ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 25/06/1997

דיור חוץ ביתי לנכים ומוגבלים - סדרי ניהול ופיקוח

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 112

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום רביעי. כי בסיון התשנ"ז (25 ביוני 1997). שעה 09:00

נכחו; חברי הוועדה;

רן כהן - היו"ר

תאופיק חטיב

יוסי כץ

מוזמנים;

משרד מבקר המדינה;

יאיר הורביץ - מנכ"ל

משה שקד - ממונה על אגף

נתי קובו - סגן ממונה על אגף

ענת שיוביץ - מנהל ביקורת ראשי

משרד העבודה והרווחה;

יגאל בן-שלום - מנכ"ל

שלמה פרקש - מנהל אגף שיקום

משה שיאון - מנהל תחום מינהל ומשק ומשאבים חומריים

שלמה אליישר - מרכז בכיר באגף השיקום

דוד בירנבך - מרכז המשרד

מרכז השלטון המקומי;

קלרה פלדמן - רכזת ועדת העבודה והרווחה

עדנה הירשמן-פרי

ארגון "בזכות";

עו"ד אריאלה אופיר - מנהלת אגף השיקום באגף הרווחה



הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן
עיריית ירושלים
ציפי לפלר - מנהלת אגף השיקום באגף הרווחה
משרד ראש הממשלה
עוזי ברלינסקי - מנהל האגף לענייני ביקורת המדינה

וביקורת פנים

מנהל הוועדה; ברוך פרידנר

קצרנית; חדוה בנקין

סדר-היום;

דיור חוץ ביתי לנכים ומוגבלים - סדרי ניהול ופיקוח,

עמוד 524 בדוח 47 של מבקר המדינה.



דיור חוץ ביתי לנכים ומוגבלים - סדרי ניהול ופיקוח

עמוד 524 בדוח 47 של מבקר המדינה

היו"ר רן כהן;

אני פותח את הישיבה.

הנושא העומד על סדר היום הוא: דיור חוץ ביתי לנכים ומוגבלים - סדרי ניהול

ופיקוח.
שתי הערות מקדימות
ראשית, אני מצטער שנעדרתי אתמול מהישיבה כי השתתפתי

בהלוויה. אני מאוד מודה לידידי חבר הכנסת כץ שמילא באותה הזדמנות גם את מקומו

וגם את מקומי - רמז לבאות.

שנית, כששקלתי להקדים את הדיון הזה ולקיים אותו עוד היום, זה היה בגין

המשבר שפרץ, ואני מבין שבינתיים נחתם הסכם. עד כמה זה עונה לקטע שאנחנו דנים

בו, נשמע מפי מנכ"ל משרד העבודה והרווחה לכשיבוא, אבל דוח הביקורת ישנו ואנחנו

נדון בו היום, ואם לא נמצה את הדיון היום, נמצה אותו בהזדמנות אחרת. כשהמנכ"ל

יגיע, אני אבקש ממנו גם עדכון לגבי המצב הנוכחי בסוגיית הדיור החוץ ביתי לנכים
ומוגבלים, או בלשון עממית
"פרשת המפגרים", אם אינני טועה.
שלמה פרקש
למעשה צריך להפריד בין שתי הסוגיות, משום שנכון לרגע זה, הסוגיה של אנשים

עם פיגור שכלי היא באחריות של האגף לשירותי טיפול באדם המפגר, והדוח שלפנינו

עוסק באוכלוסיה שהיא באחריות אגף השיקום: אוכלוסיית הנכים והמוגבלים שאינם

בעלי פיגור שכלי, כלומר, אנשים עם נכויות פיסיות, חושיות ובעלי כל מגבלה אחרת

שאיננה פיגור או מחלת נפש. אם ניתן אתמול איזה שהוא פתרון, הרי שהוא ניתן

לאוכלוסיה של אנשים עם פיגור שכלי, ולא לאוכלוסיה שאנו עוסקים בה היום.
היו"ר רן כהן
כלומר, עדיין קיימת בעיה לגבי האוכלוסיה המטופלת באגף השיקום.
שלמה פרקש
כן, בעיה גדולה מאוד.
היו"ר רן כהן
אם כן, הדיון הזה הוא רלוונטי לחלוטין, ולאחר קריאת התקציר של הדוח אבקש,

מר פרקש, שאתה תעדכן אותנו גם בסוגיה הזאת, אם המנכ"ל לא יגיע עד אז.

בבקשה, גבי קובו, תציגי לפנינו את התקציר.
נתי קובו
באגף השיקום יש שלוש יחידות, ביניהן היחידה שמטפלת בדיור חוץ ביתי, וזה

נוגע לנכים ולמוגבלים, אבל לא לעיוורים.



הבקשות להשמה של נכים - לצורך הענין קראנו להם "נכים ומוגבלים" - באות רק

אחרי שהמחלקה השתכנעה שהאדם הזה לא יכול לחיות בסביבה הטבעית שלו ומוכרחים

להוציא אותו מהבית. זה קורה הרבה פעמים, משום שאין לו משפחה שיכולה לעזור לו

ולתמוך בו.

משרד העבודה והרווחה מופקד על חוק הפיקוח על מעונות, הקובע שכל מעון

שנועד לשמש, כולו או בחלקו, מקום מגורים או מקום שהיה לילדים, לזקנים, לבעלי

מום גופני או לנכים וכוי - חייב ברשיון. באגף השיקום - ושוב, אנחנו לא מדברים

על עיוורים, אלא רק על נכים ומוגבלים - יש 21 מסגרות דיור: 3 ממשלתיות ו-18

מסגרות דיור שמפעילים גופים ציבוריים ופרטיים. נוסף לכך יש 50 מסגרות דיור שהן

לא בפיקוה מלא של היחידה הזו. הפיקוח המלא על אותן המסגרות הוא בידי שירותים

אחרים, כמו השירות לזקן, כשמדובר בנכה שהגיע לגיל הזקנה.

היו"ר רן כהן;

גם ההוסים במסגרות אלה הם נתמכים.

נתי קובו;

בוודאי, כל אלה שנמצאים במסגרות, המשרד מממן את הטיפול בהם.

הדבר שהטריד זה המספר הרב של הממתינים. אם דיברנו על 700 וכמה חוסים בכל

המסגרות, כולל המסגרות של האגף לשיקום והמסגרות שאליהן הוא הפנה חוסים, הרי

ביוני 1996 היו 349 ממתינים לדיור חוץ ביתי. היתה הקצבה נוספת של המשרד, אך

לא היה די בה כדי לכסות את התור הזה של הממתינים, שלא לדבר על אלה שנוספו,

ובוודאי יש גם כאלה.

