ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 04/01/1999

הצעת חוק הספריות הציבוריות (תיקון), התשנ"ט -1998

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב ריבעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 258

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני. ט"ז בטבת התשנ"ט (4 בינואר 1999). שעה 10:00

נכחו;

חברי הוועדה; ע' זיסמן - היו"ר

ר' זאבי

נ' חזן

ו' צאדק חאג' יחיא

מוזמנים; ו' בן-נעים - מנהל המה' לספריות, משרד החינוך והתרבות

ד' מורג - מנהלת המה' המשפטית, יי יי "

אי אליאל - רפרנט אגף התקציבים, משרד האוצר

ע' ברקוביץ - הלשכה המשפטית, משרד המשפטים

בי שכטר - יו"ר ארגון ספרני ישראל

דייר אי נבנצל - סגן יו"ר המועצה לספריות ציבוריות

פרופ' שי יפת - מנהלת בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי

דייר י' יואל - סגן מנהל " " " "

פרופ' שי סבר - מנהל הספריה באוניברסיטת חיפה

ו י מאור - מנהלת ספריה ציבורית עמק חפר

ר' גולדברג - מזכ"ל הסתדרות האקדמאים

יועץ משפטי; מי פרנקל-שור

מנהלת הוועדה; י' ג י דל י

קצרנית; אי זכאי

סדר-היום; הצעת חוק הספריות הציבוריות (תיקון), התשנ"ט-1998 -

של חבר-הכנסת ו' צאדק חאג' יחיא.



הצעת חוק הספריות הציבוריות (תיקון). התשנ"ט -1998

היו"ר עמנואל זיסמן;

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. אנחנו דנים בהצעת חוק הספריות הציבוריות

(תיקון), התשנ"ט-1998, של חבר-הכנסת וליד צאדק ונתקדם סעיף סעיף. האם למישהו יש

הערה איזושהי לסעיף 1?

עי ברקוביץ;

לענין ההגדרה של "ספרים". אנחנו מוסיפים את המונה "קלטת" שמוגדר בחוק המתקן.

היו"ר עמנואל זיסמן;

למיטב ידיעתי הסעיף הזה נוסה בהסכמה מוחלטת עם משרד המשפטים. אני רוצה לדעת

האם שיניתם את דעתכם?

עי ברקוביץ;

אני יכול לדבר ככל שהדברים אמורים בי.

היו"ר עמנואל זיסמן;

אתה נציג משרד המשפטים?

עי ברקוביץ;

כן. הייתי בחלק מהישיבות שדנו בקריאה הראשונה, בישיבה שלאהר מכן הייתי

במילואים.

אני מציע להתייחס גם לחומר אורקולי. ייקלטת" זה מונח יותר רחב ואני מציע

שתהיהד התאמה של הנוסח.

מי פרנקל שור;

השאלה היא אם הוועדה מחליטה שזה יהיה אודיו ווידיאו.

עי בר3וביץ;

כפי שכרגע מוגדר "קלטת", היא כוללת את שניהם.

היו"ר עמנואל זיסמן;

האם יש פה התנגדות להצעה של המשפטן מר ברקוביץ? לא.

נעמי חזן;

צריך להדגיש שמדובר בהגדרה רחבה ביותר.

רחבעם זאבי;

אני נזקק לחלק בי - ספרים, של הצעת חוק הספרים ובו נאמר: יימכל ספר שלם אשר

יידפס בישראל... יחד עם כל המפות, הצילומים ושאר הפיתוחים השייכים לו." מה

ההגדרה של "ספרים"? יש שתי הגדרות שונות בשני החוקים?



קריאה;

זה החוק הישן, לא החדש.

עי ברקוביץ;

מציעים לבטל אותו.

רחבעם זאבי;

אם מבטלים אותו - אני לא מדבר עליו; אם לא מבטלים, "פיתוח" על-פי האקדמיה זה

מה שקוראים אצלנו "תחריט", ENGEIAVINGשלא בצדק, מעץ, מנחושת או מפלדה. לא נכון

להגיד פיתוחים".

מי פרנקל-שור;

חהגדרה של "ספרים" בחוק הספריות הציבוריות היא "וכל חומר גרפי ואורקולי".

