ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 23/07/1996

המועצה הלאומית למניעת תאונות

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב ראשון



ניסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 9

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

מיום ג'. ז' באב התשנ"ו. 23 ביולי 1996. שעה 12:15
נכחו: חברי הוועדה
רן כהן - היו"ר

נסים זוילי

רענן כהן

משה שחל
מוזמנים
משרד מבקר המדינה: מבקר המדינה מרים בן-פורת

יאיר הורביץ - מנכ"ל

שלומית לביא - עוזר בכיר למבקר המדינה ודובר המשרד

יהושע רוט - עוזר למבקר המדינה

אריה דודזון - משנה למנכ"ל

דני דרורי - ממונה על אגף

רני ויזל - מנהל ביקורת ראשי

רחל דולן - מנהלת ביקורת ראשית

שרה הרשקו - סגן ממונה על אגף
משרד התחבורה
נחום לנגנטל - המנכ"ל המיועד

אליהו חסון - מנכ"ל

עמיקם גרנביץ - מזכיר הקרן למימון הפעולות למניעת

תאונות דרכים

עדו הדני - מבקר הקרן
המועצה הלאומית למניעת תאונות
עוזי אבל - מנכ"ל

יעקב גבאי - חשב
משרד לבטחון פנים
תנ"צ ברטי אוחיון - ראש מינהלת התנועה במשטרת ישראל



הכנסת הארבע-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן
משרד החינוך, התרבות והספורט
ציון שבת - מנהל אגף הבטיחות
משרד האוצר
עופר לינצ'בסקי - רפרנט אגף התקציבים

שמואל הרשקוביץ - יועץ לענייני בטיחות בדרכים
מזכיר הוועדה
ברוך פרידנר
קצרנית
חדוה בנקין
סדר-היום
המועצה הלאומית למניעת תאונות - עמודים 549 ו-745 בדוח 46

של מבקר המדינה.



המועצה הלאומית למניעת תאונות

עמודים 549 ו-745 בדוח 46 מבקר המדינה

היו"ר רן כהן;

אני פותח את הישיבה.

הנושא על סדר היום בישיבה זו הוא: המועצה הלאומית למניעת תאונות. כמו

בדיון הקודם, אנחנו לא נפתח בדברים של משרד מבקר המדינה, כי הממצאים כתובים

וידועים, אלא נתחיל ישר בשמיעת התשובות לביקורת. בבקשה.
עוזי אבל
הביקורת לגבי המועצה התמקדה בשלושה חלקים.
הי ו "ר רן כהן
יש לכם נייר מוכן?
עוזי אבל
יהיה לנו נייר מיכן שנמסור אותו בצורה מסודרת.
היו"ר רן כהן
אני מבקש לקבל את כל ההערות בכתב, כולל מה שתאמר כאן בישיבה זו.
עוזי אבל
כן.
כאמור, הביקורת התחלקה לשלושה חלקים עיקריים
החלק הראשון של הביקורת נוגע לתפעול מתנדבי המועצה. היתה טענה עיקרית

ובסיסית שהמועצה בסך הכל מתפקדת ברמה נמוכה, ובמקום שהתפקוד יעלה הוא ירד

ולמעשה אין כמעט פעילות, הפעילות של מתנדבי המועצה היא פעילות מצומצמת ובוודאי

אינה מספקת,

החלק השני קשור לכך שהמועצה קיימה מספר ארועים - ודובר בעיקר על צעדת נס-

ציונה ופעילות עם נעמ"ת - שלכאורה לא היו קשורים כל כך בבטיחות, מרכיב הבטיחות

בהם היה מצומצם, ולכאורה אפשר היה להתרשם שהארועים האלה באו לקדם מטרות

פוליטיות מסויימות של מי שהקציב להם את הכסף.



החלק השלישי בביקורת - וזה שאני מזכיר אותו אחרון אין פירושו שהוא פחות

חמור - אומר שיזמי נוזל של המועצה לקה בחסר, היו דיווחים כפולים על הוצאות, שגם

שולמו על ידי מזמינים וגם דווחו כהוצאות למינהל או לקרן, והיתה גם העסקת

עובדים קבועים של המועצה, שהועמסו על תקציבי הפעילות, דבר שהוא בניגוד למטרה

שלה יועדו התקציבים. כלומר, עובד מסויים שהוא עובד קבוע דווח במסגרת פעילות

קהילתית או פעילות אחרת, ולמעשה זה נגד את המטרה שלשמה הוקצב הכסף. אלה שלושת

הנושאים העיקריים של הביקורת על המועצה הלאומית למניעת תאונות.
היו"ר רן כהן
ברשותך, הייתי מוסיף בכל זאת שני דברים הקשורים באווירה מסביב. יש דברים

שאינם מופיעים בהגדרה הפרטנית, אבל לאחר קריאת ההומר, עם כל העובדות, אתה מוצא

את כל הליקויים האלה שמנית בגוף שאתה בכלל לא מבין מה התרומה שלו לבטיחות

בדרכים. לאחר שאני סיימתי את קריאת הדוח, פשוט תהיתי מה עושה המועצה הלאומית

למניעת תאונות כדי למנוע תאונות דרכים. ברור לי שהיא קיימת, אבל לא ברור אם יש

לה בכלל איזה שהוא יעוד.

שנית, אני מוכרח להגיד - ואני לא מחייב בזה את מבקר המדינה - שזה נשמע לי

כמו מין סוכנות נסיעות לחוץ לארץ.

עוזי אבל;

זה בוודאי יהיה מוגזם מאוד-
היו"ר רן כהן
לא, זה לא מוגזם.
עוזי אבל
- בעיקר כשמי שנסע, אנחנו בוודאי לא נרצה לפגוע פה בכבודו.
נסים זוילי
מי נסע?
עוזי אבל
השופט דב לוין, שהוא גם היושב ראש. הוא נסע בעניינים חשובים ביותר.

הקביעה הזאת היא בוודאי לא נכונה, והנסיעות חשובות.
היו"ר רן כהן
אנחנו לא דנים בשופט.



עוזי אבל;

מהקשרים הבין-לאומיים של ישראל בנושא תחבורה, דרך המועצה הלאומית למניעת

תאונות, נהנים כל המוסדות המיוצגם כאן: גם המשטרה, גם משרד החינוך, גם הצבא.

