ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 18/01/1999

הצעת חוק הספרים (חובת מסירה וציון פרטים), התשנ"ז-1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 268

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני, א' בשבט התשנ"ט (18 בינואר 1999). שעה 45;12

נכחו;

חברי הוועדה; ע' זיסמן - היו"ר

נ' חזן

מוזמנים; מי ינון - מנהל מינהל התרבות, משרד החינוך והתרבות

ו' בן-נעים - מנהל המח' לספריות, " " "

די מורג - מנהלת המחי המשפטית, " " "

פרופ' אי פריזל - גנז המדינה

מי מוסק - ממונה על ארכיון המדינה

ר' מרקוס - מנהלת ארכיון הכנסת

נ' קמחי - מנהלת ספריית הכנסת

חי פריידין - מרכזת שירותי מידע, הכנסת

פרופ' שי יפת - מנהלת בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי

דייר י' יואל - סי מנהל " יי " יי

בי ברומברג - מזכירת ארגון ספרני ישראל
יועצת משפטית
מי פרנקל-שור

מנהלת הוועדה; יי גידלי

קצרנית; אי זכאי

סדר-היום; הצעת חוק הספרים (חובת מסירה וציון פרטים), התשנ"ז-1997.



הצעת חוק הספרים (חובת מסירה וציון פרטים). התשנ"ז-1997

היו"ר עמנואל זיסמו;

אני פותח את הישיבה. לפנינו הצעת חוק הספרים (חובת מסירה וציון פרטים),

התשנ"ז-1997. מי מציג את חחוק מטעם הממשלה? בבקשה, גבי מורג.

די מורג;

זו הצעת חוק ממשלתית שתחילתה בפקודת העתונות ומוצע כאן שחובת מסירת חספרים

תהיה נפרדת.

היו"ר עמנואל זיסמן;

האם למישהו יש התנגדות או הסתייגות להצעה?

ני קמחי;

בהצעת החוק מוזכרת ספריית הכנסת ככזו הזכאית לקבל רק עותק מודפס. היום חלק

גדל והולך של אינפורמציה מופיע בצורה אלקטרונית ולא באופן מודפס על הנייר. אני

מבקשת לכלול את ספריית הכנסת בתור מי שזכאית לקבל אינפורמציה אלקטרונית. ספריית

הכנסת איננה מעוניינת ביצירות מוסיקליות או בסרטי וידיאו אבל היא מעוניינת

באינפורמציה דרך תקליטורים או בכל דרך אלקטרונית אחרת.

היתה טענה שספריית הכנסת לא צריכה לשמור את כל החומר. נכון, היא לא צריכה

לשמור הכול אבל תפקידה להיות ספריית פקדון, ,DEPOSITכדי לאפשר לחברי הכנסת גישח

לכל המידע הקיים היום. זה לא קיים רק בישראל, יש בארצות בעולם ספריות פרלמנטריות

בנפרד מספריות לאומיות וגם הן ספריות פקדון. המחוקקים נתנו דעתם על כך

כשמלכתחילה נתנו לספריית הכנסת להיות ספריית פקדון. בגלל שהיום השתנתה צורת

מסירת האינפורמציה, אני מבקשת לכלול גם אותנו בחוק.

די מורג;

אני רוצה לחגיב ואני מייצגת כאן גם את מר ברקוביץ ממשרד המשפטים, לפי בקשתו.

ההחלטה אם ספריית הכנסת תקבל עותק חינם או לא זו החלטה של הוועדה כאן. בזמנו

משרד המשפטים חשב שיש לנתק את הספריח הזאת מבית הספרים הלאומי כי אנחנו מבקשים

כאן מהציבור חרחב של מוציאים לאור עותק חינם. השאלה היא האם מעמדה של ספריית

הכנסת הוא כמעמדו של בית הספרים הלאומי והאם אנחנו רוצים לחייב למסור עותק חינם

גם לספריית הכנסת מתוך הנחה שזו לא ספריה המשרתת את הציבור הרחב אלא את חברי

הכנסת בלבד.

