ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 22/07/1997

בקשת חוות דעת ממבקר המדינה בדבר סמכות המפקח על הביטוח למנוע המשך כהונתם של מנהלי חברות ביטוח שהורשעו בפלילים; נושאי דיון בוועדות משנה; פרויקט קריית רשות השידור

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 126

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שלישי. י"ז בתמוז התשנ"ז (22 ביולי 1997), שעה 30;09

נכחו;
חברי הוועדה
רן כהן - היו"ר

משה גפני

תאופיק חטיב

יוסי כץ

ניסן סלומינסקי
מוזמנים
משרד מבקר המדינה: מבקר המדינה מרים בן-פורת

יאיר הורביץ - מנכ"ל

שלומית לביא - עוזר בכיר למבקר המדינה ודובר המשרד

פרופ' בנימין גייטס - משנה למנכ"ל

דוד ברנדרייס - סגן ממונה על אגף

רינה ברעלי - מנהלת ביקורת ראשית
רשות השידור
מוטי קירשנבאום - מנכ"ל

מיכה ינון - ראש פרוייקט שערי צדק

יאיר אלוני - סמנכ"ל פיתוח ותפקידים מיוחדים

מוטי לוי - סמנכ"ל כספים
משרד האוצר
דוד ברטוב - כלכלן, החשב הכלכלי

אבי גבאי - רכז תקשורת, אגף התקציבים
הרשות לפיתוח ירושלים
מאיר ניצן - מנהל הרשות
משרד ראש הממשלה
רחל כספי - ממונה על ביקורת ופיקוח



מנהל הוועדה; ברוך פרידנר

קצרנית; חדות בנקין

סדר-היום;

א. נושאי דיון בוועדות משנה.

ב. בקשת חוות דעת ממבקר המדינה בדבר סמכות המפקח על הביטוח למנוע המשך

כהונתם של מנהלי חברות ביטוח שהורשעו בפלילים.

ג. פרוייקט קרית רשות השידור - עמוד 822 בדוח 47 של מבקר המדינה.



א. נושאי דיון בוועדות משנה

היו"ר רן כהן;

אני פותח את הישיבה.

לפני שניגש לנושא העיקרי העומד על סדר היום, אני מבקש שנעביר את הנושא הנוגע

ללוחמה ביולוגית, שיש עליו חסיון, לוועדת המשנה לשירותים החשאיים ותפקידים

מיוחדים, שהיא ועדה מצומצת, וזאת בגלל המרכיבים שיש בנושא זה. אם חברי הוועדה

ירצו לקבל אחרי זה הסברים בעל פה, אשמה לעשות זאת.

אני מציע שנקבל את זח כהחלטה, כיוון שאני רוצה שנעבוד באופן חוקי ורשמי.
הוחלט
להעביר את הנושא הנוגע ללוחמה ביולוגית לוועדת המשנה לשירותים חשאיים

ותפקידים מי והדים.



ב. בקשת חוות דעת ממבקר המדינה בדבר סמכות המפקח על הביטוח

למנוע המשד כהונתם של מנהלי חברות ביטוח שהורשעו בפלילים
היו"ר רן כהן
אנחנו עוברים לנושא השני. כידוע, שישה מנהלי חברות ביטוח נמצאו אשמים

והורשעו בפלילים על ידי בית המשפט, ואנחנו קיימנו כאן מספר דיונים בנושא של חברות

הביטוח. הגענו למצב שבו התהליך שמתקיים היום בין מר שורר, המפקח על הביטוח במשרד

באוצר, לבין חברות הביטוח הוא תהליך שהולך ומתמשך ומתארך, ובעצם מטרתם של מנהלי

חברות הביטוח המורשעים היא להרוויח זמן ולהישאר בתפקידם, למרות שהם מעלו בתפקידם.

לכן העליתי את הבקשה לחוות דעת של מבקר המדינה לגבי הסוגיה: מה סמכות המפקח

על הביטוח במשרד האוצר למנוע המשך כהונתם של מנהלי חברות ביטוח שהורשעו בפלילים.

נדמה לי שקביעת עמדה ציבורית מצד סמכות כמו מבקר המדינה - יכולה להיות בעלת

חשיבות עצומה בהיעדר נורמה במצב הנוכחי, כאשר מנהלי חברות ביטוח ממשיכים לכהן

בתפקידם - לצערי, בחיפוי הדירקטוריונים - ואין כרגע אפשרות לפטרם.

אם היועץ המשפטי לממשלה יוציא הנחיה משלו ברמה המשפטית, קרוב לוודאי שהיא לא

תסתור או תפריע או תקלקל משהו בנושא של חוות דעת של מבקר המדינה.

בבקשה, גברתי מבקרת המדינה.
מבקר המדינה מרים בן-פורת
אדוני יושב הראש, מכובדי י, אם היועץ המשפטי לממשלה יחווה דעתו, ייתכן שזה

מייתר את חוות הדעת. אינני יודעת אם הוא מתכוון או לא מתכוון לעשות זאת, אבל

בהיעדר הנחיה כזאת או בהיעדר רצון להוציא הנחיה, אני אשקול את הנושא בכובד ראש.

הנושא עצמו חשוב וראוי, ונראה אם יש לנו סיבות טובות להיכנס לענין או לא, ואני

אודיע מה עמדתנו.

היו"ר רן כהן;

תודה רבה.

רבותי, לדעתי, זאת הודעה חשובה, על שני היבטיה: גם לגבי הפניה ליועץ המשפטי

לממשלה, ונראה מה הוא יחליט, וגם לגבי הנכונות של מבקר המדינה לשקול בדיקת הנושא.



פרוייקט קרית רשות השידור

עמוד 822 בדוח 47 של מבקר המדינה

הי ו"ר רן כהן;

רבותי, אנחנו עוברים לנושא המרכזי בסדר היום: פרוייקט קרית רשות השידור, עמוד

822 בדוח 47 של מבקר המדינה. אני מבקש מנציגת משרד מבקר המדינה, גבי ברעלי, להציג

את תמצית הדוח. בבקשה.

רינה ברעלי;

"ב-1992, לאחר בחינת חלופות שונות בירושלים ומחוצה לה, החליטת הנהךת הרשות

לרכוש את מתחם בית החולים שערי צדק הישן ולהקים בו קרית שידור, שבה ירוכזו כל
יחידות הרשות
הנהלה, טלוויזיה, רדיו והנהלת אגף הגבייה. בנובמבר 1993 נחתם עם

כונס הנכסים הסכם לרכישת המתחם, ביוזמה משותפת של משרד האוצר והרשות לפיתוח

ירושלים (הרל"י), ומאז עשתה הרשות מהלכים שונים לביצוע הפרוייקט. הפרוייקט אינו

מתוקצב בתקציבי הפיתוח הרגילים של הרשות, אלא מתוקצב בנפרד כפרוייקט סגור אשר לו

מקורות מימון שונים - הלוואות לטווח ארוך, מימוש נכסים, מכירת שטחי מסחר וחניה

וכן חיסכון בשכר דירה ובעלויות שוטפות. לוח הזמנים המשוער לביצוע הפרוייקט הוא

כחמש עד שבע שנים, ועלותו הוערכה בשנת 1996 בכ-81 מיליון דולר. השטח המבונה

המתוכנן הוא כ-56,500 מ"ר (מהם כ-26,500 מ"ר למתקני הרשות, 6,000 מ"ר למסחר,

24,000 מ"ר לחניה.

על פי החלטת הממשלה, ממאי 1995, אשר אישרה את הפרוייקט, לקחה הרשות, באוגוסט

1996, הלוואה בסך 25 מיליון דולר למימון השלב הראשון של הפרוייקט: רכישת הקרקע,

הריסה ופינוי של המבנים שאינם לשימור, שיפוץ בנין בית החולים שערי צדק הישן שנועד

לשימור, הוצאות תכנון ושכר ליועצים. עוד החליטה הממשלה, כי הרשות לא תשעבד לצורך

הפרוייקט הכנסות שוטפות המיועדות למימון השידורים, לרבות הכנסות מאגרות

הטלוויזיה. בעת הביקורת היה עדיין המתחם בתהליך של תכנון, ותכניות העבודה

המפורטות לבנין שנועד לשימור היו בשלב מתקדם של תכנון. יצויין שבתכנית המתאר

המקומית למתחם נקבע שחובה לשפץ את הבנין האמור וכי היתר להמשך הבניה יינתן רק

לאחר השיפוץ. על פי התכנון, השלב הראשון של הפרוייקט, כולל אכלוס הבנין המשופץ,

היה אמור להתסיים בנובמבר 1996. למעשה רק באוגוסט 1996 הוחל בביצוע השלב הראשון,

ושיפוץ הבנין הישן עודנו צופה פני העתיד. בשלב השני ייבנו המבנים החדשים.

בחודשים אוגוסט - אוקטובר 1996 בדק משרד מבקר המדינה את הטיפול בהקמת קרית
רשות השידור
תהליך קבלת ההחלטות בגופי ניהול שונים של הרשות, שלבי התכנון

המוקדמים, תהליכי התקצוב והתקשרויות עם יועצים.
תהליך אישור הפרוייקט
את הרעיון הנוכחי להקמת קרית רשות השידור הגה וגיבש צוות של נציגי הרשות

והרל"י, שהוקם למטרה זו ב-1989. במהלך כשנתיים סקרה הרשות - בשיתוף פעולה עם

הרל"י, משרד האוצר ועיריית ירושלים , אתרים שונים. על אף התנגדותה הראשונית של

הרשות להקים את קרית רשות השידור במתחם בית החולים שערי צדק הישן, סוכם בסופו של

דבר, לקראת סוף 1991, בין הרשות והרל"י להקים את הקריה במתחם זה. בתשובתה למשרד

מבקר המדינה, מנובמבר 1996, הסבירה הרשות, כי המתחם הוצע לה כיעסקת חבילה' (מגרש,

מחיר זול, תכנית מתאר מקומית בהליכי אישור ואדריכל שמכיר היטב את המתחם והתכנון}

והיא בחרה בה מאחר שנראתה בעלת הסיכויים הטובים ביותר להתממש.