כל הקשרים הבין-לאומיים בנושא תחבורה הם דרך המועצה למניעת תאונות. היא מקיימת

קשר עם ארגון המועצות הלאומיות למניעת תאונות בכל העולם, ואנחנו מקבלים משם

הרבה חומר, והקשר הזה הוא מאוד חשוב. נמצא פה ציון שבת מטעם משרד החינוך

שיכול להעיד על כך, יושבים פה נציגי משטרה. הצבא אינו מיוצג פה. דווקא הקשרים

האלה הם קשרים מאוד השובים. אם יש בכלל מקום לקשרים בין לאומיים, הרי בנושא

תאונות דרכים סדנא דארעא חד הוא, ובהחלט ניתן ללמוד ממה שקורה בעולם.

היו"ר רן כהן;

זה חשוב בשביל דבר אחד; להביא לתוך מדינת ישראל את ההישגים בעולם במלחמה

בתאונות הדרכים, כדי שפחות ישראלים ייהרגו.

עוזי אבל;

בהחלט.

היו"ר רן כהן;

זה חשוב לא רק כדי לענוד עניבות ולבוא לקבלות פנים.

עוזי אבל;

אדרבה, זה המקום ללמוד מנסיונם של אחרים. אם כבוד השופט דב לוין, שהיה

יושב ראש המועצה במשך 13 שנה, נסע לחוץ לארץ במסגרת תפקידו כיושב ראש המועצה,

אני משוכנע במאה אחוז שכל הנסיעות שלו היו חשובות לענין של מניעת תאונות ושל

תפקוד המועצה, ולו כבוד השופט היה נוכח כאן, הוא היה אומר את זה בעצמו. הוא

רצה להיות במועצה, ובנסיעה לחוץ לארץ הוא ראה חובה, ולא מין צ'ופר שנותנים

למישהו שאין לו הזדמנות אחרת לנסוע לחוץ לארץ. פה ושם גם נסע המנכ"ל, אבל רוב

הנסיעות היו של היושב ראש. לכן לראות במועצה סוכנות נסיעות, אני הושב, עם כל

הכבוד, שזה בוודאי לא במקום ולא לענין.

לגבי התפעול של המועצה, אני מסכים עם כבוד היושב ראש שהמועצה היא בבעיה

מבחינת ה-ETRE'D RAISONשלה, בעיקר בעקבות הדוח. הדוח בדק את מלחמות העבר של

המועצה, כשהיעדים השתנו למעשה. הבדיקה העיקרית של תפעול המועצה נגעה לדוחות של

משקיפי תנועה לגבי עבירות תנועה, וקבעו שבזמנם היו הרבה מאוד דוחות - 50 אלף

דוחות בשנים מסויימות - ואילו לאחרונה צומצם מספר הדוחות לאלפים בודדים. נכון,

מספר הדוחות של משקיפי תנועה ירד בשנים האחרונות, והיום זה לא אחד היעדים של

מתנדבי המועצה. זה קרה בגלל שתי סיבות עיקריות;

ראשית, בינתיים קם המשמר האזרחי, קמה יחידת הית"מ, ונאמר לאנשי המועצה

ולמתנדבי המועצה שמי שרוצה לעסוק בדוחות ומי שרוצה לעסוק באכיפה יתגייס בטובו

לית"מ ויפעל משם. ואכן חלק גדול מאוד ממתנדבי הית"מ הם משקיפי תנועה של המועצה

הלאומית למניעת תאונות. גם היום זה כך. זאת אומרת, מי שהוא משקיף תנועה ורוצה

לפעול בתחום האכיפה, אומרים לו; יש לך כתובת, הית"מ. שם תלבש מדים, יש לך

סמכויות של שוטר וגם באכיפה תמלא את תפקידך בצורה טובה. לעומת זאת בנושא של

כתיבת דוחות, משקיף התנועה של המועצה איננו יכול לעצור את המכונית ולבדוק מי

3נהג. כל מה שהוא יכול לעשות זה לכתוב את מספר הרכב שעבר את העבירה ולדווח על

אותה עבירה בצורה מסויימת למשטרת ישראל.



עם כל הכבוד, המשטרה מתקשה מאוד לפעול באותה צורה במשך השנים. ראשית,

מספרי הרכבים לא תמיד נכונים במאה אחוזים, וכשיש לך סוף סוף את המספר הנכון,

אתה צריך לברר מי בעל הרכב. כשאתה פונה לבעל הרכב, הוא בכלל לא עונה, ואם הוא
כן עונה, הוא אומר
זה לא אני, זה מישהו ארור. ואם יוצא בסופו של דבר דוח תנועה

והאיש מכהיש, צריך להזמין את המשקיף למסור עדות. כשמזמינים את המשקיף למסור
עדות, הוא אומר
מה, יילך לי יום עבודה? זה לא מתאים לי וכוי. בקיצור, מתברר

שכל המערך הזה של דוחות שכתבו משקיפי התנועה לגבי עבירות תנועה, כאשר יש ציון

של מספר המכונית בלבד ואין ציון של העבריין עצמו, הוא מערך שמאוד קשה להפעיל

ולממש אותו ולהפיק ממנו תועלת. לכן באופן הדרגתי הנושא הזה הלך ודעך באופן

ממשי.

במשך התקופה היתה הצעה מאוד רצינית, שכבוד השופט דב לוין ראה בה חשיבות
גדולה, וזה המבצע שנקרא
"מבצע אלף עיניים", היינו, לקחת כ-5,000 איש, שהם

משקיפי תנועה ותיקים, קציני בטיחות, אנשים שיש להם נסיון בנושאים האלה, ולהפוך

אותם לאנשים שאכן יכולים להתריע ולרשום דוחות ולשלוח את הדוח לבעל הרכב הביתה,

ואם יהיו מספר דוחות, להעביר אותם אחר כך גם למשטרה, וכתוצאה מזה להוציא גם

דוחות ממשיים.

ענין זה הגיע לוועדת הכלכלה, ועדת הכלכלה תמכה בזה. בסופו של דבר הענין

נפל בגלל התנגדות, גם של המשטרה וגם משרד התחבורה, בשל ענין הבטיחות. זאת

אומרת, הענין לא יצא לפועל. לכן בתחום האכיפה המועצה הלאומית למניעת תאונות

מתלבטת גם היום, אבל לכאורה אין לנו כמעט אפשרות לפעול בתחום האכיפה, אלא

באמצעות הית"מ שהוא, כמובן, מסלול לגמרי אחר.

לכן המתנדבים של המועצה צריכים לפעול בדרכים נוספות ואחרות, וכבר עשו את

זה בעבר, וכאן קיימות הבעיות שדנו עליהן היום בדיון מקדמי. מנכ"ל משרד התחבורה

אמר את זה, ואני חושב שהוא צדק. כאן אומרים: אם עשית ולא דיווחת, לא עשית.