העלינו שלמוסדות האלה אין רשיון על פי חוק הפיקוח על מעונות ואין תקנות,

והמפקחים המחוזיים עושים את הפיקוח על המעונות שבאחריותם בהסתמך על הנסיון

שצברו, ולא על פי קריטירונים מוסכמים, אם כי אגף השיקום מתכוון לאמץ שיטה של

פיקוח על מעונות שכבר קיימת בשירות לזקן. בזמן הבדיקה העלינו שלא היה רשיון,

לא היו חוזים עם המעונות ולא היה פיקוה שיטתי על המעונות.

לגבי פיקוח שאינו בתחום האגף, יש במשרד יחידה שנקראת "היחידה למינהל

ומשק". יחידה זו פועלת גם כיחידה מפקחת וגם כיחידה מבצעת והיא מקיימת פיקוח רק

במעונות הממשלתיים. כאמור, באפריל 1996 היו בפיקוח כולל של האגף 21 מסגרות

דיור לנכים ולמוגבלים, מהן 3 מסגרות דיור ממלשתיות ו-18 מסגרות של גופים

ציבוריים ופרטיים, שחייבים ברשיון ושם היחידה למינהל ומשק לא פועלת. היחידה

למינהל ומשק מפקחת על תזונה. המוסד לבטיחות ולגיהות עוסק בפיקוח על בטיחות

במעונות, ומחלקת הביטחון של המשרד - בפיקוח בנושא ביטחון במעונות. הפיקוח

בנושאים אלו נעשה בעיקר במסגרות הדיור הממשלתיות, אלא אם כן יש בקשה מיוחדת של

האגף לעשות איזו שהיא בדיקת פיקוח באחד המעונות.

אנחנו חושבים שזה לא משנה באיזה מעון נמצאים החוסים, ולכן הערנו למשרד

שרצוי מאוד שהפיקוח ייעשה על כלל המעונות, ולא רק על המעונות של המשרד.



היו"ר רן כהן;

תודה רבה.

אני מקבל בברכה את מנכ"ל משרד העבודה והרווחה ואת מנכ"ל משרד מבקר המדינה

שהגיעו בינתיים, אמרתי בפתיהת הישיבה שהקדמנו את הדיון הזה בשל המשבר שהיה.

בתחילה חשבתי שהמשבר הזה נפתר והחלטתי לקיים בכל זאת את הדיון הזה מאחר שיש

דוח של מבקרת המדינה. בינתיים הסביר לנו מר פרקש שנפתר רק החלק הנוגע

לאוכלוסיה הסובלת מפגיעה מוחית.

מר בן-שלום, קודם כל אני מבקש שאתה תנווט את תשובות המשרד שלך לביקורת,

כמקובל אצלנו, ושנית, אני מבקש שתעדכן אותנו מה קורה עכשיו מבחינת המצוקה של

האוכלוסיה הסובלת מפיגור שכלי ובמה הגעתם להסכם ומה נותר עדיין ללא פתרון,

ואולי הוועדה תוכל לעזור לכם בענין זה.

יגאל לוי;

התייחסת כאן לשני נושאים מרכזיים; נכים ומפגרים. ראשית, יש דבר בסיסי

שאנחנו עומדים לעשות במשרד. במסגרת מהפכה ארגונית שאני עושה, אני מאחד את כל

האגפים שעוסקים בנכים התפתחותיים, כולל מפגרים, כולל נכים, כדי שלא יהיה הבדל

ביניהם מבחינת הטיפול. אתה התקשית להבדיל בין האוכלוסיות השונות. כשהגעתי

למשרד ראיתי שאכן יש כאן קושי אמיתי, ואין שום הגיון שנעסוק בנפרד ובאופן שונה

בנכים מסוגים שונים. לכן אני מקים מינהל חדש, והמינהל הזה כולל בתוכו את כל

סוגי הנכויות. זו מהפכה שכבר נמצאת בביצוע והיא תסייע באופן עקיף לטיפול

בנושא.

שנית, אחת הבעיות המרכזיות שלנו בטיפול בנושאים של השמות חוץ-ביתיות היא

שהקביעה נעשית על ידי איזה שהוא תקציב כללי שאנחנו מקבלים מאוצר המדינה, בלי

קשר למספר הממתינים, אלא בקשר לאיזו שהיא הנחה תקציבית של גידול מסויים כל שנה

בתקציב המשרד.

לגבי מה שנעשה השבוע, הגעתי להסדר עם האוצר, אבל שוב, ההסדר הוא הוא חד

פעמי, לשנתיים הקרובות. עקב המצוקה הגדולה של המפגרים, קיבלנו מאוצר המדינה

תקציב חד פעמי לשנה זו, של 10 מיליון שקל, ממקורות שמצאנו במשותף, בין היתר,

מהלובי החברתי. אנחנו סירבנו לקבל את כספי הלובי החברתי, כפי שהוצגו לנו על

ידי ועדת הכספים, ואמרנו שאם חלק מהכסף לא יילך למפגרים, אנחנו מוותרים על כל

כספי הלובי החברתי. הגענו להסדר עם יושב ראש ועדת הכספים ועם נציג האוצר, שחלק

מהכסף יילך לנושא המפגרים, על פי דרישתנו. זה חלק מההסדר, אבל הוא חד פעמי.
חלק מההסדר לשנה הבאה הוא
כספים ששעבדנו, כספי משרד עתידיים, בהסכמת האוצר,

פלוס 50% שהאוצר נותן מתקציבו לנושא זה.

איך אמר לי שלמה פרקש בחצי הלצה? - טוב, עכשיו אני מארגן הפגנה של "הנכים

שלי", כדי שנגיע לחיסול תור הממתינים. לא, אין צורך בהפגנה כזאת. קודם כל המצב

לגבי נכים הוא בערך אותו דבר. יש עדיין כ-300 ממתינים לסידור חוץ ביתי. ההנחה

שלנו היא שיש גידול טבעי של כ-150 נכים בשנה. כלומר, אנחנו צופים שללא טיפול

יסודי בנושא הזה, תור הממתינים יילך ויגדל, אם כי ב-1996 התקדמנו. מה שאנחנו

עושים בנושא זה הוא שאנחנו משתדלים לאגום משאבים מכספי המשרד ולקבוע עדיפויות

מחדש. זה מה שעשיתי, וזה איפשר גם בשנה שעברה השמה של 50 נכים. נקלטו 50 נכים

בהוסטלים, ועוד 40 נכים נקלטו במעון חדש. כלומר, בענין זה אנחנו עושים איגום

משאבים בתוך המשרד ומוצאים פתרונות.



היו"ר רן כהן;

אני מבין שהפתרונות שבהם מדובר ושעליהם מדווח בתקשורת הם רק לגבי

המפגרים, ולא לגבי הנכים שאינם מפגרים.

