ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 29/10/1997

דוח נציב תלונות הציבור 24 סקירה כללית

פרוטוקול

 
הכשת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 141

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המרינה

יום רביעי, ב"ח בתשרי התשנ"ח (29.10.97), שעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה: יוסי כץ ? יו"ר

רן כהן
מתמנים
גבי מריס בן-פורת- מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור

אביגדור רביד ? מנהל נציבות תלונות הציבור

עו"ד חיה רייך - ממונה על מחלקה, נציבות תלונות הציבור

ע"וד- איריס בלנק- עתר למנהל נציבות תלונות הציבור
מנהל הוועדה
ברור פרידנר
קצתית
סיגל גורדון
סדר-היום
דו"ח נציב תלונות הציבור 24 - סקירה כללית.



דוח נציב תלונות הציבור 24 י סקירה כללית
היו"ר יוסי כץ
בוקר טוב, אני פותח את ישיבת הוועדה. הדיון שלנו מתחלק לשניים. בחלק הראשון, חשבנו

שיהיה מן הראוי לקבל דיווח על עבודת מבקר המדינה בתוקף תפקידו כנציב תלונות הציבור. כאשר

קראתי את הדוח השנתי, התרשמתי שיש סיפורים אנושיים מרתקים. שנית, להבדיל אולי מדוחות

הביקורת השוטפים, נזדובר כאן במקרים, שהנשק במובן מסויים הוא נשק עם שיניים ויש אפשרות

לשנות את הדברים, יחסית - בזמן קצר מועד, למרות שכמובן יש ביקורת. לעומת זאת, יש מקרים,

כפי שנביא בחלק השני של הישיבה, שבהם הגופים לא מבצעים את המלצות נציב תלונות הציבור.

רציתי לדעת באופן אישי ומשפטי, מה הניסיון בעבר ממקרים כאלו שבהם לא ביצעו את

החלטות נציב תלונות הציבור. האם יש תקדימים לתופעה מאת? מה קורה כאשר לא מדובר במשרדי

ממשלה אלא בגופים אחרים. חשבנו שכדאי לפתוח בסקירה על הפן של עבודת מבקר המדינה ולאחר

מכן להתייחם למקרה קונקרטי. היה מקרה נוסף שנוגע למכס, נציב תלונות הציבור הצביע על עיוות

מסויים והתגובה של המכס היתה לשנות את החוק. אני מניח שיוסבר כאן מהם הנימוקים ומדוע אין

מקום לשנות את החוק.
מרים בו-פורת
בנציבות תלונות הציבור אני עוברת על כל הענינים העקרוניים, ולכך אני מקדישה יום

בשבוע. אני בתוך הענינים ואין דבר שאני לא מטפלת בו. את הסקירה יתן אביגדור רביד מנהל

נציבות תלונות הציבור, מפני שהס חיים רק את זה.
אביגדור רביד
ראשית אתן סקירה על פעילות נציבות תלתות הציבור, על המבנה ולאחר מכן נעבור לדוח.

ובכן, מבקר המדינה ממלא תפקיד נוסף של נציב תלונות הציבור. על פי סעיף 32א מסתייי ביחידה

מיוחדת במשרד מבקר המדינה, שבראשה מנהל נציבות תלונות הציבור חה הגוף שבאמצעותו ימלא

את הפתקציה של הנציב. שיקול הדעת וההחלטה האחרונה היא של הנציב.

מדובר ביחידה המורכבת ברובה מעורכי דין, שעוסקים בבירור תלונות. סדר הגודל הוא 55

עורכי דין ולצידם 45 עובדים מינהליים, טלפניות, מפעילי מחשב ועובדי השירותים המינהליים

הדרושים לתפקוד. הנציבות פרוסה בשלושה מקומות: המטה במשרד הראשי בירושלים. סניף לא

מבוטל נוסף נמצא בתל-אביב שבראשו עומדת גב' חיה רייך ושני משפטנים השייכים למחלקה

ירושלמית. החלוקה היא לשמונה מחלוקת, בראש כל מחלקה עומד ממונה מחלקה. ממוצע העובדים

במחלקה הוא חמישה, לפי הצרכים, לפי הנושאים.

