ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 19/02/1997

רשם העמותות - מעקב מדוח 39 של מבקר המדינה; תמיכות המשרד לענייני דתות בעמותות לתרבות תורנית וחרדית - מעקב מדוח 45 ודיווח אגף החקירות של משטרת ישראל; תמיכות מתקציב פעולות תרבות לחרדים - עמי 396 בדוח 46 של מבקר המדינה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 68

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום רביעי. י"ב באדר אי התשנ"ז (19 בפברואר 1997). שעה 00;09
נכחו
חברי הוועדה; רן כהן - היו"ר

מוזמנים; יאיר הורביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

שלומית לביא - עוזר בכיר למבקר המדינה ודובר המשרד

רונית אלימלך, זלמן גדיש, לאה עוזיאל, עוזי עין דור, בני צרפתי, משה שקז

- משרד מבקר המדינה

אבי בלושט"ן - מנכ"ל המשרד לענייני דתות

יחזקאל הרצל - עוזר המנכ"ל, המשרד לענייני דתות

יהושוע שי - סמנכ"ל מועצות דתיות

'צדוק אלחרר - ראש אגף מוסדות וארגונים, המשרד לענייני דתות

דוד שטרן - אגף הביקורת, המשרד לענייני דתות

אהרון פקטו - נציג היועץ המשפטי, המשרד לענייני דתות

יחיה פרוז - המשרד לענייני דתות

משולם נהר' - מנהל המחלקה לתרבות חרדית

אייל ברזנ' - סגן החשב, משרד החינוך התרבות והספורט

תמר ו"צמן - סגנית מנהל אגף התקציבים, משרד החינוך והתרבות

משה יבין - מפקח תרבות חרדית, משרד החינוך התרבות והספורט

דורית מורג - עוזרת ליועץ המשפטי, משרד החינוך התרבות והספורט

עו"ד דינה ירום - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

יעל אנדורן, עפרי בן אריה, נוידרפר ירון - משרד האוצר

תנ"צ ירחמיאל הלפרין - ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה, המשרד לבטחון

פנים

סנ"צ אבי גלבר - המשרד לבטחון פנים

בן ציון גרינברג - רשם העמותות, משרד הפנים

עו"ד רות' שלגי - סגנית רשם העמותות, משרד הפנים

עו"ד נתן סמוך - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

עו"ד אמנון דהרטוך - עוזר המשנה ליועץ המשפטי, משרד המשפטים

עו"ד גלי בראל, עו"ד ענת בן-דור - מחלקה משפטית, מרכז לפלורליזם יהודי

מנהל הוועדה; ברוך פרידנר
קצרנית
סיגל גורדון

סדר-היום;

1. תמיכות מתקציב פעולות תרבות לחרדים - עמי 396 בדו"ח 46 של מבקר המדינה.

2. תמיכות המשרד לענייני דתות בעמותות לתרבות תורנית וחרדית - מעקב מדו"ח 45

ודיווח אגף החקירות של משטרת ישראל.

3. רשם העמותות - מעקב מדו"ח 39 של מבקר המדינה.



תמיכות מתקציב פעולות תרבות לחרדים - עמי 396 בדוח 46 של מבקר המדינה
היו"ר רן כהן
אני מתכבד לפתוח את הישיבה. אנו דנים היום בנושא תמיכות מתקציב פעולות תרבות

לחרדים מדוח 46. לאחר מכן נמשיך בתמיכות תקציב המשרד לענייני דתות בעמותות

תורניות וחרדיות. נעסוק גם בנושא רשם העמותות ובבקשת חוות הדעת ממבקר המדינה על

מערכת הפיקוח והבקרה בתחום העמותות.

אני רוצה להזכיר כי מבקרת המדינה גילתה בדוח שלה נושאים קשים ביותר של

דיווחים כוזבים של עמותות בתרבות חרדית, לצורך קבלת תמיכות משרד החינוך. רק 27.5%

מהשיעורים שהוצהרו קוימו כדלעיל, וכל השאר למעלה מ-72% לא קוימו בכלל. כ-20% היה

מספר המשתתפים שקטן מן הנדרש במבחנים,10% קיימו מוסד חינוכי בשעות הלימודים

הרגילות וחלק התקיימו בבית.

שאר הנושאים מופיעים בדוח, אתם ודאי מכירים אותם.
עוזי עין דור
בעקבות הדיון הקודם של הדיווחים הלא מדויקים, היתה אלינו פניה מעוזרו של

היועץ המשפטי לממשלה בבקשה לקבל את החומר בענין, מכיוון שבמשרד החינוך לא ניתן

למצוא אותו יותר. נאמר שכל החומר שקשור בעניינים אלה נעלם ממשרד החינוך.

ולכן נתבקשנו לסייע בענין מההעתקים שיש לנו.
היו"ר רן כהן
לדעתי זה חמור ביותר.
אמנון דהרטוך
היועץ המשפטי קיבל שתי טענות לגבי המלצות מבקר המדינה בדוח 46 שלא יושמו,

מממצאים של מבקרת המדינה נמצאו כי שתים עשרה עמותות דיווחו דיווחים לא מדויקים

והמשרד נקט אמצעים מינהלים בדמות קיזוז סכומים משמונה עמותות בלבד. התוצאה הינה

שארבע עמותות אשר הביקורת לא מצאה הבדל בין הממצאים לגביהם לבין ממצאי שמונה

העמותות האחרות, לא קיזזו מהן סכומים, ולא רק זאת אלא הן נהנו מהקיזוזים של שמונה

העמותות האחרות.

למשרד המשפטים עד כד לא היה מקום להתערב בנושא מכיוון ששר החינוך התחייב

במסגרת הערות משרד ראש הממשלה לדוח 46, לנקוט באמצעים הנדרשים.

מכיוון שכעת קיבלנו את התלונות, התחלתי בבדיקה.

היו"ר רן כהן;

את התלונות קיבלת בעקבות הדיון הקודם של הוועדה?
עו"ד אמנון דהרטוך
לא. קיבלתי אותן מעט לפני כן בלי קשר לדיון בוועדה.



התחלתי בבדיקה ופניתי למשרד החינוך בבקשה לקיים דיון וכן לקבל את המסמכים.

המחלקה הרלוונטית הגיעה אליי ודנו בסוגיה. כאשר ביקשתי מהם לראות מסמכים, הם מסרו

לי שהתיק לא נמצא. אין לי אפשרות לבדוק את החומר באופן לא מוסמך, הם הסבירו

הסברים בעל פה שאם הם נכונים הם עשויים לשמש מענה הולם מדוע מאותן ארבע עמותות לא

קוזז הסכום.

כשביקשתי לראות את המסמכים נמסר לי כי התיק לא נמצא ואין יודעים איפה התיק.
היו"ר רן כהן
זה נכון רק לגבי ארבע עמותות או לגבי כל העמותות?
אמנון דהרטוך
זה נכון לגבי כל החומר וכל הפרוטוקולים של ועדת התמיכה שעסקו בנושא בשנים

הרלוונטים 1994-1995. מסרו לי שהם בדקו בארכיב ולא מצאו.

