ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 11/01/1999

חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 5), התש"ס-2000

פרוטוקול

 
חכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 263

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני. כ"ג בטבת התשנ"ט (11 בינואר 1999), שעה 13:00

נכחו;

חברי הוועדה; עמנואל זיסמן - היו"ר

אמנון רובינשטיין

מוזמנים; פרופ' עוזר שילד - יו"ר המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך והתרבות

איציק כהן - יו"ר המינהל הפדגוגי, משרד החינוך והתרבות

מתי דגן - מנהל מינהל החינוך הדתי, משרד החינוך והתרבות

עו"ד דורית מורג - מנהלת המחלקה המשפטית, משרד החינוך והתרבות

יהושע שופמן - משנה ליועץ המשפטי. משרד המשפטים

עו"ד עמי ברקוביץ - משרד המשפטים

יהודית אייזנר - הטתדרות המורים

אבינועם שוורץ - הטתדרות תמירים

נורית ולנסי - ארגון המורים העל-יטודיים

נעמה בנצור - מלווה, מועצת תלמידים ונוער ארצית

זיו קנת עמית - מועצת תלמידים ונוער ארצית

רחל בן-יעקב - מועצת תלמידים ונוער ארצית

תהילה גנץ - מועצת תלמידים ונוער ארצית

דפנה ליאלי - מועצת תלמידים ונוער ארצית

יועצת משפטית; מרים פרנקל שור
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי

קצרנית; טיגל גורדון

טדר-היום; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 7) (מטרות החינוך הממלכתי),

התשנ"ט-1998 - של חברי הכנסת אמנון רובינשטיין, דליה איציק,

נעמי חזן, מקטים לוי ומאיר שטרית.



הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 7) (מטרות החינוך הממלכתי) התשנ"ט-1998
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מו1כבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות, על סדר היום: הצעת חוק חינוך

ממלכתי (תיקון מס' 7) (מטרות החינוך הממלכתי) התשנ"ט-1998 של חבר הכנסת אמנון

רובינשטיין.

המתנתי עם הדיון כבר מספר שבועות מכיוון שיש הצעת חוק באותו נושא של חבר

הכנסת שאקי, אבל ההצעה שלו היא מהצעה טרומית לקריאה ראשונה. לא רציתי לאחד את

החוקים, הכוונה היתח, שהדיון יהיה משותף לגבי שתי ההצעות אשר נוגעות לאותו נושא.

כאשר ראיתי, שהעניינים מתמהמהים וההצעה של חבר הכנסת שאקי לא מתקדמת מסיבות

טכניות מינהליות, קבעתי את הדיון והזמנתי לדיון הנוכחי גם את חבר הכנסת שאקי.

חבר הכנסת שאקי נפגש עימי במשרדי לפני כמה דקות ושאל: היכן הצעת החוק שלי?

עניתי לו, שההצעה לא נמצאת על שולחן הוועדה, אבל תטען את טענותיך ונדון ביחד

בנושא למרות שיש חילוקי דעות עניינים ואפילו פערים. אינני יודע מדוע החליט חבר

הכנסת שאקי ללכת ולא להשתתף בדיון.

פורמלית, אנחנו דנים רק בהצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 7) (מטרות החינוך

הממלכתי), אבל כוונתי היתה, לקשור את הדיון בהצעות.
אמנון רובינשטיין
הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק שעברה את כל הגופים במשרד החינוך, את המזכירות

הפדגוגית, את הגופים המקצועיים, את הארגונים, את המורים, היא אפילו הוצגה בתערוכת

החינוך לתגובות חציבור, עברה את מועצת החינוך הממלכתי הדתי והיא פרי עבודה רצינית

ויסודית מאוד.

בניגוד להצעת החוק של חבר הכנסת שאקי, הרעיון הוא, שמטרות החינוך הממלכתי

חלות לגבי כל החינוך הממלכתי, גם יהודי וגם ערבי.

עלתה הצעה לעשות מטרות חינוך נפרדות, לחינוך היהודי, לחינוך הערבי, לחינוך

הדרוזי ולחינוך הבדואי ואני פסלתי את ההצעה הזאת. יש לנו מספיק דברים מפרידים.

חוץ מזה, אני רוצה שגם במסגרת החינוך הערבי ילמדו את הדברים של תולדות העם

היהודי, מורשת ישראל. החוק הזה הוא חוק מאחד הוא לא חוק מפלג. אני גם מזהיר בפני

הצעות חוק נפרדות לגבי המגזרים, אנחנו ניכנס למכשלה בלתי רגילה אם ננסה להגדיר

בנפרד את החינוך הערבי בישראל. אני ממש מזהיר בפני זה.

