ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 28/07/1997

בקשת חוות דעת ממבקר המדינה על הקצאת קרקעות ללא מכרז בירושלים הצעת יושב ראש הוועדה; הקצאת קרקע בלא מכרז למשקיעים זרים עמוד 65 בדוח 47 של מבקר המדינה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 130

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני. כ"ג בתמוז התשנ"ז (28 ביולי 1997). שעה 30;10
נכחו
חברי הוועדה; יוסי כץ - ריו"ר

מוזמנים; מבקר המדינה גבי מרים בן-פורת

דוד ליטבק - מנכ"ל משרד התיירות

גבי מירי חושן - סגן היועץ המשפטי של משרד התיירות

גבי שלומית לביא - עוזר בכיר למבקר המדינה ודובר משרד

מבקר המדינה

אריה דווידזון - משנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה

דייר עקיבא אילן - יועץ כלכלי. משרד מבקר המדינה

גבי יעל שטרית - ממונה על אגף במשרד מבקר המדינה

גבי שרה שמחוביץ - מנהלת ביקורת ראשית במשרד מבקר המדינה

גבי מירה גבל - סגן ממונה על אגף במשרד מבקר המדינה

אבנר זמרוני - סגן ממונה על אגף במשרד מבקר המדינה

מנשה אילני - עוזר ליועץ המשפטי של משרד מבקר המדינה

דני קטריבס - מנהל רשות ההשקעות במשרד האוצר

ישראל קפלן - כלכלן ברשות ההשקעות. משרד האוצר

גבי דרורה ליפשיץ - סגן בכיר ליועץ המשפטי באוצר

מיכה טילקין - מנהל מחוז ירושלים במינהל מקרקעי ישראל

יואל הדר - היועץ המשפטי של מחוז ירושלים במינהל מקרקעי

ישראל

משה אדרי - סמנכ"ל ומנהל אגף שיווק וכלכלה במינהל מקרקעי

ישראל

גבי גילה רוטשילד - מנהלת אגף ביקורת במינהל מקרקעי ישראל

נסים נחום - מנכ"ל עיריית אילת

חיים מורד - מנכ"ל החברה לפיתוח חוף אילת

גבי דקלה מור - עוזרת מנכ"ל החברה לפיתוח חוף אילת

מאיר ניצן - מנהל הרשות לפיתוח ירושלים

יעקב זלצר - סגן מנהל האגף לענייני ביקורת המדינה במשרד

ראש הממשלה

מנהל הוועדה; ברוך פרידנר

קצרנית; חנה אלטמן

סדר-היום; 1. הקצאת קרקע בלא מכרז למשקיעים זרים -

עמוד 65 בדוח 47 של מבקר המדינה;

2. בקשת חוות דעת ממבקר המדינה על הקצאת קרקעות ללא מכרז בירושלים -

הצעת יושב ראש הוועדה.



הקצאת קרקע בלא מכרז למשקיעים זרים

עמוד 65 בדוח 47 של מבקר המדינה
היו"ר יוסי כץ
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה. על סדר
יומנו שני נושאים
1 - הקצאת קרקע בלא מכרז למשקיעים זרים - עניין שמופיע בדוח

מס' 47 של מבקר המדינה; 2 - בקשת חוות דעת ממבקר המדינה על הקצאת קרקעות ללא מכרז

בירושלים, נושא שנוגע למספר שטחים שנמסרו על ידי מינהל מקרקעי ישראל ללא מכרזים

לגורמים שונים, לפחות על פי הפרסומים.

נתחיל בנושא הראשון - הקצאת קרקע בלא מכרז למשקיעים זרים, ואני מעביר את רשות

הדיבור לגבי יעל שטרית, נציגת משרד מבקר המדינה. בבקשה.
יעל שטרית
"על פי תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, התקשרות על מינהל מקרקעי ישראל

לביצוע עסקה במקרקעין של המדינה אינה טעונה מכרז כאשר נושא ההתקשרות הוא הענקת

זכויות במקרקעין למשקיע שאינו תושב ישראל לצורך הקמת מיזם עסקי, לרבות מיזם

תיירותי או מלונאי, אם לדעת שר האוצר והשר הנוגע בדבר, בהתייעצות עם רשות

ההשקעות, המיזם יביא תועלת למשק המדינה והענקת הזכויות במקרקעין המסוימים בלא

מכרז חיונית להצלחתו של המיזם.

1. בבקשות המשקיעים לפטור ממכרז על פי התקנה מטפלים מינהל מקרקעי ישראל,

רשות ההשקעות והמשרד הנוגע בדבר. לפי נתוני רשות ההשקעות, בשנים 1996-1994

הועברו לטיפולה כ-30 בקשות של יזמים להקצאת קרקע בלא מכרז על פי התקנה, רובן

למיזמי תיירות ומלונאות. חמש בקשות בלבד אושרו על פי התקנה; במועד סיום הביקורת

באוקטובר 1996 היו מקצת הבקשות עדיין בטיפול. מהמסמכים עולה כי יש חילוקי דעות

בין משרד התיירות לבין רשות ההשקעות בעניין הפרשנות הנכונה של תקנה זו בכלל,

והגדרת סמכותה של רשות ההשקעות בפרט. הגורמים הנוגעים בדבר, ובמיוחד משרד

התיירות, לא קבעו קריטריונים ברורים למתן הפטור. קריטריונים כאלה נדרשים בייחוד

לנוכח פניות של אנשי ציבור שונים - מהארץ ומחו"ל - לגופים הממשלתיים המטפלים

בבקשות, לאשר ליזמים פטור ממכרז על פי התקנה.

התקנה מקנה מלכתחילה תנאים עדיפים למשקיע זר, אולם לא נקבעו הנחיות בדבר

הצורך לבחון אם יש ייתרון כלכלי בביצוע המיזם בידי משקיע זר ולא בידי משקיע

ישראלי. בתקנה אין הגדרה של המונח "משקיע שאינו תושב ישראל", ומתברר כי משקיעים

ישראלים מתארגנים בשיתוף עם משקיעים מחו"ל כדי ליהנות מההטבה הגלומה בהקצאת קרקע

בלא מכרז. משרד התיירות גם לא קבע למשקיע זר תנאים שיבטיחו את המשך מעורבותו

בהקמת המיזם והפעלתו לצורך השגת התועלת למשק, שבגינה ניתן הפטור ממכרז.

לדעת משרד מבקר המדינה מן הראוי שמשרד התיירות ייקבע אמות מידה לבחינת תרומתו

הייחודית של המשקיע הזר למשק מצד אחד, ותוספת התרומה הנובעת משיתופו של משקיע

ישראלי מצד שני.

2. בתקנה 25(13) יש משום תמריץ למשקיעים זרים להקים בישראל מיזמים עתירי

קרקע, בעיקר בתחום התיירות שכן חיא מקנה הטבה בעלת משמעות כספית ומקלה על תהליך

האישור שכרגיל הוא ארוך, ועל ביצוע השקעה במיזם. כל זה ניתן נוסף על ההטבות

שהממשלה נותנת למשקיעים במסגרת של החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, ושל

חוקים אחרים. המשרדים הנוגעים בדבר אינם מחשבים את ערכה הכספי של ההטבה הגלומה

במתן זכויות בקרקע בלא מכרז, וממילא אין להטבה זו ביטוי בתקציב המדינה או בדברי

ההסבר המצורפים להצעת התקציב, ואין אפשרות לחשב את התועלת ממנה לעומת עלותה.