המטרה של נציבות תלונות הציבור, לקבל פניות מהציבור, לטפל בהן ולהגיע לתוצאות.

כאן יאמר, שמעבר לתלונה הבודדת, יש לא פעם סעיפים או תוצאות לוואי, שבכל דוח מופיעים

בפרק נפרד, ישום הלקח מתלונה בודדת ומעבר לה. הדבר הביא לשינויי חקיקה, שינויי תקנות, שינוי

נהלים וכר. כמעט בכל תלונה, בעקבות המלצת הנציב, נהלים שונו, פקררת מעצר קטינים במשטרה

שתתה. תלתה שאנו מפרסמים - יש לה בדרך כלל המשכיות ותיקון ליקוי מעבר לתלונה הבודדת.

בנוסף לקבלת תלונות, אנו מפעילים שני סניפים קטנים בנצרת ובבאר-שבע לקבלת תלונות בעל-פה.

מגיעים אנשים שלא יודעים לכתוב, לא יודעים לקרוא, עובד שלנו מקבל את תלונתם.
היו"ר יוסי כץ
איך אתם מביאים לידיעת הציבור את העובדה שקיימים הסניפים הללו ואפשר לפנות גם

בעל-פה?
אביגדור רביד
יש פרסומים בתקשורת וגם בדוח עצמו יש פרק שלם על פניות הציבור.

על מנת שהתלונה תתברר כהלבה, היא בדרך בלל עוברת במה מסננות. היא מבוררת

במחלקה, עוברת לממונה המחלקה, והדברים העקרוניים והחשובים מונחים על שולחן המבקרת.

לאחר דיון מתקבלת החלטה ואנו מוסרים את תוצאות הבירור למתלונן ולנלון ועוקבים אחר ביצוע

ההחלטה שאבן היא תבוצע. מה קורה כאשר לא מבצעים? בסעיף 43 שתי תרופות, האחת, לפנות

לשר והשנייה לוועדת הביקורת והראיה שהיום אנחנו נמצאים באן מכוח סעיף 43, כאשר מדובר

בתלונה על עיריית גבעתיים.

אני מוכרח לומר שיש לנו עול לא קטן וקשה באותן התלונות שבהן פונים אלינו עובדים

שלטענתם, פוטרו מהעבודה או שהתנכלו להם בצורה כזו או אחרת על ידי מעבידיהם לאחר שחשפו

מעשי שחיתות. לא בכדי, גם בדוח הזה וגם בדוח הקודם, יש מקרים קלאסיים שבהם הבירור נעשה

לעומק והמבקרת הוציאה צו. אני יכול לומר, שאמנם החוק הזה נכנס לתוקפו בשנת 981ו, ומאז

שהמבקרת בכהונתה, הוצאנו עד היום 11 צווים.
היו"ר יוסי כץ
כולם בוצעו?
אביגדור רביד
כולם בוצעו. אי ביצוע צו תבוא בסנקציה משמעתית ופלילית, אחרת, כל כוחו של הצו הוא

אינו צו. לא פעם אנחנו חוסכים טירחה מיותרת, כאשר אנו פונים לגוף ואומרים לו כי אנחנו שוקלים

על הוצאת צו זמני. צו זמני משמעו להקפיא את המיצב. בלא מעט מקרים הם נעתרים בהסכמה.
היו"ר יוסי כץ
הובאו אליכם תלונות על הטרדות מיניות?
אביגדור רביד
הטרדה מינית פרופר לא הגיעה אלינו, היה מקרה אחד של עובד מערכת הביטחון אשר

הטיל את מימיו בנוכחות עובדת.

ברצוני להוסיף, המערכת שלנו עברה תחלופה בכוח האדם, פרשו לא מעט עובדים ותיקים.

אפשר לומר שהמערכת שלנו הוצעדה. אנחנו מקבלים עובדים חדשים שלומדים באוניברסיטה, על

מנת להכין את העתיד. המבוגרים מפנים את המקומות לצעירים ויש היענות לא מעטה מפני שהשוק

מוצף בעורכי דין ובאים אלינו אנשים טובים. המציאות מוכיחה שרובם נשארים ומתקדמים.

