ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 25/01/1999

תקנות פיקוח על בתי-ספר (עקרונות למתן פטורים) (תיקון), התשנ"ט-1999

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 271

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני. ח' בשבט התשנ"ט (25 בינואר 1999). שעה 09:30
נוכחים
חברי הוועדה: עמנואל זיסמן - היו"ר
מוזמנים
דני בראלי - מפקח תכנון במינהל הפדגוגי, משרד החינוך, התרבות והספורט

לבנה אברמוביץ - מנהלת גף לארגון מוסדות חינוך יסודי, משרד החינוך והתרבות

עו"ד אפרים יפהר- סגן בכיר ליועץ המשפטי, משרד החינוך, התרבות והספורט

אל"מ עזי פרל - ראש היחידה להכוונה, משרד הביטחון

ניצה שיץ - ראש תחום השכלה ביחידה להכוונה, משרד הביטחון
היועצת המשפטית
מרים פרנקל-שור
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי

רשמה: אירית שלהבת
סדר היום
1. תקנות פיקוח על בתי-ספר (עקרונות למתן פטורים) (תיקון), התשנ"ט-1999.



תקנות פיקוח על בתי-ספר (עקרונות למתן פטורים) (תיקון). התשנ"ט-1999
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מבקש שתתקרבו, תעברו לשבת קרוב יותר.
אפרים יפהר
הנושא שנמצא על סדר היום הוא הצעה לתיקון של תקנות פיקוח על בתי-ספר (עקרונות למתן פטורים),

שעודכנו לראשונה בשנת 1970 ונקבעו על-פי סעיף בחוק פיקוח על בתי-ספר, שנותן סמכות לשר החינוך,

התרבות והספורט לקבוע בתקנות לאיזה סוגים של מוסדות חינוך ניתן לתת פטור מחוק פיקוח על בתי-ספר,

כלומר שהחוק הזה לא יחול עליהם. בעקבות אותן תקנות אומנם פירסם שר החינוך, התרבות והספורט

פטורים לגבי מוסדות חינוך ספציפיים, אינדיבדואלים.
היו"ר עמנואל זיסמן
כמה כאלה יש?
אפרים יפהר
יש לא מעט מוסדות חינוך שקיבלו פטורים, לפי כל הסוגים שכתובים בתקנות. סוג אחד זה בתי-ספר

שנמצאים בפיקוח של משרד ממשלתי שאיננו משרד- החינוך, התרבות והספורט. למשל משרד הבריאות

לגבי כל בתי-הספר לאחיות וכל בתי-הספר למקצועות פרה-רפואיים; משרד התיירות לגבי בית-ספר תדמור

למלונאות; משרד התקשורת לגבי בזק; וכדומה. יש רשימה שפורסמה ברשומות.
היו"ר עמנואל זיסמן
כמה בתי-ספר כאלה יש בכל מדינת ישראל?
אפיים יפהר
זה מספר לא קטן. אם אני אצטרך לומר בדיוק את שמות בתי-הספר, אני אוכל, כי כולם פורסמו

ברשומות ויש את כל הפירסומים במשרדי. אני מעריך שזה יותר מ-100, בלי שום ספק.
היו"ר עמנואל זיסמן
אבל הקריטריון הוא הזיקה וקשר הגומלין עם נושא מסויים ועם משרד ממשלתי מסויים.
אפרים יפהר
זה הפיסקה הספציפית שמדובר עליה.
היו"ר עמנואל זיסמן
מי מחליט? השר בלבד? או שיש איזה ועדה מייעצת?
אפרים יפהר
שר החינוך, התרבות והספורט מחליט לגבי הפטור האינדיבידואלי, כאשר את העקרונות הוא חייב

להביא להתייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. רק אחרי שהוא מקבל את חוות הדעת שלה הוא