מקרקעי המדינה הם משאב מוגבל, ויש להקצותו במלוא הזהירות המתבקשת מטווה הזמן

שנקבע בחוזה החכירה בגינן, לפיכך גם כאשר מדובר באזורי פיתוה יש לקרקע ערך - אף

אם הביקוש לה מועט יחסית והדרך הנאותה להקצאתה היא באמצעות מכרז שתוצאותיו יבטאו

את שווי הקרקע. חוק חובת המכרזים מחייב שכל התקשרות של הממשלה תעשה בדרך של

מכרז, למעט פטורים שנקבעו בתקנות, והם בחזקת חריגים. בתקנות חובת המכרזים נקבע

כי משרד, חברה ממשלתית, חברה בת ממשלתית ותאגיד שהוקם בחוק, יעדיפו לעשות מכרז אם

הדבר מוצדק וסביר בנסיבות העניין אף אם אפשר לפטור את ההתקשרות ממכרז.

אישור הקצאת קרקע ליזמים. 1. ב-28.5.96 אישרו שר התיירות ושר האוצר בקשה

להקצאת קרקע בלא מכרז למשקיע זר (יזם אי) לצורך הקמת בית מלון ומרכז כנסים בשטח

כולל של 63 דונם בחוף הצפוני של אילת שהוא אזור תיירות מבוקש. הבקשה אושרה בלא

שנעשתה בדיקה כלכלית של המיזם המשולב; לא נמצא כי הוגשה בקשה בכתב לרשות ההשקעות

לקבלת הוות דעתה וממילא גם לא ניתנה הוות דעת כזאת בכתב.

בניגוד להחלטת הוועדה המשותפת למשרד התיירות ולמינהל מקרקעי ישראל, שההקצאה

בפועל של הקרקע ליזם א' תהיה בתום ההליך הסטטוטורי, הסכימו שר התיירות ומנהל

מינהל מקרקעי ישראל, בסיור משותף שעשו באילת, כי הקרקע תוקצה על פי "תב"ע קיימת

כאשר היזם יאשר שהוא מודע להליכי שינוי תב"ע המתבצעים באזור".

אילת היא אזור תיירות מבוקש שבו רזרבות קרקע מוגבלות והקצאת קרקע ששטחה כה

גדול בלא מכרז היא, ככל הנראה, הטבה כספית גדולה מאד; לא נעשה חישוב מהו שוויה

של הטבה זו .

2. ב-25.7.95 אישרו שר התיירות ושר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות, הקצאת

שטח של 50 דונם בעיירת פיתוח בדרום הארץ למשקיע מחו"ל (להלן - יזם בי) לצורך הקמת

מלון. ב-18.7.95 כתב מנהל הרשות לשרים כי אינו יכול להמליץ על מתן הפטור מכיוון

שלדעתו הבקשה להקצאה אינה עומדת בדרישות המפורטות בהוק.

לצורך קביעת דמי החכירה שישלם יזם בי, הסתמך ממ"י על החלטה ישנה שבוטלה יותר

משנתיים קודם לכן והיקצה את הקרקע במחיר נמוך במיוחד, בניגוד להחלטות שהיו בתוקף

במועד האישור. כמו כן חישב ממ"י את דמי ההיוון שיושתו על היזם לפי שיעור של 31%

משווי הקרקע לשימוש תעשייתי במקום לפי שיעור של 91% משווי הקרקע לשימוש תיירותי.

מכיוון שלא נקבעה הערכת שמאי בדבר שווי הקרקע לתיירות, לא ידוע מה סכום ההנחה

שניתנה ליזם בי שלא כדין. מכל מקום מדובר בסכום של יותר מ-660 אלף ש"ח.

3. במאי 1995 אישרו שר האוצר ושר התיירות הקצאת קרקע בלא מכרז לקבוצת

משקיעים מחו"ל (יזם גי), לשם הקמת מלון דירות בערבה, למרות הסתייגויות שהועלו

במהלך הבדיקה הכלכלית שעשה משרד התיירות. רק לאחר שניתן אישור השרים נבדקה

היכולת הפיננסית של היזם ונמצאה מספקת. במכתב השרים לא צויין גודל השטח שיוקצה

ליזם. באפריל 1996 אישרה הוועדה המשותפת את בקשת היזם להגדיל את השטח פי שניים

מהשטח שצויין בבקשה המקורית וזאת בלי שנעשתה בדיקה נוספת בדבר כדאיות המיזם, ואם

הוא מביא תועלת למדינה.

לדעת משרד מבקר המדינה אם התבררו למשרד פרטים חדשים במהלך הטיפול בבקשה, היה

מקום לעשות שוב בדיקה כלכלית על פי הנתונים החדשים ולהגיש לוועדה המשותפת ולשרים

מסמך מפורט ובו הנתונים החדשים ותוצאות הבדיקה. יתרה מזו, מתן אישור להקצאת

קרקע ליזם בלי לציין את גודל השטח איננה מתיישבת עם סדרי מינהל תקין. גם העובדה

שרק לאחר אישור השרים בדק משרד התיירות את היכולת הפיננסית של היזם יש בה טעם

לפגם.".
היו"ר יוסי כץ
תודה. מאהר שהביקורת עוסקת במספר גורמים ויש שורה ארוכה של נושאים שמחייבים

מתן תשובה, נפתח בתגובתו של מנהל רשות ההשקעות.
דני קטריבס
לאור ממצאי הביקורת נקטנו בתהליך של ביטול התקנה שמאפשרת פטור למשקיע זר.

חשבנו שיום אין יותר צורך להעדיף משקיע זר על פני משקיע ישראלי וכיוון שלגבי

ההליך של מתן פטור למשקיע זר, למעשה לא ניתן לבצע שום בדיקה או להעריך את שווי

ההטבה שניתנת לו, מן הראוי לבטל את הנוהל הזה.

בדוח מבקר המדינה נאמר משפט משמעותי מאד שאני אהזור עליו, שבעצם חוק חובת

המכרזים מחייב שכל התקשרות של הממשלה תעשה בדרך של מכרז למעט פטורים שניתנו

בתקנות והם בחזקת חריגים. בתקנות חובת המכרזים נקבע כי משרד, חברה ממשלתית, חברה

בת ממשלתית ותאגיד שהוקם כחוק, יעדיפו לעשות מכרז אם הדבר מוצדק וסביר בנסיבות

העניין אף אם אפשר לפטור את ההתקשרות ממכרז. אנחנו, בהחלט, קונים בשתי ידיים את

ההמלצה הזאת. לדעתנו ניתן לעשות את ההתקשרות בצורה של מכרזים וכל הדרכים שמנסות

למצוא פטורים הן, בעצם, פתח ללחצים למיניהם ולכן אני מוכרח לומר שאחרי שקראנו את

הדוח פנינו לוועדת החוקה, הוק ומשפט של הכנסת כדי שהיא תבטל את התקנה. אנחנו

עומדים מאחורי בקשתנו זאת ואכן הנושא הובא לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט ועד כמה

שאנחנו יודעים התקנה נמצאת בתהליכי ביטול.

נקטנו בצעד המרחיק לכת ביותר, כפי שהומלץ, לבטל את מתן הפטורים כאשר הסיבה

העיקרית לכך היא שלא ניתן לחשב את ההטבה הגלומה במתן הפטור.
היו"ר יוסי כץ
האם העמדה הזאת היא גם עמדת משרדי הממשלה האחרים?