באפריל 1992 החליט הוועד המנהל של הרשות להקים את הקריה במתחם האמור ולהתקשר

עם הרל"י כדי שתשמש מנהל הפרוייקט; כל זאת בתנאי שהתקציב השוטף של חרשות לא

ייפגע. באותו מועד נאמדה עלות רכישת הקרקע בכ-14 מיליון דולר, ועלות הבניה -

בכ-33 מיליון דולר. במארס 1993 אישר הוועד המנהל הסכם עם הרל"י בענין ניהול



הפרוייקט והסכם לרכישת הקרקע מכונס הנכסים. בינואר 1995 אישר משרד האוצר את התהלת

הפרוייקט ומימונו על ידי הלוואות. כאמור, במאי אותה שנה אישרה הממשלה את בניית

הפרוייקט, וביולי אישרה ועדת הכספים של הכנסת את בקשתו של שר האוצר לאשר לרשות

לקחת הלוואות לצורך הפרוייקט.

תכנון הפרו ייקטף

התכנון הראשוני ששימש בסיס להכנת תכנית מתאר מקומית (להלן - תכנית המתאר)

במתהם הנדון היה של אדריכל שהועסק בידי הרל"י. נקבע בו שהבנין הישן, שנועד

לשימור, ישולב במרכז משרדים ומסחר. הכנת תכנית המתאר קדמה לגיבוש רעיון הפרוייקט

ברשות. בשלב אישור תכנית המתאר ב-1994 כבר היתה הרשות מעורבת בתכנון הפרוייקט.

גם לאישור המוסדות המנהלים של הרשות הוגש ב-1996 תכנון של אותו אדריכל, שהוכן

לצורך הקמת מרכ? משרדים ומסחר; למוסדות הרשות לא הוצבו חלופות תכנון אחרות. לדעת

משרד מבקר המדינה, בפרוייקט בהיקף כזה היה צורך בתחרות בין אדריכלים כדי לבחור את

ההצעה הטובה ביותר.

בדצמבר 1994 הציג מנכ"ל הרשות לפני שרת התקשורת עדכון לתכנית המימון של

הפרוייקט. על פי הנתונים שהוצגו לשרה, השטח של הפרוייקט כולו הוא 56,500 מ"ר,

מזה 26,500 מיועדים למתקני הרשות ולמשרדיה, ולפי נתונים אלה הוכנה תכנית המימון.

מהפרוטוקולים של ועדת התכנון של הפרוייקט עולה, כי היו קשיים בהתאמת התכנון לגודל

השטח שאושר בידי ועדת ההיגוי. בפרוטוקול מדצמבר 1994 צויין, כי 'תכנית המימון

מבוססת על 26,500 מ"ר; בשלב זה - כך יוגש, וההפרש יוצג במהלך הבניה'.
תקציב הפרוייקט ומימונו
באוגוסט 1994 הכין היועץ הפיננסי של הפרוייקט תכנית פיננסית, שלפיה תגיע

העלות הכוללת של הפרוייקט לכ-59.5 מיליון דולר. באפריל 1995 הגיש היועץ תכנית

מעודכנת שלפיה תקציב הפרוייקט יסתכם בכ-72.3 מיליון דולר. בתקציב נכלל כ-1.04

מיליון דולר להוצאות בלתי צפויות (כ-3% מתקציב הבניה). בפרוייקטים ציבוריים בארץ

בסדר גודל וברמת תכנון כללית כאלה, מקובל לחשב את ההוצאות הבלתי צפויות בשיעור של 10%

עד 15% מעלות הבניה.

ההפרש בסכום של כ-12.8 מיליון דולר, בין התקציב שהוגש באוגוסט 1994 לבין

העדכון באפריל 1995, נבע מכמה שינויים ועדכונים: 6 מיליון דולר נוספו לצורך בניית

שטחים מסחריים שההכנסות ממכירתם ישמשו למימון הפרוייקט; נוסף 1 מיליון דולר

להגדלת שטחי החניה שמכירתם תשמש גם היא למימון הפרוייקט; כ-4.3 מיליון דולר נוספו

לרכישת ציוד לאולפנים ולהתקנתו; כ-0.9 מיליון דולר נועדו לתשלום התוספות לעלויות

מע"מ, ו-0.6 מיליון דולר לכיסוי תוספת על מחיר הקרקע. בינואר 1996 עודכן תקציב

הפרוייקט על פי מדד תשומות הבניה ונקבע בסך 241.2 מיליון ש"ח (כ- 81 מיליון דולר).

מאחר שבינואר 1996 נקבע שתקציב הפרוייקט הוא כ-81 מיליון דולר, ואילו מקורות

המימון שעמדו לרשות הסתכמו ב-69 מיליון דולר, החליטה הרשות, בעצת יועציה, כי

נדרשת תכנית השבחה לנכסים שמהם יפונו יחידותיה של הרשות, כדי לקבל בעדם תמורה

גדולה יותר. הנדל"ן שבידי הרשות אמורים לשמש מקור עיקרי למימון הפרוייקט. רק

באפריל 1993 התקשרה הרשות עם עורך דין היצוני כדי לקבל ממנו ייעוץ משפטי בכל

הקשור לפרוייקט וביקשה ממנו לבדוק את מצבם המשפטי של נכסיה ולפעול לרישומם כחוק

על שמה. בינואר 1995 הגיש עורך הדין החיצוני לרשות דוח, וממנו עלה שחלק מ'נכסי

מימון ' של הרשות אינם רשומים כלל אצל רשם המקרקעין ומינהל מקרקעי ישראל, וקשה

להשיג רישומים בעניינם.

באוגוסט 1996 קיבלה הרשות הלוואות בסך 25 מיליון דולר לביצוע השלב הראשון של

הפרוייקט בעקבות מכרז בין בנקים. בישיבת ועדת ההיגוי מספטמבר אותה שנה דיווח

סמנכ"ל הכספים של הרשות, כי הסכום האמור לא יספיק לביצוע השלב הראשון והרשות

תיאלץ לבקש ממשרד האוצר אישור לקבל הלוואה נוספת.
ניהול הפרוייקט
מאז אישר הוועד המנהל של הרשות את הפרוייקט, באפריל 1992, ועד מועד הביקורת

עברו יותר מארבע שנים, ובמהלך אותן שנים נתמנו גופי ניהול שונים לפרוייקט. לא

נמצא כי תפקידיהם והקשרים ביניהם הוגדרו בצורה ברורה.

משנת 1992 ועד יולי 1994, מועד פרישתו של מנכ"ל הרלי דאז, התבטאה פעילותה של

הרל"י בניהול הפרוייקט בעיקר בהשתתתפות בוועדת ההיגוי ובתחום הקשרים עם גופים

ציבוריים שמהם נדרשת הרשות לקבל אישורים שונים כדי לקדם את הפרוייקט. גם לאהר

שפרש מנכ"ל הרל"י מתפקידו הוא המשיך להשתתף בישיבות ועדת ההיגוי כיועץ בהתנדבות.

נמצא שהרל"י עצמה לא השתתפה, ממועד פרישת המנכ"ל, השתתפות פעילה בפרוייקט, על אף

ההסכם אתה, ונציגיה אף לא השתתפו בישיבות ועדת ההיגוי. רק בנובמבר 1995 הודיע

סמנכ"ל הכסזפים של הרשות, כי סוכם עם המנכ"ל החדש של הרל"י לאשרר את ההסכם שנחתם

בזמנו בין הרשות להרל"י. כן הודיע, כי הרל"י תהיה מנהל הפרוייקט, נציגה ישתתפו

בישיבות ועדת ההיגוי ויבכל החוזים יופיעו אנשי הרל"י כמנהל הפרוייקטי.

אשר לפעולות שעל הרל"י לבצע על פי ההסכם, נמצא כי מקצתן מבוצעות בידי ועדת

ההיגוי, ראש צוות ניהול הפרוייקט, הסמנכ"ל לתפקידים מיוחדים והסמנכ"ל לכספים של

הרשות, ובידי גופים אחרים שהרשות התקשרה עמם: עורך הדין החיצוני של הפרוייקט,

היועץ הכלכלי, היועץ הפיננסי והמהנדס-המפקח. הכנת תקציב הפרוייקט נמנית עם

תפקידיה של הרל"י וגם עם תפקידיו של המהנדס-המפקח. חלק מהמטרות המוטלות על הרל"י,

על פי ההסכם עמה, מבצע עורך הדין החיצוני שהרשות שכרה. בתשובתה למשרד מבקר המדינה

הודיעה הרשות, כי הרל"י נועדה לשמש 'מנהל פרוייקט' מקצועי בלבד, בכפיפות לוועדת

ההיגוי, אך נוכח שינויים אישיים שנעשו בה, התשתנה בפועל תפקידה במהלך 1995,

והפעולות שההיא נדרשה לבצע על פי ההסכם בוצעו בידי ועדת ההיגוי. לדברי הרשות,

פעילות הרל"י ומעורבותה חזרו בעת האהרונה להיקף הנדרש על פי ההסכם בין הצדדים.
התקשרות עם יועצים
בגלל מורכבותו והיקפו הגדול של הפרוייקט, התקשרה הרשות עם מספר רב של יועצים,

עוד בשלבים המוקדמים ביותר של תכנונו, ובהם: האדריכל, המהנדס-המפקח והיועץ הכלכי

של הפרוייקט, שהועסקו קודם לכן בידי הרל"י בהכנת תכנית המתאר. את היועצים האחרים,

בעיקר יועצי הבנייה המקצועיים, שכרה הרשות במישרין. הביקורת העלתה, כי לגופים

המחליטים לא תמיד הובאו הצעות אחדות כדי לבחור בין כמה יועצים בל תחום; הרשות

שילמה ליועצים סכומי כסף גדולים עוד לפני שנחתמו עמם חוזים, ורוב החוזים עם

היועצים נחתמו זמן רב לאחר שהחלו בעבודתם.