אסור לשכוח שחלק ניכר מהתלונות שמובאות אלינו, למעשה יכולות לשנזש גם בסיס

להגשת תביעה בבית משפט או עתירה לבג''צ. לא פעם אנחנו שואלים, מדוע אינך פונה לבית משפט?

עונים לנו, אתכם להפעיל זה בבול ובמעטפה, ולבית משפט אצטרר התייעצות עם עורך דין, הרבה

כסף והרבה זמן. מבחינת זמן, למרות שהתלונות אצלנו לא מסתיימות ביום אחד, אין לנו באופן

ממוצע במה להתבייש מבחינת משך הזמן. העובד שלנו אוסף את העדויות, אוסף את העובדות ומעבד

אותן. לא פעם, קצב העבודה שלנו מושפע עקב אי היענות מהירה של הרשויות שמולם אנו פועלים.

יש משרדי ממשלה וישנם גופים שונים שמעכבים תשובות, אין ספק שזה משפיע על קצב העבודה

שלנו.
היו"ר יוסי כץ
יש משרדי ממשלה סוררים?
אביגדור רביד
יש לנו כמה גופים מועדים. זה הגיע למצב, שלפני כשלוש שנים הבאנו ראש עיר אלינו

כוועדת חקירה, שישיב על המקום על השאלות מכיוון שבמשך שבעה חדשים הוא מתחמק להשיב. זה

כמובן לא מוסיף כבוד. אנחנו לא משתמשים בתרופה תזאת לעיתים קרובות אך יש תקדימים. ברור

שלאיש יש אפשרות פניה גם לבית המשפט. ברור שכאשר מדובר על פגיעה במישרין ובניגוד

למינהל תקין ובניגוד לסמכות, השאלה היא משפטית פרופר.
מרים בן-פורת
לא בכל מקום זה ברור. בבריטניה, באנגליה, זה לא כר. באנגליה רק חבר פרלמנט יכול

להגיש תלונה ובענינים מינהליים גרידא. אם זה ענין שאפשר להגיש לבית משפט, הוא כבר צריך

להמנע.
היו"ר יוסי כץ
אני שם לב, שאתם נמנעים כל הזמן מלציין את שם הרשות, שם המשרד, שם המתלונן. האם

זה מעוגן בחוק?
אביגדור רביד
אני מתכוון לבוא בתלונה על משרד הפנים שמעכב לנו 12 תיקים, ידינו כבולות ואיננו

יכולים לברר תלונות. אינני יכול להרריע למתלונן שידינו כבולות כי משרד מסויים לא טורח להשיב

לנו.

איננו נוקבים בשמות מפאת צנעת הפרט. שנית, לפי החוק, האינפורמציה שמחרמת

מתוצאות בירור, היא למתלונן ולגוף הנלון. בדרך כליל, אנחנו לא חושפים פרטים לצד שלישי, זה

יכול לגרום מק מפני שיש מקרים רגישים, וכן יש הגבלות חוקיות. אני זוכר כי היו לנו תלונות על

אזרחים, קציני צה"ל. פרט לתואר, קצין תחזוקה ראשי, לא כתבנו את השם. לעומת זאת, בדוח

הקודם היתה תלונה, שראש מינהל הגיוס, לא ענה לעובד שלנו באופן שיטתי. כשנכנסתי לתמונה

הייתי צריך לדבר איתו באמצעות הרמטכ"ל או ראט אכ"א, ולכן, בדוח ציינו, ראש מינהל גיוס,

אלוף משנה איקס, הפריע לעבודת נת"צ כשיגרה איננו עושים זאת.
היו"ר יוסי כץ
את ההחלטה שלכם, אי אפשר להציג כראיה בבית משפט?
מרים בו-פורת
אי אפשר להציג אותה כראיה בבית משפט, אבל היא מיושמת כמעט במאה אחת. היו

מקרים של התעקשות, פנינו לשר שעומד בראש אותו משח- והדברים באים על תיקונם. היה מקרה

אחד, שמישהו הגיש עתירה לבג"צ, ובכל זאת יישמו את ההחלטה שלנו.
רו כהו
אפשר לומר שבהקשר של חשיפת זהות המבוקר, במידה מסויימת זה מעין סנקציה לאי

