ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 19/01/1999

ההכנות לאירוויזיון 1999

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מספר 270

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

שהתקיימה ביום ג', ב' שבט התשנ"ט. 19/1/99, בשעה 15;12

נפחו;

חברי הוועדה: היו"ר עמנואל זיסמן

ראובו ריבלין

מוזמנים: עו"ד מיכה יגון - מנהל מינהל התרבות, משרד החינוך

והתרבות

ליאור ברון - אגף התקציבים, משרד האוצר

מרק אתאלי - יועץ במחלקה לקשרי חוץ, משרד החוץ

יאיר שטרן - מנהל הטלוויזיה, רשות השידור

עדי הדר - יו"ר ועדת הארוויזיון, רשות השידור

אורן הלמן, רשות השידור

איילה בהן - עוזרת לדוברת, רשות השידור

יונתן הרפז, התאחדות בתי המלון

דני שלם, איגוד האמרגנים ומפיקי אומנויות הבמה בישראל

יואב גינאי

מנהלת הוועדה: יהודית גידלי

על סדי היום: ההבנות לארוויזיון 1999.

נרשם על-ידי: רקורד שרותי הקלטה



ההכנות לארוויזיון 1999

היו"ר עמנואל זיסמן; צהרייס טובים. הנושא שעומד בפנינו הוא

הארוויזיון. קראתי פרסומים בשבוע שעבר גם

בעיתונות הארצית וגם בעיתונות המקומית. עוד לפני שהיתה ידיעה שנבחר השיר

"יום הולדת" של להקת "עדן", ולפי הפרסומים האלה, יש סכנה שהארוויזיון לא

יתקיים. על סמך הפרסומים האלה, החלטתי לכנס את הישיבה, כדי לבדוק באיזו

מידה זה נכון ובאיזו מידה אנחנו יכולים לסייע בטלוויזיה הישראלית ולכל

הגורמים כדי לקיים את זה. רשות הדיבור למנכ"ל.

קריאה: אולי אפשר לשמוע מה הקשר בין השיר לבין

הפרסומים?

היו"ר עמנואל זיסמן: אין קשר. אני אומר שכל הפרסומים האלה

היו לפני שהשיר נבחר. לא קישרתי. מתפקידנו

ומתפקידי לעשות הכל כדי שחארוויזיון יתקיים, ויתקיים בבירת ישראל. כך גם

החלטנו כשקיימנו את הדיון והזמנו את דנה אינטרנשיונל את המפיקים והבמאים

ואת רשות השידור, את "קול ישראל" ואת כולם. אנחנו מופקדים על הנושא הזה.

זה תפקידנו. אני אנצל את ההזדמנות לקראת סוף הישיבה להעלות גם את הנושא

שקראתי שרוצים לסגור את "בוקר טוב ישראל", ואבקש לקבל הסברים ממנהל

הטלוויזיה. לא הזמנתי את מנהל "קול ישראל", לכן אני לא יכול להעלות את

הנושא. אבל הנושא עכשיו הוא ארוויזיון. אם נשמע שהפרסומים האלה לא היו

מדוייקים ושהארוויזיון מתקיים, אנחנו רק נברך על כך. אבל אם יגידו לנו שזה

מתקיים, אבל צריך תקציב נוסף, צריך דבר זה או משהו אחר, זה תפקידנו. לפי

דעתנו, הארוויזיון הביא כבוד רב, חיזק את המעמד הבינלאומי של ישראל,

והתפקיד של הוועדה הזאת הוא לעשות את הכל שזה יתקיים, ואנחנו נצליח כמו

שהצלחנו בפעם שעברה. בבקשה.

יאיר שטרן: תודה רבה לך אדוני היושב-ראש. קודם כל,

אני מברך אותך על העירנות שאתה מגלה

לנוכח הפרסומים בעיתונים. חפרסומים היו נכונים ליום פרסומם. כלומר, היתה

ישיבה של מליאת רשות השידור לפני כשבועיים, שבה מנכ"ל רשות השידור הודיע

באופן רשמי שהרשות מצפה לסיוע מממשלת ישראל שהובטח, סיוע כספי, על מנת

לקיים את הארוויזיון בירושלים, וטרם התקבלה המחוייבות הממשלתית לסיוע

הזה. לפיכך, אם הכסף לא יגיע, קיום הארוויזיון מוטל בספק. העיתונאים דיווחו

על הדבר הזה והגדילו לעשות ופרסמו תמונות וכתבות גדולות. הדברים היו נכונים

לאותו יום. יכול להיות שהמנכ"ל אמר את זה על מנת ליצור גם קצת לחץ ציבורי

ודעת קהל בנושא הזה. ואכן, כנראה שזה עזר. משום שבמועד שחלף מיום

הפרסומים האלה ועד שבוע שעבר, קיבלנו את ההתחייבות הממשלתית לסיוע כספי

בהפקת הארוויזיון. כתוצאה מזה, אני יכול להודיע במלוא האחריות שהארוויזיון

יתקיים בירושלים ב-29 במאי כמתוכנן, כל ההכנות יצאו לדרך בהילוך גבוה

ואנחנו מקווים שזה באמת יצליח ויביא גם כבוד למדינה וגם ישפר את התדמית

של ישראל בקרב אומות העולם, יגדיל את מספר התיירים שיגיעו לארץ וכוי.

היו"ר עמנואל זיסמן: מר שטרן, היו פרסומים לא רק באותו

יום. ביום שישי קראתי כתבה בעיתון "כל

העיר", שזה אחד משני המקומונים, עיתון נפוץ מאד. יש אומרים שהוא יותר נפוץ

מ"ידיעות אחרונות" ביום שישי בירושלים.

יאיר שטרן: אני לא קראתי.



היו"ר עמנואל זיסמן: אני קורא את "ידיעות אחרונות" וגם את "כל

העיר" והיתה כתבה. אני מסרתי את כל

הפרסומים. מלבד זה, אני נמנה על אנשים שקודם כל בודקים את הדברים. אז

עשינו בדיקה. אני רק רוצה להזכיר לך שבחלק מהמקרים אתה השתתפת. קראתי

דברים ולפי זה פעלתי, כמי שצריך להגן על רשות השידור ועל הטלוויזיה

הישראלית. כך עשיתי בנושא קופטש, וזה סייע לטלוויזיה הישראלית להדוף את

ההסתערות החרדית הקיצונית. כך עשיתי בנושא החמישיה הקאמרית. כך עשיתי

כמה פעמים כשרצו למנוע את החוק שמאפשר לגבות, ובלי הגבייה ובלי ההכנסה

לא תוכלו להתקיים. התפקיד של רוב הוועדה, אני לא יכול לדבר בשם כולם, בכל

המקרים לאורך שנתיים וחצי, הוא להגן על העצמאות, על אי התלות ועל

ההתפתחות של הנושא שאתה מופקד עליו. קראתי יום אחרי יום, פעם ב"ידיעות

אחרונות", פעם ב"מעריב", פעם ב"הארץ", אלה שלושת העיתונים שאני קורא. זה

היה עד יום חמישי. ביום שישי ראיתי גם כתבה בעיתון "כל העיר". אבל מה יותר

טוב מזה שאתה בא ואתה אומר את מה שאתה אומר? אני גם רוצה לומר לך עוד

דבר אחד. חבר-הכנסת ראובן ריבלין יכנס עוד מעט. היינו צריכים להיות עכשיו

אצל מר משה ליאון, כי יש ועד אולימפי והוא דואג לאולימפיאדה שתהיה ב-15

בספטמבר שנת 2000. אבל התברר שהכסף, שברשותה לא יכול להבטיח למצות את

הפוטנציאל הטמון בספורטאי ישראל. אני וחבר-הכנסת ריבלין השגנו 10 מיליון

שקל, תוספת מיוחדת, בשנה שעברה. שמונה מיליון ש"ח הועברו, ועם שני מיליון

ש"ח יש בעיה איך להעביר אותם. אנחנו רוצים עוד 10 מיליון, כדי שבשנת 2000,

ב-15 בספטמבר, החברים לוי ואחרים יסעו לשם וישדרו לא רק מה שחם משדרים,

אלא ישדרו ישראלים שמקבלים מדליות. אותו דבר גם פה. אם אתה היית בא היום

ואומר, שיש לכם בעיה, היינו עושים מאמץ. היום יותר מתמיד אפשר להשיג את

זה, כי אנחנו בתקופת מעבר ואין תקציב. כי כשיש תקציב, ראש הממשלה אמר

אתמול שאם לא יהיה תקציב, אז כל חודש באופן יחסי, החלק ה-12 של אותו חודש

יתקבל. אנחנו חושבים שהאירוע הזה הוא אירוע שיש לו חשיבות לאומית ערכית

ממדרגה ראשונה. מעבר לחשיבות המוזיקלית שלו והתרבותית שלו.