זו איננה העמדח של משרד החינוך.

פרופ' שי יפת;

אני מעלה שני שיקולים, האחד בעד הבקשה של הכנסת והוא; בחוק הישן, שאותו

אנחנו באים לתקן, הכנסת קיבלה עותק. זאת אומרת, בזה שאנחנו משאירים את העותק של

הכנסת אנחנו לא משנים דבר אלא ששם זה חל על ספרים ועתונים וכאן אנחנו מחדשים שזה

יחול גם על קלטות.

מי פרנקל-שור;

אם אני מבינה נכון את המצב היום, הכנסת זכאית לקבל כל דבר שהוא חומר מודפס על

נייר. עכשיו מבקשת הכנסת לקבל גם חומר אלקטרוני.



פרופ' שי יפת;

ההרחבה של קלטות חלה גם על בית הספרים הלאומי, גם הכנסת רוצה להיכלל בחוק הזה

ואין שינוי במעמדה של ספריית הכנסת.
הטענה נגד בקשת הכנסת היא
מטרת החוק היא לאפשר שימור של היצירה התרבותית

הישראלית. הספריה הלאומית מופקדת על הדבר הזה ויש לח כל המנגנון והכספים למלא את

המטרה הזאת. ספריית הכנסת לא מעוניינת בשימור, אין לה צורך בזה והיא גם לא משמרת

הומר. היא משתמשת בחומרים האלה, מעמידה אותם לרשות חברי הכנסת אם היא משמרת אותם,

ויש חומרים שהיא מוותרת עליהם ועושה בהם מה שנראה לנכון.
נעמי חזן
אני רוצה לתמוך בבקשת הכנסת ואסביר מדוע. סיבה ראשונה. החוק הזה בא לעדכן

את החוק המקורי כי במציאות הקיימת הרבה מהחומרים המילוליים מופיעים על קלטות

ונשמרים על אמצעים אלקטרוניים. כוונת המחוקק בחוק הקודם חיתה למטרות שימוש, לא

שימור, כדי לאפשר לספריה של בית המחוקקים גישה מיידית לכל החומרים. ההיגיון אומר

שאם הכנסת נכללה קודם בחוק, ודאגו לכלול אותה גם כאן, צריך לדאוג לכך שהדברים

יעודכנו גם לגביה לפי המציאות החדשה, והמציאות החדשה היא קלטות. הייתי הולכת שלב

נוסף, בעתיד זה יהיה בעיקר בקלטות ולא חומר מודפס. לכן מה שכתוב בסעיף 2(ג) הוא

אנכרוניסטי כי הוא חוטא למטרה של העידכון של איסוף החומר.

סיבה שניה. למה הכנסת נכללה בחוק הקודם ונכללת גם בחוק הנוכחי? משום שמישהו
אמר, בצדק
בבית המחוקקים צריך חומר זמין מיידי לקהל מצומצם, לא לשימוש כללי,

שצריך מקסימום אינפורמציה בפרק זמן קצר ביותר. ההיגיון הזה אוחז גם כאן אבל אם

משאירים אם סעיף 2(ג) זה בדיוק ההיפך. אם אנחנו חוסמים את הגישה הזאת - אשתמש
במלים בומבסטיות
אם אנחנו חוסמים את הגישה הזאת זה מגיע כמעט עד אנטי דמוקרטיות

כי אי-אפשר להשיג את המידע בזמן אמת כדי לקבל החלטה. בלאו הכי אנחנו נמצאים

עכשיו בחסר ואני חוזה שתוך המש שנים כמעט שלא יקראו ספר המודפס על גבי נייר, אולי

רק כדי ליהנות.
פרופ' שי יפת
אני מציעה הצעה לניסוח: מכל ספר, כתב עת, או דבר דפוס אחר, למעט עתון, וכן

מכל קלטת, למעט יצירות מוסיקליות ותמונתיות, יימסר ללא תמורה עותק אחד לספריית

הכנסת. הניסוח הזה עונה על דרישתך, גבי קמחי.
ני קמחי
למה למעט עתון?
פרופ' שי יפת
כי עתון כלול בפקודת העתונות, אסור לנו לכלול את זה כאן.
די מורג
בתור מייצגת של משרד המשפטים לא הייתי משנה כרגע את ההגדרה. יש כאן חוות דעת

של מר גוברמן, שהיה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שלא מן הראוי להכביד על הציבור

במסירת שני עותקים חינם והשאיר זאת לשיקול דעתה של הוועדה.
פרופ' שי יפת
באנגליה נותנים שישה עותקים.