הרשות מעסיקה עוד מספר רב של יועצים בתחום התכנון והבנייה; רובם נבחרו בידי

ועדת מכרזים מבין המועמדים שהגישו הצעות. במועד סיום הביקורת, דצמבר 1996, טרם

נחתמו הסכמים עם היועצים הללו, אף שמקצתם החלו בעבודתם זמן רב קודם לכן.

ולסיכום - הקמת קרית רשות השידור במתחם בית החולים שערי צדק הישן בירושלים

היא פרוייקט גדול מאוד בהיקפו הכספי, וחשיבותו לרשות השידור רבה. דיונים על הקמת

קרית רשות השידור, אשר בה ירוכזו כל יחידות הרשות הפזורות ברחבי העיר, מתנהלים זה

כשלושים שנה (בענין זה ראה דוח שנתי 26, עמוד 1097). בראשית הפעילות הנוכחית

בענין זה, ב-1992, הוחלט כי מימון הפרוייקט לא יוטל על ציבור משלמי האגרה ולא על

תקציבה הרגיל של הרשות, אלא יבוא ממקורות אחרים. באותו מועד נאמדה עלות הבנייה

ורכישת הקרקע בכ-47 מיליון דולר. מאז תפח אומדן זה לכ-81 מיליון דולר, עקב

שינויים ותוספות (בין היתר, לצורך בניית שטחי מסחר וחניה שיימכרו לשם מימון

הפרוייקט; לרכישת ציוד אולפנים ולהתקנתו; לתוספת למחיר הקרקע; ולעדכונים על פי

מדד תשומות הבניה ושינויים בעלויות הבניה). ייתכן שסכום זה עוד יגדל בעתיד.



בכל הקשור למימוש הפרוייקט, התקדמה הרשות עקב בצד אגודל. במהלך הביקורת עלו

כמה שאלות קשות, בעיקר בנוגע להסדרת רישום הבעלות על נכסי הרשות, שהיא היתה

אמורה להסדירה כבר לפני שנים רבות, ואשר הם האמורים לשמש מקור עיקרי למימון

הפרוייקט, אם יגדל היקפו של הפרוייקט ואם לא ימומש פוטנציאל ההשבהה של נכסי

הרשות, עלול הדבר להקשות על הרשות לעמוד במסגרת התקציבים למימושו. לפי התכנון

הנוכחי, תקום קרית רשות השידור על קרקע יקרה מאוד, במרכז סואן של העיר, ועל הרשות

לשמר במרכז המתחם את מבנה בית החולים שערי צדק הישן. כאמור, במועד סיום הביקורת,

27 בדצמבר 1996, החליטה הממשלה 'להקים צוות בין משרדי... על מנת שיבחן מחדש את

החלטת הממשלה מיום 28 במאי 1995 בנושא פרוייקט שערי צדק, זאת תוך מגמה להקטין את

עלויות הפרוייקט ובדגש על עלות הקרקע שנבהרה'. למסקנות הצוות עשויה להיות השפעה

מכרעת על עתיד הפרוייקט".

היו"ר רן כהן;

אני מודה לגב' רינה ברעלי.

אדוני מנכ"ל רשות הדיבור, תשובותיכם על פי הניווט שלך.

מוטי קירשנבאום;

ראשית, אני רוצה להודות למבקרת המדינה, למשרד מבקר המדינה ולביקורת. אני חושב

שאכן עשו פה עבודה חשובה מאוד. זה פרוייקט מאוד סבוך. אני גם מבקש להציע שמשרד

מבקר המדינה ילווה את הפרוייקט הזה לכל ארכו, לא כביקורת חד פעמים, וגם אסביר

מדוע: רשות השידור היא לא גוף בונה. יש שטוענים שאנחנו גוף הורס, אבל בוודאי

אנחנו בוודאי לא גוף בונה, ופרוייקטים בקנה מידה של 80 מיליון דולר - וזה יכול

להיות 90 מיליון דולר - הוא לא בדיוק המטריה שאנחנו מתמצאים בה וגם לא בדיוק

המטריה שאנחנו מופקדים עליה. לכן אנחנו גם מסתייעים בכל צעד ובכל שלב בתהליך הזה

ביועצים מבחוץ, באנשים שמבינים בדבר. אנחנו לא ארגון קבלני או קבוצה קבלנית.

אנחנו גם עושים את זה כגוף ציבורי, וכשגוף ציבורי בונה פרוייקט כזה, ועוד

פרוייקט שהוא בלב ליבה של ירושלים, כמות הקונטרברסיה, המחלוקות לגבי כל צעד וצעד

שאנחנו עושים, כמות הביורוקרטיה, המידה שבה אפשר בכלל להתקדם בכלל בפרוייקט על פי

לוח זמנים שנקבע מראש - כל אלה מקשות מקשות מאוד, ואני מאוד מעוניין לדחוף את

הפרוייקט הזה, אבל אני אומר לכם מנסיוני שזה כמעט בלתי אפשרי.

את הפרוייקט הזה אני ירשתי - כפי שראיתם, הההלטה היא מ-1989 - אבל אני בהחלט

רציתי לקדם אותו. זה פרוייקט שבו אנחנו עושים שני צעדים קדימה וצעד אחד אחורה,

שני צעדים קדימה וצעד אחד האחורה, בגלל הזהירות הרבה שבה אנחנו מחוייבים כגוף

ציבורי שבונה ובגלל חוסר נסיוננו. לכן אנחנו גם נאלצים להתייעץ בכל שלב ושלב,

וגם כשאנחנו מתייעצים, אנחנו כפופים לחוק המכרזים, וכמובן, צריכים לדעת לברור את

היועצים בצורה נכונה ולסגור הסכמים בצורה נכונה.

נכון שהפרוייקט מנער את כל המצב האנומלי שבו היו שרויים נכסי הרשות מאז

היווסדה. הרי רשות השידור קיבלה אתרים מהמדינה, ושם הקימה את האולפנים שלה, את

"קול ישראל" בזמנו, את הטלוויזיה, והבעלות לגבי האתרים האלה אף פעם לא הוכרעה.

להוציא כמה נכסים של רשות השידור שנרכשו על ידי רשות השידור, בעשר השנים האחרונות

אין כמעט אתר שרשות השידור נמצאת בו ושאפשר לבוא ולומר שהבעלות עליו הוסדרה.

כשרשות השידור קיבלה את האתר של "קול ישראל" בקריה בתל-אביב, זה עוד היה אזור
ממשלתי כזה, כשהממשלה אמרה
את "קול ישראל" הממשלתי נכניס למשרדים האלה, ומאז זה

מתפקד שם.

כיוון שהמימון של הפרוייקט הזה לא יכול לבוא מהאגרה, כפי שנקבע, ולא מתקציב

רשות השידור, אלא מתכנית מימון שנשענת על נכסים של רשות השידור, טוב שיובהר מה הם

נכסי רשות השידור, במה מכיר אוצר המדינה כנכסי רשות השידור ובמה הוא לא מכיר.



צריך להבין שגם האוצר מלווה את הפרוייקט, וכל צעד שאנחנו עושים מתואם עם משרד

האוצר, עם האנשים שם. הם גם אלה שמאיצים בנו. לפעמים הם טוענים שאנחנו לא עומדים

בלוחות זמנים, וזאת בגלל בעיות ביורוקרטיות כאלה ואחרות, אבל התירוצים שלנו לא

משנים, והם מאיצים בנו להתקדם.

כיוון שסיימת את הדוח שלך, גברתי מבקרת המדינה, במסקנות של הוועדה הבין

משרדית, שאמורות להיות מכריעות לגבי הפרוייקט, אבי גבאי - חבל שהוא יצא בינתיים -

ביקש ממני למסור שהוועדה החליטה להמשיך בפרוייקט, אם כי עדיין לא קיבלנו הודעה

מוסמכת שזו החלטת הוועדה.

כיוון שהפרוייקט הזה כל כך סבוך, כיוון שאפילו בתום לב יכולות להיות טעויות

ושגיאות שלנו, אני כן מציע שמבקר המדינה ילווה את הפרוייקט הזה. אין הרבה

פרוייקטים ציבוריים שגופים ציבוריים בונים ב-80 מיליון דולר או בסדרי גודל כאלה.

כמו שאמרנו, אנחנו לא קבלן פרטי, וראוי לבדוק אם אנחנו הולכים צעד אחר צעד בדרך

הנכונה. צריך להבין, שבניגוד לקבלן פרטי, בגלל חוסר האפקטיביות שלנו, מכיוון

שבבניה הזמן הוא גם כסף, אין ספק שישולם מחיר על זה, והבניה שלנו תהיה יותר יקרה

מאשר אצל קבלן פרטי. אני מתקנא כשאני רואה אותו קבלן פרטי שבונה אותם מגדלים,

קומה אחת לשבוע, על יד כביש איילון, כשאנחנו עוד לא הצלחנו לחפור בור מזה תשע

שנים. צריך להבין שזה חלק מהענין.

אנחנו חייבים בהחלט לתת תשובות לנושאים שעלו בביקורת, ואני מציע שמר מיכה

ינון יענה.
היו"ר רן כהן
לפני כן אני מבקש בכל זאת שתאמר לנו מה הוא המבנה של הגוף שמנהל את הענין הזה

מטעמכם. מי עומד בראשו?
יוסי כץ
יש לי שתי שאלות. שאלה ראשונה: באיזה שלב של הפרוייקט, פיסית, אתם נמצאים?

