ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 27/01/1997

מחלקת חקירות עמוד 53 בדוח 46 של מבקר המדינה; מס קנייה עמוד 44 בדוח 46 של מבקר המדינה; ערובות על ידי אגף המכב ומע"מ עמוד 63 בדוח 46 של מבקר המדינה; פיקוח אגף המכס ומע"מ על אזור סחר חופשי באילת עמוד 49 בדוח 46 של מבקר המדינה; פיקוח אגף המכס ומע"מ על רכב נוסעים הפטור ממס עמוד 58 בדוח 46 של מבקר המדינה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 60

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני, י"ט בשבט התשנ"ז (27 בינואר 1997). שעה 09:30
נכחו
חברי הוועדה; רן כהן -היו"ר

משה שחל - מ"מ היו"ר
מוזמנים
יאיר הורביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

דוד שמעוני - משנה למנהל המכס ומע"מ

אברהם פרחי - סגן מנהל המכס לביקורת

גב' מרים אפרתי - מרכזת תלונות הציבור,

מכס ומע"מ

אריה דווידסון - מישנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה

גב' שלומית הר-גיל - ממונה על אגף במשרד מבקר

המדינה

אליעזר בראונר - סגן ממונה על אגף במשרד מבקר

המדינה

גבי נורה כהן - מנהלת ביקורת ראשית במשרד מבקר

המדינה

שלמה רצון - מנהל ביקורת ראשי במשרד מבקר המדינה

ניסן יחזקאלי - מבקר פנימי, האוצר

עוזי ברלינסקי - המפקח הכללי, משרד ראש הממשלה

משה איתן - ממונה ביקורת ופיקוח במשרד ראש הממשלה

יועצת משפטית; אנה שניידר

מנהל הוועדה; ברוך פרידנר

קצרנית; חנה אלטמן
סדר-היום
1. מס קנייה - עמוד 44 בדוח 46 של מבקר המדינה;

2. פיקוח אגף המכס ומע"מ על אזור סחר חופשי באילת -

עמוד 49 בדוח 46 של מבקר המדינה;

3. מחלקת חקירות - עמוד 53 בדוח 46 של מבקר המדינה;

4. פיקוח אגף המכס ומע"מ על רכב נוסעים הפטור ממס -

עמוד 38 בדוח 46 של מבקר המדינה;

5. ערובות על ידי אגף המכס ומע"מ -

עמוד 63 בדוח 46 של מבקר המדינה.



מס קנייה

עמוד 44 בדוח 46 של מבקר המדינה
היו"ר רן כהן
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה ומקדם את

כל הנוכחים בברכה.

נדון היום בנושאים שלא השלמנו את הדיון בהם בישיבה שקיימנו לפני כשבועיים
ימים, בנושאים
מס קנייה, פיקוח אגף המכס ומע"מ על אזור סחר חופשי באילת, מחלקת

חקירות, פיקוח אגף המכס ומע"מ על רכב נוסעים הפטור ממס וערובות על ידי אגף המכס

ומע"מ. כל הנושאים האלה מוזכרים בדוח 46 של מבקרת המדינה.

רשות הדיבור למר אליעזר בראו נר ממשרד מבקר המדינה.
אליעזר בראו נר
מט קנייה הוא מט שהייתי מגדיר אותו כמס בעייתי. זה מס שהוא שריד של מס

מותרות שהיה נהוג פעם, בנוי טלאי על גבי טלאי, ו יוצר די הרבה צרות הן לאלה

שצריכים לגבות את המט והן לאלה שצריכים לשלם אותו.

המס מוטל הן על מוצרי יבוא והן על יצרנים, והוא גזור מהמחיר הסיטונאי.
הפירוש של המילים
הוא גזור מהמחיר הסיטונאי, זאת אומרת שהיצרן אמור לדעת מה היה

המחיר שבו נמכר המוצר מהסיטונאי לקימעונאי וזה, כמובן, י וצר בעיה. זה רק חלק

כשהבעיה שגלומה בתוך המס.

ברשותכם אני אקרא באזניכם חלקים מהתקציר שמדגימים את הבעיה. "מועד תשלום המס

על מוצרים מיובאים הוא בעת שחרורם מן המכס. במועד זה עדיין אינו ידוע מה יהיה

המחיר הסיטוני של הטובין בעת מכירתם לכן נקבע, כבסיס לחישוב המס, המחיר שניתן

להשיג בעד הטובין בשעת שחרורם מרשות המכס במכירה בשוק הפתוח כשהמוכר והקונה אי נם

תלויים זה בזה. בתוספת המסים החלים על יבואם ובתוספת שיעור שקבע שר האוצר
הנקראת
תוספת מכסת אחוזים (תמ"א) האמורה לבטא את ההפרש בין ערכם של הטובין לצורך

חישוב תשלום המכס לבין המחיר שבו הסיטונאי ימכור אותם לקמעונאי.". זה רק תחילת

הסיבוך.

כפי שכבר אמרתי, "המס נגזר מהמחיר הסיטוני שהוא, לפי החוק, המחיר המשולם

במכירה בסיטונות, כולל מסים, אגרות ותשלימי חובה אחרים החלים על המכירה למעט מס

קנייה ומע"מ ולרבות כל תשלום אשר לפי ההסכם על הקונה לשלמו. המחיר הסיטוני צריך

לכלול גם ריבית על אשראי, תשלום לשיעורין או תשלום נדחה, וכן תמורה בגין אריזה,

אחריות והובלה, אפילו מבוצע הדבר האחרון בידי הקונה. במכירה לסוכן או לסיטונאי

יחושב המס לפי מחיר המכירה בפועל בתוספת שיעור באחוז ים שישקף את ההפרש המקובל

באותו ענף בין המחיר לסוכן או סיטונאי לבין המחיר לקמעונאי.

חישוב המס קשה גם מאחר שסיווגם של חלק ניכר מהטובין הוא בעייתי הן לחייבי המס

והן לעובדי האגף; במקרים רבים מבחין הסיווג בין מוצרים שמרכיביהם או השימוש בהם

אמנם זהים אך הרכב המוצר בכללו ודרך עיבודו שונים. זאת ועוד, לעתים מרכיבי המוצר

חייבים במס ואילו המוצר הסופי פטור.". כמובן שזה מס לא פשוט כלל ועיקר ומה שעוד

מוסיף לאי הפשטות שלו זה שהוא מוטל על חלק מהמוצרים וקשה לפשט אותו בגלל הקשר שיש

בין ההטלה על צד היבוא לבין היצור המקומי. המשמעות של הדבר הזה היא שבצד היבוא

גלומה גם הגנה על המוצרים המקומיים וכשאתה רוצה לעשות איזשהו תהליך של פישוט או

שינוי - אתה תמיד צריך להסתכל על שני הצדדים.



אנחנו לא היינו הראשונים שחשבו על המורכבות של המס ובנושא הזה פעלה ועדת משנה
שנקראה
הוועדה המקצועית לנושא הרפורמה במס, שבאמצע שנת 1993 שר האוצר מינה אווזה.

זאת היתה ועדה מכובדת שהיו בה חברים מומחים מהאקדמיה, מהמגזר העסקי, משירות

המדינה, בהם נציג מס הכנסה ומנהל אגף המכס ומע"מ. "הוועדה הקימה ועדת משנה למסים

עקיפים שעסקה גם בנושא מס קנייה. ועדת המשנה ציינה כי בהתחשב בהערות שהשמיעו

נציגי הקהילה האירופית ונציגי ארצות הברית על שיטת ההישוב הקיימת של המס על יבוא

המפלה לטובה את הי יצור המקומי, היא החליטה להמליץ כי הבסיס לחישוב המס על יבוא

יהא המחיר סי"פ של הטובין ועל ייצור מקומי - מחיר היצרן.".

קבלת ההמלצה הזאת יכולה, במידה רבה, לדעתנו, לפשט את המורכבות של המס ואז נלך

למקור המס ולא נצטרך לחפש את השלבים שאחרי שהטובין יובאו או יוצרו - לנסות לקבוע

מה הבסיס למס.

ברוך פרידנר;

ההמלצה הזאת עדיין לא יושמה?
אליעזר בראו נר
עדיין לא. המכס מתנגד לה מסיבותיו הוא.

יתר הדוח מתייחס לתהליכי פיקוח שהאגף צריך לקיים. כמובן שבמערכת כל כך

מורכבת נוצרים גם קשיים של פיקוח שאני לא רוצה להיכנס אליהם, מכל מקום עובדי האגף

מתקשים לפקח על הנושא בגלל התסבוכת.
היו"ר רן כהן
אני חושב שזאת איננה הבעיה שעומדת על הפרק כרגע.

רשות הדיבור למר דוד שמעוני.
דוד שמעו ני
ברשותכם ברצוני להעיר מספר הערות לגבי העניין הכללי, ואני אתחיל את דברי

בהצהרה - - -
היו"ר רן כהן
אני מבקש אותך לתת לנו מספר מושגים לגבי המשמעויות וההיקפים גם בסכומים.
דוד שמעוני
אני אתחיל את דבריי בהצהרה קצרה והיא שהביצוע של מס קנייה איננו פשוט כמו

הביצוע של מס ערך מוסף. בהיסטוריה של המסים העקיפים בישראל, בשנת 1976. כאשר

ביטלנו את מס ערך מוסף, חלק גדול מאד ממס הקני יה בוטל אז ואנחנו ממשיכים, פנדינג

לעניינים הפיסקליים, לבטל את מס הקנייה.

לצורך במס קנייה יש שתי מטרות; 1. פיסקלית; 2. להכניס מימד של

פרוגרסיביות לתוך מערכת המסים העקיפים.

מס קנייה מוטל, בעיקרון, אך ורק על מוצרי צריכה יוקרתיים, יש לי קצת אי

נעימות כאשר אני אומר את המילה: יוקרתיים, ואני אסביר מדוע, כי מכונית היא ודאי

מוצר יוקרתי, אבל מקרר - אינני יודע. מכל מקום בפועל מס הקנייה מוטל בעיקרון,

בגדול, אך ורק על מוצרי צריכה הלא חיוניים והלא סטנדרדיים בי ותר, מכוניות, מוצרי

חשמל, כלי מוסיקה ודברים מהסוג הזה.



היקף ההכנסות גדול מאד והוא נע בין 5 ל-6 מיליארד שקלים בשנה ביבוא ובייצור

המקומי.

כל מדינות העולם, אני מדבר על אירופה כיוון שבארצות הברית השיטה אחרת,

בארצות הברית המס העקיף מתמצה במס הד שלבי שהל על הצרכן והוא גם שינה בין מדי נות

שונות. בתור קוריוז אני אזכיר גם את הבעיות של ארצות הברית בעניין הזה. בכל

מדינות אירופה, בנוסף למס ערך מוסף, קיימת מערכת מיסוי מסויימת לגבי המוצרים
היוקרתיים. בחלק מהמדינות היא נקראת
בלו, בחלק אחר של המדינות יש מס ערך מוסף

בשיעור יותר גבוה על מוצרים מסויימים, אבל בכל שיטה שלא נבחר אני מודה ומתוודה
שהיא בגדר
אוי לי מייצרי ואוי לי מיוצרי.

ברצוני להביא בפניכם דוגמה לשאלה כמה היינו מסתבכים אילו היינו עובדים במס

לפי מחיר סי"פ ומחיר היצרן. מס קנייה הוא מס חד שלבי. בהקשר הזה של הדברים
מישהו יכול לשאול
מדוע הלכנו למס ערך מוסף? אנחנו, בעצם, גובים היום מסים או

הכנסנו לרשת המסים 300 אלף עוסקים. בפועל מי שיבדוק את מס ערך מוסף יגלה כי

הגבייה הריאלית מתבצעת מחלק מסויים, לא הכי גדול, של ה-300 אלף, אלה שמוכרים את

השירות לצרכן. מרבית מס הערך המוסף נגבה ומוחזר, נגבה ומוחזר ואני חושב שאני לא

צריך להסביר את העניין הזה.