די מורג;

אם הוועדה רוצה להרחיב זאת גם לכנסת, אני מציעה שזה ייכתב אבל כרגע לא נעשה

שינוי במטרה של החוק. יימחק סעיף קטן (ג) ובמקומו יופיע בסעיף קטן (א): לבית

הספרים הלאומי ולספריית הכנסת.

נעמי חזן;

לא הגיוני שכאשר עוברים למאה ה-21 הכנסת נשארת במאה ה-20. כלל חברי הכנסת

עובדים בהעדר אינפורמציה - לא באשמת ספרית הכנסת - אין לנו נגישות מספקת

לאינפורמציה נחוצה לקבלת החלטות במצב שאנחנו עם מבול של אינפורמציה. אם לא עשינו

את זה לא עשינו כלום.

מי ינון;

אני רוצה לתמוך בבקשה של ספריית הכנסת. אני מביא דוגמה מתחום המשפט. לא

ייתכן שבכנסת שמחוקקת את החוקים לא יהיה תקליטור של פסקי הדין של בתי-המשפט של

מדינת ישראל כאשר רוב פסקי הדין של בית-המשפט העליון לא מתפרסמים בספר, הם נשארים

במאגר של בית-המשפט העליון שאפשר להגיע אליו רק דרך תקליטור. לא ייתכן שבגלל

שוועדת עורכים בחרה 20% מפסקי הדין של בית-המשפט העליון מטעמים טכניים - הם לא

רצו להוציא לאור בכל שנה 10 כרכים ובגלל הכמויות הם העלו זאת מ-3 ל-4 - שאר פסקי

הדין לא יהיה נגישים לחברי הכנסת.

די מורג;

הדוגמה לא נכונה. בחוק אנחנו מדברים על יצירה מקורית, אוסף פסקי הדין איננו

יצירה מקורית.

מי ינון;

לפי החוק לא יצטרכו ליגת תקליטור?

די מורג;

לא.

נ י קמחי;

בוודאי שכן.

מי ינון;

אני מציע לתקן את החוק בענין הזה גם לגבי בית הספרים הלאומי וגם לגבי ספריית

הכנסת.

היו"ר עמנואל זיסמן;

יכול להיווצר מצב שבו יגישו בג"צ נגד הכנסת על זה שאנחנו נותנים עדיפות

לכנסת.

הדברים ברורים ואני מודה לגבי מורג. את לא יכולה לייצג את משרד המשפטים.

אנחנו מקבלים את התיקון כפי שהוצע כאן על-ידי פרופ' שרה יפת.



די מורג;

יש כאן שני דברים שונים.

היו"ר עמנואל זיסמו;

עד עכשיו הדיון היה כללי, עכשיו את יודעת מה אנחנו רוצים ורק תעזרי לנו

בניסוח המשפטי. אני חוזר על הדברים בכל ישיבה: כל דבר צריך להיות לפי החוק, לפי

מגילת העצמאות, לפי יסודות הדמוקרטיה, על-פי הצדק והיושר אבל יש לנו שיקול דעת,

בשביל זה אנחנו מחוקקים ובוחרים בין חלופות. גב' מורג, אנחנו חייבים להכניס לחוק

את ספריית הכנסת.
מי ינון
אני מזכיר שמצבו של המו"ל השתפר כי משרד החינוך ויתר על העותק שלו וגם גנזך