מר ברקוביץ, אם אתח אומר שמדובר על קלטות, האם יש פה חפיפה?

עי ברקוביץ;

כן.

היו"ר עמנואל זיסמן;

בסדר.

אנחנו עוברים לסעיף 2.

עי בקוביץ;

מוצע כאן לחפוך את חסמכות הקיימת בידי חשר היום לסמכות שבשיקול דעת. הנוסח

הנוכחי אומר שהשר "רשאי" בהתייעצויות עם כך וכך "להורות לרשות מקומית או לרשויות

מקומיות במשותף להקים ספריה". עכשיו אנחנו אומרים: השר יורה. מכיוון שהחוק

קובע מנגנונים נוספים של קיום ספריות ציבוריות כמשמעותן בחוק הזה, למשל סעיף 2(ב)

בו השר מכיר בספריה קיימת של רשות מקומית כספריה ציבורית ולא מוציא צו, אותו הדבר

גם לגבי חכרה בספריה של ארגון ציבורי. עד כמה שאני מבין, המטרה של המחוקק היא

להבטיח שבכל רשות מקומית, בה או במשותף, תהיה ספריה ציבורית.

היו"ר עמנואל זיסמן;

המלה "יורה" היא בהסכמת כולם, אני תמכתי בזה.

עי ברקוביץ;

אנחנו התנגדנו.

די מורג;

גם אנחנו התנגדנו.

היו"ר עמנואל זיסמן;

אני לא סומך על הרשויות המקומיות, זו הבעיה. הן בדפיציט, פושטות רגל, אבל

חי יבת להיות ספריה.



עי ברקוביץ;

יכול להיות מצב שבו השר הכיר בספריה של ארגון ציבורי, לפי סעיף 3, אבל עדיין

לפי הנוסח המוצע כאן תהיה חובה על השר לצוות להקים ספריה.זה יכול ליצור כפילות.

היו"ר עמנואל זיסמן;

אנחנו לא נפתור את הדברים היום. הגיע הזמן - בכנסת ה-15 - שלא יהיו סמכויות

משותפות בתחומים חשובים לחברה הישראלית בין הממשלה לבין הרשויות המקומיות.

וליד צאדק חאג' יחיא;

בעיקר בחינוך.

היו"ר עמנואל זיסמן;

בעיקר בחינוך. זו הצהרה ואלך על זה לבחירות. בגיל מופלג כזה הגעתי למסקנה

שאי-אפשר יותר, החינוך הוא בידי המדינה, הממשלה, אחרת תראה מה קורה בכל מיני

מקומות. אתה רואה את וקנין מאשקלון שנותן יותר מהארנונה ויש לו יום חינוך ארוך,

הוא לא צריך את ממשלת ישראל ואת הכנסת; יש אחרים שלא נותנים לזה גרוש, כמו

בערערה, דוגמה לכאוס ואנרכיה. זו היתה המגמה של חבר-הכנסת וליד צאדק ואני הולך

במגמה הזאת גם בתחומים אחרים. אני רוצה שמשרד החינוך יקים את הספריה. אם אתה

מבין את המגמה אבל אתה רוצה ניסוח אחר - בבקשה.
עי ברקוביץ
השר הוא זה שמצווה. לרשות המקומית יש רק מעמד של התייעצות, גם בחוק הקיים.

אני מבין שהמגמה של חבר-הכנסת צאדק היתה שבכל רשות מקומית, בה או במשותף, תהיה

ספריה. מכיוון שהחוק קובע מנגנונים אחרים בנוסף להקמה בצו, למשל באמצעות הכרה

בספריה של רשות מקומית או בספריה של ארגון ציבורי, אם בנוסף לכך אתה מחייב את השר

גם לצוות על הקמת ספריה עלול להיווצר מצב שתהיה חובה להקים ספריה גם במקום שקיימת

ספריה.
וי בן-נעים
יש תקנות של ספריות ציבוריות ודרכי פעולתן של ספריות של אירגונים ציבוריים.

בינתיים אף ספריה של ארגון ציבורי לא הוכרה. בסעיף 2(א) כתוב: אם לא קיימת

ברשות המקומית ספריה ציבורית רק אז השר רשאי להקים.