וזה גם מתקשר לשאלה השניה שלי: מה השיקול? אני נתקלתי לפחות במרכז אחד כזה

באירופה, שבנו אותו דווקא מחוץ לעיר.
יאיר אלוני
אחד ויחיד, בגרמניה. כל השאר נמצאים במרכי עיר.
יוסי כץ
אני שואל מת השיקולים להקים את זה במרכז העיר.
מוטי קירשנבאום
יש עכשיו בגרמניה דיון מה היו השיקולים לבנות את זה מחוץ לעיר.
יוסי כץ
אני מבקש לדעת מה השיקולים של תזרים המזומנים שמאפשר את בניית התקציבים כאן,

לעומת מקום אחר.
מוטי קירשנבאום
אני בהחלט חושב שגם על זה נצטרך לתת תשובות. יש השתלשלות והיסטוריה ארוכה,

שהרי נבדקו בזמנם לפחות 30 אתרים לבית רשות השידור, ונבדקו גם אתרים מחוץ

לירושלים. ככל שירדנו לבדוק את האתרים בערים, היתה צעקה גדולה שאי אפשר להוציא את

"קול ישראל" מירושלים. אי אפשר ש"קול ישראל" יחיה בפתח תקווה, למשל, או בערים

אחרות, אבל נבדקה גם האפשרות שזה יוקם בסביבות ירושלים, נאמר באתרים כמו

נווה-אילן ובאתרים אחרים מן הסוג הזה, ויש פה אנשים שימסרו דוח מפורט מה עלה

בגורלם של האתרים האלה ומדוע בכל זאת, בניגוד לדעתה הראשונית, שוכנעה רשות השידור



להיכנס לשערי צדק, וזה גם עולה מהביקורת שהושמעה,

יוסי כץ;

באיזה מצב פיסי זה נמצא?

מוטי קירשנבאום;

גם על זה תקבלו דיווח מפורט. צריך להבין שאנחנו פועלים קודם כל בהסכם עם

הרל"י. כיוון שלנו, כפי שאמרתי, אין נסיון בבניה ובפיתוה פרוייקט מן הסוג הזה,

קשרנו את עצמנו בהסכם עם הרל"י, כשבראש הפרוייקט, מבחינת הרל"י, עומד היום עוזי

וכסלר, שיש לו נסיון עתיר בבניה באזור ירושלים, אני חושב שיותר מכל אחד אחר, אחרי

הורדוס. אני חושב שמאז הורדוס אף אחד לא בנה בכמויות כאלה, עם הפרומבלמטיקה של

הבניה בירושלים, כפי שאתם יודעים. הוא האינסטנציה המקצועית והביצועית של הפרוייקט

הזה.

היו"ר רן כהן;

והוא עובד אל מול צוות שלכם?

מוטי קירשנבאום;

הקמנו את מנהלת הפרוייקט. במנהלת הפרוייקט נמצאים אנשי הרל"י, בראשם עוזי

וכסלר, ונמצאים שלושת הסמנכ"לים של רשות השידור; סמנכ"ל לכוח אדם, סמנכ"ל לפיתוח

וסמנכ"ל לכספים. כמו כן נמצא שם גם מיכה ינון, שהוא ראש פרוייקט שערי צדק.

הסמנכ"לים שלנו לכספים עסוקים באלף ואחד דברים אחרים, והפרוייקט הזה הוא אחד

מהדברים שהם עסוקים בהם, ולכן חשבתי שמן הנכון שיהיה אדם אחד, שכפוף לנו, שכל

עיסוקו הוא בפרוייקט הזה, אדם שיש לו גם נסיון משפטי, גם נסיון בפרובלמטיקה של

רשות השידור ובציבוריות של רשות השידור וגם אדם שהיה קשור לפרוייקט בשנים קודמות

ומודע לכל מיני ניואנסים והחלטות קודמות ושלא צריך ללמוד את כל הנושא הזה מחדש.

לפיכך חשבתי שמיכה ינון הוא המתאים לייצג אותנו בענין זה.

מעבר לזה, ישנה ועדה מיוחדת מטעם הוועד המנהל של רשות השידור, לצורך פרוייקט

שערי צדק, ואליה גם מדווחים על ההתקדמות בפרוייקט, על הפרובלמטיקה או על בעיות

שנוצרות. נוסף לזה ישנה ועדת היגוי של הפרוייקט כולו, שאני עומד בראשה ושנוכחים

בה גם הנציגים של מנהלת הפרוייקט ועוד גורמים בתוך רשות השידור. אם רוצים לראות

את הסרבול הביורוקרטי של כל הנושא הזה, אפשר לראות אותו פה. קבלן פרטי יכול לוותר

כמעט על כל הגופים האלה ולקבל את ההחלטות האלה בעצמו, והוא לא כפוף לחוק המכרזים

ולא כפוף לכל הפרובלמטיקה.

הגופים האלה מתפקדים, הם פעילים. עכשיו הם פעילים יותר מאשר בעבר. אני לא

אומר את זה, חלילה, כדי להמעיט בערך הביקורת, אבל הם פעילים יותר מכפי שהיו בזמן

הביקורת, כיוון שהפרוייקט התקדם, והטרקטורים כבר נכנסו השבוע לשטח, לצורך השלב של

שיפוץ המבנה הישן. עברנו כבר את השלב הזה, יצא המכרז, נבחר הקבלן שיעשה את השיפוץ

של המבנה הישן.

צריך להבין שהפרוייקט של שיפוץ המבנה הישן הוא לא דבר קטן. לתוכו ייכנסו גם

הלק גדול ממשרדי ההנהלה של רשות השידור, והוא פרוייקט מסובך, שגם עיכב אותנו

הרבה, בגלל גופים ירוקים וגופים אחרים, שהיו להם דרישות לגבי שיפוץ המבנה. זה לא

פשוט. אני לא מזלזל בזה, חלילה, אבל היינו צריכים למצוא אפילו את הטיח הנכון שהיה

בזמן ששווסטר זלמה, האחות, היתה בבית החולים הזה, למצוא אותו טיח שיתאים לחלונות,

כי אסור להשתמש בטיח של היום, ויש כל מיני דברים מהסוג הזה שגם הם יצרו עיכובים,

אבל אני שמח לבשר שהטרקטורים נכנסו כבר לשטח, ההסכם עם זוכי המרכז נעשה כבר

ועבודת השיפוץ כבר מתחילה.



השלב הבא לאחר השיפוץ, שיכול להתחיל אפילו בד בבד עם עבודת השיפוץ, הוא חפירה

שם. גם זו חפירה פרובלמטית למדי. כפי שאתה יודע, כשאתה חופר בירושלים, לך תדע מה

תמצא שם ומה מתוך מה שמוצאים שם יעכב את הבניה. יש אצלנו מומחים לנושא הזה שאפילו

טוענים, שכיוון שבחפירות ליד בנייני האומה נמצאו שרידים של מחנה - - -

יאיר אלוני;

הלגיון העשירי.

מוטי קירשנבאום;

לפי החישובים, באזור הזה שבו אנחנו חופרים היתה הלוגיסטיקה של המחנה, ולך תדע

אם ימצאו כאן את הלוגיסטיקה של המחנה, ויכול להיות שהפרוייקט ייתקע לעוד כמה

שנים.

ניסן סלומינסקי;

אולי ימצאו שם בית קברות.
מוטי קירשנבאום
אגב, יש בסמוך בית קברות מיוחד מאוד של חללי מלחמת השחרור. הפרוייקט מגיע עד

סמוך לבית הקברות הזה.

יאיר אלוני;

זה גם בית קברות זמני.

תאופיק הטיב;

כמו כל דבר זמני.

מוטי קירשנבאום;

אני יכול להרבות בפיקנטריה, אבל אני מציע שמיכה ינון יתחיל לתת תשובות

ספציפיות, כי זה מאוד חשוב.

ניסן סלומינסקי;

אולי מר ינון יתייחס בתשובותיו גם לשאלותיי. ראשית, כמה כסף הוצא עד היום

בפרוייקט הזה? שנית, האם הפרוגרמה כבר סוכמה סופית, או שכל הזמן היא הולכת

ומשתכללת, ובהתאם לזה גם משנים את התכניות? שלישית, לא הצלחתי להבין לאחר כל

התיאום מי בפועל הוא בעל הבית, שאם הפרוייקט לא מתקדם, אליו באים בטענות למה זה

עדיין לא בנוי וכו'.

היו"ר רן כהן;

בבקשה, מר ינון.

מיכה ינון;

קודם כל אני רוצה לומר שהיום, ה-17 בתמוז - זה תאריך מקרי, אבל מיוחד -

התחילו לשפץ את החורבה של שערי צדק בירושלים, וזו אולי תשובה הולמת, חלקית לפחות,

למה שקרה פעם בירושלים ב-17 בתמוז. במקרה זה יצא כך שהיום התחיל הקבלן בעבודות

השימור. בירושלים יש לכל דבר סמליות, וגם בזה יש סמליות.



אם שאלת על ההתקדמות הפיסית, חבר הכנסת כץ, הקבלן הזה - כמובן, לאחר שהיה

תהליך שבו השתתפו 15 קבלנים בנושא הזה - אמור לסיים את עבודתו תוך 14 חודש, ואם

זה לא יקרה, יהיה לנו אל מי לבוא בטענות. הוא נתן גם ערבות בנקאית לענין הזה, כך

שאני מקווה שעבודה זו תסתיים תוך 14 חודש, ואז יעברו למקום הזר! קודם כל משרדי

רשות השידור בבנין כלל, וזה חלק מהתכנון הכלכלי של הפרויייקט: לחסוך בדרך זו את

העלות של השכירות היקרה ביותר של רשות השידור היום בבנין כלל.

משה גפני;

מה אמור הקבלן הזה לעשות בתום 14 חודש?
מיכה ינון
בתוך 14 חודש הוא צריך לתת לנו מפתח ל-2,500 מטרים רבועים, מסודרים,

מודרניים, עם מיזוג אוויר, עם מעליות וכל מה שקשור בזה, כולל השימור לפי דרישת

החוק לשימור אתרים והמועצה לשימור אתרים, שיש לנו ספר מפורט אתה, עם צילומים

ופרטים, כמו שמוטי תיאר, לגבי הטיח, החלונות, התריסים, כולל רעפים. סימנו את

הרעפים.