המדינה ויתר על העותק שלו.
היו"ר עמנואל ז יסמן
הדיון הגנרלי נגמר ואנחנו עוברים לסעיפי החוק. סעיף 1.
פרופ' ש' יפת
במונח "טביעה" כתוב: "שימור של יצירה". במונח "יצירה" כתוב: "כמשמעותה

בסעיף 1 רישא לחוק זכות יוצרים. חהגדרה בחוק זכות יוצרים אומרת ש"יצירה" היא

יצירה ספרותית, דרמטית, מוסיקלית ואמנותית.
מי ינון
לפי זה לא יהיו בזה פסקי דין.
פרופ' שי יפת
לכן אני מציעה את ההגדרה הבאה: הומר מילולי, תמונתי או מוסיקלי; ולמחוק את

המלה "יצירה" גם במקום הזה וגם בסעיף ההגדרות.
נעמי חזו
הבעיה היא של מאגרי מידע. אנחנו צריכים למצוא את הניסוח הנכון כדי לעשות את

זה ואז גם פסקי דין ייכללו בזה.
מי ינון
אני מציע שנכתוב: שימור של יצירה או מידע.
נעמי חזן
אני מסכימה אתך כי אני לא יודעת איך ייעשה השימור הזה בעתיד.
פרופ' שי יפת
כשאתה אומר יצירה או מידע זה לא כולל למשל חומר מדעי כי הוא לא יצירה

ספרותית, דרמטית, מוסיקלית ואמנותית; זה לא כולל מלונים. אתה נכנס לדקויות של

הגדרה שיכולות לשמש יעד להתקפה. אם אתה כותב: חומר מילולי, כללת הכול; חומר

תמונתי, כולל וידיאו; או מוסיקלי. כשאתה אומר מאגר מידע אתה הולך על-פי התוכן,

כשאתה הולך על-פי הצורה הקפת הכול.



היו"ר עמנואל זיסמו;

האם למישהו יש הצעה אהרת?

די מורג;

זכות השימור היתה לגבי יצירה מקורית ולא לגבי כל הומר.
פרופ' ש' יפת
זה לא נכון. אנהנו מקבלים קטלוגים, מילונים, השנתון הממשלתי, השנתון

הסטטיסטי ולא רק יצירה מקורית.

מי פרנקל-שור;

מה עם הגדרה של מידע?

פרופ' ש' יפת;

"מידע" זו הגדרה מצומצמת. מלון זה מאגר מידע? לא, מלון הוא יצירה מדעית.

מי פרנקל-שור;

לפי הוק הגנת הפרטיות מאגר מידע זה דבר לגמרי אחר. מאגר של דיסקטים זה מאגר

מידע? אני לא בטוהה בזה.

ני קמהי;

בההלט, זה מאגר מידע.

מי פרנקל-שור;

זה לא לפי מה שמופיע בהקיקה, אנהנו נותנים לזה פרשנות אהרת להלוטין.
פרופ' שי יפת
ההצעה שלי רחבה ביותר ופותחת פתח לשינויים בעתיד.

היו"ר עמנואל ז יסמן;

זו הפעם הראשונה שאת מציעה את ההצעה הזאת?

פרופ' שי יפת;

כן.

היו"ר עמנואל זיסמו;

מה אומר חוק הגנת הפרטיות על מאגר מידע?

מי פרנקל-שור;
חוק הגנת הפרטיות אומר
אוסף או מקבץ של דברים שצריך לרשום אותו. למשל,

מרשם האוכלוסין זה מאגר מידע, כל נושא רשם הפטנטים הוא מאגר מידע. לא כל מה

שאנחנו שמים על תקליטור, כמו למשל פסקי הדין, זה מאגר מידע. זה מאגר מידע

בשבילנו אבל לא לפי החקיקה.



היו"ר עמנואל זיסמן;

זו הצעת חוק של הממשלה. לכן, גבי מורג, אם את מתנגדת אני מפסיק את הדיון,

אני נותן אפשרות לכל מי שמציע הצעות חדשות להתבטא כאן.

די מורג;

לא קיבלנו הערות בכתב. יש לי קושי מסוים לדון עכשיו בהגדרה הדשה. האס

אי-אפשר להסתפק בהגדרה הקיימת?