כל הרעיון הוא מטרות כלליות שראויות למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

זה הדבר היפה שיכול לחול על כל בתי הספר.

אני רוצה להדגיש שוב, שההצעה נתקבלה על ידי כל הגופים של משרד החינוך וזה לא

היה דיון על בסיס מפלגתי, הדיון היה על בסיס - איך צריכה להיראות מערכת החינוך

בישראל. חייבים לקבל את החוק הזח משום שהגדרת המטרות בחוק הקיים היא ממש נלעגת

והיא מעלה חיוך על השפתיים.
עוזר שילד
אין לי הנחיות מהשר. בישיבה הקודמת של ועדת החינוך שדנה בהצעת החוק של חבר

הכנסת שאקי, הבנתי, שלאחר שהצעתו תנוסח מחדש, ייעשה נסיון לשלב, להוסיף, בצורה

זאת או אחרת את הצעת החוק של פרופסור רובינשטיין עם ההצעה של חבר הכנסת שאקי.

בינתיים קיבלתי ניסוח שהוצע על ידי היועצת המשפטית לוועדה והתכוונו לשלב זאת

בישיבה של המזכירות הפדגוגית ביום ראשון הקרוב. בשלב זה אני לא יכול לומר יותר.

אני מבין, שההצעה של חבר הכנסת שאקי טרם עברה קריאה ראשונה.



היו"ר עמנואל ז יסמן;

נכון. אי אפשר לחבר את שני חחוקים, אפשר לחבר את הדיון ולנסות להתייחס לשתי

ההצעות. לפרופסור שאקי יש שתי טענות. טענה אחת, שיש לו הצעות שהן מנוגדות למה

שחבר הכנסת אמנון רובינשטיין מציע. שנית, הוא טוען, שיש לו זכות על הפטנט, יש לו

זכויות יוצריס.

איציק כהן;

יש כאן בעיה, פרופסור שילד הציג אותה בצורה ברורה, יש כאן שתי הצעות חוק

שאינן תואמות באופן ברור כי יש פה שתי גישות ואנחנו הצבנו איזשהו תיקון מסוייס

בהצעת החוק של שאקי, שלא נתקבל.

מרים פרנקל-שור;

לא בדיוק לא התקבל. מה שקרה - ואולי כדאי להבהיר - אני העברתי נוסח הצעה

משלי למשרד המשפטים, מספר ימים לאהר שהתקיים הדיון. משרד המשפטים טען, שההצעה שלי

לא נראית לו, למרות שהשבתי שהיא מאזנת מאוד. קיבלתי נוסח, העברתי זאת לפרופסור

שילד ולגברת מורג, מכיוון שהם ביקשו, שלפני שנראה זאת למר שאקי, נעביר להם כי השר

מבקש לראות זאת. ביום שני קיבלתי אישור של דורית מורג, עם אישור השר, להראות זאת

לחבר הכנסת שאקי. ביום רביעי נפגשתי עם פרופסור שאקי. הוא לא היה מוכן לקבל בשום

פנים ואופן את הנוסח שהוצע. אני מבינה את הבעייתיות של פרופסור שאקי לקבל את

הנוסח שהוצע, ואמרתי, שאגיע אליו היום לפגישה עם נציגי משרד המשפטים ומשרד החינוך

מכיוון שהיום הם יהיו בוועדה. למה עולה הצעת החוק של שאקי? מכיוון שהיתה הבנה,

שההצעה של חבר הכנסת שאקי תעבור קריאה ראשונה, היה ברור שההצעת החוק שמונחת

לפנינו מחכח לקריאה שניה ושלישית, ואנחנו נמצא מקום למיזוג.

אמנון רובינשטיין;

אני לא רוצה למזג, אני אצביע נגד הצעת החוק שלו, אני לא יודע אם היא תעבור.

היו"ר עמנואל זיסמו;

אני חוזר, אי אפשר לחבר בין שתי הצעות החוק, יש פער בין ההצעות, אפשר לאחד את

הדיון. לכן, הזמנתי את חבר הכנסת שאקי לדיון. אני מבין, שחוא היה רוצה, שההצעה

של חבר הכנסת רובינשטיין תוקפא ורק ההצעה שלו תתקדם. אני לא יכול להקפיא הצעות,

אני גנז לא מעונין להקפיא, אני צריך לתת הזדמנות הוגנת. אני חושב, שנתתי הזדמנות

הוגנת בכך שחיכיתי כמה שבועות. שנית, הזמנתי אותו על מנת שיטען את טענותיו. נניח

שהייתי מקבל את התפיסה שלו, היו שתי אפשרויות, או להתקדם עם התיקון או שחבר הכנסת

רובינשטיין היה טוען, שרוקנתי את החוק שלו מהתוכן העיקרי. לכן, השבתי לאחד את

הדיון, כל אחד יציג את עמדתו ונגיע להסכמות. יכולים להיות יחסים אישיים,

מפלגתייים, אבל אנחנו דנים לגופו של ענין. הזמנתי את חבר הכנסת שאקי להתווכח כאן

בוועדה, אבל הוא ההליט ללכת ולא להשתתף בדיון. אני לא יכול להמתין יותר.