שיתוף פעולה מצידו, לסרבנות.
אביגדור רביד
במשרד האוצר יש עשרות יחידות. בדות הקודם, המבקרת הוציאה צו נגד המדפיס

הממשלתי, שם התגלו דברים חמורים ביותר. לא רצינו ליצור סטיגמה על המדפיס הממשלתי ולכן

כתבנו, אחד מיחידות הסמר של משרד האוצר.
היו"ר יוסי כץ
יש לכם מעקב, מה קורה בהמשר הדרך?
אביגדור רביד
לפני כחודש ימים שאלתי את המשנה לפרקליטת המדינה, מה נעשה, ונמסר לי, שתלק עבר

לתובע הראשי של נציבות שירות המדינה שחוקר את האספקט המשמעתי.

פרק נוסף לכבודה לא רק של המבקרת אלא לכבודה של המדינה, האספקט הבינלאומי.

לפני כחודש ימים, בין 9-11 בספטמבר, היתה הועידה השישית של ה"אומבוצמן הלאומית מאירופה.

אני יכול לומר שהיתה לנו הצלחה וגם מזל. הוועידה היתה לאחר הפיגוע במידרחוב וכולם באו

מירושלים, וההדים על כל הדיונים היו מצויינים. בדוח, בפרק הבינלאומי כתבנו, בעתיד יהיה הדיון

ולמעשה זה מומש. למבקרת יש חלק לא מבוטל שבאירופה מתייחסיס אלינו כחבר מן המיניין עם

זכות ההצבעה וההכרעה. לא פעם אמרו, רבותיי, יש מה ללמוד גם מהשיטה שלכם.

על פי הדוח האחרון, מדובר ב- 29 תלונות נבחרות, אנחנו מפרסמים תלונות שיש להס

השלכה, שקובעות נורמות. כפי שהמבקרת הדגישה במבוא, 13 תלונות הם על רשויות מקומיות.

למעשה, אפשר לומר, שזה מוקד החיכוך העיקרי, היום-יומי בין האזרח. זה מתחיל בדוח על חניה,

מטרד, רעש, מכשול בדרך, בור בכביש, ארנונה וכר.

בדוח הנוכחי קיבלנו 6,227 תלונות, ירדנו במיקצת, לעומת 7,000 בשנה שקדמה לה. אפשר

לומר שהממוצע הסטטיסטי הוא בין 7,000 ל- 8,000 תלונות. אנחנו לא עוסקים רק בתלונות, אלא יש

מאות פניות אלינו כהעתק או פניות על גופים מבוקרים, זה מחייב התייחסות, קריאה ומענה. כשאני

אומר תלונות, הכוונה לתלתות שעברו את מסננת החוק. שנת עבודה של הנציבות היא מראש השנה

ועד ראש השנה. הנציבות בשנת העבודה הנוכחית עסקה ב- 10,372 תלונות שכללו את 6,000

התלונות שהתקבלו, פלוס 4,145 שהועברו משנה קודמת. מכל התלונות הללו, סיימנו את הטיפול ב-

7,200 תלונות, כ- 70% מהתלונות שהיו בטיפול.
היו"ר יוסי כץ
כמשפטן, אני יודע ש- 70% זה אחת מאוד גבוה. אך נשאלת השאלה, האם ה- 30% שיידחו

לשנה הבאה, יסתיימו בשנה הבאה, או חלק מהן תמשכנה ערר שנתיים - שלוש?
אביגדור רביד
יש לנו מחשב, בכל שלושה חדשים אני מוציא עדכון מהמחשב, שולח לממונים, ועוברים על

תיק, תיק. כמובן שמתחילים מהתיק הישן או מהדברים הדחופים. מתוך 7,000 התלונות שהסתיימו,

ב- 4,000 תלונות, הטיפול בהן הסתיים לגופו של עניין, נבדקו השאלות המשפטיות והעובדתיות

ומהן כשליש נמצאו מוצדקות. המספר הזה מדאיג את המבקרת מכיוון ששליש תלונות מוצדקות

מצביע שיש לא מעט ליקויים ויש מה לתקן. בכ- 1,450 תלתות הופסק הבירור, או שהענין חדל

