, אנחנו יודעים מי

המממנים ומי המזמינים, ובנושא הזה יש לנו, לדעתי, יכולת טובה.

מי שחושב שאפשר להקים כוחות גדולים כאלה כדי לחסום את התופעה על ידי

טיפול בחסימת הגבולות ותפיסת הגנבים - פשוט הולך בכיוון לא נכון. זה דבר בלתי

אפשרי. צריך לפגוע באותו אקלים שיוצר את תופעת הפשיעה הזאת, והאקלים שיוצר

אותה הוא המצב הגיאו-פוליטי. לצערי, הסכמי אוסלו הביאו להחמרת הבעיה: שטח "A"

- ולצורך זה שטחי "B" הם בדיוק כמו שטחי "A" - יוצרים כדאיות רבה מאוד לגניבות

רכב, לא לפירוקו, לשימוש בו. צריך להבין, שטחי "A" הם קטנים, אבל עם שטחי "B",

מדובר בשטחים גדולים מאוד. למעשה שטח "B" הוא כמו שטח "A", אין לנו סמכות

פעולה שם, ולכן הכדאיות של גניבות הרכב גדלה מאוד, והיחס בין הרכבים המפורקים

לבין הרכבים שעושים בהם שימוש ייעודי השתנה בתקופה האהרונה, ולדעתי, אם לא

יינקטו פעילויות בשנה הבאה, תהיה עוד עליה. אני לא חושב שהם ניצלו את כל

הפוטנציאל שלהם.

דרך אגב, עם הקמת הגדר ברצועת הזה והצבת השערים, פחתה התופעה בצורה

משמעותית ביותר. אני לא רואה איך עושים גדרות בשטחים. הנסיון של המשרד לביטחון

פנים להקים מכשול הוא חלק מהתפיסה הזאת, אבל אם זה לא מכשול מלא ומפוקח, אי

אפשר להשיג את התוצאות האלה.
יאיר הורביץ
לפי הערכתך, רוב כלי הרכב שנגנבים הולכים לשטחי "A" ו"B"?
רב-ניצב אסף חפץ
שם המזמינים העיקריים. השוק הישראלי יוצר את המיחזור, את הכדאיות

הכלכלית. בגלל הסחר בחלפים מכינים חוק שיחייב סימון החלפים. אינני יודע באיזה

שלב הוא נמצא, אבל ברגע שיהיה חוק כזה, הוא מאוד יקל על הענין. אני חושב

שלחברות הביטוח ולמשרד האוצר יכול להיות חלק מאוד מכריע בענין זה. ברגע שאפשר

יהיה להשתמש בחלפים מקוריים בלבד, זה יגדע 50% מהתופעה הזאת, כלומר, אני חושב

שצריך להתמקד בעיקר בטיפול בדברים שמשפיעים על האקלים של התופעה, ולא לנסות

לטפל בתוצאות שהאקלים הזה יוצר, כי כפי שאמרתי לכם, משטרה לא בנויה לטפל

בתופעה כל כך כבדה שהתפתחה ושבה איבדנו את מימד ההרתעה.



יש גם עלייה בנושא של עבירות הרכוש, ולדעתי, גם זה כתוצאה מתחושה או הנחה

שהרתעתה של מערכת אכיפת החוק נחלשה בצורה מסויימת, וצריך לדאוג לחיזוקה. צריך

גם לחזק את המשטרה. אני לא חושב שאין טעם לחזק את המשטרה. צריך לחזק אותה,

ועוד איך. בשנים האחרונות, במקום לגדול עם גידול כוח האדם בישובים, היא קטנה.

לצורך יצירת הרתעה, יש משמעות רבת מאוד לגודלה של המשטרה.

מה אני חושב שצריך לעשות? ראשית, מימד ההרתעה. הוא הכי חשוב. צריך להוביל

מהלך שבו התופעה הזאת תיחשב למכת מדינה, ובתי המשפט, יחד עם מערכות אכיפת

החוק, יחמירו את הענישה בצורח דרסטית, כי בלי שתהיה הרתעה כתוצאה מכך שאלה

שנתפסים מובאים לבית משפט וגוזרים את דינם, קשה מאוד לקוות שמימדי התופעה

יקטנו.
כיוון שני
הרשות הפלשתינית. צריך לדרוש ממנה, דרך המערכות הפוליטיות,

להילחם בתופעה. בלי שהיא תילחם, זה לא יילך. התחושות שלנו הן - ואלה תחושות

מבוססות - שגם הם שותפים לענין. גורמים מסויימים שם נהנים, בדרך של העלמת עין

או בדרך אחרת, מהרווחים הכספיים של גניבות הרכב.

ניסן סלומינסקי;

הם עצמם משתמשים ברכבים האלת.
רב-ניצב אסף חפץ
איך הם מגיעים כל כך מהר לכל! מיני רכבים שאנחנו דורשים מהם להגיע אליהם?

יש להם קשר עם מזמיני הרכבים בעיקר. אם לא ידרשו מהרשות הפלשתינים להילחם

בתופעה, יהיה קשה מאוד להתמודד אובה.

כיוון שלישי, שלדעתי, הוא מאוד אטרקטיבי הוא הנושא של המניעה, שכבר צויין

פה. צריך לגרום למצב שלא יהיה קל, או יהיה בלתי אפשרי להזיז רכב ממקומו אם בעל

הרכב לא נמצא בו, והיום יש טכנולוגיות שמאפשרות את זה. חברות הביטוח והחברות

המוכרות רכב צריכות לדרוש מהיצרניות להתקין בכלי הרכב אמצעים כאלה שאי אפשר

יהיה להזיז אותם, אלא אם נושאים אותם על הגב או מביאים מנופים, וזה יפחית

באופן דרסטי את יכולת הניוד של כלי הרכב.

אנחנו רואים שבגלל מרחב הזמן הקצר מהגניבה עד הפירוק, גם אמצעי אזעקה

ואיתורנים אינם נותנים בדיוק את החשובה. הם נותנים חלק מהתשובה, הם לא תשובה

מלאה. אני חושב שלמערכות המניעה, למערכות הטכנולוגיות, יש משמעות רבה. הגנה על

כלי הרכב גם באמצעים טכנולוגיים, גם על ידי הציבור, גם על ידי המשטרה וגם על

ידי כל מי שיכול לעסוק במניעה - יש לה משמעות רבה. נראה לי שלא התגייסות

לאומית לענין, העסק פשוט לא יזוז. כנראה, לא מספיק כואב למי שצריך לכאוב,

ומחכים שחברות הביטוח יתמוטטו, יהיה "ברוך" גדול, ואז ייכנסו לפעולה, ואנחנו

בדיוק בדרך הזו. כמה אפשר יהיה עוד להעמיס על הפרמיה של הביטוח?

