ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 19/05/1997

מינויים פוליטיים ומינויים לא תקינים עמוד 838 בדוח 47 של מבקר המדינת

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס'

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

שהתקיימה ביום ב',י"ב האייר התשנ"ז. 19.5.97, בשעה 00;10
נכחו
חברי הוועדה; היו"ר רן כהן

רומן ברונפמן

יוסי כץ

משה שחל

מוזמנים; מרים בן-פורת, מבקר המדינה

שמואל הולנדר, נציב שירות המדינה

יאיר הורוביץ, מנכ"ל משרד מבקר המדינה

ד"ר בנימיו גייסט, משנה למנכ"ל, משרד מבקר המדינה

עו'יד מוטי בס, יועץ משפטי, משרד מבקר המדינה

בנימיו צרפתי, סגן ממונה על אגף, משרד מבקר המדינה

שלומית לביא, עוזרת בכירה למבקר המדינה

רונית קוסטה, מנהלת ביקורת ראשית, משרד מבקר המדינה

זלמו גדיש, ממונה בכיר על אגף א' לביקורת משרדי

הממשלה

דן דרורי, ממונה בכיר על אגף ב' לביקורת משרדי

הממשלה

לאה עוזיאל, מנהלת ביקורת ראשית, משרד מבקר המדינה

עמוס סלייפר, ממונה על אגף, משרד מבקר המדינה

אהרו כהו, סגו ממונה על אגף, משרד מבקר המדינה

עו"ד עדנה מירב, עוזרת ליועץ המשפטי, משרד מבקר

המדינה

אריה גרינבלט, דובר נציגות שירות המדינה וממונה על

הסברה, פרסומים וקשרי חוץ

יואב מני, מנהל מחלקת ייעוץ משפטי, משרד ראש-הממשלה

עוזי ברלינסקי, המפקח הכללי, משרד ראש-הממשלה

תלמידי בית-ספר תיכוו חדש

יועצת משפטית; אנה שניידר

מנהל הוועדה; ברוך פרידנר

נרשם על-ידי; חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום ;

מינויים פוליטיים ומינויים לא תקינים

עמוד 838 בדוח 47 של מבקר המדינה



מינויים פוליטיים ומינויים לא תקינים

עמוד 838 בדוח 47 של מבקר המדינת

היו"ר רן כהן; גברתי מבקר המדינה, אדוני המנכ"ל, אדוני

נציב שירות המדינה, מר עוזי ברלינסקי, חברות

וחברים, אורחים יקרים, אני מתכבד לפתוח לא רק את הישיבה, אלא את הישיבה

הראשונה של מה שנקרא בכנסת מושב החורף. אני רוצה לאחל לכולנו, לכנסת

כולה, לוועדות כולן ולוועדה שלנו, אם מותר, הצלחה מלאת, עבודה פורייה,

ואני מאוד מקווה שנהיה מאוד מדויקים ואפקטיביים ויעילים והוגנים, כמו

שאנחנו משתדלים להיות תמיד.

עם המושב החדש השתנה גם הצבע והמספר של דוח מבקר המדינה. זה קורה כל

שנה. אנחנו מנסים לעשות גם עוד עלייה מסוימת בביקורת ובלימה מסוימת של

הנהלים הלא תקינים, כדי לשפר יותר ויותר את המערך הציבורי בכללותו

ולהשפיע ככל האפשר לטובה על החברה בישראל.

היום אנחנו דנים בנושא כמעט שגור מבחינת הדוחות של מבקר המדינה, לפחות

הדוחות האחרונים, כמדומני, גם בדוח 43, 44, 45 ו-46, ממש ברציפות, מדי

דוח מופיע הפרק על המינויים הפוליטיים, וזה מופיע גם בדוח הנוכחי. זאת

עשיית הביקורת, כל הזמן לחשוף, לבקר, לבדוק, לשזוף לעין השמש, כפי

שאמרה מבקר המדינה בפתיחה שלה לדוח הזה, כדי לנסות ולבלום את התופעה.

אני רוצה להזכיר שני דברים, ומיד אני אעביר את רשות הדיבור לשחקנים

העיקריים. העניין הראשון הוא שהדוח הזה, כפי שהזכרתי, הוא לא הראשון,

והוועדה לביקורת המדינה כבר סיכמה למשל בדוח 44 - שנוח לי להזכיר אותו,

כי הוא קרה בממשלה אחרת ולא בממשלה הזאת - ואם אני אקרא רק שתי שורות

מסיכומי הוועדה, הרי אני מוצא את המשפט הבא: "הוועדה מאמצת את עמדת

הביקורת כי המינויים לקו בבחירה לא עניינית, תון העדפה על-בסיס פוליטי

של אנשים, אשר לעתים קרובות חסרו את הכישורים המתאימים, ובהליך מינוי

שחרג מן הנהלים המחייבים". הוועדה כמובן לאחר מכן הגיעה גם להחלטות

שקיבלו את אישור מליאת הכנסת. לצערי הרב, לא כל הדברים תוקנו, אם כי

כבר בדוח שאני קורא, בריכוז הממצאים, יש דברים שתוקנו, אבל לא כולם.

בהחלטות נאמר ש"נציב שירות המדינה יעביר לוועדה ולמבקר המדינה דוח על

טיפול הנציבות בנגע המינויים הפוליטיים הפושט צורה ולובש צורה'' - גם זה

אחד הביטויים שמבקר המדינה ביטאה באופן מאוד נחרץ בדוח החדש - "וכן

שמסקנות הוועדה הציבורית בראשות שופט בדימוט ביחט למינויים הטעונים

מכרז, אחד הדברים שצריכים לבוא בדוח נציב שירות המדינה". זה לא בתקופת

הנציב הנוכחי, אלא הנציב דאז. "נציב שירות המדינה מתבקש להעביר הדוח

המבוקש לוועדה ולמבקר המדינה עד מועד זה וזה", נדמה לי, שלושה או שישה

חודשים.

הדבר השני שאני מבקש להדגיש אותו כאן, לפחות לגבי הציבור שצופה בנו,

למי שטועה כאן במקרה באבחון, המדובר הוא לא במינויים פוליטיים כהגדרתם.

המדובר במינויים פוליטיים פסולים, משום שלכל שר ולכל לשכת שר יש

מינויים שהוא זכאי על-פי החוק ועל-פי התקנות למנות בלשכתו - שישה

מינויים לשר, נדמה לי, מפורטים ומוגדרים - וכאן אנחנו עומדים בדיוק על

שתי התיבות של הביקורת בעניין הזה. גם לגבי אותם מינויים שזכותו של השר

למנות כראות עיניו ללא מכרז, זה בעצם ההיתר, גם אז העמיד נציב שירות



המדינה פרמטרים של כישורים שנדרשים גם מאותו אדם. כלומר, גם אותו אדם

לא יכול שלא לעמוד באותן תכונות נדרשות כדי להתמנות לתפקיד הזה. התחום

השני, בנוסף להתאמה או אי-התאמה של המינויים הללו שלא עוברים מכרז, הן

מינויים פוליטיים שלא בזכות ולא באישור, תוך עקיפת מכרז או תוך התערבות

במינויים של שירות המדינה בלי אישור נציב שירות המדינה, בלא ההיתרים

שניתנים. בשני המקרים הללו, כמובן, מדובר במינויים פוליטיים פסולים.

וההגדרה היא על הפסולים, יותר מאשר אפילו על התיבה של מינויים

פוליטיים, אם מותר לי לפחות להדגיש את העניין בצורה כפי שאני מבין אותה

ורוצה להדגיש אותה.

אם כן, ניגש לממצאים.
בנימין צרפתי
בשנת העבודה החולפת בדק משרד מבקר המדינה את

נושא המינויים הפוליטיים והמינויים הבלתי

תקינים במשרדי ממשלה ובחברות ממשלתיות. בראשית הדברים חייבים להדגיש

שלא כל מינוי פוליטי מטבעו הוא מינוי פסול. זיקה של עובד לשר שמינה

אותו וקרבתו למפלגת השר אינה פוסלת אותו לתפקיד, ובלבד שהוא עונה על

הדרישות והכישורים המקצועיים הנדרשים בתפקיד, ויושב הראש כבר עמד על

הדברים האלה.

הביקורת התייחסה לאותם המקרים בהם מינוי פוליטי, קרבה פוליטית של אדם,

לא לוותה בכישורים מתאימים ובכישורים הולמים, כפי שדרישות התפקיד

מחייבות. עוד התייחסנו למקרים בהם המינויים לא תקינים, דהיינו, לא

בהכרח, או למעשה אין קשר של זיקה פוליטית, אבל כישורי העובד אינם

הולמים את דרישות התפקיד.

נתחיל בסקירה שלנו במשרד ראש-תממשלה ואחר-כך, לפי הזמן שיישאר ולפי

החלטת היושב ראש, נראה אם נעבור למשרדים אחרים או לא.

לפני שנעבור לממצאים עצמם, עוד מילות הקדמה שדרושות כדי להבהיר את

הדברים, ולמעשה היושב ראש כבר אמר חלק מהדברים - הבדיקה, כאמור, נעשתה

בלשכת ראש-הממשלה. חשוב לדעת שלכל שר וגם לראש-ממשלה מותר להעסיק עובדי

לשכה שלא על-פי מכרז. בשעה שכל עובדי המדינה מתקבלים לעבודה על-פי מכרז

פנימי או חיצוני, הרי שעובדי לשכה לא מתמנים על-פי מכרז, אלא זכותו של

השר הממונה למנות את העובדים הנראים לו בלשכתו. עם זאת, חשוב להדגיש,

שהדרישה היא שלעובד יהיו כישורים לתפקיד. דהיינו, הוא משוחרר ממכרז,

אולם איננו משוחרר מלהוכיח כישורים.

ועדת קוברסקי שמונתה בשעתו כדי לבדוק את השירות הציבורי, בדוח שהיא

הגישה בשנת 1989, אמרה בפירוש: "יש לאפשר לשר למנות מספר עובדים לפי

שיקול דעתו, בתנאי שיעמדו גקריטריונים מקצועיים נאותים". הוועדה אמנם

לא פרסמה ולא הרחיבה בנושא של כישורים מקצועיים נאותים, אבל נציבות

שירות המדינה פרסמה חוזר ביוני 96/ והרחיבה והדגישה את הנושא, והיא

אמרה: ''למרות שמותר למנות בלא מכרז עובדים במשרות הללו - הכוונה בלשכות

השר, או מה שנקרא משרות אמון - על האחראים לוודא שהעובדים עומדים

בדרישות המקובלות בשירות המדינה. אין די בכן שבינו ובין השר שמינה אותו

שוררים יחסי אמון מכוח קשרים מפלגתיים, כלכליים וכיו"ב".

בסמוך, מיד לאחר הבחירות, פרסם נציב שירות המדינה בשעתו תיק חילופי

שלטון, ובו הוא הגדיר את הדרישות השונות מעובדי המדינה. בין היתר הוא



פירט את דרישות ההשכלה שנדרשו מעובדי לשכה, שכאמור, עד מועד זה היו קצת

מעורפלות. נציב שירות המדינה לשעבר פירט ברחל בתך הקטנה, והוא אומר:

"עובדי לשכה יהיו בעלי השכלת אקדמית, תואר ראשון, רצוי תואר שני, וכן

ניסיון מקצועי מוכח".

בביקורת בלשכת ראש-הממשלה אנחנו התמקדנו בבדיקת הכישורים של העובדים,

והתרענו לגבי אותם מקרים שבהם הכישורים, להערכתנו, לא ענו על הדרישות,

תוך שבחנו האם מדובר במינוי פוליטי או במינוי לא תקין במובנו הרחב.

אופן נוסף להעסיק עובדי מדינה הוא באמצעות העסקת יועצים בשכר או שלא

בשכר. גם בנקודה זאת קיימת הנחיה של נציב שירות המדינה לשעבר, ובה הוא

אומר שבאופן כללי רצוי להימנע מהעסקת יועצים לא בשכר או יועצים

מתנדבים. בכל מקרה, כאשר אין מנוס וכן מעסיקים אותם, חייבים לבדוק

שההעסקה תהיה עניינית, וחייבים לבדוק ולמנוע ניגוד עניינים בין עסקיו

הפרטיים של היועץ לבין עסקיו בשירות המדינה. הנציב הדגיש בחוזר הזה

ובחוזרים אחרים, שלפני תחילת ההעסקה על המשרד לוודא את היעדר ניגוד

העניינים ואת ענייניות ההעסקה, ואחרי שהמשרד עשה את חלקו, עליו להעביר

לנציבות שירות המדינה את כל הנתונים כדי לקבל את האישור להעסקה.

לגבי היועצים המתנדבים חייבים להגיד עוד מילה, כי לפעמים יש תדמית

שלילית ליועצים מתנדבים. אנחנו בפירוש מבקשים להדגיש שישנם יועצים

מתנדבים רבים שאכן כשמם כן הם, הם יועצים בהתנדבות לטובת המטרה שאותה

הם אמורים לשרת, ללא כל פניות אישיות. מובן שבשוליים ישנם גם מקרים

אחרים, אבל חשוב להבין שיש גם מקרים ענייניים.

זאת התשתית לבדיקה שלנו, ומכאן ואילך עברנו לביקורת.

נתחיל ביועץ בלשכת ראש-הממשלה לתפקיד תיאום, שליטה ובקרה. כפי שאמרנו

וכפי שהזכרנו במבוא, היועץ נדרש להשכלה אקדמית, וגם בהגדרת התפקיד

שנציבות שירות המדינה הגדירה לו, היא ביקשה שיהיה לו תואר ראשון במדעי

החברה. הבדיקה שעשינו העלתה שלעובד אין תואר אקדמי ולכן לכאורה הוא לא

עונה על דרישות התפקיד. כאשר הפנינו את הפנייה הזאת למשרד ראש-הממשלה

ולנציבות שירות המדינה, קיבלנו תשובה מנציבות שירות המדינה - וחשוב

להדגיש שבמהלך הזמן חלו חילופי גברא בנציבות שירות המדינה - ונציב

שירות המדינה אמר למבקר המדינה שלהערכתו אין מקום שהנציבות תיכנס

לשיקולים של כישורים של השכלה בעובדי לשכה של שר, או מה שקראנו - עובדי

משרות אמון. דהיינו, ברגע שהשר או ראש-הממשלה קבע שהעובד מתאים לו ואין

ניגוד עניינים, אין מקום שהנציבות תתערב, ואפילו, יתרה מכך, אין צורך

שהמשרד יקבל מראש את אישור הנציבות להעסקה.

מבקר המדינה אמרה את דברה, שדרישות ההשכלה שקבעה הנציבות ושעליהן עמד

הנציב לשעבר עולות בקנה אחד עם המלצות ועדת קוברסקי, ומה עוד שבתקופה

שבה נעשה ניסיון להרחיב את האקדמיזציה בשירות המדינה ונעשים מאמצים

להרחיב את השכלתם של עובדי המדינה, זה פשוט לא סביר ולא הגיוני שדווקא

עובדים בלשכות שר ובלשכת ראש-הממשלה יהיו חסרי השכלה אקדמית. מבקר

המדינה סייגה את דבריה ואמרה שאפשר לקבל הסתייגויות מהדרישה הזאת, אילו

לעובד שמונה היו כישורים עודפים. במקרה הזה לא מצאנו שלעובד היו

כישורים עודפים, ולכן לדעת מבקר המדינה לא היה מקום להעסקתו.