אני שואל את משרד החינוך וחתרבות, אתם מתנגדים להצעת ההוק של חבר הכנסת

רובינשטיין?

עוזר שילד;

לא.

היו"ר עמנואל ז יסמן;

אתם מסכימים עם הצעת ההוק הזאת?



עוזר שילד;

היינו שמחים יותר אם היה אפשר בין אם לשלב, בין אם להוסיף ובין אם לדון.

היו"ר עמנואל זיסמן;

אם אפסיק את הישיבה, זה אומר, שאני מחכה לדיון במליאת הכנסת. עוד לא נתקלתי

במצב כזה, שמעכבים חצעת חוק בשל הצעה אחרת.

אמנון רובינשטיין;

עם כל הכבוד לחבר הכנסת שאקי, יש כאן הצעת חוק שעברח קריאה ראשונה משתי

כנסות, ויש הצעת חוק שלא עברה קריאה ראשונה. הדרך שבה הלכת היתה נכונה. אם יש

הערות לחבר הכנסת שאקי, צריך לשלב זאת. למשרד החינוך אין התנגדות להצעת החוק,

אולי יש הצעות תיקונים, נתחיל לקרוא ונשמע מה ההצעות.

מתי דגן;

למשרד החינוך היום אין עדיין עמדה מגובשת, יש תוכנית להציג עמדה כזאת כאשר

יתקיים הדיון בפורום המתאים. עד כמה שאני יודע, לשר יש רצון לשנות את ההצעה של

חבר הכנסת רובינשטיין, ההצעה נוגעת לענין של הרוב היהודי במדינה. יכול להיות שזה

לא סותר את המשך הטיפול בהצעה של חבר הכנסת רובינשטיין, אבל לפי מיטב ידיעותי,

אין הסכמה רשמית של משרד החינוך להצעה של חבר הכנסת רובינשטיין.

אמנון רובינשטיין;

לא היתה התנגדות של שר החינוך בקריאה הראשונה ובקריאה המקדמית. הדבר עבר

כמעט פה אחד בכנסת ולא היתה התנגדות של משרד החינוך.

היו"ר עמנואל ז יסמן;

חבר הכנסת רובינשטיין, אני חושב, שאין מקום לדון כעת סעיף סעיף מכיוון שאם

למשרד החינוך אין עמדה, יכול להיות שהוא לא רוצה שבשלב זה תהיה לו עמדה.

אמנון רובינשטיין;

אבל אין לו זכות וטו.

היו"ר עמנואל ז יסמן;

מאחר ואני שלם עם מה שכתוב כאן, אני יכול לעשות רק דבר אחד בנושא הזה ולומר,

אני דוחה את הדיון לשבוע הבא.

אמנון רובינשטיין;

דחייה בשבוע היא קטלנית. בואו נתחיל לקרוא סעיף סעיף, יש גם אפשרויות להגיש

הסתייגויות, השר יכול להגיש הסתייגויות, מה קרה? יש לנו חקיקה רגילה עם פרוצדורה

של הכנסת, לא חיתח התנגדות ממשלה להצעת החוק, לא בקריאה מוקדמת ולא בקריאה

ראשונה, מה קורה?

היו"ר עמנואל ז יסמן;

אם נחליט שמעבירים זאת לקריאה שניה ושלישית, ההסתייגויות של השר יכולות לבוא

גם לאחר הישיבה?



מרים פרנקל-שור;

מבחינת תקנון הכנסת, ההסתייגויות צריכות להגיע לפני שאנחנו מסיימים את ההכנה

לקריאה שניה ושלישית.

אמנון רובינשטיין;

השר רשאי להגיש את ההסתייגויות שלו באמצעות נציגיו או באופן אישי.