היו"ר עמנואל ז יסמן;

התכוננתי לעשות את הישיבה הזאת קצרה מאוד, לקבל את הבקשה של ספריית הכנסת

ובזה לגמור. אם זו הצעת חוק של הממשלה ואי-אפשר להגיע להסכמה, הממשלה הבאה תהליט

מה לעשות.

נעמי חזו;

אני פונה אל המשפטנים. בעיה אחת היא לגבי חומר מדעי; בעיה שניה היא לגבי

מאגרי מידע. היום זה קריטי כי הרבה מהחומר הכתוב זה מאגרי מידע. אנחנו רוצים

לכלול את שני הדברים האלה. האם ההגדרה כמות שהיא כוללת גם הומר מדעי וגם מאגרי

מידע?

פרופ' שי יפת;

התשובה היא לא.

מי פרנקל-שור;

אנחנו צריכים לבדוק את זה.

די מורג;

בתנאי שזה חומר מקורי. מאגר מידע לפי חוק הגנת הפרטיות הוא כל דבר ואותו לא

רצינו לשמר. הוא לרבות; מרשם האוכלוסין, מרשם תלמידי בתי-הספר, ספר טלפונים.

פרופ' ש' יפת;

הספריה הלאומית מקבלת את כל הדברים האלה, היא מקבלת את כל פרסומי הממשלה, את

רישומי המקרקעין, את השנתון הסטטיסטי.

היו"ר עמנואל ז יסמן;

אני מפסיק את הישיבה. אני מבקש לבוא בדברים עם נציגי הממשלה. אני לא ערוך

להתווכח עכשיו. זה לא דבר שנפל עכשיו מהשמים. אני רוצה לקבל את התיקון לגבי

הכנסת שהוא מחוייב המציאות, לאשר את הכול וללכת קדימה כי הכנסת מתפזרת ב-2

בפברואר. אני מפסיק את הישיבה לרבע שעה. אם בפרק זמן זה תמצאו נוסחאות שבהן

נוכל לאשר הצעת הוק ממשלתית - מה טוב; אם לא - זה לא יהיה עכשיו, זה יהיה ביולי

או באוגוסט.

(הישיבה הופסקה בשעה 15;13)



(הישיבה חידשה בשעה 13:30)

היו"ר עמנואל ז יסמן;

אני מחדש את הישיבה. מה סוכם?

די מורג;

סיכמנו שההגדרה לא תשונה עכשיו.

היו"ר עמנואל זיסמן;

אם כך, אפשר לאשר סעיף 1? מאושר.

סעיף 2?

מי פרנקל-שור;

הכנסת תמשיך לקבל את העתון כמו שמוסדר בסעיף 8 לפקודת חעתונות. היא לא תקבל

כל דבר שיש עליו יצירות מוסיקליות ואמנותיות.

פרופ' שי יפת;

את חייבת להוציא את העתון כי הוא כלול בפקודת העתונות.

מי פרנקל-שור;

לא אגע בנושא של עתון. הכנסת לא תקבל יצירות אמנות ויצירות מוסיקליות.

מהדברים האחרים היא תקבל רק עותק אחד.
היו"ר עמנואל ז יסמן
אנחנו מאשרים את סעיף 2 עם התיקון של גבי פרנקל-שור.

איפה נכללת הכנסת?

קריאות;

בסעיף 2(א).

היו"ר עמנואל זיסמו;

סעיף 3? מאושר.

סעיף 4? מאושר.

סעיף 5? מאושר.

סעיף 6? מאושר.

סעיף 7? מאושר.

סעיף 8? מאושר.



סעיף 9? מאושר.

סעיף 10?

פרופ' אי פריזל;

אנחנו מציעים שבסעיף 10(2) יימחקו המלים: "אחד לגנזך המדינה".

היו"ר עמנואל זיסמן;

סעיף 10 מאושר.

החוק אושר לקריאה ראשונה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:35

קוד המקור של הנתונים