מי שחושב שעל ידי זה שיצעקו על המשטרה וינזפו בה יפתרו את הבעיה - טועה.

אני אומר לכם בלב שלם שאנחנו עושים מאמצים בלתי רגילים. יש 2,000 עצורים

בשנה. לתפוס את האנשים האלה כשהם גונבים את הרכב, או במרדפים, זה לא פשוט, זה

מסוכן מאוד, והם מתחכמים ואנחנו מתחכמים. לדעתי, יש לנו מספיק עבריינים ביד על

מנת שלמערכת תהיה יכולת לייצר הרתעה, ואם למרות המספר הזה איננו מצליחים לייצר

הרתעה, יש לנו בעיה ונצטרך לשפר את יכולת ההרתעה.
יאיר הורביץ
יש ערעורים לבית המשפט העליון כדי לקבל מדיניות ענישה?
רב-ניצב אסף חפץ
אני חושב שאת המגמה הזו צריכות להוביל מערכות אכיפת ההוק, יהד עם המערכת

המהוקקת, הכנסת.

יאיר הורביץ;

מה לגבי רמת הענישה?
רב-ניצב אסף חפץ
רמת הענישה עלתה, אבל היא לא מספיקה, היא לא מביאה את התוצאות המקוות.

אתמול ניתנה לשר סקירה של המחוזות לגבי הפעילות הענפה שעושים במחוזות.

אני אומר לכם - ואמרתי את זה גם לשר - שאנחנו יכולים לעשות עוד מבצע, להכריז

על מבצעים כאלה ואחרים, זה לא יתן את התוצאות המקוות. זה יתן הרגשה טובה

למישהו כזה או אחר, אבל זה לא ישפר שום דבר מבחינת האקלים את התופעה. האקלים

של התופעה מורכב מהכדאיות של סחר בחלפים, מהמצב הגיאו-פוליטי, שטחי הרשות,

שטחי "A ו"B", הקלות הרבה שבה אפשר להעביר את כלי הרכב וגם הפערים הסוציו-

אקונומיים שיש בינינו לבין השטחים.

הגיע הזמן שיקחו את דוח ועדת לפידות ויאמצו אותו. עם זה שהוא כרוך

בעלויות לא קטנות, הוא יכול לתת תשובה, כי יש שם ראיה כוללת ואינטגרטיבית לגבי

הטיפול בתופעה.

היו"ר יוסי כץ;

תודה. בבקשה, מר גולומב, מנכ"ל איגוד חברות הביטוח.

שמואל גולומב;

לגבי המלצות ועדת לפידות - ואני חייב לומר שההמלצות היו טובות - כרגע

מיישמים רק את נושא החלפים, ומשרד התחבורה הכין כבר הצעת חוק בנושא הזה, והיא

במצב די מתקדם.

היו"ר יוסי כץ;

באיזה שלב נמצאת הצעת החוק?

שמואל מלכיס;

היא אושרה על ידי ועדת שרים לענייני חקיקה.

שמואל גולומב;

מבחינה זאת זה מתקדם, ומשרד התחבורה עושה במובן הזה עבודה מצויינת.

שיתפנו פעולה אתם וגם תרמנו סכום כסף שיעזור לקדם את הענין, כי לו הם היו

מחכים לתקציב מיוחד, זה היה נופל מזמן.



אנחנו מדברים כל הזמן על חלפים. היום גונבים רכב לשימוש עצמי, ולאו דווקא

לצורך חלפים. לכן גם עלו ברמת הרכב הנגנב. מעולם לא גנבו רכב אמריקני, לא עסקו

ברכבים כאלה. היום זה נגנב לשימוש עצמי. היתה לי פגישה מעמיקה עם מפקד מחוז

המרכז - וכידוע לכם, שם בעיקר גניבות הרכב - והוא הוכיח לי שהיום עברו לשימוש

עצמי.
רב-ניצב אסף חפץ
אני ציינתי את זה.

שמואל גולומב;

בתור בדיחה אני יכול להזכיר ששמעון פרס אמר בזמנו שלכל פועל תהיה מכונית.

היום יש לכל ערבי שלוש מכוניות.

לגבי השבל"ר, אתם יודעים מה היה השבל"ר בעבר? בתקופתי, בסוף שנות

החמישים, כשהייתי בצנחנים, היינו "סוחבים" מכונית, חוזרים ומשאירים אותה ליד

הגדר של הבסיס, וכולם היו יכולים לאסוף את המכוניות ליד בסיסים שונים. זה היה

שבל"ר. שבל"ר היום איננו, זה שונה. מדובר על גניבות רכב ועל סחר ברכב. העונש

על גניבת רכב על פי החוק הוא שבע שנות מאסר, ונדמה לי שעל סחר ברכב - עד עשר

שנים.

היום הבעיה היא אחרת. כפי שציינו כאן, חבעיה היום היא שבתי המשפט לא

ממצים את העונש, כי עונש של שבע שנות מאסר יכול להיות די מרתיע. יכול להיות

שאפשר להעלות את העונש לעשר שנות מאסר, זאת לא הנקודה, אבל בתי המשפט לא ממצים

את זה.

יאיר הורביץ;

השאלה מה מביאים בפניהם, אילו קייסים, האם מדובר בקייסים של סוחרים

גדולים או של בעלי משחטה או של אחרים. השאלה מה מביאים בפניהם, מה טוענים

בפניהם.
שמואל גולומב
מביאים בדרך כלל את הגנבים.

תאופיק חטיב;

את השליה.

שמואל גולומב;

נכון, אבל השליח הזה יכול לקבל עד שבע שנות מאסר.

נדמה לי שמחר תעלה בכנסת עוד הצעת חוק נגד גניבות רכב, הצעת חוק פרטית של

חבר הכנסת רפי אלול.