למה הלכנו לשיטה הזאת? - משום שרק במס רב שלבי מהסוג הזה אפשר להטיל מס
בשיעור אחד ולהגיד לכולם
תשלמו ותקבלו בחזרה מה שמשמש כתשומה. במס חד שלבי אי

אפשר לעשות זאת, קודם כל, הגדרתית, הוא חד שלבי . דבר שני - מבחינה כלכלית הדבר

הנכון להטיל מס עקיף הוא על המחיר קרוב ביותר למחיר לצרכן.

גם מבחינה פרקטית קיימת בעיה; אם היינו עוברים, במס חד שלבי, למס על מחיר

בסיס יצרני , מה שהיינו מייצרים במשק היתה תופעה של חברות שיווק. זה כל מה שהיה

קורה. הי ו קמות חברות שיווק ואני מקווה שלהקים חברה, גב' אנה שניידר תסכים אתי ,

עולה 400 שקל - - -
אנה שניידר
בערך.
דוד שמעוני
אם הייתי חברה שמייצרת כובעים, כובע חייב במס קנייה, הייתי מוכר זאת לחברת

השיווק שלי במחיר מסויים, אולי במחיר הייצור, אולי לא, אולי פחות, אולי הייתי

מפסיד בחברה שלי , וכל הזמן היינו צריכים להתמודד עם בעיה של מחירים פיקטיביים.

מול זה אנחנו העדפנו לעבוד בשיטה השני יה שמורכבת ממספר אלמנטים; 1. לצמצם עד כמה

שאפשר את רשימת המוצרים החייבים במס קנייה ועדיף באמת רק על אותם מוצרים שיש להם

אלמנט של הכנסת פרוגרסיביות למערכת המסים; 2. שיש להם אינפקט כספי, כי אם אין

אינפקט כספי ואין פרוגרסיביות - באמת לא צריך את הדבר הזה.

אנחנו מטילים את העניין הזה על הקימעונאי. באותו רגע שמטילים אותו על

הקימעונאי - מבטלים את הצורך או את הכדאיות להקים חברות שיווק. נכון וצודק מבקר

המדינה שאומר שיש בעיה של קביעת הערך, זה נכון, אבל לנו ברור ללא כל ספק מנסיון

העבר וממחקרים שנעשו בנושא הזה, שהרבה הרבה יותר קשה והרבה הרבה פחות ברור היה

לקהל משלמי המס אילו היינו הולכים לשיטה של המחיר היצרני והם היו מקימים חברות

שיווק ואנחנו לא היינו מכירים במחיר הזה; היתה התמודדות אין סופית. בצורה כזאת

היצרן פחות או יותר יודע מה המחיר המקובל לקימעונאי ועל בסיס המחיר הזה הוא מחייב

את עצמי במס.



אני רוצה להזכיר לכם עוד דבר; מס הקנייה, כיום, חל בארץ על כ-6 אלפים עד 7

אלפים עוסקים. מי שיקח את הנתונים של מס ערך מוסף, עם 300 אלף עוסקים, לעומת מס

קנייה עם 6 אלפי עוסקים יבין את ההבדל בהיקף, הבדל שמאפשר לנו להפעיל מס קצת יותר

מורכב ממס ערך מוסף.

כל שיטה שלא היינו בוחרים בה להטלת מסים על רשימה סלקטיבית של מוצרים - היתה

מה"בת אותנו באיזשהו קושי.

היו"ר רן כהן;

מי ישב בוועדה שהמליצה את המלצותיה - - -

דוד שמעוני;

הוקמה ועדה עליונה בראשותו של הממונה על הכנסות המדינה, יורם גבאי בשעתו, אבל

קורה שאדם מגבש המלצה ואהר כך, במבחן המציאות, מתברו- שאי אפשר לבצע אווזה. אני

אסביר בנה, בדיוק, קרה בעניין הזה.

מבקר המדינה הזכיר שיש בעיה של סיווג וזה נכון כי ברגע שעובדים על רשימה

סלקטיבית של מוצרים - יש בעיה. לא על הכל מטילים מס. אנחנו התאמנו את עצמנו, במס

קנייה, לתעריף המכס הבין לאומי. כלומר את כל הנושא של הגדרת סחורות והבחנה בין

סחורה לסחורה - קנינו במחיר אפס מארגון המכס העולמי. ביבוא זה בכלל מפשט את

ההליכים כיוון שביבוא סיווג לצורך מכס או סיווג לצורך מס קנייה הוא היינו הך.

בייצור המקומי באמת אנשים צריכים לקבל החלטה האם הם מייצרים מוצר שחייב או לא

חייב במס קנייה.

אילו היינו עובדים על הגדרות תוצרת מדינת ישראל - היינו מסתבכים הרבה י ותר.

זאת אומרת שניסינו לפשט את העניין עד כמה שהיה ניתן.
היו"ר רן כהן
יש רשימה בין לאומית?
דוד שמעוני
כן. אנחנו המדינה היחידה בעולם שלצרכים של מסים עקיפים פנימי ים נצמדה

לרשימה הבין לאומית. קנינו במחיר אפס תורה גדולה - - -
היו"ר רן כהן
הרשימה כוללת מוצרים וגובה - - -
דוד שמעוני
לא גובה אלא רק רשימת מוצרים עם הגדרות. את הגובה, כל מדינה קובעת לעצמה.

כאמור, הרווחנו את ההגדרות ואת הספרות המקצועית ואת האחידות ביבוא והרווחנו גם

זאת שעמיל' המכס יודעים לייעץ גם ליצרנים המקומיים בכל מה שקשור לשאלה איך לסווג

את הסחורה.

אנה שנ"דר;

כל סחורה מקבלת מספר שהוא פרט מכס כללי לגבי כל מדינות העולם. בכל מקום זה

המספר של הסחורה המסויימת.
היו"ר רן כהן
זאת אומרת שיש שפה בין לאומית לגביה.

מה שאותנו מעניין הוא שעשיתם צעד רציונלי, נכון, מיניתם ועדה, בראשה כיהן אחד

המומחים הגדולים ביותר במדינה, חבריה היו אנשים ידעני ים במי וחד, ואלה המליצו

המלצות. מה קרה עם ההמלצות? דנו בהן? הציעו הצעות אלטרנטיביות? להקים ועדות

ואחר כך לשמוע שפרי עמלו היה לריק זה דבר לא רצוי.
דוד שמעוני
דנו בהמלצות הוועדה, חלק מהמלצותיה בוצע, לדו גפנה, אחת ההמלצות המרכזיות היתה

להוריד את שיעורי מס הקנייה ולצמצם עד כמה שניתן את המוצרים שחייבים במס. חלק

מהעניין הזה בוצע כל פעם כאשר המצב הפיסקלי במדינה הירשה זאת. הורדנו על מספר

מוצרי חשמל את המסים - - -
היו"ר רן כהן
כאשר אתה אומר: הורדנו, משמעו שביטלתם או הנמכתם?
דוד שמעוני
ברוב המקרים הנמכנו. היינו רוצים להגיע לאיזושהי רמה אחידה של מיסוי על

מוצרי חשמל ולכן הנמכנו את המסים.

ההמלצה היחידה שלא בוצעה היתה לעבור לבסיס של מחיר יצרני בייצור המקומי במחיר

סי"פ ביבוא.

לגבי ההסכמים הבין לאומיים שלנו וההגנה על תוצרת הארץ אני מבקש לומר שההסכמים

הבין לאומיים גם ברמה של ה-W.T.O. וגם ברמה בילטרלית מול הסכמי אזור סחר חופשי,

ארצות הברית, אירופה וכו', - לא מונעים אותנו מלהטיל מס על מחיר לקימעונאי . עובדה

שב-W.T.O. יודעים על זה, ובהסכמים עם ארצות הברית, כתוצאה מהם, זה גם רשום

בפרוטוקולים, סוכם עם האמריקאים שנביא שיטה נוספת שנקראת: הטעם האופציונלי, ואני

לא אכנס להסבר. מכל מקום העובדה שהאמריקאים הסכימו לקבל את המושג הזה ושיש מחיר

לקימעונאי, זה אומר שהם גם הבינו שמותר לאמץ את השיטה הזאת. גם בהסכמים שלנו עם

השוק המשותף ועם אפט"א יש אותו הפרוטוקול.

האמריקאים, מדי פעם בפעם, באים אלינו בטענות כי הם פוחדים. הם נוהגים כך

כתרופה מונעת אבל הם פוחדים שיום בהיר אחד אנחנו נשתמש בכלי הזה, כפי שהיה בעבר,

לפני 15-10 שנה, כהגנה על הייצור המקומי וזה נכון שבעבר השתמשנו בכלי הזה. כדי

שלא נשתמש בו הם שואלים אותנו מדי פעם בפעם מה קורה עם העניין הזה, אנחנו מסבירים

להם והם נרגעים. כאמור, הם נוהגים כך כבתרופה מונעת.

היתה המלצה של הוועדה ולגבי המוצר הראשון, לא משנה, כרגע, מה הוא, מכל מקום

כאשר ניסינו, בפועל, לבטל את התמ"א או לבטל את הבסיס של הקימעונאי ולעבור לבסיס

יצרני - ראינו שהדבר הוא בלתי אפשרי , הבנו שמיד תקומנה חברות בת ושנכה קשות את

הייצור המקומי לא בגלל זה שיש לו היום הגנה מופרזת אלא בגלל כל מיני בעיות

שתיווצרנה בין היצרנים כאן. חלק מהם יהיה הגון ולא יקים חברות שיווק וחלק יקים

חברות שיווק, אז אותם אנשים שהיו, בוועדה, בעד השיטה הזאת - כאשר הלכו לבצע אותה

הבינו שהיא בלתי אפשרית.

לגבי מספר מסויים של מוצרים שאין ייצור מקומי קבענו תמ"א אפס. העלינו את

שיעור המס וקבענו תמ"א אפס כי שם מדובר על דבר יותר וחשבונאי ופחות בעייתי. לא

יכולות לקום חברות שיווק כיוון שאין ייצור מקומי.
היו"ר רן כהן
אני מבין שהצד שהדאיג אתכם לא היה הצד הכספי, ירידה בהכנסות אלא, בראש

ובראשונה הצד הפרוצדורלי - - -
דוד שמעוני
התפעולי .
היו"ר רן כהן
- - - משום שהיו נוצרות חברות שיווק שהיו עוקפות - - -

דוד שמעו ני ;

הן היו עוקפות וכל הזמן היתה לנו מלחמה עם הסיפור הזה. לך תוכיח מה הוא מחיר

אמיתי ומה הוא מחיר לא אמיתי? זה עניין מסובך.

אם הייתי מסכם את עניין מס הקנייה כי אז הייתי אומר שמס קנייה מסובך יותר ממס

ערך מוסף.

בארצות הברית קיימות תופעות מעניינית מאד; אם אינה תושב מדינה מסויימת ואתה

קונה את המוצרים שלך במדינה אחרת, אינה לא משלם מסים במדינה האחרת כי אתה עושה

ייצוא למדינה המסויימת. שם יש מערכת פיקוח על הנושא הזה כי אנשים עושים פטנטים

כאלה. דבר שני - יש סיפור שלם עם הבלו כי בלו על צמיגים ובלו על סיגריות בארצות

הברית הוא מאד גבוה. המסים נגבים במדינה הצורכת ולא במדינה המייצרת. אפשר לבוא

לארצות הברית ולראות אנשים של שלטונות המס שוכבים בלילה באמבושים כדי לתפוס משאית

עם סיגריות שיוצאת מווירג'יניה למרילנד, לוודא שהיא, באמת, יוצאת למרילנד כי היא

לא שילמה את הבלו והיא לא נשארה בווירג'יניה ומכרה שם את הסחורה שלה.

כל מס שהוא לא מס רב שלבי והוא לא אחיד כמו מס ערך מוסף - יוצר בעיות.

