ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 16/03/1999

יסוד ה-14/3. יום הולדתי של אלברט איינשטיין. כ"יום המדע" השנתי

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 280 / 63

מהישיבה המשותפת של ועדת החינוך והוועדה לענייני מחקר ופיתוה מדעי וטכנולוגי

יום שלישי. כ"ח באדר התשנ"ט (16 במרץ 1999). שעה 00;10

נכחו; חברי הוועדה; היו"ר מיכאל נודלמן

היו"ר עמנואל זיסמן
מוזמנים
יעקב זיו, פרופסור - נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

פאול זינגר, פרופסור - יו"ר הנהלת הקרן הלאומית למדע ונציג האקדמיה

באיחוד האירופי

מאיר צדוק, דייר - מנכ"ל האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

חדוה ברעם - ראש מינהל הקרן הלאומית למדע

שולה בונגיק - מרכזת הפרויקטים בקרן הלאומית למדע

נחמיה לב-ציון, פרופסור - יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב

ישראל חנוקוגלו, פרופסור - יועץ ראש-הממשלה לענייני מדע

חגית מאיר, דייר - מנהלת גף מדעים, משרד החינוך והתרבות

ברוריה אגרסט - מפמ"ר לביולוגיה, משרד החינוך והתרבות

דוד סלע - מפמ"ר לפיסיקה, משרד החינוך והתרבות

מיכאל קורן - מפמ"ר למתמטיקה, משרד החינוך והתרבות

מרדכי בשארי, פרופסור - מנכ"ל משרד המדע

פרידה סופר - סמנכ"ל משרד המדע

אהוד גל - סגן מדעי לראש מפא"ת

זלינה בן-גרשון, דייר - מנהל מדעי בכיר בלשכת המדען הראשי

רינה פרידור - מנהלת התוכנית לחממות טכנולוגיות, לשכת המדען הראשי

אתי סאסי - הממונה על אירועים, משרד התיירות

יוסי בר-טוב, ד"ר - מדען ראשי של מינהל מדעי האדמה, משרד התשתיות

אמנון עינב - משרד התשתיות

שמואל אדלר - מנהל אגף תכנון ומחקר, המשרד לקליטת עלייה

רפי הוידה - מדען ראשי, משרד התקשורת

חפציבה אייל, פרופסור - המחלקה לתאים בעלי-חיים, האוניברסיטה העברית

בנימין גייגר, פרופסור - ראש המהלקה לביולוגיה מולקולרית של התא,

מכון וייצמן למדע

ורדה רוטר - מכון וייצמן למדע

שמעונה גינצבורג, פרופסור - ראש רשות המחקר באוניברסיטה הפתוחה

דוד גרשון, פרופסור - דיקן הפקולטה לביולוגיה בטכניון

שמריהו הוז, פרופסור - סגן נשיא למחקר ופיתוח באוניברסיטת בר-אילן

זמיק רוזנווקס, פרופסור - סגן נשיא למו"פ באוניברסיטת בן-גוריון

דוד שר, ד"ר - חוקר בכיר בפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה

בנימין ברנר, פרופסור - יו"ר מועצת המחקר, המרכז הרפואי רמב"ם

ג'ק כהן - המדען הראשי, בית החולים תל-השומר

יעל מרדור, ד"ר - חוקרת במכון הטכנלוגי, בית החולים תל-השומר

אורלי מורן - אחראית על מינהל המחקר, המרכז הרפואי רמב"ם

אריק צוקרט, ד"ר - בית החולים הדסה עין-כרם



הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



שלמה הרשקוביץ - סמנכ"ל לתכנון ומידע

אורנה ברגרזון - לשכת המדען הראשי, המשרד לאיכות הסביבה

אברהם סידי, פרופסור - הפקולטה למדעי המחשב בטכניון

אלכסנדר ברמן, דייר - סגן יו"ר האגודה הישראלית למדענים עולים

ליאוניד דינביץ', ד"ר - מדען עולה

יונה אטינגר, ד"ר - מנהל הקרן הדו-לאומית למדע ארה"ב-ישראל

אמנון ברק, ד"ר - מנהל קרן גרמניה-ישראל

יעקב ארזי - מנכ"ל הברת מיגל

ישראל זיידרמן, ד"ר - איגוד סגל המחקר

מנהלת הוועדה; ענת לוי
קצרנית
שלומית כהן

, סדר-היום; יסוד ה-14.3, יום הולדתו של אלברט איינשטיין, כ"יום המדע" השנתי.