אני מודה שהמשטרה עושה במסגרת יכולתה את מרבית המאמצים. הבעיה איננה רק

בעיה משטרתית. הבעיה היא בעיה פוליטית. רק הדרגים הפוליטיים הגבוהים ביותר

אצלנו, מול הרשות, מול ערפאת, יכולים לפתור את הבעיה, כי אם ערפאת ירצה שלא

יגנבו רכב, אם הוא ירצה ואם אפשר יהיה להשפיע עליו ולמצוא את הדרכים, הרי

שגיבריל רג'וב ואחמד דחלן יכולים לפתור את הבעיה, כמעט בדקות, והבעיה היא

פוליטית. אני מנקה את המשטרה. אני לא מנקה את המשרד לביטחון פנים, כי זו עמדה

פוליטית. אני לא יודע מה כוהו.
היו"ר יוסי כץ
אולי זה איזה שהוא פיצוי על הסגר ועל האבטלה? כולם שותקים, כי זה אולי

פתרון טוב.

שמואל גולומב;

אינני יודע.

לקראת ביקור של ראש הממשלה במטה הארצי, פניתי באמצעות המנכ"ל שלו וביקשתי

שהוא יציין את הענין הזה של גניבות הרכב, ואכן הוא ציין אותו ואמר שזו בעיה

לאומית וכו', אבל זה לא מספיק. את זה לא צריך להגיד למפכ"ל המשטרה, המפכ"ל

יודע את הבעיה; את זה צריך להגיד לערפאת או אינני יודע למי, כי רק בדרך

פוליטית אפשר לפתור את הבעיה. נכון, המשטרה עושה מאמצים, וייתכן שהיא יכולה

לעשות יותר או פחות, לי אין קנה מידה בענין זה, אבל אנהנו מרגישים שהמשטרה

משתדלת.
היו"ר יוסי כץ
אלה שמבצעים את הגניבה בפועל, שבאים לבתים, לוקהים מפתחות וגונבים או

עושים זאת בדרך אחת, האם הם בדרך כלל ישראלים שחיים כאן, בתחום הקו הירוק, או

שאלה גם ישראלים שחיים כאן וגם ערבים מהשטחים?

רב-ניצב אסף חפץ;

גם וגם. פעם היה לערבים הישראלים מונופול על גניבות רכב, הם היו אנשי

המקצוע, וערביי השטחים נכנסים לענין זה יותר ויותר, הם למדו את המקצוע, זאת לא

בעיה כל כך גדולה, ואנחנו מוצאים ותופסים אותם יותר ויותר ויודעים שערביי

השטחים נכנסו לענין. שם הפוטנציאל של הגנבים הוא עצום, יש כמויות אדירות,

וגניבות הרכב אולי נחשבות שם אפילו למצווה. לכן השוק שם הוא עצום. אולי נשמע

ממר מאוטנר על ההתפלגות של הגנבים מבחינה זו.

סנ"צ משה מאוטנר;

כשאנו מנתחים את המעצרים, מסתבר שלאורך השנים האחרונות יש מגמה של ירידה

בעצורים יהודים ועליה במעצרים של ערבים. יש גם תופעה של שיתוף פעולה של

כנופיות מעורבות, והייתי אומר שאלה בעצם הכנופיות הרציניות.

היו"ר יוסי כץ;

אני מבין שיש לכם מודיעין טוב. אתם גם יודעים מי הם דגי הרקק ומי

המזמינים, ופשוט יש לכם בעיה של הוכחה.
רב-ניצב אסף חפץ
לא, אנחנו לא יכולים להיכנס לתפוס אותם, אי אפשר להגיע אליהם.
שמואל גולומב
אני רוצה להבהיר נקודה אחת: כשאזרח קם בבוקר ולא מוצא את מכוניתו, הוא לא

מקלל את חברת הביטוח, כי תוך זמן מסויים חברת הביטוח משלמת לו את הכל; הוא

מקלל את הממשלה ואת המשטרה, שכן מגיעה או לא מגיעה. זאת עובדה.

אני רוצה להצהיר כאן, שאם יפחתו גניבות הרכב ב-50%, אנחנו נקטין את

הפרמיה, שהיא היום גבוהה, באופן משמעותי: עד 20% או 25%. את זה אני מצהיר קבל

עם ועדה.
יאיר הורביץ
בכמה מסתכם היום מרכיב הגניבה? פעם הוא הסתכם בכמה מאות שקלים, 600-500

שקלים.

משה אברמוביץ;

זה קרוב מאוד למחצית העלות.

היו"ר יוסי כץ;

לי, למשל, נגנבו כלי רכב שלוש פעמים; בעשור האחרון - פעמיים, ובשנה

האחרונה - פעם אחת. מבחינת חברת הביטוח אני לקוח רע.

תאופיק חטיב;

מר גולומב, אמרת משפט כוללני שעכשיו יש לכל ערבי שלוש מכוניות. לי בבית

יש שבע נפשות ורק מכונית אחת.

שמואל גולומב;

אני מתקן, התכוונתי לומר; בשטחים.

אני רק מבקש שנציגים של חברות הביטוח ישלימו כמה דברים לפני שחברי הכנסת

יתחילו לדבר.

היו"ר יוסי כץ;

כיוון שחבר הכנסת אלול צריך לצאת, אני מבקש למסור לו עכשיו את רשות

הדיבור, ואחר כך תשלימו את מה שיש לכם להשלים. חבר הכנסת אלול אינו חבר בוועדה

הזו, אבל מאחר שהנושא הוא בתחום עיסוקו השוטף, הוא ביקש להתבטא, ואולי גם נלמד

מדבריו.
רפאל אלול
קידם אני מודה ליושב ראש הוועדה, חבר הכנסת יוסי כץ. אני אכן לא חבר

הוועדה, במקרה נודע לי הבוקר שיש דיון בנושא זה ועזבתי ועדה שאני מנהל ורצתי
לכאן, וזאת מטעם פשוט
ראשית, כדי להודות לך, אדוני היושב ראש, על כך שמצאת

לנכון לקיים דיון בנושא, שלדעתי, הוא מכת מדינה. כל איש ציבור צריך לבוא לתחנת

משטרה ולראות את המראות הכואבים, כשאזרחים באים להתלונן שגנבו להם את הרכב

ומפרטים את הדברים היקרים שהיו בתוך הרכב: לאחד - אלבומי תמונות, לאחר -

פרוטזה. היינו בסיור ביחידת היג''ר שלכם, ואני אומר לכם: זה פשוט מדהים.