בלשכת ראש-הממשלה מועסקים כמה וכמה יועצים מתנדבים. בבדיקות שעשינו לא

נמצא שמשרד ראש-הממשלה הקפיד על מילוי הוראות הנציבות וקיבל את אישור

הנציבות מראש לגבי העסקת היועצים האלה. במקרה זה גם כן, נציב שירות

המדינה חזר על דעתו שאין צורך לקבל אישור של הנציבות לגבי כל העסקה,

אלא רק לגבי מקרים חריגים.

מבקר המדינה אמרה שמן הראוי שהנציבות תעגן בתקשי"ר הוראה שככלל על

משרדי ממשלה להימנע מלהעסיק יועצים מתנדבים. "במקרים חריגים בהם יבקש

המשרד להעסיק יועץ מתנדב, עליו להביא לנציבות את החומר הנוגע ליועץ

בטרם יחל בהעסקתו".

מקרה נוסף שמצאנו מתייחס למינוי פוליטי בלשכת היועץ המשפטי של

ראש'הממשלה. במינוי הזה התריעה מבקר המדינה על שני ליקויים מרכזיים-

(1) אופן סיום תפקידו של היועץ המשפטי לראש-הממשלה שהיה בתפקיד באותה

עת.

(2) המינוי של העובד החדש.

נתאר תחילה בקצרה את אופן סיום עבודתו של היועץ המשפטי שהיה בתפקיד.

בעת שאירעו חילופי השלטון במאי 1996, שימש בתפקיד יועץ משפטי למשרד

ראש-הממשלה אל"מ מהצבא בשירות קבע, שהושאל לתפקידו למשרד ראש-הממשלה

על-פי חוזה מיוחד לתקופה של שנתיים, והתקופה עמדה להסתיים ב-31 לאוגוסט

1996. היועץ המשפטי הזה, האל"מ, מסר לנו שמיד לאחר חילופי השלטון, ועוד

בטרם מונה למשרד ראש-הממשלה מנכ"ל חדש, אלא שכל הציבור כבר ידע במי

מדובר, הוא נקרא ללשכתו של המנכ"ל המיועד, והמנכ"ל המיועד אמר לו שהוא

מבקש ממנו, מהיועץ המשפטי, להפסיק את עבודתו במשרד ראש-הממשלה, ויבוא

עורך-דין אחר שימלא את תפקידו. כל כך למהל הוא אמר "בגלל שאנחנו רוצים

מישהו בראש שלנו". המונח הזה, "בראש שלנו", כנראה נאמר בפירוש. היועץ

המשפטי הסביר למנכ"ל המיועד שני דברים: קודם כול, יועץ משפטי פועל

בשירות החוק ולא בשירות מפלגה, וזאת לא יכולה להוות סיבה להחליף אותו.

ודבר שני, למנכ"ל המיועד אין שום מעמד פורמלי בשירות המדינה, ולכן אין

בכלל מקום לכל השיחה הזאת ולהצעת הפסקת העבודה.

המציאות הוכיחה שטענותיו של היועץ המשפטי לא עמדו לו, והוא קיבל מכתב

מהמנכ"ל המיועד, ובו הוא ביקש ממנו לסיים את תפקידו, והוא נקב בתאריך

שחל עשרים יום לפני תום המועד החוקי.

מבקר המדינה אמרה שהמנכ"ל המיועד, שבאותה עת לא היה עובד מדינה, פעל

בחוסר סמכות ושלא כדין בטיפולו בהפסקת כהונתו של היועץ המשפטי. אם לא

די בכך, מצאנו שהאדם החדש שהיה אמור לקבל את התפקיד היה פעיל במפלגת

הליכוד וחבר במרכז הליכוד, ולכן, אומרת מבקר המדינה, השתלשלות העניינים

שהביאה להפסקת כהונתו של היועץ המשפטי כפי שתוארה, מעוררת חששות

ששיקולים זרים, ובהם שיקולים של זיקה פוליטית, הם שהביאו להפסקת

הכהונה.

עד כאן בעניין הפסקת הכהונה. לגבי המינוי החדש מצאנו שמשרד ראש-הממשלה

פנה לנציבות שירות המדינה וביקש להעסיק את אותו אדם, שאנחנו קראנו לו

בדוח יועץ ה', בתפקיד יועץ משפטי לראש-הממשלה. מסתבר שאחת הדרישות

הבסיסיות ליועץ משפטי למשרד ממשלתי זה שש שנות ותק בעריכת-דין; ולמיועד



לתפקיד היו רק 4.5 שנות ותק. היועץ המשפטי לממשלה הפנה את תשומת לב

משרד ראש-הממשלה לליקוי הטכני הזה, לפער הטכני הזה; ומשרד ראש-הממשלה

מיד משך את ידיו ולא הוציא את המינוי לפועל. מצאנו שבד בבד לכך שהמינוי

לא יצא לפועל, פנה משרד ראש-הממשלה לנציבות שירות המדינה, וביקש להעניק

ליועץ תפקיד עם הגדרה של יועץ מיוחד לראש-הממשלה. בדקנו מה מסתתר

מאחורי ההגדרה של יועץ מיוחד לראש-הממשלה, ומצאנו שלמעשה היועץ לא חתם

על חוזה, התפקיד לא ממש הוגדר, אבל למרות זאת היועץ קיבל רכב ממשלתי,

והתחיל לקבל מקדמות על-חשבון השכר. נפגשנו עם היועץ, והתברר שעבודתו לא

תואמת את ההגדרה של "יועץ מיוחד לראש-הממשלה", והוא עוסק בדברים אחרים

במשרד ראש-הממשלה בתחום של משפט. יש להגיד לזכותו של היועץ המשפטי,

שהרגיש שהעסק לא הולך בכיוון שהוא התכוון, בכיוון החיובי שהוא התכוון

אליו, שהדברים לא מסתדרים ברוח החוק החלק, הנקי והיבש, ובסוף נובמבר

1996 פרש ביזמתו מהתפקיד.
אומרת מבקר המדינה
"האמור לעיל מעורר חשש שהכוונה להעסיק את היועץ ה'

נבעה משיקולים של זיקה פוליטית משלא נמצא ראוי למשרה של יועץ משפטי

למשרד, יצרו משרת יועץ ראש-הממשלה לתפקידים מיוחדים במטרה לקלטו במשרד,

ולאו דווקא בשל צרכים אמיתיים".

משרד מבקר המדינה מצא שבלשכת ראש-הממשלה הועסק עובד בתפקיד ראש ענף

עוזר תקשורת. לעובד נקבעה דרגה בדירוג המקצועי של עובדי העיתונות,

ונקבעה לו דרגה 38 בדירוג של עובדי העיתונות. כשבדקנו את הכישורים של

העובד, נמצא שהוא לא עונה על אף אחת משתי הדרישות: הוא לא אקדמי, כך

שהוא לא זכאי לדרגה אקדמית, ואין לו הוותק המקצועי, כך שהוא לא זכאי,

גם אילו היה אקדמי, לדרגה הגבוהה שנקבעה לו.

מבקר המדינה העירה שלא היה מקום שהעובד ידורג בדירוג שאינו מיועד לו

ובדרגה שאינה מתאימה לו. נציבות שירות המדינה הבטיחה לתקן את הליקוי

הזה. בשולי הדברים, העיר מבקר המדינה, שהעובד שימש במשך כחצי שנה דובר

ואיש ההסברה במטה הליכוד, וזה בתקופה שקדמה לתפקידו במשרד ראש-הממשלה.

עד כאן בנושא הממצאים שהעלינו במשרד ראש-הממשלה ושמבקר המדינה פרסמה

בדוח 47.

המשרד לענייני דתות

המשרד לענייני דתות הקים עמותה שנקראת - המרכז למקומות קדושים - או

בקיצור נקרא לה בהמשך - המרכז - שמטרתה היא לטפח ולפקח ולתחזק את

המקומות הקדושים ליהודים. מבקר המדינה קבעה פעמים אחדות בעבר שכאשר

דירקטוריון של חברה ממשלתית מאשר מינוי של פקידים בכירים בחברה

ממשלתית, עליו לפעול על-פי שיקולים ענייניים ולטובת החברה בלבד. גם

היועץ המשפטי לממשלה כבר פרסם חוות דעת במרץ 85', ולפיה אין לערב

שיקולים זרים ושיקולים של חברות במפלגה וקשרים מפלגתיים או אחרים למשרה

בחברה ממשלתית.

בבדיקה שערך משרד מבקר המדינה במרכז למקומות קדושים, מצאנו ארבעה מקרים

של מינוי חברים במרכז, שבהם הועלה חשש שהם נעשו לא משיקולים של טובת

המרכז, אלא משיקולים זרים, ונעמוד על המקרים בקצרה.

בשנת 1990 עמד בראש המשרד לענייני דתות שר מטעם המפד"ל, והניירות הראו

שהתעורר צורך למנות יועץ בשכר של השר, שחיפשו לו תפקיד להמשך דרכו



בחיים. נעשו מספר ניסיונות למצוא לעובד הזה משרה בשכר במרכז למקומות

קדושים; חלקם כשלו, ולבסוף, על-פי בקשה, הוראה של מנכ"ל המשרד לענייני

דתות, העובד קיבל מינוי של סמנכ"ל במרכז למקומות קדושים. הבדיקה של

משרד מבקר המדינה העלתה שהעובד מונה לתפקיד של סמנכ"ל בלי שבכלל נבדק

אם המרכז זקוק לסמנכ"ל או לא זקוק, וגם לא בחנו, אם הוא כבר זקוק, האם

זה העובד המתאים או שמא יש עובדים אחרים שמתאימים יותר.

אומרת מבקר המדינה; "לכאורה נראה כי המרכז מינה את העובד משיקולים

פוליטיים וכ המינוי נעשה מסיגות של טובת האיש ולא של טובת המרכז".

כעבור שנתיים נערכו בחירות לכנסת ה-13, זה היה ביוני 92 ',ולראש המשרד

לענייני דתות מונה חבר כנסת מטעם ש"ס. באותה תקופה כזכור לא היה שר,

היה סגן שר במשרד, וסגן השר היה ממפלגת ש"ס. זמן קצר אחרי שהוא נכנס

לתפקיד הוא הורה להחליף את העובד שהיה חבר המפד"ל בעובד אחר שלימים הוא

היה מועמד ש"ס לכנסת ה-14. גם במקרה זה הורה סגן השר, באמצעות מנכ"ל

משרדו, להחליף את הסמנכ"ל במרכז למקומות קדושים, בעובד אחר.

הבדיקה שלנו הראתה שהחילופים נעשו ללא בדיקה עניינית של הצרכים במרכז

למקומות קדושים, ללא שהועלו טענות ענייניות נגד הסמנכ"ל שהיה בתפקיד

באותה עת, ובלא שנבדקו כישוריו של המועמד החדש שכאמור, לימים, היה

מועמד ש"ס לכנסת ה-14.

עוד נקודה שמאוד חשוב להדגיש, שלמנכ"ל משרד הדתות, על אף היותו יושב

ראש דירקטוריון המרכז, אין מעמד במינוי עובדים, בהפסקת עבודתם,

בפיטוריהם או בכל דרך אחרת. הוא יושב ראש הדירקטוריון, יכול להביא

הצעה, והדירקטוריון הוא שמחליט.

במקרה הזה, כמו במקרים אחרים שדיברנו עליהם במרכז, מצאנו שמנכ"ל משרד

הדתות נהג במרכז כבתוך שלו, והעובדים הוחלפו כראות עיניהם של ראשי

המשרד.

על דברים אלה אמרה מבקר המדינה: "העובד מונה לתפקידו גלא שהמרכז בחן

מועמדים אחרים. נראה כי סיומו של החוזה עם עובד בי ומינויו של עובד גי

תחתיו נעשו משיקולים פוליטיים ולא משיקולים של טובת המרכז".

עוד מצאנו שבד בבד עם החלפתו של הסמנכ"ל, הופסקה עבודתה של מזכירת מחוז

הצפון של המרכז בטענה של צמצומים והתייעלות. למרבה הפלא, בו בחודש

שהמזכירה פוטרה מטעמי צמצומים, מונה עובד אחר כמזכיר המרכז למחוז

הצפון, ובחוזה ההעסקה שלו נקבע בפירוש שהוא יועסק באותם תנאי העסקה בהם

עסקה המזכירה, בתוספת שכר מסוימת, שנקובה בחוזה ההעסקה.

אומרת מבקר המדינה שבנימוקי המרכז לפיטורים יש משום הטעיה חמורה.

מצאנו שהמזכיר החדש שמונה היה חבר סיעת ש"ס, וגם הוא היה בין מועמדיה

לכנסת. יוצא שגם פיטורים אלה ומינוי זה נעשו משיקולים פוליטיים, ולא

משיקולים של טובת המרכז.

מצאנו מקרה נוסף בו מנכ"ל משרד הדתות מינה עובד לתפקיד משנה למנכ"ל

המרכז הארצי באזור המרכז וירושלים. גם תפקיד זה לא היה קיים קודם, לא

הוכח שהיה בו צורך. כל מה שמצאנו הוא שהעובד הזה היה בשעתו עובד משרד



הדתות, והוא היה עוזר אישי של רב ממנהיגיה הבכירים של מפלגת ש"ס.

ביקשנו גם לבדוק את הכישורים האישיים של העובד, אבל לא במרכז ולא במשרד

נמצאו טפסים שהעובד מילא לקבלה לעבודה, לא נמצא פירוט של הכישורים שלו,

והמרכז הסביר שהעובד נבחר על-פי המלצה של גורמים שונים שהכירו אותו.

סתם ולא פירש. מנכי'ל המשרד ביקש להעמיד לרשות העובד הזה גם רכב שכור

וגם טלפון נייד, וגם דרישה זו מולאה. העובד התחיל בעבודתו, ומיד מראשית

עבודתו, כפי שעולה מהפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון, לא היו שבעי

רצון מההעסקה שלו, רצו לפטר אותו, אבל ההחלטה שהתקבלה הייתה שלפי בקשת

השר לענייני דתות ולפי בקשת מנכ"ל המשרד הוחלט לא לעשות שינויים ולא

לפטר את העובד. רק כעבור למעלה משנה הופסקה עבודתו של העובד בתפקיד

הבכיר שהוא קיבל, ותמורת שכר נמוך יותר המציאו בשבילו תפקיד שלא היה

קיים עד לאותו מועד, ומינו אותו למנהל אתר קבר שמעון הצדיק וקבר דוד

המלך.

מבקר המדינה מסכמת את הנושא הזה ואומרת: "הממצאים שהובאו לעיל מעוררים

חשש כבד שיסודם של ארבעת המינויים היו שיקולים פוליטיים או זרים אחרים

ולא שיקולים של צורכי המרכז. מהממצאים עולה כי בעניין מינוי עובדים,

אין המרכז פועל כגוף עצמאי, אלא המשרד עושה בו כבתוך שלו. בחומרה יתרה

יש לראות את התערבותם של מנכ"לי המשרד במינוי עובדים במרכז, בקביעת

תנאי העסקתם ובפיטוריהם".

במשרד לקליטת העלייה מצאנו שני מקרים של העסקת יועצים, שלא השתכנענו

שענו על הדרישות.