עי ברקוביץ;

תקנה לא יכולה להתגבר על מה שקובע חוק. אם בחוק ראשי אתה מטיל על השר חובה

לצוות על הקמת ספריה הוא ייאלץ לעשות את זה. סעיף 2(א} קובע: "השר רשאי,

בהתייעצויות עם שר האוצר ושר הפנים וכל רשות מקומית הנוגעת בדבר, להורות בצו

לרשות מקומית אחת או לרשויות מקומיות אחדות במשותף להקים, להחזיק ולנהל ספריה

ציבורית בתחום שיפוטן." ההצעה היא שבמקום "רשאי... להורות בצו", יהיה: השר יורה

בצו.

סעיף 2(ב) קובע; "השר רשאי להכיר בספריה קיימת של רשות מקומית כספריה ציבורית

ומשעשה כן יחול עליה חוק זה." סעיף 3(א) קובע: "לפי בקשתו של ארגון ציבורי

ובהתייעצות עם הרשות המקומית". אתה רוצה להטיל חובה במקום שאין ספריה ציבורית.



היו"ר עמנואל זיסמן;

אתם יודעים מה הכוונה שלנו אז תמצאו את הניסוחים. אנחנו חייבים לשנות את

המציאות הקיימת. לא כל ראש עיריה שיש לו 5,000 תושבים, שנוסע בוולבו עם נהג,

יחליט מתי תהיה ספריה או לא, זו החובה של משרד החינוך והתרבות ועל זה הוויכוח.

גבי מורג, משרד החינוך מתנגד לזה?

די מורג;

מבחינה משפטית. אני לא רואה אפשרות לומר "להורות בצו" לאחר התייעצות כי

משמעו שלאחר התייעצות אפשר להפעיל איזשהו שיקול דעת, לכן ב"רשאי" צריך לתת את

שיקול הדעת יחד עם הרשות המקומית. והיה ולא רוצים לתת לו שיקול דעת צריך לקבוע מה

רוצים לחייב אותו כאן. הנוסח כאן לא מורה אוטומטית כי אפשר שיעשו זאת מספר

רשויות במשותף וברור לכולם שהוא יכול להפעיל יחד עם הרשות המקומית שיקול דעת

כלשהו. אגב, שיתוף הפעולה עם רשות מקומית קיים במשרד החינוך בהרבה תחומים כמו

בענין מוסדות חינוך, אין הפרדה מוחלטת. לגבי מוסדות חינוך נאמר שהשר רשאי להורות

על פתיחת מוסד חינוך אבל בנוסח שלפנינו אף אחד לא ידע איך השר יממש את זה.

היו"ר עמנואל זיסמן;

אני לא מקבל את הניתוח שלך. יש התייעצות, ומהו שיקול הדעת? ההחלטה של השר

להורות.

וליד צאדק חאג' יחיא;

בשנת 1975 כאשר חוקק החוק המקורי נכתב "רשאי" והיתה כוונה ברורה שבכל רשות

מקומית תיפתח ספריה ציבורית. לצערנו פתיחת הספריות לא התקדמה אלא נסוגה אחורנית.

בדיון הראשון הגמשנו את עמדתנו בענין "ההתייעצות" והשארנו פתח.

עי ברקוביץ;

אם אתה מחייב אותו להורות, מה המשמעות של התייעצות?

וליד צאדק חאגי יחיא;

בהתחלה הכוונה אפילו לא היתה להתייעץ, אמרנו שנגמיש את העמדה.

נעמי חזן;

כוונת החוק היא שתהיה ספריה בכל רשות מקומית. הבאתם פה דוגמאות נכונות. יש

שתיים-שלוש רשויות טובות ומתייעצים כדי שהוא יורה אבל לא נותנים לו שיקול דעת על

ההוראה והוא חייב לעשות את זה בצורה הגיונית וסבירה תוך כדי התייעצות, ברגע

שאתם נותנים לו יותר מדי שיקול דעת לא עשינו כלום. אם אתם מתעקשים על הענין צריך

להוריד את המלה "התייעצות" ולתת את זה בחוק ראשי בצו מוחלט. מכיוון שלא רוצים

לעשות את זה אלא רוצים להיות סבירים והגיוניים בצורה שתאפשר מידה מסוימת של

התייעצות, הניסוח הזה הוא הנכון.