דוד ליטבק;

עד כמה שהצלחנו לבדוק את הדוח, הבנו שהוא דיבר על העדר נהלים שהביקורת היתה

רוצה לראות שהם מתקיימים כאשר מוצעת הקצאה ללא מכרז, בהליך של פטור ממכרז.

עניין פטור ממכרז, בשנה האחרונה, הוגש לגבי שתי בקשות שעד היום טרם זכו לקבל

את הפטור המיוחל, את זה אני אומר לגבי עוצמת השימוש בהליך הזה, על מנת שיובן שזה

לא הליך שמבוצע כלאחר יד ומנסים להפעיל אותו על מנת להגיע לאותן תופעות שתוארו

כלחצים. הלחצים, לצערנו, קיימים כאשר אנחנו ניגשים למכרז ויזם ישראלי יודע נתון

שב-90%, לצערנו, מתבצע, בדרך חוקית או בדרך שעל פי החוק היבש גם תתואר כתקינה

בדיעבד אבל במהות שלה יש אתה בעיה.

יזם זר או משקיע זר, אדם שמהות ההשקעה שלו בישראל, לכאורה, תיירותית, הקמת

מיתקן איכסון מלונאי ואגב, אי אפשר לומר שמובנפיק עומדת לעשות פה עסקת נדל"ן או

שארבע העונות מחפשת כאן עסקת נדל"ן. ישראל היא לא בדיוק גן עדן לנדל"ניסטים.

מכל מקום הם באים לכאן כאנשים שעשו את כל הונם בתחום התיירות.

יזם ישראלי שעונה על מכרז אומר לעצמו: אני אזכה. אם מדובר על מיתקן אכסון

מלונאי שהמחיר נמוך בהרבה, נגיד הוא איקס, שווה לו להגיש איקס פלוס 30% או איקס

פלוס 40% או פלוס 20% - הכל לפי טיב העניין. אחרי שהמכרז ייגמר, הוא ממשיך ואומר

לעצמו - נתחיל עם שינוי תב"ע. נלך לוועדה מקומית, נלך לוועדה מחוזית, התהליכים

שלחלק מאתנו ודאי מוכרים, חלק מאתנו רק שמעו עליהם, אבל ליזם זר העניינים האלה

זרים לחלוטין והוא לא מבין בכלל איך הליך כזה יכול להתבצע.



חיפשנו דרך איך להגן על אותם בודדים, מדובר בשעות של רצון טוב שכן לא כל שנה

ובכל תקופה יזמים בסדר גודל כזה מיתדפקיס על הדלתות. ארבע העונות זאת רשת מספר

אחד בעולם למלונות עילית, היא רשת שידועה בתור רשת של בתי מלון ולא שוס דבר אחר

בתחומים שכביכול אפשר לעשות לגביהם שימוש בקרקע. יתרה מכך; כאשר היה לנו ספק

לגבי מובנפיק באשדוד, שגם הוא עוד לא קיבל את ההקצאה, אמרנו: רבותיי, יש מגרש

תיאום, אחד על אחד, צמוד למגרש של מובנפיק, בואו נוציא אותו למכרז. היות ולגביו

אין ביקוש של רשת - נראה מה השוק יציע עבור המגרש ויהיה לנו בסיס אמיתי לחלוטין,

נכון לחלוטין, נכון לרגע זה, מה שווי האח התאום שמובנפיק רצתה ועדיין רוצים להקים

עליו מתקן אכסון.

אין כאן בעיה של עמידה בדוח ביקורת כיוון שבאותו היום שבו דוח הביקורת הוגש

ואנחנו מדברים בסך הכל על תקופה בה לא ביצענו מדיניות אבל אנחנו חושבים שמה שהוצע

ומה שבוצע היה נכון וזה גם נכון באשר לבדיקות שערכנו עם שר האוצר. ניסו לייחס לו

רצון לבטל את התקנה - - -
היו"ר יוסי כץ
תסלח לי על כך שאני קוטע את דבריך באמצע אבל זה עתה שמענו את דבריו של מנהל

רשות ההשקעות אז איך אתה מסביר שבממשלה גורם אחד חושב כך וגורם שני חושב אחרת?
דוד ליטבק
אני אסיים קודם את עניין הנוהלים ולאחר מכן אני אשיב על שאלתך. איך עמדנו

בדוח הביקורת? הביקורת אמרה שבנוהלי ממ"י מיולי 1995 לטיפול בבקשות להקצאת קרקע

לתיירות נקבע כי פניות של יזמים ייבדקו במשרד המחוזי של ממ"י שבתחומו נמצאת הקרקע

המבוקשת. במסגרת זאת ייבדקו, בין היתר, מהות הבקשה, הרשאה לתכנון או הקצאה,

זמינות הקרקע, מצב התב"ע, הפרוגרמה המוצעת, גודל השטח המבוקש וכן היבטים עסקיים

וכלכליים.

הוספנו על זה קריטריונים של המשרד ואמרנו שאנחנו רוצים לקבוע, בנוסף על כל

אלה, עוד קריטריונים כדי שציבורית נדע שעשינו כל מה שמתבקש. קבענו שהמשקיע חייב

להיות רשת בין לאומית למלונות מהמובילות בעולם, בעלי ידע ומונטין רב בתחום וכושר

שיווק בין לאומי, עם מספר מועסקים ומחזור מכירות גדולים מאד, הרשת כוללת אלפי

חדרים שפרוסים בעולם, יש לה מערך שיווק בין לאומי גדול עם קהל פוטנציאלי של

תיירים שאמור להבטיח תפוסה בארץ, וכניסת הרשת לארץ תיתן, בנוסף לייתרון איסטרטגי

שיווקי בשוק התיירות הבין לאומי, גם דחיפה לדינמיקה במערך ההשקעות בעולם על ידי

דחיפה של חברות תחרותיות פוטנציאליות נוספות להיכנס להשקעה בארץ.
היו"ר יוסי כץ
הקריטריונים האלה נכונים?
דוד ליטבק
הם נכונים לגבי כל בקשה שמוגשת על ידי רשת בין לאומית.

בתשובה לשאלה של יושב ראש הישיבה ברצוני להשיב כי לקחנו את הנושא הראשון

שהוזכר, של מרכז כנסים באילת, ונשאלנו איך זה שהנושא לא הובא לידיעת רשות ההשקעות

או להתייעצות? מי היא רשות ההשקעות? זאת יחידת סמך של שר האוצר. אני צריך לוודא

שהשר התייעץ עם יחידת סמך שלו לפני שהוא חתם על ההמלצה?
היו"ר יוסי כץ
תודה. רשות הדיבור לנציג מינהל מקרקעי ישראל, מר משה אדרי.



משה אדרי;

אנחנו מחזיקים בדעה שקרקעות יש לחקצות במכרז, זח גם מעוגן בחוק. במקרים

מיוחדים אכן נקבעו פטורים בתקנות.

חדוח מציע כי עניין חנדיר והמיוחד לא יהיו קיימים.

אנחנו מחזיקים בדעח, אני גם מצטרף למה שאמר מנכ"ל משרד התיירות, שבאותם מקרים

מיוחדים ונדירים יש להקפיד ולדאוג לכך שהם, אכן, יהיו מיוחדים ונדירים.

היו"ר יוסי כץ;

עוד לא קיבלתי הסבר בין העמדה של רשות ההשקעות שמדברת על כך שבוועדת החוקה,

חוק ומשפט יבטלו את התקנה לבין העמדה ששמענו שהתוצאה שלה הפוכה. האם מישהו יוכל

להסביר זאת?