עוזר שילד;

רציתי לומר לפרופסור רובינשטיין, בישיבה הקודמת, ההנהיה של השר לנציגי משרדו

היתה, לנסות להביא לידי התאמה בין הצעת החוק שכבר עברה קריאה ראשונה לבין ההצעה

של חבר הכנסת שאקי. זה המצב ומזה אינני למד, שלשר יש הסתייגות למה שכתוב בהצעה

הנוכחית, אבל אני מבין, שהשר היה רוצה לראות, שבחוק חינוך ממלכתי יהיה גם ביטוי

לאותו
אמנון רובינשטיין
בבקשה, שיציע הסתייגות. יש כאן ארבעה סעיפים שעוסקים בהיותה של מדינת ישראל

כמדינה יהודית. אני לא מוכן שיהיה כתוב, שלא יהיו זכויות למיעוט.

אגב, ההצעה עברה את מועצת החינוך הממלכתית. החוק הזה, לא רק הסעיף שנוגע

לחינוך ממלכתי דתי, עבר את מועצת החינוך הממלכתי דתי, מה אפשר עוד לבקש?

היו"ר עמנואל ז יסמן;

אני מציע, לאשר זאת מבלי לתקן דבר. להערה שלך, גם אם אתה מאשר עכשיו, החוק

הזה לא יובא למליאת הכנסת אלא רק בשבוע הבא. אני מוכן להצעה כזאת, שאם משרד

החינוך והתרבות יגישו תיקון לחוק, אני אכנס את הישיבה מחרתיים, ביום רביעי, ואז,

או שנקבל זאת או שזאת תהיה הסתייגות של המשרד.

אמנון רובינשטייו;

אני מקבל את ההצעה שלך.

היו"ר עמנואל ז יסמן;

אני מעבירים את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית על פי מה שיש לנגד עינינו. אם

משרד החינוך והתרבות יבקש תיקון, אקיים ישיבה ביום רביעי. או שהתיקון יוכלל או

שתהיה הסתייגות.

מרים פרנקל-שור;

אני חשה מאוד לא בנוח בנוגע למה שקרח עם חבר הכנסת שאקי. אני רוצה שהדברים

יהיו בפרוטוקול. היות והנושא כל כך רגיש, ניסיתי להגיע להבנה גם עם משרד המשפטים,

גם עם משרד החינוך וגם לקבל את הסכנות השר. זה לוקח זמן והדבר הזה עבר פרוצדורה,

כך שבאיזשהו מקום, אני מבינה את חבר הכנסת שאקי. אני זוכרת את הדיון בוועדה בנושא

הצעת החוק של שאקי. אם הדברים היו מתקדמים מהר יותר, ההצעה הזאת היתה יכולה לעבור

היום קריאה ראשונה, מגיעה לוועדה ואז הוועדה היתה מבקשת את מיזוג הצעות החוק. כל

אחד רוצה זכות יוצרים על הצעת החוק שלו.

אמנון רובינשטיין;

אני מוותר על זכות יוצרים, תמחקו את שמי מהצעת החוק, תרשמו את שמו של חבר

הכנסת שאקי ואת שמו של שר החינוך.



מרים פרנקל-שור;

אני חשה מאוד לא בנוח עם מח שקרח פח ואני חושבת שאולי מן חראוי חיח לתקן את

מח שקרח, לחעביר את חצעת חחוק כמו שחצעתי או לחגיע לנוסח אחר שיחיה מוסכם, לנסות

לזרז את חחליכים ולחגיע לדיון בשתי חצעות החוק גם של פרופסור רובינשטיין וגם של

חברי הכנסת בוועדת חחינוך והתרבות.

אמנון רובינשטיין;

תסלחי לי, על סמך איזה פרוצדורה את אומרת זאת? זח דבר חדשני בכנסת.

מרים פרנקל-שור;

זח לא דבר חדשני.

אמנון רובינשטיין;

אני לא שמעתי אף פעם על דבר כזח. אני נמצא חרבח שנים בכנסת, לא שמעתי על דבר

כזה, שמכיוון שמישהו חגיש הצעת חוק פרטית אחרת, שלא עברה קריאח מוקדמת, צריך לעכב

כאן דיון. אני חושב שאת אומרת דברים שאין לך סמכות לחציע אותם.

היו"ר עמנואל זיסמן;

אני לא חוזר בי מחצעתי, אני יכול להוסיף להצעתי תוספת, שאם עד יום רביעי, חבר

הכנסת שאקי יגיד, יש לי הצעות לתיקון, כמו שההצעות של משרד החינוך יידונו, גם

ההצעה שלו תדון. כעת, נעבור על חסעיפים של הצעת החוק.

מרים פרנקל-שור;

"הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מסי 7) (מטרות החינוך הממלכתי), חתשנ"ט-1999.