קריאה; והכלכלית.

היו"ר עמנואל זיסמן: והכלכלית שלו. תפקידנו לעשות הכל לקדם

את הנושא. אני יכול רק להודות לך ולהגיד לך

שאנחנו נהיה במעקב. טוב שזה ב-29 במאי. כי אם זה היה ב-29 ביוני, יכולתי

להגיד אולי תבוא ממשלה אחרת שתבטל אותו. הרי לא יודעים מה תהיינה תוצאות

הבחירות. בערוץ 1 יודעים. יש שם פרשנים שכל הזמן יודעים הכל. אבל תפקידנו

לעשות את הכל שזה יקויים ושאתה תצליח.

יאיר שטרן: אני מודה לך. בהמשך לדברים שאמרת, אני

רוצה לבקש ממך, אם באמת אתה

וחבר-הכנסת ריבלין שנכנס הולכים להפגש. עם מר משה ליאון, שתלחצו עליו

באמת שאכן יעמדו בהתחייבותם.

היו"ר עמנואל זיסמן: מהן ההתחייבויות? אתה יכול למסור לנו?

שנדע מה לבקש.

יאיר שטרן; מדובר בכ-10 מיליון שקל. שימלאו את

ההתחייבות.

היו"ר עמנואל זיסמו; זה לא קשור ב-10 מיליון שקל של הוועד

האולימפי?



יאיר שטרן; לא.

יאונו ריבליו; סיכמנו את זה. נאמר לי שנשלח אליך מכתב.

יאיר שטרן; שימלאו את ההתחייבות ויעמדו בזה ושלא

יתפסו בתירוץ שאין תקציב למדינה.

היו"ר עמנואל זיסמן: מר שטרן, על התחייבות של מי אתה מדבר?

בעל פה או בכתבי

יאיר שטרן; למיטב ידיעתי, ההתחייבות היא גם בכתב.

היו"ר עמנואל זיסמן: התחייבות של מי?

יאיר שטרו; של מר משה ליאון.

יאובו ריבלין: התחייבויות בכתב אנחנו לא נוהגים לקיים.

בעל-פה יש סיכוי שאנחנו נקיים.

יאיר שטיו; יש גם בעל-פה וגם בכתב. ביקשנו גם בכתב,

על מנת שהדברים יהיו ברורים. אבל בין

התחייבות ובין מימוש ההתחייבות אנחנו יודעים שבארץ יש מרחק גדול.

היו"ר עמנואל זיטמו; חבר-הכנסת ראובן ריבלין הוא אחד מאלה

שהם חלק בלתי נפרד מהטלוויזיה. אתה יכול

לראות אותו כל יום שם.

ראובן ריבלין: הם לא משלמים לי.

היו"ר עמנואל זיטמו: מר שטרן, אנחנו מקבלים את זה כהחלטה.

רושמים בפנינו את ההודעה שלך שיש

התחייבות כזאת. ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת פונה אל ראש

הממשלה, שהוא גם שר אוצר, ואל מנכ"ל משרד ראש הממשלה, כדי שההתחייבות

הזאת תמומש. כי בלעדיה אני מבין שיהיה קשה. מאחר שזה לא רק מימוש של

התחייבות, האם יש לך בקשה לגבי ההכנות? בנייני האומה יהיו מלאים? יש שם כל

מה שצריך! הרי הבעיה איננה רק להצליח בארוויזיון. עם ישראל בכל חלקי

מדינת-ישראל יוכל לראות את זה, לצפות בזה, יוכל לעקוב אחרי זה?

יאיר שטרו: בוודאי. בנייני האומה ודאי שיהיו מלאים.

להיפך. הביקוש לכרטיסים עולה על כל

המשוער. אני חושב שאנחנו לא נמכור כרטיסים, אלא רק נסתפק בהזמנות. אנחנו

סיכמנו בחוזה עם בנייני האומה על שכירת המקום לתקופת החזרות והמופע.

המופע ישודר כמובן לא רק בארץ, אלא גם בכל רחבי אירופה, היות שזהו אירוע

לא רק של הטלוויזיה הישראלית. זה קודם כל אירוע של איגוד השידור האירופי,

שהוא מארגן הארוויזיון והוא הממונה עליו. כל שנה המדינה שזוכה במקום

הראשון מקבלת על עצמה כקבלן משנה, מטעם איגוד השידור האירופי לקיים את

התחרות בארצה ולדאוג לשידור שכמובן מועבר לעשרות מיליונים של צופים בכל

רחבי אירופה. כל התחנות הציבוריות וגם חלק גדול מהתחנות המסחריות

מאירופה משדרות את זה בשידור חי. זה אירוע שנמשך שלוש שעות, ואנחנו בוודאי

נעשה הכל על מנת שזה יהיה אירוע מוצלח לא רק מבחינה מוזיקלית, אלא גם

שישקף את התרבות ואת התדמית הטובה של ישראל.



נמצא פה יושב-ראש ועדת הארוויזיון של

מליאת רשות השידור, עו"ד עדי הדר, שגם חברי הוועדה שלו ביקשו ממני כבר לפני

חודש, חודש וחצי שיהיה ביטוי בארוויזיון לקשר של ע0 ישראל לירושלים

ולירושלים כבירת ישראל. ובאמת, בכוונתנו לתת ביטוי לדברים האלה גם בצורה

חזותית. אנחנו שכרנו את שירותיו של האמן יעקב אגם, שהוא אמן בינלאומי ידוע

והעבודות שלו משקפות מאד את ישראל, את התני'ך, את אהבת הארץ. הוא יעצב

את התפאורה של המופע. בין שיר לשיר יש קטע מעבר של 50-45 שניות עד שהזמר

או הלהקה הבאה מתכוננת, אז גם קטעי המעבר האלה בין השירים ישקפו את נופי

ישראל, את התנ"ך, את האתרים הארכיאולוגיים ואת הקשר בין ישראל המודרנית

לישראל העתיקה. נעשה הכל על מנת שזה יהיה מופע לא רק מוזיקלי, אלא גם

ישראלי מאד, שיציג את ישראל באור הכי טוב שאפשר.

ראובן ריבליו; האם זאת הפקה של הטלוויזיה הישראלית

בלבד או יחד עם הטלוויזיה האירופאית?

יאיר שטיו; זאת הפקה של הטלוויזיה הישראלית.

אבל על מנת שזה יהיה מוצלח, והיות שאנחנו

לא משופעים בציוד ובחלק מהכוחות המקצועיים שהם מומחים למופעי

אקסטרווגנטיים כאלה, אנחנו שוכרים שירותים של מומחים בינלאומיים בתחום

התאורה, בתחום הטאונד, וגם ציוד של תאורה ושל סאונד ושל תקשורת ממדינות

אחרות באירופה, על מנת להביא לכאן את הדבר הטוב ביותר שיש, כולל ניידת

שידור דיגיטלית של כ-20 מצלמות, שזו המלה האחרונה בתחום הזה, שתאפשר

צילום של כל המופע ברמה הטכנולוגית הטובה ביותר ולהבטיח שלא תהיינה

תקלות כלשהן בזמן השידור.