מירי חושן;

משרד האוצר פנה לוועדת החוקה, חוק ומשפט בבקשה לביטול התקנה. הבקשה הגיעה

לשולחן הוועדה מבלי שמשרד התיירות או מינהל מקרקעי ישראל ידעו על כך. יתרה מזאת;

בדוח מבקר חמדינה כתוב כאילו שהאוצר הודיע, בזמנו, על כוונתו לבטל את התקנה, ולא

היא. בדוח מבקר המדינה כתוב, אדרבא, שהאוצר מתכנן את תיקון התקנה כדי לקבוע

קריטריונים וכתוב אפילו שהקריטריונים צריכים להיקבע על ידי המשרד הנוגע בדבר.

ברגע שנודע לנו על כך ביקשנו להפסיק את ההליך, ישבנו עם כל הגורמים הנוגעים

בדבר וקיבלנו חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שההליך יוקפא אבל התקנה לא

מבוטלת. היא לא נמצאת בהליך של ביטול.
היו"ר יוסי כץ
מכאן אני מגיע לשאלה שנוגעת לסדרי עבודת הממשלה. כאשר רוצים לתקן חוק,

שולחים תזכיר הצעת חוק, מפיצים אותו בין כל משרדי הממשלה כולל הפקולטות למשפטים

וגורמים אחרים שיש להם מה להגיד על הכתוב בחוק.

מדוע, כאשר מדובר על ביטול תקנות, אין הדבר פועל כך? הרי לתקנות יש משמעות

רחבת היקף לגבי המשרדים ששטחי הפעולה שלהם נוגעים לעניין.

דרורה ליפשיץ;

במכתב שמנהל רשות ההשקעות שלח לגבי שרה שמחוביץ הוא כתב, וזה הבסיס למה שכתוב

בדוח מבקר המדינה מבחינת כוונת האוצר; "על מנת ליעל ההליך ולהקטין מספר הגופים

המעורבים בתהליך קבלת ההחלטות, הציע מנהל רשות ההשקעות, על דעת המנכ"ל," מנכ"ל

משרד האוצר, "לבטל את סעיף הפטור 25(13) ובכך לאפשר לפטור ממכרז משקיעי חוץ רק

במסגרת סעיפי הפטור ממכרז של המשרדים הנוגעים בדבר. בכוונת משרד האוצר לכלול

תיקון זה" דהיינו את אותו ביטול "במסגרת תיקון קרוב לתקנות חוק חובת המכרזים אשר

יובא לאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בתקופה הקרובה.".

הדברים נאמרו בדוח גם אם באופן לא מלא ובאותו שלב בוודאי הם היו נחלת כל מי

שקרא אותו.

יושב ראש הישיבה צודק בכך שהוא אומר שהליך תקנת תקנות צריך להעשות בתיאום עם

כל הגורמים הנוגעים בדבר. הסעיף הזה של הפטור, 25(13), הוא לא רק סעיף שקשור

למשרד התיירות אלא הוא מדבר על מיזם עסקי, והגורמים הרלוונטיים הם שר האוצר וכל

השרים האחרים הנוגעים בדבר.



למיטב ידיעתנו הדברים היו על דעת גורמים גמשרדים אחרים, השב מינהל מקרקעי

ישראל ישב בוועדה שהקים ההשב הכללי שאף היא המליצה על ביטול התקנה הזאת והדברים

נעשו בידיעה. עדיין אם היתה אי הבנה, - הדברים היו בידיעה מאותו שלב שהם פורסמו

בדוח מבקר המדינה. כאמור, אז הם היו נחלת הכל.

יושב ראש הישיבה גם צודק בכך שמשרדי הממשלה צריכים לדבר בקול אחד, למרות שהם

רשאים לחשוב אחרת, כל אהד מהם רשאי לחשוב מה שהוא חושב אבל צריכה להתקבל החלטה

ואז הם צריכים לדבר, בסופו של דבר, בקול או1ד. שר האוצר, בנושא שנמצא בתהום

סמכותו, פנה על פי מה שהוא התהייב למבקר המדינה ולוועדת החוקה, חוק ומשפט.

כוונתי לשר האוצר הקודם. ועדת החוקה, חוק ומשפט אישרה את ביטול התקנה, אבל היושב

ראש של אותה ועדת החוקה, חוק ומשפט, עדיין לא חתם על מכתב האישור לאור הפנייה של

משרד התיירות אליו.

שר האוצר הנוכהי הינחה אותנו לומר לוועדה שהוא, עדיין, לא קיבל החלטה כיצד

להמשיך לטפל באותה תקנה והוא יקבל את ההחלטה גם לאור מה שנשמע היום כאן.

יש חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שהואיל והתקנה טרם פורסמה, שר

האוצר רשאי להמשיך לעשות בה שימוש.

לעניין האמירה האחרונה שמנכ"ל משרד התיירות השמיע, שלא יעלה על הדעת ששר

האוצר יתייעץ עם יחידת סמך שלו, התקנה נותנת מעמד סטטוטורי לרשות ההשקעות ומי

שצריך להתייעץ ויש לו חובת התייעצות מכוח התקנות הם שני השרים, גם שר התיירות וגם

שר האוצר. שר התיירות לא יכול לחתום על מסמך שפירושו פטור לפני שהוא מתייעץ עם

רשות ההשקעות כי התקנה נותנת מעמד סטטוטורי לרשות ההשקעות. ניתן לא לקבל את

המלצתה.

לפי דעת היועץ המשפטי לממשלה חובת ההתייעצות צריכה להעשות בלב פתוח, בנפש

חפצה, אפשר מנימוקים טובים לא לקבל את עמדת הגוף המייעץ אבל צריך לעבור את

תהליך - - -
היו"ר יוסי כץ
הנקודה הזאת ברורה; אין חולקים עליה. אס מישהו חשב שדי בחתימת שר האוצר -

הרי שאם מדובר על גוף סטטוטורי שמופיע בתקנות. וצריך להתייעץ אתו על פי התקנות,

מובן מאליו שצריך לבצע את ההתייעצות עם הגוף הסגוטוטורי ולא השוב ששר האוצר הוא מי

שממונה על הגוף הזה.
דוד ליטבק
לא אמרתי זאת וזה גם לא היה תרגום דבריי. אני אומר גם מידיעה כי בהתחלה ניסו

לומר גם לנו, ולצערי הפעם מדובר על פקידות שאני חלק ממנה ולא על הדרג הפוליטי,

לא היוצא ולא הנכנס. השרים, בפירוש, התייעצו. להתייעץ אין פירושו של דבר לקבל

את דעתם של הפקידים. שר מתייעץ אתי עשרות פעמים אבל זכותו להכריע אהרת.

אמרתי שאם שר האוצר התם, ואני יודע, לצערי, גם משיחה שקיימתי אישית עם בייגה

שוחט ועם עוזי ברעם, השרים היוצאים, בייגה אמר שזאת אחת הפעמים הבודדות שהוא חלק

על הדעה כאשר ביקשו ממנו לפעול לביטול התקנה לכן הוא אישר תקנה על פי בקשתו של

השר ברעם. לכן אמרתי שאני משוכנע שהוא התייעץ עם הרשות. זה שהוא לא קיבל את

דעתה - זכותו.
היו"ר יוסי כץ
אנחנו אומרים ששר התיירות, על פי התקנות, היא זה שצריך להתייעץ
דרורה ליפשיץ
שני השרים במשותף.