יש 53 סניפים, ובסניפים האלה ישנם מתנדבים ורק מתנדבים. אמנם יש ששה

רכזים שהם מקבלי שכר שמפעילים את כל המערכת הזאת, אבל הם לא יכולים לעשות הרבה

בענין של רישום כל פעילות. מה שקרה הוא שיש מתנדבים פעילים, ובמועצה נמצאת

רשימה של מתנדבים, אבל אין רישום מסודר של פעילות המתנדבים. זאת אומרת, יוצאים

מתנדבים לעמוד בצמתים, לבדוק תקינות של רכב, לבדוק אורות, להעביר תלמידים

במעברי חציה, להדריך במועדוני קשישים ופעולות כיוצא באלה שאני יכול למנות אותן

לפי הסדר, אלא שאין דיווח מסודר על הפעולות האלה. אולי בסניף עצמו יש איזה

שהוא דיווח, גם הוא לא מסודר, ואין דיווח מהסניף למרכז. לכן כשמישהו בא ואומר:

תראה לי איפה המתנדבים, מה הם עשו בדיוק, כמה שעות הם התנדבו במשך חודש - אין

לנו בענין הזה תשובות לכבוד המבקרת, ואני מודה שזה בהחלט מחדל.

אמרתי היום למנכ"ל משרד התחבורה שאין לנו ברירה אלא לפעול כפי שהוא אומר,
ובצדק
אם מישהו מתנדב לעמוד שלוש שעות באיזה שהוא מקום, שיתנדב לעוד רבע שעה

כדי לדווח על זה ולכתוב דוח שניתן יהיה לקלוט אותו, ובסופו של דבר לרכז את

הדוחות האלה, כדי שנדע שהפעולה הזאת גם בוצעה וגם דווחה.

אני חדש במערכת, וכמובן, אני רוצה לפעול וללמוד מהמחדלים או מהדברים הלא-

טובים שהיו, ושוב, אם מדובר בנושא הפעילות בשטח, מי שהיה פה לפניי נסע יומם

ולילה בין הסניפים והוא הכיר את כל מרכזי הסניפים, את כל המתנדבים. אני בוודאי

לעולם לא אצליח להגיע למה שהוא הגיע בנושא הזה. הוא ראה בזה משימה מאוד חשובה

ומרכזית להפעיל את הסניפים, ולפי דעתי ולפי דעת הרבה אנשים, הוא עשה דברים

חשובים בהחלט בנושא הזה, אלא שלא דווח ולא נמסר ואי אפשר לכאורה להצביע על

הפעילויות.



אני מתחייב עד סוף שנת 1996 ליצור מצב שאנחנו במרכז המועצה נוכל לקבל

דיווח, ואם אנשים יצאו לשטח, לסניף מסויים בבמצפה-רמון, בגליל, בקרית-שמונה או

בתל-אביב, אנחנו נדע כמה מתנדבים יצאו ומה הם בדיוק עשו, האם בדקו רכב, העבירו

אנשים במעברי חציה או נתנו הדרכות לקשישים. כל מה שהם יעשו יירשם על מנת

שהדברים גם ייעשו וגם ייראו.

אני פונה אליך בענין זה, דווקא בתור יושב ראש ועדה, כי המתנדבים שלנו הם

בסך הכל די מתוסכלים, ויש הרבה מתנדבים, תאמין לי. אני רואה אותם פה ושם ואני

יודע שיש אנשים שמוכנים להקדיש מאמצים רבים לנושא של מניעת תאונות, בתנאי

שיהיו משוכנעים שהפעילות שלהם אכן תורמת. זאת אומרת, במידה מסויימת יש כאן

מעגל קסמים. אם אנחנו נציב אתגרים בפני המתנדבים שלנו, יהיו לנו הרבה מתנדבים,

ומתנדבים שיקדישו הרבה זמן. הבעיה היא למצוא את התחום שבו המתנדבים שלנו

יכולים לפעול. חשבו על זה גם בעבר.

אני חושב שאחד הדברים הראשונים שעשיתי הוא לנסות למצוא את הכר לפעולת

המתנדבים, כי אני חושב שהמועצה בלי מתנדבים אין לה סיבה להתקיים. המטרה של

המועצה היא לגייס מתנדבים שיילחמו בתאונות דרכים ויעשו כל מה שניתן לעשות, כל

אחד בתחום שלו. הרי כולנו יודעים שאין קשר ישיר בין הפעילות לבין מניעת

התאונות, אבל אנחנו לא פטורים מלעשות את כל מה שאנחנו יכולים לעשות, בהנחה

שבסופו של דבר כל הפעילות תביא תועלת.

אולי המנכ"ל החדש יכול קצת לעזור בענין זה. אנחנו עדיין מחכים למינוי של

יושב ראש קבוע למועצה. יש לנו אמנם יושב ראש, אבל הוא זמני. ממלא מקום היושב

ראש שלנו הוא משה ורטמן, אדם פעיל ורב פעלים, אבל הוא גם אחראי על סניף המועצה

בחיפה והוא עסוק, ואנחנו באמת זקוקים ליושב ראש פעיל.
היו"ר רן כהן
משה ורטמן הוא יושב ראש המועצה?

עוזי אבל;

הוא עכשיו ממלא מקום היושב ראש. הוא יחסית חדש. למעשה אני הייתי ממלא

מקום בזמן שכבוד השופט דב לוין התפטר, וברגע שמוניתי למנכ"ל, משה ורטמן מונה

לממלא מקום. הדבר הזה מחייב בהחלט טיפול, ואני מקווה שהשר ימנה בקרוב יושב

ראש, ואז יהיה לנו באמת צוות שיוכל גם לחשוב וגם לעשות ולקדם את המסלול.
היו"ר רן כהן
אני מאוד מודה לך על הסקירה המפורטת הזאת. אני מוכרח להודות שההתרשמות

שלי היא שלא רק המתנדבים של המועצה מתוסכלים, אלא גם אתם וגם אנחנו וגם

המבקרים מתוסכלים, כי בעצם עד לרגע זה איש לא מבין מה המועצה הזאת עושה ובמה

היא מועילה למלחמה בתאונות הדרכים. תאמין לי, שלו הייתי עכשיו השר הממונה,

הייתי מחליט בדקה הזאת לסגור את המועצה, ואין שום סיבה בעולם לקיים אותה. צריך

לקיים את המועצה רק כדי להגיד שיש מה לעשות בענין הכללי של המתנדבים? אתה יודע

מה? שהמשטרה תגיד במה זה עוזר לה מבחינת האכיפה ושגורמים אחרים יאמרו במה זה

עוזר.