בנוסף למופע שיתקיים בבנייני האומה, אנחנו

מתכוונים לערוך עוד מופע בבריכת הסולטן בירושלים כשבועיים לפני הארוויזיון,

קצת לפני הבחירות. זה יהיה מופע בידורי גדול, בשיתוף עם עיריית ירושלים, על

רקע החומות והנוף הנפלא של מגדל דוד. קטעים מסויימים מתוך המופע הזה

ישולבו בתוך הארוויזיון, בהקלטה אמנם, אבל באירופה יראו את זה כשידור חי.

שם יהיו מופעי תרבות ישראליים, של מחול ושירה. זה יהיה קטע הפתיחה של

התחרות. אחר כך יש קטע מעבר בין סוף השירים לבין תחילת ספירת הנקודות,

כשבע-שמונה דקות. יש עוד קטע אחד אחר כך, שזה חידוש בארוויזיון, הפסקת

פרסומות לאותן מדינות שבהן יש פרסומות, שגם שם ניתן איזשהו קטע אמנותי.

הקטעים האלה יהיו על הרקע הנפלא הזה של החומות.

ראובן ריבלין: ערוץ 2 ישדר את זה גם?

יאיר שטרן: לא. ערוץ 2 ישדר תוכניות אחרות, כי ערוץ 2

לא חבר באיגוד השידור האירופי ואין לו קשר.

היו"ר עמנואל זיסמן; איך תתגברו על העניין הזה שיכול להיות

סיבוב שני ב-1 ביוני והארוויזיון ב-29 במאי?

תזמינו את שני המועמדים? זאת נקודה קצת רגישה.

יאיר שטרן: אני מודע לבעיה הזאת. עוד לא החלטנו אם

להזמין את שני המועמדים או לא להזמין

אותם בכלל.



ראובן ריבלין: אפשר לקבוע שבארוויזיון יהיה ראש

הממשלה.

יאיר שטרן; המגמה היא להציג את הארוויזיון

כמופע כלל ישראלי, שמראה את תרבות

ישראל והנוף. צריך להתייעץ ולראות. אנחנו מודעים לבעיה.

היו"ר עמנואל זיסמן; הם מודעים לבעיה גם לא לעסוק בתעמולה.

ראובן ריבלין: יש לי שאלה לרישא של הדברים שלך. הקמח

ולא התורה. אני לא מבין. הרי אנחנו גובים

אגרה. חלק מהאגרה אנחנו מחזירים למדינה. למה לא נחזיר את האגרה שאנחנו

מחזירים למדינה פחות 10 מיליון! אני לא מבין איזה קושי תקציבי.

יאיו שטרן; לא הבנתי. מה זאת אומרת מחזירים למדינה?

יאיבו ריבלין: אין היום יותר החזרת אגרה!

קריאה; האגרה הולכת ישר לקופה של רשות השידור.

אני אומר לך את זה מידע אישי.

קריאה; מאז התקופה ההיא אנחנו לא מחזירים. יש

גרעון.

ראובן ריבלין; אם יש דבר שבו אומרת רשות השידור, אם לא

יהיו לנו 10 מיליון לא נוכל לבצע, ואם תקציב

המדינה לא מאושר ואנחנו לא יודעים מהי הכתובת שצריכה לשלם ומאיזה מקור,

האם המקור הוא משרד החינוך, תקציב משרד החינוך! לכן אני רוצה להבין על מה

מדובר ב-10 מיליון ש"ח. יש לכם חסר של 10 מיליון ש"ח ברורים שאתם לא

יכולים לקיים אותו בתקציב רשות השידור לשנת 1999!

יאיר שסרו: כן. אני אסביר. אנחנו קבענו כמדיניות,

שהארוויזיון יבוצע כולו מתקציב נפרד. לא

מהתקציב השוטף של רשות השידור.

ראובן ריבלין: מי זה אנחנו!

יאיר שטר1: הטלוויזיה הישראלית, רשות השידור.

ראובן ריבליו: מה המקור של ההחלטה הזאת!

יאיר שטרו: מדובר פה במשדר שכפי שאמרתי קודם, הוא

בעצם שידור של איגוד השידור האירופי. הוא

לא שידור שלנו. אנחנו קבלני משנה. רשות השידור מתמודדת עם קשיי תקציב

עצומים. היא לא יכולה להרשות לעצמה מתקציבה השוטף להקצות סכום כזה

גדול. מדובר פה בסכום של בין שבעה לשמונה מיליון דולר, כלל ההוצאה

לארוויזיון מתקציבה השוטף עבור שידור של שלוש שעות בלבד. זה פשוט לא הוגן.

כי יש לנו הרבה תוכניות שוטפות במשך כל ימות השנה שאנחנו חייבים לשדר

אותן.

ראובן ריבלין: לא מוכרים זכויות בעניין זה!



יאיר שטרן; לכן, אנחנו החלטנו כמדיניות שלנו, של

רשות השידור, לתקצב את הארוויזיון או

לבצע את הארוויזיון מתקציב נפרד, שהכנסותיו יבואו לא מהתקציב השוטף של

רשות השידור. הכנסותיו יבואו כדלהלן: חצי מהכסף או קרוב למחצית משלם

איגוד השידור האירופי עצמו. כל מדינה שמשתתפת נותנת כסף תמורת דמי

ההשתתפות, ומדינות אחרות שלא משתתפות, אבל מעבירות את השידור בלוויין,

משלמות תמורת הזכות להעביר. אז זה יכסה לנו כמחצית מההוצאה. כ-10 מיליון

ש"ח עזרה מהממשלה.

ראובן ריבלין: יש החלטת ממשלה לעניין זהו

יאיר שטרן; אני לא יודע אם יש החלטת ממשלה כממשלה,

אבל יש הבטחה ממשרד ראש הממשלה, שהיום

הוא גם שר האוצר, לסייע לנו. יש גם עניין של מכירת חסויות ושיווק. שכרנו

שירותים של חברה בינלאומית בשם "הנלי", מאנגליה, שמתמחה בשיווק מופעים

כאלה. יש השתתפות של עיריית ירושלים ועוד גופים, משרד התיירות וכוי, שבסך

הכל אנחנו מתכוונים לכסות את התקציב מגופים חיצוניים, מהכנסות חיצוניות

ולא מהתקציב השוטף.

ראובן ריבלין: האם לגבי 10 מיליון השקלים של הממשלה,

יש לכם התחייבות בכתובים? בנושא הדיון

שכבוד היו"ר הביא בפנינו מדובר בסכנה לאי קיום הארוויזיון כתוצאה מכך שאין

תקציב.

היו"ר עמנואל זיסמן: אבל לא, זה לא הנושא.

ראובן ריבלין: זה לא הנושא? זה רק דיווח?

היו"ר עמנואל זיסמן: מר שטרן הודיע שזה מתקיים. אתה נכנסת

באיחור.

יאיר שטרן: הודעתי שיש לנו התחייבות של סיוע. נציג

האוצר פה רוצה לסתור את דברי?

ליאור ברון: אני רוצה לתמוך בדבריך.

היו"ר עמנואל זיסמן: עו"ד עדי הדר, בבקשה.

עדי הדלי: קודם כל- אני רוצה להודות ליו"ר הוועדה על

הדיון. אני חושב שהוא חשוב. זו יוזמה מאד

מבורכת. וגם לחבר-הכנסת ריבלין, שני הצדיקים שנמצאים כאן אתנו. לא נעים לי

כל הזמן לשבח את חבר-הכנסת ריבלין מישיבה לישיבה. עוד יחשדו בי.

היו"ר עמנואל זיסמו; כל השאר מרואיינים על-ידי ערוץ 1.