מכיוון שחשבתי שאני חייב לבדוק את התלונה פניתי למשרד מבקר המדינה ושאלתי אם

במקרה יש להם העתקים, נמסר לי שיש ואני מקווה לקבל זאת בימים הקרובים.

משולם נהרי;

אני מבקש להעמיד דברים על דיוקם. אין אנו מחזיקים חומר אצלנו, כל החומר הועבר

לארכיב. החומר חינו משנת 1994 יהוא מעורב. היה קשה למצוא את החומר, יכול להיות

שאם נמשיך לחפש אולי עוד נמצא.
היו"ר רן כהן
האם אתם מצאתם את החומר?
עוזי עין-דור
לנו יש את כל החומר.

היו"ר רן כהן;

איך משרד מבקר המדינה מצא את החומר בקלות ומשרד החינוך שזה מקצועו לא מצא את

החומר?
משולם נהרי
החומר שנעלם ממשרד החינוך ונמצא במשרד מבקר המדינה, הוא חומר של עמותות

מסוימות שיצא ממשרד החינוך בדרך לא דרך לאדם חיצוני, ומשרד מבקר המדינה ישב עימו

על החומר. לדעתי דבר זה חמור ביותר.

הנושא של מוסדות חינוך אשר דובר עליו בעבר הוא לא נכון. לא שילמנו על פעולות

שנעשות במוסד חינוכי בשעות הלימודים. היה בג"צ, עמדת המשרד היוזה לא לשלם, בג"צ

קיבל את דעתנו שאין לשלם עבור שיעורים המתקיימים בחינוך הפורמלי. הסברנו שמדובר

בעמותות שהשיעורים שלהם הם מעבר למה שהם מקבלים אצלנו. העברנו חומר לצורך בדיקה,

בכדי לנמק איזה מוסד חינוכי קיבל כסף בשעה שמתקיימים לימודים פורמליים.



היו"ר רן כהן;

למיטב ידיעתי משרד מבקר המדינה לא ממציא נתונים. הייתי חבר בוועדה לביקורת

המדינה כארבע שנים, אני יושב ראש הוועדה זמן לא קצר ועוד לא נתקלתי במצב שמשרד

מבקר המדינה משקר או ממציא נתונים. כמעט בכל המקרים בהם נתקלתי, המקור למידע של

משרד מבקר המדינה הם המשרדים עצמם.
משולם נהרי
לא מדובר בדיווחים כוזבים.

היו"ר רן כהן;

אני חושב כי חיוני שהמשנה ליועץ המשפטי יקיים את הבדיקה במלואה. אני עומד על

כך שתהיה בדיקה יסודית לגבי העדר הימצאות החומר במשרד החינוך, והכיצד נעלמו

המסמכים בנושא, דבר זה מעלה תדהמה,

בביקורת של משרד מבקר המדינה על המשרד לעניני דתות בתמיכות לתקציב תרבות
תורנית וחרדית
ב- 29-5-95 הודיע מבקר המדינה ליועץ המשפטי לממשלה כי קיים חשש

לביצוע מעשים פליליים מצד מי ממגישי בקשות לתמיכה ומצד מי מעובדי המשרד לעניני

דתות שטיפלו בתמיכות לתקציב תרבות תורנית וחרדית.

למחרת ביקש היועץ המשפטי לממשלה שהענין יבחן בפרקליטות המדינה. לאחר שהענין

נבחן בפרקליטות ולאחר שהיועץ המשפטי לממשלה אימץ את המלצת הפרקליטות, ניתנה

למשטרה הנחייה לפתוח בחקירה. החקירה טרם הסתיימה.

בדיווח שנתנה לנו לפני כחודש המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, גבי רחל סוכר,

החקירה עד היום לא הסתיימה, ואודה למשטרה אם תעדכן אותי לגבי חקירת המשטרה בנושא

הזה.

אני רואה כאן סכנה גדולה מאוד אם הדרך הזאת תימשך. הביקורת תבקר, הוועדה

ינתכנס, התראות יינתנו ועולם כמנהגו ינהג. כל המעשים החמורים הללו גם בתחום של

החשדות לפלילים וגם בתחום החוסר למינהל תקין יימשכו אם אנחנו לא נפעל בעניו

בנחרצות.

אני מבקש שתהיה בדיקה יסודית כיצד נעלמו התיקים ממשרד החינוך.

משולם נהר י;

בנושא של מוסד חינוכי, היועץ המשפטי של משרד החינוך העיר כי נכון שחלק

מהעמותות מקיימות גם מוסד חינוכי וגם פעולות תרבות, אבל אין קשר בין שני הדברים.

אנחנו התייחסנו אך ורק לפעולות תרבות ולא לשעות הפורמליות.

משרד מבקר המדינה ציין כי אנחנו מיממנו שיעורים בחינוך הפורמלי וזה לא

מדוייק. בנושא הזה יש לנו פסיקה של בג"צ. עמותה שקיימה פעולות בבית ספר אחר ולא

במוסד שלה בשעות החינוך הפורמלי, ביקשה שנתקצב את הפעולות הללו, אנו התנגדנו לכך

בטענה שהמדינה לא תסכים לתיקצוב כפול ובג"צ קיבל את עמדתנו. ברור כי היתה כאן אי

הבנה בענין.



עוזי עין-דור;

הבדיקה העלתה שישנם שיעורים באחוזים גדולים בשעות לימודים פורמליות במוסדות.

אנחנו הגדרנו אותם בדוח כמוסדות חינוך לכל דבר. בג"צ קבע שישנה הבחנה בין שיעורים

שממנים אותם מחוץ למסגרת הלימודים הפורמלית, לבין שיעורים שאסור לממן אותם במסגרת

השיעור הפורמלי, אבל זה קדם לביקורת. הביקורת בודקת האם זה מיושם הלכה למעשה.

ראינו שההחלטה של בג "צ משנת 1994 היתה לתמוך בשבעה מוסדות. חרף ההחלטה של בג "צ

ושל היועץ המשפטי של המשרד מספטמבר 1993: שהחל מהשנים הבאות לא תינתן תמיכה

למוסדות שהם בגדר מוסדות חינוכיים. החשש הוא שכאשר נותנים כסף למוסד חינוכי זה

עלול לזרום עבור פעולה פורמלית כאשר הפעולות האלה הן למעשה פעולות לא פורמליות.