יגאל בן-שלום;

נכון. הם בכלל לא טופלו. הם לא היו בדיון בינינו לבין האוצר.

היו"ר רן כהן;

אם כן, מה המצב אצלם?

יגאל בן-שלום;

הפתרון שלהם יידון במסגרת הכוללת של התקציב לשנת 1998, שבו נציג לאוצר את

המצוקה של קצת למעלה מ-300 ממתינים, ובתקציב אנחנו כן נותנים פתרון, כלומר,

כמשרד העבודה והרווחה אנו דורשים תקציב שיתן פתרון לממתינים במהלך 1998. זה

המצב כרגע, מעבר לפתרונות שיש לנו במסגרת התקציב.

יוסי כץ;

כמה פתרונות בשנה יש לכם היום בתקציב?

שלמה פרקש;

בשנת 1997 יש לנו פתרונות ל-75 איש.

היו"ר רן כהן;

מתוך 350 מניינים.

יוסי כץ;

ו-150 שמצטרפים.

שלמה פרקש;

נכון, יש גם גידול טבעי. מדובר ב-75 מתוך 450. יש לנו 75 פתרונות, כאשר

35 פתרונות מתוכם משועבדים לכפר עידוד, כך שמתוך 75 פתרונות נשארו לני למעשה

40 פתרונות.

היו"ר רן כהן;

יצחקי הצליח להטביע את חותמו על מדינת ישראל.

שלמה פרקש;

מדובר ב-168 יחידות דיור. היום מאוכלסות 104 דירות. בימים הקרובים נאכלס

עוד 20 דירות, וב-1998 - את היתרה.

יוסי כץ;

איך מצליח הנושא הזה?



שלמה פרקש;

יפה מאוד. נעשית שם עבודה מצויינת, יש שם צוות מקצועי יוצא מן הכלל.

העלויות גבוהות, אבל בסך הכל רוב האנשים עובדים היום מחוץ לכפר, במקומות עבודת

שונים, והיום אנחנו גם מקיימים משהו בתוך הכפר, לאותם אנשים שאינם יכולים

לעבוד בעבודה מחוץ לכפר. בסך הכל אני חושב שזו היתה הצלחה, אם כי איננו יודעים

מה יילד העתיד. אילו היתה עומדת בפנינו היום השאלה אם להקים דבר כזה, אני חושב:

שלא היינו מקימים, משום שהמגמה היא ללכת לקהילה ולפתוח מקומות קטנים, הוסטלים.

היו"ר רן כהן;

בדיוק בנקודה הזאת אני רוצה לשאול שאלה. אני זוכר היטב שזו היתה המגמה -

ובסך הכל אני חושב שהיא היתה מאוד רציונאלית - לעשות מאמץ מקסימלי שגם

המפגרים, גם הנכים, גם התשושים וכוי, ישהו בקהילה ככל שזה מתאפשר, גם אם

המדינה נותנת את הסיוע הדרוש לענין הזה, כי אז הפתרון הוא יותר טוב וזה גם

יותר יעיל וזול למדינה. מה היא אותה נקודה שבה הפתרון הזה הוא פשוט בלתי

אפשרי, ולכן חייבים אנשים אלה לצאת למוסד, עם העלות של השהות ושל הטיפול

במוסד? אני שואל קודם כל אם המגמה הזו עם הפנים לקהילה עדיין קיימת, או שיש

כבר מגמה חדשה.

יגאל בן-שלום;

זו אותה מגמה.

היו"ר רן כהן;

האם נבדק מדי פעם איפה נקודת המעבר, שבה הקהילה כבר לא יכולה לקלוט את

האנשים האלה? ויש לנו מצבים כאלה.

יגאל בן-שלום;

קודם כל המדיניות של המשרד, גם בנושא המפגרים וגם בנושא הנכים, היא

להשתדל להשאיר אותם בקהילה, על ידי המוסד של ההוסטלים והדירות, וזה דווקא תופק

תאוצה. השנה אנחנו פותחים בירושלים שתיים-שלוש מסגרות בקהילה. זו המגמה.

המבחן הוא תפקודי, ולא תקציבי, זאת אומרת, כל עוד הנכה או המפגר יכולים לתפקד

ברמה כזו או אחרת במסגרת הקהילה, אנחנו מעדיפים להשאיר אותם בקהילה. זו המגמה

של המשרד. אם הם לא יכולים לתפקד בקהילה, כי מצבם הוא כזה שהוא מחייב טיפול

של 2kשעות ביממה ותנאים של סמי-בית-חולים, הם עוברים למעונות, אבל המגמה היא,

כאמור - לקהילה.

יוסי כץ;

איפה משובצים חולי נפש?

יגאל בן-שלום;

חולי נפש הם בטיפול משרד הבריאות, ולא בטיפול משרד העבודה והרווחה. יש

כרגע צוות משותף, לאור בקשתו של משרד בריאות, ואנחנו עובדים בצוות הזה בדחילו

ורחימו, כי יש מגמה של משרד הבריאות לשחרר אותם מבתי החולים לקהילה, בלי לתת

בכלל אמצעים לקלוט אותם בקהילה, וזה עלול להיות אסון.



הייתי עכשיו בארצות הברית, בפילדלפיה ובניו-יורק. עשו את התרגיל הזוז

בניו-יורק, ויש מחנות-מחנות שנראים כמו מהנות מעצר להולי נפש בניו-ג'רסי, משום

שנסגרו בתי חולים לחולי נפש, ואותם חולי נפש עברו לקהילה בלי אמצעים.

בפילדלפיה הנסיון קצת שונה. סגרו שם בית הולים וקלטו הולי נפש בקהילה, אבל

נתנו את כל המשאבים והתקציבים של הפדרל ושל הסטייט לטובת הקהילה והם קלטו יפה

מאוד הולי נפש בקהילה. כאמור, בניו-יורק סגרו בתי הולים ולא נתנו תקציבים,

וזו קטסטרופה. אנהנו מקיימים עכשיו דיונים - -

יוסי כץ;

אין לי כרגע נתונים, אבל הכמות שלהם, לפי דעתי, לא פהותה מהכמות שאתה

ציינת, אם לא גדולה יותר. אני לא מדבר על 4,900, אלה שמאושפזים. אני מדבר על

אלה שמסוגלים לחיות - -
היו"ר רן כהן
אגב, מדובר רק באלה שמשרד הבריאות שם עליהם יד, כי יש כאלה שמסתובבים

חופשי.
יגאל בן-שלום
חברי הכנסת כץ, מדובר על 600-500 לפחות שאנחנו יודעים עליהם, ויש צוות

שיושב בענין -זה. משרד העבודה והרווחה לא יסכים לקלוט אותם בקהילה, בלא שנדע

בדיוק מה התקציבים. אנהנו בעד זה שיטופלו בקהילה, זאת אומרת, הגישה המקצועית

היא עקרונית לטפל בהם בקהילה, אבל עם כל האמצעים הדרושים כדי לתת להם טיפול

בכבוד. על זה מתנהל כרגע הדיון. הצוות צריך לסיים את עבודתו בסביבות ספטמבר.