ביולי 96' החל לעבוד במשרד יועץ מתנדב. ההגדרה הייתה "יועץ מתנדב לשר",

בזה הוא עבד, ולא הייתה הגדרה מעבר לזה. כעבור שישה חודשים מאז

התנדבותו, פנה המשרד לנציבות שירות המדינה - זה היה בחודש דצמבר 96' -

וביקש להעסיק את היועץ המתנדב הזה בשכר למפרע לשלושה חודשים, מספטמבר

96 '.מצאנו שנציבות שירות המדינה אישרה את ההעסקה של היועץ, והוא אכן

הועסק וקיבל שכר למפרע. חיפשנו איך יודעים שהיועץ הזה בכלל עבד, הרי

לכאורה הוא היה מתנדב, ואכן לא מצאנו הוכחות שהוא היה במשרד, הוא לא

חתם כרטיס נוכחות, לא דיווח על פעולות שהוא עשה, ולמשרד מבקר המדינה לא

הובהר כיצד חשב משרד הקליטה שהיועץ זכאי לשכר בתחולה למפרע. מדצמבר, אז

הוגשה הבקשה, העובד אכן החל להחתים כרטיס, אבל לא הייתה הוכחה שבתקופה

שקדמה לכך הוא אכן עבד במשרד.

בשולי הדברים העירה מבקר המדינה שהיועץ הזה היה חבר בהנהלת מפלגת ישראל

בעלייה, המפלגה שהשר לקליטת העלייה חבר בה.

העסקה נוספת שמצאנו במשרד הקליטה הייתה של יועץ השר לפרויקטים

מיוחדים. הוא התחיל להיות מועסק ביולי 96'. גם היועץ הזה - הוא הועסק

בשכר, היה חוזה העסקה ולא היתה בעיה בקטע הזה - כעבור שישה חודשים

פתאום המשרד חתם אתו במקום על חוזה העסקה כמקובל בשירות המדינה, על

חוזה לתפקיד יועץ השר במעמד קבלני. תפקידו של הקבלן הוא חינוך ופיתוח

קהילתי, נושא שאין לו שום קשר לתפקיד הקודם של יועץ השר לפרויקטים

מיוחדים.

כשבדקנו את החומר במשרד, לא מצאנו שהמשרד בכלל בדק שיש צורך בתפקיד הזה

של הקבלן, כפי שהמשרד הגדיר וגם אם יש צורך, למה דווקא קבלן, ולא

במעמד העסקה אחרי כאן חשוב להדגיש שגם נציבות שירות המדינה פרסמה ביוני



92' הודעה שאין להעסיק יועץ של שר במעמד קבלני. אם שר צריך יועץ - או

שיעסיק אותו במשרד, בלשכה שלו, במשרות אמון שמיועדות לכך, או בדרכים

שמקובלות בשירות המדינה. בכל מקרה, אין להעסיק יועץ לשר במעמד של

קבלו.

אומרת מבקר המדינה שמתן אפשרות לשר להעסיק יועץ במעמד של קבלן על-בסיס

קבוע ולאורך זמן, למעשה מרוקנת מכל תוכן את כל הפיקוח והמגבלות שקיימות

על שר בהעסקת עובדים, כי נפרצה בפניו דרך, בור ללא תחתית.

יתרה מזו, גם בהעסקה הספציפית הזאת, מצאנו שוועדת המכרזים של המשרד

אישרה את ההתקשרות עם הקבלן בלי שבכלל היא בדקה הצעות נוספות, ובלי

שהיא בדקה את הצרכים האובייקטיביים של המשרד, וזאת בניגוד לתקנות חובת

המכרזים.

בשולי הדברים אומרת מבקר המדינה שהיועץ הזה שימש בשנתיים שקדמו לתפקידו

במשרד בתפקיד מנכ"ל מפלגת ישראל בעלייה, המפלגה שבה חבר השר לקליטת

העלייה.

מוטי בס; במשרד השיכון מצאנו מינויים פוליטיים

ומינויים בלתי תקינים בכל ארבע הקטגוריות

שעסקנו בהן.

נתחיל ביועצים בהתנדבות. מצאנו שיועץ ד' משמש יועץ לסגן שר הבינוי

והשיכון לענייני שיקום שכונות. הוא עובד לכאורה בהתנדבות ובלי שנחתם

אתו חוזה העסקה. במקביל, אותו יועץ די משמש כמנהל פרויקט שיקום שכונות

בבני-ברק, וזאת לפי חוזה שחתמה אתו עיריית בני-ברק, אבל במימון משרד

הבינוי והשיכון.

סגן שר הבינוי והשיכון הודיע בתשובתו לנו כי יועץ ד' איננו נמנה עם

עובדי לשכת סגן השר, אלא זה מינוי אישי ופנימי של לשכת סגן השר. לעניין

זה יצוין שלדעת משרד מבקר המדינה עצם ההגדרה שמינוי יועץ ד' הוא מינוי

אישי ופנימי מעלה תמיהה. בשירות המדינה, מן הראוי שכל מינוי יהיה מעוגן

כדין.

ליקוי נוסף שמצאנו בעניין הזה הוא חשש להיווצרות מצב של ניגוד עניינים.

כאשר אדם משמש יועץ לסגן שר הבינוי והשיכון לענייני שיקום שכונות ובו

בזמן משמש מנהל פרויקט שיקום שכונות בבני-ברק, החשש הזה כמעט עולה

מאליו.

"מקרה זה - כך כתבנו - מחדד את הצורך בהבאת כל מינוי של יועץ מתנדב

מראש לידיעת הנציגות'/ דבר שנאמר גם בפרק הכללי, ואגב, עוגן לאחרונה גם

בהנחיה של היועץ המשפטי לממשלה שאימץ את ההנחיה של נציב שירות המדינה

הקודם בעניין זה.

בפרק של מינויים פוליטיים מצאנו במשרד הבינוי והשיכון שני מינויים,

שניהם בקשר לפרויקטים לשיקום שכונות. יש לנו עובד חי. לפי הנוהל של

משרד הבינוי והשיכון, מינוי מנהלים בשכונות שיקום צריך להיעשות על-פי

מכרז, ונדרשים המועמדים להיות בעלי השכלה אקדמית או בעלי ניסיון ניהולי

של שמונה שנים. פה הדרישה היא תחליפית, במובחן מהמקרה שדיברנו קודם על

יועץ התקשורת, ששם זאת דרישה מצטברת.



מצאנו שבאוגוסט 95' נחתם בין הנציבות לבין עובד חי חוזה מיוחד להעסקתו

בלא מכרז. בחוזה הוגדר תפקידו כ"מרכז פרויקט שיקום שכונות". זה התפקיד

שמשוחרר מהדרישות שמניתי קודם. בפועל מצאנו שהוא שימש מנהל פרויקט

לשיקום שכונות, תפקיד שכן דורש מכרז. כמובן האיש היה חסר השכלה אקדמית

וגם לא היו לו שמונה שנות ניסיון. מצאנו שאותו עובד ח' היה חבר מרכז

מפלגת העבודה, שבה היה חבר שר הבינוי והשיכון דאז. מדובר על אוגוסט

95'.

עובד ט' מונה למנהל פרויקט בנווה עופר בתל-אביב, וזאת בספטמבר 95', גם

כן בלי מכרז, וגם הוא לא עבד בדרישות המשרה. מצאנו שעובד ט' דנן הועסק

במשך שנה וחצי בתפקיד עוזר לשר התחבורה דאז.

עד כאן מינויים פוליטיים. עכשיו יש לנו פרק שכותרתו "מינויים נגועים

בהתניה פסולה", שעוסק כולו במשרד הבינוי והשיכון.

מצאנו שבישיבת מועצת המנהלים של "ערים", חברה לפיתוח עירוני בע"מ, ב-14

באוקטובר 96', הציע יושב ראש הדירקטוריון, וזאת לפי בקשתו של סגן שר

הבינוי והשיכון, להוסיף לתקן עובדי החברה משרה של סמנכ"ל לתפקידים

מיוחדים, ולמנות לתפקיד זה אדם מחוץ לחברה. האדם מזוהה בשמו, עובד י'.

מקורות החיים שהגיש עובד י' עולה שלא היה לו כל ניסיון בגוף עסקי בכלל,

ובענף התשתיות בפרט. יושב ראש הדירקטוריון דיווח באותה ישיבה, ואני
מצטטי מהפרוטוקול של הישיבה כי
''סגן השר - זאת הבהרה שלנו, שמדובר על

סגן השר - הודיע למנכ"ל ולי שלאור הפטור מחובת קיום מכרזים לגבי עבודות

שתועברנה לחברת ערים על-ידי משרד הבינוי והשיכון במסגרת היערכות

מחודשת, הוא מבקש מאתנו לקלוט אדם ברמה של משנה למנכ"ל לצורך טיפול

באותם פרויקטים עתידיים". זאת אומרת, אתם מקבלים פרויקטים בפטור ממכרז,

קחו בבקשה אדם זה שיטפל בהם. "גם המנכ"ל וגם אני - כך אומר יושב ראש

הדירקטוריון - הודענו שאין אנו רואים צורך בקליטת עובד נוסף, הואיל

והחברה בנויה במתכונתה הנוכחית לקלוט פרויקטים נוספים". אני מדלג על

קטע וממשיך. "אם יסתבר שהחברה לא קיבלה פרויקטים נוספים מעגר לצפוי

כיום, נצטרך לעיקול את ביטול המשרה". מנכ"ל חברת "ערים" אמר באותה
ישיבה בין היתר
"הסכמנו לקבל עובד בדרגה של סמנכ"ל, כאשר ממול ישנה

התחייבות שנקבל נושאים נוספים לטיפול וגם פרויקטים נוספים". אגב, אחד

מחברי הדירקטוריון התבטא בישיבה בחריפות נגד המינוי, ואמר בין היתר,
ואני מצטט מפרוטוקול הדירקטוריון
"על-פי היגיון זה, אם נשחד פקידים

למיניהם, יש סיכוי שנקבל עוד עבודות". הוא כמובן אמר את זה באירוניה.
היו"ר רן כהן
הנושא הזה באמת חשוד בשוחד. אנחנו יכולים

לטפל בו? אין פה איזה עניין של טיפול היועץ

המשפטי, משטרתי או מישהו אחר?

מוטי 3ס: אני מציע שמבקר המדינה תענה על השאלה הזאת,

אם ברצונה בכך.
מרים בן-פורת
אנחנו נשקול. נשקול בין היתר גם את המקרה

הזה.
היו"ר רן כהן
אנחנו יכולים לקבל את זה כאינפורמציה

ולהתייחס לזה כפי שזה, בלי כרגע להיכנס

לשאלה אם זה עניין פלילי או לא עניין פלילי.
מרים בן-פורת
אמת.
היו"ר רן כהן
השיקול הפלילי הוא שיקול שאת תעשי אותו.
מרים בן-פורת
כן.
מוטי בס
אותו חבר דירקטוריון הוסיף כי לדעתו, ושוב,

פה זה ציטוט מהפרוטוקול, "צריך לדון תחילה

האס בכלל צרין תפקיד חדש בחברה, ורק לאחר מכן לדון במינויו של אדם זה

או אחר לתפקיד". כמובן שזו נורמה שמקובלת גם על מבקר המדינה.
היו"ר רן כהן
סגן השר פרוש לא תיקן את העניין הזה לאחר

הביקורת הזאת?

מוטי בס; אני מבין שמשרד הבינוי והשיכון הודיע,

במסגרת הערות ראש-הממשלה, שאותו סמנכ"ל שוב

איננו מועסק בחברת "ערים".
היו"ר רן כהן
ואני מבין שגם הפרויקטים לא יינתנו.

מוטי בס; אני לא יודע לענות לך.

אגב, אם מדברים על זיקה, אז בקורות החיים

שהגיש עובד י', הוא ציין כי בשנים 95'-96' הוא היה יושב ראש צעירי

הליכוד, מפלגה שבה חבר ראש-הממשלה, שהיה באותו זמן גם שר הבינוי

והשיכון.
יוסי כץ
ידוע מה הוא עושה היום?

קריאה; מנהל מרכז הבנייה.
היו"ר רן כהן
שספק אם צריך בכלל את המרכז הזה. עד עכשיו

הוועדה שהבטיחו לכם, התברר ששיקרו או לא

אמרו אמת.
מוטי בס
הקביעה הביקורתית של משרד מבקר המדינה
אומרת
"מהדברים שהובאו לעיל עולה כי מדובר

לכאורה בעסקה שבה התנאי לקבלת הפרויקטים הנוספים הוא מינויו של עובד י'

לתפקיד סמנכ"ל. התניה גזו, ולו גם במשתמע, פסולה היא מעיקרה. לדעת משרד

מבקר המדינה מינויו של עובד יי הוא פסול ומהווה על פניו פגיעה חמורה

בטוהר המידות''.

יש לנו פרשה דומה מאוד במאפייניה גם בחברת "פרזות". בתחילת נובמבר 96'

פנה סגן שר הבינוי והשיכון אל מנכ"ל "פרזות", חברה ממשלתית עירונית

לשיכון, בבקשה להביא לאישור דירקטוריון החברה את מינויו של עובד נוסף

בחברה. המינוי אושר בישיבת הדירקטוריון באותו חודש.



מה שאנחנו העלינו בבדיקה זה ש"לקראת ישיבת הדירקטוריון, באמצע נובמבר

96 ', נמסרו לחברי הדירקטוריון בין היתר מכתב של סגן השר אל מנכ"ל החברה

מאותו חודש, קורות חייו של עובד י"א ופרטים על עלות שכרו הצפוי. סגן

השר ציין במכתבו כי עובד י"א יהיה אחראי בתוקף תפקידו כסמנכ"ל לפרויקט

בגה דירתן ולטיפול בהוסטלים שבניהול החברה". זה מה שמצאנו. עולה

מהמסמכים שהייתה פה פנייה של סגן השר, מזוהה בשם וגם עם זיהוי של

המטלות שיוטלו על אותו אדם. "יצוין כי בחודשים ינואר-פברואר 95' -

דהיינו, שנה וחצי לפני זה - פנה מנכ"ל "פרזות" אל שר הבינוי והשיכון

דאז ואל ראש עיריית ירושלים בבקשה שיוטל על החברה ביצועו של עובד בנה

דירתך. המנכ"ל ציין בפניותיו כי לחברה מבנה ארגוני פונקציונלי ויעיל,

גוח אדם מנוסה ומיומן, הנגון למלא גל משימה שתוטל עליו". האם היה צורן

באדם נוסף כדי למלא את התפקיד? זאת השאלה. "עוד יצוין כי ביולי 96'

החליטה הממשלה לבטל את פרויקט בנה דירתן". אנחנו מדברים על נובמבר 96',

אז דובר על למנות אדם לטפל בפרויקט בנה דירתך, בעוד שכבר ביולי הוחלט

לבטל את הפרויקט.

"מנכ"ל החברה ציין בישיבה גי בפניית סגן השר למנג"ל החברה, לא זו בלבד

שהוגדר בפירוש התפקיד, אלא צוין גם השם שיועסק בו. המנג"ל ביקש מחברי

הדירקטוריון לאשר את בקשת סגן השר שעובד י"א יטפל בנושא בנה דירתן,

וציין שאם פרויקט בנה דירתן יעבור לפרזות, זה יוסיף תוגן, תדמית

והגנסות לחברה, בתוצאה מהתקציבים שיועברו בעקבות זה". זה באמצע נובמבר

96'.
היו"ר רן כהן
כלומר, ארבעה חודשים אחרי שהממשלה החליטה

לבטל את הפרויקט.

מוטי בס; כן.

"גן ציין המנג"ל שהבקשה נתמגת בידי ראש

עיריית ירושלים והוסיף גי נוגח הצורן בתוספת משימות לחברה, נושא שעלה

פעמים רבות בדיוני הדירקטוריון, הוא מבקש לאפשר שלא לראיין מועמדים

נוספים לתפקיד, למרות דרישה המופיעה בנוהל ועדת המנגנון. עוד ציין

המנג"ל גי אין תקן לסמנג"ל נוסף, ומימון עלות המשרה היא בשלב הנוגחי

מתקציב החברה, עד שפרזות תקבל את פרויקט בנה דירתן שיאפשר את מימונה.