לדעתנו, אני אומר את דבריי אלה בביטחון מלא, מקצועי, הפשרה שעשינו עם עצמנו,

של היצמדות לסיווג הבין לאומי, צמצום מיצרים שחייבים במס, צמצום רשת משלמי המס

ל-6 עוסקים בערך, נעשתה כדי לתת אלמנט פרוגרסיבי וכדי להרוויח את הכסף הזה.
היו"ר רן כהן
היכן, בכל זאת, נמצאת בדיקת העיוותים שנוצרים בתוך השיטה גם לאחר שתוצאות

הוועדה שהוקמה היו חלקיות? יש גם הביקורת של מבקר המדינה, קיימים העיוותים שאתם

מכירים מלכתחילה, ויש דברים שנובעים מתוך ראיית שיטת הטלת המס.

האם נעשתה איזושהי בדיקה רצינית או שאתם מבחינים בעיוותים של השיטה?
דוד שמעו ני
אנחנו מכירים בעיוותים, איננו טיענים שהעיוותים שמבקר המדינה הצביע עליהם

אינם נכונים, הם נכונים, אלא שאיננו מוצאים עבורם תרופה.

אנחנו עורכים יותר ביקורות במס קנייה, התחייבנו למבקר המדינה שמערך הביקורת

של מס קנייה יהיה כמו זה של מס ערך מוסף ואנחנו אכן פועלים בהתאם להתחייבותנו

זאת. התחייבנו לגבי 3 חברות שמבקר המדינה ביקש שנעשה בהן ביקורת, באחת מהן

הביקורת הסתי ימה ובשנייה אנחנו נמצאים בתהליך סיומה.

העירנות שלנו בנושא מס הקנייה, בגלל העיוותים, גדלה, וביצוע הביקורות גם הוא

הלך וגדל.



מתנהלים נגדנו, כיום, בשני בג"צים; אחד - קבוצה מסויימת של יבואנים טוענת

שהתמ"א על מקררים גבוה מדי וכי אנחנו פועלים בניגוד להסכמים הבין לאומיים. זה

בג"ץ קל יחסית. בג"ץ שני הוא של היצרנים המקומיים שטוענים שהתמ"א על מקררים

ביבוא נמוך מדי. אנרונו מתמודדים, כאמור, עם שני הבג"צים האלה.
יאיר הורביץ
לפי הנתונים שלנו, בשנת 1992 גביתם גם על טובין מיובאים וגם על טובין מיוצרים

בארץ, 5,2 מיליארד שקלים, הם עלו בשנת 1993 ל-6,1 מיליארד שקלים, בשנת 1994 ל-7.1

מיליארד שקלים - - -

דוד שמעוני;

טעיתי בנתונים. הנתונים שאתה מוסר יותר נכונים.
יאיר הורביץ
אנחנו נמצאים במגמת עלייה בשנת 1995 וב-1996 ~ - -

דוד שמעוני;

בגלל, בעיקר, העלייה ביבוא הרכב.
יאיר הורביץ
כאשר אני מסתכל על טובין מיוצרים בארץ, לרבות סיגריות, המספרים ב-1992.

ב-1993 וב-1994 דומים נומינאלית - 1,1 מיליארד, 1,2 מיליארד, 1,2 מיליארד שקלים.

זאת אומרת שאם יש עלייה - היא לא גבוהה.
ה י ו"ר רן כהן
העלייה הזאת משקפת, בערך - - -
דוד שמעוני
מדובר על תופעות; 1. גידול ביבוא רכב. רכב חייב ב-95% מס קנייה, כמעט מחצית

מסך כל ההכנסות של מס קנייה, כולל יבוא וייצור מקומי; 2. לגבי המוצרים עתירי

המס האלה חייבים לומר כי הם אי נם היתרון היחסי של מדינת ישראל וכל הזמן יש מעבר

מצריכה מקומית ליבוא. מי שמכיר את עניין המקררים, מכונות הכביסה, הגידול של יבוא

מצלמות ודברים מהסוג הזה מבין כי התופעה המשקית במקרו היא: אי - גידול יבוא רכב;

בי- גידול שימוש במוצרים מהסוג הזה שאי נם מיוצרים בארץ כמו מצלמות, מצלמות וידאו

וכדונג; ג י - במוצרים אין לנו ייתרון יחסי כלכלי לכן יש מעבר מצריכה מקומית ליבוא

וזאת אחת המגמות המקרו כלכליות של המדינה שלנו.
היו"ר רן כהן
אני מבקש לשאול את גבי אנה שניידר ואת מר ברוך פרידנר האם יש להם מה להוסיף

על מה ששמענו? אני מודה שאינני מקצוען ואני נבוך נוכח התחושה שמחלחלת בקירבי שכן

במקום שבו גובים מסים מחברות, מיצרנים ומאזרחים - העניינים צריכים להיות מוסדרים

על פי היגיון צרוף ועל פי גישה רציונלית למדיי ואילו התחושה שלי, גם נוכח התשובות

המנומקות של מר שמעוני היא שאתם נוהגים על פי אילוצים.



אנה שניידר;

הדברים לא כל כך נוראים כפי שהם נשמעים. קיימות הוראות פרשנות, הוראות נוהל

ואותם עוסקים שעוסקים בנושא יודעים כיצד לשלם את המס.

בדוח מבקר המדינה כתוב שיש 880 תיקי מס קנייה לעוסקים - - -
דוד שמעוני
נכון. טעיתי. קרוב לאלף עוסקים.
אנה שניידר
לגבי ביצוע הביקורות יש נתונים די מדאיגים, לדוגמה, בשנת 1992 תוכננו 200

ביקורות, רבע ממספר העוסקים בערך, ובוקרו 92; בשנת 1993 תוכננו 200 ביקורות -

בוקרו 76; בשנת 1994 תוכננו 125 ביקורות ובוקרו 64. מדוע מתכננים כל כך הרבה

ביקורות אם יודעים מנסיון שיכולים לבצע רק את מחציתן?

דוד שמעוני;

הבעיה שלא עקבנו טוב אחר תכנית העבודה נבעה מהעובדה שתכנית העבודה של כל

הביקורות שלנו, למעט מס קנייה, ממוכנת. ברגע שתכנית העבודה ממוכנת - יש לממונה

האזורי כלי כדי לעקוב בעזרתו אחר הביצוע וגם להנהלה - כלי כדי לעקוב באמצעותו אחר

הממו נים האזוריים.

כתוצאה מהנתונים שגבי אנה שניידר דיברה עליהם לפני דקה, שילבנו גם את תכנית

הביקורת של מס קנייה בתוך התכנית הממוכנת ולהבא לא יווצרו פערים כאלה.

היו"ר רן כהן;

מה הממצאים שלכם, באופן כללי , מהביקורות שכן בוצעו?

דוד שמעוני;

מבין שתי הביקורת שסיימנו, אשר מבקר המדינה ביקש שנעשה, בחברה אחת היו הפרשי

מס שנבעו מחישוב לא נכון של הערך. בחברה השנייה הביקורת עומדת להסתיים כך שאני

עוד לא יודע מה הם הממצאים. הממצאים, בעיקר, מתרכזים בנושא הערך.

יאיר הורביץ;

יצרנים מכרו אמבטיות לחברות שיווק שבבעלו,ם. בכל זאת יש חברות שיווק. חברות

השיווק התאימו חלק מהאמבטיות, על פי דרישת הלקוחות, לשימוש כג'אקוזי וזאת על ידי

קדיחת מספר חורים והוספת מנוע. אמבטיות רגילות חייבות במס בשיעור של 20% ואילו

אלה המוגדרות ג'אקוזי - פטורות ממס בשמשן לעיסוי רפואי. היצרנים טענו שאי נם

יכולים לדעת מראש אילו מהאמבטיות יימכרו כרגילות ואילו מוסבות לג'אקוזי והם נמנעו

מתשלום מס. בהנהלת האגף רווחו דעות שונות לגבי החיוב במס ביניהן הדעה שיש לחייב

במס בגין כלל האמבטיות שהיצרנים מכרו. לבסוף, לאחר שחברות השיווק שנבדקו היו

בבעלות היצרנים - ניתן היה לו ודא לאיזה שימוש נמכרו המוצרים והיצרנים חוייבו במס

רק על האמבטיות הרגילות. לא כן המצב כאשר הבעלויות הן שונות.

הדוגמה הזאת מעלה כל מיני שאלות מכל מיני זוויות, צדק והגינות, קשיים, חברות

שיווק, אמבטיה וג'אקוזי - - -
דוד שמעוני
ג'אקוזי נמצא בתוך המשפיל של מכשירי עיסוי. מכל מקום הבעיה הזאת נפתרה על

ידי זה שהיום היות והוזכר על ידי מבקר המדינה שיש מקרים בהם חומר הגלם חייב במס

והמוצר הסופי איננו חייב במס או מוצר ביניים חייב והמוצר הסופי - לא, יש סעיף

בחוק מס קנייה שמאפשר או מחייב או מורה לנו במקרים כאלה להחזיר או לא לגבות את

המס על חומר הגלם, כלומר מי שמייצר ג'אקוזי אינו חייב מס קנייה. מי שקונה אמבטיה

והופך אותה לג'אקוזי - קנה, בעצם, מוצר ביניים, הפך אותו למוצר פטור ממס ואז

אנחנו מחזירים לו את המס על מוצר הביניים. עניין כזה קיים לגבי כל מס חד שלבי.

אין ברירה.

לעומת רשת של מאות עוסקים שפעם היתה לנו לגביהם תופעה של החזר מס כי המוצר

הסופי פטור וחומר הגלם או מוצר הביניים חייב במס - כיום קיימים כ-150 מקרים

מקסימום כתוצאה מזה שהורדנו או כמעט ביטלנו לחלוטין, לא לגמרי, את כל מסי הקנייה

על חומרי הביניים ועל חומרי הגלם. כתוצאה מכך התופעה הלכה והצטמצמה אבל יש עדיין

מקרים כאלה והגיאקוזי הוא אחד מהם.
היו"ר רן כהן
תודה. רשות הדיבור למר אריה דווידסון.

אריה דווידסון;

עד לפני כמה שנים המכס טען כפי שמר שמעוני טען בעניין הטלת מס קנייה על רכב

מיובא. השיטה היינה בדיוק אותה שיטה שנהוגה כלפי מוצרים אחרים כאשר המס נגבה על

פי המחיר לקימעונאי וכמובן שהוא גרם להרבה צרות וסיבוכים. כל פעם שיבואן רצה

לשנות את מחיר המכירה של הרכב לצרכן הסופי - הוא היה צריך לפנות למכס ולבקש

אישור. לפעמים העניין נעשה לצרכים מיוחדים, ליום או ליומיים, והנה השיטה שונתה

והמס, כיום, מוטל על מחיר הסי"פ והעסק פועל טוב.

בנתונים שלנו מצויין כי כלל הגבייה ב-1994 ואני מניח שבשנים 1995 ו-1996

הפרופורציות זהות, מתוך 7,1 מיליארד שקל שגובים במסגרת הזאת, כ-20% או קצת פחות

מ-20% הם ייצור מקומי. אני מבין שהסכנה העיקרית טמונה בהקמת חברות - - -

היו"ר רן כהן;

כל הגידול הוא על יבוא.
אריה דווידסון
השיטה של מניפולציה באמצעות חברות שיווק פועלת, בעיקר, על הייצור המקומי ולא

על היבוא. בכמה אתה מעריך את ההפסד במס שעלול להיווצר כתוצאה מהקמת אותן חברות

שיווק והאם ההפסד הזה לא שקול כנגד הפישוט של הליכי הגבייה וההתחשבנות?