בדוה שלנו אנו מבחינים בין מוסדות חינוך על ידי כך שהצגנו כי הם מקבלים מהמעירד

לעניני דתות, ממחלקת הישיבות תמיכה עבור תלמידים. בנוסף הם מקבלים ממשרד החינוך

כסף במסגרת החינוך העצמאי. דבר שלישי, המבחן העיקרי שלנו היה באיזה שעות זה נעשה

ובאיזה מסגרת. ראינו שזה בשעות הלימודים הפורמליות של אותן מוסדות. ידוע כי בבתי

ספר חילוניים למדו עד השעה שתיים עשרה, אחת, או שתיים ומה שלאחר מכן נחשב חינוך

לא פורמלי. במוסדות האלה השאלה היא מה הגבול. בחינוך הדתי לומדים הרבה יותר, עד

שש ועד שבע.
היו"ר רן כהן
המסמכים שלכם לא מדברים באופן כוללני הם מדברים על שבעה מוסדות חינוך.
עוזי עין דור
בדוח מבקר המדינה כתוב: "בהחלטותיה מיולי 1994. אישרה ועדת התמיכות הקצבה

לשבע עמותות ותיקות, שלכאורה מוסד חינוכי". כל העמותות האלה מקבלות ממחלקת

הישיבות הקצבה חודשית עבור התלמידים במוסדות חינוך תורניים. שתיים מהן מקבלות

הקצבה גם ממשרד החינוך, התרבות והספורט בעד שכר לימוד על יסודי ובעד פעולות

משותפות עם החינוך העצמאי.

"משרד מבקר המדינה העיר כי ההחלטה לאשר ב-1994 הקצבה לשבע עמותות אלה חרף

העובדה שפעולתיהן נעשות במסגרת הלימודים הפורמליים במוסדות החינוך שהן מנהלות,

איננה עולה בקנה אחד עם החלטת ועדת התמיכות מספטמבר 1993"- ההחלטה אומרת: "משנת

התקציב 1993, על פי הנחיית היועץ המשפטי של המשרד, לא יאושרו פעולות המתבצעות

למוסדות חינוך. התשלום ל-1992 נובע מחוסר הבחירות ששררה בנושא זה בשנה הראשונה

לי ישום הקריטריונים".
היו"ר רן כהן
1. האם הנתונים האלה לגבי שבעת המוסדות המסוימים הללו, ידועים לכם, נמצאים

בידיכם או שהם מדברים על שבעה מוסדות אחרים שאתם לא יודעים עליהם?

2. עד איזה שעה החינוך הפורמלי ומאיזה שעה החינוך הלא פורמלי במוסדות הלימוד

החרדי ?
משולם נהרי
ראשית, לא מדובר במוסדות חינוך ובפעולות שנעשות בתוך כותלי מוסדות החינוך.

אמרנו לבני נוער ולעמותות שמקיימות גם מוסד חינוכי וגם פעולות תרבות לציבור הרחב,

שאנו לא יכולים להכיר בפעולות המתקיימות במוסד חינוך, ולכן מחקנו כל מוסד חינוך

ששם מתקיימת פעילות, על כך היה בג"צ ובעקבות הבג"צ החלטנו לשנות את הקריטריונים

ואמרנו שפעולות אלו לא יוכרו במוסדות חינוך. לנו אין את הכלים להבחין בין פעולה

במוסד חינוך שמממן אותה המשרד, לבין פעולה שמממנת העמותה.



אין שעה, אנחנו לא הכרנו במוסדות הללו כמוסדות חינוך. זה לא מוסד חינוכי, זאת

עמותה שיש לה גם מוסד חינוכי ויש לה עמותת תרבות ארצית. לדוגמה צעירי חב"ד.

צעירי חב"ד פועלים בכל הארץ אבל יש להם גם מוסד חינוכי לילדי צירנוביל. הס נתנו

פעולות בתוך בתי ספר ברחבי הארץ ואנו פסלנו את הפעולות הללו. זה לא אומר שלא

נותנים פעולות תרבות לציבור הרחב הארץ, אלה שני דברים שונים. על הפעולות שנתנו

לציבור הרחב אנו שילמנו ועל הפעולות במוסדות החינוך שילמנו.

עוזי עין-דור;

במצורף לדוחות של הפיקוח בשטח, לא פעם הביא המפקח מן השטח את תוכנית הלימודים

של המוסד. הערנו בדוח מבקר המדינה על תופעה מאוד משונה בנושא הפסילות. הפסילות של

משרד החינוך נעשו רק על פעולות שלא התקיימו. כלומר, כאשר מפקח יצא לשטח וראה

שפעולה לא מתקיימת הוא דיווח עליה וזאת הסיבה לשתים עשרה עמותות, שמונה עמותות

ושש עמותות. השאלה היא מדוע ארבע עמותות שהפעולות שלהם לא התקיימו, לא נפסלו.

כאשר קיבלתם דין וחשבון מן הפיקוח בשטח שפעולה מסוימת של עמותה מסויימת נעשית

במוסד חינוכי, לא נתתם את הדעת על כך. הדוח מציין במפורש שאתם אישררנם פעולות של

מוסדות חינוכיים בשעות הפורמליות, ועל זה הויכוח.
משולם נחרי
האם יתכן שעמותה אשר ביצעה בפועל מאה אלף שעות קיבלה אצלנו חמישים אלף שעות?

יש כאן טבלה שאני מוכן להציגה לגבי כל העמותות, איך הן מדווחות ואיך שילמנו להם.

לא שילמנו לעמותה יותר ממה שהיתה צריכה לקבל.
עוזי עין-דור
אינה נכנס לסוגיה אחרת שהוועדה עוד לא מכירה אורנה והיא: בדרך כלל עמותות

מגישות תוכנית על מאה אלף שעות, אבל אתם לא תאשרו את כל השעות. יש לכם מקדם מעבר

משנה לשנה. אם בשנה קודמת עמותה הגישה תוכנית על מאה אלף שעות והחלטתם על מקדם

של 20%, בשנה הבאה תאשרו לה רק מאה עשרים אלף שעות, אפילו אם היא תגיש תוכנית על

מליון שעות, ואז יש עודף. אם עמותה סרחה בדיווחים כוזבים יש אפשרות לקחת פעולות

מהעודף ולראות שהן כשרות למהדרין. על זה הערנו בביקורת.
הי ו"ר רן כהן
זאת אומרת שהמשרד משלם רק בעד מה שהוא מאשר לשלם ואם עמותה שאתה בא עינגה במגע

של עבודה תדווח לך דיווח שקרי הדבר לא נחשב בעניך כבעיה. אתה תשלם רק את התשלום

שאתה מאשר.
יאיר הורביץ
אני מבקש שמר ברזני יתייחס לשבע עמותות שמקיימות מוסדות חינוך וקיבלו כספים

בשנת 1994. מי קיבל ומה הסכומים שקיבלו ב-1994?
אייל ברזני
אני לא יודע כרגע את הסכומים אבל באופן עקרוני לא אישרנו פעולות במסגרת זמן

חינוך פורמלי, אם היה דבר כזה אני מוכן שזה יקוזז מידית. מה שנכון לגבי כל

העמותות יהיה נכון גם לגבי שבע העמותות.
יאיר הורביץ
אוטם התחייבתם בתשובות שלכם לנקוט בצעדים כלפי כל עמותה שקיבלה יתר כספים.