רבותי, זה שקיים גוף זה לא אומר שחייבים לשמר אותו לעולמים. אם הגוף הזה

כבר לא מקיים את היעדים שלו, אין שום סיבה בעולם שהוא יתקיים. מדובר בתקציבים

של ציבור, והדבר הכי גרוע הוא לא התקציבים אלא האשליה שמתקיים גוף שכביכול

נלחם בתאונות דרכים או כביכול עושה עבודה ציבורית התנדבותית למלחמה בתאונות

דרכים, כי זו תפיסת נישה שבעצם לא קיימת, ופירוש הדבר לתת לרצח הזה על הכבישים

להמשיך להתרחש, כשבנישה שצריכה להתמודד עם הרצח הזה יש אפס. זה מה שיש היום.

אתה יודע, אני מצטער על מה שאני קודם, שזו סוכנות נסיעות, כי סוכנות נסיעות

היא גוף שעוד עושה משהו. אני מצטער, אני לא רואה פה שום דבר.
עוזי אבל
עם כל הכבוד, אני חושב שלא ניסית ללמוד מה שהמועצה עושה. בוא נקדיש לזה

יומיים-שלושה, תראה את הפעילות בשטח ותחליט אם המועצה עושה משהו או לא עושה.

אני רואה שיש כאן אנשים שצוחקים ונהנים. אני לא יודע למה.
היו"ר רן כהן
מר אבל, סליחה, הכל בסדר; תאמין לי, במועצה הלאומית למניעת תאונות הכל

בסדר.
עוזי אבל
אני אמרתי שהכל בסדר? בין האמירה שהכל בסדר לבין האמירה שצריך לסגור את

המועצה יש מרחק גדול.
היו"ר רן כהן
אדוני, עם כל הכבוד, זה שאמרתי שאתם לא עושים ולא כלום, זה לא אומר שאתה

צריך לנהל את הישיבה. יש הערות לגורמים נוספים בענין הזה?
נחום לנגנטל
מאחר שהשר לא היה יכול להיות כאן מהסיבה האישית שלו, הוא ביקש ממני רק

לומר בשמו בסוגיה הזו, שלנוכח חבדיקות הראשוניות - ואנחנו עוד די חדשים בנושא

- של נושא ההתנדבות מול יחידות הית"מ, מול ועדות הבטיחות שקיימות ברשויות

המקומיות ומול סניפי המועצה הלאומית למניעת תאונות, אנחנו נבדוק לעצמנו רה-

ארגון מאוד גלובלי, גם בקשר לאורגן הזה. נעשה איזה שהוא רה-ארגון כללי, ואם

נתבקש על ידי הוועדה הנכבדה לדווח על זה, אפילו תוך כמה חודשים מועטים, אני

חושב שאנחנו כבר נוכל להגיע עם פרוגרמה מסויימת בענין הזה. כרגע השר לא נמצא

כאן, וגם אנחנו עוד לא הספקנו לתת את תכנית העבודה שלנו, איך אנחנו רואים את

האורגן הזה בלבוש עדכני במקצת, אל מול האורגנים האחרים שכבר פועלים בשטח, עם

מתנדבים וגורמים אחרים.
היו"ר רן כהן
אני מאוד מודה לך על הדברים האלה. הם רציניים מאוד.

מר הרשקוביץ, בבקשה.



שמואל הרשקוביץ;

מתוך התייחסות פרטית שלי כמי שעוסק בתחום, אני חושב שהמועצה הלאומית כגוף

שעוסק בקהילה היא דבר חשוב ביותר. אם תרצה, אל תקרא לזה "מועצה לאומית", אלא

מועצה אחרת, אבל הגוף הזה, שאמור להעסיק מתנדבים, לאסוף אנשים ברמת הקהילה

ולהפעיל אותם בתחומים שיוגדרו להם, הוא חלק ממערכת שאסור להוריד אותה מהציבור

ומהקהילה. הקהילה חייבת לקחת אחריות על עצמה ולטפל בנושאים שבמסגרת מניעת

תאונות דרכים.

יש וריאנטים שונים, וכל אחד מוצא את האפיקים הנכונים. ההתנדבות למשטרה

היא נכונה, מטה הבטיחות הוא חשוב מאוד כגוף, את המועצה הלאומית, הסניף

העירוני, חשוב מאוד לשמר, אבל לפי הממצאים שעלו כאן אין לי ספק שצריך לעשות

רוויזיה מהותית ומשמעותים, והעסק בפירוש יקרום עור וגידים. אנשים "מתים" לתרום

לענין הזה, ואני מצטער על השימוש במונח "מתים", כי גם מתים בפועל מתאונות, אבל

יש ציפיה אדירה לתת ולתרום, וצריך למצוא להם את הנישה המתאימה. זאת נישה חשובה

מאוד.

היו"ר רן כהן;

תת-ניצב אוחיון, תוכל לומר לנו מה התרומה לכם בנושא זה?

תנ"צ ברטי אוחיון;

ראשית, לגבי הנושא של דוחות ורישום, יש בעיה בנקודה הזאת מסיבה אחת

פשוטה, כי אותם המשקיפים מתבקשים גם למסור עדויות וגם להופיע בבתי משפט, ובקטע

הזה הענין נופל, כי הם לא מוכנים לבזבז ימי עבודה וכן הלאה. לכן נושא האכיפה

הולך ויורד מבחינתם.

נכון שנכנסה כאן המסגרת של המשמר האזרחי, הית"מ. הגוף הזה שעובד בתוך

המשטרה הוא גוף מצויין, הן מבחינת איכות חיים, הן מבחינת הכוונות והן מבהינת

הזרמה, ופחות בנושא האכיפה, אם כי גם בנושא האכיפה, אבל אנחנו כמשטרה לא

מעודדים את המתנדב להיות עוד שוטר, אלא עוד אזרח מתוך הקהילה שישפר את איכות

החיים בתוך העיר בנושא התנועה. לכן התחום הזה פורח, ומה שאמר כאן שמואל

הרשקוביץ זו בדיוק הנקודה. אתה צריך לבחור אותם התחומים שבהם יפעלו אותם

המתנדבים, והיום יש במשטרת ישראל מתנדבים לנושאים של תנועה, של טרקטורונים, של

אולטרה-לייטים ואפילו מתנדבים לתרגום.

היו"ר רן כהן;

אז נעביר את זה למשטרה, והמשטרה תפעיל את הענין.