נציג רשות החברות הממשלתיות ציין גי עמדת הרשות היא שבחברה הגדולה של

פרזות די בסמנכ"ל אחד, ומאחר שנושא פרויקט בנה דירתך מוקפא עדיין, אין

טעם לדון במינוי עגשיו".
בסיום הדיון הוחלט
"לאשר את מינוי עובד י"א לתפקיד סמנג"ל בחברה

לטיפול בנושא בנה דירתן. עת נקבע גי בתום חמישה חודשים ממועד אישור

המינוי יתגנס הדירקטוריון כדי לדון ולבחון אם החברה קיבלה לידיה את

ניהול הפרויקט בנה דירתן, תפקיד שלמטרות קידומו מונה הסמנג"ל, ובהתאם

לדיווח לדון על המשן העסקתו".
הקביעה שלנו אומרת
"הדברים המתוארים לעיל מעלים חשש שמא נעשתה עסקה

שבה הותנתה מסירת פרויקט בנה דירתן לפרזות במינוי עובד י"א לתפקיד

סמנג"ל. התניה גזו, ולו גם במשתמע, פסולה היא מעיקרה".

"מהשתלשלות הטיפול במינויו של עובד י"א עולה גי השיקולים שעמדו ביסוד

המינוי לא היו ענייניים ולא לטובת החברה בלבד. עיון בפרוטוקול



הדירקטוריון מלמד כי עובד י"א מונה על-פי בקשת סגן השר שלא לשם צורכי

החברה. לפיכך חברי דירקטוריון פרזות שנטלו חלק בהחלטה, פעלו בניגוד

לחובת הנאמנות לחברה".
בשולי הדברים אנחנו מציינים
"במרץ 96' אותו עובד י"א יצא לחופשה ללא

תשלום משירות המדינה, לאחר שנפתחו נגדו הליכים משמעתיים בשל היותו חשוד

בביצוע עברות של התנהגות שאינה הולמת ואינה הוגנת. לדעת משרד מבקר

המדינה ראוי היה שהדירקטוריון ידון בעובדה ?ו בין שאר הגורמים

הרלוונטיים בבואו למנות את פלוני לתפקיד בה בגיר".

אגב, עד שבוע לפני זח הוא חיה חבר דירקטוריון "פרזות", אותו מועמד.
היו"ר רן כהן
הייתי מבקש שתסיים בנושא של הרשמת כדי שנוכל

לעבור לדיון.
מוטי בס
בפרק מינויים פסולים, יש לנו עוד נושא אחד,

ואחרי כן אני אעבור לנושא הרשמת.

הנושא האחד הוא חברת כוח-אדם. אנחנו מצאנו דבר מעניין. בשנת 94' משרד

הבינוי והשיכון פרסם מכרז לקבלת שירותי כוח אדם מחברות שמספקות שירותים

כאלה, חברות מוכרות וידועות. זכו בו שש חברות. בפרוטוקול ועדת המכרזים

להסכמי שירותים מיום 1 יולי 96', דהיינו, שנתיים וחצי לאחר אותה זכייה

של שש החברות, צוין, ואני מצטט: "בשל העובדה שיש דרישה בשילוב עובדות

מהמגזר החרדי בלשגת השר והמנכ"ל במשרדנו, יש צורך בהעסקת חברה המתמחה

במגזר זה". עוד צוין בפרוטוקול כי: "חברה מסוימת אשר לה התמחות במגזר

החרדי התמודדה במכרז משנת 94', והיא נפסלה בשל אי-עמידה בדרישות המגרז.

נושא עמידת החברה בתנאי המגרז נבדק בימים אלו מחדש - זאת אומרת, ביולי

96' בדקו מחדש את המכרז של 94' - ונמצא שהחברה עומדת בגל תנאי המגרז"

ולכן הוועדה החליטה לאשר התקשרות עם אותה חברה למתן שירותי כוח אדם

למשרד.

זה שעובדי המגזר החרדי הופנו דווקא לחברה שלא זכתה במכרז מעלה את החשד

שמא בשילוב העובדות בלשכת סגן השר ובלשכת המנכ"ל הייתה משום העדפה

פסולה.
היו"ר רן כהן
כשקראתי את הפרק הזה, לא היה ברור לי אם זה

מתייחס למשרות האמון או בכלל למשרד?
מוטי בס
כתבניות, עובדות טכניות בלשכת סגן השר

והמנכ"ל, מה שמקובל לקבל מחברות כוח-אדם. מה

שלא מצאנו שנבדק, זה שאולי שש החברות שזכו במכרז יכולות להשתתף. זאת

אומרת, יש פה ליקוי על גבי ליקוי. אתה לא צריך להעדיף עובדים מהמגזר

החרדי, אבל אם כבר, למה לא נבדק שמא שש החברות שזכו גם יכולות לספק

עובדות מהסוג הזה? אז יש לנו פה שני ליקויים, אחד על גבי השני.

עכשיו אני עובר לרשם הקבלנים. "בבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה וממצאיה

פורסמו בדוח השנתי הקודם, 46, נמצאו ליקויים בתפקודו של רשם הקבלנים,

שזה עובד י"ב. בגלל זה אי-הוצאת צווים מנהליים להפסקת בנייה וליקויים

נוספים. לאחר הביקורת, ועל רקע ממצאיה, ביטל שר הבינוי והשיגון דאז,

במרץ 96/ את מינויו של עובד י"ב בתפקיד רשם הקבלנים ומינה במקומו את



עובד י"ג. באוקטובר 96' ביטל ראש-הממשלה, בתפקידו גשי הבינוי והשיכון,

את מינויו של עובד י"ג ושב ומינה במקומו את עובד י"ב", אותו רשם קבלנים

שבו עסקנו בדוח 6A

"בבדיקה לא נמצאה הפסקה עניינית לביטול המינוי של עובד י"ג ולמינויו

החוזי של עובד י"ב. ביטול מינוי שניתן רק שבעה חודשים קודם לכן, בלי

שתהיה הצדקה עניינית לביטול, אינו סביר ואינו עולה בקנה אחד עם סדרי

מינהל תקין, ואף עלול לפגוע בתפקודה של היחידה. יתרה מזאת, הנסיבות

מעלות חשש שמינויו של עובד י"ג לא בוטל אלא בדי לאפשר את מינויו החוזר

של עובד י"ב, תמוה עוד יותר המינוי החוזר של עובד י"ב לאחר שמינויו

בוטל על רקע תפקוד לקוי של היחידה ושלו, של אותו עובד י"ב, כעומד

בראשה".
היו"ר רן כהן
נדמה לי שזה קראתי "עזות המצח כלפי ביקורת

המדינה". בין היתר החלפתה של הרשמת ברשם

החדש, היה בגין ביקורת מאוד נוקבת שהייתה למבקר המדינה, והחזרתה למרות

הביקורת, ללא כל סיבה מצדיקה ופיטורי הרשם החדש, היא הנתונה לביקורת

כאן.

על-פי הצעת מבקר המדינה, אני מבקש ממר צרפתי לתת את התגובות על הפרק של

המינויים הפוליטיים, כי אני מבין שעל העניין הזה באמת התגובות דאז היו

די מועטות.
בנימין צרפתי
רק להזכיר לציבור שבמקביל לדוח מבקר המדינה

שמונח על שולחן הכנסת, מניח ראש-הממשלה את

הערותיו לדוח מבקר המדינה.

לגבי דוח המינויים הפוליטיים, ההערות של משרד ראש-הממשלה הן מעטות

ביותר. למעשה באף מקרה, לא חולק ראש-הממשלה על העובדות ועל הממצאים.

ישנה התייחסות לפרשנות של הדברים. המקרה הבולט הוא לגבי הערת מבקר

המדינה לגבי יועץ ראש-הממשלה בתחום תיאום שליטה ובקרה, שמבקר המדינה

מצאה שאיו לו השכלה פורמלית והוא גם לא עונה על ההגדרה של כישורים

עודפים. ראש-הממשלה או משרד ראש-הממשלה בתשובתו תיאר את חיי העובד

וטוען שעל-פי הערכתו אכן מדובר בכישורים עודפים.

כל הנתונים שראש-הממשלה מביא בתשובתו היו בפני מבקר המדינה ערב כתיבת

הדוח, נשקלו במשרד, ולא נמצאה הקבלה בין התפקידים שלו לתפקיד הנוכחי.

בין היתר הוא היה מפקד סיירת, שזה ודאי תפקיד שראוי לכל ההערכה,

ותפקידים נוספים אחרים במגזר האזרחי, ומדובר בבחור בן 29, שבהחלט

הישגיו נאים בהתייחס לגילו, אבל אי-אפשר להגיד שמדובר בכישורים עודפים,

שבגללם הוא יכול למלא תפקיד כל כך בכיר בנקודה כל כך רגישה ובעמדה כל

כן בכירה. לכן הטענה של ראש-הממשלה נדחתה כבר בשלב המקדמי ולא התקבלה

גם אז, ולכן אין סיבה שהיא תתקבל גם עכשיו.
יוסי כץ
אני קראתי את תשובתו של מנכ"ל משרד

ראש-הממשלה בגיליון "לאשה" שהתפרסם ערב החג

האחרון, ומעשה שהיה כך היה. שם הוא כתב שמבקרת המדינה, הפרקליטות,

התנועה לאיכות השלטון, הירוקים, משתקים את השירות הציבורי ומרתיעים

אנשים מוכשרים מלעבוד בשירות הציבורי. אני מצטט מה שהיה כתוב בגיליון,

בריאיון אתו. זאת התשובה, זה משקף את היחס של מנכ"ל משרד ראש-הממשלה.
היו"ר רן כהן
אני אומר עזות מצח, ואתה אומר חוצפה.
בנימין צרפתי
תשובת נציב שירות המדינה שניתנה למבקר

המדינה ניתנה גם לראש-הממשלה לקראת הכנת

תשובתו לדוח מבקר המדינה. למעשה נציב שירות המדינה חוזר על הדברים שהוא

מסר ישירות למבקר המדינה, דברים שמבקר המדינה דחתה באופן חד-משמעי עובר

לכתיבת הדוח, כך שלמעשה אין פה דברים חדשים, אלא חזרה על דברים ישנים

שלא התקבלו, כי מבקר המדינה הייתה בדעה שההנחיות הקודמות של הנציבות

ומה שנאמר קודם לכן בתקשי"ר, אלה דברים רלוונטיים ותקפים, וכל שינוי

יכול לחול מכאן ולהבא, ולא רטרואקטיבית. לכן הדברים לא התקבלו על-ידי

מבקר המדינה עוד בשלב הקודם.

משרד ראש-הממשלה עונה בתשובתו שהפסקת עבודתו של היועץ המשפטי למשרד חלה

רק עשרים יום לפני תום החוזה, והוא מנסה לגמד את הנושא ולהגיד שלכאורה

מדובר בעניין פעוט, ולמה עושים עניין מהפסקה כל כך קצרה.

חשוב להדגיש שנטרולו של היועץ המשפטי מהתפקיד החל מיד עם כניסת הממשל

החדש לתפקיד, ולא מדובר על עשרים יום, אלא מדובר על כמעט חודשיים. בכל

מקרה לא היינו מתערבים בשיקולים שלהם אילו היינו רואים שהדברים נעשו

כדת וכדין ומתוך שיקולים ענייניים, ולא באופן שאנחנו מצאנו שלמעשה

נעשו,. שלא לפי התקשי"ר, לא לפי הנחיות נציבות שירות המדינה, ולא

השתכנענו שנעשו משיקולים ענייניים. אדרבא, אמרנו שכנראה זה נעשה

משיקולים פוליטיים. כך שאין עניין להיאחז בעשרים יום, בעוד המהות כולה

אינה תואמת את המקובל בשירות המדינה.

לגבי היועץ שלא ענה לדרישות הטכניות, שוב, יש התייחסות. אנחנו לא

מתווכחים. הוא לא ענה, הוא הכיר בזה לבד, ובשאר רוח הוא קם ועזב לפני

שהוא יתבקש לעשות זאת, וזה ייאמר לשבחו ולזכותו.
היו"ר רן כהן
נדמה לי שלגבי הנושאים החמורים והקשים ביותר

שעלו בביקורת המדינה בכלל אין תשובות,

ולמעשה אין גם טיפול ראוי.

אני רוצה להסב תשומת לב, לפני שאני מעביר את רשות הדיבור למר הולנדר,
נציב שירות המדינה, לשני דברים
(1) אנחנו עמדנו כאן בעצם בבירור לא רק על מינויים פוליטיים פסולים,

אלא גם על עסקות פסולות, שנעשות בתוך המערך הזה של המינויים בתוך

הדרג הממשלתי. ונדמה לי שהדברים הם חמורים ביותר, אם לא פליליים,

ונצטרך כמובן לדון בהם.

בנושא של העסקות הפסולות, נדמה לי שמר הולנדר לא יוכל להחכים אותנו

הרבה, אולי כן, ואני אשמח מאוד, אבל מר הולנדר, הייתי רוצה לשאול

אותך בראשית הדברים, אולי תוכל לעמוד על זה. בכל-זאת לאחר פרסום

דוח מבקר המדינה, למחרת או יומיים לאחר מכן, ראיתי כותרת בעיתון

שציטטה אותך אומר שהמינויים הללו הם לא כל המינויים הפוליטיים, אלא

יש הרבה יותר, או משהו מלשון שזה רק קצה הקרחון, מה שהתגלה כאן.

אולי גם תוכל באמת להשכיל אותנו מה המצב האמיתי.



(2) מת נעשה בינתיים כדי לתקן את המצב הזה, כי ככלות הכול, הביקורת

ניתנה כדי לתקן.
יוסי כץ
שאלה - הנושא של המינויים הפוליטיים הוא

נושא, אני לא יכול לומר עתיק יומין, אבל הוא

נושא שמבקר המדינה נתן דעתו עליו שנים רבות. אגב, מצפוני שלי נקי, אמנם

היום אנחנו דנים בממשלה שאני אינני תומך בה, אבל אני הגשתי בשעתו

עתירות נגד ממשלת העבודה בשני מינויים פוליטיים, ושניהם בוטלו בלי צורך

בפסק-דין אפילו. כך שמצפוני נקי. השאלה שנשאלת היא האם לאור העובדה שיש

כל כך הרבה ביקורת בנושא של מינויים פוליטיים, ביקורת שחוזרת על עצמה,

האם רק אחרי שעושים מעשים למנוע או לתקן את הנושא, האם יש אפשרות להטיל

סנקציות משמעתיות? כשמדברים על השרים, אפשר לומר שהציבור שופט אותם

בבחירות, אבל כאשר מדובר בפקידי מדינה בכירים ככל שיהיו, השאלה שלי היא

האם אין מקום לנקיטת הליכים משמעתיים על-פי החוק, חוק שירות המדינה -

משמעת, או חוק יסודות התקציב, נגד פקידי מדינה שסרחו.
היו"ר רן כהן
במיוחד כאשר המשרד המוביל זה משרד

ראש-הממשלה, שנותן דוגמה רעה.
שמואל הולנדר
אדוני היושב ראש, גברתי מבקר המדינה, ברשות

היושב ראש, אני אתייחס ואעיר מספר הערות

כלליות לנושא המינויים הפוליטיים, ואחר-כך אומר כמה מילים על הממצאים

באופן ספציפי.