עדי הדר: את הפיקוח הציבורי על נושא הארוויזיון,

בנוסף כמובן לפיקוח של הכנסת, מבצעים

מוסדות רשות השידור, שזו המליאה והוועד המנהל. אני התבקשתי על-ידי יו"ר

הרשות, גיל סמסונוב, לעמוד בראש ועדה מיוחדת של המליאה, שעוקבת באופן

שוטף אחר ההכנות לקראת הארוויזיון. בגלל התפיסה של הארוויזיון על-ידי גיל



סמסונוב, יו"ר הרשות, כפי שרואה את זה גם יו"ר הוועדה, כפרוייקט לאומי

חשוב. אני מברך על כך שהוא החליט להקיס ועדה מיוחדת שעוסקת בנושא. ישנס

שלושה היבטים חשובים שהוועדה התמודדה ומתמודדת איתם. אני מאד שמח על

השאלות של חבר-הכנסת ריבלין והשאלות של יו"ר הוועדה. הן שאלות שמטרידות

גם אותי. אני כבר במאי 1998 שלחתי מכתב לרינה שפירא, שהיתה אז יו"ר רשות

השידור, מיד לאחר שנודע לנו שאנחנו זכינו, וביקשתי התחייבויות ברורות

ממשלתיות לגבי הרשאה לחיוב. לא התחייבויות בכתב ולא דברים בעלמא. אלא

ממש התחייבויות של החשב הכללי של האוצר, לרדת לפרטי פרטים.

כפי שהיו"ר הנכבד קרא בעיתון, גם אני

קראתי בעיתון. אז אני הייתי זה שבישיבת מליאת הרשות האחרונה פניתי מיוזמתי

אל מנכ"ל הרשות. הפניתי אליו את השאלות שאדוני שאל פה בפני המנהל.

להפתעתי, באמת שמעתי את מנכ"ל הרשות אומר, שקיומו של הארוויזיון מוטל

בספק. העניין נפל עלינו, חברי המליאה, עלי כיו"ר הוועדה ועל אנשים אחרים

כרעם ביום בהיר. כנראה שבעקבות אותה הכרזה ואולי בעקבות יוזמתם של חברי

הכנסת שנמצאים כאן אתנו, שמחתי לקרוא בעיתון, שמתפרסמת הודעה מטעם

רשות השידור שהעניין הוסדר. בכל מקרה, אני זימנתי את ועדת הארוויזיון ל-25

בינואר, במסגרת הפיקוח הציבורי שאנחנו מקיימים, ושיניתי את סדר היום

והוספתי סעיף מיוחד בנושא ההתחייבויות הכספיות. אני מאד מקווה, שבשונה

מהישיבה הקודמת, שמנכ"ל הרשות לא הגיע אליה לצערי, ואני מאד מעריך את מר

יאיר שטרן, את התשובות הכספיות היה צריך לתת מנכ"ל הרשות. כי זה בעיקר

באחריותו. אני מקווה שהוא יבוא לישיבה הזו, ויענה תשובות הרבה יותר

מפורטות שיאיר לא יכול לענות עליהן בצדק, עד לפרטי פרטים מבחינת

התחייבויות כספיות, איך זה עומד מבחינת תקציב המדינה, מי המשרד המממן,

מאיזה תקציב, עד איזה גובה, הרשאות לחיוב, עד פרטי פרטים. כי מדובר אכן

בפרוייקט חשוב מאד. כי אפשר לעשות ארוויזיון, כפי שקראתי בעיתון, במתנ"ס

באיזושהי עיר. לא שאני מזלזל, אבל השאלה אם זה מה שאנחנו רוצים לשדר

ממדינת-ישראל. אם אנחנו רוצים לשדר את זה בצורה הטובה ביותר, כפי שזה היה

לפני 20 שנה, וזו נחשבת אחת ההפקות המוצלחות ביותר שהיו, אז חשוב מאד

שחברי הכנסת ימשיכו את הפיקוח ההדוק הציבורי. אני מאד מקווה שמנכ"ל

הרשות, לפחות לישיבת ועדת הארוויזיון הקרובה, יתייצב עם הנתונים

המדוייקים, ואכן נראה כולנו להנחת דעתנו שיש התחייבויות כספיות מוצקות

ורציניות. כי אחרת, אנחנו עלולים בהמשך להקלע עוד פעם למשבר. מי כמוכם

חברי הכנסת הנכבדים יודעים את אי ההבנות האלה, שאמרו עבר אחד ופתאם

מגיע דבר אחר. ומה נעשה, האם עוד שלושה חודשים נודיע פתאם לאיגוד השידור

האירופי שמצטערים, אבל זה לא הולך?

היו"ר עמנואל זיסמן: כמו שכמעט קרה עם חגיגות היובל.

עדי הדר: נכון. ואז עלולים להיות מבוזים במקום

להיות משובחים על-ידי אירופה כולה. זה

אספקט ראשון. שני אספקטים נוספים, שהם פחות חשובים, אבל גם להם צריכים

לתת תשומת לב ונצטרך להתמודד איתם בקרוב, זה הנושא של דרישת חלק מחברי

המליאה וחברי ועדה אצלי לאשר או חלקם אפילו רוצים להיות אלה שעסוקים

בכתיבת קטעי מעבר, להתעסק בקטעים תוכניים אמנותיים. לשמחתי, יש לי הגיבוי

המלא של יו"ר הרשות, מר גיל סמסונוב, שהעמדה שלנו תהיה עמדה נחרצת. לא

נתערב בעבודה המקצועית של מנהל הטלוויזיה והאנשים מתחתיו, מר אריה

גולדפינגר ומר אמנון ברקאי. אנחנו יכולים לשמוע, ושמחתי לשמוע שהמנהל ציטט

מהישיבה האחרונה. אפשר לשמוע המלצות ולשמוע דגשים. אבל לא יהיה מצב

שתהיה ועדה של אנשי ציבור שתכתוב קטעי מעבר או תקבע תכנים. דבר כזה לא

יהיה.



אספקט שלישי שאני מוטרד ממנו ואני מקווה

שתהיה תשובה בעניינו, זה הנושא שגם קראתי עליו בעיתון ואני אגע בו בישיבת

ועדת הארוויזיון הקרובה, העניין של העבודה בשבת. אין ברירה. אם עושים אירוע

במוצאי שבת חייבים לבצע חלק מההכנות בשבת. לפני 20 שנה, שר העבודה

והרווחה נתן אישור מיוחד לעבוד בשבת. אני מקווה שאנחנו בהסכמה וברוח טובה

נוכל לפתור את הבעיה הזו ולא תגרם בעיה.

נקודה אחרונה שאני אעלה, ששמעתי אותה רק

עכשיו, בישיבת ועדת הארוויזיון הקודמת, מנהל הטלוויזיה דיבר על אירוע

מקדים. אבל הוא ציין שהוא יהיה מספר ימים לפני האירוע המרכזי. דהיינו, אחרי

הבחירות לכנסת. אחרי ה-17 במאי. עכשיו אני שומע שמקדימים את האירוע לפני

ה-17 במאי. בהתאם להערה של חבר-הכנסת ריבלין, אני מציע אולי לשקול את

העניין שוב עם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שמא יהיו אנשים שיטענו שהקדמת

האירוע כמה ימים לפני 29 במאי, לפני 17 במאי, עלול להוות בעיה ועדיף כבר

עכשיו להתמודד עם זה.

יאיר שטרן: האירוע המקדים לא נועד לשידור בתאריך

המוקדם. קטעים ממנו ישודרו בארוויזיון

עצמו והמופע כולו ישודר או בערב המוקדם לפני הארוויזיון או יום או יומיים

קודם. אין כוונה לשדר אותו באותו יום. אין לזה כל קשר לבחירות. למעט העובדה

שכשאני דיווחתי לכם על האירוע המקדים, לא ידעתי על בחירות ב-17 במאי. זה

נחת עלינו כרעם ביום בהיר. אנחנו לא מסוגלים פיזית, טכנית, להרים את כל

המופעים האלה בין הבחירות לבין הארוויזיון. זאת אומרת, אנחנו נעבוד ימים

ולילות רצופים. לכן, הצעת המפיקים היתה, על מנת לארגן את זה בשקט בצורה

טכנית והפקתית נכונה, לקיים את זה כ-10 ימים לפני הבחירות או שבוע לפני

הבחירות על מנת שזה יהיה מאחרינו ונוכל לטפל בבחירות ובארוויזיון בשקט. זה

הכל. זה לא שייך לא לתעמולת בחירות, לא- להזמנת אישים פוליטיים. זה מופע

בידורי לחלוטין.