תנ"צ ברטי אוחיון;

לדעתי, הנקודה החשובה לגבי אותה מועצה, בין באותה מסגרת ובין במסגרת

אחרת, היא לקבוע לה תחום אחד בעייתי או שני תחומים מוגדרים. תחום שהוא בעייתי

היום הוא, למשל, הנושא של הולכי הרגל. כמעט 40% מכל ההרוגים הם הולכי רגל, ו-

56% מתוך הולכי הרגל הם קשישים וילדים. אם, למשל, המועצה תיקח על עצמה רק את

הפרוייקט הזה ואולי עוד פרוייקט אחד נוסף, זה יהיה גם הפרוייקט שעליו היא

תימדד ותיבדק. אנשים צריכים לדעת למה הם מופעלים, מה המשימה שלהם, מה דורשים

מהם, וצריך שיהיה להם פשוט מעניין. אם זה לא יהיה, עוד דוח יעוד רישום הם לא

הפתרון.



היו"ר רן כהן;

תודה. חבר הכנסת שהל, בבקשה.
משה שהל
אני שמח להוסיף כמה מלים בנושא זה אחרי הדברים של ברטי. בכמה תחנות משטרה

החשיבות של המתנדבים מגיעה לעתים לידי כך שבלעדיהם כמעט שאי אפשר לקיים משמרת.

במקרים רבים ניידת המשטרה יוצאת כשהיא נשענת על המתנדבים שמגיעים למקום,

ובסידור העבודה בימי חגים ושבתות אפשר לומר בדרך כלל שבלעדי המתנדבים אין

למעשה פיקוח תנועה אמיתי. לדעתי, יש חשביות רבה שהקהילה תקבל על עצמה לטפל

בנושא מאוד חשוב, כאשר הרצון קיים ואלה שעושים את העבודה עושים זאת מכל הלב.

אני זוכר שקיימתי הרבה ישיבות בקשר לבעיה של אותם מפקחי תנועה. אני אישית

הייתי בעד וגם היום אני הושב שיש לזה מקום, כי חסר כוח אדם, והמשטרה לעולם לא

תקבל את כל כוה האדם שהיא מבקשת. העלות היא יקרה מאוד. שוטר עולה 100 אלף שקל

לשנה. זאת בעיה. גם אם יהיה תגבור, הוא לא יענה על הבעיות של נוכחות גבוהה

בכבישים, ואותם מפקחים עושים את זה ברצון. אנחנו יודעים שכאשר ישנה הריגה

בתנועה, תמיד הנהג שמסתכל בא ואומר: איפה השוטר? והשוטר איננו.

לכן אני שקלתי בזמנה אפשרות כזאת: מתוך אותם האלפים שהתנדבו - אגב, נדמה

לי שזה התחיל בשנות ה-80 במאות אלפים, ואם אני לא טועה, בשנה האחרונה היו

עשרות אלפים, או 10,000 - לקחת, על ידי משאל ותוך תיאום עם המתנדבים עצמם, כ-

5,000 איש ולתת להם סמכות לכתוב דוח מלא, כאשר המתנדב יהיה מוכן להתחייב לבוא

להעיד בבית משפט, כי זו הבעיה. להערכתי, מתוך אותם 10,000 המתנדבים הקיימים

אפשר יהיה למצוא בין 1,000 ל-5,000 איש שזמנם בידם והם יהיו מוכנים לבצע את

זה. אין לכם מושג מה המשמעות של הוספת כוח כזה בבת אהת על כבישי הארץ, אבל

צריך גם שנהגים יידעו שמדובר כאן במתנדב תנועה שיש לו סמכות. בכלל לא לעשות את

זה כדבר מוסתר.

ואחרון אחרון. ברטי אמר דבר נכון. קיימתי הרבה שיחות עם השופט לוין, עוד

לפני שהייתי שר וגם אחרי זה. הבעיה האמיתית של המועצה היא שאין לה היום יעדים

מוגדרים, ולא צריך להתפזר על הכל. לגבי ההצעה שמציע ברטי בקשר להולכי רגל,

תבורכו אם תלכו בדרך זו. אני חושב שזה יכול להיות דבר מאוד חשוב. צריך להגדיר

לה יעדים, והסיכום שלי הוא שהמנהל יכין עם המועצה ויביא בפני הוועדה איזה

שהוא נייר איך באמת רוצים להפעיל את המועצה ואיך רותמים כוח אדם כזה, במספרים

כה גדולים, למטרות מוגדרות שעובדים על פיהן.
היו"ר רן כהן
תודה רבה. בבקשה, עופר לינציבסקי, ואחריו - ציון שבת.
עופר לי נצ'בסקי
אני רוצה להתייחס כרגע למועצה הלאומית למניעת תאונות, המלל"ת, כחבר הנהלת

קרן הבטיחות.

שאלת קודם האם פעילות המלל"ת היא אפקטיבית. לדעתי, צריך לשאול שאלה יותר

בסיסית. לא די שפעילות המלל"ת תהיה אפקטיבית. צריך לשאול אם היא יותר אפקטיבית

מהשקעות בתשתיות בטיהות, מהשקעות בחינוך או מהאכיפה של המשטרה. סך כל תקציבי

המלחמה בתאונות דרכים מוגבלים, ולכן כל גוף שמבקש להתהרות על התקציבים האלה

צריך לעמוד בתחרות מול כל האלרטנטיבות. זאת, לדעתי, השאלה האמיתית.



רציתי להאיר אספקט נוסף של ההתייחסות למלל"ת מבחינת הקרן. מתוך תחושה,

חלקית לפחות, שיש כאן בעיה, אנחנו הקצינו בקרן הבטיחות כספים, שבין היתר,

אמורים לבדוק את האפקטיביות של פעילות המלל"ת.

מעבר לזה, קיבלנו החלטח שאני חושב שמציבה את המלל"ת, כמו גופים אחרים,
במסגרת שונה, שנקרא לה
מסגרת תחרותית. אחת ההחלטות היא שהקרן תגדיר יעדים,

משימות או פעילויות שלהן היא תקדיש כספים, ולא גוף מסויים שלו היא תקדיש

כספים. אם ניקח, למשל, את תחום ההתנדבות או תחום ההדרכה, ולתחום הזה תקציב

הקרן כמות מסויימת של כספים, תפורסם במספר מקומות ציבוריים הזמנה לגופים,

החושבים שהם יכולים לתרום לתחום או למשימה, לבוא ולהציע הצעות. אני לא פוסל את

האפשרות שהמלל"ת תהיה אחד המציעים בין יתר הגופים, אבל הפעם כדי לקבל כספים

תצטרך המלל"ת להתחרות בגופים אחרים שמציעים לתת אותה תפוקה בדרכים

אלטרנטיביות.
ציון שבת
אני מבקש לציין שלוש דוגמאות לתחומים שבהם אפשר להפעיל מתנדבים בהיקף

גדול מאוד ומתנדבים אלה ייכנסו לתוך ואקום, כלומר, אין כיום אף אחד אחר שיעשה

באותם תחומים, והם יתרמו מאוד מאוד. לדעתי, יש שלושה פראמטרים שהם מאוד חשובים

כדי להפעיל מתנדבים, בניגוד להפעלה בתחום האכיפה, שבו יש כבר הכוח העיקרי
במדינת ישראל
התחום הראשון הוא צמתי מוסדות החינוך בכל רחבי המדינה. ישנם צמתים שבשעות

מסויימות הם צמתים מאוד מאוד עמוסים ומסוכנים, ומי שעומדים שם היום הם ילדים.