תופעת המינויים הפוליטיים מלווה את המדינה למעשה מאז קומה, כשבכל העת

קיים המתח בין שני האינטרסים המנוגדים, הרצון של הדרג הפוליטי הנבחר

לאייש משרות באנשי שלומו, אם מטעמים של אמון, מטעמים של "אני נבחרתי

לבצע מדיניות מסוימת, אני צריך אנשים שאני יכול לעבוד אתם", או אם

מטעמים "פחות כשרים", כמו לתגמל מישהו על עזרה פוליטית לפני הבחירות

וכיוצא בזה. מאידך גיסא, קיים האינטרס של הציבור שיהיה שירות מדינה

מקצועי, סגל קבוע, נטול זיקה פוליטית, שאינו מתחלף עם חילופי שלטון,

ולמעשה משרת בנאמנות את המדינה וכל ממשלה נבחרת, ללא הבדל מפלגה או

אידיאולוגיה כזו או אחרת.

כפי שאמר אדוני היושב ראש בתחילת הדברים בצדק, צריך להבדיל בין שני

הסוגים, בין משרות האמון, של מנכ"לים, יועצים, עוזרים, שזו פרורוגטיבה

של השר למנות אנשים שהוא מאמין בהם באופן אישי, לבין - וכאן אני מגיע

לעניין שמטריד אותי יותר מכול - המינויים הפוליטיים הפסולים, הבלתי

ראויים, דהיינו, הניסיונות, שלעתים קרובות מצליחים, להחדיר אנשים

במינויים פוליטיים לתוך הסגל המקצועי של שירות המדינה. אלה המינויים,

הבלתי כשרים האלה, שצריכים להטריד את כולנו, אותי בראש ובראשונה כנציב

שירות המדינה, אבל את הציבור כולו, כיוון שהם פוגעים באשיות השלטון,

באשיות המשטר התקין, כפי שאנחנו רואים אותו בשירות המדינה. בעניין הזה,

שוב, אני מוכרח לומר למרבה הצער, כל הממשלות היו נגועות במשך כל השנים,

ובמידה רבה הדבר תלוי בשר. יש שרים שנטו יותר למינויים פוליטיים, שרים

שנטו פחות, אבל קשה לבוא ולומר שממשלה כזו או אחרת היא "רעה" יותר או

פחות.

בתקופת הממשלה הקודמת מונתה ועדה בראשותו של השופט בן-דרור, שהיו חברים

בה פרופסור גנור, קודמי בתפקיד, ואני, שהייתי אז מזכיר הממשלה; ואנחנו



בעצם המלצנו, הגשנו דוח מפורט למדי, בו ניסינו לצמצם את תופעת המינויים

הפוליטיים וליצור חיץ בלתי חדיר בין המינויים הפוליטיים "הכשרים",

כלומר, במשרות האמון, לבין המשרות של הסגל המקצועי הקבוע. התייחסנו עוד

לכל מיני דברים בעניין הזה. למרבה הצער, הדוח הזה הוגש לממשלה הקודמת,

נדון בה, לא התקבל בהתלהבות רבה, ונקבר. עכשיו אני מקווה להעלות אותו

מתהום הנשייה, וכבר עשיתי פעולות בעניין הזה, ובדעתי להביא אותו שוב

לדיון בממשלה, כיוון שאם המלצותיו יתקבלו, יהיה בו כדי לתקן במידה רבה

ולהפחית את התופעה במידה רבה.

אחת הדרכים שבהן מתבצעים מינויים פוליטיים בלתי כשרים היא בצורה של

מינוי בפועל או מילוי מקום, כשבאים ומשבצים אדם במשרה פנויה, אדם שיש

לו זיקה פוליטית כזו או אחרת, ואחר-כך הוא כבר יושב במשרה. אחר-כך

כשמתפרסם המכרז, הוא במידה רבה פיקטיבי. כדי למנוע את הדבר הזה, הוצאתי

הנחיה פנימית בנציבות, וזה דבר שלא נעשה בעבר. קודם כול, כל הצעה להרכב

ועדת מכרזים למשרה שדרגתה 43 ומעלה, או בדירוג המח"ר או בדירוגים

המקבילים, אני באופן אישי רוצה לבדוק את הרכב הוועדה, כדי לבדוק שהמכרז

אכן יהיה טהור ונקי, שחברי הוועדה, לפחות אלה שבשליטת הנציבות הם אנשים

ראויים, שאני יכול לסמוך על שיקול דעתם, בעיקר באותם מכרזים שאני מרגיש

שיש חשש להשפעות. מה שלא פחות, ואולי אפילו יותר חשוב, אני לא מוכן

יותר שמינויים בפועל או מילוי מקום יאושרו על-ידי דרגים כאלה ואחרים

במשרד או בנציבות; בדרגות האלה אני רוצה לאשר באופן אישי.

אני מצהיר פה באופן הכי פומבי, הכי גלוי, שאני לא אאשר שום מינוי כזה

של מילוי מקום או מינוי בפועל, אם אני אראה שהוא נגוע פוליטית. אם

מדובר בעובד קבוע מבין הסגל המקצועי, שבאופן זמני ממנים אותו עד למכרז,

זה דבר תקין, לפעמים גם דבר הכרחי, אבל אני לא אתן יד לכך שימנו אדם

פוליטי בצורה כזו, בוודאי גם אם הוא נטול כישורים, כפי שלמרבה הצער

נעשה.

יתרה מזו, מאז שהתמניתי לתפקיד, ביטלתי שורה לא קטנה של מינויים שנראו

לי מינויים פוליטיים לא תקינים, ונעשו בדרכים לא תקינות בכמה משרדים,

ומנעתי כמה מינויים כאלה. הבעיה היא שאני לא יודע על כולם, כי מטבע

הדברים יש משרות או יש מינויים שיש כל מיני דרכים גם לעשות את זה מבלי

שהנציבות יודעת על כך. בכל מקרה, באותם מקרים שהגיעו לידיעתי, אני

מנעתי, אני ביטלתי. אני לא רוצה לפרט פה כדי לא לגרום לאי-נעימות לשר

כזה ואחר, מה גם שאני לא רוצה למנות את כולם. אבל אני נחוש בדעתי לעשות

את זה, מפני שאחרת אני חושב שאני מועל בתפקידי.
היו"ר רן כהן
תן לנו מושג מה זה דרגה 43 ומעלה.

שמואל הולנדי; דרגה 43, למעשה מדובר במשרות שאנחנו קוראים

להן הסגל הבכיר, שזה פחות או יותר מדרגה של

מנהל אגף ומעלה. זאת אומרת, דרגה 43 זה מנהל אגף, דרגה 44 זה מנוזל אגף

בכיר או סמנכ"ל, ו-45 זה משנה למנכ"ל. בעצם מדובר בשלוש-ארבע הדרגות

העליונות של סולמות הדירוג, ששם בעצם הבעיה.
היו"ר רן כהן
יש תקשורת בינך לבין נניח החשב הכללי לגבי

תשלומי שכר לעובדים, שפתאום מופיעים חדשים

בתוך רשימת מקבלי המשכורות!
שמואל הולנדר
כן. בדרך כלל כשמדובר בעובדים, הם לא יכולים

להתקבל שלא באמצעות הנציבות, כיוון שחייבים

לחתום אתם חוזה, ואם אין אישור, אין משכורת. לפעמים משלמים להם מפרעות

לתקופה של מספר חודשים. הבעיה היא באמת בהעסקה מחוץ למסגרות, והדברים

נאמת פה. למשל, כשממנים מינוי פוליטי באמצעות חברת כוח-אדם. ואגב,

באמצעות חברות כוח-אדם לפעמים ממנים אנשים לאו דווקא למשרות זוטרות,

לפעמים זה למשרות בכירות כדי לעקוף את התקן, או לעקוף את הווטו של

הנציבות, ואנחנו לא יודעים על כך בכלל, כי זה בכלל במסגרת תקציבית אחרת

לגמרי. או למשל כשממנים אנשים כיועצים קבלנים, ובצדק הביקורת. לא בכדי

יצאה אותה הוראת נש"מ עוד מזמן שאין למנות יועצים קבלניים בלשכות שרים,

מפני שאחרת קל מאוד לעקוף את כל הדבר הזה. יש לו תקן למספר מסוים של

יועצים, אבל כקבלנים הוא יכול ככל שהתקציב מאפשר לו למנות מספר בלתי

מוגבל, שלא לדבר על הבעיות המשפטיות שנובעות מכך. אדם שאיננו עובד

מדינה, לא חלים עליו חוקי שירות המדינה, לא חל עליו חוק שירות המדינה

משמעת, נוצרות הרבה בעיות משפטיות ואתיות שקשה לחיות אתן.
היו"ר רן כהן
מר הולנדר, בכל-זאת מה מקורות המידע שלך

ואיד אתה יכול לסתום את הערוצים שבהם ממנים

אנשים תוך עקיפתך?
שמואל הולנדר
נכון. לשם כך כאן אני צריך את העזרה של משרד

האוצר, החשב הכללי והממונה על התקציבים.

אנחנו עכשיו עושים אתם עבודה משותפת, כדי שלא יהיה מצב שמינוי שאנחנו

לא היינו מאשרים אותו, בגלל שהוא מינוי בלתי תקין, החשב באופן תמים

לגמרי מאשר אותו במסגרת הוצאה תקציבית. אנחנו עובדים על העניין הזה,

ואני מקווה שהדבר הזה גם יביא תוצאות.
עוזי ברלינסקי
לפני שמר הולנדר מתקדם, אני רוצה להפנות

תשומת לב הוועדה להחלטה שקיבלה ועדת השרים

לענייני ביקורת המדינה לעניין העסקת עובדים קבלנים בשירות המדינה.

הוועדה הטילה על נציב שירות המדינה, יחד עם הממונה על התקציבים והחשב

הכללי במשרד האוצר, לקבוע מתכונת לפיקוח על העובדים הקבלנים בשירות

המדינה. הנושא הזה עלה בעקבות הערות ביקורת המדינה בפרק המאזן בתקציב

המדינה, והנושא הזה יעלה על סדר יומה של ועדת השרים בחודשים הקרובים,

ונעקוב ונראה איך נוצרה המתכונת החדשה. אני מניח שנציב שירות המדינה גם

התכוון, כאשר דיבר, גם למתכונת החדשה הזאת.
היו"ר רן כהן
השאלה היא האם שר האוצר או מנכ"ל משרד האוצר

יתנו את ההוראה לחשב הכללי לסייע סיוע מלא

לנציב שירות המדינה לסתום את הפרצות.
עוזי ברלינסקי
יותר מזאת, הרשימה המלאה תופיע ותפורסם,

ואפשר יהיה לעקוב באופן גלוי אחר אותם

אנשים, גם אם הם אינם מוגדרים כעובדי מדינה.

שמואל הולנדי; לגבי השאלה של חבר הכנסת יוסי כץ לגבי

סנקציות משמעתיות. הבעיה היא שבדרך כלל

מאחורי המינויים האלה עומדים שרים. תמיד אפשר למצוא את המנכ"ל הזה או

האחר. אני חושב שיהיה לא הוגן להיתפס לפקיד, בעוד שבעצם הדרג הפוליטי



הוא זה שנותן את ההנחיה או עומד מאחוריה. אבל אני לא שולל את העניין

הזה. אס יימצא שבאמת הנסיבות למינוי הן כאלה שגם יש בהן משוס עברות

משמעת, בהחלט נצטרך לשקול את זה ולבדוק את זה.

אני אתייחס לממצאיס, לפחות אלה שנוגעיס לנציבות שירות המדינה, למרות

שאני באופן אישי למעשה יכולתי לבחור בחיים קלים, מפני שנדמה לי

שהליקויים או המינויים שדובר עליהם כאן, רובם ככולם נעשו לפני שנכנסתי

לתפקיד, אבל אני חושב שראוי להתייחס לגופו של עניין. אגב, חלק מהדברים

בהחלט מקובלים עליי וגם עשינו פעולות, ואני אתייחס לדברים אחד אחד.

לגבי היועץ נטול הכישורים או חסר ההשכלה האקדמית, הוא אכן מונה לפני

שאני נכנסתי לתפקיד. הוא מונה למעשה בתקופת קודמי בניגוד לקריטוריון

שקודמי קבע. אבל פה אני מבקש לציין משהו, ואני כמובן מאוד מכבד את עמדת

מבקר המדינה, אני לא יכול שלא לציין שבמשך 11 שנים אני ישבתי בצד ההוא

של המתרס כעובד של משרד מבקר המדינה. אני בכל-זאת מבקש גם להציג את הצד

השני של המטבע.

מאז ומתמיד לא נדרשו כישורים כלשהם פורמליים מאותן משרות אמון. כלומר,

בדקתי, אפילו בדקתי בין זקני נציבות שירות המדינה, אפילו דיברתי עם

עובדת אחת שעובדת 38 שנים בנציבות ועסקה בתחום הזה, והיא העידה בפניי

שמעולם לא נדרשו כישורים פורמליים כשמדובר היה במשרות האמון האלה. גם

בתקופה שאני עבדתי עם ראש-הממשלה יצחק רבין ז"ל ויבדל"א שמעון פרס,

והיו להם יועצים ללא השכלה אקדמית, הדברים לא נדרשו, מתוך איזו שהיא

תפיסה, שאולי אפשר לחלוק עליה אבל אפשר גם להבין אותה, שראש-הממשלה או

שר ממנה לעצמו אדם שהוא חושב שהוא מתאים למשרת האמון, והנציבות לא

צריכה לבוא ולהגיד "אתה לא יכול למנות אותו".
מרים בן-פורת
זו ביקורת על הנציבות הקודמת. היא קבעה משהו

אחר.
שמואל הולנדר
אני פשוט מבקש להציג את הצד השני של המטבע.

אין בדברים האלה שחור ולבן. אני פשוט מנסה

לאזן את התמונה.
היו"ר רן כהן
בזכות הביקורת, אני יכול לומר שמבקר המדינה

אמרה במפורש שגם אם לא קיימים כישורים

פורמליים, אז לפחות היו מתקיימים כישורים עודפים אחרים.
שמואל הולנדר
נכון.
מרים בן-פורת
אינני נוהגת להיכנס לדברי אחרים, בוודאי

שאינני רוצה להפריע לנציב שירות המדינה, אבל

הנציב הקודם קבע שעל המועמד להיות בעל השכלה אקדמית. נדמה לי שהנציב

הנוכחי ירצה שאם הוא יקבע משהו כזה, ימלאו את התנאי הזה. אין יכולים

היום להסתכל במשקפת אחורה, ובכל-זאת ללכת קדימה ולקשור את העבר עם

ההווה. אומרים שאז לפעמים מאבדים את העתיד, וצריך לחשוב גם על העתיד.