היו"ר עמנואל זיסמן: תודה. נציג האוצר, בבקשה.

ליאור ברון: בכדי להשלים את מה שאמר מנהל הטלוויזיה

לשאלתו של חבר-הכנסת ריבלין, למקרה שלא

יאושר התקציב או שלא יימצא מקור תקציבי או שההבטחה לא תכוסה, צריך

לקחת בחשבון, רק בכדי לסבר את האוזן, שתקציב רשות השידור הוא למעלה

מ-700 מיליון שקל. תקציב אגף הטלוויזיה ויחידת הטלוויזיה הוא למעלה מ-300

מיליון שקל. נכון שאסטרטגית רשות השידור בחרה שלא לממן את ההפקה מתוך

מקורותיה בשל חוסר הכדאיות של הפקה בעלות כזו עבור שלוש שעות שידור, אבל

היה ולא יימצא מקור תקציבי מסיבה כזו או אחרת, אז תהיה פגיעה אולי בהפקות

אחרות או בתוכניות אחרות, אבל 10 מיליון השקלים האלה יימצאו מתון תקציב

הרשות.

אריה שטרן; זה מה שאתה טוען.

ליאיר ברון: עובדתית, כן. על חשבון דבר אחר. זה לא

שבגלל סכום כזה אי אפשר להרים את

ההפקה. זה מה שאני אומר.

עדי הדר: טוב שהיתה ישיבה עכשיו.



ליאור ברון: אני לא מתייחס לשאלה אס הובטח או לא

הובטח.

היו"ר עמנואל זיסמן: אבל זו לא העמדה היחידה של האוצר שלא

משתנה עם הזמן.

עדי הדר: אדוני היו"ר, אני בהלם ממה שאני שומע

עכשיו, מהדברים שאמר נציג האוצר.

יאיר שטרן: אל תהיה בהלם. הם תמיד כך אומרים.

היו"ר עמנואל זיסמן; אל תהיה בהלם. אנחנו נתגבר. בסופו של דבר,

ראש הממשלה התייצב מאחורי החוק. היום

יש הרבה אבות לחוק הזה. יש הרבה מולידים לחוק, אבל מי ילד את החוק הזה

אני יודע בדיוק.

ראובן ריבלין; זה נרשם בפרוטוקול של הוועדה. מה שאומר

נציג האוצר הוא בניגוד למה שכבוד היו"ר

אמר.

יונתו הרפז: אני מייצג פה את התאחדות המלונות, אבל

לצורך העניין כנראה גם את ענף התיירות

בכלל. במסגרת הוויכוח, 10 מיליון שקלים, אני רוצה להדגיש את החשיבות

התדמיתית שכבר הודגשה, אבל בעיקר את החשיבות הכלכלית שיש לאירוע הזה,

מכיוון שאנחנו עומדים עכשיו בפתח שנת 2000. בינתיים, כפי שהדברים נראים

בשטח, בעולם התיירות עדיין אין כניסת הזמנות. אנחנו בענף התיירות והמלונאות

תולים תקוות רבות באירוע הזה. מבחינה תדמיתית, קודם כל להעביר אינפורמציה

ותמונות על המקום. וכן להראות שעסקים בישראל הם עסקים כרגיל. כיוון שמה

שמפריע עד עכשיו זאת התדמית הגיאו פוליטית של המדינה וזה מה שמחבל

בתיירות. אירועים מהסוג הזה עוזרים גם בתדמית וגם בהעברת אינפורמציה.

במסגרת המסרים, אני רוצה להזכיר שכדאי היה להעביר מסרים כאלה או אחרים

לפי החלטתכם לקראת אירועי שנת ה-2000 שיסייעו רבות.

אני רוצה עוד נקודה אחת להגיד, שאם חס

וחלילה ארבעה חודשים לפני האירוע הנושא מסיבה של 10 מיליון שקלים יפול-

קריאה; אתם מכסים את זה.

יונתו הרפז: אנחנו לא מכסים את זה, אבל הנזק יכול

להיות מאד קשה, מכיוון שיש להניח שבעולם

התיירות לפחות יתלו את הסיבה בכך שכנראה שמשלחות לא רצו להגיע, מתוך

פחד מהמצב הפוליטי בטחוני וכיוצא בזה. אנחנו חיים את זה בשטח.

היו"ר עמנואל זיסמן: לא בונים בתיירות על כך שמדינת ישראל

תחגוג 51 שנה לעצמאותה למשל?

יונתו הרפז: אנחנו בונים את התיירות על כל האירועים.

אני רואה בזה פתח יפה מבחינה תדמיתית

לשנת 2000.



היו"ר עמנואל זיסמן: הזמנתי את מליאת רשות השידור ואת מר

סמסונוב לישיבה משותפת עם ועדת החינוך.

מר סמסונוב הודיע לי כמה פעמים שכל עוד תלוי ועומד משפט, הוא מבקש לדחות

את הישיבה המשותפת. אני חוזר ואומר, שגם אם המליאה של הכנסת תצא לפגרה

ב-2 בפברואר, הוועדה פועלת עם כל הסמכות שלה. אני מאד אשמח אם המכשול

המשפטי יוסר ותהיה ישיבה משותפת.

דבר שני, אני מקיים קשר מכתבים עם מר

פורת בכל מיני נושאים. אני מבקש באמצעות מר שטרן להעביר אליו, שהוועדה

מוחה באופן שיטתי ורצוף על כך, שמעשה החקיקה, החלטותיה, דיוניה, סיכומיה,

לא באים לידי כל ביטוי בערוץ 1. הם כן באים לידי ביטוי בערוץ 2. יש התעלמות

מוחלטת גם מדברים שעם ישראל רוצה לדעת. נתתי את הדוגמא עם חוק חינוך

חובה, סעיף 3.4, שבאיזשהו שלב קיבלתי הודעה ונכנס לכאן מר בן סימון ולא

מצאתי אחר כך שום דבר בערוץ 1. כלומר, כנראה שערוץ 1 לא רוצה לתת ביטוי

לענייני חינוך ותרבות וספורט ודברים אחרים שהם לטובת האינטרסים החיוניים

ביותר של החברה הישראלית. אני מוצא לנכון להעביר את זה באמצעותך לו,

ולהעביר גם לך את זה.

יאיר שטרן: למה אני צריך להעביר לוי תעביר לו.

היו"ר עמנואל זיסמו; אני מעביר לך. אני אומר לך, שורה של

חוקים, למשל, יום חינוך ארוך, אינם באים

לידי ביטוי בשום דבר. כתבתי למר פורת, וקיבלתי תשובה שהכתבת שבה מדובר

הועברה מתפקידה. האם מי שמחליף אותה יקבל את ההנחיה המתאימה על מנת

לעשות את הסיקור שנדרש מהערוץ הממלכתי?

ראובון ריבלין: זה היה עניין מכוון?

היו"ר עמנואל זיסמו; אני לא יודע, היא הועברה מתפקידה.

ראובן ריבלין: היא יכולה להיות מועברת מתפקידה מכל

סיבה, אולי לא מהסיבה הזו.

היו"ר עמנואל זיסמו: זו הסיבה. עכשיו לעצם העניין. אנחנו רשמנו

בחיוב ובהערכה את ההודעה של מר שטרן.