יסוד ה-14.3. יום הולדתי של אלברט איינשטיין. כ"יום המדע" השנתי

היו"ר מיכאל נודלמן;

אני פותח את ישיבת הוועדה. הנושא הראשון שנדון בו הוא יום המדע, והנושא

האחר הוא הקרן הלאומית למחקר.

השימוש במדע וטכנולוגיה בעולם הוא חשוב מאוד, ומצד שני יש פער בידיעה של

האוכלוסיה מה זה מדע. יש אפילו סקרים שאומרים שצעירים פחות ופחות לומדים מדע,

וצריך לבדוק למה זה כך. אני זוכר מה היה מעמד המדע כשאני התחלתי ללמוד, לפני

שלושים שנה, בכלכלה, במתמטיקה, בפיסיקה, אז היה יותר קל להבין מה זה פיסיקה,

מה זה מתמטיקה. לאדם פשוט מדע זה ממש בשמים, ובגלל זה הפער בין המדענים

לאוכלוסיה גדל. המדע היום יותר קשה, אבל בלי מדע ובלי טכנולוגיה אי אפשר לפתח

כל מיני דברים, גם בכלכלה ובאיכות הסביבה. אלה נושאים מאוד חשובים, וכל הזמן

יש שינויים בידע שלנו מה יותר חשוב לאוכלוסיה ומה פחות חשוב.

ברוב המדינות כמו ארצות-הברית, יפן ומדינות אחרות יש יום מדע. זה יום

שמסמל את החשיבות של המדע לעולם ולמדינה, וזה יום שמקטין את הפער בין המדענים

לבין האוכלוסיה. אני חושב שבמדינה שלנו זה קצת לא מובן, כי הרבה יהודים מדענים

תרמו הרבה לפיתוח המדעי, וגם בישראל מדענים תרמו הרבה לפיתוח המדינה שלנו, כמו

מדענים חקלאיים ומדענים רופאים. לבן אני חושב שאנחנו צריכים עכשיו לקבל החלטה

לקיים יום מדע, ולקבוע מה יהיה ביום הזה.

יש סיבה שיום המדע צריך להיות בתאריך מסוים. ב-14 במרץ מתקיים יום הולדתו

של המדען הכי מפורסם בעולם, אלברט איינשטיין. את מה שאלברט איינשטיין תרם למדע

אי אפשר להעריך. הוא גרם למהפכה בפיסיקה, תורת הי יחסות הוא המדע הראשון שהוא

פיתח ואחריו הוא הפך למדען המפורסם ביותר.

דיברתי עכשיו עם יושב-ראש האקדמיה למדעים על ההבדל בין אלברט איינשטיין

לבין מדענים מפורסמים אחרים. אלברט איינשטיין עבד כדי לפתח ידע. יש מדענים

מפורסמים שהמחקרים שלהם הפכו לסכנה לעולם, ואילו לאלברט איינשטיין היתה עדיפות

לפיתוח העולם. הוא היה בעל יכולת בלתי רגילה לפיתוח מדעים שזכו להצלחה. אנחנו

גם צריכים לזכור שאלברט איינשטיין תמך בתנועה הציונית ופעל לטובת האוניברסיטה

העברית בירושלים. אני יודע שיש ענף בפיסיקה על שם אלברט איינשטיין.

אני מבקש שתתייחסו לרעיון לקיים יום מדע כ-14 במרץ ונקבל החלטה. אנחנו

יכולים לבקש מהממשלה שיקבעו יום מדע, אבל גם אפשר לחוקק חוק מטעם הוועדה למדע

וטכנולוגיה וועדת החינוך והתרבות, שהיום הזה יהיה יום מדע במדינה.
י עקב זיו
אני רוצה לברך על ההצעה לקיים יום מדע. תרומתה של האקדמיה למדעים לנושא

היה להציע את יום ההולדת של אלברט איינשטיין מכמה סיבות. בחנוכה אנחנו עומדים

לחנוך גן מדע של אלברט איינשטיין בקמפוס החדש של האקדמיה ואן-ליר והמועצה

להשכלה גבוהה. אנחנו מקווים שזה יהיה בנוכחותו של נשיא המדינה. קיבלנו גם

תרומה גדולה לצורך זה. סביב זה גם החלטנו לקיים שבוע של מדע. כבר מאז יום

ההולדת המאה של אלברט איינשטיין האקדמיה החליטה לקיים את ההרצאה השנתית על שם

אלברט איינשטיין. המרצה מקבל מדליית איינשטיין, שנוצקה במיוחד לצורך זה,

ומגילת קלף, כך שהשילוב של יום ההולדת של אלברט איינשטיין עם יום המדע הוא

לדעתי אידיאלי. ליתר בטחון נתנו ליושב-ראש הוועדה גם את התאריך העברי, למקרה

שיהיו בעיות בדרך.