אם אדוני יקבע איזה שהוא תנאי, אני חושבת שצריך לקיים אותו. כך היה גם

אז. היה תנאי. אמרנו שאילו היה מישהו שלא קיים את התנאי הזה, אבל היה

כל כך יוצא דופן לטובה, הייתה לו עדיפות על-פני אחרים בצורה מופגנת,



ניחא. כלומר, שמרנו גם על כבודת של נציבות שירות המדינה ועל הכללים וגם

קצת על השכל הישר.
שמואל הולנדר
אמרתי, הנציב אכן קבע. קודמי אכן קבע את

הכלל הזה, אבל הוא לא הקפיד עליו, מפני

שאותו יועץ מונה בתקופת קודמי, הוא לא מונה בתקופתי. דבר שני, אני מציג

שאלה, מדוע הוא לא קבע את התנאי הזה גם לגבי יועצים שהיו בממשלה

הקודמת? ודבר נוסף, וזה עניין הכישורים העודפים. אילו היה מדובר באדם

נטול השכלה לחלוטין, אדם שלא עשה כלום בחיים, אדם שהביאו אותו אני לא

יודע מאיפה, מובן מאליו שדבר כזה לא היה עובר. אבל בכל-זאת מדובר באדם

שהיה לו רקע צבאי מרשים מאוד - ושוב, אני מדבר כאדם שלא אישר את המינוי

הזה, אבל אני פשוט מנסה לומר את זה באופן אובייקטיבי - בעל כישורים

ניהוליים. אני מוכרח לציין, ופה אני אומר את זה כמי שאין לו שום אינטרס

אישי בעניין הזה, הוא נחשב היום, וזה מקובל ממש בשירות המדינה, כאחד

העובדים המעולים ביותר שיש היום בשירות המדינה. הוא לא עוסק בתחום

פוליטי, הוא עוסק בתחומים חברתיים, כלכליים וכיוצא באלה, ובתחומים האלה

הוא עושה דברים בצורה בלתי רגילה. כמי שמכיר את משרד ראש-הממשלה מספר

שנים, אני לא יכול אלא להביע התפעלות; כלומר, במקרה הספציפי הזה,

המינוי התברר כמוצלח מאוד.
יוסי כץ
יש לו בינתיים תואר אקדמי?
שמואל הולנדר
הוא עומד לסיים את הלימודים.

גם לגבי המלצות ועדת קוברסקי, שטענה שנדרשת

השכלה אקדמית, (אני עצמי ניסחתי, אגב, חלק גדול מדוח קוברסקי בזמנו,

בתפקידי כיועץ משפטי של נציבות שירות המדינה, לכן אני ודאי רוחש הרבה

מאוד כבוד להמלצה של הוועדה) למרבה הצער, קשה לומר שההמלצות מחייבות,

מפני שבסופו של דבר מעט מאוד מהן הוצאו לפועל. מבין שני הכרכים העבים

של הספר, אני מתקשה לראות משהו או מוצא מעט מאוד שהתבצע. ושוב, אני

אומר את זה בהרבה צער, כי הדוח הוא מצוין וחבל מאוד. אז קשה להיתלות

בזה ולומר "בניגוד להמלצות ועדת קוברסקי".
היו"ר רן כהן
אני באמת לא רוצה להתערב, אבל דבר אחד אני

רוצה לומר וברוח טובה. אני חולק על משהו

שנראה לי שהוא יותר באווירה של הדברים. אני חושב שבסך הכול אני מכיר

אותך כבר כמה שנים, בהתנהגותך אתה מייצג דבר קצת אחר אפילו ממה שאמרת

פה. אנחנו מכירים את השלטון במדינת ישראל מזה הרבה מאוד שנים, וזה רצף

של מאמץ להתמודד עם השרלטניות, עם ה"סמוך", עם המפלגתיות, עם העסקנות,

עם הצפצוף על כישורים. כלומר, זה מה שנעשה גם בוועדת קוברסקי, שהיה לך

חלק בה, וגם מה שעשה הנציב הקודם לך, ואני בטוח שאתה עוד תתרום בתקופה

בה אתה הנציב להעלאת הנורמות. אני באמת מציע לכבד את הדברים האלה, ואני

בטוח שאתה מכבד אותם. יכול להיות שהיה איזה מקרה נדיר, שבו מישהו מונה

שלא על-פי תקן והוא מצליח בתפקידו, יכול להיות; אבל זאת לא צריכה להיות

הצדקה לגבי הכללים והנורמות שאתם מנסים לעשות כדי לשפר את המערך

הממשלתי.
שמואל הולנדר
נכון. לי מאוד חשובה רמת שירות המדינה,

ואנחנו מאוד מקפידים. נאמר שאין מטילים גזרה

שאי-אפשר לעמוד בה. יש גזרות שקשה מאוד להטיל על הדרג הנבחר. כשמדובר

במשרות אמון ספציפיות, לא בכדי אני מבדיל כל הזמן בין משרות האמון לבין



משרות המקצועי הקבוע. משרות האמון - הם באים עם השר, הם הולכים עם השר.

כל זמן שהם נשארים עם אותה תווית של משרת אמון והם לא משתלבים במערך

ההיררכי האינטגרלי של שירות המדינה, יותר קל לי להיות עם זה. אם אנהנו

לא ניתן לשרים קצת הרפש פעולה באותו תהום לגיטימי שלהם, אנהנו עלולים

לאבד את מה שאנהנו כן רוצים לשמור עליו מכל משמר, וזה את האיכות

ואי-התלות של הסגל המקצועי, שרובו ככולו מנהל ומנווט את שירות המדינה.
היו"ר רן כהן
אתה תמליץ לבטל את ההמלצות של קודמך?
שמואל הולנדר
לא, ודאי שלא, אני גם לא ביטלתי. במקרה הזה

אני פשוט הסברתי. אני לא מבטל שום דבר.

להפך, תכף נגיע לעניין המתנדבים, ואני אראה שלא רק שלא ביטלתי אלא

אפילו חיזקתי, ומיד אני מגיע לעניין היועצים שלא בשכר.

תופעת היועצים המתנדבים מלווה גם היא את שירות המדינה, ואני אומר מיד,

התופעה איננה חיובית. היא אבל מלווה את ראשי-הממשלה והשרים במשך כל

השנים, מאז ומתמיד. לפני מספר שנים, כשאני עוד הייתי יועץ משפטי

בנציבות שירות המדינה, פרסמנו פרק בתקשי"ר, שניסה למצוא איזה שהוא

איזון בין חוסר האפשרות למנוע את הדברים האלה באופן טוטאלי מחד גיסא,

ומאידך גיסא לשמור על איזו שהיא נקיות, ניגוד עניינים, שימוש בתואר

ושורה ארוכה של מגבלות.

אני אומר גם בשני משפטים מה הבעייתיות של העסקה שלא בשכר. לכאורה,

תבואו ותגידו מצוין, בא בן-אדם, מוכן לתרום מזמנו וממרצו שלא על-מנת

לקבל פרס, מה יכול להיות רע בזה? זו העמדה של ראש-הממשלה. אנחנו חושבים

שזה לא כל כך פשוט. הוא אמנם לא מקבל שכר במישרין בשירות המדינה, אבל

כשאדם הוא יועץ ראש-הממשלה או יועץ שר, הוא מקבל לפעמים את שכרו מעל

ומעבר בכל מיני מקומות אחרים. בתוקף מעמדו הוא יכול להגיע לדברים שאדם

מן היישוב אינו יכול להגיע אליהם. במיוהד חמור הדבר אם אותו יועץ משמש

בתפקידים מאוד רגישים, מייצג את המדינה לפעמים. למשל, על הסכם חברון

חתם דן שומרון, אישיות יוצאת מן הכלל, אבל הוא לא היה עובד מדינה.

כלומר, אדם שאיננו עובד מדינה מייצג וחותם נוכח פני כל העולם על מסמך

בינלאומי, מייצג את מדינת ישראל, דבר שאני חושב שהוא בעייתי. קיימת גם

אותה בעיה שהזכרתי קודם, שהוא לא כפוף לחוקי שירות המדינה. מה קורה

חלילה אם יועץ כזה לוקח שוחד? הוא עובד ציבור, הוא לא עובד ציבור? הוא

לא עובד בכלל. לא רק שהוא לא עובד מדינה, הוא לא עובד בכלל, אין יחסי

עובד-מעביד. לכן הדבר הזה הוא בעייתי.

מכל מקום, מה שקרה במשרד ראש-הממשלה, ושוב, זה היה לפני תקופתי, פעלו

לפי הוראות התקשי"ר ומינו יועצים. גם בעקבות הביקורת וגם בעקבות כל

מיני דברים שאני גיליתי, אני אישית פניתי ליועץ המשפטי לממשלה וביקשתי

ממנו הנחיה וקיימתי דיון, ואני ביקשתי שהיועץ המשפטי יוציא הנחיה

שתחמיר בעניין הזה. מפני שאמנם קודמי הוציא חוזר בספטמבר, החוזר שהוא

הוציא היה שבועיים לפני פרישתו, וחוזר נש"מ אין לו אותו תוקף כמו תיקון

בתקשי"ר, ובמיוחד לא אם אין הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה. ואכן התקיים

דיון, והיועץ המשפטי לממשלה הוציא הנחיה. עכשיו זה בהדפסה, זה עומד

להתפרסם, מפרסמים תיקון לתקשי"ר; והודעת נציבות האומרת: "בעקבות ביקורת

מבקר המדינה והנחיית היועץ המשפטי לממשלה, על משרדי הממשלה להמנע כגלל

מהעסקת יועצים בהתנדבות או יועצים בשכר סמלי, ובמיוחד בלשכות שייט או

סגני שרים. במקרים חריגים בלבד ניתן יהיה להעסיק יועצים מהסוג האמור רק



כאשר כל אפשרות העסקה אחרת איננה ניתנת לביצוע ובאישור מראש של נציבות

שירות המדינה". בעניין הזה אני חושבת שהביקורת אכן צודקת לגמרי. ושוב,

כדי למנוע את מה שדיברנו קודם - העסקה קבלנית. באותה הזדמנות אני כותב:

"כמו כן אנו חוזרים ומזכירים כי אין להעסיק בלשכות שרים או סגני שרים

יועצים במעמד קבלני. על היועצים בלשכות אלה להיות עובדי מדינה". אני

מקווה שהדבר הזה במידה רבה יפתור את העניין ויפחית מאוד את התופעה.

לעניין מינוי היועץ המשפטי במשרד ראש-הממשלה, אין ספק שהביקורת מוצדקת.

אני עצמי, גס לפני שמוניתי כנציב, הייתי יועץ במשרד ראש-הממשלה, וודאי

אחרי שהתמניתי כנציב שירות המדינה, פעלתי ביחד עס היועץ המשפטי לממשלה

הקודם, מיכאל בן-יאיר, לפרישתו של אבי הלוי. אני קיימתי אתו הרבה

שיחות, קיימתי עם מנכ'יל משרד ראש-הממשלה הרבה שיחות, הבהרתי שהמינוי

הזה אינו תקין, לא יכול לעמוד בשום דרך שהיא, ואכן בסופו של דבר העניין

בא על תיקונו והאיש פרש. בעניין הזה אני מאוד מאוד לחצתי שהמינוי של

היועץ המשפטי יהיה מינוי תקין, ואכן זה מה שקרה. מונה יועץ משפטי במשרד

ראש-הממשלה, אל"מ שמעון שטיין, שהגיע מהפרקליטות הצבאית, אדם מקצועי,

נטול זיקה פוליטית, כפי שצריך להיות.

הובא פה באמת איזה שהוא ממצא נכון לגבי עובד שהיה בדירוג העתונאים שלא

כדין. מיד כשהביקורת הפנתה את תשומת לבי, דרשתי, ואכן הדבר הזה תוקן.

הובאו פה ממצאים לגבי דברים שהנציבות לא ידעה עליהם - יועץ במעמד קבלני

במשרד הקליטה. שוב אותה נקודה שדיברנו עליה. כשלשכת שר מעסיקה יועץ

במעמד קבלני, אנחנו בעצם לא יכולים לדעת על כך, אם לא יהיה שיתוף פעולה

בינינו לבין גורמי האוצר שמאשרים בעצם את הדברים האלה.

אני מקווה שבעקבות הביקורת, בעקבות הדברים שאמרתי, הדברים שאני באמת

מאמין בהם, אני באמת מאוד מאוד מקווה שדוח מבקר המדינה בשנה הבאה, ככל

שנוגע למינויים פוליטיים, יקטן. אני מדבר כמובן לגבי התחומים שהם בתחום

טיפולי, דהיינו, בשירות המדינה. כשמדובר בתאגידים או בחברות ממשלתיות -

ואגב, שם המצב הוא חמור, לדעתי עוד יותר חמור מאשר בשירות המדינה, שם

גורמי הפיקוח יותר חלשים - פה אני באמת לא יודע מה לומר; אבל לפחות

בשירות המדינה אני מאוד מקווה שבעוד שנה הביקורת תיראה אחרת לגמרי.
היו"ר רן כהן
אני מבין שחלק מהמינויים הפוליטיים האלה

עדיין בתוקף. למשל, במשרד הדתות, במרכז

למקומות קדושים, או במשרד השיכון. מדוע לא ניתנה הוראה לאנשים הללו,

שיש עליהם דוח כל כך נוקב והמור, שהם יפוטרו לאלתר?
שמואל הולנדר
אנחנו נבדוק שוב. המרכז למקומות קדושים זה

לא משרד ממשלתי. אני לא שולט על זה.
היו" רן כהן
אבל זה כפוף למשרד הדתות.
שמואל הולנדר
כן. אבל יש הרבה מאוד חברות, עמותות

ותאגידים שכפופים למשרדי הממשלה, אבל נציבות

שירות המדינה לא ממונה עליהם. יש הרבה מאוד גופים מתוקצבים או שהמשרד

משתתף בהנהלתם, אבל לנציבות בגופים האלה אין שום מעמד. לממונה על השכר

יש מעמד כזה או אחר בתחום השכר, אבל לנו כנציבות אין שום מעמד.
היו"ר רן כהן
אולי מר ברלינסקי יגיד לנו, אולי לוועדת

השרים בעניין הזוז יש מעמד. אולי אפשר להורות

לשר או למנכ"ל לפטר אנשים שמונו שלא כדין.

עוזי ברלינסקי; הנושא עלה בהקשר למרכז למקומות קדושים

בוועדת השרים טרם פרסום הדוח, והתכנית של

הממשלה היא לבטל את המרכז בכלל ולבנות במקומו רשות שתוגדר על-פי חוק.

הנושא הזה נמצא כרגע בהליכי בדיקה במשרד המשפטים ואצל רשות החברות

ובמשרד ראש-הממשלה.
היו"ר רן כהן
המינויים האלה הם מינויים במרכז שבכלל ספק

אם צריך אותו. גם מינויים פוליטיים, גם מרכז

שספק צריך אותו וגם לא מפטרים אותם. אני לא מבין.
עוזי ברלינסקי
המרכז הוא איננו מרכז לא דרוש. המרכז עושה

עבודה חשובה מאוד באחזקת הרבה מאוד אתרים

ברחבי הארץ שמבקרים בהם לא פחות, ואומרים לי אנשי משרד הדתות, אפילו

יותר אנשים מאשר בכל הגנים הלאומיים של מדינת ישראל. הנושא הזה הוא

בבחינת צורך לקבוצות גדולות מאוד של אנשים.
היו"ר רן כהן
אני מבין שאמורה לקום רשות, שוודאי ייקבע גם

מה יהיו כל המרכיבים שלה והאיוש שלה על-פי

מרכיבים רציונאליים.
עוזי ברלינסקי
הפתרון שעליו מצביע היושב ראש ונציב שירות

המדינה הוא בשינוי מעמד של אותה מסגרת,

ביטולה של המסגרת הנוכחית ומעבר למסגרת אחרת - טובה ומסודרת יותר.