תיקון סעיף 1 - בחוק חינוך ממלכתי, חתשי"ג-1953, בסעיף 1, בחגדרח "חינוך

ממלכתי-דתי", בסופה יבוא "והם מחנכים לחיי תורה ומצוות על פי המסורת הדתית וברוה

הציונית הדתית". יש הערות?

חיו"ר עמנואל ז יסמן;

אין הערות, הסעיף מאושר.

מרים פרנקל-שור;

"חחלפת סעיף 2-2. במקום סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא; מטרות החינוך חממלכתי הן;

(1) לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל,

חמכבד את הוריו ואת משפחתו, את מורשתו, את זחותו חתרבותית ואת לשונו".

מתי דגן;

אני חושב שזו נקודה שעשויה לעלות לדיון, צריך להוסיף את הענין היהודי, מבחינת

הלשון, הלשון העברית, שלא מופיעה כאן כלשון שיש לה קדימות בתוך המערכת הזאת. לגבי

מורשתו - הכוונה למורשת היהודית.

היו"ר עמנואל ז יסמן;

יש לך הצעה?
מתי דגן
יש הצעה שהחלה להתגבש. אני לא רוצה לקפה מורשת של אף אהד אהר, השאלה, איך

יוצרי0 מצב של מכבד מורשתו היהודית וכל מיעוט אהר שמכבד את המורשת שלו?

יהושע שופמן;

הדברים נאמרים בסעיף קטן 10: ללמד את תולדות העם היהודי, מורשת ישראל והמסורת

היהודית.

מתי דגן;

נאמר: ללמד, אני אומר: להנך. מדובר בשני דברים שונים.
היו"ר עמנואל זיסמו
אפשר לכתוב: ללמד ולהנך.
מתי דגו
יהיה כתוב: ללמד ולחנך על פי מורשת יהודית והמסורת היהודית.
היו"ר עמנואל ז יסמן
בסעיף קטן 10 יהיה כתוב: ללמד ולהנך את תולדות העם היהודי.
מתי דגן
שאומרים: תרבותו ולשונו, צריך לתת קדימות לשפה העברית.
היו"ר עמנואל ז יסמן
לא במסגרת מטרות החינוך. למה צריך להכניס זאת עכשיו? יש הוק שאומר מה מקומה,

מעמדה ומשמעותה של הלשון העברית. יש הוק אהר שמגדיר זאת. מה אני אעשה עם השפה

הערבית שהיא שפה רשמית, אני אכתוב גם ערבית? אי אפשר. אם השפה העברית מובטהת לפי

הוק, אין צורך להכניס זאת כאן.
מתי דגן
זה עומד בפני המחנך או המפקח שנכנס לכיתה.
היו"ר עמנואל זיסמן
באיזה שפה מדבר המחנך, לא בעברית?
מתי דגו
צריך לתת לזה קדימות במסגרת של הוק.
היו"ר עמנואל ז יסמן
הוועדה הזאת וגם אני באופן אישי, עשינו הרבה מאוד למען חיזוק השפה העברית.

אני מציע להסתפק בזה. אנהנו מאשרים את סעיף 1 עם התיקון בסעיף 10, נוספה המילה

לחנך.



מרים פרנקל-שור;

לחנך וללמד את תולדות העם היהודי על פי מורשת ישראל.

"2. (2) להנחיל את ערכי ההכרזה על מדינת ישראל ולפתח יחס של כבוד לזכויות האדם,

לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו להשקפותיו של הזולת,

לחתירה לשלום, ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים".

מתי דגן;

אני מציע להוסיף: לערכים יהודיים ודמוקרטיים.

אמנון רובינשטיין;

היהדות נמצאת בתולדות העם היהודי ובהכרזה על מדינת ישראל. אני יכול להגיד

לבית ספר ערבי שיחנך לערכים יהודיים?

מתי דגן;

צריך לחשוב על ניסוח שמאפשר גם למיעוט לקבל את הערכים שלו.

אמנון רובינשטיין;

איך אני יכול לעשות זאת?

עמי ברקוביץ;

יש הצעה אולי לעשות שימוש במונחים שקיימים בחוקי היסוד; שמדובר על ערכיה של

מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

יהושע שופמן;

בממשלה הקודמת היתה הצעה בוועדת שרים לחקיקה, להנהיל את ערכי ההכרזה בדרכיה

של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. זה היה נוסח שאושר בזמנו בוועדת שרים

ומשום מה לא נכנס להצעה הכחולה.

אמנון רובינשטיין;
אפשר להוסיף
להנחיל את ערכי ההכרזה על מדינת ישראל וחוק יסוד: כבוד האדם

וחירותו.
מתי דגן
יש גם ערכים יהודיים ויש גם ערכים דמוקרטיים, יש שמירת ההוק.