אין שום גורם או גוף אחר שיכול להעמיד שם אנשים בהיקף ענק כזה. כבר לפני

שנתיים-שלוש הצעתי למועצה הלאומית גם מאילו גופים לקחת מתדבים ייעודיים, לא

אנשים שצריכים לעבוד בבוקר, ולא אזכיר עכשיו את כל הגופים, אבל הצעתי, למשל,

פנסיונרים של מערכת החינוך, פנסיונרים של משטרת ישראל. ראיתי במדינות אחרות

שעומדים בצמתים כאלה אנשים מאוד מבוגרים והם עושים את זה בצורה יפה, ואפילו

בגבורה. זה התתחום הראשון, וזה תורם. אין אף אחד שעושה את זה היום.

התחום השני הוא התחום של ליווי תלמידים בהסעות. יש 12 אלף קווי הסעה ביום

לתלמידים במערכת החינוך. אין אנשים מבוגרים שמלווים את הילדים, כי אין לזה

תקציב בשום מקור. לפי הערכתי, אפשר יהיה להעסיק, אולי לא בכל 12 אלף קווי

ההסעה, אנשים שמוכנים לעשות את זה פעמיים ביום, בבוקר ובצהריים.

אבל יש תחום שלישי, שלפי הערכתי הוא גם התורם וגם החשוב מכולם. חלק גדול

ממשפחות נפגעי התאונות מוכנות לעזור, במובן של מפגשים עם בני נוער, עם

תלמידים, על מנת להעביר מסרים מתוך הנסיון שלהן. לפי הערכתי, אפשר יהיה לאגד

בצורה מסודרת אותם אנשים בתוך הגוף שאמור לייצג את המתנדבים של מדינת ישראל,

והם מתדפקים על שערינו, ואנחנו מפעילים וקולטים חלק מהם, אבל אין לנו מערכת

ארגונית שיכולה לנצל את כל הפוטנציאל האנושי האדיר הזה ולארגן אותו בתוך מערך

של הסברה והפעלה, ולאלה שפועלים אצלנו יש יכולת אדירה בהעברת מסרים ובהשפעה על

בני נוער ותלמידים.
היו"ר רן כהן
תודה רבה. בבקשה, אדוני המנכ"ל, ואחריו - חבר הכנסת רענן כהן.
אליהו חסון
קודם כל אני רוצה לברך על הדוח. לפי דעתי, הדוח סייע חרבה להאיר פינות

אפלות שחיח קשה למשרד להתמודד אתן, ואני חייב להודות שעל אף שקיימנו כבר ארבעה

דיונים בממצאי הדוח, עד עד עכשיו המשרד, עם המועצה, עוד לא הצליח למצוא את

התשובה הסופית, הנחרצת והמתאימה ביותר לנושא הזה, אם כי אני חושב שאנחנו

בכיוון הנכון.

רענן כהן;

מה פירוש "הכיוון הנכון"?
אליהו חסון
הכיוון הנכון הוא ברוח הדברים שנשמעו פה, ואני ארחיב את הדיבור.

ראשית, אני רוצה להעלות כאן על נס את הדוגמה של חיפה, וחבל שעוזי אבל לא

אמר את זה. בחיפה נעשתה פעולה יוצאת מן הרגיל של מתנדבים של המועצה הלאומית,

וזו השנה השלישית ברציפות שחיפה זוכה בפרס הבטיחות.. אני חושב שאתה, חבר הכנסת

רענן כהן, יכול לדעת בדיוק מה עושים שם בחיפה ולראות איך הם הצליחו להוריד

בצורה מאוד משמעותית את הפגיעות בנפש, ולא אגיד שהנ ושא מוצה או מתמצה בזה.

נושא אחר הוזכר, לדעתי, בצורה מאוד נכונה על ידי מר הרשקוביץ, ואחרי בן

חיזק אותו מר ציון שבת בתחומים אחרים, ונדמה לי שגם מה שאמר תת-ניצב אוחיון

הוא באותו כיוון. אף אחד לא מוכן לוותר על גופי המתנדבים, כאשר ההתנדבות, לפי

עניות דעתי, צריכה להיות הבסיס לכל נושא ההסברה.

נכחתי באורח אקראי כאשר נכנס מישהו - ואני לא יודע אם הוא איש המועצה -

לבית קפה, אדם זקן שדיבר על לבם של צעירים שישבו בבר ושתו בירה והתחיל להטיף

לחם באותה שעה מאוחרת שאסור להם לגעת בהגה וסיפר להם שהבן שלו נהרג כתוצאה מזח

שהוא לגם יותר מדי ואחז בחגה. אני משוכנע שפעולה כזאת היא בעלת אפקט הרבה יותר

גדול מכל פרסומת בטלוויזה ומכל מודעה בעתון ומכל מיני תרגילים אחרים.

תרגום מהלכים מסוג כזה על ידי מתנדבים, בין בשיטת חיפה, בין בשיטת נתניה

שהזכרנו קודם ובין בשיטות שהמליצו עליהן כל הנוכחים פה - לפי דעתי, זו הדרך,

ואם אנחנו נוותר על גוף כזה, על ארגון כזה, החברה קולנו תצא נפסדת.
רענן כהן
לפעמים עובר עלי בלילות מין שיגעון, כשרבים פונים אלי ואומרים לי: רענן,

תקים עמותה ותתחיל להשתגע בנושא הזה, כי כל מה שקורה הוא מכת מדינה. ואני

עדיין לא נדבקתי בשיגעון, אבל אחרי שאני אפתור את בעיית החיילים המשוחררים ואת

הביעה של קיצור שירות המילואים, ייתכן שהשיגעון הזה ידבק בי ואמקד את כל כוחי

בסוגיה הזאת.