ניסיתי לפעול בדרך הרגילה, פניתי לשרים ונפגשתי אתם, ביקשתי שנסכים על

משהו, ולצערי, זה לא הלך. אני חייב לציין ששר התחבורה הבין שיש חלקי חילוף

מסויימים שכדאי לסמן. יש מספר חלקי חילוף שהם מאוד חשובים והם יקרים. מצד אחר,

יש בעיה של פיקוח. ראינו איך מכוניות נכנסות ויוצאות בלי שום בעיה, אף אחד לא

עוצר אותן. אגב, זו גם בעיה של ביטחון אישי.

העלינו רעיון - ואני הייב לציין שאיגוד חברות הביטוח ויבואני הרכב הצטרפו

למאבק הזה - להעלות מחר, בעזרת השם, הצעת חוק שעליה חתומים 65 ברחי כנסת,

ואפילו פרסמנו היום את שמותיהם בכל העתונים, כי חשבנו שאם כולנו נבין שזו מכת

מדינה, והצעת החוק תבוא לדיון בוועדה, זה יעזור. השר לביטון פנים אמר לי:

היועץ המשפטי מתנגד. רבותי, כל עשר דקות נגנבת מכונית. אגב, שר התחבורה בעד

הצעת החוק. יותר מזה, שר התחבורה נערך לבצע את החוק בחלקים גדולים. מנכ"ל משרד

התחבורה נכח אתנו בפגישה אצלי בבית - הקמנו פורום - וציין את החלקים. אם אקבל

מכם תמיכה בסוף הדיון הזה, אני אשמח מאוד.
ניסן סלומינסקי
בלי שידעתי שהצעת החוק שלך עולה, חבר הכנסת אלול, הגשתי אתמול הצעה דחופה

לסדר היום בנושא של גניבות הרכב. הנשיאות דחתה את הצעתי בטענה שעולה הצעת חוק,

אבל בו בזמן גם אמרו שהממשלה תתנגד להצעת החוק. עוד מעט אפנה לוועדת הכנסת כדי

לערער על החלטת הנשיאות, כדי שהנושא הזה יעלה לדיון.
שמואל גולומב
כשחבר הכנסת אלול יעלה את הצעת החוק שלו, תוכל להצטרף.
ניסן סלומינסקי
בהערתי זו אני רק רוצה להראות שזה בכלל לא מודעות. יושבת נשיאות הכנסת בה

מיוצגות כל הסיעות ואומרת שזה לא דחוף, זאת אומרת, שהנושא הזה הוא בכלל לא

במודעות שלה.
היו"ר יוסי כץ
כנראה, לא גנבו להם כלי רכב. אני מודה ומתוודה שאני לא אובייקטיבי בנושא

זה, אולי משום שסבלתי מכך באופן אישי.
רפאל אלול
אגב, לי גנבו רכב שבע פעמים.
היו"ר יוסי כץ
בבקשה, מר אברהם רינות, נציב חברות הביטוח.
אברהם רינות
קודם כל אני שמח שאתה, כיושב ראש, התנסית בגניבות רכב ובחדירה אליך

הביתה, כי אני נפגש עם עשרות אנשים, שחדרו לפרטיות שלהם, ומסתבר שהחדירה הביתה

היא לא פחות חמורה מבחינה מוראלית מאשר גניבת הרכב. זה היבט אחד.

היו"ר יוסי כץ;

במאמר מוסגר אני רוצה לומר לך שיש לי בן, שהוא היום בן 11. כבר מגיל 9

הוא נשאר לבדו בבית. אנחנו יכולים לצאת לאן שאנחנו רוצים, ולילד אין בעיה.

מאותו יום שפרצו לביתנו בלילה, אי אפשר יותר להשאיר אותו לבד בבית. זו דוגמה

קטנה.
אברהם רינות
אני מכיר את זה.

התמזל מזלך שהיה לך רכב חדש והיתה לך אפשרות לשלם ביטוח מקיף, וכך החזירו

לך מעל שווי השוק, והיום מחזירים לכולם מעל שווי השוק, כי אנחנו משלמים מעל

המחירון. כשאנחנו מוצאים את הרכב יום אחרי התשלום, נניח אחרי 31 יום, אנחנו

מוכרים אותו ב-20% יותר בזול, משום שזה מחיר השוק.

היו"ר יוסי כץ;

בתנאי שמצאתם אותו במצב טוב.
אברהם רינות
כפי שכולם מבינים, אני מדבר על רכב שנמצא ללא נזק.

ישנן עשרות אלפי משפחות במדינת ישראל שהרכוש שלהן לא מבוטח. לאנשים האלה

יש רכב ודירה. הם נמצאים בדירה, והרכב עומד ברחוב, וזה רכב שלנו נראה זול

יחסית, אבל מבחינתם מדובר בהרבה כסף, ולא היה להם כסף לעשות ביטוח מקיף, או

שחברות הביטוח לא רצו לבטח את הרכב הזה בביטוח מקיף, כי הוא ישן. אבל גם רכב

ישן עושה תאונות ורכב ישן צריך חלקי חילוף, ובמקום לקנות את חלקי החילוף בתל-

אביב - אם כי גם בתל-אביב יש כאלה שמוכרים את חלקי החילוף שמפרקים בשטחים, אלה

היבואנים - במקום לקנות מהיבואנים או מסוחרים מורשים, הם קונים מאנשים שגונבים

פה רכב ישן ומפרקים אותו.

אני רוצה להגיד לכם - המפכ"ל אמר את זה והוא צודק במאה אחוז - שפה יש

הדדיות, יש דו-קיום בין יהודים, ערבים ישראליים וערביי שטחים, ופה אין

ויכוחים, והם עובדים באופן יוצא מן הכלל. כולנו יודעים שזה עובד כמו אצל

"ברוני הסמים". יש "ברוני רכב" באזורים מסויימים, בין בשוויקה, בין בקיביה,

בין באזור הר חברון. סביב ברוני הרכב יש מעגל אחד של מנהלים ועוד מעגל אחד של

מנהלים, ואחר כך יש מה שנקרא בשפת הסמים "פושרים". הגנב הקטן אף אינו יודע

עבור מי הוא גנב את הרכב. הוא יוצא לנתניה וגונב רכב. הזמינו אצלו "וולבו".

נניח שהמשטרה תופסת אותו על יד טייבה, לוקחת לו את הרכב ומכניסה אותו למעצר.