להיות אקטואלי, או שהענין בא על תיקונו. חלק ניכר מהתלונות, כ- 1,900 תלונות, הן תלונות שאנו

דוחים על הסף. בשנה שקדמה לדוח, העברנו 4,145 תלונות והשנה העברנו, 3,147 תלונות, זאת

אומרת, קרוב ל- 1,000 תלונות פחות. קורה מצב שלפעמיס בירור של תלונה נמשך כשנה וחצי

ואפילו יותר. אבל הממוצע בסיום טיפול התלונה הוא שישה חודשים. ישנם מקרים רבים, שתלונה

מגיעה אלינו ולמחרת הבעיה נפתרת ומסודרת.

בנתונים התייחסנו גס לתלונות של חברי כנסת. השנה הוגשו 37 תלונות, על ידי 14 חברי

כנסת. יש כאן ירידה, לעומת 20 חברי כנסת בדוח הקורם שבו היו 59 תלונות. אותם חברי הכנסת

שמרבים להשתמש בנו ואנחנו רואים בזה חיוב, ממשיכים בזה.

אחד מתנאי היסח- של החוק, מי שמפעיל את המנגנון הוא המתלונן שנפגע במישרין, איתו

יש לנו את הבירור מול הגוף שעליו הוא התלונן. החריג הוא, הזכות של חבר הכנסת, איש הרשות

המחוקקת, שיכול להגיש אלינו תלונה, אך לא כתלתה שלו, שהוא נפגע, אלא בזולת שנפגע אף הוא

במישרין. גם אז מעבירים את התלונה של הנפגע, וחבר הכנסת מוסיף את משקלו. חברי הכנסת

רואים בנו זרוע של הכנסת ואנו מודיעים להם את תוצאות הבירור. הקשר הזה הוא טבעי, משום

שהכנסת היא המקום שבפניה אנחנו אחראים.

במשרד ראש הממשלה קמה רשות, הרשות לשמירה על השוויון בין המינים. נציב

תלונות הציבור שלחה מכתב לוועדת השרים לענייני חקיקה והענין ירד מהפרק. אם תבוא רשות

כזאת, אז תבוא ערר רשות ועוד רשות והם יהיו כאילו בעלי הענין.
רן כהן
למיטב ידיעתי זה בוטל.
מרים בו-פורת
עניתי אתמול לשר ואמרתי שלפי דעתי זה לא בריא ולא טוב. אנחנו לא מתנגדים שהם

יקבלו העתק מכל החלטה שנוגעת לענין של אי שוויון בין המינים. הם לא צריכים לפנות אלינו,

אנחנו נשלח להם העתק מכל החלטה. אנחנו נגד התוספת.
אביגדור רביד
אנחנו משתדלים לשפר ולייעל את העבודה, לא לסרבל. בדרך כלל יש לנו את כוח

ההשפעה, תה עונה על שאלתך על רשויות שלא מכבדות את החלטת הנציב. היה מקרה של עמידר,

שעשתה עוול למתלוננת. ביקשנו למצוא דירה חלופית למתלוננת ו- 15,000 שקל פיצויים על כך

שלקחו את המטלטלין חרקו אותם. דירה חילופית מיד נמצאה, אבל לגבי הפיצויים כולם נעמדו על

הרגליים האחוריות. נציב תלונות הציבור פנתה לשר השיכון דאז, לא חלף שבוע וקיבלנו תשובה

בכתב שהענין בוצע. היה מקרה נוסף של ראש עיריית גבעתיים, בעניו אופן מדידת דירות לחישוב

ארנונה. באופן מופגן הוא אמר, אני לא מבצע זאת. הוא זומן לוועדה, שמע כמה דברי תורה מחברי

הכנסת שישבו כאן - כיצד צריך לנהוג. התקלות הן בדרך כלל ע0 המועצות והוועדים המקומיים.