התחייבתם שתקזזו ותפחיתו כספים ואמרתם: "המשרד יקפיד על הפחתה בתמיכות באותן

עמותות שדיווחיהן נמצאו כוזבים". האם נקטתם בפעולות בעניין הזה? בכמה עמותות

מצאתם שהדיווחים היו כוזבים וכמה הפחתם?
אייל ברזני
לגבי אותן עמותות במהלך השנה השוטפת שלאחר מכן, היינו בשנת 1995. ביצענו את

כל פעולות הקיזוז לאותן עמותות שדיווחו דיווחים כוזבים. הקיזוז לא היה חד פעמי,

הקיזוז הוא מתמשך. כל פעולת קנס שעשינו, ביצענו זאת בהורדת שעות שבאה לידי ביטוי

בכסף. הקיזוז הכספי לא התייחס לשנה אחת הוא התייחס משנת 1994 יעד שנת 1997 וגם

להמשך.
היו"ר רן כהן
האימרה שלכם נתפסת כהגנה על המכזבים. בכתב אתם מודיעים שיש עמותות שמסרו

דיווחים כוזבים, וכאן בדיון אתם מגוננים על המכזבים ולכן אני מציע לכם לשקול את

האופן בו אתם מגיבים בכדי לקבל אמינות גדולה יותר בתגובה שלכם.

לסיכום, אני מבקש לקבל בכתב ממשרד החינוך, התרבות והספורט תשובה תוך חודש
ימים על השאלות הבאות
1. עלה בגורל החומר שהיועץ המשפטי לממשלה ביקש ולא קיבל?

2. מה עלה בגורל שבע העמותות הללו?

3. האם המשרד קיזז, בכמה ומתי לעמותות שדיווחו דיווחים כוזבים?

מאחר ואתם מכחישים את הביקורת של משרד מבקר המדינה, אני מודיע שבעניין הזה

תהיה בדיקה עד הסוף ולא אחדל מכך עד תום.



תמיכות המשרד לענייני דתות בעמותות לתרבות תורנית וחרדית - מעקב מדוח 45

ודיווח אגף החקירות של משטרת ישראל.
היו "ר רן כהן
אדוני מנכ"ל משרד הדתות יגיב בעניין תגובות משרד הדתות לנושא.
אבי בלושטיין
מדי שנה דנים ועולם כמנהגו נוהג. כאשר הגעתי למשרד הדתות וראיתי כי המשרד

עוסק בכ-4,500 בקשות לגבי עמותות משנת 1996, בתקציב של כמעט שישים מליון שקל, ללא

תקן לאדם שאמור לעסוק בעניין הזה וללא תקן למבקרים ואמצעים כגון כלי רכב לביצוע

ביקורת ופיקוה. ישבתי עם נציגי משרד מבקרת המדינה ושאלתי כיצד הדבר נעשה וכיצד

המדינה נותנת תקציבים אדירים ללא אמצעים לביצוע חלוקה הוגנת ומסודרת.

לקחתי את דוד שטרן, אחד העובדים המצטיינים במשרד, שהיה אחראי על נושא

השומרונים ומיניתי אותו כראש אגף ביקורת בנושא הנ"ל. ישבתי עם נציבות שרות המדינה

ואמרתי שהמדינה יכולה לחסוך מלי ו נים אם היא תתמקד בנושא הזה. יחד בשיתוף פעולה

בנינו רארגון במשרד שמתמקד בנושא התרבות התורנית במערכת הפיקוה. לצערי, אני מקווה

שלא ניפגש בעוד שנה ונשאל את אותן שאלות. שר האוצר אישר את העניין אך הנושא

"תקוע" במשרד האוצר. לא אקח על עצמי אחריות ל-4,500 בקשות בשנת תקציב 1997 ללא

אמצעים, ללא כלי רכב לביצוע ביקורת וללא כח אדם.

אני וזושב שצריכה לצאת קריאה מהוועדה הנוכחית למשרד האוצר, שיחליט באם הוא

מאשר זאת ואם לאו ובהתאם לכך נתארגן.

לנושא הקריטריונים, טענתי שאני לא מסוגל לשלוט ב-4,500 עמותות ולא מוכן לקחת

על עצמי אחריות על שבעה אנשים שייבנו עמותה, יקבלו תקציב של עד מאה אלף שקל ולא

אדע לאן הכסף מגיע. אני מקווה שהיועץ המשפטי לממשלה יאשר את קביעת הקריטריונים,

אנחנו נצמצם את כמות העמותות ואז תהיה לנו אפשרות לשלוט באותן עמותות שיקבלו את

התקציבים.

אני מצהיר חד משמעית, לצורך הענין הזה אני צריך לקבל אמצעים ואם אקבל את

האמצעים אני מוכן לקחת אחריות.

היו"ר רן כהן;

אני מצהיר שעם גישה מהסוג הזה, תמיכתנו נתונה באופן מלא. אני אפנה לשר האוצר

ואביע את תמיכתנו ברארגון הכללי ואנמק זאת בכך שמכל הדוחות שקראתי, הרארגון חיוני

ויהיה יעיל מבחינה כלכלית.

גבי יעל אנדורן, איך אתם מתכוונים לפתור את בעית כפל התיקצוב של אותן פעולות

על ידי שני משרדי ממשלה?

יעל אנדורן;

לגבי כפל תקציב זאת בעיה שאנו ערים לה ומוטרדים ממנה. החשב הכללי במערכת

התמיכות שלד הקים מערכת מיחשוב שמאפשרת לאתר תמיכה כאשר יש פניה לתמיכה ממשרד

אחד וזה אמור- להצטלב עם אותה בקשה המוגשת למשרד אחר.



יחיה פרוז;

אתמול נכחתי בפורום חשבי תמיכות במשרד החשב הכללי. החשב הכללי הקים פורום

חשבים שמחלקים תמיכות מהמשרדים הגדולים כגון בריאות, חינוך, קליטה, דתות. יש

מערכת המאפשרת לכל חשב להיכנס באופן פרטני על פי מספר עמותה ולראות אם אותה עמותה

תוקצבה ממשרדים אחרים וזה מאפשר לנו למנוע כפל מימון.

בזמן ביצוע העברת הכספים לגוף מסויים, אנו בודקים על ידי רואי חשבון את

הספרים שהוא אכן הוציא כסף לאותה מטרה שעבורה הוא ביקש את התמיכה.
יאיר הורביץ
חבל שלא נמצא כאן החשב הכללי שהוא האיש המתאים להסביר. מערכת החשב הכללי היא

מערכת שלא כוללת את הרשויות המקומיות. מערכת החשב הכללי כללה בשלב מסויים ונמיכות

בסדר גודל של מאה אלף שקלים ומעלה. אם יש אשכול של עמותות הפועלות יחד הסיכוי, של

החשב הכללי לאתר זאת לא גבוה. בדקנו את הנושא וגם משרד החשב הכללי מודע לעניין

הנ"ל ועל כן הם מעוניינים להכניס שיפורים. המצב כפי שהוא היום איננו משביע רצון.