בגלל חוק המעצרים, משחררים אותו למחרת בבוקר. לאחר שמשחררים אותו הוא נוסע

בטרמפים? לא, וא נוסע לתל-אביב, גונב רכב ונכנס דרך בית נבאללה. אם יש הזמנה,

ה"וולבו" יגיע, גם אם יגנבו חמש מכוניות בדרך. זה יעלה את הסטטיסטיקה, יעלה את

מספר הרכבים המאותרים על ידי המשטרה, אבל הרכב הגנוב יגיע, כי יש הזמנה.
יאיר הורביץ
מי עומד לדין בהקשרים האלה?

אברהם רינות;

מה שהמפכ"ל אמר זה בדיוק נכון: משחררים אותו, הוא חוזר הביתה, ובזה נגמר

הסיפור.

אני רוצה להזכיר לכם את האירוע של מי שהיה קרוי "אופנו-בנק". אותו אופנו-

בנק הרביץ 22 מכות עד שתפסו אותו, והוא נדון לעשרים שנות מאסר, והיה שקט בנושא

שוד הבנקים. אילו היה גונב 22 מכוניות, הוא היה יושב 22 לילות, כי לו היו

תופסים אותו, הוא היה יושב לילה אחד על כל מכונית, ובזה נגמר הענין. אם היה

מקבל בסוף שלושה הודשי מאסר, זה היה הרבה.

יאיר הורביץ;

אותם 2,000 מעצרים שעליהם דיברתם הם 2,000 מעצרים ללילה, ולמחרת משתחרר

העציר?

אברהם רינות;

אלא מה?
יאיר הורביץ
מאין באה הציפיה לרמת ענישה ולהרתעה בפסקי דין, אם מספר המקרים שמגיעים

לבית המשפט הוא מועט והמקרים הם כאלה?
אברהם רינות
אני מבין שאתה עורך דין ומבין יותר טוב ממני את חוק המעצרים. ואם האדם

יושב שבוע במעצר, האם לאחר שהוא משתחרר הוא חוזר הביתה בטרמפים?
יאיר הורביץ
אבל יוגש כתב אישום?
סנ"צ משה מאוטנר
בסוף הוא מקבל חודשיים על תנאי או שלושה חודשים בפועל.
יאיר הורביץ
- על שימוש ברכב ללא חשות במקרה אחד. הוא לא הסוחר והוא לא המזמין. כתב

האישום ייחס לו שימוש בכלי רכב אחד ללא רשות. הוא לא אותו אדם שעליו חל העונש

המסקימלי של שבע שנות מאסר.
אברהם רינות
לפני שבועיים-שלושה סיפר לי תת-ניצב במשטרה שתפסו גנב עם רשימת כלי רכב

שמוזמנים אצלו, והוא סימן "V" ליד עשרה כלי רכב, זאת אומרת, הגניבה של רכבים

אלה כבר בוצעה והוא המשיך לגנוב על פי הרשימה. כשתפסו אותו עם הרשימה, שאלו

אותו: אתה גנבת את כלי הרכב האלה? והוא אמר: כן. שחררו אותו למחרת היום.
היו"ר יוסי כץ
שופט שחרר אותו?
אברהם רינות
כן, שופט שחרר אותו.
היו"ר יוסי כץ
אנחנו נתייחס לנושא הזה. תודה. נשמע את נציג האוצר. ראשית, אני מבקש לדעת

כמה כסף מרוויח אוצר המדינה מהתופעה. שנית, אנחנו מבינים שיישום המלצות דוח

ועדת לפידות עולה כסף, אבל ראינו שהמצב הקיים גם גורם נזק בלתי רגיל מכל

הבחינות, ואין טעם לפרט. מה ההתייחסות שלכם למימוש ההמלצות של דוח ועדת

לפידות, דבר שעולה כסף, אבל הוא מחוייב המציאות?
עופר לינצ'בסקי
ראשית, האוצר לא מרוויח שום דבר מהענין הזה.

אולי אעבור מיד לשאלה השניה שלך, ותבין שההתייחסות היא בהתאם. ההתייחסות

לדו"ח ועדת לפידות היא לא של האוצר; היא של הממשלה. בעקבות ועדת לפידות הקימה

הממשלה ועדה נוספת ליישומים, שבראשה עמד מר ברודט, מנכ"ל האוצר לשעבר. ועדה זו

ישבה מספר רב של פעמים ובחנה אותן 80-70 המלצות של ועדת לפידות אחת לאחת.
בגדול אני יכול להגיד לכם שהיא הגיעה לשתי מסקנות
1. בענין זה אני מסכים עם הנימה שהשתמעה מדברי המשטרה, מפי כל נציגיה. גם

בוועדה הזאת - אני חושב על כל פלגיה - היתה די הבנה שעוד 400 או 500 שוטרים,

זה לא מה שישנה את המצב היום.

2. כדי שלא נעצור כאן ולא יתקבל הרושם שזאת ההתייחסות של האוצר - ולא זה

המצב - אני מזכיר שהיתה עוד שורה של המלצות שהתייחסו למשרד התחבורה. הרעיון שם
היה לשנות כיוון
להגביר את האכיפה, ואני אף לא אכנס לשאלה אם יש או אין צורך

להוסיף כוח אדם ואם צריך או לא צריך לשנות סדרי עדיפויות. אלה ויכוחים קיימים,

כנראה, אבל לא בזה הענין. כנראה, זה לא היה משנה את המצב בצורה דרסטית. הפרק

הזה בדוח ועדת לפידות שהתייחס למשרד התחבורה אמר: בואו נשנה כיוון ונתייחס

לחוליה אחרת בשרשרת. החוליה הזאת היתה השוק של סחר בחלפים הגנובים. הרעיון

בגדול היה להטיל חובה בחוק, בחקיקה ראשית, לסמן חלפים מסויימים, בין אם הם

מיובאים ובין אם הם מכלי רכב מפורקים, זה לא חשוב לצורך הענין, כאשר על פי

החוק יבוא עכשיו פקח של משרד התחבורה, ואגב, כל נושא התקציב בענין זה הוסדר

כבר לפני שנה, לרבות יחידה מיוחדת; לרבות תקציב הקמה; לרבות תקציב תפעולי;

לרבות הרבה פקחים - - -
היו"ר יוסי כץ
כמה פקחים?
עופר לינצ'בסקי
למיטב זכרוני, 25 פקחים רק לנושא הספציפי הזה.
היו"ר יוסי כץ
ואתה יכול להצהיר כאן שהנושא הזה אושר תקציבית, גם בתקציב 1997 וגם

בתקציב 1998?
עופר לינצ'בסקי
נכון מאוד.