למה אני חותר? גברתי המבקרת, גם חוק פרקינסון לא חיה מסוגל להגיע לתוצאה

שהגענו אליה פה. שימו לב, מאחר שרצו לסבך את הבעיה, הקימו הרבה מאוד יחידות,

והמבקרת צודקת כשהיא מעלה את הענין באופן הברור ביותר. גם לא צריך לקרוא את כל

מה שכתוב בדוח. די לקרוא את ראשי הפרקים: המכון הארצי לתחבורה, מערך התנועה

במשטרה, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, הקרן למימון פעולות למניעת תאונות,

המינהל לבטיחות בדרכים, החינוך לבטיחות בדרכים, משרד החינוך וכו' וכוי. מי

הגאון שיכול לדעת מה יקרה? הראשון יגיד אל"ף, השני יסביר את אל"ף ויסביר את

בי"ת, השלישי יסביר את גימ"ל וכו' וכל אחד ירצח להיות חכם, כי אצלנו במדינת

ישראל, אולי בניגוד לארצות הבית, כל 100% של האוכלוסיה חושבים שהם 400% חכמים.

כשמקימים כל כך הרבה מוסדות כאלה במדינה, אדוני היושב ראש, אין סיכוי

לצאת מכל הסוגיות, ואז אנחנו מגיעים למצב אחד: אבדן השליטה על כל הנושא של

תאונות הדרכים, על כל המשתמע מכך. אבדן השליטה, אי אפשר להסביר את זה אחרת.

טירוף דעות, שאין להן שום תוצאה, כי גם אלה שיגידו את הדברים הטובים ביותר, אי

אפשר להבין אותם, אי אפשר לשמוע אותם, מכיוון שמישהו אחר יסביר את חהיפך.

לכן אם אנחנו רוצים לפתור את הבעיה - ואני מדבר במקרו, אני לא נכנס לפרטים -

אנחנו צריכים לבטל את הכל ולהקים רשות אחת בלבד, וצריכה להתקבל פה החלטה בענין

זה. גם אם הממשלה לא מחליטה, אנחנו צריכים לקבל החלטה.
מבקר המדינה מרים בן-פורת
רענן כהן: גברתי המבקרת, ראיתי. אמרתי מראש שאני מצטרף לדברים הכתובים בדוח. אני רק

מחזק אותם, ומותר לי לחזק. הדברים כתובים בצורה ברורה ובהירה. אני חושב, אדוני

היושב ראש, שאנחנו כוועדה נעשה את אחד הדברים הגדולים ביותר אם אנחנו נקבל כאן

החלטה שתהיה רשות אחת, ואפשר לקבל כאן החלטה על אף שאנחנו הרשות המפקחת. אם

יתקיפו אותנו על כך, לא נורא, כי אנחנו עוסקים בבני אדם ואנחנו אומרים שתהיה

רשות אחת. כולם רוצים באהבה חזאת, אבל אף אחד לא מגיע אליה. אנחנו מדברים על

האהבה הזאת כבר קדנציה שניה. אולי דיברו על כך עוד בכנסות הקודמות, וימשיכו

לדבר. אני חושב שאנחנו חייבים לקבל את ההחלטה הבסיסית הזאת. אם נקבל אותה, זה

יחסוך הרבה חכמים, ובמקרה זה טוב שנחסוך בחכמים, וזה יחסוך הרבה מאוד תקציבים,

כי לא צריך אותם, משום שאלה מוסדות שהקמנו פעם, ומוסד קם על מוסד ומוסד אחד

מסביר את חמוסד האחר, והתוצאה היא שמדינת ישראל מפסידה.

אם נקבל את ההחלטה שאני מציע, נדמה לי, אדוני היושב ראש, שאתה תעלה את

הוועדה הזאת לכבוד הראוי. אולי יבקרו אותנו, אבל יבינו שאין לנו ברירה, היינו

חייבים לקבל החלטח ביצועית, שחיא לא מתפקידנו, וייתכן שאז נבהיר ונאמר שבעצם

תפקידנו ליישם את ההמלצות של מבקרת המדינה, וכל מה שאנחנו עושים זה בעצם לתת

גיבוי להמלצה של מבקרת המדינה. בכך נבוא על שכרנו ונעשה את אחד השירותים

הגדולים ביותר לחברה במדינת ישראל, ונדמה לי שזו חובתנו כלפי החברה. אם נעשה

את זה, נתרום היום תרומה השובה מאוד, לא רק בדיבורים, אלא גם במעשים.
היו"ר רן כהן
תודה. בבקשה, גברתי מבקרת המדינה.



מבקר המדינה מרים בן-פורת;

תודה רבה.

מובן שאני שאני מצטרפת לדבריו של ד"ר רענן כהן, חבר הכנסת, כי אחרת יש

ריבוי גופים, וצריך יהיה להקים גוף שיתאם בין הגופים האלה, ולאן נגיע?

לא, אנחנו לא נגד מתנדבים. אנחנו לא אומרים שאי אפשר לנצל את הפוטנציאל

הזה, אבל צריך שאותו גוף אחד, שיטפל בכל הדברים האלה, יידע איך לעשות את זה

ויישם את הכללים שהוא יקבע ושהכל יהיה לטובת הענין.

ברשות יושב הראש, אני כשלעצמי הייתי פונה גם לענין שנראה אולי משני:

אינני יודע אם המלים "טוהר המידות" אינן קשות מדי, אבל אבק של פגיעה לש כאן

בענין ההדרכה, בעמוד 744 של הדוח. מבוצעות על ידי המועצה עבודות הדרכה בתשלום
מהמזמין
בתי ספר, גני ילדים וכיוצא באלה. ואז הם צריכים לקבל את הכסף מאותו

גוף מזמין, אבל לא מהקרן. הקרן למלחמה בתאונות הדרכים צריכה לתת את הכסף

למטרות שלה, ולא למטרות של הדרכה בתשלום. והנה מצאנו שהיו כפילויות, וביקשו

כסף גם מהמזמין וגם מהקרן. זו לא תרומה במלחמה בתאונות דרכים, אלא להיפך,

כאילו תקיעת טריז בגלגלי המאמצים שנעשים, וזה גם מעלה מין חשש מוזר כזה, כיצד

זה מגישים חשבון למי שהזמין את השירותים ובה בעת מציגים את הפעילוית האלה

כאילו הן ענין של הקרן והיא צריכה לממן אותן. אמנם סכום הכסף שאנחנו מצאנו הוא
לא בשמים
13,900 שקלים, אבל עצם התופעה אומרת דרשני.
היו"ר רן כהן
תודה, גברתי.

ברשותכם, אני רוצה לסכם את הדיון הזה, שהוא אחד הדיונים הקשים עלי ביותר,

משום שאנחנו עוסקים בגוף שמטרתו נעלה ומעשיו ירודים ביותר, לדאבוני.