דוד ליטבק;

הבעיה היא לא בעיה של דקויות אלא זאת בעיה מהותית. נכתב בביקורת שצריך לקבע

את העניין בקריטריונים ועל כך אמרנו: הבה נשב. לי נאמר שיש התנגדות אידאולוגית

לעניין הזה וכי רוצים לבטל אותו. לא רוצים לקבוע קריטריונים. אגב, יכול להיות

שהעניין הזה הוצג, עקב שגיאה, לשר האוצר, בצורה הזאת.
היו"ר יוסי כץ
רשות הדיבור לדייר עקיבא אילן שיידע אותנו מעט בנושא הכלכלי.

עקיבא אילן;

עמדת הביקורת ברורה. מהצד הכלכלי יש לעניין שאנחנו מדברים עליו שני היבטים

להקצאת קרקע. היבט אחד אומר שנותנים סובסידייה, לא ישירה באמצעות תשלום אלא

באמצעות קרקע. אתה מוזיל את הקרקע ונותן סובסידייה למי שאתה חפץ שיפעל וישקיע

בדרך מסויימת. אבל זאת דרך פסולה כיוון שעל ידי כך שאתה משתמש ביותר קרקע, הוא

מקבל יותר סובסידייה. מטבע הדברים רצוי שהסובסידייה לא תהיה צמודה לשימוש בגורם

מסויים.

ההיבט האהר מדבר על ניהול נכון. כל הטבה שהמדינה נותנת לגוף מסויים, אם

שיעורה לא ידוע מראש, אם היא לא מופיעה בתקציב, זאת אומרת שנותנים משהו שלא

יודעים מה הוא. קל מאד לתת המלצה לפטור ממכרז אבל זה אומר שנותנים למישהו מתנה,

מענק, ובתקציב לא מופיע שום דבר.

גם מבהינת שימוש במקורות וגם מבהינת ניהול תקין - הדבר פסול.

לעניין שאנחנו מדברים עליו יש עוד היבט; יש דברים שמטבע הדברים נעשים

אנכרוניסטים עם הזמן. העדפת משקיעים זרים שאולי פעם היתה מוצדקת, פחות הגיונית

היום, כאשר המדינה רוצה לעודד ישראלים. העולם השתנה. החוקים והתקנות משקפים מצב

מסויים אבל ייתכן שהמצב שהיה כאשר התקינו אותם, כבר לא קיים יותר. אני מבין

שמשרד האוצר קיבל את הגישה הזאת.

אם מעדיפים שיטת שיווק מסויימת, שיטת ייעול מסויימת, צריכים למצוא דרכים בחוק

שנכללים בתקציב כדי לתת באמצעותם עידוד לשיטה אבל בדרך כלל ענף התיירות נחשב ענף

חזק ולכן אני מקווה שמי שמשקיע בו גם בא על שכרו.

היו"ר יוסי כץ;

גברתי מבקר המדינה, אולי תתייחסי להיבט החוקי של העניין? אני מבין שוועדת

החוקה, חוק ומשפט, אישרה, בהצבעה, את נוסח התקנות ששר האוצר הביא בפניה.

מבקרת המדינה מרים בן-פורת;

יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט טרם חתם, הוא נתבקש על ידי נציגת משרד

התיירות לעכב את חתימתו כיוון שלא היה תיאום בין המשרדים.

היו"ר יוסי כץ;

אני זוכר שכיושב ראש ועדה בכנסת אישרתי הרבה תקנות אבל אני לא זוכר שחתמתי

עליהן. אישרתי אותן בלי לחתום עליהן.



מבקרת המדינה מרים בן-פורת;

הפרוצדורה כאילו לא הסתיימה. זאת עובדה שיושב ראש ועדת החוקה, הוק ומשפט,

טרם חתם, ועובדה היא ששר האוצר בעד הביטול, אבל הוא עדיין לא חתם מפני שאולי חזקה

עליו בקשת המשרדים השונים והוא מחכה. בכל אופן המצב הוא כזה שהפרוצדורה, כאמור,

לא הושלמה, התקנות לא נחתמו על ידי שר האוצר, הן לא פורסמו ברשומות ולכן הן לא

קיבלו תוקף של חוק. הביטול לא קיבל תוקף של חוק.

יכול להיות שהביטול בדרך אבל ייתכן שבדרך יחולו שינויים מפני שיש פנים לכאן

ולכאן. מה הן הפנים לכאן ולכאן? אם מדברים על הגופים המיוחדים שרוצים לגמור אתם

עסקה, התנהל אתם משא ומתן במשך שנתיים, יכול להיות שרוצים, קודם כל, לגמור אתם

את העניין ואז להכניס את הביטול. אולי לא. אולי יש כאלה שחם נגד הביטול פרסה.

אני לא אומרת שום דבר בניגוד לדעתו של ד"ר עקיבא אילן, שמקובלת עליי, לכן אני

גם לא חוזרת על דבריו אבל יש קושי מסויים שאם משקיע חוץ רוצה בקרקע מסויימת כי

היא מתאימה לפרוייקט שהוא חושב עליו ואם לישראל הפרוייקט הזה חשוב מאד, אולי כדאי

לחפש דרך מיוחדת, יוצאת דופן, מדוע? כיוון שאם הוא ייגש למכרז - ייתכן שהוא

יפסיד, וייתכן שהוא יפסיד בסכום לא גדול. אבל אז מותר לוועדת המכרזים בכל זאת

להעדיף אותו ולומר שבגלל שההבדל כל כך קטן בינו לבין המציע האחר ובכל זאת הוא

נחשב משקיע רציני, בעל ניסיון וכו', הוא הזוכה. יכול להיות שאפשר להכניס למכרז

כזה כל מיני קריטריונים שיעזרו למשקיע הזר לזכות, אבל אם העניין הזה יעשה בצורה

של שימת עין על משקיע מסויים - יש בזה טעם לפגם.

חשבתי אפילו על אפשרות שמפרסמים מכרז אבל יודעים מראש, מי שניגשים אליו,

שייתנו את זכות הסירוב הראשונה למשקיע פלוני בגלל משא ומתן שהתנהל אתו או בגלל

שמוכנים לקשור אתו קשר אבל אני מפקפקת אם דבר כזה הוגן לגבי אלה שמשתתפים במכרז

ואם דבר כזה יכול לפעול בשטח.

אני בעד הביטול.
היו"ר יוסי כץ
כל עוד התקנה לא בוטלה - -
מבקרת המדינה מרים בן-פורת
היא קיימת.
היו"ר יוסי כץ
אז, בעצם, כל הדברים שנכתבו בדוח מבקר המדינה שרירים וקיימים והם רלוונטיים

גם לגבי העתיד - - -
מבקרת המדינה מרים בן-פורת
נתנו את הדעת לאלה שהתנגדו לביטול. מתחשבים בדוח. מוכנים לקבוע קריטריונים

ומציעים לקבוע אותם אפילו כתנאי מפני שגם בחוות חדעת - - -
היו"ר יוסי כץ
הקריטריונים ששמענו עליהם בישיבה הזאת מפי נציג משרד התיירות - - -
מבקרת המדינה מרים בן-פורת
הם קריטריונים דומים לשלנו, ואם מוסיפים עליהם עוד קריטריונים - מה טוב ומה

נעים. גם זאת דרך.