דוד שמעוני;

לגבי רכב צריך לזכור שאכן היתה שיטה מסורבלת למדי שמבקר המדינה היפנה את

תשומת ליבנו אליה, שינינו אותה בעקבות הביקורת וגם צריך לזכור שהייצור המקומי של

רכב פסק. כל זמן שהיה ייצור מקומי של רכב - לא יכולנו לעשות כן. למרות שאני בא

מהאגף הפיסקלי אני יכול לומר שהבעיה לא נעוצה רק בעניין של הפסד המסים אלא גם אי

בהירות שהיונה נוצרת על ידי אנשים שהיו מקימים חברות שיווק ואחר כך המכס היה אומר

שהוא לא מכיר בהן והוא רואה בהן עסקה פיקטיבית.

הבעיה היא לא רק פיסקלית. אנחנו מחזיקים בדעה שהשיטה שפועלת היום היא הרע

במיעוטו. היא לא הטובה ביותר אבל היא הרע במיעוטו שאנהנו יכולים להציע למשלמי

המס.



באשר לשאלה השנייה של מר דווידסון - למרות שאני בא מהאגף הפיסקלי אני יכול

לומר שהבעיה לא נעוצה רק בענייו של הפסד המסים אלא גם באי בהירות שהיתה נוצרת על

ידי אנשים שהיו מקימים חברות שיווק ואחר כך המכס היה אומר שהוא לא מכיר בהן והוא

רואה בהן עסקה פיקטיבית.

הבעיה היא לא רק פיסקלית. אנחנו מחזיקים בדעה שהשיטה שפועלת היום היא הרע

במיעוטו. היא לא הטובה ביותר אבל היא הרע במיעוטו שאנחנו יכולים להציע למשלמי

המס. כל שיטה אחרת תהיה הרבה פחות שקופה, הרבה יותר ניתנת לוויכוחים והרבה יותר

פרובלמטית לאכיפה ולביצוע וכתוצאה מזה יותר נתונה למניפולציות בתוך השוק בין

היותר הגונים והפחות הגונים. כאמור, קיימת גם הבעיה הפיסקלית אבל לא רק הבעיה

הפיסקלית.
אנה שניידר
האם אי אפשר לקבוע בחוק שאם יש חברת שיווק בתנאים מסויימים, בבעלות מלאה של

היצרן וכו', לא מתחשבים בכך והמחיר של חברת השיווק זה יהיה המחיר לצורך מס קנייה?
דוד שמעו ני
יש סעיף 10 במס ערך מוסף שאנחנו משתמשים בו פעם או פעמיים בשנה ואשר יוצר

צרות צרורות כאשר צריך להשתמש בו ואת יודעת, בדיוק, למה אני מתכוון. אם הוא יהפך

ללחם חוקנו - אוי ואבוי לנו.
הי ו"ר רן כהן
רבותיי, אני מציע שנפסיק לדון בעניין הזה. יישמתם חלק מביקורת המדינה בקטע

הזה אם כי התחושה שלי היא שתצטרכו להמשיך להתמודד עם שאלות שנשארו פתוחות, אינני

יודע באיזה אופן.
יאיר הורביץ
יש מגמות לעתיד שאפשר לדבר עליהן?
דוד שמעוני
אני אשיב לך במלוא הזהירות שלצרכים הפיסקליים של המדינה המדיניות לטווח הארוך

היא לא להרחיב את מס הקנייה אלא אפילו לצמצם אותו .
היו"ר רן כהן
המגמה הזאת איננה בולטת עד עכשיו.
דוד שמעוני
הורדנו מסי קנייה בשנים האחרונות.



פיקוח אגף המכס ומע"מ על אזור סחר חופשי באילת

עמוד 49 בדוח 46 של מבקר המדינה
היו"ר רן כהן
רשות הדיבור לנציג משרד מבקר המדינה, מר אליעזר בראונר.
אליעזר בראונר
כמו בכל אזור שיש בו איזשהו ואקום והוא שואב אליו כוחות מסויימים, כך גם אזור

הסחר החופשי. מאז שנת 1985 הוחל על אילת חוק אזור סחר חופשי והמשמעות היא שיש שם

חובות מס מסוגים שונים, בעיקר הטבות לאי תשלום מע"מ. משמעות ההטבות האלה היא שעל

טובין מחוץ לאילת חל מס בשיעור אפס, וטובין בתוך אזור הסחר החופשי פטורים ממע"מ

על העסקאות שלהם, המצב הזה בעייתי כי פעם אפשר היה לחיות עם החוק הזה אבל היום

אילת עוברת תנופה כלכלית ניכרת ביותר, לרוב החברות הקבלניות הגדולות שנמצאות

בצפון הארץ יש סניפים, הן בונות באילת, גם לחברות אחרות שהן לא בתחום הבנייה ואי

אפשר להתעלם מהן היום כפי שפעם התעלמו מהן בכל מה שכרוך בנושא של אזור הסחר

החופשי. אפשר לנצל לרעה את הוראות החוק, המנצלים אותן פועלים הן בתוך אזור הסחר

החופשי הן מחוצה לו וכפי שכבר ציינתי יש הרבה מאד עוסקים כאלה, בהן חברות מכל

מיני סוגים, גם חברות גדולות וגם חברות בנייה קבלניות, קבלניות משנה, כל אלה

יכולות לנצל לרעה את ההטבות בדרך של ניכוי מס התשומות על עסקאות שהן עשו לכאורה

באזור הסחר החופשי או בדרך של כלילת תשומות לקראת עסק שבעלותו רשומה באילת.

המשמעות היא שאתה יכול לדרוש מס תשומות ולשייך או לייחס אותו לחלק שלך שמצוי

באילת למרות שלא מגיע לך החזר מס תשומות.

אגף המכס והמע"מ לא היה מודע לאפשרויות האלה וחוסר המודעות ניכר במספר

מישורים; בתחומי הדרכה ובתחומי ביקורות היןשבו נות שהאגף עשה ואשר לא היתה

התייחסות בכלל לנושא של אזור הסחר החופשי. כאשר איתרו תופעות כאלה - היו משגרים

את המסר ליחידות האגף בצפון כדי שאלה יבררו מה, בדיוק, ארע ואם יש מקום לאישור

הממצאים אבל ב-90% לא קיבלו תשובה, כאמור, לא ידעו איך להתמודד עם החוק שאין

דומה לו.

היו מקרים בודדים ביוזמה עצמית שמשרדים אזוריים של האגף עשו ביקורות בתחום

הזה, בעיקר בענף הבנייה, והם מצאו ממצאים שהמשמעות שלהם היא משמעות קשה. אם אתה

משליך מהממצאים האלה על כל העוסקים שפועלים בתחום אזור הסחר החופשי אתה מבין

שהניצול לרעה היה די נרחב. זה לגבי הדברים מאזור הסחר החופשי והחוצה.

באשר לאזור הסחר החופשי עצמו שבו חל פטור ממע"מ, הפטור, כמובן, מיועד רק

לעוסקים המקומיים, נמצאה תופעה שרשתות השיווק הגדולות פיתו תיירים או את מי שלא

תושב המקום לרכוש מוצרים חשמליים שהעלות שלהם יקרה, הם אפילו סיפקו להם כתובות

לצורך העניין הזה, המכס איתר את הדברים האלה והם שוב מצביעים על אפשרויות של

ניצול לרעה.

בעיות נוספות הן בעיות האנומליה שקיימות בחוק, יש לחוק תוספת עם רשימה של

מוצרים שעליהם אי אפשר לקבל פטור אבל יש עסקים שזקוקים למוצרים האלה, לדוגמה,

מייבשי כביסה תעשייתיים, מקפיאים תעשייתיים - אלה אי נם יכולים ליהנות מהפטור.

עוד אנומליה מתבטאת בכך שאי אפשר לקבל את הפטור על מערכות סטראופוניות אבל

בקלות אפשר לקנות את החלקים ולהרכיב מערכת כי המערכות בנויות בצורת חלקים

מודולריים.



הוועדה שמונתה מצאה פיתרון שהוא גם מקובל עלינו. היא המליצה לא לבטל את

הפטור אלא לעשות בו שינוי קל. על כל העסקאות של עוסק שהוא תושב אילת שמבוצעות

באזור הסיור החופשי, חוץ מעסקאות במוצרים עתירי מס ובני הברחה, יחול מס בשיעור אפס

ועל מוצרים ושירותים שעוסק מאזור הסחר החופשי רוכש מחוץ לאזור - יחול מע"מ בשיעור

רגיל. המשמעות של הדבר הזה היא שמשנים את עמדת הפיקוח. במקום לפקח על כל

העוסקים - 300 אלף, שסוחרים עם אזור הסחר החופשי, יפקחו רק מכיוון אזור הסחר

החופשי החוצה ואז מצטמצמים למספר של אלפים בודדים - - -

אנה שניידר;

אז כל אילת צריכה להגיש דוחות.

אליעזר בראונר;

נכון. תושבי אילת קיבלו הטבה ניכרת מהמדינה - אז ימלאו דוח פעם בחודשיים.
היו"ר רן כהן
תודה. רשות הדיבור למר דוד שמעוני.
דוד שמעוני
ברצוני להשמיע שתי הערות; אחת - כל מערכת של פטור - - -
היו"ר רן כהן
האם יש כאן נציג של האוצר שיכול לומר לנו מה האפקט של אזור הסחר החופשי על

אילת?
דוד שמעוני
כאשר בדקנו את העניין הזה בשעתו, כאשר היה לו אפקט גדול מאד של התעוררות העיר

אילת, זה נעשה בתקופה שאילת היתה - - -
היו"ר רן כהן
זה היה אחרי שנת 1985.

דוד שמעוני;

צריך לזכור עוד דבר; חלק מהפטור הוא לא פטור, חלק, לא כולו, וחלק גדול מאד

הוא פטור אמיתי משום שהעיר אילת מלאה בתיירים. שירותי בתי מלון ניתנים לתיירים

וחלק מהקניות שהתיירים עושים פטורים ממס ערך מוסף. צריך לקחת בחשבון שאילת היא

עיר משופעת בתיירות ואל לנו לשכוח את הצד הריאלי של התמונה.

מכאן אני עובר לשתי הערות; 1. נכון שכל מערכת של פטור, בעת שזה פטור למפעלים

מאושרים כפי שהיה נהוג פעם, ודאי וודאי אם מדובר על פטור לעיר שלמה, - יוצרת

בעיות של בקרה ושל פיקוח. אז לומר שהמכס לא היה מודע לכך? זה קיצוני אבל אני

מסכים שהכנסנו מספר שיפורים כתוצאה מהערות דוח מבקר המדינה.

היו"ר רן כהן;

האם יש איזשהו אומדן של הפסד הכנסות המדינה - - -



דוד שמעוני;

בין 100 ל-130 מיליון שקל שנתי.
היו"ר רן כהן
כמה תושבים יש באילת? יכול להיות שכדאי להעביר לכל אחד מהם שיק והוא יהיה

יותר זול ופחות מעוות.
דוד שמעוני
יש גם תיירים ישראלים שמגיעים לאילת והם לא פטורים ממע"מ. ישראלי שגר במלון

אינו פטור ממע"מ, אלא אם כן הוא נמצא באילת.

כל בעיה של פטור היא בעיה. איך מטפלים בעניין גם לפני וגם אחרי דוח מבקר

המדינה? הכנסנו כמה שיפורים וכמה דברים חדשים כתוצאה מדוח הביקורת. 1. כאשר

ראינו שאיננו מסוגלים להילחם בתופעת הסיגריות והבנו שמתחילים "לייצא" סיגריות

מאילת צפונה, ביטלנו את הפטור ממע"מ על סיגריות וכתוצאה מכך הנגע הזה הפסיק

להתקיים. לא יכולנו להילחם בנגע בצורה של אכיפה אלא רק בדרכי חקיקה - - -

אנה שניידר;

מה עם בירה?

דוד שמעוני;

היא שייכת למס קנייה.