הייתי מבקש שאדם מוסמך מטעם החשב הכללי יסביר זאת. במקרים רבים אנו מוצאים את

חוסר התאום בין המשרדים הנוגעים בדבר לגבי עמותה או לגבי עמותת צינור, או מספרים

ברשם העמותות שלא נרשמים כהלכה. הפוטנציאל לתקלות במקרה של תום לב הוא כל כך

גדול, שמערכת הבקרה איננה שולטת מספיק. הרשויות המקומיות כלל אינן מופיעות

במערכת הנתונים. היום יש חובה לפרסם את התמיכות שניתנות וחלק מהמשרדים לא

מקי ימים חובה זו.

גילינו מצבים שבהם שיעורי התמיכה הבלתי מתואמת עלו על 100%. הצורך לשפר הוא

גדול.

הבקרה אמורה להיות כפולה, צריכה להיות אחריות אחת ודיווח אחד שצריך להיות

דיווח אמת, כי הוא כפוף לסנקציות הפליליות של נסיון בקבלת דבר במירמה. מצד שני

מוטלת חובה על ועדת התמיכות מכוח ההוראות והנהלים, לתאם בינה לבין וזמיכות אחרות

שנעשות. מאגר המידע הממוחשב שהחשב הכללי מקים, ישפר זאת כמו כן נועד להיות כלי

עזר לוועדת התמיכות, כדי לוודא שלא נגיע למצבים שבהם וזהיה הנמיכה מעבר לקריטריונים

שנקבעו וודאי לא מעבר לפעילות העמותות. בכך יש לך כלי עזר נוסף ובקרה נוספת.
אמנון דהטרוך
מבחינה משפטית אין כיום בעיה שמספר משרדי ממשלה יתמכו בעמותה אחת. אין דרישה

שהתמיכה תנתן לפעולות שונות של העמותה. התמיכה יכולה להנתן לפעולה אחת של

העמותה. לדוגמה, שיעורי תורה שניתנים ברחבי הארץ. הנושא נתמך הן על ידי משרד

החינוך והן על ידי משרד הדתות. תנועות נוער וארגוני נוער נתמכים הן על ידי משרד

הדתות, הן על ידי משרד החינוך, משרד העבודה והרווחה ומשרד הקליטה. דבר זה כשלעצמו

הוא חוקי אבל הוא בעיתי הן מבחינה עקרונית והן מבחינה מעשית. משרדי הממשלה תומכים

בסוגי פעולות רבות עד לרמה של 100% של מהיקף הפעילות. יש פעמים שהתמיכה עוברת את

100% והעמותה מתעשרת על פעולה שהיא לא עשתה וזה בשל חוסר תאום. מצב שבו עמווזה

נתמכת בהיקף של 100% שהוא חוקי, הוא מצב שיש בו מורכבות רבה. לגבי עמותות, הנושא

פרוץ. אין בעיה משפטית ופגם משפטי אם העמותה מחליטה שיושב ראש העמותה יקבל חמש

מאות אלף שקל בשנה על פעילות שיכולה להוות מאית מהפעילות של מנכ"ל משרד ממשלתי.

אני מוצא לרוב מקרים כאלה, שהיקף הפעולה של עמווזה מסוימת קטן, אבל אנשי העמווזה

לוקחים לעצמם שכר מאוד גבוה. על פי הנוהל הקיים משרדי הממשלה יכולים לחייב את

העמותות לעמוד בנהלי שכר וברמות שכר.

עמותות רבות מקבלות תמיכה כאילו הן משרדי ממשלה ובפועל הן מתנהגות ללא כפיפות

לכל ההוראות. מעשית, ישנה בעיה של בזבוז עצום במשאבי המדינה כאשר כ מה משרדי

ממשלה תומכים בעמותה אחת. בכדי לפקח על כך צריך כוח אדם בפול.

כאשר משרד המשפטים מקבל הצעה למבחן וזמיכה של משרד ממשלתי, אני מנסה לשכנע את

המשרדים שלא כדאי לתמוך, אבל אני מעלה חרס בחכתי בכל המקרים. הם מעוניינים לתמוך

מסיבות פוליטיות וזה יוצר קושי.
היו"ר רן כהן
אם הממשלה או הפוליטקאים רוצים לקבוע יעדים שהמדינה מגדירה אותם כיעדים

לאומיים זה בסדר תוך עמידה בקריטריונים אחידים וגלויים. אני מודאג מכך, שכל גורם

יכול לדווח לכל משרד מה שהוא רוצה ולקבל תקציבים- שיגיעו ל-100% או ל-200%

מהפעולות שלו, ולאף אחד אין אפשרות לבדוק את העניו ברצינות אלא אם כן יחליטו

משרדי הממשלה להתגבר על העניין באופן שכל התמיכות יצאו רק ממקור אחד ואז לא יהיה

כפל תקציב.

אמנון דהרטוך;

אני מצטרף לדבריו של מנכ"ל משרד מבקר המדינה שהסוגייה המכריעה היא לא המבחנים

והקריטריונים. הבעיה היא מה קורה בפועל כאשר מגלים ליקויים ונמצא שעמותה קיבלה

כסף שלא כדין, עד כמה משרדי הממשלה נוקטים באמצעים. הבעיה היא לא הקריטריונים

מבחינת שוויון, כי אם רוצים ליישם את הקריטריונים באופן הוגן אין בעיה.
היו"ר רן כהן
אני מבקש לשמוע מתת ניצב ירחמיאל הלפרין תגובה לגבי הבדיקות והחקירות שנעשו.

ירחמיאל הלפרין;

מוקירה שניהלנו בקשר לדוח 45. בנוגע למשרד הדתות, החקירה הסתיימה בי נואר 1997

והקיפה מספר רב של עמותות שנבדקו ונחקרו על ידנו. תיק החקירה כולו הועבר

לפרקליטות המדינה עם המלצות מפורטות לגבי כל עמותה ועמותה.

באחד התיקים המלצנו להעמיד לדין מנכ"ל של עמותה מסויימת אשר שם זיהינו עבירה

פלילית מובהקת של מירמה כלפי משרד הדתות. לא זיהינו שחיתות בצד השני, זאת אומרת

במשרד הדתות. אנו בודקים תמיד האם יש תמיכה מהצד השני ומישהו נתן ידו לביצוע

שחיתות מצד משרדי הממשלה. בתיקים האחרים שאותם חקרנו, לא מצאנו ראיות מפלילות

והעברנו את התיק לפרקליטות עם המלצה בהתאם.