בדוח עצמו יש כמה תלונות שמאופיינות על ידי רשויות מקומיות. דוגמה נוספת שחחרת על

עצמה היא בנתב"ג, מנעו מאדם להכנם לשדה התעופה, ההחלטה לאסור עליו את הכניסה לנתב"ג

היתה לצמיתות ובלי זכות ערעור. כאשר בית משפט שולל רשיון, יש תמיד זכות ערעור. א. קבעו

זכות ערעור. ב. ביטלו זאת. חם קבעו שלא רק יש רווחיה על ההחלטה אלא מלכתחילה היא תהיה

מוגבלת בזמן. אנחנו מפרסמים גם דברים שחחרים על עצמם. למשל, ביטול זכות בלי הודעה

מוקדמת. לא פעם ראינו מקרים שאנשים עוכבו בנתב"ג על לא עוול בכפם, צו עיכוב היציאה מהאוץ

בוטל. משרד המשפטים עם המשטרה יקימו מערכת קשר ישירה שלא יווצר מצב, שכאשר אדם רוצה

לצאת את הארץ בערב, אומרים לו, אדוני יש לך צו עיכוב יציאה, הוא טוען שהצו בוטל לפני כמה

שנים ואין עם מי לדבר. לכן, תהיה מערכת ממוחשבת ביו ההוצאה לפועל ובין הרשויות בנתב"ג

בעקבות ההמלצה שלנו, וכן - תהיה הצלבה של אינפורמציה.

בדוח הקודם, היה לנו מקרה של סבתא שבאה לקבל את נכדתה מרוסיה. היא חיכתה ארבע

שעות מעבר לגדר, מכיוון שאדם כלשהו החליט שהבחורה שהיא סטודנטית, כי היא עוסקת במקצוע

שלא טוב לעסוק בו בארץ, הצמידו אותה באופן שרירותי לקבוצה של כאלה. היא לא נכנסה לארץ

הקודש, מהשדה הועלתה על מטוס והוחזרה לרוסיה. נציב תלונות הציבור התערבה ואמרה,

המשטרה זורקת את האחריות על משרד הפנים, משרד הפנים - פעל ללא סמכות. בדקנו את

הסמכויות של המשטרה, הנציב מצאה שגם המשטרה פעלה ללא סמכות. לכן, החליטה לחייב אותם

במאוחד בפיצויים.

יש הוראה בחוק בסעיף 47, האומרת, שהביקורת יכולה להסתייע בחומר בשעת תלונה.

בסעיף 47 לחוק מבקר המדינה ישנה הוראה: ''אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מסמכותו של מבקר

המדינה, להעזר בפעולותיו האחרות בחומר שהגיע אליו בקשר לתלונות, בין שבירר ובין שלא בירר

אותם''.

הדוח עוסק לא במעט, גם במעצרים בלתי חוקיים. בית המשפט העליון מצטט בהרחבה

ובהסכמה מתוך הדוח. כשאנחנו עוסקים בתלונה ובענין עקרוני, אנחנו ניזונים על ידי הנסיון

באינפורמציה שיש בביקורת. בשתה מהביקורת, אנחנו לא יוזמים, אנחנו מופעלים על ידי תלונה,

והביקורת היא היחמת. מבחינת זרימת אינפורמציה ונתונים, אני חושב שהשילוב הזה יוצא מן הכלל.

לסיכום, אנחנו משתדלים לעשות כמיטב יכולתנו, זוכים להתייחסות ראוייה. אי אפשר לומר

שכל הרשויות לא משתפות פעולה ולא עתות לנו. בעיקרון אפשר לומר, כשפונים, לעיתים רחוקות

קורה שלא מגיבים לנו, יש חובה בחוק להשיב.
מרים בו-פורת
בתוזילה חשבו שאולי אנחנו יכולים לשמש, לא מסלול חילופי אלא סעד חילופי. כלומר,

שצריך יהיה לפנות קודם לנציבות ואם שם האזרח לא בא על סיפוקו רק אז הוא יסריח את בית

המשפט. היה פסק דין שקצת רמז לכיוון הזה. היתה ביקורת על פסק הדין ואז בא פסק דין עקרוני

שאמר, סעד חילופי - לא, אבל מסלול חילופי - כן. שני מוסדות ממלכתיים.