אבל אנחנו נעקוב מעקב צמוד, כי האירוע הזה איננו אירוע רגיל. זה לא רק אירוע

מוזיקלי תרבותי, בקנה מידה בינלאומי. זה אירוע שאנחנו מייחסים לו גם חשיבות

לאומית ממלכתית. לכן, לא רק שנפעל כדי שיהיה תקציב ושיהיה כיסוי לכל

ההכנות ושהאירוע עצמו יצליח, אלא אנחנו גם נעקוב אחרי זה שלא יהיו כל מיני

גורמים אחרים שאולי לא מבטאים את עצמם עכשיו. אולי יבטאו את עצמם יותר

מאוחר, כדי להגביר, לצמצם, אולי לבטל את האירוע. אני מתכוון למה שהיה גם

מחגיגות ה-50, מבלי להכנס לוויכוח שהיה על הנושאים השונים. כי הציפייה היא

גדולה מאד, והרצון הכללי הוא שהאירוע הזה יצליח, כי הוא האדיר את שמה של

ישראל בפעם הקודמת. הוא חיזק את המעמד הבינלאומי שלה, וזה שווה לפעמים

יותר מאשר מאה שגרירים שאין לי שום דבר נגדם, שעושים את מלאכתם על הצד

הטוב ביותר. לכן, אנחנו רושמים, מחזקים ונעקוב. גם נבטיח את התשתית.

יאיר שטרן: שהממשלה תעמוד בהתחייבותה.

היו"ר עמנואל זיסמן: אני אומר לך, בתום הישיבה לא רק יצאו

מכתבים. חבר-הכנסת ריבלין ואני נשוחח



באופן אישי וישיר ובלתי אמצעי עם ראש הממשלה, שהוא גם שר האוצר, ועם

המנכ"ל. האירוע הזה חייב להצליח, ושלא יגיד מישהו שבגלל זה שלא עמדו

בהתחייבות זו או אחרת, מי שיכול להפריע זה רק אם יהיה חס וחלילה משהו. לא

צריכה להיות שוס סיבה. אתה הרי יודע מה יכול להיות. הממשלה היא בתקופת

מעבר, היא לא ממשלת מעבר, אז לא יכולים לאיים בהפלת הממשלה או כל מיני

איומים אחרים, שהם לא פרי הדמיון, אלא פרי המציאות הישראלית שאנחנו

מכירים. את האירוע הזה צריך להבטיח מכל הצדדים ומכל הזוויות ולסמוך, כפי

שאמרת עו"ד הדר, על המיומנות, שיקול הדעת והמומחיות המקצועית של אלה

שמופקדים על הנושא, ומר שטרן עומד בראשם.

ראובן ריבלין: אדוני היו"ר, אני לא בטוח שאני חושב כמוך

בעניין זה. אני לא מדבר על הצד התכני. אני

מדבר על הצד היוקרתי של מדינת-ישראל. אנחנו משתתפים בקונגרסים

בינלאומיים, שולחים שגרירים, מוציאים כספים רבים ליחסי חוץ של

מדינת-ישראל. אני חושב שזו אחת ההזדמנויות הטובות ביותר, גולת הכותרת.

כאשר דיברנו על הקולנוע, אמרנו שהשתתפות בפסטיבל, אדרבא ואדרבא, כאשר

פסטיבל כזה נערך בישראל, זה גולת כותרת. יחד עם זאת, לפי דעתי, הואיל

ומדובר בדבר שהוא נצפה בתוכנית העבודה של הטלוויזיה הישראלית, הדבר היה

צריך להיות בתוכנית העבודה לשנת 1999 כתוכנית מרכזית, במסגרת 300 מיליון

השקלים שהטלוויזיה מקבלת כתוצאה מהאגרה ומקורות אחרים. היו צריכים

לקחת בחשבון את הפקת הארוויזיון. אין לי ספק שרוב רובם של אזרחי ישראל

יצפו בארוויזיון, בין שהם צופי ערוץ זה או ערוץ אחר. כך כמו שהיה בהפקת

חגיגות היובל. זה שודר בשני הערוצים. חיבור שני הערוצים באחריות הערוץ

הממלכתי והיכולת לקבל מהערוץ השני כתוצאה מהפרסומות שהם מקבלים את

אותה השתתפות-

יאיר שטרן: לא קיבלנו גרוש.

ראובן ריבלין: אני אומר שאפשר בעניין זה לבדוק מה

עושים. זה באמת דבר שלא צריך להעמיס על

משלם המיסים, משום שאת התוכנית הזאת יכולים להפיק ואפילו להרוויח עליה

ולא רק להוציא עליה. אבל אנחנו רוצים "הושיעה נא", לא רוצים "הצליחה נא".

כאשר מרובים צרכי עמנו, למשל, עוד 10 מיליון לחינוך של ילדים מגיל 3, עוד 10

מיליון ליום לימודים ארוך, עוד 10 מיליון לפעולות תרבות, שחייבים להיות

מסובסדים, כי אחרת לא יהיו. קול דממה, קול באפלה.

היו"ר עמנואל זיסמן: יש עכשיו ויכוח. חבר-הכנסת לנדאו יזם חוק

שאני החלטתי לקדם אותו תוך הזדהות

עמוקה. החוק אומר, חינוך גם לילדים שחולים במחלות קשות וממושכות והוויכוח

הוא, האם זה רק בכותלי בית החולים או גם בבית. באו וטרפדו את זה בעניין

חולים בבית. בשבוע הבא אערער על זה. למה טרפדו? אמרו כך - אם זה

בבית-חולים אז זה יותר זול. כי אז אתה יכול לאסוף מספר תלמידים באותו

בית-חולים ולתת להם חינוך, לתת להם מורה. אבל אם זה בבית, זה יותר יקר.

הנה, יש לנו כסף, אתה אומר גם לזה.

ראובן ריבלין: מרובים צרכי עמך ישראל וחסרי הישע הם

נזקקים. יכול להיות שדווקא 10 מיליון

השקלים האלה יכולים למצוא מקור אחר. לכן, אני לא מזלזל במה שאמר נציג

האוצר באופן יוצא דופן. כי בדרך כלל האוצר יכול לומר בשנה הבאה או לא בבית

ספרנו. זה מנהגו וזה תפקידו, כדי לבוא ולהעביר את רוע הגזרה ממנו. יותר מכך.

משרד החינוך עם 21 מיליארד במחלקה לתרבות ואמנות, בהחלט יכול היה לדעת



שבשנה זאת יש את נושא הארוויזיון. הדבר הזה הוא בהחלט חשוב, קידומו

היוקרתי, אני לא אומר הערכי. כי יש ויכוח על הערך של הארוויזיון. כמובן יש

כאלה שאומרים כך ויש כאלה שאומרים אחרת. בסך הכל, מבחינת היוקרה, אין

ספק שהדבר הזה הוא מחוייב ואנחנו מתברכים בו. יכול להיות שגם אתם הייתם

צריכים לעזור בעניין הזה. אני לא בטוח שמכל התקציבים שצריכים למצוא אי

אפשר למצוא תקציב מיוחד, ולומר אנחנו עושים את העניין הזה ועליכם מוטלת

החובה, שאם לא תביאו 10 מיליון לא נקיים את זה. תפקידך הוא לקיים את זה.

משום שאם, למשל, קורה איזשהו מצב שבו מכבי חיפה עלתה לגביע אירופה

לאלופות וזה בא עליך במפתיע, ולא ידעת ולא יכולת לצפות, אתה אומר, אנחנו

רוצים להיטיב עם העם ולהביא באותו יום דבר כזה, אני מבין שזה איזשהו דבר

מתוך התקציב, מתוך הרזרבה.

קריאה: חבר-כנסת ריבלין, רק מידע אינפורמטיבי.

הממשלה- אישרה את תקציב הרשות, כאשר

לפניה בתקציב מופיע הסעיף הזה כסעיף. הממשלה היתה צריכה להגיד לא

מאשרים.

היו"ר עמנואל זיסמן; לכל מה שאני אמרתי הוא מסכים. פרט

לנקודה הזאת. אבל מאחר שאני קיבלתי

החלטה עוד לפני שהוא נכנס, אני אאשר אותה עכשיו.

ראובן ריבלין: אני אצביע אתך.