אני בעד קיום מכרז. אם אפשר איכשהו למצוא דרך כדי שמכרז ייתן פר צ'אנס

למשקיע שרוצה לבוא לכאן ולזכות בו, אדרבא. ייתכן שמדינת ישראל מעוניינת באותו

משקיע אבל ייתכן - - -

עקיבא אילן;

יש מקרים של הגנה על תוצרת הארץ. אם מדובר על הגבול העליון של הסובסידייה

שתינתן, לא לסובסידייה שאין לה שיעור אלא לסובסידייה שיש לה שיעור מסויים, קבוע

מראש במחיר השוק שייקבע כמכריז - - -

היו"ר יוסי כץ;

אז אתה הושף את העניין לתהרות - - -

מבקרת המדינה מרים בן-פורת;

זה יגדיל את הסיכוי של המשקיע.
היו"ר יוסי כץ
רשות הדיבור למר חיים מורד.

חי ים מורד;

אם אנחנו מדברים על ההפסדים של המדינה אני מבקש לומר כי המהיר נקבע על ידי

השמאי הממשלתי והיום כל המכרזים נמוכים ממהירי השמאי הממשלתי. כלומר היום ליזם

באילת כדאי לצאת למכרז, לזכות בו, והוא ישלם פהות ממהירי השמאי הממשלתי. זאת

אומרת שהנושא הכלכלי לא כל כך מדוייק ויש לו פנים לכאן ולכאן.

ממה נפשנו? אם מדובר על אילת כי אז מדובר על מלון בן 450 חדרים. אנהנו

מדברים על יזם שמקים בלאס וגאס מלון בן 6 אלפים חדרים וכל הקומפלקס שהוא מקים הוא

בסדר גודל של הצי תל-אביב. אז בשביל מה הוא צריך את הייתוש הזה שנקרא אילת? זאת

איזושהי פינה אחת שמפריעה לו בכלל. אחרי שהוא מסתבך בכל ההליכים הוא אומר לעצמו;

בשביל מה אני צריך את זה בכלל?

כיוון שאנחנו רוצים למגיע לרמות בין לאומיות ואנחנו יכולים ללמוד הרבה מיזמים

שמביאים את הידע שלהם, את ההשיבה שלהם, לארץ, אם נזמין אותם ונסגור את העניין

בצורה כזאת שיהיה להם ייתרון ברור לעבור את כל התהליך הביורוקרטי שלנו - העניין

יתגלגל טוב אבל אם לא - לא נצליח להרים את העניין ונאבד את החשיבה המיוחדת הזאת,

שלא לדבר על ההשקעה.

היו"ר יוסי כץ;

האם לא יותר פשוט לקבל את העצה של ד"ר אילן?

חיים מורד;

לא. אסור לקבל אותה כי יש לנו ייתרון לזכות בהרבה יותר מהערך הכספי של

העסקה, בחשיבה ובידע.

היו"ר יוסי כץ;

אם תיתן ליזמים כאלה פטור ממכרז?



חיים מורד;

אם נקצר את התהליכים הביורוקרטיים, אם ניתן להם פטור ממכרז, נאפשר להם להגיע

מהר לבנייה ועל ידי כך הם יביאו אתם משאבים וידע אלינו, זה שווה הרבה יותר מכסף.

היו"ר יוסי כץ;

רשות הדיבור למר ליטבק.

דוד ליטבק;

אני מרגיש שאנחנו מסיטים את הדיון לכן אני מבקש לנסות לנתב אותו לעיקר.

מובנפיק החלה, לפני 3 שנים, בפעילות בארץ. היא הגיעה למזרח התיכון בעיצומו של

תהליך שהיא ראתה בו את הפונציאל הגדול ביותר, כרגע, בגלקסיה שלנו, מבחינה פיתוחית

תיירותית. עברו 3 שנים ועוד לא נגמרה הקצאת הקרקע. המכתב אפילו עוד לא נחתם.

מאז אותה תקופה - -

היו"ר יוסי כץ;

למיטב ידיעתי הם פתחו

דוד ליטבק;

בדוברת.

היו"ר יוסי כץ;

ובוואדי מילק. את השטחים הם קיבלו ללא מכרז?

משה אדרי;

717. דרך הקצאות של חקלאים והחלטת מועצת מקרקעי ישראל 717 שדרכה בעלי שטח

חקלאי יכולים לממש עד 250 דונם בכללים שנקבעו שם.

היו"ר יוסי כץ;

האם גודל הקרקע הוא שקובע את שיטת הפעולה?

משה אדרי;

לא. הזכרתי את החלטה 717 באופן כללי כי זאת החלטה מסדרת ההחלטות לשינוי

ייעוד שקיבלה מועצת מקרקעי ישראל. בתוך אותה החלטה, 717, יש לקיבוץ/מושב יכולת

להקים או לממש, ללא מכרז, בקרקע החקלאית שמשנה את ייעודה שגודלה ברוטו לא יעלה על

250 דונם, בתנאים שנקבעו בהחלטה. כאמור, יש יכולת לממש פרוייקט בשיתוף עם יזם

כאשר חלקו של הקיבוץ או המושב לא יפחת מ-26%. במסגרת הזאת בדוברת או במקום אחר

יש יזמים כלשהם ביניהם גם מובנפיק.

דוד ליטבק;

מאז אותן 3 שנים הם החלו להסתובב באזור. בפטרה, שהם לא חשבו עליה כיעד,

המלון כבר פועל מזה שנה. מלון של רשת מובנפיק. לא שאני רוצה לאמץ את הנורמות של

ממלכת ירדן אבל אני אומר שאנחנו נמצאים באזור שיש בו תחרות מסוג מסויים בקטע

התיירותי. עובדתית הם החלו כי רצו להקים מלון בארץ. כאמור, בירדן המלון פועל מזה

שנה ופה אפילו לא חתמנו על הפטור ממכרז.



אני חוזר לעיקר ואומר כי בזמן הביקורת, על פי התפיסה שאני מאמין בה הרצון

האמיתי ליישמה והיכולת לישמה, שני האלמנטים האלה קיימים מבחינתו של משרד התיירות

ולמיטב ידיעתי גם מבחינת מינהל מקרקעי ישראל.

אנחנו מציעים לאוצר למקד את המאמץ ביישום משותף, לא חד משרדי ולא דו משרדי

אלא יישום משותף של דוח הביקורת ולא לנצל אותו לביטול גורף או לכפות מדיניות של

משרד אחד שצריכה להיות נדונה בין המשרדים.

אם שמעתי נכון נאמר כי שר האוצר הנוכחי עדיין בודק את העניין. הוא ביקש

להודיע שהוא בודק, שוקל, בוחן ואני יודע שהוא עושה -זאת בהתייעצות עם שני השרים

הרלוונטיים ועם ראש הממשלה. בואו ניתן להם למצות את התהליך ונתמקד ביישום הנחיות

הביקורת.
היו"ר יוסי כץ
רשות הדיבור למנכ"ל עיריית אילת.
נסים נחום
ברצוני להשמיע שתי הערות; 1. מי שמכיר את אילת יודע שההוף הצפוני שלה, בלי

רשת ישרוטל, לדוגמה, מבין מה הייתרון של הקצאה ללא מכרז. איך האזור התחיל לפעול

באילת? שר התירות שהיה אז גדעון פת פשוט לקח יזם, הראה לו מגרש, אמר לו מה הוא

רוצה וכך הלכו קדימה. היום הרשת הזאת מכניסה לארץ מאות מיליוני דולרים בשנה.