אני רוצה לציין שאלברט איינשטיין מהווה גם סמל יהודי אוניברסלי. עובדה

שהפסל היחידי בוושינגטון של יהודי ושל מדען בכלל הוא הפסל של אלברט איינשטיין,

שנמצא בסמיכות לאקדמיה למדעים ומהווה מקום של ביקורים של ילדים מכל

ארצות-הברית, עד כדי כך שהם החליטו להפוך את זה לאתר למדע, כמו שאנחנו עומדים

לעשות. אנחנו מברכים על הרעיון ומקווים שגם מוסדות אחרים יצטרפו לאקדמיה, כדי

להפוך את השבוע שסביב יום ההולדת למאורע שיגדיל את שמו גם בקרב הנוער. יש

קהילה גדולת של שוחרי מדע, שבעקבות העלייה גדלה מאוד בשנים האחרונות, וחשוב

מאוד לקשור את קהילת המדענים שלנו עם כל אזרח שוחר מדע ולעורר בו את הגאווה

בעובדה שהוא מתייחס למדע, זאת לא מילה גסה.

אנחנו מצוינים כעם בימי זכרון. הגיע הזמן שנחגוג גם ימי הולדת.
מרדכי בשארי
הנושא הזה של יום מדע עלה בפורום מדענים ראשיים. בראש הפורום הזה עומד שר

המדע. קיבלנו כבר הצעות, למשל יום הולדתו של הרמב"ם, שחל בי"ד בניסן, וכן יום

הולדתו של אלברט איינשטיין, שחל ב-14 במרץ. ההצעה הזאת, בשם פרופסור נאוה

בן-צבי ממוזיאון בלומפילד, יחד עם מאיה לוי שמנהלת את המוזיאון, היא יותר

פרקטית מבחינת התלמידים, מכיוון שי"ד בניסן הוא יום חופש.

באותו פורום עלו הצעות של מדענים ראשיים מה צריך לעשות, לעבוד עם גופים

כמו ור"ה - ועד ראשי האוניברסיטאות, האקדמיה למדעים, משרד החינוך, האגף

ללימודי מדע וכן לשקול טקס של חלוקת פרסים כמו פרס הכנסת, פרס שר המדע. הפרסים

האלה לא יוענקו רק לתלמידים מצטיינים באוניברסיטאות, אלא גם בתיכון, וגם פרסים

לאלה שפועלים הרבה לקרב את המדע לקהילה. כי עד עכשיו אוניברסיטאות פותחות את

השערים שלהן, יש יום פתוח, מעבדות פתוחות, אבל אז מבקשים מהקהילה לבוא

לאוניברסיטה ולא כולם מגיעים. עכשיו צריך גם לתת פרסים לאלה שפועלים להביא את

המדע לקהילה. במילים אחרות, אנחנו אומרים שאנחנו רוצים שהקהילה תבין אותנו

המדענים, אבל אנחנו צריכים לשאול האם גם אנחנו צריכים להבין אח. הקהילה. אולי

זאת השאלה העיקרית שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו.

יש נושאים שונים, למשל מחקרים מצטיינים בין מיקרו-אלקטרוניקה,

אלקטרופטיקה וביו-טכנולוגיה. יש פה למשל הצעה בעניין הגנום האנושי. זה פרויקט

שיכול לרתק נוער. צפונות המוח. כמובן שפה נצטרך לחשוב על מדענים שהם לא רק

מצטיינים במחקר, אלא גם יודעים להעביר את המסר המדעי באופן פשוט ואטרקטיבי

לילדים מגיל 12 ומעלה.

אדוני היושב-ראש, אני שמח על היוזמה שלך ומברך עליה. אני בטוח שמשרד המדע

ישמח לשתף פעולה עם כל הגופים, כדי שסוף-סוף, במיוחד לקראת המאה ה-21, יבינו

שצריך לדעת מדע לא רק כדי להיות מדען, אלא כדי להשתמש בכל המערכות המתוחכמות

שאנחנו מפתחים לצורך האדם הרגיל.