שמואל מלכיס;

הוא גם עבר את ועדת הכספים. 10 מכוניות ו-25 פקחים.
עופר לינציבסקי
נכון. כרגע זה קיים בתקציב, ממש בפועל.

הרעיון הכללי הוא להטיל בחוק חובה לסמן, כאשר הפקחים לא יבואו וינסו, על

פי הנוהל הנוכחי, לתפוס את הסוחרים או את הגנבים, אלא יבואו למי שמשתמש

בחלפים. הפקח מגיע למוסך מסויים או ליבואן מסויים, נכנס למחסן ומתחיל לעבור על

החלפים. חלק לא מסומן הוא גנוב. עכשיו הסנקציה, האכיפה וכל ההסתכלות הן כנגד

השוק. בענין הזה אין לי מה להוסיף, למעט זה שזו שיטה שקיימת במספר מדינות

בעולם, בהצלחות במידות שונות וגם בצורות שונות במקצת.

הליכי החקיקה מתנהלים. אם תרצו לשמוע סקירה יותר מעמיקה, אני סמוך ובטוח

שמשרד התחבורה ישמח לתת סקירה כזאת, אבל בגדול הליכי החקיקה מתנחלים, ואני

מניח שזה ישא פרי בעתיד, בצורה זו או אחרת.

הערה למה שאמרו אנשי איגוד הביטוח. אם היו מחכים לתקציבים, עם כל הכבוד,

השתתפות איגוד חברות הביטוח היא ב-450 אלף שקל בלבד.

שמואל גולומב;

750 אלף שקל. על כל פנים אני העברתי למשרד התחבורה 750 אלף שקל. אני חתום

על השיק.
היו"ר יוסי כץ
רבותי, אם יש שאלות לנציג האוצר, בבקשה.
שמואל גולומב
נציג האוצר הסביר את ענין ועדת לפידות והוא ציין כל הזמן- מה שגם אנחנו

ציינו, שמשרד התחבורה מיישם משהו מסויים. היתה גם עוד המלצה בוועדת לפידות,

בדבר יחידה מיוחדת של 430 שוטרים, ובמונחים של אז המחיר היה 100 מיליון שקל.

אני מצהיר בפניך שבייגה שוחט, בשיחה אישית אתי - והוא יחזור על זה אם יהיה
צורך - אמר לי
אני לא אתן את ה-100 מגיליון שקל לשחל. כך אמר לי בפירוש. אם

כן, לאוצר היתה כן השפעה, לאוצר יש השפעת.
היו"ר יוסי כץ
אדוני המפכ"ל, האם המלצה זו מקובלת עליך?
רב-ניצב אסף חפץ
דוח ועדת לפידות אכן מדבר גם על 500 שוטרים. אמרתי בהכללה שזה בלבד לא

יפתור את הבעיה, אבל אם יראו את הענין בראיה כוללת, הרי של-500 שוטרים יש

משמעות גדולה מאוד, כי יחד עם מהלכים נוספים הם יכולים להביא לצמצום התופעה

לפחות ב-30%, אם לא ב-40%.
שמואל גולומב
אתן דוגמה: 26 שוטרים ביחידת יג"ר מצליחים לתפוס 1,000 עד 1,200 כלי רכב

בשנה. תכפיל את זה בגידול ביחידה, אם אכן היתה גדלה, ואז יסתבר לך שאז היו

פותרים חלקית את הבעיה.

היתה לי שיחה עם ציפי גל-ים ושמעתי את ההסברים שלה בקשר למכס. רבותי,

בדרך כלל כשגונבים ממישהו מכונית מודל 1994-1995, אותו אדם לא קונה מכונית

משומשת; הוא קונה מכונית חדשה. זה מגדיל את יבוא המכוניות, ואכן המכס כן

מרוויח. עשינו גם חשבון שזה למעלה ממילארד שקל, ואם כן, אפשר היה לקחת מהמכס

אותם 100 מיליון שקל, במונחים של אז. היום הסכום גבוה יותר.
היו"ר יוסי כץ
אני פונה לנציג האוצר. האם אתם מכחישים שכתוצאה ממכת הגניבות רוכשים יותר

רכבים חדשים ויש יותר הכנסות למכס עקב יבוא יותר גדול של כלי רכב?
עופר לינצ'בסקי
דבר ראשון, לא בדקתי את זה.

דבר שני, אני יכול להניח, כהנהתם של אלה שהתבטאו כאן, שכנראה שכן. אז מה?

זה לא רלוונטי. בהרבה דברים אפשר להשמיע את הטיעון שהאוצר מרוויח. רבותי,

האוצר לא מרוויח. זו תוצאה של מצב. השאלה איך פותרים את המצב בצורה

האופטימלית, והצורה האופטימלית היא כפי שקבעה ועדת היישום בראשות מר ברודט.
היו"ר יוסי כץ
לגבי נושא החלפים, האם ההמלצות כללו הפחתה משמעותית של המכס על חלפים?
אברהם רינות
לא, לא מדיבר על הפחתה.
היו"ר יוסי כץ
נשמע עכשיו את חברי הכנסת.
תאופיק חטיב
מהדברים שאני שומע כאן אני עוד לא בטוח שהממשלה אכן רוצה למנוע גניבות

רכב, כיוון שלא כל יום יכולה הממשלה להשיג מהתושבים, באמצעות איזה שהוא מס,

הכנסה שנתית של מיליארד שקל ממקורות חדשים. נראה לי שזה פיתוי גדול, ולכן

הממשלה לא תלחץ, בוועדות זה לא יובא לדיון, ויזרקו מלה פה, מלה שם בהחלטת

ממשלה, אבל זה לא יהיה לביצוע.

דוד ראם;

עשיתי פשוט חשבון קל. אני מבין ששווי השוק של 45 אלף כלי רכב גנובים בשנה

הוא בערך 4 מיליארד שקל.
אברהם רינות
לא, 2 מיליארד שקל.
שמואל גולומב
בין 1.5 ל-2 מיליארד שקל.

דוד ראם;

זה שוק של 2 מיליארד שקל בסך הכל. כמה מפסידות חברות הביטוח לאחר שמנכים

את הפרמיות?

ניסן סלומינסקי;

הן לא מפסידות. אתה, כמבוטח, משלם.