עי ברקוביץ;

בנוסף על הקמה בצו של ספריות יש אלטרנטיבות אחרות ועלול להיווצר מצב שבו יהיה

מעבר לזה, אולי ספריה ניידת.



היו"ר עמנואל זיסמן;

אני מבין איתך אבל אתם באים ברגע האחרון. כולם יודעים שאנחנו במרוץ נגד הזמן

ואני רוצח להעביר את החוק חזה עוד לפני פיזור הכנסת - בעיני זה חוק חשוב - ובאים

ואומרים דברים אחרים. אם אתם מוכנים - תחשבו, לא נוותר על הכוונה העיקרית שלנו

אחרת החוק הזח לא שווה. הבעיה שלנו היא לשנות את המציאות הקיימת, זה העיקר.

בינתיים נעזוב את זה.

אנחנו עוברים לסעיף 3.

אי אליאל;

אני מגיש הסתייגות של שר האוצר לסעיף. מאחר שאין מקור תקציבי לנושא הזה

ומאחר שזה יחייב את הרשויות המקומיות להיכנס לגרעונות שממילא קיימים, אני מציע
שייאמר
תקציב הספריות ייקבע מדי שנה על-ידי שר החינוך והתרבות במסגרת תקציב

התרבות.

היו"ר עמנואל זיסמן;

זה יירשם בהסתייגות. אגב, בחוק הקולנוע אף חבר כנסת לא הצביע בעד ההסתייגות

של שר האוצר. זה קצת מבזה ששר האוצר מגיש הסתייגות ואף אחד לא בא להגן על

ההסתייגות שלו. אני מציע שלא יהיה מצב כזה גם בחוק שלפנינו.
וליד צאדק חאג' יחיא
מר אליאל, בסעיף 5 יש פריסה ל-5 שנים וזה בא להתמודד עם הבעיה התקציבית.
אי אליאל
יש לי הצעה חליפית. לפי חוק הספריות הציבוריות חספריה איננה רשאית לגבות כסף

מהמנויים. מבירור שערכנו התברר שיש הרבה ספריות שגובות כספים כשמשרד החינוך

מעלים עין או מפעיל סנקציה שמקזזת את הדברים. אפשר להכניס תיקון בחוק הספריות

הציבוריות שלא יטיל נטל על הרשות המקומית אלא יאפשר לספריה לגבות תשלום מהמנויים

שלה.
היו"ר עמנואל זיסמן
זה לא סותר אח. סעיף 3. אתם רציתם להעלות בוועדת הכספים את הארנונה מעל ומעבר

ואני מברך את הוועדה שהעלתה את הארנונה רק קצת מעל המדד. זאת אומרת, אתם נותנים

לרשויות לגבות ארנונה. בשביל מה הארנונה? בשביל חוזים אישיים, בשביל נסיעות של

ראשי ערים בחוץ-לארץ? היא גם בשביל ספריות. לכן תהיו עקביים. משרד האוצר לחץ כל

הזמן שהארנונה תעלה יותר מעל המדד ומועצת העיריה יכולה להחליט שהארנונה תתחלק לפי

שיקול דעתה, היא לא רוצה חינוך, היא לא רוצה ספריה, היא רוצה חילופי נוער עם

גרמניה, לכן אנחנו צריכים להבטיח את זה. אתה נותן תקציב למשרד החינוך. מאחר

וצריך לבנות Xספריות, חאוצר לוקח בחשבון שצריך לתת למשרד החינוך לא 21 מיליארד

שקל אלא יותר כי צריך להקים ספריות, צריך לפתח את ענף הקולנוע. אני רוצה מחשבה

כי אתה מעביר את המסרים לאוצר, לא יכולים לתת לנו כל הזמן תשובות שליליות.
אי אליאל
יש בעיה אמיתית כשרשויות מעבירות כספים לתחומים שלא היינו רוצים בהם. השאלה

היא האם רשות מקומית שלא מקיימת את חוק חינוך חובח תקיים מחר את חוק הספריות

הציבוריות? אם את המטלה הבסיסית היא לא מקיימת איך היא תקיים את חוק הספריות?