מה עשינו כתוצאה מדוח מבקר המדינה? 1. יש היום מעקב צמוד ומלא על כל הבעיות

שמתגלות כתוצאה מיוזמה של מישהו וכדומה. לגבי כל ארוע שמתגלה היום - יש עובד

בהנהלה שמקבל את האינפורמציה לגביו. ברגע שהמידע עובר ליחידה הצפונית, שבה בעבר

לא היתה מודעות מספיק גבוהה לכך, מבקר המדינה גם הוא העיר העיר על כך, - כפי שכבר

אמרתי קיים אדם ש-10% או 20% מתפקידו הוא לוודא שהיחידה הצפונית שקיבלה את הידיעה

מאילת תבצע את הביקורת כפי שצריך לעשות אותה. בעבר, כאמור, היתה הזנחה בשטח הזה.

הרשתות עזרו לאזרחים לא תושבי אילת למצוא כתובות פיקטיביות כדי לקנות מוצרים

באילת פטורים ממס. הדבר הזה לא קיים יותר, לרשתות הוצאנו שומות, הן שילמו

גרעונות, נפתחו נגדן תיקים פליליים והנגע הזה חוסל. אנחנו מטפלים בו גם בחנויות

הקטנות יותר, כלומר קיים טיפול אינטנסיבי בעניין הזה כיום.

לגבי המלצות הוועדה, לא מדובר על המלצה שאושרה על ידי השר ולא ניתן היה לבצע

אותה אלא השר לא אישר אותה. מסיבות השמורות עם השר שוחט - הוא לא אישר את

הביצוע.

היו"ר רן כהן;

איך הוא נימק את הסירוב שלו?
דוד שמעוני
העניין הזה היה צריך לגרום אז להפסד מס נוסף, הוא לא רצה שזה יקרה לכן הוא

החליט לא לבצע את החלק הזה של ההמלצות.



נכון מה שמבקר המד ינה אומר שלגבי קטעים מסויימים מישהו יכול להגיד שזה באופן

מעשי, אבל אני טוען שזה תיאורטי - עיוותים מסויימים. אותם מוצרים שנמצאים בתוספת

ולא מקבלים שיעור אפס במכירה לאילת, אם קונה אותם בעל עסק באילת, לדוגמה, צלם

חתונות קונה מצלמה שאין לה שיעור אפס במכירה לאילת, לא יכול לנכות את התשומות על

המצלמה, -זה נכון. מדוע אני אומר שזה תיאורטי ולא כל כך מעשי? כי השירות שלו בלאו

הכי פטור ממס; מכירת השירות.

תשומת המס על אותם מוצרים בודדים שלא נימכרים בשיעור אפס לאילת בטלה בששים

במערכת העסקים באילת אם זה מקפיא בחנות או מצלמה לצלם חתונות. זה כמעט בטל בששים

כך שתיאורטית קיים עיוות, אני לא אומר שלא, אבל מעשית הוא בטל בששים.

לגבי הטענה של החברות הצפוניות שעוסקות באילת אני מבקש לומר שני דברים; 1.

מבקר המדינה כותב בדוח שהשיטה היא שכל חברה שיש לה עסקים גם בצפון וגם באילת

חייבת, לצרכ' מס ערך מוסף, כאילו לעשות שתי חברות ולפתוח שתי הנהלות חשבונות.

דוח מבקר המדינה אומר שלמנהל יש סמכות לאשר בחוק, במקרים מסו"מים, לעבוד עם

הנהלת חשבונות אחת ולדווה כאילו על חברה אחת. באף מקרה לא נוצרו לנו תנאים

שאיפשרנו דבר כזה. זה סעיף שקיים בחוק, הוא נותן לנו אפשרות אבל לא נראה לנו

שנוכל להשתמש בי. עד היום לא השתמשנו בו.

נכון מה שאומרים שעוסק צפו ני יכול לנכות תשומות ולבצע מכירות לאילת. אנחנו

בודקים את הנושא הזה הרבה יותר לעומק ממה שבדקנו אותו בעבר ונראה לנו שהתחום סגור

לגמרי לא רע. אם פעם נוכל לשבת ולעשות עוד פעם רוויזיה בחוק אילת, - ניקח זאת

בחשבון. היום המצב הוא בר שליטה. העיוותים קיימים אבל הם תיאורטיים. הפיקוח

והבקרה שלנו השתפרו בהרבה כתוצאה מדוח הביקורת.
היו"ר רן כהן
מאחר ויש מידת התאמה די רבה בין המלצות הוועדה לבין הממצאים של מבקר המדינה

ומאחר והשר התחלף ויש מציאות חדשה, עברה יותר משנה, אני מבקש שהמלצות הוועדה

יובאו בפני השר דן מרידור כדי שהוא ישקול את העניין מחדש.

דוד שמעוני;

מקובל עליי.
אריה דווידסון
אותה ועדה שפעלה לפני שנת 1985. שהביאה בסופו של דבר לחקיקת החוק, קבעה

שכעבור מספר שנים כל הנושא יישקל מחדש ותיבדק השפעת החוק על אזור אילת. חלפו מאז

שהחוק נחקק כמעט 12 שנה. האם נעשתה בדיקה מחדש או הערכה מחדש - - -
דוד שמעוני
לפני מספר שנים נעשתה בדיקה מחדש - - -

היו"ר רן כהן;

אני מניח שזה מה שהשר דן מרידור יעשה.
דוד שמעוני
בלאו הכי נביא את הדברים בפניו.



היו"ר רן כהן;

אני חוזר על בקשתי שהשר דן מרידור יבדוק את המלצות הוועדה מחדש.

נעבור לנושא הבא - מחלקה חקירות..
דוד שמעוני
אני מבקש לדחות לסוף הדיון את הנושא הזה כיוון שלסגן מנהל המכס לענייני

חקירות יש בחינה ואני חושב שהוא יגיע לכאן רק לקראת סוף הישיבה.
היו"ר רן כהן
בסדר. אם כך נעבור לסעיף הדן בפיקוח אגף המכס ומע"מ על רכב נוסעים הפטור

ממס.



פיקוח אגף המכס ומע"מ על רכב נוסעים הפטור ממס

עמוד 58 בדוח 46 של מבקר המדינה
היו"ר רן כהן
רשות הדיבור לנציג משרד מבקר המדינה, מר אליעזר בראונר.

אליעזר בראו נר;

חלק לא קטן מהכנסות האגף באות מרכב נוסעים דא עקא שיש קבוצות שפטורות מכך -

תיירים ועולים. הקבוצות האלה מקבלות פטור מלא וכשיש להן אפשרות במשך השנים

להאריך את הפטור, הן נמצאות במצב כזה שהן יכולות לרכוש את הרכב. כמובן שהרכישה

נעשית לאחר שנעשה חישוב מחדש, לוקחים בחשבון את הפחת על הרכב והמחיר הוא כבר לא

אותו מחיר.

מצאנו בעיות בעיקר בשני תחומים; 1. קודם כל הרכב, כאשר נכנס ארצה, מתאפשר לו

לנוע בכבישים כשהוא לא עובר את מערך הבדיקה השגרתי שאמור לחול על רכבים שנעים על

כבישי הארץ, מערך הבדיקה של משרד התחבורה. כיוון שכך נוצרת בעיה בטיחותית לגבי

הרכבים כיוון שכאשר רכב כזה מגיע ויש לגביו רשיון רכב בר תוקף - מניחים שבמשך חצי

שנה הרכב נבחן ונבדק באיזשהו מקום בעולם. אבל אם הוא מגיע בלי רישיון הרכב - הוא

נשלח למשרד הרישוי לצורך בדיקה ואף אחד לא דורש לבדוק שאכן הבדיקה בוצעה.

אנה שניידר;

מה נוגע רישיון רכב לפטור ממס?
אליעזר בראונר
חלק מהתנאים קובע שצריך להיות רשיון רכב בר תוקף כדי שאפשר יהיה להפעיל את

תהליך הפטור. הוא לא מקנה את הפטור אבל יש סעיף שיש בו פעולה מחייבת.

אנה שני ידר;

אם כך מדובר על בעיה שקשורה למשרד התחבורה.

אליעזר בראו נר;

נכון. צריך להיות שילוב בין שתי רשויות המדינה לצורך הנושא הזה.

אריה דווידסון;

אם יש בעיה שמתעוררת - - -

אנה שני ידר;

כאן לא נוכח אף נציג ממשרד התחבורה.

אליעזר בראו נר;

מאחר וקיימת מערכת של פטור, מר שמעוני הזכיר בדבריו שכל מערכת של פטור מושכת

כלפיה כוחות לניצול לרעה של הפטור, קיימת תופעה שמנסים לנצל את זכויות הפטור האלה

הן של תיירים הן של עולים, בייחוד לגבי רכב שאנחנו מגדירים אותו כיוקרתי.



לגבי עולים יש אלמנט מיוחד שכן עולה יכול להביא אתו כל רכב שהוא בלי הגבלה של

שנתון ולכן היתה תופעה שהמכס טיפל בה רק לאחרונה, של עולים שהביאו, בהזמנה, רבבים

יוקרתיים, מרצדסים בני שנתיים שלוש, שהמחיר שלהם לצרכי המכס, המיסוי, היה נמוך

מאד, היו מוכרים אותם וכך הרכבים עברו הלאה.

היינה תופעה אחרת לפיה ניצלו את זכויות העולים או התיירים והרכבים היו נעלמים

בארץ. על פי רישומי האגף, במרץ 1995 היו בארץ 2333 כלי רכב שתי ירים הביאו מאז

1986 ושהמועד האחרון לשהייתם בהיתר פג. כלומר הם מסתובבים על כבישי הארץ, אף אחד

לא יודע מה קורה אתם, קיימת לגביהם שאלת בטיחות ומי שנוהג בהם נוהג, למעשה,

ברכבים שלא שולם עליהם מס. מאחר ואלה הם רכבים יוקרתיים - שיעור המס גבוה.

מפעם לפעם האגף עושה פעולות לאיתור רכבים כאלה. בשנת 1994 הוא תפס 74 כלי

רכב שתיירים היו אמורים להוציא אותם מהארץ.

כדי לפתור את הבעיה הזאת המלצנו שמאחר ולאגף מותר לדרוש ערובות על פי החוק,

שהוא ידרוש איזושהי ערובה שהיא גם ערובה זמינה וגם שאפשר יהיה לממש אותה בקלות

יחסית כמו שובר חתום של כרטיס אשראי, כפי שעושים בחברות השכרת רכב בחוץ לארץ.
הי ו "ר רן כהן
תודה. רשות הדיבור למר דוד שמעוני.
דוד שמעוני
שקל פטור עולה פי עשר משקל גבייה, וזה גם הגיוני.

איך המערך שלנו עובד? הוא כולו ממוכן ונותן לנו כלי ניהולי מצויין. כל רכב

של תייר שנכנס לארץ מקבל מאתנו רשיון זמני לנוע לחצי שנה. נתוני האדם ונתוני

הרשיון נכנסים לתוך מערכת ממוכנת ומאותו הרגע המערכת עוקבת אחריו כדי שכאשר הוא

צריך לעזוב את הארץ הוא יעשה כן ואם הוא לא עזב את הארץ אחרי חצי שנה, - הוא

מתחיל לשלם חלק מהמסים - - -
היו"ר רן כהן
איך המערכת עוקבת אחריו?
דוד שמעוני
יש לה רשימת אוכלוסייה. הדבר הזה קשה ביותר כיוון שכאשר תייר מגיע לארץ הוא

אומר שהוא גר בהילטון, זה נכון, אבל אחרי חצי שנה הוא לא גר יותר בהילטון, לכן

יש בעיות בתחום הזה - - -
היו"ר רן כהן
כשהוא יוצא יש דיווח שהוא יצא מהארץ?
דוד שמעוני
המערכת מתעדכנת והרכב יורד מרשימת המעקב.

היו"ר רן כהן;

גילינו בוועדה הזאת שיש כ-600 אלף שמות שאף אחד לא יודע אם הם נמצאים בארץ או

שהם בחוץ לארץ משום ששלושת המחשבים, של משרד הפנים, של המשטרה ושל ביקורת הגבולות

כלל אינם מחוברים. אז איך אתם יכולים לעקוב אחר תייר נכנס ויוצא?
דוד שמעוני
איננו עוקבים אחר התייר אלא אחר כלי הרכב.