יכול להפקיד את התקנות.
היו"ר עמנואל זיסמן
מתי לאחרונה השר פנה אל ועדת החינוך והתרבות של הכנסת בנושא הזה? אני נמצא פה כבד למעלה

משנתיים וחצי ופתאום התגלה לנו העניין הזה כאשר עשינו ספירת מלאי.
אפרים יפהר
התקנות האלה, הבסיסיות, הותקנו בשנת 1970 (תש"ל) - שר החינוך והתרבות אז היה יגאל אלון ז"ל -

כלומר שנה אחת אחרי קבלתו של חוק פיקוח על בתי-ספר. מאז שנת 1970 תוקנו התקנות האלה פעמיים,

פעם אחת בתשל"ז ופעם שניה בתשל"ח. מאז ועד היום למעשה התקנות האלה רצות מבלי שהיה צורך

להביא את הנושא, או נושא כלשהו שקשור אליהן, להתייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.

למשל, בית-ספר הנתון לפיקוח על-ידי משרד ממשלתי אחר שאיננו משרד החינוך, התרבות והספורט;

בית-ספר המוחזק ומנוהל על-ידי צבא ההגנה לישראל, כמו למשל בית-הספר הטכני של חיל האוויר
היו"ר עמנואל זיסמן
מה עם "מבואות ים"? אנחנו נפגוש אותם עוד כמה ימים, יש לנו ביקור שם.
אפרים יפהר
"מבואות ים" הוא חלק אינטגרלי של משרד- החינוך, התרבות והספורט. הוא יחידה במשרד החינוך,

התרבות והספורט. לכן המקרה הזה הוא מקרה שונה.

או למשל בית-ספר שבו ניתן חינוך על-תיכוני, מוסד להשכלה גבוהה שהוכר לפי חוק, שהמועצה

להשכלה גבוהה נושאת לגביו באחריות אקדמאית - זה דוגמא אחרת של קבוצה שניתן לתת לגביה פטור; או

בית-ספר המקנה רק חלק מסוגי החינוך שחוק הפיקוח חל עליהם. דרך אגב, חוק פיקוח על בתי-ספר חל רק

על 5 סוגי חינוך. הוא חל רק על: חינוך גן ילדים, חינוך יסודי, על-יסודי, על-תיכוני, ואומנותי. אלה הם סוגי

החינוך היחידים שהחוק חל עליהם. הוא לא חל על כלל סוגי החינוך.
היו"ר עמנואל זיסמו
על איזה חינוך הוא לא חל?
אפרים יפהר
הוא לא חל למשל על חינוך מקצועי-טכנולוגי, שנמצא תחת פיקוח משרד העבודה והרו1חה, למשל

חניכות.

אנחנו מבקשים להוסיף כרגע קבוצה נוספת, עקב צורך שהתגלה יחסית לאחרונה, וזאת בעקבות

חקיקתו של חוק קליטת חיילים משוחררים בשנת 1994. במסגרת החוק הזה יש לשר החינוך, התרבות

והספורט סמכות להכריז על סוגים של מוסדות כמוכרים לעניין אותו חוק באחת משתי קבוצות:

1) או כמוסדות חינוך להשכלה גבוהה, שזה א1 מכינות או מוסדות על-יסודיים אחרים;

2) או, וזאת הקבוצה הרלוונטית להצעה שלנו, או כמכינות קדם אקדמאיות. מכינות קדם אקדמאיות לפי

אותו חוק זה אחד משני סוגים: א) או מוסדות שמכינים אנשים מבוגרים לקראת בחינות בגרות; ב) או

בתי-ספר שמכינים בוגרי בתי-ספר על-יסודיים לקראת לימודים אקדמאיים.

אנחנו פה מדברים בעצם על שני סוגים של מוסדות, בגדול: 1) בתי-ספר לקראת בחינות פסיכומטריות;

2) בתי-ספר שמכינים לקראת לימודי שפות כלשהם לקראת לימודים במוסד להשכלה גבוהה.