ניסן סלומינסקי;

מה הם 2,500 מטרים רבועים אלה?
מיכה ינון
2,500 מטרים רבועים של מנהלה.

ניסו סלומינסקי;

זה מתוך כל הפרוייקט של ה-56 אלף מטרים רבועים?
מיכה ינון
כן. נוסף לזה הולכים לבנות קמפוס שלם. תנאי להתקדמות בהיתרים ובתכנון של

הבניה היה לשמר את הבנין הזה. אולי זו אחת הסיבות שהוא עמד בשממונו 15 שנה,

כשאנשים פרטיים התחילו ונסוגו בכל מיני שלבים. בתיאום עם משרד האוצר, הרשות

לפיתוח ירושלים, עיריית ירושלים ורשות השידור, אנחנו לקחנו את זה על עצמנו, כאשר

זה חלק אינטגרלי מתכנון הפרוייקט כולו. כלומר, זה לא סתם בנין שיהיה מוזיאון, אלא

הוא יהיה גם בנין פעיל.
ניסו סלומינסקי
והפרוייקט יימשך רק לאחר 14 חודש?
מיכה ינון
אנחנו מקווים שתוך כדי התקופה של 14 חודש אנחנו נתחיל בחפירה הכללית, כך

שכאשר אנשים יעברו למבנה המשומר, לא תפריע להם החפירה, שהיא בכל זאת חפירה

משמעותית. הולכים לחפור שם חפירה לצורך חניון עם 800 מקומות חניה והמבנים

הנוספים.

עברנו שלבים מורכבים ומסובכים. גם בענין מימון הפרוייקט עשינו מכרז בין

הבנקים השונים, ובסופו של דבר לקחנו הלוואה שעברה, על פי חוק רשות השידור, את כל

השלבים של הממשלה וועדת הכספים של הכנסת. כתוצאה ממכרז בין הבנקים לקחנו הלוואה

מבנק דיסקונט ומהבנק הבין-לאומי, חצי-חצי, ואנחנו אמורים, לפי ההתקדמות, לקבל

אולי הלוואה נוספת, באישור שר האוצר. זו היתה ההחלטה, גם של ועדת השרים וגם של

ועדת הכספים של הכנסת, והמימון אמור לבוא במקביל, גם תוך כדי התקדמות פרוייקט

ההשבחה שמוזכר פה, לגבי הנכסים של רשות השידור.



כשמדובר על השבחת נכסי רשות השידור, מדובר בעיקר על הטלוויזיה והרדיו

במתחם רוממה, כי רוב המקומות האחרים הם שכורים, עם זכויות כאלה ואחרות,

ואנחנו, יחד עם הרשות לפיתוח ירושלים - בצוות שאני עומד בראשו - התקדמנו וכבר

שכרנו את כל המתכננים, וכבר עובדים על הכנת תכניות להשבחה ותכנית בנין- ערים

חדשה, להעביר את -זה מאזור תעשיה לאזור מגורים, שהוא האזור שכבר קיים שם ומקיף

את רשות השידור, בעיקר מגורים לחרדים. יש שם בעייתיות מבחינה זו שרשות

השידור, כידוע, לא לגמרי נחה בשבת ובחגים - - -
יאיר הורביץ
לאור נסיון בפרוייקטים אחרים, שגם בהם דובר בהתחלה על כך שישיביחו נכסים,

שימכרו נכסים ולא יצטרכו להגיע למקורות אחרים, האם אין לכם דאגה עמוקה שבסופו

של דבר המקורות האחרים לפרוייקט הגדול הזה אולי יהיו בחסר, והתוצאה בעתיד הלא-

רחוק תהיה שהאגרה תשתעבד לזה לשנים רבות ותהפוך להיות מקור למימון הפרוייקט

הזה? אתם עם היד על הדופק? בפרוייקטים לא מעטים אחרים אמרו: נפנה נכסים, נשביח

נכסים, זה לא יעלה למשלם המסים, זה יכסה וזה יאזן; כך התחילו את הדרך וכך היה

יותר קל לקבל את ההחלטות, ובמהלך לא רחוק של זמן הסתבר שנמצאים כבר בשלב של

אל-חזור, ובסופו של דבר, אם מדובר ברשות השידור, החשש הוא שבעתיד הלא-רחוק לא

תהיה שום אלטרנטיבה אלא לאשר אגרה, ואולי להגדיל אותה לשנים רבות, ללא שום

חופש פעולה.

היו"ר רן כהן;

האם כל הנושא של הסדרת חלקכם בבעלות, כפי שאני מגדיר את זה, הוא ברור? גם

זה חלק אינטגראלי.
מיכה ינון
יש סעיף בחוק רשות השידור, נדמה לי סעיף 29, שקבע בשעתו, כשהוקמה רשות

השידור, בשנת 1965, שכל נכסי "קול ישראל" יעברו לרשות השידור, ויש שם ניסוח

קצת מעורפל אם זה יהיה בתמורה או בלי תמורה. מעולם לא ניתנה שום תמורה, והיו

לנו דיונים בנושא הזה עם החשב הכללי במשרד האוצר, שהיה גם מעוניין שניכנס

לפרוייקט הזה במקביל, כי הוא היה אמור לקבל חזרה את כספי החובות של שערי צדק.
היו"ר רן כהן
אבל מבחינה בסיסית אין מניעה. הרי אתם לא הולכים לעסוק פה בספסרות. הכלל
צריך להיות
אותם נתונים שהמדינה העמידה לרשות השידור - רשות השידור יכולה

להעתיק אותם למקום אחר. ההעברה לא מבטלת שום דבר.
מיכה ינון
יש סיכום עם האוצר בכתובים - נדמה לי שזה מופיע גם בהחלטת ועדת שרים

לכלכלה - וזה אושר גם בוועדה הכספים של הכנסת, שהאוצר מתחייב שכל תוצאה של

מכירת הנכסים, שרשות השידור נמצאת בה עכשיו, תהיה משועבדת לפרוייקט, זה

כתוב בהחלטה, ובבוא העת יהיה סיכום איזה חלק ממתחם שערי צדק, אם בכלל, יירשם

לטובת מדינת ישראל ואיזה חלק יירשם לטובת רשות השידור. כדי לא להיכנס לוויכוח

הזה ולעכב את כל הפרוייקט, ניסחנו נוסח שהוסכם גם על ידי האוצר וגם על יד



רשות השידור, ונדמה לי שזה היה אז גם בתיווכו של עוזי וכסלר כמנכ"ל הרשות

לפיתוח ירושלים, וסוכם לדחות את ההכרעה איזה חלק בדיוק שייך למדינה ואיזה חלק

שייך לרשות השידור - לכשירחיב, ולא לעכב את הפרוייקט, כי יכולנו להישאר

בוויכוח חזה עד סוף כל הדורות. זה בינינו לבין האוצר.

אמנם ברור שהיה יותר נוח אם הכל היה רשום על שם רשות השידור, אבל הבעיה

היא שלא רק שזה לא רשום על שם רשות השידור, אלא זה גם לא רשום על שמה של

המדינה. חלק מהדברים שהמדינה קנתה מהחברה הכלכלית לירושלים עוד רשומים על שם

החברה חכלכלית לירושלים, אבל בינתיים הגענו לשלב שכל מי שזה רשום על שמו נתן

לנו בכתב הסכמה שאנחנו יכולים, במקביל לטיפול בהסדר הרישום, גם למכור את

הנכסים בהסכמתו, והוא יחתום לנו על כל הטפסים.
היו"ר רן כהן
מדוחות הביקורת אני מסיק הרבה פעמים שיש עדיין מין תום נעורים בעבודה של

מוסדות ממלכתיים בעלי משקל עצום, והם לא תוקפים את הבעיות כפי שהזמן מחייב.

למשל, האם אתם עסיקים היום איזו שהיא חברה כלכלית, עסקית, רצינית שתפקידה

לאמוד מה כן חלקכם בענין הזה? הרי הרגע הזה יבוא. אני מכיר את התמימות הזאת:

רשות השידור זו המדינה, והמדינה זו רשות השידור וזה המינהל וזה עוזי וכסלר. יש

כאלה שמתייחסים לענין מתוך תום לב גמור ומאמינים שיהיה בסדר.

מיכה ינון;

כך היה כבר לפני שלושים שנה, כשלא ממשו את סעיף 29 לחוק. היה סעיף בחוק

שהיה צריך לבצע אותו, והוא לא בוצע עד היום. עברו שלושים שנה. אנחנו כן מנסים

לבצע אותו. לכן אי אפשר לבוא אלינו בטענות למה אנחנו - - -

היו"ר רן כהן;

לא, אני לא בא בטענה. אני שואל האם אתם מעסיקים היום איזה שהוא גוף

שתפקידו לתת הערכה מה חלקכם בנכס, כדי שבהעברה חלקכם לא ייעלם או יימסר.
מיכה ינון
בהחלט. נמצא כאן נציג האוצר, ואפשר לשמוע אותו.
היו"ר רן כהן
בבקשה, דוד בר-טוב, כלכלן בחשב הכללי.
דוד בר-טוב
רשות השידור לקחה לצורך הענין משרד עורכי דין פרטי, ותפקידו של המשרד הזה

לרשום את הנכסים. היא עשתה זאת דווקא משום שלא היה ברור אילו נכסים רשומים על

שם מי, והיתה מחלוקת אם זה רשום על שם המדינה, על שם רשות השידור או על שם

גופים אחרים.
מיכה ינון
זה היה ביפוי כוח של שר האוצר.