אמנון רובינשטיין;

אני צריך להגיד לבית ספר ערבי, ערכים יהודיים?

מתי דגן;

אפשר להוסיף; ערכים יהודיים בחינוך היהודי.



היו"ר עמנואל זיסמן;

לא.

אמנון רובינשטיין;

אנחנו לא רוצים. המטרה כללית.

מתי דגן;

השאלה היא, האם זה הוק שמתאים לכל מדינה אחרת או שהוא מיוחד למדינה היהודית?
אמנון רובינשטיין
הוא לא מתאים לכל מדינה אחרת. גם הכרזת העצמאות אומרת, שמדינת ישראל היא

מדינה יהודית ויש תולדות העם היהודי. ההכרזה על מדינת ישראל זאת הכרזה שמכריזה

על חוק השבות, ושבו בנים לגבולם, זאת לא הכרזה נטראלית, זאת הכרזה על הקמת מדינה

יהודית ודמוקרטית.

מתי דגן;

מה מפריע לך להוסיף את המילה ערכים יהודיים ודמוקרטיים?

אמנון רובינשטיין;

יש הבדל בין מטרות המדינה לבין זה שאני אומר למחנך הערבי; אתה תלמד ערכים

יהודיים.

מתי דגן;

אני מציע לכתוב בחינוך היהודי.

אמנון רובינשטיין;

אני מזהיר בפני חלוקה לפי סקטורים.

עוזר שילד;

ולפיכך, אני לא מצטרף להצעה; לערכים יהודיים. אני שואל, האם יש מניעה,

אם

בחוקי היסוד מנוסח, שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, הקביעה הזאת חלה

כחוק יסוד על כל אזרחי ותושבי מדינת ישראל. לפיכך, לנסח; לחנך לערכי מדינת ישראל

כמדינה יהודית ודמוקרטית, כמדומני שזה עונה גם על בקשתו של מתי דגן וגם אין בכך

סקטוריאליות מפני שזה מצטט את חוק יסוד שהוא בוודאי איננו סקטוריאלי.

אמנון רובינשטיין;

אני מציע; להנחיל את ערכי ההכרזה על מדינת ישראל ואת דרכי חוק יסוד; כבוד

האדם וחירותו.

מתי דגן;

ואז אתה לא מכניס ערכים דמוקרטיים.
אמנון רובינשטיין
רבותי, כל מי שקורא זאת יודע שמדינת ישראל היא מדינה יהודית, זה חוק שלא יכול

להיות בשום מדינה אהרת.

מתי דגן;
כיוון שאתה רושם
דמוקרטית, תרשום גם יהודי, זה פשוט איזון.

אמנון רובינשטיין;

אתה אומר להציע זאת לבתי ספר יהודיים. אני לא רוצה את הסקטוריאליות.

עוזר שילד;

מוסכם, אני לא מציע לבתי ספר יהודיים. הוק היסוד תופס לגבי כל מגזרי

האוכלוסיה בישראל, הוק היסוד קובע, שהמדינה היא מדינה יהודית ודמוקרטית.

אמנון רובינשטיין;

חוק היסוד חל גם על כל רשויות המדינה, הוא חל גם על משרד החינוך וגם על

החינוך הממלכתי. יש כאן שאלה, האם אני מראה זאת למנהל בית ספר ערבי ואני מכניס פה

כמה דברים שהם קשים לו? הוא צריך גם ללמד את תודעת זכר השואה והגבורה ולא רק את

תולדות העם היהודי. אני אומר; אני לא יכול לומר לו; תלמד ערכים יהודיים מבלי

שאגיד לו, תלמד ערכים מוסלמים. אני לא רוצה להכניס את זה.

מתי דגן;

אפשר להוסיף סעיף; כל האמור לעיל בדבר ערכים יהודיים, מורשת יהודית בחינוך

היהודי, תוך שמירת זכויותיו של המיעוט הערבי בכל אותם תחומים.
אמנון רובינשטיין
לא, אני לא מוכן.

אני מציע שנעבור הלאה, מבחינתי זה רע מאוד, מכיוון שמייד יבואו חברי הכנסת

המוסלמים ויבקשו להכניס גם את המילה הזאת.

מתי דגן;

בין הגישה הקיצונית הזאת של חמישה סקטורים לבין הגישה הנוכחית, יש גם גישת

ביניים שאומרת, שבכל מקום שמחייבים תפיסה יהודית, היא מכוונת לציבור היהודי ולא

לציבור אהר.

אמנון רובינשטיין;

אתה רוצה שתהיה הפרדה?