המוסדות האלה אינם פועלים על-פי שנת הלימודים הרגילה בבתי-הספר. אנחנו מבקשים שלגבי הסוג

הזה, של קורס הכנה לבחינות כניסה למוסד להשכלה גבוהה המתקיים בבית-ספר, כמשמעותו בחוק פיקוח

על בתי-ספר, ושאינו נמשך שנת לימודים מלאה, תהיה לשר החינוך, התרבות והספורט סמכות לתת פטור



אינדיבידואלי, אגב פירסום ברשומות של כל מוסד ומוסד שנכנס למסגרת הזאת, כדי שניתן יהיה להכניס

מוסדות מהסוג הזה גם למסגרת הפירסום של משרד החינוך והתרבות לפי חוק קליטת חיילים משוחררים.

הרבה מאוד חיילים משוחררים לאחר שחחרורם מהצבא ניגשים ללמוד במוסדות מהסוג הזה ועד היום הם

אינם זכאים לקבל את כספי הפיקדון מהקרן שנצברה לזכותם.
היו"ר עמנואל זיסמן
יש רבים שכבר הפסידו את זה.
אפרים 'פהר
אנחנו מבקשים, לפחםות מעתה ואילך, שהקבוצה הזאת תיכנס למסגרת הזאת. אנחנו עושים את

השלבים ההכרחיים כדי שהדבר הזה ייעשה על-פי החוק.
היו"ר עמנואל זיסמו
האם מישהו רוצה להעיר דבר מה?
דני בראלי
יש שני כיוונים לעניין הזה: 1) אנחנו זקוקים לאישור המשפטי, דרך מר 'פהר; 2} אנחנו זקוקים לאישור

המקצועי, דרך היחידות המקצועיות במשרד. רק כאשר מחברים את שניהם אז אנחם מעבירים את שם אותו

בית-ספר או מוסד לצורך זה. כלומר, הפיקוח כאן הוא הדוק משני הכיוונים, גם מהצד המשפטי וגם מהצד

המקצועי. רק בצורה הזאת אנחנו יכולים להביא סוגים של מוסחת או רשת!ת מסוג כזה או אחר לעניין הזה.
היו"ר עמנואל זיסמן
זאת אומרת שהיו חיילים משוחררים שרצו לקבל את זה לפי החוק ולא קיבלו?
אפרים יפהר
יש לנו לחץ כבד מאוד מהשדה.
היו"ר עמנואל זיסמו
אני מודה שזאת היתה גם שגיאה שלנו. אם היו מסבים את תשומת ליבי אז לא היתה שום מניעה לקיים

את הדיון הזה גם לפני כן. לא היתה שום סיבה, לא אידיאולוגית, לא לאומית, לא אופתיציונית. אני מודה

בשגיאתי. עשינו ספירת מלאי. בשבוע הבא, ב-2.2, יוצאים לפגרה מבחינת המליאה, לא מבחינת הוועדות.

אני קיבלתי אפשרות לכנס את הוועדה ל-6 ישיבות בזמן הפגרה, ואם יהיו גם 7 ישיבות לא יגידו לי שום דבר.

ביקשתי לראות את כל מה שהצטבר במקרר של הוועדה, גיליתי את הדבר הזה ואמרתי למנהלת הוועדה

להכניס את זה לסדר היום. עכשיו אני מבין שזאת היתה למעשה שגיאה. אבל מתקנים שגיאות.
עזי פרל
אני מנהל הקרן לקליטת חיילים משוחררים במשרד הביטחון. אנחנו מאוד מברכים כי כמו שהזכרת קודם

לכן, הלחץ קיים מהשטח ולא מעט חיילות וחיילים משוחררים הפסידו את זכותם. כספי פיקדון עמדו לזכותם

והם לא יכלו לממש את זה. זה הגיע גם לאחרונה, ואתה בוודאי גם ראית בעיתונות, לכל מיני מעשי רמייה

של כל מיני בתי-ספר, כי זאת היתה גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה.