המדע לא תופס מקום מרכזי בתקשורת, אבל בכל זאת יש הערכה למדע. פנה אלי

אדם שעובד עם מרכזי חינוך, כיתות הכוון ומיפתן, שמיועד לילדים שקשה לחם ללמוד

בבתי-ספר עיוניים. הוא ביקש שנציגי משרד המדע יבואו לבתי-הספר האלה וילמדו

נושאים במדע, כדי שגם הילדים האלה ישתתפו במשהו בנושאים של מדע וטכנולוגיה. גם

לשם אנחנו מתכוונים להכנס, כדי שישתתפו לקראת המאה ה-21 בפיתוה החברה והכלכלה

לשיפור איכות החיים, ובזה צריך לשתף כמה שיותר אנשים במדינה.

היו"ר מיכאל נודלמן;

אני חושב שיש פה יוזמות מהאקדמיה למדעים וגם ממדענים ראשיים, צריך לאסוף

את כל הרעיונות ולגבש משהו ליום ההולדת הבא.
אורנה ברגרזון
בשנה שעברה לשכת המדען הראשי של המשרד לאיכות הסביבה החליטה לתת מענק אהד

פחות לאקדמיה, ואת המענק הזה בסכום 60 אלף שקלים לתת לתלמידי תיכון בכיתות י"א

ו-י"ב שעושים עבודת מחקר בנושא איכות סביבה. התקבלו 21 עבודות מחקר ברמה מאוד

יפה, ונבחרו ארבע עבודות מצטיינות. כמו כן ניתן פרס של 15 אלף שקלים לבית-ספר

שמעודד לימודי סביבה. אנחנו ממשיכים עם זח גם השנה, ואני חושבת שכל משרד

ממשלתי יכול להקציב סכום מסוים לתלמידי תיכון בכיתות י"א-י"ב שיעשו עבודת מחקר

בנושא המשרד הממשלתי הרלוונטי. זה יכול להיות סביב שבוע המדע.

שמריהו הוז;

בעקבות דבריו של נשיא האקדמיה למדעים, מאחר שגם את יום חעצמאות אנחנו

חוגגים לפי תאריך עברי, אינני רואה שבמדינה יהודית יש סיבה לציין את התאריך

הלועזי ולא את התאריך העברי. מאחר שאנחנו מציינים משהו מיוהד למדינה שלנו, אני

מציע שההצעה תעבור עם התאריך העברי ולא הלועזי.

? היו"ר עמנואל זיסמן;

מהשעה 8:30 הבוקר היתה ישיבה של ועדת החינוך והתרבות עם המועצה להשכלה

גבוהה, בנושא המכללות והשלוחות. לפני שנה, ב-15 בפברואר, תיקנו את חוק ההשכלה

הגבוהה, תיקון מספר 11, ועל-ידי זה הסדרנו את מעמדן של המכללות והשלוחות

והשוונו את מעמדן לאוניברסיטאות. יש לנו שמונה אוניברסיטאות, אבל יש לנו

מכללות ושלוחות, שמבחינה אקדמית יש להן מעמד שווה לאוניברסיטאות בארץ. מאחר

שהישיבה היתה די נוקבת וסוערת, לא יכולתי להתפנות ולהגיע בתחילת הישיבה הזאת.

לפני כמה שבועות היה לנו דיון קשה מאוד בנושא תקציבים למדע וטכנולוגיה

במערכת החינוך. הדיון היה בהשתתפות פרופסור הררי ושורה של פרופסורים לא רק

ממכון ויצמן, אלא גם מהטכניון וממקומות אחרים, בעקבות הפרסומים ובעקבות

ההתפטרות של פרופסור הררי ועוד כמה פרופסורים מוועדות ממלכתיות בנושא הזה.

בישיבה הזאת התברר לנו מעל לכל ספק, שיש הצדקה למאבק ולהתפטרות של פרופסור

הררי. אני אומר את זה בצער עמוק. אני נמצא פה עם אנשים שהם לא רק בעלי תואר,

אלא הם גם אנשים שעושים הכל על-מנת להחדיר את מה שהם למדו, להרחיב את האופקים

ולקדם ולנצל את הפוטנציאל שטמון באותם התלמידים והתלמידות. אנחנו עם הפנים

למדע וטכנולוגיה. התברר שכל מה שהיה בתקציב למדע ולטכנולוגיה לשנת 1998, לא מה

שהובטח, לא ניתן במשך שנה שלמה, ורק 50% ניתנו במחצית דצמבר 1998. אין כל

ודאות שזה יישמר ושהערך הריאלי של מה שניתן ב-1998 יישמר ב-1999.