היו"ר רן כהן;

את הסוגיה של החלוקה הזאת מעלה חבר הכנסת כץ בפעם המאה, וכולנו מעלים

אותה מדי פעם. כל החלוקה הזאת בין הולי נפש, שהם בסמכותו של משרד הבריאות,

לבין מפגרים, שהם בסמכותו של משרד העבודה והרווחה, היא סוגיה שבה הגבול מאוד

מטושטש, וכפי שאתה עושה במסגרת שלך, מר בן-שלום, היה ראוי שתהיה עבודה בין-

משרדית כדי שהטיפול בסוגיה זו יתנהל באופן יותר רציונלי. הרי הכל ארכאי, משנות

הקמת המדינה, ואף אהד לא חושב באיזה אופן אפשר להתמודד היום עם הבעיה הזאת.

עוזי ברלינסקי;

לסוגיה הזו צריך לצרף גם את נכי מערכת הביטחון. אמנם הם קלאבה לעצמם, אבל

נכה הוא נכה.

היו"ר רן כהן;

אבל אלה שנמצאים במוסדות הם לא במוסדות נפרדים של משרד הביטהון.

עוזי ברלינסקי;

כל הטיפול על ידי מערכת הביטחון, שאינו מוסדי, הוא על פי קטגוריות וכללים

שונים לחלוטין.



היו"ר רן כהן;

זה אמור לגבי נכים בכללם. נכי מערכת הביטחון זוכים לתנאים אחרים. ניהלנו

מלחמה שלימה על כך שלפחות הבדיקות הרפואיות תהיינה אחידות. הרי הבדיקות

הרפואיות נועדו לאבחן ממה סובל או לא סובל אותו אדם, ונדמה שגם מבחינת הבדיקות

הרפואיות אין היום אחידות, ונכה של משרד הביטחון מקבל אבחון שונה מאשר נכים

רגילים. יכול להיות שהוא בעל זכויות שונות, וזה ענין אחר, אבל למה אין אחידות

לגבי האבחון הרפואי? האם אני טועה בהנחה שאין אחידות גם לגבי האבחון הרפואי,

חבר הכנסת כץ?
יוסי כץ
האבחון נעשה במסגרות אחרות, אבל לדידי הרבה יותר המור הענין של חולי הנפש

שהזכרתי קודם. זה נושא שהוא בכותרות, זאת אומרת, יש הצעה שקיימת כבר קרוב

לשנתיים, לבטל למעשה את ההפרדה ולכלול את בריאות הנפש, את הפסיכיאטריה, בחוק

ביטוח בריאות, בדיוק כפי שעושים לגבי מחלות אחרות, אבל מכיוון שהמגמה היא

להוציא לקהילה, עד היום זה לא בוצע, משום שהקהילה לא ערוכה לקלוט את הולי

הנפש. מה שחמור בעיניי הוא שמה שיקרה בעצם זה שמצבם של הנכים, תוך פרק זמן של

כמה שנים, יהיה כמצב שהיה לגבי אוכלוסיית המפגרים עד שנעשה המהלך הגדול, זאת

אומרת, תוך כמה שנים יהיה תור של 1,000 או 1,500 איש, וזו התפוצצות של בעיה

חברתית. אני לא כל כך אופטימי בנושא של ההקצבות.
יגאל בן-שלום
לגבי ההערה של יושב ראש הוועדה, בכל זאת נעשית עבודה בין-משרדית חיובית,

מבחינה זו שאנחנו הולכים לכלול את אוכלוסיית האוטיסטים, שגם היא היתה בלי אבא,

במסגרת הטיפול של יחידת העבודה והרווחה, וזאת על פי בקשת משרד הבריאות ומשרד

האוצר. כרגע מדובר באלה שהם בסידור חוץ-ביתי, זאת אומרת, אנחנו ניקח את

האחריות עליהם במסגרת המהפכה שהזכרתי. כפי שאמרתי, אני מוכן לטפל בכל הנכים,

כולל אוטיסטים. מספטמבר האוטיסטים יעברו ממשרד הבריאות לטיפול שלנו, וזו

התקדמות עצומה.

לגבי חולי נפש, הגישה שלנו היא כזאת; כל מה שקשור לטיפול רפואי פסיכיאטרי

חייב להישאר במשרד הבריאות. אין לנו שום התמחות בנושא הזה ואין לנו יכולת לטפל

בו. אנחנו בעד זה שחולי נפש יטופלו בקהילה במידת האפשר, כי לרובם יש ארועים

חד-שנתיים או ארוע אחד לשנתיים שמחייבים אשפוז, אבל הם צריכים מסגרת רפואית

מלווה, והרעיון הוא שבתוך הקהילה תהיה מסגרת רפואית מלווה באחריות משרד

הבריאות, והמסגרות שלנו יעסקו בנושא הרווחה. אלה פחות או יותר הרעיונות, אבל

חבר הכנסת כץ רמז, ובצדק, שבגלל הרצון שלהם להשתחרר מהחרב המתהפכת של חוק

ביטוח בריאות, הם רוצים "לזרוק" אותם לקהילה, כדי שלא ייווצר מצב שהם נמצאים

בבתי חולים. זו הבעיה.

יוסי כץ;

אנחנו גם חייבנו אותם להקים את הוועדה הבין-משרדית ולעשות את התיאום, כי

זה לא נראה לנו סביר שאין תיאום. אגב, אני חולק עליך. אני חושב שאצל חלק גדול

מחולי הנפש הבעיה היא של מעקב אחרי תעסוקה וקליטה שלהם במקומות עבודה. זו בעיה

מורכבת. זאת לא צרה שקל לפתור אותה.



יגאל בן-שלום;

באשר לתור הממתינים, שר העבודה והרווחה יוזם הצעת חוק לגבי מפגרים.

עכשיו, לאור הערות הוועדה, אני אציע להוסיף להצעת החוק גם נכים, כך שמי שיענה

על הקריטריונים, המדינה תהיה מחוייבת לתת לו את התנאים המינימליים של סידור

הוץ-ביתי או סידור בקהילה. זו הצעת הוק שעומדת להיות מוגשת לכנסת. זו מסקנה

אהת שאליה הגענו, כי אהרת, נהיה תלויים כל הזמן בתקציב.