היו"ר עמנואל זיסמו; אני חושב שצריך להיות תקציב מיוחד,

עם כל הביקורת שיש לי על רשות השידור,

ביקורת קשה, שהיא מתעלמת מוועדת החינוך. למרות שהיא מתעלמת מוועדת

החינוך באופן שיטתי ורצוף ולא ממלאת את שליחותה הציבורית, אני אפעל כדי

שיאושר התקציב. התקציב שאושר לרשות השידור לפי דעתי הוא פחות ממה שהיה

צריך להיות. אם אני הייתי בוועדת כספים, הייתי מאשר להם יותר.

ראובן ריבלין: אני אהיה מחר ואני אאשר. יחד עם זאת,

כבוד היושב-ראש, במישור העקרוני יש פעמים

שאנחנו נתקלים במצב שאין לנו ברירה, אלא אנחנו צריכים לעצור, משום שהיה

דבר שלא נחזה מראש, או שלא היינו ערים לו, או שהוא זועק לשמים. יש כל מיני

דברים שהם במהלך עניינים רגיל. אומר משרד האוצר, אני מקיים את תקציב

המדינה. תקציב המדינה 215 מיליארד.

היו"ר עמנואל זיסמו: אף אחד עוד לא יודע אם זה יהיה התקציב.

ראובן ריבלין: הצעת התקציב. מהצעת התקציב מחלקים

לכל המשרדים את הכספים שלהם, ולא נשאר

יותר. אתם צריכים את כל תוכניות העבודה שלכם, מה יהיהז אנחנו נבוא ונציע

הצעת תקציב, ואחר כך, עם כל דבר חדש נבוא לאוצר עוד פעם. יש דברים

שבמקרה כזה אני הייתי מעיר הערה לאנשים הנוגעים בדבר, שהמנהג הזה הוא לא

מנהג ראוי. כי תוכנית העבודה לשנת 1999 כללה את הארוויזיון. היא היתה ידועה

לכל המחלקות. גם לרשות השידור, שהיא רשות נפרדת, גם למשרד החינוך, שהוא

המשרד הממונה, וגם לכל אותם האגפים.

יאיר שסרו: לא. זה משרד ראש הממשלה.



ראובן ריבלין: אני יודע, התקציב הובטח ואנחנו נדאג שיהיה

תקציב.

היו"ר עמנואל זיסמן: אל תשכח שב-29 במאי ראש הממשלה הוא

עדיין ראש ממשלה.

יאיי שטרן; אני רוצה להגיד לכס עוד משהו, רבותי

הנכבדים, לא כביקורת פוליטית. אתם עצמכם

הפלתם עלינו תיק שאני לא יודע איך לצאת ממנו. כי בתוכנית העבודה שלנו לשנת

1999 איו בחירות. הבחירות היו צריכות להיות בשנת 2000.

ראובן ריבלין: אתה יודע מהו תשתוק אתה בעניין הבחירות,

אני אשתוק בעניין הארוויזיון. למרות עמדתי

זו, אני תומך בעמדת היו"ר.

היו"ר עמנואל זיסמן: את הדברים שחבר-הכנטת ריבלין אמר, הוא

אמר. לכן אולי יזמינו אותו לערוץ 1.

יאיי שטרן; יש לנו הוצאה של מיליונים כפי שמתוכננת על

שני טרטי בחירות ועל הפריימריט.

היו"ר עמנואל זיסמן: הטיכום בנושא הזה הוא טיכום שאני

טיכמתי. אני רוצה לבקש לקראת טוף הישיבה

ממר שטרן להגיד לנו בכמה מלים בנושא התוכנית "בוקר טוב ישראל". כתוב היה

ש"בוקר טוב ישראל" נטגר, היה כתוב שהוא יימשך.

יאיר שטרן: אני אגיד לכם דבר דבור על אופניו. "בוקר

טוב ישראל" היה בטכנת טגירה, משום שזו

תוכנית שעולה לנו הרבה מאד כטף. רצינו לצמצם את מטפר העובדים והיתה

התנגדות של ועדי עובדים לדבר הזה. העובדים העיתונאיים גררו אותנו גם

לבית-דין לעבודה, על מנת שבית הדין יחייב אותנו להמשיך את התוכנית. בית

הדין נתן ביום שישי האחרון צו מניעה זמני, שמחייב אותנו להמשיך את השידור.

בינתיים, אתמול ושלשום ניהלנו משא ומתן גם עם העובדים הטכנאים ושכנענו גם

אותם לצמצם את מטפר העובדים המועטקים בבוקר. הגענו איתם להבנה. כתוצאה

מכך שהשכלנו לצמצם את מטפר העובדים, הודענו שהשידור הזה יימשך. לפיכך,

העותרים משכו את העתירה מבית-המשפט. השידורים יתקיימו כרגיל מהיום

ואילך.

היו"ר עמנואל זיסמן: מר שטרן, מה שאני אומר עכשיו זו לא רק

דעתי, אלא דעה של רבים. התוכנית הזאת

בבוקר היא תוכנית חשובה ביותר.

יאיר שטרן: אין טפק.

היו"ר עמנואל זיסמן: מה עוד שבמקביל ובאותו זמן, לאורך יותר

זמן, יש את הערוץ השני. ישיבות הוועדה הן

תמיד בתשע, אז אני יכול להרשות לעצמי לראות אותן כל בוקר. בעיקר ביום שני

מבקשים ממני שישיבות תהיינה בעשר, כי אנשים באים גם מחוץ לירושלים, ואני

רואה את זה כל בוקר. אבל אני בזה מבטא דעה ששמעתי אותה מכל מיני אנשים.

יש צפייה גדולה. אתה בטח יודע יותר טוב ממני. הצפייה היא לא רק של גמלאים.

הצפייה היא לא רק של פוליטיקאים וחברי כנטת. הצפייה היא לא רק של אלה



שעובדים במשמרות ולא יכולים לראות למשל את "מבט" בתשע וגם לא בחצות. יש

לזה חשיבות גדולה מאד מבחינה, הייתי אומר, לאומית והסברתית, בלי פראזות,

אני חושב שאני מביע גם את דעתך, שהתוכנית הזאת צריכה להמשך. מה שאני

רוצה להעיר לך, שאולי לא צריכים ששניים יגישו, אם כי זה מאד יפה ששניים

מגישים. אולי מספיק שאחד יגיש והשני יעבור למשהו אחר.

יאיר שטרו: לא זאת הבעיה.

היו"ר עמנואל זיסמן: אני לא מתמצא. אבל למשל, בימי שישי קורה

כמה פעמים שאני רואה מגיש אחד. אז אם

זאת לא הבעיה. לא התכוונתי לפטר מישהו או לפגוע במישהו. אני דווקא רוצה

לנצל את ההזדמנות להביע תמיכה בהמשך התוכנית הזאת בבוקר. כשאני משווה

אותה לערוץ 2, על ערוץ 2 אין לנו כל כך הרבה פיקוח. בכל זאת זה שונה. לא כן,

למשל, "ערב חדש", בשעה חמש. בשני הערוצים מועלים כמעט אותם הנושאים,

אבל לא לפי אותו סדר. כמה פעמים עשיתי השוואה ולפעמים זה ממש אותם

הנושאים.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולמר שיש לי

הרושם שבאמת הם מזמינים את אותם הפוליטיקאים כמעט כל בוקר. אני לא

מתכוון לחבר-הכנסת ראובן ריבלין. זה הרי הכי קל להזמין. אני לא רוצה לנקוב

בשמות. כמעט כולם הם אנשים שאני מכבד, אבל הם צריכים קצת להתאמץ. זה

הרי הכי קל להזמין אותו אדם. יש גם אנשים שהם דוברים. למשל, חבר-הכנסת

ראובן ריבלין הפך בתוקף הנסיבות כמעט היחידי שמוכן לדבר בנושאים

מסויימים. לפעמים יש חברי כנסת, פוליטיקאים, שלא רוצים לדבר. אבל לא יכול

להיות שבאופן שיטתי ורצוף, לא נותנים ביטוי לכל גווני הקשת. תבדוק את זה.