בתחום הזה לא פעם הולכים על תחום אפור בגלל העדר נוהלים מסודרים, קריטריונים

לא ברורים, חוסר בקרה וחוסר פיקוח. אנו מגיעים למצב שאנו לא מצליחים להוכיח את

הכוונה הפלילית. המטרה שלנו היא זיהוי עבירות פליליות. אנו מזהים בקלות את

המי נהל הלא תקין, אבל כדי להפוך זאת לעבירה פלילית יש ע0 זה בעיה וברוב המקרים

אנו לא מצליחים להוכיח את הכוונה לעבירות פליליות.
היו"ר רן כהן
מה קורה כאשר אינם חוקרים ובמהלך החקירה מתגלים ממצאים שיכולים להיות חמורים

לשכעצמם אבל אינם פלילי ים. האם יש נוהל שיכול לאפשר התראה לגורם הממשלתי, למשרד

מבקר המדינה ולכנסת שיש ממצאים המחייבים התייחסות מהמדינה?
ירחמיאל הלפרין
בעניין הזה אנו פועלים באופן קבוע בצורה מסודרת. כאשר אנו לא מזהים עבירה

פלילית אנו מעבירים את הממצאים שלנו לגורמים המתאימים. כל חומר שעובר אלינו ממבקר

המדינה לדקירה, מגיע דרך משרד המשפטים ואנו מעבירים חזרה את החומר למשרד

המשפטים.
היו"ר רן כהן
מאחר ומדובר בעמותות שנתמכות על ידי הממשלה, הוקירה בעניינם מתנהלת כמעט

שנתיים ונוצר מצב שהממשלה ממשיכה לתמוך בהם. אילו היה נודע במוקדם על מהלכים

פליליים או בלתי תקינים יתכן שהממשלה היתה מחליטה לא לתמוך בהם או להפסיק את

התמיכה. לזמן הבדיקה יש חשיבות עצומה כאשר מדובר בתיקצוב ממשלתי.
ירחמיאל הלפרין
החקירות האלה נמשכות זמן לא קצר, מכיוון שהחקירה מחייבת בדיקה וחקירה יסודית

מאוד. החקירה מקיפה הרבה מאוד הומר והרבה נחקרים ולכן אנו עומדים במסגרת זמן של

בין שנה לשנה והצי, זמן סביר לחקירות מעין אלו.

כאשר מדובר בנהלים לא תקינים, הנהלים מתגלים עוד בשלב הבדיקה של משרד מבקר

המדינה. אנו מתרגמים את אותן השדות למעשים פליליים. במקרה זח אנו עוסקים בתחום לא

ברור לגמרי, יש להם הרבה דרכים למצוא הסברים לפעולות שונות. יש מקרים שממבט ראשון

נראה כי מדובר במרמה, מדווחים על אותה כתובת פעמיים, אבל כשאתה מגיע לשם אתה מגלה

שזה בסדר, כי כיתה אחת היא עזרת נשים וכיתה אהרת היא לגברים. יש מקרים שבהם

הקריטריונים משתנים באמצע ואז מוגשות בקשות חדשות, אנו רואים תיקונים וממבט ראשון

נדמה כי יש כאן זיוף, אבל כשאתה בודק מתברר שיש שינוי בקריטריונים והתיקונים נעשו

כדין.
יאיר הורביץ
עורך דין דהרטוך הוא הלק בלתי נפרד מקביעת הקריטריונים, מהמנגנון של התיעצות

עם היועץ המשפטי לממשלה.
אמנון דהרטוך
אני צריך לאשר חלק מהקריטריונים שהם אכן עומדים בדרישת המהוקק שעיקרון

השוויון יישמר. כאשר אני מקבל הצעה של קריטריונים, אני בודק סעיף סעיף, מילה

מילה עד כמה זה עומד בדרישה. אם זה לא עומד בדרישות אני את המשרדים לשנות את

הקריטריונים.
היו"ר רן כהן
אני מבין מדבריו של תת ניצב הלפרין, שבגלל שהקריטריונים לא חדים מספיק,

האבחון של החריגות ושל הצד הפלילי הוא קשה. לכן אני מבקש שהקריטריונים יהיו הדים

מאוד וברורים.
אמנון דהרטוך
לא נכון לומר שהקריטריונים אינם ברורים. נדרש לעשות איזון בין הדרישה לבין

הפעלת שיקול דעת נאות של המשרד. לגבי משרד הדתות, היו מספר החלטות פרשניות של

ועדת התמיכה של משרד הדתות, שאדם סביר היה דוו-וה את הפרשנות. היו לי ויכוחים רבים

בנושא הזה עם אנשי משרד הדתות ולכן הקביעה הכמעט אוטומטית שהמבחנים מעורפלים היא

לא פשוטה. לדוגמה, בשנת 1994 נתמכו ארגוני נוער על ידי משרד הדתות, כאשר

הפרמטרים לחלוקה היו מספר החניכים, מספר הסניפים ומגוון הפעילויות. ב-1994 צצו

שתיים או שלוש תנועות נוער שלא היו קיימות מעולם. במשרד הדתות ישבה ועדת תמיכות
שהחליטה, שהתיקצוב יהיה
90% מהכסף ילך לפי מספר הסניפים בלי התייוסות לגבי כמות

החניכים. ההחלטה היא של ועדת התמיכות המשרדית, היינו סניף שיש בו שבעה חניכים

שנמצאים בארבע קבוצות, זאת אומרת בכל קבוצה יש 1.8 ילדים, יתוקצבו לפי סניפים,

כאשר ישנם סניפים שבהם יש מאתיים או ארבע מאות ילדים והם מקבלים את אותו סכום,

סניף מעין זה, עבור פעילות חד שבועית קיבל 3,700 שקלים. יוצא שהמדינה שילמה

לשיעור, לקבוצה בת שבעת ההניכים מאה שקלים לשעה. כאשר ועדת תמיכות מחליטה החלטה

כזאת ולומר שהקריטריונים מעורפלים אני מתקשה לקבל את הקביעה הזאת.
ירהמיאל הלפרין
גזל הקופה הציבורית עדיין לא הופך זאת לעבירה פלילית.



היו"ר רן כהן;

ההפקרות הזאת חייבת להיפסק. אדוני מנכ"ל משרד הדתות, אם הדבר הזה נעשה, זאת

הפקרות שערורייתית. המדינה לא חייבת לעמוד בהוצאות מעין אלו כאשר יש לנו נזקקים,

גמלאים, נכים ובעיות בלי סוף. זאת הפקרות שיש לה שיתוף פעולה מצד משרדי הממשלה.
מבקרת המדינה בדוח אומרת
"בשיטת ההקצבה שלפיה ניתן חלק הארי מהתמיכה לפי

מספר הסניפים וחלק קטן יחסית לפי מספר החניכים, הועדפו ארגוני נוער אשר להם, לפי

הגדרת המשרד, מספר גדול של סניפים, רבים מהם בדירות פרטיות ומספר חניכיהם קטן

יחסית. לעומת זאת הופלו לרעה ארגוני נוער, בעלי סניפים מעטים, שבהם מספר גדול של

חניכים. חישוב סכום התמיכה לחניך על ידי חילוק סכום התמיכה הכולל שניתן לארגון

במספר החניכים מעיד על הפערים הגדולים בתמיכה לחניך בין המוסדות. כך למשל, למוסד

טי מסויים שולם סכום גבוה פי עשרים ושתיים מהסכום ששולם בגין חניך באחד מארגוני

הנוער הוותיקים".