דוד ראם;

אם הן לא מפסידות, אני רוצה לדעת.
היו"ר יוסי כץ
מר רינות, השאלה היא האם ענף ביטוח הרכב נמצא בחובה, אם כי קשה לכם

להפריד בין תאונות דרכים לבין דברים אחרים. אני מדבר רק על גניבות רכב.
אברהם רינות
מאחר שאנחנו יודעים, וגם המשטרה יודעת, מה מצבנו בנושא תאונות הדרכים,

אין לנו הפירוט המדוייק עד כמה זה משפיע, אבל אני אומר לך, חבר הכנסת ראם, שאם

תרד כמות הגניבות, אנחנו נוריד את הפרמיה.
יאיר הרוביץ
הם אמרו קודם שחצי מהפרמיה זה בגלל הגניבות.
היו"ר יוסי כץ
מה סך כל הפרמיה שגובים על ביטוח רכב בישראל?

שמואל מלכיס;

- בסך הכל כ-3.5 מיליארד שקל, ביטוה מקיף, לא הובה.
היו"ר יוסי כץ
אם אתה אומר שכמחצית מזה היא בגלל גניבות, הרי שאתה, כנראה, באובר-דרפט

של

שמואל מלכיס;
קודם בואו נדייק
מחצית מהתביעות, לא מחצית מהפרמיה. המרכיב של גניבות

מתוך סך כל התביעות - לא מהפרמיה - מגיע בערך ל-45%. בדרך כלל הפרמיה צריכה

להיות יותר גבוהה מהתביעות, ולא, נעבוד בלי כסף.

דוד ראם;

רציתי רק להציג את הענין בצורה כוללת מול חברות הביטוח. ברגע שנציג חברות
הביטוח לא אמר
אנחנו מפסידים מיליארד או 2 מיליארד שקל, הבנתי היכן עומדות

חברות הביטוח.

מצד אחר, כפי שאנחנו יודעים, זה לא מעניין את האוצר. הוא בוודאי לא

מפסיד. גם הממשלה עצמה, באקלים הפוליטי ובאקלים הגניבות, אינה מזדעקת. אם היה

מדובר בנושא של סמים, אין ספק שכולם היו מזדעקים וקמים ועושים מעשים כדי שזה

לא יקרה. נציג איגוד חברות הביטוח אמר שיש "ברוני סמים" ו"ברוני רכב", להבדיל.

המצב הקיים לא יוצר יוצר אקלים חברתי שונה, זאת אומרת, התושבים והאזרחים לא

קמו וסגרו צמתים והקימו צעקה על כך שגונבים להם כלי רכב.

בואו נבחן את הדברים; חברות הביטוח נפגעות איפה שהוא. אוצר המדינה לא

נפגע. המשטרה, כפי שאמר המפכ"ל, עושה ככל יכולתה. עכשיו אני מגיע לאזרח הקטן,

בעל הרכב, שחוץ מהפגיעה הרגשית הקיימת - וחבר הכנסת יוסי כץ מנוסה בכך בעקבות

גניבת הרכבים שלו - עדיין אנחנו שואלים איזו פגיעה כספית ישירה נגרמת לו, בכמה

כסף היא נאמדת, בין שמדובר במי שמבוטח בצורה נכונה ובין שמדובר במי שאינו

מבוטח בצורה נכונה. מי שמבוטח בצורה נכונה אינו נפגע, כפי שאתה אמרת, אדוני

היושב ראש, והוא עוד יוצא ברווח.

ניסן סלומינסקי;

הוא נפגע בתשלום הפרמיה שלו.



דוד ראם;

יושב ראש הוועדה אמר קודם שאין פגיעה, כי הוא מקבל ערך רכב לפי - - -
שמואל מלכיס
זה מצב זמני. זה יכול להתהפך.

דוד ראם;

מנתחים את 1997, לא מנתחים את 1986. צריך לבחון מי הנפגע, וכשנדע מי

הנפגע, אני חושב שרק משם נשמע את קול הזעקה, ושם נעשה את השינוי.

בסופו של דבר אני רוצה לומר שבמשחק הזה כולם מדברים, אבל כשאתה מנתח את

הדברים, המסקנה היא שאין משהו שיוביל לעשיה. לכן אנחנו צריכים לחשוב אחרת, כדי

לעשות אחרת. הענין לא מציק לכולם, ולכן תופסים ראש קטן ואומרים; בואו נשאיר את

זה לאחר כך. זו האווירה שקיימת.

לכן אני רוצה לשאול את המשטרה - אני לא מכיר את החוק - האם אפשר להגיע

לאותם "ברונים". כלומר, במקום להתעסק עם אותם "פושרים", אלה שגונבים בפועל את

הרכב ונדונים ליומיים מעצר או לשלושה חודשי מעצר, צריכים להגיע למשחטת הרכב,

לאותו גורם שמזמין 1,000 ,2,000 או 5,000 כלי רכב ועוסק בשחיטת כלי רכב ומחלק

ומוכר. אם ניתן להגיע לאלה ואם יגיעו אליהם, זו שיטת פעולה אחרת. כשם שאנחנו

מדברים על לבנון ושואלים מה אפשר לעשות אחרת בנושא לבנון, השאלה היא מה עושים

פה אחרת, איפה הראש האחר. בישיבה הזאת אני מחפש איפה הראש האחר במקרה הזה.

ניסן סלומינסקי;

ההפסד הוא ברור; האזרח הקטן משלם כל שנה הרבה יותר על הביטוח. הוא לא שם

לב לזה, אבל הוא משלם הרבה יותר. הוא המפסיד המרכזי.

מעבר לנזק הכלכלי, אני חושב שיש כאן עוד נזק אדיר שאנחנו לא שמים לב

אליו. כשמישהו מתרגל לכך שהוא יכול להיכנס למקום בקלות ולגנוב משם, יום אחד

הוא ירצה להיכנס לא רק כדי לגנוב, אלא גם למטרות פח"ע. אם זה כל כך קל להגיע

למקום, הוא יכול לומר לעצמו; אם אני כבר בפנים, אני גם יכול לעשות פיגוע או

משהו מעין זה. ברגע שאין הרתעה מפני גניבות, והגנב נכנס באופן חופשי ועושה מה

שהוא רוצה, אין גם הרתעה מפני פעולות נוספות. לכן יש כאן גם סיכון ביטחוני

אדיר שאנחנו עוד לא שמים לב אליו, אבל זה יבוא. יום אחד יפול האסימון וזה

יקרה.