שלמה פרקש;

להבטיח כיסוי של הגידול הטבעי.
יגאל בן-שלום
אנחנו מבקשים את זה במסגרת הצעת הוק. בלי חוק, לדעתי, זה לא יעבור, כי

הנה שר האוצר המיועד, אריק שרון, כבר הכריז שהוא קיבל עצות להתחיל מיד

בקיצוצים תקציביים. צריכים תקציבים, ואם זה לא מעוגן בחוק, הקיציצים יחולו על

כל האוכלוסיה, כולל מפגרים ונכים.

היו"ר רן כהן;

ברשותך, מר בן-שלום, אני רוצה לקדם בברכה את חבר הכנסת תאופיק הטיב על

הצטרפותו לוועדה. זו הישיבה הראשונה שבה אתה משתתף ואני מאחל לך ולנו הצלחה.

תאופיק חטיב;

תודה.
יגאל הורביץ
מה לגבי תקנות, סטנדרטים ורישוי למעונות?

יגאל בן-שלום;

לגבי ההערות בדוח הביקורת, קודם כל אנחנו מקבלים את כולן כהערות מאוד

נכונות. לגבי חוזים, הוכנה במשרד טיוטת חוזה סטנדרטי להתקשרות עם גופים

ציבוריים. החוזה כבר עבר את הלשכה המשפטית, ואנחנו מתכוונים לעגן חוזה סטנדרטי

לכל מוסד ולכל מסגרת.

באשר לתקנות, האגף מתחייב להעביר תוך שלושה חודשים טיוטת תקנות ללשכה

המשפטית, והכוונה היא שיהיו תקנות עד סוף השנה. זו המגמה כרגע, נכון מר פרקש?

זו ההתחייבות של האגף.

שלמה פרקש;

בהחלט. יש גם התחייבות של לשכת היועץ המשפטי לסיים את התקנות עד סוף

דצמבר.

יגאל בו-שלום;

לגבי פיקוח מקצועי, פיתחנו יחד עם מכון ברוקדייל שיטה חדשנית לפיקוח

מקצועי, מעוגן ומבוסס מחשב, וזה עובד יפה מאוד במסגרת הקשיש, והאגף לשיקום

אימץ את זה כבר. זה כבר התחיל לפעול בפועל, זאת אומרת, מערכת הפיקוח החדשנית,

שנקראת "שיטת הרף", עובדת כבר באגף השיקום ומופעלת.



שלמה פרקש;

היא מופעלת כרגע ב"פרה-טסט" ב-8 מעונות.

יגאל בן-שלום;

והכוונה להרהיב את זה במשך השנה ובשנה הבאה לכל המעונות.
היו"ר רן כהן
אבל יש לכם פקחים שמיומנים בשיטה?

שלמה פרקש;

לקראת הפעלת ה"פרה-טסט" הזה, כמובן, כל המפקחים עברו השתלמות והדרכה,

ונכון לרגע זה, כולם מפעילים את זה בתוך המעונות האלה. שוב, זה "פרה-טסט".

השיטה עצמה תיכנס לגמרי לפעולה ב-1999.

יגאל הורביץ;

יש לי רק שאלה אהת כדי לחדד את הדברים, אבל במגמה הי ובית. אנחנו רואים

שבינתיים, כנראה, נמשך המצב שאיננו קשור ישירות לתקציבים ושבו חלק גדול

מהמעונות הפרטיים, אם לא כולם, הם ללא רשיון. זה היה המצב בסיום הביקורת, שכל

המעונות הפרטיים הם ללא רשיון ושהסטנדטים לגבי המעונות הפרטיים וגם לגבי אלה

שהמשרד קשור אתם לא נקבעו בתקנות מחייבות ושההתקשרות של המשרד עם המעונות האלה

היא ללא הוזים.
כאן כתוב
"בתשובתו למשרד מבקר המדינה מסר המשרד, כי בדיון בין חשב המשרד

לבין האגף נקבע לוח זמנים, לפיו עד מארס 1997 יוכנו וייחתמו חוזים עם כל

הגופים הקשורים עם האגף". זאת אומרת, אנחנו נמצאים בתקופת ביניים מאוד ארוכה,

ואני מבין שאתם מודעים לחשיבות הענין. לפי מה שבדקנו, 18 מסגרות ויותר הן ללא

רשיון, ואנחנו מעירים על היעדר סטנדרטים שנקבעו בתקנות ועל פיקוה שאינו על הצד

המתאים. ברגע זה שאנחנו יושבים כאן זו המציאות בשטח.

היו"ר רן כהן;

אני מבין שלא קויימה ההתחייבות לחתום חוזים עם כל הגופים עד מארס 1997.

שלמה פרקש;

היתה לנו בעיה, כי סברנו בתחילה שההסכמים ללא תקנות - אין להם משמעות.

מאחר שנושא התקנות התמהמה, עבדנו על נושא ההוזים, אבל נכון להיום, אנחנו נחתים

את כל הגופים שאתם אנחנו עובדים - על חוזים למשך שנה אחת, ובתום השנה לחוזה,

מאחר שהתחייבנו לסיים את התקנות עד דצמבר 1997, נוכל בתום השנה של החתימה על

החוזה לבקש מהם לפנות אלינו בבקשה לקבלת רשיון על פי תקנות שאנהנו נתקין.

יאיר הורביץ;

מר פרקש, נדמה לי שיש כאן כלים שלובים, זאת אומרת, עלולה להיות בעיה

מסויימת כשאתה אומר שאתה הולך לעשות חוזה, אבל בסוף אתה מוצא את עצמך עושה

חוזה עם גוף שאין לו רשיון. אתה צריך לקדם את הנושא של הרשיון ואת הנושא של

התקנות ואת הנושא של החוזים, ויכול להיות שהראשון מעכב את השני ואת השלישי,

אבל גם כשהוא מעכב, אנחנו מדברים כאן על דברים שאנחנו בביקורת הזאת מודעים להם

ממהלך שנה שעברה. גם אתם מודעים לענין. זאת אומרת, יש פה מצב שבו עלולות להיות

בעיות מאוד רציניות במעונות פרטיים או אהרים, ואנחנו מפקידים שם אנשים שצריך

להגן עליהם ולסייע להם.
עוזי ברלינסקי
מעת לעת אנחנו מקיימים במעונות של מערכת משרד העבודה והרווחה ביקורות פתע

מבחינת רמת השירות וטיב השירות שניתן. הסתבר דבר שמחייב מחשבה, ואני חושב

שההקשר שהעלה מנכ"ל משרד מבקר המדינה הוא רלוונטי להערה שלי. מעונות באחריות

ממשלת ישראל אינם זקוקים לשום רשיון, ונמצא לעתים שרמת השירות של המדינה

במעונות של המדינה נופלת מרמת השירות הניתן על ידי גופים חוץ-מדינתיים, והדבר
הזה הוא בבחינת
קשוט עצמך תהילה. כלומר, אם באה המדינה לדרוש רמת שירות נאותה

והיא מפעילה מערכת בקרה, אולי ראוי היה שתבוא גם דרישה כלפי פנים בענין הזה.