עוזר שילד;

לא לגבי; לחנך לערכים יהודיים. ניסחתי זאת אהרת, ואני חושב שזה באותו כיוון

כפי שנאמר על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.



אמנון רובינשטיין;

אני מציע שנמשיך הלאה. תנו לי לחשוב על ההצעה הזאת.

מרים פרנקל-שור;

אנחנו עוברים לפסקה 3: "לפתח את אישיות חילד את יצירתיותו ואת כשרונותיו

השונים, למיצוי מלוא יכולתו כאדם ההי חיים של איכות ושל משמעות".
היו"ר עמנואל ז יסמן
אנחנו מאשרים את סעיף קטן 3.

מרים פרנקל-שור;

"(4)לבסס את ידיעותיו של התלמיד בתחומי הדעת והמדע השונים, ביצירה האנושית

לסוגיה ולדורותיה, ובמיומניות היסוד שיידרשו לו בחייו כאדם בוגר בחברה חופשית,

ולעודד פעילות גופנית ותרבות פנאי".

כשנסיים לקרוא את כל הפסקאות, אני מציעה לעשות שינוי בפסקאות, עם כל הכבוד

שצריך לחנך את הילדים ולוטן ביטוי ליצירתיות, אבל יש כאן ערכים שצריך קצת יותר

לקדם.

"(5) לחזק את כוח השיפוט והביקורת, לטפח סקרנות אינטלקטואלית, מחשבה עצמאית

ויוזמה, ולפתח מודעות ועירנות לתמורות ולחידושים".

היו"ר עמנואל ז יסמן;

אנחנו מאשרים את סעיף 5.
מרים פרנקל-שור
"(6} להעניק שוויון הזדמנויות לכל ילד, לאפשר לו להתפתח על פי דרכו וליצור

אווירה המעודדת את השונה ותומכת בו".

היו"ר עמנואל ז יסמן;

אנחנו מאשרים את סעיף 6.

מרים פרנקל-שור;

"(7) לטפח מעורבות בחיי החברה הישראלית, נכונות לקבל תפקידים ולמלאם מתוך

מסירות ואחריות, רצון לעזרה הדדית ו,חתירה לצדק חברתי במדינת ישראל".

כותי דגו;

יש כאן ענין שכן נוהגים להכניס אותו, ענין של מוסר הנביאים או המוסר היהודי,

צריך למצוא דרך להכניס זאת בצד החיובי של הענין.

אמנון רובינשטיין;

לא, אני חושב שסעיף 10 ו-11 מאזנים. זה סעיף של עזרה הדדית. 20% מהאוכלוסיה

חיים בבתי ספר שלומדים בהם את השפה הערבית, לומדים בהם גם איסלם וגם נצרות.



מתי דגן;

צדק חברתי הוא הבסיס כמעט לכל מוסר הנביאים היהודיים. אתה נותן אסמכתא, מה

יכול להיות? אני חושב שכך נקדם את חילוקי הדעות.

היו"ר עמנואל זיסמו;

אנחנו מאשרים את סעיף 7 כפי שהוא.

איציק כהן;
האם אפשר להוסיף
רצון לעזרה הדדית, תרומה לקהיליה?

אמנון רובינשטיין;

אפשר בהחלט להוסיף.

מרים פרנקל-שור;

"(8) לפתח יחס של כבוד ואחריות לסביבה הטבעית וזיקה לנופי הארץ, לחי ולצומח".

עוזר שילד;

למה לא זיקה לארץ, נופיה וכו'? כלומר, יש כאן זיקה לארץ לכשעצמה ולא רק לנוף,

לחי ולצומח.

היו"ר עמנואל ז יסמן;

קיבלנו את התיקון.

מרים פרנקל-שור;

"(9) ללמד את תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל".
היו"ר עמנואל ז יסמן
אנחנו מאשרים את סעיף 9.

מרים פרנקל-שור;

"(10) לחנך וללמד את תולדות העם היהודי על פי מורשת ישראל והמסורת היהודית

ולהנחיל את תודעת זכר השואה והגבורה".

היו"ר עמנואל ז יסמן;

אנחנו מאשרים את סעיף 10, כולל התיקון.
מרים פרנקל-שור
"(11) להכיר את השפה, התרבות, המורשת והמסורת הייחודית של קבוצות האוכלוסיה

השונות במדינתישראל, ולהכיר בזכויות השוות של כל אזרחי ישראליי.
מתי דגו
אני חוזר על ההערה שכבר ציינתי, הדגשה של התרבות היהודית, העברית.



היו"ר עמנואל זיסמן;
יש לנו שתי בעיות
האחת, לגבי סעיף 11, הערתו של מתי דגן. שנית, לגבי סעיף

2 (2).