דוד בר-טוב;

רשות השידור לקחה לצורך זה משרד עורכי דין פרטי, שאחת ההתמחויות שלו היא

סוגיות בנדל"ן, כדי שיבוא ויעשה את הרישום. לא שמשרד האוצר או המדינה חושבים

שהנכסים האלה לא מגיעים למימון פרוייקט קרית רשות השידור בשערי הצדק, אלא מטרת
הרישום הזה היא אחת
צריך תהליך מסודר, סטטוטורי, של רישום הדברים, כדי שלא

יקרה מצב כפי שתואר כאן, שבעוד שנתיים יגלו איזה שהוא נכס שכולם הסתמכו עליו,

ובסוף יסתבר שהוא רשום על שם החשב הכללי, ולא על שם רשות השידור. -זו בדיוק

המטרה של הרישום הזה, אבל בסופו של דבר פונקציית המטרה היא שכל הנכסים האלה

יירשמו על שם מי שהם צריכים להיות רשומים. הם יהיו למימון הפרוייקט הזה, ואם

יתברר בסופו של דבר, למשל, ש-20%-30% מהנכסים האלה שייכים בעצם למדינה, ולא

לרשות השידור, זה לא אומר שהחשב הכללי יבוא מחר ויקח את הנכסים האלה וימכור

אותם.

היו"ר רן כהן;

אני מכוון בדיוק לנקודה הזאת ואני שואל: האם יש מי שיבוא ויאמר שכך וכך

אחוזים שייכים למדינה וכך וכך אחוזים שייכים לרשות השידור? הכוונה היא גם

לאומדן ממשי לגבי הבעלות, ובין רישום לבין בעלות יש הבדל עצום.
דוד בר-טוב
בענין הזה הרישום והבעלות חד הם, כלומר, המטרה של הרישום היא להסדיר את

ענין הבעלות.
היו"ר רן כהן
בתנאי שמוגדר מה חלקו היחסי של כל גורם בבעלות.
דוד בר-טוב
בסופו של דבר חלקה היחסי של המדינה בכל הענין הזה לא יקבל ביטוי אלא

בשיעור מסויים באותו מתחם שיקום. נניח שהקימו את המתחם, ולפני כן התברר

שהרישום והבעלות הובילו לזה שהמדינה היא בעצם בעלים של 20% מאותם נכסים. במקרה

כזה 20% מהמתחם הזה יירשמו על שם המדינה. זאת המטרה.
מיכה ינון
גם זה במחלוקת, ואמרנו שדחינו את ההכרעה במחלוקת.
מוטי לוי
ברשותך, אדוני היושב ראש, אני רוצה לחדד יותר את השאלה הזו.
היו"ר רן כהן
בבקשה, מר מוטי לוי, סמנכ"ל לכספים ברשות השידור.
מוטי לוי
יש לנו ויכוח עם האוצר בנושא הזה, והוויכוח נוגע לא רק לגבי רישום

בספרים, משום שכתוצאה מהרישום של הבעלות על הקרקע ועל המבנים על שם המדינה או

על שם האוצר - אם יהיה רישום כזה בעתיד - יכולה המדינה לבוא ולתבוא מרשות

השידור לשלם לה שכר דירה עבור השימוש באותם השטחים שיירשמו על שמה. היום

המדינה לא תובעת כסף מרשות השידור על אותם שטחים שרשות השידור יושבת עליהם,

ברוממה.



היו"ר רן כהן;

דווקא בענין הזה נחה דעתי בעקבות ההודעה הקודמת של מיכה ינון, כי הוא

אמר: אנחנו בעצם הגענו להסכמה עם המדינה על צילום מצב, וצילום המצב בא לאפשר

לנו להעביר אותן זכויות שהמדינה נתנה לנו - גם למקום אחר. החשש שלי הוא שמא

במעבר הזה יתברר לך שחלקך בנכסים לא מוגדר, לא ברור ולא מגובה במסמכים של אנשי

מקצוע, ואז או שרשות השידור תצא קירחת או שמישהו אחר ייצא קירח. לזה התכוונתי.
משה גפני
יכול להיות שחלק מהנכסים רשומים לא על שם המדינה ולא על שם רשות השידור,

אלא על שם גורם פרטי?
מוטי לוי
כולם לא רשומים על שם המדינה ועל שם רשות השידור.
ניסן סלומינסקי
האם יכולים לממש את חנכסים האלוז והכסף ייכנס לפרוייטק?
מוטי לוי
כן, יכולים.
ניסן סלומינסקי
זה בדוק?
מוטי לוי
זה בדוק על ידי עורכי הדין שמטפלים בנושא.
משה גפני
איך האוצר מאשר דבר כזה? הרי יכול להיות שיתברר שחלק מהנכסים של רשות

השידור רשומים בכלל על שם גורם פרטי.
דוד בר-טוב
לפני רבע שעה אמר מיכה ינון, שגם אותם נכסים שלא רשומים על שם הצדדים

האלה, יש הסכמה שהם יירשמו על שם מי שצריך.
מיכה ינון
אני רק רוצה להביא דוגמה: רשות השידור עומדת לפנות קרקעות בקריה בתל אביב

- חלק היא כבר פינתה - לצורך פיתוח הקריה, וקיבלה מטר מול מטר, למרות ששום דבר

בקריה בתל אביב לא רשום על שמה בטאבו.
מוטי לוי
4,000 מ"ר.
מיכה ינון
מול מטר שרשות השידור מפנה בקריה בתל אביב, היא מקבלת מטר במבנה חדש של

משרדים, כאילו הקרקע בקריה היתה בבעלות שלה.
ניסן סלומינסקי
זה לא אותו דבר. מטר בקריה שווה הרבה יותר.

מיכה ינון;

בכל אופן, כמו שאמרנו, אנחנו בשלב של שימור הבנין הישן. אנחנו לקראת קבלת

הלוואה נוספת, כדי לגשר בין התקדמות הפרוייקט לבין התקדמות השבהת הנכסים.

אנחנו יוצאים מתוך הנחה שהשבחת הנכסים כן תצליה, כי אחרת, עם הששות כאלה, לא

היינו יכולים לצאת לדרך. כלומר, יש לנו הוות דעת בכתב, ולרשות לפיתוח ירושלים

יש נסיון רב בהשבחת נכסים, כולל לצרכי בניית העיריה. אני מניח שהדברים האלה,

במיוחד בירושלים, כבר נעשו כמה פעמים, ורובם בהצלחה. בכל אופן עד היום לא

התעוררה ברשות לפיתוח ירושלים שאלת הסיכון שהשבחת הנכסים לא תצליח. לא יצאנו

מנקודת הנחה כזאת. אין לי תשובה למקרה שההשבחה תיכשל.

יאיר הורביץ;

השבחה - זאת אומרת, תכנית בנין עיר, אישור של ועדה מקומית, אישור של ועדה

מחוזית ותשלום היטל השבחה.
מיכה ינון
כן. יש לנו לוה זמנים לטיפול בה. על זה ידבר אולי מאיר ניצן, שהוא

מבחינתנו המומחה. מטפלים בהשבחה כל צוותי התכנון של הרשות לפיתוח ירושלים,

שכבר עשו כמה פעמים דברים כאלה בירושלים, ובמקביל הם עסוקים כרגע בעוד

פרוייקטים כאלה בירושלים. זאת גם הסיבה לכך שאנחנו לא פועלים בדברים האלה

בכוחות עצמנו. גם אין לנו מנגנון לדברים האלה. לכל דבר בחרנו את האנשים

המקצועיים שאנחנו חשבנו שהם הכי טובים, והם פעילים בענין.

המתחם עצמו אמור להסתיים בסוף שנת 2001, אם נצליח לעמוד בלוח הזמנים הזה.

כמו שאומרים, כל תכנית היא בסיס לשינויים, אבל זאת המגמה, זאת המטרה.
ניסן סלומינסקי
באיזו עלות? מדובר על 81 מיליון דולר?

מיכה ינון;

מוטי לוי תיכף יפרט. אנחנו בהכנה של עדכון התכנית הפיננסית לאוצר, כי

בדברים האלה יש שינויים שברובם לא תלויים בנו - אם תרצה, אפילו שינויים בדולר.

מוטי קירשנבאום;

יש שינוי פרוגרמטי, גם טכני. מאז שהתחלנו את הפרוייקט, כל הטכנולוגיה

הולכת להשתנות. עד שיסתיים הפרוייקט, רשות השידור תהיה דיגיטלית, כל השידור

יהיה דיגיטלי. יש לזה משמעות מבהינת גודל האולפנים, הציוד. זו קונספציה

שידורית שונה לחלוטין. זה כבר שונה מהפרוגרמה הראשונית שעשינו, ועכשיו אנהנו

מעדכנים אותה באמצעות יועצים שהבאנו מאנגליה, כדי שנתאים את עצמנו לעידן

הדיגיטלי. גם לזה יש משמעות כספית.
יאיר אלוני
אתן דוגמה: במקור, האולפן הגדול שתכננו למופעים היה של 1,000 מ"ר. כרגע

האולפן הגדול מתוכנן ל-600 מ"ר, משום שהעידן הדיגיטלי מצמצם את הציוד, מצמצם

את הצורך בתאורה, במיזוג אוויר וכיוצא באלה.

היו"ר רן כהן;

איך אתם רואים את העתיד מבחינה זו, מר אלוני? הרי הדברים מתפתחים במהירות

אדירה. האם תוכלו לחזות את המבנה של הנושאים האלה בעתיד, כדי להיערך לשינויים

כמו המהפיכה הדיגיטלית?
יאיר אלוני
כן-

מוטי קירשנבאום;

המהפיכה הגדולה בעתיד היא הדיגיטלית. תוך חמש שנים כל אירופה תשדר

דיגיטלית. כבר היום חלק מאירופה מפיקה דיגיטלית. המשמעות היא דחיסה בתדרים. על

תדר אחד של רדיו, למשל, אפשר יהיה לשדר 24 ערוצים ארציים של רדיו. זה עומד

בפתה. באנגליה, ממאי 1998, הערוץ המסחרי כבר ישדר דיגיטלית. המקלטים בבית

ישתנו. תוך חמש שנים תהיה TRANSITIONשל מקלטי טלוויזיה. בשנה הבאה או בשנים

הקרובות אתה תוכל לקנות קופסה שתחבר למקלט שלך ואתה תתחבר לעידן הדיגיטלי דרך

קופסה שתחבר למקלט, אבל בעוד חמש שנים כל הייצור יהיה של מקלטים דיגיטליים,

ופה יהיו, מינימום, 300-200 אפשרויות של ערוצי טלוויזיה, באיכות שידור הרבה

יותר גבוהה ממה שאתה רואה היום. זה העידן שמתקרב.