אבי גלבר;

בדקנו את הימצאות המספר הגדול של הסניפים שדווחו אבל לא היתה התיחסות בהפנייה

אלינו בעניין מספר החניכים שנמצאו בכל סניף. נבדק חשד שנופחו מספרי הסניפים,

ושיעורים שניתנו היו שיעורים חופפים הן בעמותת אל המעיין והן בעמותת הנוער

בני-חייל. לגבי שיעורים חופפים מצאנו כ-17 שיעורים חופפים שהיו בשני המקומות.

לעני י ן התלמידים לא היתה התייחסות ולא נבדקה חקירה פלילית בעניין.
היו"ר רן כהן
אני יודע שהתמיכה של משרד החינוך, התרבות והספורט בתנועות נוער מתבססת על פי

קריטריונים שנקבעו על ידי חוזר המנכ"ל. יש קריטריונים שדומים מאוד לקריטריונים של

משרד הדתות. אני מתפלא מדוע המשטרה, לצורך יקירה, לא ביקשה לקבל את הקריטריונים

בכדי לבדוק האם זה עומד בקריטריונים.
יאיר הורביץ
אני מבקש להוסיף שבאותו דוח כתבנו: "לפי הנחייה של הנהלת המשרד, תעוכב הוגמיכה

למוסדות שעל פי מבצעי הביקורת של היחידה לפיקוח קיימו פחות מ- 50% מהשיעורים

שעליהן דיווחו. מוסדות שממצאי הביקורת של היחידה הראו שהם קיימו 50% ויותר

מהשיעורים שדיווחו, יקבלו את כל התמיכה כאילו בוצעה פעילות במלואה. תשלום מלא

בנסיבות האמורות אינו סביר. בפועל עד נובמבר 1993. לפני שהושלמה הביקורת, קיבלו

רוב המוסדות 80% מהתמיכה שאושרה להם לאותה שנה. הביקורת של יחידת הפיקוח העלתה כי

רוב סניפיהם לא קיימו פעילות".
היו"ר רן כהן
אני מבקש שגם המשטרה וגם היועץ המשפטי לממשלה יעשו את המאמץ המירבי לבלימה

אגרסיבית ככל האפשר של השחיתות שפושטת בעניין. ההרגשה שלי היא הרגשה רעה וקשה

בעניין.

אני רוצה לפנות למנכ"ל משרד הדתות: מאחר ואנחנו רוצים שהכספים שלכם ילכו לאלה

שעושים באמת את הפעולות ביושר, בהגינות ובתום לב לטובת הציבור והמדינה, אני מבקש

שבענין הזה תהיה פעולה מסיבית מאוד שלך כדי שהקריטריונים יהיו חדים, ובכדי

שעמותות וארגונים שרוצים לשקר את המדינה ואת משרד הדתות ייתפסו עם מערכת סנקציות

שאתם תקבעו. עמותה או ארגון שמשקר צריך לדעת שאתם מפסיקים לדבר איתו ולתמוך בו

לפחות חמש שנים, ושלא תעבירו לו אפילו שקל אחד תהיה פעולתו אשר תהיה.
אבי בלושטיין
תן לי את האמצעים ואבצע. אם לא יהיה שינוי משמעותי, נחזור לדון באותו עניו.
היו"ר רן כהן
אני מבטיח תמיכה מלאה בעניין הזה ואני א"דע אותך בתכתובת שתהיה ביני לבין שר

האוצר.

אני מבקש לפנות למשרד האוצר: הנושא של התמיכות הכפולות חייב לעבור דיון נוקב

מאוד ולמצוא מוצא. מהיכרות לא עמוקה אך מספיק עשירת נוכחתי לדעת שמי שמתמחה

בהונאת משרדי ממשלה הוא המרוויח. אסור לתת פרס למתמחים בהונאה. אם בעניין הזה

משרד האוצר לא ירים את הכפפה ההפקרות תימשך. אני פונה גם לשר האוצר בתקווה לתקווה

בנושא.



רשם העמותות - מעקב מדוח 39 של מבקר המדינה

היו"ר רן כהן;

בארץ יש 23,500 עמותות. 19,000 מוזן לא דיווחו בארבע חמש שנים האחרונות.

ביקשתי מרשם העמותות וקיבלתי רשימה של אלפי עמותות משנת 1993-1994. עברתי על

החומר, צמצמתי את הרשימה, לקחתי את רשימת התמיכות בהן המדינה ונמכה בשנים 1990,

1991. 1992 ומצאתי חמש עשרה עמותות שקיבלו כסף מקופת המדינה, ובשנת 1994 לאחר

שלוש שנים, הם לא דיווחו על הפעילות שלהם ועל מצבם הכספי. המצב מראה על נעלם לא

ברור.
בן-ציון גרינברג
יש לחלק בין שני נושאים נפרדים: הנושא ההסטורי של השנים שעברו ב-1993

וב-1994. לגבי 1995 עדיין מוקדם להגיע למסקנות סופיות, כיוון שעל פי החוק כפי

שתוקן באפריל 1996. נכנס לתוקף תיקון מספר 3 לחיק העמותות: עמורנה חייבת להגיש את

הדוח הכספי השנתי 13 חודשים לאחר תום השנה שעליה היא מדווחת. על שנת 1995 התאריך

הסופי היה ב-31 בינואר השנה. החוק קובע שרק לאחר 90 יום פיגור ניתן להטיל

סנקציות.

בעקבות הבעיה המוכרת, משרד הפנים ומשרד המשפטים תמך בתיקון מספר 3 לחוק

העמותות שנכנס לתוקף באפריל 1996- ראינו זאת כשלב ראשון בטיפול בבעיה החמורה.

התיקונים בחוק הכניסו הבהרות, דרישות, סנקציות חדשות, וסמכויות לרשם העמותות על

מנת לטפל בבעיה.