לכן, אם אנחנו רוצים להיות רציניים, אני מציע כאן שני דברים, וברגע זה

אני עוזב את המשטרה, כי המפכ"ל אומר שהמשטרה ממצה את יכולתה באופן מקסימלי.

אינני יודע אם כן או לא, אבל נעזוב כרגע את המשטרה. אני מדבר על שני אלמנטים

אחרים. האלמנט הראשון הוא בתי המשפט. אני מבין שהבעיה המרכזית היא שהשופטים לא

מנצלים את החוק שיש בידם, ובמקום להטיל שבע שנות מאסר, הם מטילים חצי שנת

מאסר, וזאת גם לאחר שחולפת תקופה של ארבע שנים וכוי.

יאיר הורביץ;

תלוי מה מביאים בפניהם. שבע שנות מאסר זה העונש המקסימלי. תלוי מה המקרה.
ניסן סלומינסקי
אבל לא יכול להיות שעם כל מין שקורה אין שום הרתעה.

לכן אני מציע - ואינני יודע אם זה אפשרי - לזמן לכאן מישהו מטעם השופטים.

אני מבין ממנוד הראש שזה בלתי אפשרי. אם כן, זה צריך לעבור לשופטים דרך מישהו

אהר. צריך להגיד להם ברחל בתך הקטנה, שאם זה ימשיך כך, אנחנו נדרוש ענישת

מינימום בנושא הספציפי הזה. השופטים מאוד לא אוהבים את זה, אבל לא תהיה להם

ברירה. זה הנושא הראשון.

הנושא השני הוא הנושא הפוליטי, והוא חשוב מאוד. כיוון שזה לא רק נושא

כלכלי, ואני רואה לנגד עיניי גם אפשרויות אחרות, חס ושלום, אני חושב שפה צריכה

להיות פעילות משותפת שלנו עם האופוזיציה. למשל, ראש הממשלה אומר היום: אם אתם

לא מפסיקים את הטרור, אין שיחות. אינני אומר שצריך להעלות את נושא הגניבות

לרמה כמו זו, אבל צריך להעלותו לרמה כזאת שבה יש לחץ אדיר. אם תופסים היום,

למשל, בכיר ברשות שמשתמש ברכב גנוב ועוצרים אותו, שלא יהיה מצב שבו תתחיל
האופוזיציה להגיד
לא, יש לשחרר אותו. להיפך, כולם צריכים להיות מלוכדים
ולומר
אם אתם לא עושים את זה, גם אנהנו לא עושים את זה. אני אומר שוב שכאן

אני רוצה את שיתוף הפעולה של האופוזיציה, כדי שלא ייווצר שוב מצב שבו זה יפול

במחלוקת בין הקואליציה לאופוזיציה. זה נושא משותף לכולם.
היו"ר יוסי כץ
אני לפחות מציע את הדברים הבאים:

ראשית, הוועדה לענייני ביקורת המדינה קוראת להגביר את הענישה של גנבי

הרכב. זאת חייבת להיות ענישה מרתיעה, כדי לסייע קודם כל למשטרה לבער את

התופעה;

שנית, אנחנו קוראים לממשלה לדרוש מן הרשות הפלשתינית להילחם ביתר תוקף

נגד גניבות, לרבות הטלת סנקציות כספיות, סנקציות כלכליות;

שלישית, לשתף פעולה בהרצה במסלול מהיר של הצעת החוק לגבי סימון חלפים ושל

כל הצעות החוק שעומדות על סדר היום של הכנסת בנושא הזה;

רביעית, למלא אחר המלצות ועדת לפידות ולהגדיל את מצבת השוטרים למלחמה

בתופעה הזו, ולמטרה זו בלבד.

הייתי רוצה לשאול אתכם שתיים-שלוש שאלות: ראשית, כמה פרמיה משלמים

האזרחים עבור המרכיב הזה?
ניסן סלומינסקי
הוא אמר ש-50% מהפרמיה הולכים על הנושא הזה.
שמואל גולומב
כ-50%.
תאופיק חטיב
3.5 מיליארד שקל זה סך כל הפרמיה, מתוכם כ-1.5 מיליארד שקל על גניבות

רכב.
ניסן סלומינסקי
אדוני היושב ראש, הוא התחייב שתהיה הורדה של לפחות 25% מהפרמיה אם תהיה

ירידה משמעותית בגניבות הרכב. זו התחייבות שניתנה בוועדה, אדוני, והיא תחייב.
היו"ר יוסי כץ
שאלתי היא, ראשית, אם הפרמיה שמשלמים האזרחים עבור המרכיב הזה של ביטוח

מפני גניבות רכב היא כ-3.5 מיליארד שקל בשנה.

משה אברמוביץ;

לא, זה סך הכל, כלל הביטוח המקיף.
היו"ר יוסי כץ
מתוכם מחצית עבור המרכיב הזה.

שמואל גולומב;

כ-40% עבור המרכיב הזה.
היו"ר יוסי כץ
כמה תביעות בכסף יש בסך הכל בשנה?
דוד ראם
כמה תובעים מכם, מיליארד, 2 מיליארד שקל?

שמואל גולומב;

40% מתוך אותם 3.5 מיליארד שקל.

היו"ר יוסי כץ;

זאת אומרת, זה מקביל פחות או יותר.

יאיר הורביץ;

הוא מכסה את עצמו.

דוד ראם;

הוא אומר שהוא משלם 100% תביעות.
שמואל גולומב
אין לי ביטוח משנה לגניבות רכב.
ניסן סלומינסקי
המבוטחים משלמים את זה.

שמואל גולומב;

בגדול אנחנו מגדילים את הפרמיה שמוטלת על האזרחים בגלל גניבות הרכב.

ניסן סלומינסקי;
היו"ר יוסי כץ
אני מציע שנסתפק בהצעות שקראתי. נעבור להצבעה על ארבעת הסעיפים שקראתי.

ניסן סלומינסקי;

אולי אתה מוכן להוסיף בסעיף ראשון; כולל מחשבה על עונש מינימום.
היו"ר יוסי כץ
למה ללכת לצעד כל כך חמור? נראה איך ההצעות שהצעתי באות לידי ביטוי.

נעבור להצבעה.

הצבעה

הצעת היושב ראש לסיכום הדיון, על ארבעת סעיפיה (ראה עמ' 23), נתקבלה.
היו"ר יוסי כץ
אין מתנגדים. הצעת הסיכום נתקבלה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:55)

קוד המקור של הנתונים