יוסי כץ; אני הייתי רוצה לומר דבר אחד. נדמה לי

שהפרשה של מינוי היועץ המשפטי לממשלה בעצם

הביאה לשיאה לתודעה הציבורית את הדברים שמבקר המדינה כותבת עליהם תקופת

ארוכה, ובמיוחד בדוח האחרון זה בא לידי ביטוי חמור וחריף כל כך. אני

אינני מתכוון לנקות מי מהממשלות הקודמות, אבל נמצא אתנו כאן דווקא נציב

שירות המדינה, שעד כמה שזיכרוני אינו מטעה אותי, הוא מונה בשעתו על-ידי

ראש-הממשלה המנוח יצחק רבין כמזכיר הממשלה בידיעה ברורה שזהו מינוי

מקצועי חסר פניות וחסר שיקולים פוליטיים. אין לך דוגמה יותר טובה מאשר

המינוי הזה כדי ללמד לפחות על כיוון המחשבה. אני משוכנע שגם ראש-הממשלת

רבין המנוח עמד בפני אי אילו, אני לא רוצה לומר לחצים, אבל אי אילו

בקשות להתמנות לתפקיד הנכסף הזה.

לכן נדמה לי שבכל-זאת, מעבר לכך שצריך להתריע, אי-אפשר בשום פנים ואופן

לקבל תגובה מהסוג שאני ציינתי קודם שהרתיחה אותי מאוד, לומר שמבקר

המדינה משתקת את השירות הציבורי ומרתיעה אנשים מלהיכנס לשירות הציבורי.

הייתי אומר שזה פשוט חוסר הבנה בסיסי לגבי מה זה שירות ציבורי, מה זה

מינהל תקין, מה זו ביקורת ראויה. זה פשוט דבר שיורד לשורשו של השלטון,

של מה זה שלטון תקין במדינה, ואנשים פשוט לא מבינים את זה. אם זה קורת

במשרד ראש-הממשלה ואם זו התגובה, אז כנראה שיש משהו יסודי, יש פה

קונפליקט ברור בין התפיסה של מי שדוגל בשלטון החוק ובמשטר תקין, לבין

מי שאומר את הדברים האלה; ואלה דברים שפשוט אינם ניתנים ליישוב.

אי-אפשר ליישב את הדברים האלה.



אמנם יצאתי כשפירטת את התשובה, אבל שמעתי שאתה בעיקרון מדבר על כך

שמאחר שמאחורי רוב המינויים עומדים שרי הממשלה, אז היעילות של ההליכים

המשמעתיים היא פהותה. אבל בכל-זאת הוספת שאס יתברר שיש עברות משמעתיות,

לא תהססו וכוי. אני יודע דבר אחד. אלה דברים שהם מאוד רגישים. זאת

אומרת, לא כל כך נוח להעמיד לדין מנכ"ל משרד ממשלתי, לא על התבטאויות,

ובוודאי לא על מעשים. אבל תמיד יש פעם ראשונה. אתה, כנציב שירות

המדינה, בידיך יש סמכות רבה מאוד - ראשית, להוציא כללים, כפי שאתה

בהחלט סקרת את הנושאים שאתה רוצה לשפר ושכבר התחלת לשפר, וזה בהחלט

חיובי וראוי לברכה, אבל תמיד יש פעם ראשונה. והיה ופעם אחת תיקח מישהו

מהבכירים הללו, שתוטל עליו אחריות, והדבר יבוא לבירור משמעתי בבית-דין

משמעתי, אני חושב שזה יעשה משהו. אחרת, אנחנו נבוא הנה כל שנה, מבקר

המדינה תמתח ביקורת, ואנחנו נגיד שזה לא בסדר, ויתחלפו, ואנחנו נהיה

בקואליציה, ואחרים יהיו באופוזיציה, והם יגידו את אותו הדבר עלינו.

אני אומר, פעם אחת ולתמיד, כדי לשפר את ההיגיינה הציבורית, לקחת מישהו

מהבכירים הללו, לקחת את דוח מבקר המדינה ולהעמיד אותו לדין משמעתי למען

יראו וייראו. אני מאמין שהדבר הזה הוא הכרחי, כי אחרת אנחנו נשוב ונמצא

את עצמנו בדיוק באותו המצב.
היו"ר רן כהן
אני קודם כול רוצה באמת להודות למבקר המדינה

ולאנשי משרדה על הדוח הזה. אני חושב שזה ממש

מאמץ סיזיפי חשוב. גם למר הולנדר ברצוני להודות. אני חושב שגם הכיוון

וגם הגוון של הדברים, כולל הדיון שבינינו, אני חושב שהמאמץ שאתה עושה

בעניין הזה הוא מאמץ שראוי להוקרה והוא חשוב.

יחד עם זאת אני רוצה לומר - לעניות דעתי, אמנם המאבק נגד מינויים

פוליטיים הוא מאבק תמידי והנגע הוא נגע בכל הממשלות, הוא כמעט מובנה

בתוך השלטון שיש בו באמת גם מרכיבי הסתירה הפנימיים האלה של מצד אחד

התיאבון למנות אנשים משל המפלגות שבאות לשלטון, ומצד שני צריך בכל-זאת

לשמור על ניקיון כפיים בשלטון, אבל נדמה לי שבדוח הזה יש חומרה מיוחדת

מאוד בשני קטעים. אולי בממשלות אחרות גם היה, אבל לא בקטעים האלה עד

כדי כך.

העניין האחד הוא הנושא של העסקות הפסולות: במשרדי ממשלה, כדי שיהיו

מינויים פוליטיים של אנשי שלומם של עסקנים פוליטיים, יינתנו בתמורה

עסקות כלכליות. יש בזה גסות רוח מיותרת ומזיקה, וצריך להילחם בה בכל

הכוח. אני גם לא רואה כרגע מה בעצם האמצעים שבידינו כדי למנוע את

התופעה הזאת, במידה שלא מדובר בשוחד ברור ומוחלט, שבית-המשפט יטפל בו.

יכול להיות שמבקר המדינה תחליט להעביר את הנושא הזה, על-פי הידע העצום

שיש לה בכל התחומים, גם המשפטיים, גם הפליליים, גם בתחומי הביקורת. אבל

מה יקרה נניח אם המדובר בשוחד שלא ניתן בדיוק להוכחה? אם העסקה

ב"פרזות" או ב"ערים" היא מספיק עסקה מושחתת, אבל אין מספיק ראיות כדי

להרשיע בבית-המשפט, אנחנו נשלים עם זה שבשלטון שלנו יינתנו עסקות

בתמורה למינוי פוליטי? אנחנו נשלים עם גסות הרוח הזאת בתחומי השלטון?

לדעתי, זה ענף שצריך לגדוע אותו מהתחלה, עוד לפני שהוא פושט בתוך רמות

השלטון שלנו. אני לא יודע איך לעשות את זה, אני מודה שאני לא יודע איך

לעשות את זה, אם יתברר שהעניין הוא ספק פלילי, ספק שחיתות.



הדבר השני שלדעתי גם כן יש בו איזו רמת עזות מצח נדירה, ומבחינה זאת

הדוח הזה הוא חמור ביותר, זה העובדה שהמשרד שמוביל במינויים הפוליטיים

ובצפצוף על ביקורת המדינה זה משרד ראש-הממשלה, בראשותו של מנכ"ל משרד

ראש-הממשלה. הוא צריך לתת את הדוגמה לכל המשרדים. אני הייתי תקופה

מסוימת במשרד ממשלתי, ואני יודע מה זה. בלי שמשרד ראש-הממשלה נותן

הנחיות לשרים להימנע מעשיית פלסתר מהחוק ומעשיית פלסתר מביקורת המדינה,

משרדי הממשלה ממש עטים על העניין. מה קורה כאשר בראש התור של המינויים

הפוליטיים עומד מנכ"ל משרד ראש-הממשלה בעצמו?

בעניין הזה החומרה היא חומרה יתרה, ואני מאוד מאוד אברך על כך באמת,

אדוני נציב שירות המדינה, אם אתה באמת תחמיר בעניין הזה, תסתום את כל

הפרצות האלה, שמהן יכולים לעשות את המינויים האלה גם במשרד ראש-הממשלה,

וכמובן בכל המשרדים האחרים.

יש דבר אחד שאני רוצה לומר לסיום. אני לא בטוח, ואולי בעצם לאחר

התייעצויות שאני רוצה להתייעץ בעניין הזה גם עם מבקר המדינה וגם עם

עצמי קודם כול, אני לא בטוח שלא צריך להחמיר על-ידי הענקת הגדרה שאומרת

שבמקום שבו בדוח מבקר המדינה מופיע מינוי פוליטי פסול, אוטומטית הוא

יבוטל, אלא אם כן נציב שירות המדינה, לאחר בדיקה וחקירה, אישר אותו.

זאת כדי לתת בכל-זאת איזה מקום, איזה פתח לעניין הזה. אבל אני לא מוצא

שום סיבה בעולם שמשרד מבקר המדינה לא ייראה כמי שעושה בדיקה כל כך

בדוקה, כל כך מוסמכת, כל כך זהירה, שהחלטתו שהמינוי הזה הוא מינוי פסול

לא תהיה בבחינת הוראה לבטל את המינוי. נדמה לי שזה לחלוטין כשיר, אם

משאירים כמובן לנציב שירות המדינה איזה שהוא פתח לבדיקה או לאיזו שהיא

ראייה אחרת או להערה. אבל גם כשמבקר המדינה תוציא דוח, גם כשהיא תקבע

את הקביעות הללו, גם שמשרדי הממשלה לא יענו בכלל שום תשובה - גם זה,

אגב, חלק מעזות המצח, גם לא מפטרים, וגם לא משיבים מדוע הדבר הזה כשר

או לראייתם כשר באיזו שהיא צורה. לעניות דעתי, במצב הזה של התיקו,

המבקר ביקר והממנה את המינוי הפסול ממשיך בעשייתו הפסולה, נדמה לי

שהתיקו הזה לא יכול להימשך.

אנחנו גם ככנסת, גם כוועדה לביקורת המדינה, לדעתי נצטרך לראות איך נוכל

להסתמך יותר בוודאות על הביקורת כדי למנוע את התופעות הללו, כמובן

בנוסף למה שנאמר על-ידי נציב שירות המדינה. זאת דעתי, ולדעתי נצטרך

לשקול אותה.
יואב מני
אני שומע את הדברים, אבל אני חושש שאין לנו

שום דבר אופרטיבי ליישם כרגע במשרד

ראש-הממשלה מהדוח, חוץ מהעניין של אותו יועץ שהנציב הנוכחי משליך יהבו

על הנושא ואומר, בדקתי את המינוי, המינוי לא רק הוא עונה על

הקריטריונים שנהגו עד כה, למעט מה שהיה בספטמבר, אלא שהוא מוכיח את

עצמו והוא משובח וכולנו משתבחים בו. אז הדבר האופרטיבי היחידי שנשאר,

אני חושב שראוי לרשות המנהלית לשמוע לבר-סמכא שזה נציב שירות המדינה.

שהרי גם בג"ץ שומר לעצמו בבחינת נימוס הדדי בין רשויות, שהוא לא רשות

על, אלא הוא בוחן איזה שהוא מתחם סבירות. פה אומר הנציב שגם הנציב

הקודם וגם הנציב הנוכחי בדקו את המינוי. זאת אומרת, הוא לא מינוי לאיזה

שהוא פקיד שומה בנצרת, אלא זה מינוי שנמצא באותו בניין והוא יודע במה

מדובר, והמינוי נשאר והמינוי עושה חיל, וזה הדבר האופרטיבי שנשאר, כי

כל השאר אלה הם דברים שבעבר. אני לא רואה כל כך איפה התקיפה כלפי משרד

ראש-הממשלה.
בנימין צרפתי
ישנו פרק שלם שעוסק ביועצים מתנדבים שלא

פירטנו ולא ירדנו לפרטים בו, אבל גם שם זה

טעון טיפול.
יואב מני
בעקבות הביקורת נופו השורות. אני לא יודע אם

אתם עודכנתם, אבל בעקבות הביקורת שלכם לגבי

שמות שלא נזכיר פה, היו ניפויים, היו שינויים. זה לא שהמבקרת מבקרת

והמשרד בשלו.
בנימין צרפתי
הטיפול לא הושלם. בוודאי לפחות לא כחלק

מהמקרים.
היו"ר רן כהן
אני מקבל את ההערות שלך, אבל אני רוצה

להעיר. יש מעשים שנעשו שהם נותנים איזו שהיא

דוגמה. לא הייתה שום טיבה בעולם שמנכ"ל משרד ראש-הממשלה, עוד לפני

היותו מנכ"ל, כבר יפגע באל"מ אחז בן-ארי. למה? אני חושב שבכך מנכ"ל

משרד ראש-הממשלה נתן דוגמה מאוד רעה לכל שאר האנשים שבאו לשלטון החדש

כדי לכהן בראש משרדי ממשלה ובראש מערכות, שככלות הכול הן באו לשרת את

העם. זאת הייתה הגדרתן, זאת הגדרה של כל ממשלת, ולא דבר הפוך.

דוגמה שנייה, ההחזרה של רשמת הקבלנים במשרד השיכון היא בחתימת ידו של

ראש-הממשלה. היא לא בחתימת ידו של סגן השר פרוש. הדבר הזה הוא דבר שלא

ייעשה - לא כלפי הביקורת, לא כלפי מינהל תקין. אלה הם דברים שיוצרים

נורמות. והמאבק הוא לא נגד מינוי כזה או אחר, אלא זאת קביעה כנגד

נורמות שיכולות לאחר מכן להתפרץ במקומות שונים ורבים. לכן באמירה שלי

לגבי המפקד שמוביל והדמות שהוא יוצר ומקרין על כל הכוח, במקרה הזה

לקחתי את משרד ראש-הממשלה, היא לא נגד מינוי פרטני זה או אחר, אם כי גם

בזה מדובר, אלא אני מדבר כרגע מהו המסר שניתן לגבי המערכת השלטונית.

המסר שניתן הוא מסרים שנתן הנציב הקודם, הנציב הנוכחי, הדוחות של מבקר

המדינה הגברת מרים בן-פורת, דוח 42, 43, 44 ו-45, ומניתי את כל הקודמים

וגם את הנוכחי, או המסר שניתן הוא מסר של "רבותיי, צפצפו".

יואב מני; כל מה שאני אומר זה מתוך קריאתי את החומר.

בהתייחס לרשמת, בוצע איזה שהוא הליך של

שימוע, במהלכו היא הסבירה את הדברים מאחורי הביקורת. היה גם דיון

בוועדה הזאת בעניין הביקורת, ושבתי וקראתי את הדיון, ולא נדון עניין

המסקנה האישית שיש לגביה, אלא להפך, ניתנה לה זכות הדיבור. ממה שהצלחתי

לקרוא הבנתי שיש בעניין רישום הקבלנים והפיקוח עליהם בעיה מובנית, בעיה

סיסטמטית, שזה לא ממש משנה מי יהיה הרשם; הבעיה הזאת תמשיך להיות

קיימת.
היו"ר רן כהן
אני מציע לך לקרוא בדוח המבקר את הפרק, בדוח
יואב מני
קראתי את הדברים, כך אני הבנתי. בכל מקרה,

הואיל ואני לא ממשרד השיכון, אני בכל-זאת

מבקש להתייחס למשרד ראש-הממשלה ולדוגמה שהבאת לגבי היועץ המשפטי.

ההתייחסות ברמה של מה נאמר באותה שיחה, אני חושב שאם צריכים להתייחס

לדברים שנאמרו בשיחה מסוימת, מן הראוי לדבר עם שני הצדדים לשיחה. כאשר

אין לנו התייחסות של שני הצדדים לשיחה, אז יש רק מה נעשה בעקבות אותה



שיחה, ומה שנעשה בעקבות אותה שיחה זה שחוזה השאילה מוצה עד תומו. עלתה

פה טענה מרומזת של מידור בתוך הלשכה. נכון, חוזה השאילה קוים, אבל

מידרו אותו. זאת טענה שלא עולה בדוח הביקורת, היא לא מופיעה שם, והיא

צריכה התמודדות נפרדת ובכלל זה הבאת חומר ראייתי.