לגבי משכורות גבוהות, הבעיה היא כפולה. זה יכול להיו מסווה לחלוקת רווחים בין

חברי העמותה וכמובן מרמה כלפי הציבור אשר חושב שהכסף הולך לקידום מטרה שהעמותה

הכריזה עליה ובעצם הכסף מגיע לכיסו של חבר העמותה. כתוצאה מכך בתיקון מספר 3

כלולה הוראה שמחייבת את העמותה כחלק מהדוח הכספי שהיא חייבת להגיש, להצביע על

חמשת מקבלי המשכורות הגבוהות ביותר בעמותה בפרוט, כך שהדוח הכספי יכלול

אינפורמציה ספציפית לגבי המשכורות, וזה גם ייתן פתח לבדוק האם המשכורות חורגות

ממה שמקובל במשק באותו ענף של העמותה, כל זה חל על דוח 1996 שנקבל רק בינואר

1998. התחלנו בתהליך שאת הפירות נראה בעתיד.
היו"ר רן כהן
מהן הסנקציות שי י נקטו לגבי אלו שלא ידווחו?
בן ציון גרינברג
יש שתי סנקציות עיקריות: א. קנס - הטלת קנס על העמותה לפי חוק העונשין של כמה

אלפי שקלים. ב. מחיקת העמוו1ה. החוק החדש מציין כי עמותה שלא הגישה דוה, יש

להתייחס אליה כעמותה שהפסיקה לפעול. יכול להיות שהעמותה פעילה, אך עצם העובדה

שהיא לא מגישה דוח, יש לכך עילה על מנת להתייחס לעמותה כעמותה שהפסיקה לפעול ואז

למחוק אותה. המחיקה מתפרסמת ברשומות, הבנקים עוקבים אחר עובדות אלה והעמותה אינה

יכולה להשתמש בחשבון הבנק. משרדי ממשלה אחרים כמו מס הכנסה מקבלים בצורה שוטפת

את החומר המגנטי של מאגר המידע שלנו.
היו"ר רן כהן
מה מבטיח לנו ששם העמותה זהה גם בשם חשבון הבנק שלה?
בן ציון גרינברג
יש מספר סידורי אשר מלווה את העמותה לאורך כל הדרך כולל בבנק. רוב המוסדות

שעוסקים בעמותות מתייחסים למספר העמותה ולא לשם העמותה.

כחלק מתיקון 3 הכנסו שינוי בהוק שמחייב את העמותה להשתמש בשם המלא כפי שהוא

מופיע בתעודת רישום בלי קיצורים ובאותיות אהידות, בעקבות בעיה שעמותות עם שם אר-וך

השתמשו בקיצורים. עבירה על הסעיף הזה מהווה עבירה שניתן להטיל עליה קנס.

בנוסף, הכנסנו קריטריונים אחידים לגבי צורת הדיווח של אינפורמציה בדוח הכספי,

על מנת שנוכל לראות בצורה אחידה את הפעילות הכספית של כל העמותות.

מבחינת החוק התקדמנו בצורה משמעותית לגבי השנים הבאות משנת 1996 והלאה. הבעיה
המרכזית שלנו היא כפולה
א. לגבי השנים הקודמות. חוק העמותות מסמיך את רשם

העמותות לחקור עמותות אם יש סימן של אי כשירות. אי הגשת דוה יכול להיות בסיס

לרקירה.

כל עמותה שמבקשת תמיכה חייבת להגיע אלינו על מנת לקבל מסמכים שמוכיחים את

קיום התאגיד. בו ברגע שהם מגיעים אלינו אנו פותחים את התיק. אם אנו מגלים שהתיק

לא מעודכן ואין דוחות כספיים מעודכנים, פיתחנו נוהל למס הכנסה, החותמת שלנו תהיה:

העתק מתאים למקור בהסתייגות. זה מגיע למס הכנסה ובדרך כלל מס הכנסה לא נותן להם

את ההכרה.

בשנת 1995 קוימו סידרת ישיבות במשרד הדתות על מנת להכניס רפורמה בנושא של

נוער תמיכות. הופעתי בפני הוועדה והערתי שהבעיה הגדולה היא אי הגשת דוחות בזמן.

כתוצאה מכך בחוזר המנכ"ל יצאה דרישה מפורשת, שכל עמותה שמבקשת תמיכה ממשרד הדתות

חייבת להביא תעודה על ניהול תקין מאותו משרד שבו נרשמה כתאגיד. בלי תעודת ניהול

תקין העמותה לא תקבל תמיכה. זה הופיע בהוראת מנכ"ל ב-1995 ובעקבות הוראה זו

פיתחנו תהליך פנימי ברשם העמוינה על מנת לקבוע קריטריונים להוצאת אישור ניהול

תקין. למיטב ידיעתי קיבלתי עד היום בקשה לניהול תקין מ- 15-20 עמותות בלבד. אני

לא יכול להכריח את העמותות לבקש את האישור ומשרד הדתות לא עושה דבר.
היו"ר רן כהן
איזה מתכוון להמשיך לאכוף את ההוראה?
אבי בלושטיין
אני מתחייב בפני הפורום הזה, שבקבלת הבקשות לשנת התקציב הנוכחית התעודה הזאת

תחוייב במסגרת ההנחיות שלנו לקבלת החומר.

אני מבקש לשאול: מתוך כ-24,000 עמותות, כמה בשנת התקציב האחרונה נמחקו וכמה

נקנסו?
בן ציון גרינברג
קשה לנו, מהמחשב שלנו להוציא דוח מתאים. משרד מבקר המדינה מפרסם שני דוחות

לשנת 1996 על הפעילות של העמותות. דוח מספר 39 משנת 1988-1989, לא כל כך רלוונטי

מכיוון שיש דוח חדש בדרך. אחד הדוחות הוא על נושא מאגרי המידע ברשם העמותות ומתן

שירות לציבור.

בעקבות התיקון בחוק התחלנו לבצע מחיקת עמותות. כאשר אנו מעוניינים למחוק

עמותות אנו צריכים לעשות זאת ידנית. מחקנו כ-160 עמותות ועוד 500 בדרך למחיקה.

משרד הדתות ייצטרך לקבוע מרווח רחב של זמן מאז שהוא מכריז על מבצע של מימון ועד

לקבלת התעודות.



בתוספת האחרונה לתיקון מספר 3 הכנסנו את נושא האגרה השנתית שמסמיך את שר

הפנים להטיל אגרה שנתית על עמותות. אס נצליה להטיל אגרה שנתית על עמותות זח יכניס

כמה מליוני שקלים הדשים לקופת המדינה וזה יכול להוות למימון של מישובים הדשים

וכוח אדם חדש על מנת לפתוח מחלקת דקירות שלא קיימת היום.
היו"ר רן כהן
אסייע ככל יכולתי בידי משרד הדתות וגם בידי רשם העמותות לקבל מהאוצר את

המרכיבים שיוכלו לעמוד במשימות שלהם. בקשתי היא שתעשו את המאמץ שיש ברשותכם בלי

ההתנייה.

אני חוזר ומבקש שכל משרדי הממשלה יתנו תמיכה בעמותות ובארגונים, בתנאי שהם

עומדים בחובות החוק ומדווחים דיווחי אמת. עמותה שלא מדווחת, לא זכאית לשקל אחד

בתמיכה מהמדינה.

לאחר שאקרא את דוח 47 בנושא רשם העמותות אני אעלה בקשה לקיים דוח מיוחד על

העמותות עצמן ועל מצב העמותות. נדמה לי שמצב העמותות והבדיקה לעומק על פעולותיהן

של העמותות, כאשר רובן סמוכות על קופת המדינה וקופת הציבור, מחייב בדיקה מאוד

יסודית ועמוקה ואני מבקש לשקול אפשרות של דוח מיוחד בעניין הזה.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.

קוד המקור של הנתונים