זה לאו דווקא לגבי הנכים, אלא לגבי כלל מוסדות החסות שהם רבים מאוד, והבעיות

דומות מאוד. האוכלוסיה שונה, אבל בסך הכל, בין אם מדובר בחלקים הרפואיים ובין

אם מדובר בחלקים המלונאיים או התחזוקתיים או הבטיחותיים, הבעיות הן אותן

הבעיות. אני מציע את זה כחומר למחשבה, וטרם שיתחילו בדרישות מן החוץ, אולי

לבוא באיזו שהיא דרישה כלפי פנים בענין הזה. אני חושב שזה רק יגרום להעלאת

הרמה.

היו"ר רן כהן;

אני רוצה לחזק את הנושא שהעלה מנכ"ל משרד מבקר המדינה. מלבד ענין

ההיערכות של המוסדות האלה לתקנים, מה המצב היום בפועל במוסדות האלה? האם הוא

רחוק מאוד ממה שאתם מצפים, והתקנות האלה אמורות לפגוש מציאות קשה ונוראה, או

שמא המצב קרוב למה שאתם מצפים, וצריך רק שהם ישפרו מספר דברים פה ושם? או שמא

אתם לא יודעים מה המצב בפועל?
שלמה פרקש
תרשה לי להתחיל מהסוף. קודם כל גם אני, כמנהל אגף השיקום, ובוודאי משרד

העבודה והרווחה, יכולים להגיד שבתחום הטיפול החוץ-ביתי, שמתייחס לנכים מוגנים,

אנחנו יכולים להיות גאים מאוד ברמת השירות שניתן היום על ידי רוב המוסדות שאתם

אנחנו עובדים. אנו עובדים בסך הכל עם שני מוסדות פרטיים. רוב המוסדות שלנו הם

מוסדות שמנוהלים על ידי גופים ציבוריים, כגון: אילן. קחו לדוגמה את מעון גילה,

מעון לאנשים עם נכויות פיסיות קשות, שניתן בו שירות מעולה, המבנה הפיסי שלו

הוא יוצא מן הכלל, ברמה גבוהה מאוד. אותו דבר אפשר לומר כמעט לגבי כל המעונות

האחרים, אם מדובר בשירות שניתן על ידי התנועה הקיבוצית, אם מדובר בשירותים

שניתנים על ידי "משען" ואם אלה שירותים שניתנים על ידי כל מיני גופים אחרים

שאתם אנחנו עובדים. כך שמבחינה זו אני חושב שאנחנו עומדים ברמה סבירה ומעלה.
היו"ר רן כהן
יש היום מוסדות כאלה אצל הציבור הערבי?
שלמה פרקש
לא.
היו"ר רן כהן
זאת אומרת, שאצל הציבור הערבי הקהילה מטפלת בדרך כלל עד הסוף באוכלוסיה

הזאת שלה?



שלמה פרקש;

במעונות שלנו אנחנו קולטים גם את האוכלוסיה הערבית, אם הרשות המקומית

פונה. במעון גילה, למשל, יש מספר אנשים ממגזר המיעוטים, והוא הדין במעונות

אחרים, של "משען", של התנועה הקיבוצית וכו'. אנחנו יכולים בוזחלט למצוא בהם

אנשים ממגזר המיעוטים.

היו"ר רן כהן;

אלה הוסטלים שמחוץ לתנועה הקיבוצים?

שלמה פרקש;

בוודאי. זה היום עסק, אבל זה לגיטימי. גם התנועה הקיבוצית מפעילה רשת של

הוסטלים ודיור ברמה גבוהה מאוד. לא הזכרתי את פעילות ניצ"ן, בעיקר לגבי לקויי

למידה, פגיעות מוחיות. כך שבענין הזה אני חושב שאנחנו יכולים להיות שקטים,

ואפילו די גאים.

אני בהחלט מקבל את ההערה של מנכ"ל משרד מבקר המדינה, ואנחנו אכן פועלים

היום בכלים שלובים; גם מסיימים את ההוזה, גם עובדים כבר על התקנות, כך שאני

מאוד מקווה שלקראת סוף השנה נסיים הכל. את החוזים אנחנו מקווים לסיים בקרוב,

וכפי שאמרתי, להחתים את הגופים על החוזים, כמובן, מותנה בכך שכעבור שנה הם

יצטרכו לעבור את הליך הרישוי.

מר ברלינסקי, בנושא של רישוי למעונות ממשלתיים, למעשה לנו יש בסך הכל

שלושה מעונות ממשלתיים - - -

עוזי ברלינסקי;

ההערה שלי לא היתה רק לגבי המקטע שלך, אלא היא היתה כוללנית, לגבי כלל

המעונות הממשלתיים בחסות משרד העבודה והרווחה.

יאיר הורביץ;

אנחנו התייחסנו לזה במישור של הפיקוה, זאת אומרת, כשדנו בפרק של וזפיקוח,

הצבענו על הצורך שהפיקוח יהיה לא רק לגבי המוסדות שאינם ציבוריים, אלא - - -

יגאל בן-שלום;

זה כבר מתקיים בפועל.

היו"ר רן כהן;

למה נדרש כל כך הרבה זמן לנושא התקנת התקנות? הלא אתם באמת אנשים

מקצועיים ומנוסים מאוד. בסך הכל אתם עושים כאן עבודת קודש.

יאיר הורביץ;

אולי גם כאן הטוב מאוד הוא האויב של הטוב. אולי השאיפה שזה יהיה משוכלל

עד הפרט האחרון היא בעוכרי הענין.



היו"ר רן כהן;

מדוע שלא תתקינו תקנות כמיטב ידיעתכם ויכולתכם, והן יהיו מוכנות להפעלה

תוך חודש? רבותי, אפילו אנחנו, חברי הכנסת, מחוקקים חוקים בהנחה שלאחר מכן

יעברו תיקונים. אנחנו כל הזמן מתקנים אותם. גם אתם תוכלו לתקן לאחר מכן את

התקנות, אבל יותר חשוב בעיניי שיהיו תקנות מהר ושיהיה סטנדרט לעבודה עם

המוסדות האלה מאשר שיהיו תקנות מושלמות, אבל בעוד שנה וחצי.

שלמה פרקש;

קודם כל הנושא מאוד התפתח בשנים האחרונות באגף השיקום. בעבר אימצנו את

תקנות חוק הפיקוח על מעונות שהתייחסו לקשישים, ונדמה לי שגם הרשיון שנתנו

בזמנו למעון גילה - אגודת "אילן" לא היתה מפעילה מעון ללא רשיון - הסתמך על

תקנות חוק הפיקוח על מעונות שהתייחסו לאוכלוסיה הקשישה. התקנות האלה מתייחסות

לתחומים הפיסיים, לתחומים של כוח אדם וכו', וראינו שהן די מתאימות.