אני אחראי למה שאני אומר לך. בחודשים האחרונים מזמינים את אותם האנשים,

פשוט כל הזמן אותם אנשים. זה לא שיש איזשהו אירוע, למשל, חגי מירום פורש.

בוודאי שצריך להזמין אותו והוא צריך להופיע. זה לגיטימי. מעניין שאת

חבר-הכנסת זווילי ואת חבר-הכנסת חאג' יחיא עוד לא הזמינו. אבל יזמינו אותם.

אני מכיר, למשל, חבר-כנסת שעזב לפני שלוש שנים את מפלגת העבודה אחרי 30

שנה על עניין אידיאולוגי, ולא הזמינו אותו. אבל לא משנה. אני לא עושה

חשבונות. אבל אני פונה אליך בתלונה רשמית, ואני אומר לך, אני בעד המשך

התוכנית הזאת בבוקר. היא חיונית ביותר מבחינת השירות. צריך לתת לסוג

אוכלוסיה מגוונת מאד, וזה לא רק גמלאים. זה נחוץ. זה חיוני. אני רק פונה

בבקשה. הדבר האחרון שאני רוצה לפנות אליך בבקשה ונתבקשתי מספר פעמים,

הוא בנושא הספורט. יש האזנה עצומה לנושא הספורט. כשאני וחבר-הכנסת ראובן

ריבלין התיידדנו, היו "חדשות הספורט", עיתון אחד. היינו עומדים בתור כדי

לקנות אותו, כי הוא היה אוזל בבוקר.

ראובן ריבלין: היינו קוראים אותו בתורנות.

היו"ר עמנואל זיסמן: גם בתורנות בצבא. אולי אתה זוכר.

יאיר שטרו; ודאי שאני זוכר. אני עבדתי בעיתון הזה.

היו"ר עמנואל זיסמו: אני אומר בכל הכנות. היינו פשוט עומדים

בתור. לא היה. ברוך השם, עניין הספורט

תופס עכשיו מקום ראשון במעלה. היום יש עמודים שלמים. גם בטלוויזיה, אני

חייב להגיד לך, כל השינויים שהיו לאחרונה, כולל מה שיש עכשיו בין שבע וחצי

לשמונה, מלוא הברכות וההערכה. זה מגוון, זה גם מוגש על-ידי מר אינשטיין

בצורה מאד יפה. אבל אני רוצה להגיד לך לגבי הבוקר. השעה שנותנים את



הספורט בבוקר היא שעה לא נוחה. שמעתי כיו"ר ועדת החינוך, שמאחר שבתי

הספר מתחילים בשעה שמונה, תלמידים מאחרים לבית-הספר כי הם מחכים. זו לא

המצאה שלי. עכשיו הזיזו את זה לרבע לשמונה, ותלמידים מאחרים. מה הסיבה

שזה לא יהיה בשעה 07:25? אחר כך תעברו למשהו אחר. עכשיו ראיתי שעשיתם

שינוי חיובי מאד. פעם היו ממתינים מספר דקות עד שיהיה מבזק החדשות עם

"קול ישראל". אז זה הופסק עכשיו.

יאיר שטרן; זה במסגרת החסכונות.

היו"ר עמנואל זיסמן: אבל אני פונה אליך בשם רבים. גם כשאני

הולך למשחקי ספורט, פוגשים אותי ושואלים

אותי, למה הספורט בשעה כזאת. אם אתה יכול לעשות שינוי ולהקדים את זה

בשביל חובבי הספורט כמוני וכמו חבר-הכנסת ריבלין, אנחנו נודה לך.

ראובן ריבלין: אני רוצה לפרוטוקול לומר לך אדוני היו"ר,

שתוכנית הדגל של רשות השידור, לא של

הטלוויזיה הישראלית, היא "הבוקר הזה" של רשת ב', שאחוזי ההאזנה הם ללא

תקדים של מדינת-ישראל בכל הרשתות ובכל התוכניות.43% מאזינים. 32%

מאזינים מההתחלה עד הסוף.

עדי הדר: נמצא אתנו מר יואב גינאי שהיה אחראי

להצלחה הגדולה בשנה שעברה, ודי בזכותו

בכלל כל הדיון הזה התקיים.

היו"ר עמנואל זיסמן; הוא זכה להערכה והוקרה של הוועדה. הוא

לא ביקש רשות דיבור.

עדי הדר; כן. הוא צנוע. אני רוצה לנצל את ההזדמנות

להודות לו ולחברי הוועדה האחרים, שישבו

אתי ביום ראשון והקדישו יום שלם, יואב גינאי ואנשים אחרים שמומחים בתחום,

אנשי מקצוע, עיתונאים, אנשי ציבור. ביחד בחרנו את השיר שאני מקווה שישחזר

את ההישג של מר יואב גינאי בשנה שעברה.

היו"ר עמנואל זיסמן: הלהקה נקראת "עדן"? כי שמעתי מישהו

מתראיין שאמר "עידן".

יואב גינאי; לא. להקת "עדן". זו להקה מבטיחה ואני

מקווה שהם יביאו לנו את המקום השני.

עדי הדר: אגב, הארוויזיון משודר לא רק באירופה. הוא

משודר גם במדינות ערב. הוא משודר במרוקו,

הוא משודר בירדן.

יאיי שטיו: הן חברות באיגוד השידור האירופי.

עדי הדר: כן. הוא משודר גם בלבנון, לפי מה שאני

הבנתי, ובקנדה.

היו"ר עמנואל זיסמן: מצרים לא חברה באיגודי



יאיר שטרן; מצרים חברה, אבל אני לא יודע אם היא

תשדר היום מישראל.

עדי הדר; החשיבות היא באמת גדולה, והצפייה והעניין

גוברים בחמש השנים האחרונות. זה מה

ששמעתי בארוויזיון הקודם. היתה איזה נפילה לארוויזיון לפני חמש שנים.

יאיר שטרו; דנה אינטרנשיונל נתנה לזה תנופה אדירה.

עדי הדר: זה נתן לזה תנופה מאד גדולה ויש עניין גדול.

אני מבין שהשנה יש מדינות נוספות שרוצות

להעביר את האירוע בעקבות זה.

היו"ר עמנואל זיסמן; יש מדינה אירופאית גדולה שפרשה.

עדי הדל: איטליה. היא פרשה, אבל היא מעבירה את

השידור.

יאיר שטרן: בכל אופן, אני יכול להרגיע את נציג

התאחדות המלונות. יש לנו התעניינות אדירה

של קודם כל עיתונאים וצלמים וצוותי טלוויזיה שיבואו לארץ ונתפוט שתי

ציפורים במכה אחת, גם את הבחירות וגם את הארוויזיון. יש המון בקשות לכיטוי

ועזרה. יש התעניינות עצומה מהמדינות המשתתפות, המשלחות מ-23 המדינות

שיגיעו, משלחות מוגדלות. אני אומר לך באחריות, שאלפי חדרי מלון יוזמנו

לתקופה של כמה שבועות. הם מוזמנים. אני אגיד אולי בצד הארגוני. אנחנו

הוצאנו מכרז וזכתה בו חברת "כנט", שעוזרת לנו בכל הצד הארגוני, שאנחנו לא

מומחים בו, של לינות, של הטעות, של קייטרינג, של טידורי טיטות וכל הצד הזה

של הארגון. ממה שאני שומע דיווחים, יש והתעניינות עצומה והזמנות. ויש כבר

בעיה. אין מספיק חדרים לתקופה הזאת בירושלים. אנחנו נצטרך להלין חלק

מהאנשים בתל-אביב ובערים אחרות, כי בירושלים לא יהיה מקום פנוי. אני מקווה

שנביא לכם פרנטה.

היו"ר עמנואל זיסמן: תודה רבה. הישיבה נעולה.

קוד המקור של הנתונים