הסובסידיה שניתנה בזמנו זניחה מול ההכנסות שיש למדינה בקטע הזה וצריך לקחת

זאת בחשבון.

2. יש באילת תופעה של עשרות יזמים שמגיעים ורוצים להשקיע כסף אך ידינו

כבולות. אנחנו איננו מסוגלים להציע להם שום דבר. כאמור, באים המון יזמים עם כל

מיני רעיונות אבל אין לנו, לדוגמה, הקצאות קרקע במסגרת תכנית בניין ערים של החוף

הצפוני, שמיועדות לאטרקציה מסוג דיסני לנד, לדוגמה. אין דבר כזה. בא יזם ואומר

שהוא הקים כבר פרוייקט כזה בצרפת והוא רוצה להקים אותו פרוייקט באילת בתנאי

שישחררו אותו מהביורוקרטיה.
היו"ר יוסי כץ
תוך כמה זמן שר האוצר יודיע על החלטתו?
דרורה ליפשיץ
הוא לא נקב בפרק זמן. אני מניחה שהוא יעשה זאת בהקדם האפשרי.
מבקרת המדינה מרים בן-פורת
כאן יש שני דברים; מצד אחד משא ומתן שנמשך שנים ואשר גורם להתחייבות מסויימת

כלפי הגופים הנדונים ולא מן הנמנע שאת ההחלטה לבטל או לא לבטל בכלל לא צריך

להעלות אלא לאחר שהיו גומרים אתם את העניין ואז ייתכן שהיינו עוברים את המשוכה.

מן הצד האחד נשאלת השאלה כן לבטל או לא לבטל את התקנה הקיימת? לגבי השאלה

הזאת אני מודה שיש פנים לכאן ולכאן אבל אני מבינה מאנשיי וחזקה עליהם שהם יודעים

מה שהם אומרים, שניתן למצוא דרך לקיים מכרז ולדעת מה נותנים כי סוף סוף קרקע היא

מצרך שבשביל ישראל הקטנה נחשב מצרך מאד מאד חשוב. למה לא לקבל את מלוא הערך של

הקרקע שישתקף היכן שהוא צריך להשתקף?

אולי אפשר למצוא דרך או על ידי זכות סירוב ראשונה או בדרך אחרת, אבל שוב יש

כאן שאלה של מדיניות שאני, בדרך כלל, לא מתערבת בה.



אמרתי מה היא עמדתי בשאלה המשפטית.

לכם יש קייס, אולי לא חזק כל כך, אבל קייס איזשהו, שנתיים שלוש מסתובבים, כבר

השקענו, עשינו, הגענו כמעט לידי הסכם - -

דרורה ליפשיץ;

זה לא בשל בכלל. יש צורך להבחין בין מובנפיק וארבע העונות. לגבי מובנפיק -

העניין יותר בשל, אבל לגבי ארבע העונות - לא.

מבקרת המדינה מרים בן-פורת;

אמרתי שאולי יש להם קייס ואילי אין להם קייס - - -

דרורה ליפשיץ;

הדברים שאמרתי הם מתוך אינפורמציה שידועה ברשות ההשקעות.

מבקרת המדינה מרים בן-פורת;

לא איכפת לי, ואני אומרת זאת עקרונית, אס אחד מהם הגיע כמעט להסכם. אולי

כלפיו לא יהיה הוגן להכניס את הביטול לתוקף כל עוד לא חתמו אתו. מבחינה משפטית,

בינתיים, אפשר לחתום אתו. אבל צריך להבדיל בין הקשר עם אחד מהם או עם שניהם,

לבדוק את הצד של ההגינות כלפיהם ובעיקר - מה הם יביאו לישראל ואם זה כדאי. ייתכן

שהפעם כדאי עוד לעבוד על פי מה שהיה בעבר וייתכן שמכאן ולהבא צריך לחשוב אולי על

ביטול ואם לא על ביטול - אז כל הקריטריונים שלנו פלוס קריטריונים נוספים כדי

שהעניין הזה יהיה, עד כמה שאפשר, גם הוגן כלפיהם.

היו"ר יוסי כץ;

אני סבור שמבקרת המדינה נתנה בסך הכל ביטוי לגישה מפוקחת מאד שלא הולכת נגד

המציאות שלפעמים היא חיובית ואני חושב שצריך להביע הערכה לכך משום שבסופו של דבר

אם, אכן, משא ומתן כזה מביא לכניסה של רשתות רציניות - זה מסוג הדברים שמהווים,

בהחלט, מנוף כלכלי רציני לפעילות לא רק התיירותית אלא בכלל פעילות כלכלית אבל

צריך לשקול בעתיד אם אין מקום לפעול על פי שיטה אחרת של משיכת גורמים תיירותיים

בין לאומיים ולא בעזרת הדרך הפשוטה אולי שבסופו של דבר אורכת זמן. אתם בעצמכם

אומרים שתהליך כזה אורך מספר שנים וצריך לחשוב פעמיים אם אכן זאת הדרך היעילה.

כנראה שהיא גם לא כל כך יעילה ומן הצד האחר היא מעוררת תמיהות. כיוון שכך צריך

לשקול אם אין מקום לשנות את כללי המשחק?

נעבור לנושא השני שעל סדר יומנו - בקשת חוות דעת ממבקר המדינה על הקצאת

קרקעות ללא מכרז בירושלים - הצעת יושב ראש הוועדה.



בקשת חוות דעת ממבקר המדינה על הקצאת קרקעות ללא מכרז בירושלים

הצעת יושב ראש הוועדה
היו"ר יוסי כץ
מדובר על הקצאת קרקעות לא רק בירושלים אלא גם באזורים אחרים. הנושא עלה

בפרסומים שלא בדקתי את נכונותם והמטרה של הדיון הזה היא לגבש מסכת עובדות כדי

שנוכל להציג אותן בפני מבקר המדינה כדי לקבל ממנה הוות דעת.

1. הפרסומים נגעו להחלטות של מינהל מקרקעי ישראל לפטור את ישיבת חברון

ממכרז לגבי שטח ברמת שרת, שטח שהיה מיועד למגורים וכרגע הוא מיועד לישיבה;

2. לפטור את עמותת מתנחלי סילואן ממכרז בשטח עיר דוד וממכרז בשטח סמוך

לשער הפרחים, מקומות שהעמותה רוצה להקים את משרדיה.

3. תמיכה של שר התשתיות הלאומיות לתמוך בהקצאת חלק ממתחם שנלר למוסדות

ציבור של חסידות גור בהגדלת שטח שהוקצה לישיבת התפוצות בהר ציון ועוד כהנה

וכהנה.

ההחלטות האלה יותר מאשר תמוהות ועל פניהן הן נראות כמי שעלולות לגרום גם

לחילוקי דעות ולהחרפת מערכות יחסים בין דתיים ללא דתיים, יש בהן משום סטייה

ממינהל תקין ואם הן תתקבלנה בהמשך הדרך כמובן שהן מסוכנות לכל מה שנוגע לשלטון

החוק ולשוויון. מן הצד האחר ההחלטות האלה אמורות לעבור תחנות ביניים כך שאם

הן אמורות לעבור את תחנות הביניים ואין להן סיכוי - מדוע לקבל אותן בכלל?

אני מבקש ממנהל מחוז ירושלים של מינהל מקרקעי ישראל, מר מיכה טילקין,

להסביר לנו במה דברים אמורים?

מיכה טילקין;

יותר קל לי להסביר את פשר המדליף כיוון שאני בעצמי לא מכיר את התופעות

שיושב ראש הישיבה דיבר עליהן.