מה שקרה בשנים האחרונות הוא שהתפרסנו להרבה מאוד נכויות נוספות, אם בתחום

של לקויי למידה, אם בתחום של עיוורים, אם בתחום של לקויי שמיעה וכו', ולמעשה

אנחנו צריכים לסמן היום את התקנות האלה קודם כל לאוכלוסיות השונות, משום שאנו

עוסקים במגוון גדול מאוד של אוכלוסיות, ושנית, לצורות שונות של דיור מחוץ
לקהילה, היינו
מעונות, הוסטלים, דיור מוגן בקהילה וצורות דיור אחרות. כך

שכאשר אנחנו רואים לנגד עינינו את כל המגוון, גם מבחינת האוכלוסיות וגם מבחינת

צורות הדיור, אני חושב שאנחנו היום בשלב כזה שאנחנו אכן יכולים להתקין את

התקנות.

היו"ר רן כהן;

ואז התקנות יופנו לכל המגוון בבת אחת?

שלמה פרקש;

נכון.

היו"ר רן כהן;

למה לא להתחיל את זה בשרשרת?
שלמה פרקש
אנחנו התחלנו.
יאיר הורביץ
היושב ראש מתכוון לכך שאתם תתחילו, תשלימו ותתנו תוקף, זאת אומרת, לעבוד

בשלבים.

היו"ר רן כהן;

כל זמן שהדברים הם על הנייר, אין לזה כל משמעות, כי זה עוד בשלבי הכנה.

כל עוד אין תוקף ואחר כך אכיפה, אין לזה שום משמעות.



שלמה פרקש;

אני מסכים אתך.

לגבי חוק חובת המכרזים, אני רוצה לומר שבמסגרת המכרזים שאנחנו הוצאנו כדי

להתקשר לגופים האלה הסתמכנו, כמובן, על חלק מאותם עקרונות שקבענו לעצמנו

שנכלול אותם במסגרת תקנות, משום שכאשר אנחנו באים לפרסם מכרז, אנחנו חייבים

להגיד איזה גודל מבנה ואיזה גודל חדרים אנו רוצים, מה כוח האדם ומה כל התנאים

הפיסיים שאנו רוצים ואילו שירותים אנו מבקשים שהמזמין יתן לנו עבור מה שהוא

מקבל מאתנו.

היו"ר רן כהן;

ואיך אתם פותרים את הבעיה של החוזה לטווח ארוך? הרי אי אפשר להתקשר בחוזה

עם מוסד שצריך לעבוד על פני כמה שנים ובסוף 1997 להגיד לו: אין יותר הסכם.
שלמה פרקש
יש כללים בהסכם.
היו"ר רן כהן
אני מנוסה בענין הזה, כי אני מנהל שני מוסדות לגמילה מסמים, וגם אתנו

רוצים להגיע להסכם חד שנתי. איך אני יכול לעבוד עם הסכם חד שנתי? ההוצאה היא

לא חד שנתית, התזרים הוא תזרים רב שנתי. איך אתם פותרים את הבעיה הזו?
שלמה פרקש
תוך שנתיים-שלוש אנחנו חותמים על חוזה.
שלמה אליישר
החתימה הראשונה תהיה על שנה אחת בלבד. לאחר מכן - כל שנתיים-שלוש.
היו"ר רן כהן
והמוסדות מסכימים לכך? נניח ששר האוצר - בלי להזכיר שמות - משתגע ומחליט

לחתוך את הדברים. אין למדינה התחייבות כלפי המוסדות האלה? את הפנסיות שלנו

מבטיחים לכל החיים. אז למה לא יובטח שיהיה לנכים ולמפגרים האלה איזה שהוא

ביטחון קיומי לעוד כמה שנים?
משה שיאון
זה קשור גם לחוק חובת המכרזים, שיש למעשה עוד שנה ועוד שנה ועוד שנה. זו

חבילה אחת.
יגאל בן-שלום
מה שאומר מר שיאון הוא שבתום שלוש שנים יש אפשרות להאריך בעוד שנה ואולי

בעוד שנה.



יכול להיות שהמעונות יהיו במצב גרוע למרות שיש תקנות ויש רשיונות, ויכול

להיות מצב סביר ולמעלה מזה, בלי תקנות ובלי רשיונות. לא שאני בא לומר, חלילה,

שתקנות ורשיונות לא חשובים. הם חשובים מאוד. התשובות שלנו לא מספקות אפילו

אותי. אני חושב שהנושא הוא מורכב ומסובך, אבל, לדעתי, צריך להושיב צוות שיישב

ויעבוד על זה "נון-סטופ" וינסה להגיע לקיצור לוח זמנים.

אני מכיר בחשיבות הענין ואני רואה שהכל קשור. עושים את זה לשנה כנסיון,

וגם אני בעד עשיית חוזה לשלוש שנים לפחות, כדי לאפשר לתכנן לשלוש שנים. יש

תקורות, יש הוצאות קבועות, יש הוצאות משתנות. אני יודע איך זה עובד. לכן אני

מוכן לקבל על עצמי לעשות את הדבר הבא: להושיב צוות של הלשכה המשפטית. אני מוכן
לקבוע סדר עדיפות גבוה שאומר
עורך דין צמוד לענין הזה, נציג האגף צמוד לענין

הזה, ותוך חודש אתן לוח זמנים למשרד מבקר המדינה ולך, אדוני היושב ראש, מתי זה

יהיה. כלומר, תוך חודש אני אראה איך הם עובדים ואראה תחזיות ואני אקבע לוח

זמנים אחר לאחר למידת הנושא. מקובל?
היו"ר רן כהן
כל הכבוד. תודה.
יאיר הורביץ
ראיתי שאצלכם יש נשים עד גיל 60, וגברים עד גיל 65, ואחר כך הנכים,

המוגבלים ואחרים מגיעים לאגף אחר, לאגף של הקשיש. זה מעשי? זו חלוקה סבירה

בענין הזה?
שלמה פרקש
זו שאלה קשה שגם אנחנו מתלבטים בה. מה שקורה בפועל הוא שכאשר מגיעים

לטיפולנו אנשים בגילאי 55-50, במקרה שהם חייבים להגיע לאיזה שהוא מוסד שמטפל

באנשים עם נכויות פיסיות קשות, אנחנו משתדלים להשים אותם, לצערי הרב - ואני
חוזר ואומר
לצערי הרב - במסגרות של השירות לזקן. במעונות שאנחנו הקמנו בשנים