היו"ר רן כהן;

נניח שלתייר יש פטור, כעבור שבועיים הוא עזב את הארץ, השאיר את הרכב למישהו

והאדם הזה משתמש ברכב בצורה חופשית.
דוד שמעוני
אם הוא עזב את הארץ ולא הוציא אתו את הרכב - יש לנו בעיה כיוון שמשטרת

ישראל, לפני שנים, כאשר ביקשנו ממנה לבדוק את העניין הזה, לא נענתה לבקשתנו.

מולה יש לנו את חוליות הביקורת שלנו שמסתובבות בארץ במקומות שונים והם תפסו בשנת

1995 וב-1996 כל שנה מעל 100 כלי רכב. החוליות האלה מתייעלות כל הזמן בעבודתן.

כל מצבת הכניסה של הרכב נעה בין 4 אלפים ל-5 אלפים רכבים בשנה - - -
אנה שניידר
של עולים?
דוד שמעוני
של תיירים; אני מדבר, כרגע, על תיירים.

ננסה לבקש שוב מהמשטרה לעזור לנו בנושא הזה אבל מה היא טוענת? אני לא יכול

לבוא אליה בטענות כי היא טוענת שאם היא תתחיל, בשביל 5 אלפים כלי רכב, לבדוק את

כל התיירים, היא תיצור תור כזה בלוד, שלא להזכיר את בעיית הביטחון, אבל לגבי

השירות תיווצר בעיה אמיתית.
היו"ר רן כהן
אין צורך כיוון שהעניין הזה היה יכול לבוא על תיקונו באופן כמעט אוטומטי. אם

מערכת המיחשוב בביקורת הגבולות תעבוד בצורה נכונה ותהיה מתואמת, אוטומטית הדברים

יוצלבו. יש אפילו מחשבים שמצפצפים - - -
דוד שמעוני
אני מוכן לבדוק את הנושא הזה עוד פעם עם המשטרה. אתה מציע שבמחשב של הרשב"ג

יופיעו אותם תיירים שהכניסו רכב לארץ, דבר שהרשב"ג לא הסכים לעשות בעבר, אנחנו

נשב אתם על זה עוד פעם, ודבר שני - כשהוא יוצא מהארץ יקלידו את מספר הדרכון שלו

ואם הוא לא רשום שהוא הוציא את הרכב - המחשב יצפצף. זה הרעיון בגדול.
היו"ר רן כהן
הוועדה הזאת מנוסה בכך שגבולות הארץ פרוצים, והם פרוצים, במיוחד, בנושא של

העובדים הזרים. העניין הזה פרוץ באופן מסוכן ביותר בעיקר ברמות החברתיות ואילו

כאןף בישיבה הזאת, מדובר על עניין פרוץ אחר שבהקשר אליו נשאלת השאלה: מי, בעצם,

משתמש בו? מי שמשתמש הוא מי שיותר ערמומי ויותר נוכל מבין התיירים והאזרחים

שקשורים לעניין - - -
דוד שמעוני
אבל הכמות איננה גדולה, לא שלא צריך להילחם בה. בדקנו במחשב שלנו כמה

רכבים נכנסו ב-1995 והיו צריכים לצאת תוך חצי שנה ומצאנו שהם לא יצאו תוך חצי

שנה ולא שילמו לנו מס.
היו"ר רן כהן
מה שיעור המס על מכוניות מרצדס? 100 אלף שקל? אני מסכים שעבור גבירים

זה לא כל כך הרבה אבל בשביל מקבלי שכר מינימום זה הרבה מאד.
דוד שמעוני
יש כמויות רכב שנשארות בארץ שלא כדין ואנחנו לא מצליחים לתפוס אותן למרות

שאנחנו תופסים בסביבות 150 מכוניות בשנה, יחד עם זאת המספר איננו אסטרונומי.

אין לי המספר כאן אבל לדעתי מדובר על פחות מ-100.

יאיר הורביץ;

האם קיימת לגביהן בעיה בטיחותית?

דוד שמעוני;

אני אדבר על הבעיה הבטיחותית אבל קודם לכן ברצוני לומר מה עשינו לגבי

התופעה שרווחה בארץ כאשר מאכרים תפסו עולים, הביאו על שמם מרצדסים משומשים,

שילמו עליהם את המסים, מכרו אותם בארץ, והרוויחו עליהם. מדוע התופעה הזאת

קרתה? כיוון שעל רכבים משומשים יש פחת והפחת מופיע בטבלאות שאנחנו מפרסמים.

בעבר בטבלאות לא הבדלנו בין רכב יוקרתי לבין רכב רגיל כך שהפחת על רכבים

יוקרתיים היה נמוך מהפחת על רכבים רגילים. מה עשינו? הקטנו את שיעורי הפחת

על רכבים יוקרתיים וכתוצאה מכך הכדאיות לעשות את כל הפעולות הללו קטנה בהרבה.

זה שיש עדיין מקרים שמישהו נוסע על שם של עולה בשעה שהוא לא זכאי לעשות כן -

זה קורה, ואנחנו מנסים להתגבר גם על הבעיה הזאת.

היו"ר רן כהן;

אם כך החלק הזה של העניין נשאר פרוץ.
דוד שמעוני
אנהנו נלחמים נגד התופעה שמישהו אחר משתמש בזכויות של עולה, לעומת זאת

סגרנו את הכדאיות להביא לארץ מרצדס על שם עולה, לשלם עליו מסים, למכור אותו

בארץ ולהרוויח עליו.
היו"ר רן כהן
מה שסיפרת לנו זה עתה חל על כל כלי הרכב היוקרתיים או רק על מכוניות

מרצדס?
דוד שמעוני
מרצדס ויגואר, שלגביהן היתה לנו בעיה.
היו"ר רן כהן
תודה. רשות הדיבור למר עוזי ברלינסקי.
עוזי ברלינסקי
היות וההיבט הבטיחותי וגם הבדיקות הבטיחותיות שאינן מתבצעות לא נבדקו על

ידינו מסיבית שונות, עשיתי כרגע בדיקה עם מנהל אגף הרכב במשרד התחבורה והוא

מסר לי את הדברים הבאים. לגבי רכבים שמגיעים לכאן ואשר מוצהר עליהם שהם הגיעו

לארץ תקופות קצרות - יש אמנות בינלאומיות לגבי הכרה בבדיקות רישוי שנעשו בחוץ

לארץ. כל רכב שמיובא לארץ על ידי עולה, עוברת תקופה והוא רוצה לקבל את המספר,

אם זה רכב שנמצא כבר במסגרת הוראות תקינה - הוא חייב לעבור את הבדיקות במוסך

רישוי רגיל. אם הרכב איננו מופיע בקטגוריות של רכבים רגילים שנמצאים כאן -

הוא יישלח 'כבדיקת תקינה הרבה יותר מעמיקה.
יאיר הורביץ
כשתייר מגיע עם רשיון מחוץ לארץ - מכירים ברשיון במסגרת אמנה כזאת או

אחרת שמדינת ישראל היא צד לה והיא אישרה אותה. אבל אם אין לו רשיון - אגף

המכס שולח אותו לעשות טסט או בדיקה, נותנים לו רשיון זמני ל-48 שעות ומבקשים

ממנו להוציא רשיון. יותר לא מעניינים בו כך שהוא יכול להיכנס למכונית ולנסוע

לו לדרכו.
דוד שמעוני
הוא חייב להגיע למכס תוך 48 שעות, אחרת המכס עוקב אחריו.
יאיר הורביץ
לפי הממצאים שלנו הוא יכול ליפול בין הכסאות.
הי ו"ר רן כהן
רבותיי, העניין הזה, לא סגור בין שני המשרדים לכן אני מבקש שכבר בימים

הקרובים תיפגשו עם האחראי עליו במשרד התחבורה כיוון שמדובר על סיכון חיי אדם

ממש.
דוד שמעוני
מקובל עליי.

היו"ר רן כהן;

נעבור לנושא הבא -



ערובות על ידי אגף המכב ומע"מ

עמוד 63 בדוח 46 של מבקר המדינה

היו"ר רן כהן;

רשות הדיבור לנציג משרד מבקר המדינה, מר אליעזר בראונר.

אליעזר בראונר;

הזכרתי כבר בדבריי שאגף המכס רשאי לקבל ערובות. התחום שבו הנושא הזה

מופעל בצורה מאסיווית הוא תחום היבוא השגרתי שבו נדרשות ערובות בכמה מקרים.

כשיש צורך בקביעה של עמידה בתנאי תקינה, כשאנחנו מדברים על פטור מותנה או על

יבוא לשם יצוא, אז צריך ערובות כדי להבטיח שהתנאים האלה מתקיימים.

מצאנו כמה ממצאים שהמשמעות שלהם היתה תהליכים ביורוקרטיים לא נעימים

ליבואן שטולטל בין כמה רשויות, בעיקר בין המכס לבין מכון התקנים שהוא זה שצריך

לבדוק את הטובין ולתת את האישור כדי שיהיה אפשר לשחרר את הערובות. מצאנו שגם

במכס עצמו הטיפול בערובות היה לקוי ויחידות סמוכות לא ידעו שהערובה כבר
התקבלה. יש מה שנקרא
ערובה כללית, שיבואנים גדולים מפקידים אותה כי היא

אמורה להיות שוות ערך להיקף היבוא השנתי שלהם, אשר לגביה מצאנו כי הקביעה של

שיעור הערובה נעשתה על פי המלאי ולא יחסית לשווי הכספי של הטובין, כפי שהיה

צריך להיות.
היו"ר רן כהן
מה ההבדל?

אליעזר בראונר;

בערך הכספי.

היה גם אי תיאום בין בתי המכס בנושא הזה ואם תנאי הערובה של בית מכס

מסויים לא נראו ליבואן - הוא יכול היה לפנות לבית מכס אחר ולקבל שם תנאי ערובה

יותר טובים.

גם בנושא הסנקציות נגד יבואנים שלא עמדו בתנאים האלה ולמעשה הפיצו את

הטובין, מכרו אותם בשווקים כאשר הטובין לא עמדו בתנאים הנדרשים, בעיקר בתנאי

תקינה, והמשמעות של הדבר הזה היא, אפילו, סכנה לציבור, - לא ננקטו נגדם צעדים

משמעותיים ובדרך כלל שלטונות המכס הסתפקו בכופר לא גבוה.

אני יודע שלגבי העניין הזה נעשתה רפורמה בתקופה האחרונה ואני מניח שנשמע

עליה מפיו של מר שמעוני. ועדה משותפת לשני הגופים, למשרד התעשייה והמסחר

ולמכס, ייצרה מערכת חדשה של הוראות והנחיות שפתרו חלק לא קטן של הבעיות.

היו"ר רן כהן;

תודה. רשות הדיבור למר שמעוני.

דוד שמעוני;

לגבי פטור שבשליטה שלנו אני מבקש להדגיש כי אנחנו נמצאים בעיצומו של

תהליך, בעקבות דוח מבקר המדינה, של מעבר מערובות פר יבוא - - -
היו"ר רן כהן
מדוע בעקבות הדוח? אין לכם ביקורת פנימית?

דוד שמעוני;

קרו שני דברים; ללא כל קשר עם הדוח הקמנו ועדה שתבדוק את הנושא - - -

היו"ר רן כהן;

שאלתי אם יש לכם ביקורת פנימית.