לנו יש טיפול בעבודה ישירה מול האגף לתכנון במשרד החינוך, התרבות והספורט,שם נמצא מר דני

בראלי. זאת חוברת שמשרד החינוך, התרבות והספורט מפרסם לגבי כל אותם מוסחת מוכרים ובתי-ספר

אקסטרניים שעדיין לא הופיעו. אני יכול להשאיר לך את החוברת הזאת. נעשית עבודה ברוכה ואני שמח

שהצלחנו לסגור בזה הרגע גם את הפירצה הזאת. זה היה ממש חיוני והיו אלינו קריאות מהשטח. אז תודה.
אפרים יפהר
אני רוצה לומר שאנחנו פנינו לוועדה רק ב-17.12, כך שהפיגור הוא לא גדול.
עזי פרל
אבל אנחנו פנינו למשרד החינוך, התרבות והספורט עוד לפני שנה וחצי.
יהודית גידל'
אז התקלה לא היתה אצלם.
היו"ר עמנואל זיסמן
הראשון שהגיש חוק חיילים משוחררים ב-1989 היה אני. אחרי זמן מה בא הבר הכנסת רענן כהן, חבר

כנסת מפורסם מאוד, עם עמותה. לי היו שתי אפשרויות: להיאבק על זכות הבכורה או להתמזג. החלטתי

להתמזג. לא יכולתי לעמוד מול עוצמה כזאת של עמותה, שבראשה עמד מר משה נתיב, שיש לי קשר איש.

הוא היה גם אורח בוועדה כראש המכללות האיזוריות וקיבל חיזוק בלתי רגיל מהוועדה הזאת בשנתיים וחצי

האחרונות.
עזי פרל
דרך אגב, הוא היה יושב-ראש ההנהלה הציבורית אצלי, ובתוקף זה הוא התמנה לתפקידו.
היו"ר עמנואל זיסמו
אני אחד המחוקקים המקוריים של החוק הזה. והנה לפני שנה וחצי, שנתיים, היה לחץ שהנה רוצים

לשלול, לגזול. אני הייתי בין אלה שהתייצבו מאחורי הממשלה בנושא הזה. אמרתי: לא יכול להיות שלוקחים

קבלות פיקטיביות על שכירות. גם מסרו לי ראיות על מעשים כאלה. לאור זה תיקנו את החוק.

אבל בנושא החינוך - זאת אחת המטרות הנעלות ביותר, שאתה גומר צבא, רוצה להסב מקצוע, לרכוש

מקצוע, ללמוד באוניברסיטה, להשלים תעודת בגרות. זה משימה לאומית-חינוכית-ערכית ממדרגה ראשונה.

לכן אני בגאווה מאשר את זה.
עזי פרל
אני יכול להוסיף לך עוד נתון, שבשנת 1998, כשסיכמתי את השנה, 74% מניצול כספי הפיקדון היה

למטרות לימודים. היתר היה לרכישת דירה ולהכשרה מקצועית.
היו"ר עמנואל זיסמן
זה בלתי רגיל. אני זוכר את הוויכוח שהתנהל אז. אולי היתה איזה מגמה באוצר בהזדמנות זו קצת

לקצץ, כי באמת עשו מסחר עם קבלות, ואנחנו מכירים את הנושא הזה, ועכשיו סגתנו את הפירצה הזאת -

אבל לא במקום נושא ההשכלה, שזאת היתה המטרה העיקרית.

אנחנו מאשרים את תקנות פיקוח על בתי-ספר (עקרונות למתן פטורים) (תיקון), התשנ"ט-1999.

זאת אחת הישיבות הקצרות והחיוביות ביותר שהיו לנו בשנתיים וחצי האחרונות.

תודה רבה. הכל מאושר.

הישיבה ננעלה בשעה 9:50

קוד המקור של הנתונים