האיחוד של האיזון ההדדי לא קיים אצל העמים. ניסיתי להראות בהרצאה כמה זה מוכיח

את עצמו, משום מה לא הולכים באותה דרר, אבל נדמה לי שהדרך הזאת של המחוקק הישראלי

הוכיחה את עצמה.
היו"ר יוסי כץ
אני חושב שהדוח הזה מרתק, הוא עולם ומלואו, אני חושב שאנחנו לא מנצלים את הכלי

הזה כראוי ואני באופן אישי מתכוון לפנות לכל חברי הכנסת להסב את תשומת ליבם לכלי הזה

ולנסות להביא לידי כך שיישתמשו בזה.
רן כהן
אדוני היושב ראש, גברתי - מבקר המדינה, המנכ"ל ואנשי הנציבות. ראשית, ברצוני לומר

תודה, דוח כזה הוא ריכוז של עברוה קשה, מעמיקה, עברוה שיש בה, קרוב לוודאי, מפח נפש רב

ותיסכולים ולפעמים גם שמחות שדברים נפתרים. אני חושב שהמקום של הנציבות בארץ נמצא לא רק

במקום הנכון, לדעתי הוא גם נמצא בתוך מבנה חברתי שנותן מענה מגוון ונכון להתמודדות עם

המצוקות שקיימות בתוך המערכת החברתית, הכלכלית, השלטונית שלנו. יש נתח רציני מאוד של

מקום לפעולות של נציב תלונות הציבור וההרגל שבינו לבין ביקורת המדינה מצד אחד, ובינו לבין

בית המשפט מן הצד השני, לדעתי מייחד לו מקום של כבוד ושל חיוניות. צריך לוכור, שלהרבה מאוד

אנשים בארץ אין את היכולת לעמה- בתוך המטלות של בית משפט מסיבות רבות ושונות. נציב

תלונות הציבור בשבילם הוא כתובת גואלת. בית המשפט יקר יותר, מסורבל וחושפני יותר.
מרים בן-פורת
לפעמים האובייקט או הסובייקט, קטן מדי מכדי לקחת עורך דין, לפנות לבית משפט עם כל

הפרוצדורה המיוחדת. היה ענין קטן מאוד של אדם כלשהו, שעשו לו עוול גדול ופתרנו זאת תוך

יומיים.
רו כהו
המקום של הנציב בתוך המארג החברתי הזה הוא בעל חשיבות עצומה לאזרח ולחברה.

העבודה שנעשית היא באמת עבודת קודש ותבורכו עליה.
ברצוני לשאול
האם בעקבות הדוח הזה או הניסיון שנצבר, האם אתם מוצאים צורך כלשהי

בשינוי בחוק על מנת שיהיו לכם כלים אפקטיביים יותר בתוך התחום?
מרים בו-פורת
אם יש לתקן, להוסיף או לגרוע, אנחנו עומדים כל הזמן על המשמר. יזמנו במידה מסויימת

את הוספת ההגנה על המבקר הפנימי. אנחנו עומדים בפרץ של יקלקלו לנו. כתבתי מכתב לשר

המשפטים, שלא יהיה בסדר, אם הם יוסיפו מתלוננים שלא ממין הענין, זה ישבש את הננבודה שלנו.

אולי נח-קק לבקש את הסיוע שלכם, אם המכתב שלי לא יעשה את שלו.



בדיו הפלילי רצו להוסיף סעיף שלדעתי היה גורע, שחשבנו שאם יוסיפו אותו יהיה זה

גרוע. היו לכך הרבה תומכים, מכיוון שזה עושה רושם טוב, לכאורה, שאם אתה מתנכל למישהו

שחושף מעשה שחיתות, תלו לנזאסר עד שבע שנים. בחוק הפלילי הקיים יש אפשרות במקרה מאוד

מאוד חמור להשתלב בתוכו. במקרים אחרים אסור לגעת מכיוון שאז יהרסו לנו את מה שאנחנו

עושים למען אותם אנשים שחושפים שחיתויות, או אפילו רק חושדים ואם אחר כך נראה שהחשד לא

היה מוסמר - רוצים לזרוק את העובד, ואנו אומרים, לא. כך שאנו כל הזמן עומדים על המשמר.
היו"ר יוסי כץ
תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00.

קוד המקור של הנתונים