ישיבת חברון כלל איננה מצויה ברמת שרת, זה שטח קרקע שצמוד לגבעת מרדכי,

בתוך הישיבה, סמוך לישיבת חברון. הנושא הזה הועלה בוועדת הפטור אבל הוא לא

אושר ואין דיון חדש לגביו.

המדליף י יצטרך להסביר לוועדה במה מדובר.

אני סבור שהכותרת בעתון שאומרת: שרון מחלק את ירושלים, עניינה משהו אישי,

מכל מקום אין דבר כזה. לפחות אחד מהנוכחים שיושבים אתנו כאן ישב אתי גם

בוועדה והוא יודע שהעניין לא אושר. ישבתי גם עם נציגי רמת שרת, הם התנצלו-

בפניי ואמרו שלא מדובר על רמת שרת אלא על מקום סמוך לישיבה, העניין לא אושר-

בוועדת הפטור ואין - - -
היו"ר יוסי כץ
מה לגבי קרקעות אחרות?
מיכה טילקין
לישיבת התפוצות היו בשנות השבעים 5% בתחום הר ציון, 3 חוזי חכירה ו-2

חוזי הרשאה לתכנון. העיקרי, שעליו מדובר, הוא אותו מגרש חנייה שמצוי סמוך

לשער ציון ואני מניח שאתם מכירים אותו.



ישיבת התפוצות התחילה בתכנון אבל התכנון לא אושר בעיריית ירושלים.

בסוף שלהי תקופתה של הממשלה הקודמת היתה ועדה שהוקמה בהסכמת שני שרים: שר

הבינוי והשיכון והשר לאיכות הסביבה, כיוון שהשטח מצוי בתחום גן לאומי אבל

הוועדה טרם התחילה בדיוניה ולא היתה שום בקשה לוועדת הפטור. לא ביקשנו ועדת

פטור, אין בקשה לוועדת פטור ואני מניח שמישהו מצץ את העניין הזה מהאצבע.

כאמור אין החלטה כזאת והיא לא קיימת.

בעניין שנלר - אין הקצאה אבל י יתקיים, בקרוב, דיון בהנהלת המינהל לגבי

מתן הרשאה לתכנון לרשות לפיתוח ירושלים. אף אחד לא קבע דרכים להקצאה, אף אחד

לא ייעד שטח לחסידי גור ושוב - צריך לשאול את המדליף על מה הוא מדבר.

עטרת כוהנים איננה עמותת אלעד שנמצאת בסילואן. אלא הם שני דברים שונים.

היו שני דיונים בוועדת הפטור, המינהל משך את הבקשה מוועדת הפטור ואני לא רוצה

להביע דעה על כך. לעמותת אלעד לא היה מעולם דיון בוועדת הפטור ולכן גם לא

ניתנח הקצאה.

את כל השאלות צריך להפנות למדליף שהדליף את הדברים.
היו"ר יוסי כץ
שמחתי לשמוע את תגובתך. מעניין לדעת אם בעוד שנה העובדות תישארנה כפי

שהן.

קיימת טענה לפיה הרשות לפיתוח ירושלים היקצתה קרקע ללא מכרז במתחם הרכבת

על שטח בן 2.5 דונם לאיש עסקים, ללא מכרז. מה תגובתכם על הידיעה הזאת?
מאיר ניצן
הרשות לפיתוח ירושלים, לצערה הרב, איננה עוסקת בהקצאת קרקעות. מה שאנחנו

עושים, על פי הרשאת תכנון של ממ"י הוא מקדמים את תכנון מיתחם הרכבת - 160 דונם

בין גבעת התנ"ך לרחוב מרים החשמונאית, דרך בית לחם ודרך חברון.

התכנית עדיין לא הגיעה לדיון בוועדה המקומית. יש בפנינו עוד כשנתיים,

אני משער, עד שהיא תעבור את הוועדה המקומית, את הוועדה המחוזית וכאשר התכנית

תאושר ותקבל תוקף - ממ"י יעסוק בשיווקה כפי שהוא עושה לגבי כל הדברים האחרים.
היו"ר יוסי כץ
זאת אומרת שאתם לא נוגעים בעניין הקצאת הקרקע, הכל באחריות המינהל?
מאיר ניצן
חיובי.
היו"ר יוסי כץ
למינהל יש הערות לנושא הזה?
משה אדרי
לא, אבל אני רוצה להבהיר שגם בשנלר וגם כאן, על פי החוק, 40% מכל תכנית

מיועדים להפרשות לצרכי ציבור. אותן קרקעות שמיועדות לצרכי ציבור ואשר אינן

כביש או חנייה או גן והן מיועדות למבני ציבור - בסמכות הרשות המקומית לעשות

בהן שימוש, אם זה גן ילדים או מבנה ציבור על פי התכניות הקיימות בחוק.



אם, לאחר שתהיה תכנית, העירייה תפקיע את הקרקעות על פי החוק, היא יכולה

לעשות בהן כפי שהחוק התיר לה לצורך הקמת אותם מבני ציבור על פי התכניות

הקיימות באותה תכנית שתאושר.
היו"ר יוסי כץ
כולל מכרז?

משה אדרי;

לא. ההקצאות של העירייה להקמת בית כנסת או גן ילדים או כל מבנה ציבורי

אחר נעשות על פי הכללים של העיריות. אין לי ידיעה כיצד העיריות מבצעות את

העניין הזה מכל מקום הקרקע עוברת לבעלותן בהפקעה ולכך הכוונה גם בשנלר וגם

במקום הזה. לאחר שתהיה תכנית ותהיינה הפרשות לצרכי ציבור - העירייה תעשה את

החלוקה כפי שהיא עושה.

היו"ר יוסי כץ;

האם מבקר המדינה עוקבת אחר הקצאת קרקעות ללא מכרז?

מבקר המדינה מרים בן-פורת;

לא נמלא את תפקידנו נאמנה אם לא נעקוב אחר ההתפתחויות, בין היתר, אם לא

בין הדברים החשובים - הקצאת קרקעות.

היו"ר יוסי כץ;

האם יש הערות נוספות? אני מבין שלא.

רבותיי, אנחנו נעקוב גם אחר העניין הזה. יכול להיות שזאת רק תחושת בטן

שלי מכל מקום בהחלט יכול להיות שיש גורמים מדליפים כאלה או אחרים אבל נוכחנו

לדעת במדינת ישראל שדברים שהיו בשלבים של תכנון בסופו של דבר קרמו עור וגידים.

אני לא אומר שמדובר על המקרים האלה באופן קונקרטי אבל אני מקווה שיהיה מעקב

שימנע שהדברים שמתריעים עליהם בעתונות י יתבצעו הלכה למעשה.

אני מקווה שגם מינהל מקרקעי ישראל וגם הרשות לפיתוח ירושלים ימשיכו לעשות

עבודה טובה בדרך שמותווית על ידי מבקר המדינה ולא בדרך אחרת. תודה.
מבקר המדינה מרים בן-פורת
אנחנו אמנם עוקבים אבל לפעמים אנחנו עומדים בפני עובדות מוגמרות. לא הכל

פתוח בפנינו ואנחנו גם לא יודעים, מראש, מה לפתוח או לאן ללכת.

מכל מקום ברגע שיש מידע כלשהו - אנחנו משתדלים לעשות את המלאכה.

היו"ר יוסי כץ;

אני מודה לכם על השתתפותכם בישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:35

קוד המקור של הנתונים