בהערת ביניים אני רוצה לומר שדווקא בריבוי כזה של ערוצים אפשר לתאר איזו

חשיבות יש לשידור ציבורי.
מיכה ינון
יש לנו גם לוח זמנים לגבי ההשבחה. נדמה לי שתוך שנתיים אנהנו אמורים

להגיע לשלב של אישור בכל הוועדות: המקומית והמחוזית. כלומר, אנחנו לא מדברים

על תקופה לא סבירה, ולא חושבים שתוך חצי שנה או תוך שנה נעבור את כל הויה-

דולורוזה הזאת של ועדות התכנון השונות. בהחלט הבאנו בחשבון תקופה של שנתיים.

אני מקווה שבשנתיים כן נעמוד, עם כל היחס המיוחד של העיריה והמהלכים של והרשות

לפיתוח ירושלים.

העיריה היתה מיוזמי הפרוייקט הזה. גם ראש העיר הקודם, מר תדי קולק, וגם

ראש העיר הנוכחי, מר אהוד אולמרט, נוקטים אותה מדיניות, והיות שהדבר הזה היה

מבחינתם פצע פתוח באמצע ירושלים, חמש-עשרה שנה עמד מבנה שהיה מפגע, גם

תברואתי, גם חברתי, והיו שם אין סוף בעיות, ואנחנו עברנו כברת דרך - אני חושב

שהעיריה מאוד מעוניית שהדבר הזה לא ייתקע ולא ייהפך לדבר פרובלמטי באמצע העיר.

לכן אני חושב שגם רשויות התכנון ישתפו פעולה, כי גם מה שאנחנו רוצים לעשות אלה

לא דברים בלתי סבירים. מתחם רוממה הפך ממילא לשכונת מגורים לחרדים, שמקיפים

היום את רשות השידור, ואנחנו רוצים להשלים את זה. הוויכוח הוא כמה קומות

לבנות שם, עם מעליות שבת או בלי מעליות שבת. אנחנו מתמודדים שם עם נושאים

מסוגים שונים. למשל, מול בנין הטלוויזיה אישרו לאחרונה מלון של 20 או 22

קומות. כלומר, נעשים דברים באזור. זה לא שאנחנו מתפרצים פתאום לדלת נעולה.

יחסית, הדלת פתוחה.



לכן אנחנו חושבים שלא נזדקק לאגרה לצורך זח, ועד היום לא נגענו באגרה.

אמנם לקחנו את ההלוואה של 25 מיליון דולר, ועד סוף השנה נשתמש בכולה - - -
מוטי קירשנבאום
אבל לא מהאגרה.
מיכה ינון
לא מהאגרה, מהבנקים. כבר- אמרתי קודם שלקחנו את ההלוואה מהבנקים, ואנחנו

גם לא מחזירים את ההלוואה מהאגרה, כיוון שההחזר הוא רק לאחר חמש שנים, ואז

אנחנו מקווים שכבר נממש ונחסוך שכירויות שונות שאנחנו משלמים היום.

אגב, הבנקים ניסו לשעבד את חשבונות רשות השידור, ובעמידה איתנה של

הסמנכ"ל לכספים שלנו לא הסכמנו בשום אופן. הדבר היחיד שמשועבד לבנקים זה המגרש

של שערי צדק. גם אם יש חשבון של רשות השידור בבנק דיסקונט או בבנק הבין לאומי,

שאתם אנחנו עובדים, לא הסכמנו בשום אופן שתהיה להם אפשרות לשים יד על חשבונות

שלנו, גם בבנקים שלהם עצמם.

אלה המטרות שלנו. אני מקווה שזה לא רק תום לב או תום נעורים, כפי שהתבטא

קודם היושב ראש, אלא שאנחנו אכן נצליח לראות את הפרוייקט הזה בסיומו. עובדה

ששלושים שנה היו נימוקים לא להתחיל בעבודה, והמבקרת עומדת על זה שבמשך שלושים

שנה היו כל מיני רעיונות, וכל פעם זה נתקע מסיבה כל שהיא - - -
היו"ר רן כהן
היא התבטאה בעדינות ואמרה שזה מתקדם עקב בצד אגודל.
מיכה ינון
המבקרת אמרה שבמשך שלושים שנה זה לא התחיל להתקדם, ועכשיו זה מתקדם עקב

בצד אגודל. אבל אנחנו בהתקדמות מהירה לעומת שלושים השנים הקודמות. זה אכן עבר

מקדנציה לקדנציה. כשבאתי לרשות השידור, זה כבר היה על סדר היום. זה התחיל ב-

1989. אני הגעתי, בסיבוב השני שלי, ב-1992 ומצאתי פרוייקט שכבר היה בשל לקבלת

החלטות ברשות השידור, ואחר כך הגיע מנכ"ל חדש, מוטי קירשנבאום, שגם נתן לזה

תנופה והמשך. לכן לקחתי על עצמי, לפי הצעת המנכ"ל, להמשיך לגלגל את זה מקדנציה

לקדנציה.

הנה אנחנו רואים שמסתיימת עוד קדנציה, ומנכ"ל רשות השידור לא יספיק לחנוך

את האולפנים החדשים, אבל זר! גורלם של פרוייקטים כאלה, שמישהו מתחיל, ומישהו

אחר חותך את הסרט. לכן אני חושב שזה דווקא מהלך אמיץ של המנכ"ל האחרון. למרות

שהוא ידע מראש שלא הוא יחנוך את הפרוייקט כזה, הוא נתן גיבוי להמשיך בזה. אני

מקווה שבעוד כמה שנים נוכל לדווח לכם על סיום הפרוייקט.
היו"ר רן כהן
אני מודה לך.



מוטי קירשנבאום;

אני רק מבקש להעיר הערת ביניים אחת, לסיכום מה שמיכה ינון אמר. צריך
להבין דבר אחד
הקצב שבו הלכנו, עקב בצד אגודל - ובלשוני, שני צעדים קדימה

וצעד אחד אחורה -זה לוקסוס שיכולנו להרשות לעצמנו עד שלקחנו הלוואה. ברגע

שלקחנו הלוואה, יש ריבית על ההלוואה הזו. לכן היום הנושא של לוח זמנים מדוייק

ועמידה בלוח זמנים הוא הרבה יותר קריטי, ואי-עמידה בלוח הזמנים עלולה לגרום

הפסדים לרשות השידור. מרגע שלקחנו הלוואה לצורך הפרוייקט הזה, ויש ריבית,

נגמרו הברברת וההתלבטויות, ואנחנו חייבים לעמוד בלוחות הזמנים.

היו"ר רן כהן;

תודה. מר ניצן, בבקשה.

מאיר ניצן;
שלוש הערות
ההערה הראשונה מתייחסת לשאלה הראשונה שהעלה חבר הכנסת כץ, לגבי המיקום.

אני רוצה להסב את תשומת לבכם לעובדה שקרית רשות השידור תימצא בעצם בקונטקסט

שחלקו נמצא בפיתוח מאוד מואץ בירושלים, ויש לזה יתרונות רבים: תחנה מרכזית

חדשה שנבנית ושבנייתה תסתייים בעוד כשנתיים וחצי; מתחם משרד החוץ המתפנה לבנין

החדש שייבנה בקרית הלאום, וזה בעצם אזור שישמש כ-800 יחידות מגורים, בתי מלון

ואזור מסחרי, שנמצא מדרום למתחם קרית רשות השידור, וקרית הממשלה עצמה-כ-250

אלף מ"ר שאמורים להיבנות בכל המתחם שבין מלון "הולילנד" לבין בית המשפט העליון

ובנק ישראל. גם זה פרוייקט שמתקדם. כך שיש לראות את קרית רשות השידור בקונטקסט

של הפיתוח האורבני. זו הנקודה הראשונה.

הנקודה השניה קשורה לענין לוח הזמנים, והמצב הוא לא כל כך גרוע, משום

שצריך להביא בחשבון שנעשתה עבודה חשובה מאוד וקשה מאוד, שהביאה לכך שבשנת

1992/93 נוצרה בכלל הזמינות התכנונית להיכנס לשם. כלומר, נעשתה פה עבודה של

שינוי התב"א - וזה מתקשר למה שנאמר על ההשבחה - ולמרות ההתנגדות של בעלז

שנמצאת בסביבה ובעיות נוספות אחרות, הצליחה הרשות לפיתוח ירושלים להביא לכך

שניתן היה לבצע את הפרוייקט החל משנת 1993, והיה מדובר בהליך תכנוני די מורכב,

שיש לו משמעויות עד עצם היום הזה.

הנקודה הקשורה לזה היא ההשבחה העתידית שדובר עליה. היות שיש הסכמה

עקרונית של רשויות התכנון העירוניות - מהנדס העיר ואחרים, כמובן, כולל ראש

העיר - למגורים באזור, וגם המגורים משתלבים במרקם שמדובר עליו בתחנה המרכזית

החדשה, לאורך רחוב מלכי ישראל ושרי ישראל וכל האזור, אנחנו מעריכים שניתן יהיה

לקדם את הפרוייקט בטווח הזה של עד 24 חודש ולהביא אותו למצב שאפשר יהיה לשווק

אותו ולקבל את התקבולים בהתאם. כמובן, הנושא של כמות הכסף, שתלויה בנדל"ן - -
היו"ר רן כהן
מלבד נושא ההשבחה, קצב הבניה וכו', שמוזכרים בדוח, מדובר גם על נושא

הכספים, ונושא הכספים עדיין מדאיג.