כדי לנסות להגיע לסיכום אקרא בפניכם קטע מדברי הסיכום של מבקר המדינה על

המועצה הלאומית למניעת תאונות בעמוד 559: "לדעת מבקר המדינה, נחוץ שמשרד

התחבורה יבחן מחדש את תפקידי המועצה הלאומית למניעת תאונות כדי לייעל את

מעורבותה במאבק המתמיד נגד תאונות דרכים. מן הראוי שהדבר ייעשה תוך תיאום

מירבי עם גופים אחרים...''.

נוסף לדברים שקראה כבוד מבקר המדינה לפני דקה ושאני אדלג עליהם רק מפני

כבודם של האנשים הנוגעים בדבר, שבעיניי, עשו מעשה של השחתת מידות של גוף, שהיה

ראוי שישמרו על כבודו, אני מבקש לקרוא גם מתוך פרק הסיום בעמוד 781 לדוח:

"על חלק ניכר מהליקויים המובאים בדוח זה הצביעה מבקר המדינה כבר בדוחות

קודמים, והיקף הנזקים האדיר, בנפש וברכוש, שגורמות תאונות הדרכים בארץ מחייב,

לדעת מבקר המדינה, שהממשלה תעשה מאמץ מיוחד, ובהקדם, לתיקון הליקויים ותרכז את

הפעולות למניעת תאונות בידי גוף אחד שיתכנן, יזום ויתאם את ביצוען; מאמץ החייב

להיות מזורז עד קצה האפשר. על גוף זה לכלול אנשי מקצוע...".

הדברים מפורשים וחד משמעיים ומצביעים רק על עומק המחדל, משום שהדברים

הללו לא נאמרים בפעם הראשונה ולא נכתבו בדוח הזה בפעם הראשונה, וגם כל מה

שנעשה אחריהם מצביע על מהדל מתמשך שלא היה צריך שיתקיים.



מבקר המדינה מרים בן-פורת;

אולי כדאי שתצטט עוד פסוק אחד מהדוח המתחיל במלים: "לכך דרושה מדיניות".

היו"ר רן כהן;

"לכך דרושה מדיניות תחבורתית כוללת והכנת תכנית אב המתואמת עם כל גורמי

השלטון, שיהיה בה שילוב של תחבורה ציבורית משוכללת ומגוונת, כולל רכבות

לסוגיהן, במשולב כמובן עם המאבק בתאונות הדרכים".

אני מסכם באמירות אלה:

א. גם אם אמרתי קודם שהמועצה נראית בעיניי גוף מיותר, לא התכוונתי לומר

שההתנדבות היא בעיניי מרכיב מיותר. להיפך. לדעתי, צריך לוותר על גופים בלי

לוותר על מרכיב ההתנדבות, ואדרבה, יש להרחיב אותה.

ב. גם חבר הכנסת רענן כהן וגם אנוכי מודעים לכך שבחקיקת החוק שאנחנו

נחוקק - ואנחנו נחוקק אותו, לא יעזור שום דבר - מדובר על רשות אחת שתעשה את מה

שמומלץ כאן על ידי מבקר המדינה. בענין זה אנחנו נוקטים עמדה חד משמעית כפי
שבאה כאן לידי ביטוי
אנחנו בעד גוף אחד, רשות אחת שתתאם, שתקבע מדיניות

ושתכוון את כל הגורמים,. הוועדה הזאת היא בעד הדבר הזה באופן מפורש, בדיוק כפי

שהוא נאמר כאן.

ג. אני מקבל בחיוב רב את דבריו של המנכ"ל המיועד של משרד התחבורה על כך

שהמשרד יבחן בחינה מחודשת את הנושא של היעדים והמבנה של המועצה למניעת תאונות,

והיום דנו רק בענין הזה וההצהרה ניתנה בענין הזה, אבל אני בהחלט מסב את תשומת

לבך לכך שעמדתנו היא שצריך להיות גוף אחד, ואנחנו נפעל כדי שהדבר הזה ייעשה.

אני מאוד אשמח שתקיים גם את מה שאמרת ותדוח לנו על ההחלטות שלכם בענין הזה.
רענן כהן
אדוני היושב ראש, אני מקבל את כל הדברים שנאמרו כאן, אלא שהייתי מציע

לומר ביתר נחרצות, שלנוכח המחדלים של כל השנים הקודמות והדוחות שנכתבו ומאחר

שלא נעשתה פעולה ממשית בענין, אנחנו בוועדה לעניני ביקורת המדינה מקבלים

החלטה, אפילו בניגוד לכללים. אני יודע שאני עושה פה דבר שאסור לעשותו, אבל

בגלל הבעיה, בגלל שאנחנו עוסקים בבני אדם, אנחנו מקבלים החלטה, ואפשר אפילו

להעביר מכתב, שהוועדה לענייני ביקורת המדינה סומכת ידה על ההמלצה של מבקר

המדינה בנושא הקמת רשות ותעשה הכל כדי לזרז את הקמת הרשות לא יאוחר מתאריך

איקס.
היו"ר רן כהן
בוא נדייק. אנחנו יכולים לקבל חחלטה כפי שאמרת, שאנחנו סוכמים את ידנו על

ההמלצה של מבקר המדינה. אין המלצה של מבקר המדינה על הקמת רשות.
רענן כהן
אבל זאת הכוונה.



היו"ר רן כהן;

אנחנו יכולים לומר שאנחנו בעמדה שצריך להקים גוף אחד שיתאם ויכוון ויקבע

מדיניות ואת העמדה הזאת להעביר לשרים הנוגעים בדבר, לראש הממשלה, כדי שהדבר

הזה ייעשה. אשר לנושא של הקמת הגוף, מי שיכול להחליט עליו זו ועדה מוועדות

הכנסת שמחוקקת חוק. אז גם לממשלה לא תהיה ברירה אלא לפעול על פי מה שהחוק הזה

אומר, ואני מציע שכך ננהג. זאת החלטתנו כוועדה, ושם ייעשה לחקיקת החוק.

ברוך פרידנר;

אני מבקש להבהיר שבתוך סמכותה על פי החוק מביאה הוועדה לאישור מליאת

הכנסת הצעות החלטה, ואם הכנסת מאשרת את זה, זה מקבל תוקף של החלטת הכנסת.
הי ו"ר רן כהן
בהחלט. זה מה שאנחנו נעשה.

מבקר המדינה מרים בן-פורת;

לאו דווקא להקים גוף אחד. יכול להיות שהוא כבר קיים. צריך לרכז בגוף אחד.

הי ו"ר רן כהן;

לרכז בגוף אחד, זה אותו דבר.

רבותי, תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:15)

קוד המקור של הנתונים