הישיבה הזאת היתה ישיבה משותפת עם חבר הכנסת נודלמן, יושב-ראש הוועדה

לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי, שאני עובד איתו בשיתוף פעולה ויש לנו גם

מטרות לאומיות חינוכיות מדעיות משותפות. אני מוצא לנכון בהזדמנות הזאת לומר

לכם, שעדיין העניין לא בא לפתרון, וזה חמור ביותר, כי זאת תקופת מעבר. אני

עכשיו לא מדבר כפוליטיקאי, אני מדבר כמי שמזדהה הזדהות עמוקה עם הנושא וכמי

שרואה את הנושא הזה כנושא בעל חשיבות לאומית, וזה צריך להיות בעדיפות עליונה.

יש כל מיני שדולות עכשיו, ופונים גם אלי לאיכות הסביבה, למאבק נגד תאונות

הדרכים, בנושאים שהם נושאים של כלל ישראל. זה נושא שהוא של כלל ישראל במלוא

מובן המילה, ואנחנו יחד תכננו את הישיבה כדי לציין את יום אינשטיין בתאריך

עברי או לועזי. אבל מה שחשוב הוא שיהיו תקציבים ושהתלמידים שיש להם פוטנציאל

יקודמו. אני בנוקרה נולדתי בלי פוטנציאל למדע, הפוטנציאל שלי הוא בתחום

ההיסטוריה והגיאוגרפיה והאזרחות ויסודות המינהל ותולדות הרעיון המדיני. אבל לא

יכול להיות שנעשה יום איינשטיין, כאשר במדינת ישראל מקציבים סכומים ומתחייבים

עליהם ולא מעבירים אותם.. ואם לא מעבירים אותם בזמן, אין להם ערך, כי כסף שלא

קיבלת בינואר 1998 ואתה מקבל את מחציתו בדצמבר 1998, הערך שלו יורד. לכן מצאתי

לנכון לנצל את ההזדמנות כדי לומר שזה עיקר המאבק. יום אינשטיין לא יהיה רק יום

שאנחנו נציין את זכרו ונהלל ונשבה את היהודי הגאון הזה על כל תרומתו למדע

ולטכנולוגיה ולפיתוח ולבריאות ולאיכות החיים, שכן ניתן ביטוי לא רק לאכזבתנו



אלא גם למאבק איך מבטיחים את התקציבים כך שלא יהיה קיצוץ ושלא ייפגע הערך

הריאלי. המאבק הזה הוא מאבק משותף של כולנו למטרה שהיא בין היושובות ביותר שיש

למדינת ישראל בשנת ה-51 לכינונה.

היו"ר מיכאל נודלמן;

אני מבין שאין מי שמתנגד לקיום יום מדע, ואני מבקש ממנהלת הוועדה לקרוא

את ההחלטה שלנו.

ענת לוי;

"ועדת המדע והטכנולוגיה וועדת היוינוך והתרבות רואות במדע ובטכנולוגיה אחד

מאבני היסוד עליו מושתתת קיומה של מדינת-ישראל. המדע והפיתוח הטכנולוגי הם

מכשיר רב ערך לקידום חברתי, לקליטת עלייה ולסגירת פערים חברתי ים. בשנים

האחרונות התברר מעל לכל ספק שהמחקר והפיתוח המדעי והטכנולוגי ממלא תפקיד לא רק

בהרחבת גבולות ההבנה והידע שלו על העולם, אלא גם בהגברת הצמיחה הכלכלית. על כן

רואות הוועדות חשיבות רבה בקביעת יום אשר ייוחד לציון יום המדע ואשר יאפשר

ריכוז מאמץ הסברתי וחינוכי בתיאום עם המדע לכל שכבות העם. הוועדות קוראות

לקיים ב-14 במרץ, יום הולדתו של אלברט איינשטיין, את יום המדע".

דוד סלע;

בצד המחקר והפיתוח המדעי אני מבקש להוסיף גם את החינוך המדעי.

היו"ר מיכאל נודלמן;

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20

קוד המקור של הנתונים