שעה שחוזה השאילה מבוצע עד תומו, סבור הייתי שמבחינת ההוראה היבשה

מולאו ומוצו הדרישות. יתר על כן, מדובר פה בחוזה שאילה מוגבל בזמן,

הציפיות של הצדדים בחוזה שאילה מוגבל בזמן שונות מציפיות של צדדים

בחוזה עבודה. הנטלים והאינטרסים הלגיטימיים המוגנים בדין הם שונים. לכן

במצב כזה, להציג את זה כאילו באו ופיטרו אדם, זה שונה. אפשר היה להציג

את זה אחרת גם, שבאו והודיעו הצהרת כוונות, שאין בכוונתנו לקלוט אותך

לשירות במשרד.
היו"ר רן כהן
איזה נזק אדיר היה גורם אחז בן-ארי אם הוא

היה נשאר עוד עשרים יום בתפקיד? זה היה איזה

אסון למדינת ישראל או למשרד ראש-הממשלה? מה, הוא בוגד?
יואב מני
חס ושלום.
היו"ר רן כהן
אז למה היה צריך לפטר אותו בצורה בזויה

כזאת? רק בגלל שהוא לא שייך למפלגה? הוא לא

שייך לשום מפלגה, דרך אגב.
יואב מני
אל"מ בן-ארי ואל"מ שטיין - שניהם קצינים

ביחידה שבה אני משרת במילואים, ולכן אני

יכול להעיד ששניהם כאחד הם מינויים טובים לעניין. אבל השיקולים יכולים

להיות רבים ומגוונים. למשל, בתקנות החברות הממשלתיות בדבר מינוי

עורכי-דין ומינוי רואי-חשבון מופיע קריטריון של רענון השורות. שם אמנם

נקבע שלוש שנים, פה היה שנתיים, אבל העיקרון של רענון השורות כשלעצמו

הוא לא עיקרון פסול. יתר על כן, לו היו מביאים תחת היועץ הקודם את

היועץ הנוכחי, התחושה היא, וזה עולה במרומז מדוח המבקר, שסוף מעשה

מצביע על ראשיתו. זאת אומרת, לא היית מתנהג כלפי היועץ הקודם לולא רצית

להכניס מינוי פוליטי לא כשר, כאשר גם מר צרפתי הגדיר את הפער של ארבע

שנים וחצי כפער טכני. אני לא אתייחס למינוי, נציב שירות המדינה התייחס

למינוי עצמו, אבל אני חושב שכאשר מחליטים להפריד כבר את העניין של

היועץ הקודם ואת העניין של היועץ שבא במקומו, צריך לחשוב גם מה היה

קורה ואיך התמונה הייתה פתאום משתנה מהקצה אל הקצה לו היה מובא לשם

מישהו שהוא גם עומד בדרישות פורמליות, גם עומד בדרישות מהותיות.
היו"ר רן כהן
אני מאוד מודה לך. מאחר שאני בכל-זאת חבר

כנסת וגם יושב ראש הוועדה הזאת, אני חייב

לומר לך באמת בידידות, אני חבר מפלגה, וגם לי יש כל מיני חברים במפלגה

שלי, ויכול להיות שהם מצפים שכאשר מר"צ תהיה בשלטון גם הם יקבלו כל

מיני דברים. אבל אני אומר לך שאם מישהו מעלה בדעתו שאפשר להביא פעיל

מפלגתי ורק מפני הרצון לשים אותו בתפקיד מדיחים אדם ששירת במשרד ממשלתי

שירות נאמן והוגן, ובא מצה"ל והוא מושאל מצה"ל, ופוגעים בו עשרים יום

לפני שהוא גומר את החוזה, לא ממתינים אפילו כדי לעשות מכרז, כדי שאנשים

ירוצו, זאת חוצפה, זאת עזות מצח, זאת פגיעה באדם שבא מהפרקליטות הצבאית

כדי לשרת במשרד ראש-הממשלה, זאת העלבה גם שלו וגס של צה"ל וגם של המקום

ממנו הוא בא. וזה רק מפני דבר אחד, כי רצו במקומו לשים עסקן פוליטי של



הליכוד. בוא נאמר את זה גלוי, למה להסתיר? הרי זה קרה בממשלות קודמות,

אבל לא בצורה בוטה, לא בצורה, בלשון העם, נבזית.
מרים בן-פורת
אחרי דברי היושב ראש, אין לי הרבה מה

להוסיף. אני שמחה על כך שנציב שירות המדינה

עומד על המשמר, ואני מקווה שבתקופתו הדברים יהיו טובים יותר. אנחנו

מחפשים מינויים פוליטיים, אבל מקווים לא למצוא אותם, ולא רק מינויים

פוליטיים, אלא מינויים פסולים מכל סיבה שהיא, כדי שהשירות הציבורי יהיה

מה שהוא צריך להיות - עובדי ציבור, ולא למען מישהו שמינה אותך ושאתה

חייב לו משהו. בעצם הדבר הזה יש לפחות אבק של מעילה באמון הציבור

כששמים אדם אשר איננו רוצה לשרת את הציבור, אלא לשרת איזה שהוא אינטרס

זר, או לפחות קיים חשש כזה. זה מצב גרוע ביותר.

לכן התחלתי בנושא הזה עוד בדוח הראשון בתקופתי, דוח 39. פרט לשנה אחת,

שמסיבות טכניות לא יכולנו להכניס פרק על כך, אנחנו כל הזמן עוקבים אחרי

המינויים הפוליטיים. כפי שאמרנו במבוא - אולי כדאי לקרוא כמה דברים

פשוט כדי לרענן את הזיכרון - המאבק בנגע המינויים הפסולים מאבק מתמיד

הוא. המינויים הפסולים פושטים צורה ולובשים צורה, פרצות נסתמות וחדשות

נפערות תחתיהן, לפיכך אין להרפות מהעמידה על המשמר; וזה בדיוק מה

שאנחנו עושים. בכל פעם מוצאים כל מיני דרכים מתחכמות. יש למשל תופעה,

היום מדובר נדמה לי עליה, ואם דובר, אולי לא שמתי לב, אז תסלחו לי,
שהולכים לחברת כוח-אדם, אומרים קודם
אני רוצה את פלוני, לא מישהו, את

פלוני. הוא הולך ומצטרף לחברת כוח-אדם, ואני מקבל אותו כעובד, וכך אני

עוקף גם את התקן, ואני יכול להעסיק יותר אנשים, ודווקא את האנשים שאני

רוצה בהם בכסות - ויש בזה יותר מאשר שמץ של חוסר תום לב, של הסתרת האמת

- של עובד חברה שאני לוקח אותו זמנית.

לעצם העניין הייתי אומרת שרוב הדברים בכלל לא נסתרו על-ידי הגופים

המבוקרים, כולל למשל חברת "ערים", שאני כבר לא צריכה לחזור על הדברים

לגביה; כולם כבר יודעים במה המדובר. זה לא נסתר. היו מקרים שאמרו שהאיש

כבר עזב, אבל זו לא תשובה. כלומר, נכון, כל מה שאמרתם היה פסול, אבל

האיש כבר עזב, גמרנו. אבל טענה עניינית ישנה באמת בקשר לאותו מקרה אשר

מר הולנדר עמד עליו, שהם עומדים על שלהם, ואני מאוד שמחה שלפחות בדיעבד

העובד טוב, הוא משרת יפה את הציבור, אני מאוד שמחה על כך, אבל בכל-זאת,

מלכתחילה היה בזה פסול, וזה מה שאנחנו רצינו לומר. יכול להיות שמישהו

מפתיע, ומפתיע לטובה, ואם כבר הוא שם, אני שמחה מאוד שזה המקרה.

אבל כל שאר המקרים, למשל עשרים יום לפני תום החוזה של יועץ משפטי של

משרד, למה לבוא ולפטר אותו? דובר כאן הרבה על כך. אומרים שבאו לידי

סיכום עמו, הוא אומר - לחצו עליי, ועדיין לא היה מישהו שממלא את כל

התנאים הדרושים, למשל עניין הוותק של ארבע שנים וחצי. תנו לו לפחות את

עשרים היום, ממילא אתם טוענים שאת השני לקחתם רק זמנית. ברגע שראיתם

שהוא לא מקיים את התנאים, החזקתם אותו עד שקיבלתם יועץ אחר, נדמה לי

בנובמבר אותה שנה, מדוע לא להשאיר עשרים יום אדם על כנו? הלהיטות הזאת

לקבל דווקא אנשים שמקורבים אליך היא לא טובה, היא פשוט לא טובה.

צריך לזכור תמיד, אני יודעת, היצר הוא חזק, אנשים רוצים אנשים שקרובים

לדעותיהם, אבל טובת הציבור היא היא האינטרס העליון של כל אדם אשר רוצה

באמת ובתמים למלא את כהונתו נאמנה.



כל הדברים שדוברי כאן, שסיפר כאן מר בס, לא הוכחשו. אין שום הכחשה

בהערות, חוץ מאשר במקום אחד שהוחלט בו על הפסקת העסקת החברה. זה היה

בקשר להעסקת חברה שלא זכתה במכרז. זכו שש, לקחו שביעית שפעם היא לא

עמדה במכרז, החליטו שעכשיו מתקיימים בה התנאים, וזאת מבלי שקיימו עוד

מכרז, ואת רוב העובדות, 17 מתוך 22, קיבלו דווקא באמצעות אותה חברה. מה

עונים לנו על זה? הפסקנו את הקשר עם החברה הזאת. אני מקווה שעל-ידי זה

גם 17 העובדות הלכו, אבל אני לא בטוחה. יכול להיות שעם החברה הפסיקו את

הקשר, אבל מצאו דרך להמשיך ולהעסיק את ה-17. אני עוד לא בדקתי את זה.

הם כותבים, אנחנו הפסקנו את הקשר עם החברה. הרי מהחברה קיבלו את

עובדותיה, 17 עובדות, ואינני בטוחה שהן הלכו.

כך אני עוברת אחד אחד - מינויים נגועים בהתניה פסולה. אין שום דבר, שום

הכחשה לענייני דתות, המרכז לפיתוח המקומות הקדושים - שום הערה. אין להם

פתחון פה, ואין להם במה להתגונן.

העסקת יועצים - כתוב לי כאן שבמקרה אחד כתוב: עזב את עבודתו. זו באמת

תשובה ניצחת. גם במינויים פוליטיים של משרד התחבורה, אגף הרישוי - עזב.

יותר אין לי תגובה. וכך הלאה וכך הלאה. כלומר, הם הרימו ידיים, וזה

מראה שבכל-זאת הם מבינים שיש כאן עין פקוחה, עין מפקחת שעוקבת אחרי

הדברים, וזה מרתיע, וטוב שלא העלו לפחות איזה טענות סרק, אלא באו ואמרו

שאין לנו תשובה, אנחנו הסקנו את המסקנה והאיש עזב. גם זה משהו. במקרים

רבים שלא אמרו גם את זה, אני חוששת שלא עזב. אנחנו נמשיך לעקוב, אבל יש

צורך באמת לחשוב גם על אמצעים, הכנסת, שזה תפקידה, נציבות שירות

המדינה, והמשרדים עצמם, לעמוד על המשמר, לקבל את האנשים הטובים ביותר.

כאן אני רוצה להעיר הערה של הסתייגות קטנה, אבל קטנה באמת, למרות

שבעיניי היא חשובה, לדבריו של מר צרפתי על העיקרון. הדעה הפוליטית של

אדם איננה שיקול בעד או נגד קבלתו לעבודה לתפקיד שדורש כישורים, דורש

ידע, דורש נאמנות וכל מיני תכונות אישיות, אבל זה לא עניין לפוליטיקה.

זה לא צריך להיכנס לשיקולים לא לשבט ולא לחסד. זה נכון. אבל אם זה שוקל

לשבט או לחסד, בשני המקרים, אילו ניתן היה להוכיח שלא קיבלו את פלוני

מפני שהוא לא ממפלגתי, אני לוקחת דווקא את ההפך, או קיבלתי את אלמוני

מפני שהוא ממפלגתי, בשני המקרים האלה, למרות שיש לו הכישורים, אילו רק

יכולנו להוכיח זאת במישרין, זה היה פסול. נכון, לנו יש רק ראיות

נסיבתיות, אז לפעמים כשאנחנו רואים שלקחו אדם שאין לו שום קשר לעניין,

שהוא לא מבין בכלל בדבר והוא שייך למפלגה שהממנה גם כן שייך לה, אז יש

לנו מספיק אינדיקציה להגיד שלקחו אותו בשל השייכות. אחרת, אין לנו בדרך

כלל ראיה במישרין שלקחו אותו מפני שהוא שייך למפלגה. אבל אילו הייתה,

אני חוזרת ואומרת, אסור שזה יהיה אחד השיקולים אשר בלעדיו לא היו ממנים

אותו.

אני חושבת שהנושא הזה ימשיך להיות על שולחני, בכל אופן כל עוד אני

בכהונה, ואני מקווה שכך יהיה גם בעתיד. יש לי הרושם שלוקחים את הדברים

ברצינות, ובכל-זאת יש הטבה. אם יהיו תחכומים נוספים, ננסה להתחכם

למתחכמים.
היו"ר רן כהן
אני רוצה לסכם אולי את הכיוונים הבאים:

ראשית, נדמה לי שלגבי הנושא של העסקות

הפסולות, אולי אני אבוא בדברים עם מבקר המדינה וננסה למצוא, גברתי,

איזו שהיא דרך. אם העניין ילך ליועץ המשפטי, אני לא נכנס יותר לעניין



לעסוק בזה. אבל אם תחליטי שלא להעביר את זה ליועץ המשפטי, נדמה לי

שהשארת המצב כפי שהוא היא בלתי נטבל, ואז אני ברשותך אשקול אפשרות

לקיים דיון ולהזמין לזה את כל הנוגעים בדבר ולהתמקד בנושא הזה של

"ערים" או של "פרזות", לא משנה. אני לא רוצה לעסוק בזה במידה שזה יהיה

בתחום הפלילי. אני רוצה לעסוק בזה אם אני אדע שתחליטי לא להעביר את זה

ליועץ המשפטי.
מרים בן-פורת
אם אני אעביר, זה לא יהיה תלוי בי מה תהיה

ההתפתחות. אבל עוד לא החלטתי. ברגע שאני

אחליט, אתה תהיה הראשון שתדע.
היו"ר רן כהן
אני מאוד מודה לך. זה דבר אחד.

הדבר השני, אני מאוד מבקש גם ממר הולנדר וגם

ממר עוזי ברלינסקי ליידע אותנו, כי אנחנו רוצים לעקוב אחר כל

ההתפתחויות, כולל התיקונים שייעשו במינויים הפוליטיים האחרים שאינם

בעסקות הפוליטיות, ולגבי השיקול האם לשנות את החוק כדי להסיק מסקנה

מיידית מדוח מבקר המדינה על מינוי פסול, ובאותו רגע גם לפסול אותו,

לבטל אותו. את זה אנחנו נשקול כמובן בהמשך, ולא נעשה את זה בחיפזון,

במסגרת המסקנות והסיכומים מהדיון.

אני מאוד מודה לך, גברתי; אני מאוד מודה לכם, רבותיי. תודה רבה לכל

האורחים ולחברי הכנסת. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00

קוד המקור של הנתונים