דוד שמעוני;

יש לנו, האיש שעליו מדובר יושב לצדי, שמו אברהם פרחי.
היו"ר רן כהן
מר פרחי, אתה היחיד שמבצע את הביקורת בתוך מערכת המכס והבלו?
אברהם פרחי
לא. יש צוות מצומצם אשר אני מופקד עליו, שעושה את הביקורות על פי תכנית

עבודה. יש איזון, מבחינת הנושאים, בינינו לבין מבקר המדינה, זאת כדי שאנחנו

לא נחזור על אותם נושאים - - -
היו"ר רן כהן
מי קובע את תכנית הביקורת השנתית?
אברהם פרחי
אני סוברני להחליט על כך. אני מגיש את תכנית העבודה.
היו"ר רן כהן
הדוח שלך שנתי או הוא מוגש מדי תקופה, פר נושא? האם הוא שוטף או שאתה

מוציא דוח פעם בשנה?

אברהם פרחי;

הדוח שוטף אם כי לעתים אני עובר מרבעון לרבעון כאשר אינני מספיק להקיף את

מרבית היחידות. בדרך כלל הוא נעשה על פי נושא מרכזי וככל שאני רוצה להרחיב את

הביקורת ביחידות - אני חייב לעבור - - -
היו"ר רן כהן
כמה זמן אתה עוסק בנושא הזה?
אברהם פרחי
כשנה.



היו"ר רן כהן;

המינוי שלך הוא לתקופה מסויימת?

אברהם פרחי;

אני עומד לסיים את תפקידי בעוד חודשיים.

היו"ר רן כהן;

זאת אומרת שאתה עושה את הביקורת במשך שנה וחודשיים.
אברהם פרחי
אני עושה את העבודה לפרק זמן מסויים, עד שאחד מסגני המנהל יחזור מחוץ

לארץ והוא יופקד על הנושא הזה. הוא עשה את העבודה הזאת לפניי.

היו"ר רן כהן;

לצערי הרב זאת תמונה שאנחנו מוצאים אותה בהרבה מאד מקומות; תפקיד המבקר

הלא תפקיד ביניים. אני אומר את דבריי אלה בצער כיוון שתפקיד המבקר צריך להיות

תפקיד ניהולי שנתון בידי מנהל שחייב להיות בעל יציבות, משמעות, מקצועיות, וחבל

שהדברים נעשים בצורה כזאת.
אברהם פרחי
אני לא חולק על דבריך יחד עם זאת היה צריך לעשות איזשהו רה-ארגון.
דוד שמעוני
לתפקיד הזה יחזור בחודש מרץ אותו אדם שעסק בו במשך 4 שנים.
היו"ר רן כהן
מה הוא עושה בינתיים?
דוד שמעוני
הוא מכהן כנציג שלנו באיטליה.

אנחנו נמצאים עכשיו בעיצומו של מעבר, בפטור מותנה, שנמצא בשליטה מלאה של

האגף, מערבויות פר יבוא לערבות גלובלית של היבואן. בודקים את נפח היבוא שלו

על פי נתונים שנמצאים במחשב, הוא נותן ערבות פעם בשנה, היא נרשמת במחשב, לא

יכולה להיות יותר אי הבנה בין יחידות שונות באגף והיבואן לא צריך לבוא יותר

לקבל אישורים. פעם בשנה הוא גומר את עניין הערבות והוא נרשם במחשב. חלק

מהיבואנים כבר עברו לשיטה הזאת וחלק אחר נמצא, עכשיו, בתהליך. המגמה, כאמור,

היא להעביר את כל היבואנים לשיטה הזאת.

תקינה. העניין הזה נמצא באחריות מיניסטריאלית של משרד התעשייה והמסחר

ולא באחריותנו - - -
היו"ר רן כהן
האם קבעתם כלל שהפרמטר העיקרי או היחיד יהיה ההיקף הכספי של היבוא?



דוד שמעוני;

כן.

היו"ר רן כהן;

הפרמטר הזה עונה על כל הבעיות?
דוד שמעוני
בהחלט. שילבנו את העניין הזה בדוח שלנו, זה הנתון שמופיע במחשב, הוא

הנתון הכלכלי הנכון ביותר כי הוא מקביל לערך היבוא, והמס משתלם ב-90% מהמקרים

על ערך היבוא. יש כיום כלי שקוף גם ליבואן וגם לנו כי גם הוא רואה את

הנתונים, כך שאין יותר בעיה מהבחינה הזאת.

בנושא התקינה העניינים קצת שונים כיוון שהדבר הזה נמצא באחריות

מיניסטריאלית של משרד התעשייה והמסחר ולא באחריותנו אם כי אנחנו משמשים ככלבי

השמירה בנמל, אנחנו מבצעים את תפקיד כלב השמירה בצורה הנכונה ביותר ומנסים

לגלות מקרים שהמוצר צריך לקבל את האישור של מכון התקנים ומישהו מנסה ליבא אותו

למדינה ללא אישור.

יזמנו הקמת ועדה משותפת יחד עם משרד התעשייה והמסחר, כיוון שהדברים לא

נראו לנו טוב. כתוצאה מהוועדה המשותפת הזאת - שני דברים נמצאים בביצוע, ודבר

אחד נמצא בתכנון. שני הדברים שנמצאים בביצוע הם כדלקמן; אי - היה לנו עד

היום, לגבי מוצר אחד, צעצועים, לגביו קיימת זהירות מוגברת באופן מיוחד בגלל

הסכנה הנשקפת לילדים, לכן מאה אחוז של הצעצועים צריכים לקבל את אישור מכון

התקנים. בעניין הזה לשכת המסחר ערבה לחברים שלה ועל ידי זה אנחנו מאפשרים את

השחרור לחצרי ו של היבואן. משרד התעשייה והמסחר צריך לבדוק שהסחורה לא נמכרה

בשוק.

הרחבנו את השיטה הזאת למוצר נוסף - קרמיקה, שגם לגביו יש חיוב בתקן, וגם

העברנו זאת למחשב. הביקורת לא נעשית יותר בצורה ידנית. כל היבואנים שלשכת

המסחר הודיעה לנו שהיא ערבה להם נמצאים אצלנו במחשב והעסק פועל, כיום, בצורה

ממוחשבת לחלוטין.

בי - דוח מבקר המדינה צודק שהיו תופעות שאדם לא הביא אישור ממכון התקנים

ואנחנו הסתפקנו בגביית הערבות שהיתה נמוכה בדרך כלל. סיכמנו עם משרד התעשייה

והמסחר שכל מקרה בו אדם לא יציג למכס את אישור מכון התקנים לאחר שמשרד התעשייה

והמסחר אישר לו והוציא את הסחורה מהמכס בלי האישור, לגבי כל מקרה כזה לא תהיה

החלטה אוטומטית של גביית הערבות משום שהערבות, לפעמים, נמוכה מדי וגם אין

היגיון לקחת ערבות גבוהה כי אז נקנוס את האנשים ההגונים בריביות גבוהות על

הערבות. כל מקרה כזה יעבור לוועדת היבוא שהיא כלי של משרד התעשייה והמסחר,

ואשר חברים בו אנשי משרד התעשייה והמסחר, המכס, ובמקרים הרלוונטיים - הרשויות

המוסמכות כמו משרד הבריאות, משרד החקלאות, כל רשות מוסמכת, וכל מקרה כזה יידון

לגופו של עניין ותישאל לגביו השאלה מה לעשות במקרה הזה? הרשות המוסמכת תצטרך

לומר אם הוא שיווק את הטובין ללא אישור או שהוא שיווק אותו לאחר האישור או

שהיתה לגביו בעיה טכנית. אף מקרה לא ייגמר בהסתפקות בגביית הערבות אלא כל

מקרה יובא לוועדה להחלטה אד הוק לגבי אותו מוצר.

הכופר הנמוך שלקחנו לא היה כופר שאגף המכס החליט עליו אלא הוא היה כופר

שוועדת היבוא ברשות המס החליטה עליו. במקרים של תקינה לא אנחנו מנהלים את

התיק הפלילי אלא משרד התעשייה והמסחר, והוא זה שקבע את הכופר. אנחנו היינו רק

כלבי השמירה וכלבי הגבייה.
היו"ר רן כהן
תודה. רשות הדיבור ליועצת המשפטית של הוועדה,

אנה שניידר;

לגבי קביעת גובה הערבות צריך לזכור שיש, היום, אחרי חוקי היסוד, בעיה לא

קטנה בנושא הזה. הערבות היא, למעשה, פגיעה בקניינו של אדם. חוקי המכס אמנם

וחוקקו לפני חוקי היסוד לכן אין בעיה חוקית לגבות את הערבויות ולהטיל ערבויות

אבל צריך לגבות ולהטיל אותן בצורה סבירה בגלל חוקי היסוד.
היו"ר רן כהן
אתם ערים לעניין הזה?
דוד שמעוני
אני שומע על הבעיה המשפטית הזאת פעם ראשונה. אני ארשום אותה בפניי.
היו"ר רן כהן
נעבור לנושא האחרון על סדר יומנו - מחלקת חקירות.



מחלקת חקירות

עמוד 53 בדוח 46 של מבקר המדינה
היו"ר רן כהן
חבר חכנסת משה שחל יחליף אותי כיושב ראש הישיבה לדקות אחדות.
היו"ר משה שחל
רשות הדיבור לנציג משרד מבקר המדינה מר אליעזר בראונר.

אליעזר בראונר;

יחידת החקירות מופקדת על טיפול בעבירות חמורות שמתגלות בתחום תשלומי מע"מ

ומכס ויש לה פריסה ארצית של יחידות חקירות בארץ. לאגף המכס יש פריסה ארצית

נוספת בצורת משרדים אזורי ים של מע"מ שפרוסים גם הם ברחבי הארץ.

מצאנו שתיקי חקירות שבהם, באופן טבעי, מושקעים די הרבה מאמצים, וכפי שכבר

ציינתי בדבריי, מחלקת החקירות עוסקת בעבירות היותר חמורות, בסוף התהליך, לאחר

שהחקירה מסתיימת, הם מגיעים למשרדי מע"מ האזוריים ושם הם מתמזגים עם כלל תיקי

הביקורת שמצויים במשרד האזורי כי גם המשרד האזורי מקיים חקירות משלו בנושאים

פחות מורכבים וזה מה שקורה עם ביקורת החשבונות השוטפת של מע"מ.

היינו מצפים שבאופן טבעי לתיקי החקירות, בגלל משקלם, תינתן עדיפות

במשרדים האזוריים אבל מאחר שהמשרדים האלה הם אלה שמייצרים את הביקורות השונות

ואת ביקורות החשבונות, העדיפות או המשקל נמצא בצד השני או שלפחות לא ניתנת לו

אותח עדיפות שלה היינו מצפים. קורה שלפעמים חקירות סבוכות, שהושקעו בהן

משאבים די רבים, מצוייות במערכת תקופה לא קצרה.
היו"ר משה שחל
למה כוונתך במילים: תקופה לא קצרה?
שלמה רצון
שנתיים שלוש.
אליעזר בראונר
זה, כמובן, לא נחשב מצב טוב.

בעניין הכופר מצאנו כי הטיפול בעבירות רבות הסתיים בתשלום כופר שאחריו

הופסק, כמובן, כל הליך משפטי. כופר היא בעיה שלפעמים צריך לחיות אתה כי

המערכת המשפטית איננה מסוגלת להתמודד עם תהליכים פליליים בהיקף גדול אבל לא

מצאנו שיש קריטריונים להפעלת שיקול דעת בעניין המרת משפט בכופר.

דבר נוסף שמצאנו ואשר קשור לעניין הזה הוא שממונה על משרד אזורי וגם גובה

מכס מוסמכים להחליט לבדם על דרך הטיפול בעבירות שהפסד המס שנגרם מביצועם הוא

עד 15 אלף דולר. זה מצב לא רצוי שאדם, לבד, יחליט איך ייגמר הטיפול בתיק כי

הסכום איננו סכום מבוטל.