האחרונות קלטנו בעיקר אנשים צעירים עם נכויות פיסיות קשות. גם בגילה, גם

בנתניה, אנחנו קלטנו גילאי 35-21, עד 40 מקסימום. אנחנו עומדים בהחלט בפני

הבעיה הזאת שהאוכלוסיה שלנו בתוך המעונות, שבזמנה נקלטה בגיל 35, מגיעה היום

לגיל 55-50, ואנחנו מתלבטים מאוד בענין הזה, משום שקשה לי להניח שנוכל להוציא

אנשים, אחרי שהם שהו במסגרת אחת 20 ,25 ו-30 שנה, ולהעביר אותם בגיל 65

למעונות לקשישים. הקושי הוא גם מבחינה חברתית. אנחנו מתלבטים בבעיה, ואני חושב

שהשאלה היא שאלה קשה מאוד.
יגאל בן-שלום
כל ההערות של מבקר המדינה בהחלט מתקבלות, אבל אני כמנכ"ל המשרד סיירתי

הרבה בשטח וראיתי הרבה מסגרות ואני רוצה לציין לשבח את העבודה המקצועית

שנעשתה, את איכות אחזקת המוסדות ואת ההתקדמות המקצועית בנושא של עובדים

מקצועיים שנמצאים שם, איכות השירות, שכלול השיטות, מחשבים ודברים כיוצא באלה

שהאגף עשה בשנים האחרונות. את אלה אני רוצה לציין לשבח, מעבר להערות הנכונות

על הליקויים שצריך לתקן. תודה.



היו"ר רן כהן;

תודה. בבקשה, גברתי.

אריאלה אופיר;

אני מבקשת להעיר שתי הערות. הערה ראשונה: אני הושבת שכדאי שהפורום הזה

יידע שוועדה ציבורית יושבת כבר הצי שנה ועוסקת במתן דו"ח על רקע הצעת חוק

שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, הצעת הוק שעברה את הקריאה הראשונה בכנסת

הזו, ופרק נכבד בה עוסק בתחום הדיור, כמובן, עם אוריינטציה ברורה לדיור

בקהילה. הדוח הזה יוגש בתהילת יולי לשרים שיזמו את הקמת הוועדה; שר המשפטים

ושר העבודה והרווחה.

הערה שניה; אני מוצאת לנכון לשאול בפורום הזה את מנכ"ל משרד העבודה

והרווחה את השאלה הבאה; לפני למעלה משנתיים, לפני שאתה היית בתפקיד, פנינו אל

משרד העבודה והרווחה וביקשנו לקבל את הקריטריונים לקביעת התעריפים של דמי

החזקה, הן במסגרות לאנשים עם פיגור שכלי והן במסגרות לאנשים עם נכויות פיסיות.

שרשרת של מכתבים לא הועילה. גם דיון שהתקיים בשעתו בוועדת העבודה והרווחה של

הכנסת, בראשותו של חבר הכנסת כץ, לא הועיל, ואנחנו ממתינים. אני חושבת שמן

הראוי שאנשי משרד מבקר המדינה יידעו שעד היום איננו יודעים אם יש או אין

קריטריונים. על פני הדברים אין קריטריונים, משום שההבדלים בין התעריפים הם

חסרי פשר. אנחנו מבקשים לדעת מה הקריטריונים ולקבל אותם. זה אל"ף-בי"ת של

מינהל תקין.

יגאל בן-שלום;

אם היית פונה אלי שלא במסגרת הוועדה לענייני ביקורת המדינה, הייתי נותן

לך מה שיש לי, ומבחינה זו אין לי סודות. זה קשור לכל הנושא של החוסים, של

המפגרים וגם של הנכים. לגבי הנושא של מפגרים לפחות, יש לנו ועדת תעריפים

מסודרת מאוד במשרד, החומר פתוח ויש קריטריונים וטבלאות מאוד מסודרות. נכון

שאחד הדברים הראשונים שעליהם עמדתי הוא שאפשר מצוא באותה מסגרת ילד ששייך

למסגרת של נכים וילד ששייך למסגרת של מפגרים, ולשניהם יש תעריפים שונים. אמרתי

שאת זה אני רוצה להפסיק, חד משמעית, ולאחד תעריפים. אנחנו עושים את זה. ברגע

שמצאתי את זה, זה בוצע. עכשיו תפני אלי ואמסור לך מה שיש לי.

היו"ר רן כהן;

משמע שהתעריפים היום מאוחדים, או שהם יאוחדו?

יגאל בן-שלום;

לגבי אותן מסגרות שמצאתי שיש תעריפים שונים כאלה, עוד שלשום הקצאתי תקציב

נוסף לנושא הזה ואוחדו התעריפים, כי לא מקובל עלי שילד נכה וילד מפגר שנמצאים

באותה מסגרת, המסגרת תגבה מחם תעריפים שונים. זה כבר בוצע. נכון, מר פרקט? זה

בוצע.

מבחינתי כמנכ"ל, הכל פתוה. תפני אלי, ומה שיש לי תקבלי. מה שאין - אין.

אין סודות. אני יודע שיש ועדת תעריפים. יושבים שם נציגים שלנו, נציגי האוצר,

ואני מקבל טבלאות מפורטות. אני חוזר ואומר; מה שיש לנו בכתובים - תקבלי.

לגבי תעריפים למסגרות חאלה, הכוונה היא להשלים את כל הנושא של התעריפים -

כך נאמר לי על ידי האגף - עד סוף השנה. מדובר על קביעת קריטריונים ותעריפים

לכל סוגי המסגרות עד סוף השנה. נכון, מר פרקש, זו ההתהייבות.



שלמה פרקש;

אמת.

אילנה אופיר;

זאת אומרת, שיש מפתח לקביעת תעריף בכל מסגרת ומסגרת, ואפשר ללמוד ממנו.
יגאל בן-שלום
בהחלט כן.

היו"ר רן כהן;

אני מציע, עורכת דין אופיר, שאת תקבלי מהמנכ"ל את כל הפרטים, גם לגבי

תעריפים שכבר אוחדו וגם לגבי המועד שבו יש סיכוי שהתעריפים במסגרות אחרות

יאוחדו.

האם יש לכם מה להוסיף? רבותי, אני מאוד מודה לכולכם. אני מקווה שהתהליכים

החיוביים שאתם מדברים עליהם אכן יובילו עד סוף השנה לפתרון מלא של הדברים

שהביקורת מעלה, גם בנושא הרישוי, גם בנושא החוזים, גם בנושא התקנות, ובעיקר

בנושא הפיקוח. לדעתי, זה יקדם מאוד את המערכת, וזו תהיה הברכה הגדולה ביותר

שאפשר להפיק מהדוח הזה, שבשנים הבאות לא נעמוד שוב בפני אותה ביקורת.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:10)

קוד המקור של הנתונים