אמנון רובינשטיין;

סעיף 10 מדבר על תולדות העם היהודי, מורשת ישראל, המסורת היהודית, זה בא

מכיוון שבכל זאת אומרים, להכיר את השפה, התרבות, המורשת והמסורת הייחודית של כל

קבוצות האוכלוסייה השונות. זאת אומרת, שזה בא לתת איזון. אני לא יכול להפריד בין

הזרמים מכיוון שאם אתה אומר משהו לגבי המגזר של החינוך העברי, אתה מוכרח משהו

לגבי ההינוך הערבי, בשלב של יחסים בין יהודים לערבים בישראל, זה ממש שדה מוקשים.

אני רוצה להימנע מזה. אנחנו מצאנו כאן דבר שעבר את מועצת החינוך הממלכתי דתי,

שברור מה אופיה של מדינת ישראל, אין חילוקי דעות בכלל והלכנו די רחוק.

עוזר שילד;

חסר כאן; לחנך ליושר, דבר אלמנטרי. יש כבוד לשמירת חוק, אבל יושר, נראה לי

כמטרה חינוכית מרכזית וזה לא מופיע.

אמנון רובינשטיין;

אין לי התנגדות להכניס את זה, אם כי נראה לי שיצחקו מאיתני, מה זה חינוך

ליושר? אלה דברים מובנים מאליו.

היו"ר עמנואל זיסמן;

אישרנו את חוק חינוך ממלכתי (תיקון מסי 7) (מטרות החינוך הממלכתי).

אמנון רובינשטיין;

אני רוצה להציע לגבי פסקה 2, אם משרד החינוך מקבל את הצעת החוק על תיקוניה

כפי שאושרה כאן, אני מוכן להצעה שהציע כאן עוזר שילד, שתהיה מדינה יהודית

ודמוקרטית בהגדרה של סעיף קטן 2. ואז סעיף קטן 2 ייקרא: להנחיל את ערכי ההכרזה על

מדינה יהודית כמדינה יהודית ודמוקרטית. אם לא, יהיה דיון ביום רביעי ונדון על

הכל.

היו"ר עמנואל ז יסמן;

לסיכום, אישרנו את הצעת החוק. בסעיף קטן 10 הוספנו; לחנך וללמד.

קיבלנו שתי הערות בסעיפים 8-7, האחת של יצחק כהן והשניה של פרופסור שילד.

אם צריך לשפר ניסוח משפטי, הענין אפשרי.

אישרנו את סעיף 2(2) כפי שהוא על פי התנאי שאמר פרופסור רובינשטיין. אם ביום

רביעי יהיו הצעות אחרות של שר החינוך והתרבות או של פרופסור שאקי, אנחנו נתייחס

לזה.
אמנון רובינשטיין
אני מוכן לתוספת הזאת.
מרים פרנקל-שור
יש הסתייגויות שהוגשו על ידי חברת הכנסת תמר גוזינסקי וחבר הכנסת עזמי בשארה.

אני אשלב אותן בהצעת החוק.

חברת הכנסת גוזינסקי מציעה שסעיף 1 בהצעת החוק יימחק. לסעיף 2 בפסקה 1, אחרי
המילים
"המכבד את הוריו ואת משפחתו", יבוא: ואת חבריו.

בסעיף 2, אחרי המילים: "ערכים דמוקרטיים", יבוא: לשיוויון.
היו"ר עמנואל זיסמו
תרשמי את ההסתייגות.
מרים פרנקל-שור
לפסקה 9, אחרי: "ללמד את תולדות ארץ ישראל", היא מבקשת להוסיף: על כל

תקופותיהן.
רחל בן-יעקב
ההערה שלי קשורה לסעיף 7, בענין של מעורבות, אני חושבת שהמלה התנדבות חסרה

מאוד. בתור מועצת נוער אנחנו גם מעורבים.
היו"ר עמנואל ז יסמן
ההערה נכונה.
אמנון רובינשטיין
נכונות לקבל תפקידים ולמלאם מתוך מסירות ואחריות, זה ברור שזאת התנדבות.
היו"ר עמנואל ז יסמן
המלה התנדבות היא המלה הנפוצה בעם.
אמנון רובינשטיין
בסדר, אין לי התנגדות.
היו"ר עמנואל ז יסמן
אנחנו מקבלים, מסירות, אחריות והתנדבות.
מרים פרנקל-שור
אני מכניסה את ההסתייגויות של חברי הכנסת עזמי בשארה ותמר גוזינסקי.
היו"ר עמנואל ז יסמן
אנחנו מאשרים את החוק, אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00.

קוד המקור של הנתונים