אני עובר לנושא נוסף בתהום אחר, - צווי עיכוב יציאה מהארץ. אגף החקירות

מוציא בקשות או הנחיות למשטרת חגבולות לצווי עיכוב יציאה מהארץ ואנחנו מצאנו



שבגלל קצר בין המערכות האלה נוצר מצב שצווי עיכוב יציאה מהארץ, במשך שנים

רבות, היו מצויים במערכת הממוחשבת של משטרת הגבולות כשהם כבר לא רלוונטיים

ואותו אדם שנגדו הוצא צו העיכוב - לא היה מודע לכך. לאחר שנים, כאשר הוא רצה,

לתומו, לצאת מהארץ, הצו הופעל נגדו והוא מצא את עצמו במצב לא נעים. היתה גם

תופעה הפוכה שמי שהיה צריך להפעיל נגדו את הצווים האלה - הצווים לא היו מצויים

במערכת והוא יכול היה לצאת מהארץ בשעה שאסור היה לו לעשות כן.

ממצא אחר קשור לאותו עניין והוא שהנתונים של מי שהוצאו נגדם צווי עיכוב

יציאה מהארץ לפני שנת 1992 - לא כלולים כלל במערכת הממוחשבת של האגף, מסיבה

זאת לא נרשם לבקשת מי הוצאו הצווים ושוב נוצר אותו מצב כמו זה שתארתי בפניכם

קודם.
היו"ר משה שחל
תודה. רשות הדיבור למר דוד שמעוני.

דוד שמעוני;

יש חקירות שמתבצעות על ידי מחלקת החקירות שלנו, אלה התיקים היותר כבדים,

ויש חקירות פשוטות יותר שמתבצעות על ידי היחידות האזרחיות, היחידות האזוריות

של מע"מ והמכס.

סדר העדיפויות שלנו הוא לעבוד על התיקים היותר חשובים. אני חייב לומר

בהקשר הזה דברים שאני מבין שמי שעוסק בתיקים האלה מכיר אותם, אלה גם התיקים

המורכבים יותר והקשים יותר שהרבה פעמים נדרשת לגביהם השלמת חקירה או דברים

מהסוג הזה. מכל מקום הטיפול בתיקים האלה נמשך על פני תקופה ארוכה יותר.

אנחנו מצדדים בכך שהתיקים האלה, שהם תיקים שרובם חשוב י ותר מבחינה

ציבורית ומבחינת ההרתעה - יקבלו עדיפות. אנחנו פועלים בכיוון הזה, יצאו

הנחיות ליחידות האזוריות לתת להם עדיפות ואנחנו גם נמצאים בהתחלת שיפור מערך

המיכון שלנו. יש לנו מערך ממוכן על כל התיקים הפליליים שלנו אבל אנחנו נכניס

לתוך מערכת המיכון דירוג של התיקים ואז נוכל לשלוט בהם גם על פי קטגוריות של

ליגה אי, ליגה בי, וכו'. עוד לא החלטנו איך לדרג את התיקים מבחינת חשיבות,

מכל מקום אז יהיה לנו יותר קל לשלוט עליהם.

מבקר המדינה צודק כאשר הוא אומר שהתיקים האלה צריכים לקבל עדיפות יותר

גבוהה ואנחנו פועלים בכיוון הזה.

כופר. העניין הזה נמצא גם במישור העקרוני וגם במישור הפרקטי. אנחנו

מגישים בסביבות 400 תביעות מדי שנה בשנה לבית המשפט, זאת כמות די גדולה של

תביעות, ואני חושב שאנחנו לא צריכים להגיש יותר מאשר 400 כיוון שבתי המשפט לא

יוכלו להתגבר על התור. החוק מסמיך אותנו, במקרים מסויימים, לעבוד על פי כופר

ואנחנו חושבים שבתיקים הפחות השובים אפשר להציע לנאשם לשלם כופר. אם הוא

מסכים - הוא משלם את הכופר, ואם לא - חייבים ללכת למשפט. לפעמים אנחנו סוגרים

תיקים קטנים מאד מחוסר עניין לציבור, אבל אלה, באמת, הדברים הפשוטים מאד מאד.

בעבירות המוחלטות, אי דיווח במועד, אי הגשת דוח ולא דוח לא נכון, עברנו

למנגנון של קנס מינהלי והדברים עובדים בצורה הרבה יותר חלקה וטובה.

אין קריטריונים מדוייקים של לוח הכפל - שניים כפול שניים הם ארבע - לפיהם

אפשר לקבוע את גובה הכופר ואנחנו מחזיקים בדעה שגם אי אפשר לקבוע קריטריונים

כאלה. לעומת זאת יש מסגרות. לדוגמה, יש מסגרת שכופר מינימלי צריך לעמוד על

25% פרט למקרים מיוחדים. יש הנחיות מסגרת ואני שוב מדגיש שאני לא מאמין שאפשר

לעבוד בנושא הזה על פי לוח הכפל כי כל מקרה הוא מקרה לגופו של עניין, מאחורי



כל מקרה יש אדם, לפעמים זה צעיר שרק התחיל בעסקים, לפעמים מדובר על אדם חוילה,

כך שמעבר לצד הענייני יש בעיות ספציפיות שגם בתי המשפט מתחשבים בהן לכן לא

קבענו לוח כפל אלא מסגרת מדיניות.

היו"ר משה שחל;

מה לגבי ההחלטה של יחיד?
דוד שמעוני
האגף שלנו מצטיין באי החלטות של יחיד. היה לנו סוג של מקרים של עבירות

עד 15 אלף דולר שהיו, פורמלית, ניתנות להחלטה של יחיד, אבל מעשית כל ממונה

אזורי הקים לעצמו ועדה מייעצת.

לאחר קבלת הדוח עיגנו את הנושא הזה בהוראות הנוהל שלנו ואין יותר החלטות

יחיד גם לא עד 15 אלף דולר, לא מכוח התנדבות אלא מכוח הוראה מינהלית של האגף.

כל ממונה על תיקים שיש לו סמכות להחליט לבד - חייב להביא את העניין בפני ועדה

מייעצת. לא נביא את כל התיקים להנהלה. תיקים מסויימים או כל ערעור על ממונה

מגיע לוועדת תפיסות עליונה שבהנהלתה יושבים ארבעה סגני מנהל והיא ועדה מייעצת

למנהל המכס. עבירות מעל סכום מסויים או עבירות שהנאשמים בהם הם עורכי דין,

רואי חשבון, יועצי מס, וערעורים על הממונים האזוריים, כל התיקים האלה מובאים

בפני ההנהלה, בפורום של ארבעה סגני מנהל מכס, שם אנחנו מייעצים למנהל המכס

איזו החלטה לקבל.

אין יותר החלטות יחיד והעניין הזה עובר, כאמור, מסננת רחבה מאד.

מכאן אני עובר לצווי עיכוב יציאה מהארץ. בשנת 1994 מיכנו את העניין הזה

ואנחנו מניחים שהיום המצב הוא מעבר לסביר; הוא נמצא בשליטה מלאה שלנו. נדמה

לי, אני חייב לבדוק את העניין הזה, שכל המקרים שלפני שנת 1992, שהלכו והתמעטו

באופן טבעי, נכנסו כבר לתוך מערכת ההכללה שלנו אבל אני צריך לבדוק עוד פעם את

הנושא הזה ליתר ביטחון.
יאיר הורביץ
ברצוני לשמוע מה המצב כיום לגבי הממצאים שהעלינו בנושא האחרון שעליו

דיברת. באוגוסט 1995 היו 727 צווי עיכוב יציאה מהארץ שניתנו בהליך פלילי.

לגבי 113 מהם לא בדקו, בניגוד לנדרש, 40 יום לפני תום 180 יום ממועד הוצאתם אם

עדיין קיימת עילה להשאירם בתוקף.

בעקבות הביקורת בדקה המחלקה ומצאה כי היה מקום לבטל 107 מבין 113 הצווים.

בספטמבר אותה שנה, 1995, הישווה משרד מבקר המדינה את רישומי המחלקה בדבר

צווי עיכוב יציאה מהארץ, אל רישומי משטרת הגבולות בעניין הזה. במחלקה נרשם ש-

38 צווים כבר בוטלו אך הם המשיכו להופיע ברשימות המשטרה כאילו עודם בתוקף.

בסוף נובמבר 1995 עשה משרד מבקר המדינה בדיקה נוספת במערכת הממוחשבת של

משטרת הגבולות, והוא העלה כי עדיין היו רשומים בה 19 צווי עיכוב להם היה ציון

מפורש כי הם הוצאו על פי בקשת האגף ואילו ברישומי המחלקה הם היו מבוטלים.

יש עוד ממצאים חמורים כאלה שנופלים ברווח שבין הכסאות.



דוד שמעוני;

הדברים האלה נבדקו ונבדקים עכשיו. יש, כיום, אדם קבוע במערכת, שהוא

אחראי על הנושא הזה כתוצאה מהמקרים שקרו. אנחנו נבדוק את עצמנו עוד פעם ואני

מקווה שאין יותר מקרים כאלה.

יאיר הורביץ;

לצערנו זאת תופעה כללית. אני מחזיק בידי מכתב של אדם בכיר מהפרקליטות

שכתב להנהלת בתי המשפט, למשטרת הגבולות וליועץ המשפטי של משרד האוצר, זאת כדי

שנבין שמדובר בתופעה מדאיגה. מכל מקום הוא כותב כך: הובאו לידיעתנו מקרים

בהם שנים ארוכות מאד, אף עשרים שנה, לאחר שריצה אדם מאסרו וצו עיכוב היציאה

מהארץ פקע - עוכבה יציאתו מהארץ, דבר שלא צפה לו וגם גרם לו בושה ועגמת נפש

מרובים.

יש, כנראה, עשרות מקרים שהיו בתקופת הביקורת, שדורשים את תשומת ליבכם.
דוד שמעוני
היום אנחנו מקפידים מאד מאד על העניין הזה, המערכת הממוכנת עוזרת לנו,

ואנחנו נבדוק את עצמנו עוד פעם ועוד פעם.
היו"ר משה שחל
מר שמעוני, אני מציע שאת הדברים האחרונים שאמרת תיתן לוועדה בכתב, על כל

המשתמע מהם - - -
דוד שמעוני
אני אעשה זאת.
הי ו"ר משה שחל
האם המנגנון שלכם הוא זה שמגיש את התביעה - - -
דוד שמעוני
כן, המנגנון שלנו.
היו"ר משה שחל
זאת אומרת שיש לכם משפטנים שמופיעים בשם היועץ המשפטי לממשלה כמו

הפרקליטות לצורך הנושא הזה.

כמה שנים תיק מחכה עד שהוא מגיע לבית המשפט?
דוד שמעוני
בדקתי השבוע תיקים באחת התחנות ואני יכול לומר, מזיכרון בעל פה, שמיום

סיום התיק, מהיום שהחקירה הסתיימה, עד שהוגש גיליון האישום במקרים שלגביהם

הוגשו גיליונות אישום - עבר פרק זמן של בין חצי שנה דרך שנה, ולגבי מקרים

בודדים ביותר - שנתיים. לכך הייתי מוסיף את ההליך של בית המשפט כיוון שבדקתי

גם בשנת 1996, באותה יחידה, כמה זמן ארך מהיום שהמשפט נפתח עד שהוא הסתיים.

חצי שנה כמעט שלא מצאתי, מסתבר שמדובר על בין שנה לשלוש שנים. אינני מדבר על

גזרי הדין.



היו"ר משה שחל;

האם מדובר על בית משפט שלום בדרך כלל?

דוד שמעוני;

רוב התיקים נדונים בבית משפט חשלום.
היו"ר משה שחל
בכל מה שקשור לשיתוף הפעולה ביניכם לבין המשטרה בעניין ההברחות, בעיקר

הברחות סמים, - האם הנושא הזה מתפקד כראוי?
דוד שמעוני
העניין הזה מתפקד בצורה יפה מאד. אנחנו עובדים בתיאום מלא עם המשטרה,

ואנחנו מתרשתים, לאט לאט, על מערכת המודיעין. מאז החלטת הממשלה שהמכס יקבל

אחריות בנמלים - העניין עובד יפה מאד.
הי ו"ר משה שחל
אני מודה לכם מאד על השתתפותכם בישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15

קוד המקור של הנתונים