מאיר ניצן;

אני רק מבקש להשלים, כדי לתת את הקונטקסט המלא של הענין. יש שלושה שלבים
בפרוייקט הזה
שלב שינוי התב"א, שנעשה ונגמר; שלב הכנת הפרוגרמות, שגם הוא

הולך ומסתיים, ורשות השידור נכנסה היום לשלב הבינוי. זאת אומרת, בראיה של חמש

השנים האחרונות, המצב יכול היה להיות חמור יותר. אני מכיר פרוייקטים שתקועים

במשך זמן רב יותר.

היו"ר רן כהן;

תודה.

לגבי הנושא של הכספים, מר לוי, יש כאן אומדן לגבי העלויות. האם אתם

עומדים היום על רגליים איתנות בענין הזה? חוץ מההלוואה של 25 מיליון דולר.
מוטי לוי
ראשית, אני רוצה לציין שאת תקציב הפרוייקט המרנו לשקלים. בהתחלה דיברנו

על דולרים ואחר כך הגענו למסקנה שהדולר והשינויים בשער הדולר אינם משקפים את

השינויים בעלויות הבניה, ולכן הוחלט - וכך הוצע גם בתקציב רשות השידור וגם

בתקציבי הפרוייקטים המיוחדים - להמיר את התקציב לשקלים. העדכון האחרון נעשה

בסוף שנת 1996 והוא מדבר על תקציב של 265 מיליון שקלים. כמובן, התקציב הזה לא

יישאר 265 מיליון שקלים, כי הוא יוצמד למדד תשומות הבניה, ובהתאם לכך אנחנו

נעדכן, ואנחנו מעדכים את התקציב הזה במשך כל הזמן.

אנחנו עומדים בפני עדכון נוסף של התקציב, דווקא בימים האלה, משום שאנחנו
כבר פתרנו נעלם אחד, והוא
העלות של השימור והבינוי של המבנה הישן, מאחר שנבחר

קבלן, ויש לנו נתונים בפועל כמה זה צריך לעלות.
היו"ר רן כהן
יש חוזה?
מוטי לוי
יש לנו חוזה. הסכום כבר ידוע, זו כבר לא הערכה. לצורך זה אנחנו גם נעדכן

את התקציב כבר בימים האלה, ותוך כמה ימים אנחנו כבר נדע מה הוא התקציב המעודכן

גם בהתייס לנושא הזה.

המימון נשען בעיקר על נכסי המימון, כפי שהוזכר כאן, ונכסי המימון, על פי

התכנון האחרון שנעשה, יכסו את התקציב הזה בלי בעיה.

אני רוצה לציין כאן שכל הנושא של ההשבחה של הנכסים ברוממה בכלל לא הובא

כאן בחשבון לצורך הכיסוי התקציבי. הוא יהיה בונוס מעבר לכיסוי התקציבי, לאחר

שאנחנו נדע שתהיה השבחה ולאחר שנדע באיזה סכום תיעשה השבחה.
היו"ר רן כהן
יש איזה חלק מרשות השידור שיישאר בחוץ בסיומו של הפרוייקט?
מוטי לוי
אנחנו סבורים שרוב האתרים יהיו שם. יכול להיות שנוציא מחסנים.



מוטי קירשנבאום;

זה שטח יקר, ואנחנו לא רוצים להגדיל במטר אחד את שטח הבניה. אני חושב

שהמטרים של הבניה מבוססים על תכנית המימון הזו. אין לנו שום אפשרות להגדיל את

הבניה במטר אחד, ולכן מחסנים לאחסון תפאורות, שכבר לא משתמשים בהן, ודברים

מהסוג הזה - אנחנו יכולים למקם אותם מחוץ לירושלים.

מוטי לוי;

בבית נקופה וכיוצא בזה.

למעשה התקציב לא נשען על ההשבחה העתידית של הנכסים, אלא על ערכם כפי

שהשמאי העריך אותם לפני שנה - שנה וחצי, ולכן מהבהינה הזאת כל השבחה תיתן

לרשות השידור מקור מימון נוסף. לכן בנושא חזה אנחנו לא חוששים שמא אי-השבחה

תפגע בכיסוי התקציבי.
היו"ר רן כהן
זאת אומרת, זו מעין רזרבה להוצאות בלתי צפויות וכיוצא באלה.
מוטי לוי
יש לנו תכניות לחדש את הציוד שיעבור לאולפנים החדשים, עם המעבר של רשות

השידור. זה הייעוד העיקרי של ההכנסה מההשבחה.

מיכה ינון;

עוד משפט אחד. אדוני היושב ראש, היות שאתה מודאג כל הזמן מהענין של

ההשבחה, וגם מר הורביץ מודאג, אקרא בפניכם מכתב שכתב ראש עיריית ירושלים ב-7

במאס 1997 לראש הממשלה;

"בשיחה שקיימתי עם מר משה ליאון, סמנכ"ל משרדך, הוא הודיעני כי הוועדה

בראשותו, שעסקה בבדיקת פרוייקט רשות השידור בישערי צדקי, החליטה שלא להציע

שינוי בפרוייקט הנדון.

החלטה זו מאוד חשובה ומשמעותית מבחינתנו והיא מסייעת לנו בהמחשת החשיבות

אותה מייחסת העיריה לשמירה על עוצמתה של העיר כבירה מאוחדת וריבונית... מקווה

שנזכה כולנו במהרה לחנוך את הפרוייקט - לתפארת ירושלים". וזה בהמשך למכתבים של

תדי קולק. אם זה מתחבר לנושא ההשבחה, אני מקווה שראש העיר גם יעזור לנו לפתור

את הבעיה.
היו"ר רן כהן
תודה רבת.

בבקשה, גברתי מבקרת המדינה.

מבקר המדינה מרים בן-פורת;

אני מצטרפת לתקוות הטובות לעתיד. רשמתי לפניי את הבקשה של המנכ"ל שאנחנו

נשים עין, שנעקוב, שנלווה, כי זה לא דבר של מה בכך; מדובר בפרוייקט חשוב

ביותר, ובמקים, שבצדק הוגדר כ"פצע", וטוב לרפא את הפצע במהרה, עד כמה שאפשר.

אני שמחה על ההישג שיש הסכמת הבעלים שתוכלו להעביר נכסים, לרשום נכסים. זה צעד

חשוב מאוד קדימה שהיועץ המשפטי השיג.



נקווה שגם יתר הדברים יהיו לטובה, מה גם שתראו יותר את העתיד, וייתכן

שמכל העז ייצא גם קצת מתוק, שתוכלו כבר להתאים את הדברים למציאות החדשה שמשתנה

כל כך מהר, והצלחתכם תהיה צלחת המדינה.

היו"ר רן כהן;

תודה רבה, גברתי.

אני רוצה לסכם את הישיבה בשלושה משפטים:

ראשית, אני רוצה להודות למבקר המדינה ולאנשי צוותה על העבודה, שגם רשות

השידור מודה לה עליה. אני באמת רוצה להודות לכם, אנשי רשות השידור, על התנופה

שלכם להזיז את הענין. מר קירשנבאום דיבר על שני צעדים קדימה וצעד אחד אחורה.

בעתיד אולי אפשר לעשות שלושה צעדים קדימה וצעד אהד אחורה, לשפר משהו בענין זה,

אבל לעניות דעתי, אתם באמת עושים ומתייחסים לנושא הזה כאחד הפרקים החשובים

ביותר, גם במערכת הציבורית הישראלית, ולדעתי, יש לזה חשיבות עצומה גם מבחינת

ירושלים. מה לעשות? צריך לבנות את אדניה, וזה אחד האדנים החשובים ביותר

בירושלים. בהיותי בהסתדרות חשבתי שאחד הדברים החשובים הוא להעביר את ההסתדרות

לירושלים. זאת תבניתה של בירת ישראל, שבמרכזה תעמוד קרית רשות השידור לתפארת,

בנויה ומוצקה. בעיני, זה ערך בעל חשיבות עצומה, ואני מברך על ההתקדמות גם

בענין הזה.

אני גם פונה ומבקש - אם כי אני כבר לא צריך לפנות, כי מבקר המדינה כבר

נענתה לזה - שמשרד מבקר המדינה, בראשותך, גברתי המבקרת, ימשיך ללוות את

הפרוייקט הזה.

אני מבקש שוב: תעבדו מקצועית, תעבדו עם בעלי מקצוע, עם אנשים שמבינים את

השוק העסקי. אני מכיר את האנשים האלה, שרקע הצמיחה שלהם הוא ארץ ישראל הישנה

והטובה ושפוגשים לפתע עולם אכזר ופראי ואגרסיבי ומוצאים את עצמם בפני שוקת

שבורה. אוי לנו אם נגיע למצב שרשות השידור תיפגע מבחינת חוסנה הכלכלי והמבני,

משום שהיו כל מיני תאבי כספים ואדמות ונכסים, שחשבו לבלוע נתחים מפה ומשם בגלל

רישומים ארכאיים לא תקינים. גם בענין הכספים, גם בענין ההשבחה, גם בענין הבנק

- לא לוותר על שום דבר, לפנות לבעלי המקצוע הכי טובים, גם אם זה יעלוץ כסף,

ובלבד שרשות השידור תהיה בטוחה וחסינה, כי אחר כך אני לא בטוח שיהיו גורמים

שלא ישמחו על ההתרסקות, חלילה, אם תהיה כזאת.
מוטי קירשנבאום
המשפט הזה: ללכת לבעלי המקצוע הכי טובים, ולא משנה כמה זה יעלה - מנוגד

לחוק המכרזים. אנחנו צריכים לעבוד לפי חוק המכרזים, אבל המסר ברור לגמרי,

אדוני היושב ראש.
היו"ר רן כהן
הכוונה שלי ברורה. תאמין לי, ראיתי גופים נפלאים שעוסקים בדברים הכי

יקרים, ובתום לב ומתוך נאיביות - - -
מוטי קירשנבאום
אני יכול להרגיע אותך שאת תום הלב איבדנו מזמן.
היו"ר רן כהן
תמשיכו בדרככם. תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:00}

קוד המקור של הנתונים