אני לא חושב שהחוק הזה נותן פתרון לבעיה הזאת.



נעמי חזן;

תגיש את ההסתייגות ושר האוצר יבוא לנמק אותה.
די מורג
לסעיף המדבר על שיעור השתתפות המדינה. כאשר יש חובה להשתתף בשיעור מסוים

אנחנו לא מכירים חובה כזאת בלי שיש לפחות פרמטרים לתיקצוב משום שספריות אפשר

לבנות בכל מיני צורות.

היו"ר עמנואל זיסמן;

יש תקציב כזה במשרד החינוך?
די מורג
כרגע אין.
היו"ר עמנואל ז יסמן
בתקציב שאישרה הכנסת לקריאה ראשונה יש כסף לבנייה במשרד החינוך?
די מורג
כן, למוסדות חינוך.

היו"ר עמנואל זיסמן;

במסגרת התקציב הזה יבוא שר החינוך הבא, יקח את החלק השנים-עשר ומזה הוא יתן

לבניית ספריות.
די מורג
לא נכון לעשות זאת. הממשלה קובעת סכום לאותו סעיף שברצונה לתת תקציב. יש,

למשל, חובה לקיום לימוד בבתי-הספר אבל אין חובה לבניית מוסדות חינוך. משרד החינוך

מלווה את הבנייה הזאת בהתאם ליכולתו הכלכלית, הוא בונה, מעביר תלמידים ממקום

למקום, מצמצם אה מספר הכיתות. יש הוראה בחוק חינוך ממלכתי שהחינוך יינתן

במשותף.
היו"ר עמנואל זיסמן
זו הנשמה של ההוק, בלי זה החוק לא שווה דבר.
די מורג
יש צורך לקבוע זאת בכללים או בתקנות ולא כפי שזה כתוב כאן.
היו"ר עמנואל זיסמן
הייתי צריך להעביר את חוק הקולנוע בכנסת ובא חבר-הכנסת רובי ריבלין ואמר לי:

יש לי עוד 10 מיליון או 20 מיליון שקל וזאת רק כדי שלא יהיה חוק.
די מורג
רוצים לתת סכומים לספריות הציבוריות ולהשתתף ב-50% כאשר אין שום הנחייה מה הם

ה-100% ואין שום פרמטר. אם לא יהיה כתוב שזה יהיה בהתאם לכללים שיקבע השר ולפי

רמות תיקצוב שייקבעו על-ידו לא נוכל לעשות זאת.
היו"ר עמנואל זיסמן
לזה אני מוכן.

ו י מאור;

ואז צריך להוסיף כמו בסעיף 6, כלומר ייקבעו תקנות של סטנדרט לספריה.

עי ברקוביץ;

אין שום סטנדרט לספריה ואין שום הפנייה לסכום, הסכום הוא בלתי מוגדר. מדובר

על כך, למשל, שאישור התקציב של הספריה יהיה על-ידי שר החינוך כדי שתהיה בקרה לגוף

שנותן את הכסף, למדינה.

היו"ר עמנואל זיסמן;

תנסחו את זה.

נעמי חזן;

יש היגיון במה שנאמר, אבל אם זה נעשה בצו או בתקנות זה מחזיר את שיקול הדעת

לגבי התיקצוב לשר החינוך וזה הופך את הספרנים לנושאים ונותנים עם משרד החינוך על

העלויות. זה מצב לא בריא אלא אם יהיו סטנדרטים ברורים מה נכלל בספריה, מה העלות.

לכן זה חייב להיעשות בהתייעצות עם ועדת החינוך של הכנסת.

היו"ר עמנואל זיסמן;

לזה אני מסכים.

דייר אי נבנצל;

כל ענין ביצוע החוק בסעיף 9 נתון לשר להתקין תקנות. בענין זה יש דברים שכבר

תוקנו. בנושא העלויות סיימנו במועצה לספריות ציבוריות תכנית אב, היא מוגשת לשר

והוא יצטרך לקבוע בהתאם לתקנות מה הם הסכומים.

היו"ר עמנואל זיסמן;

אנחנו לא נשנה את סעיף 5(א).

עי ברקוביץ;

אפשר גם לבנות בנין עצום מימדים לספריה ולכן צריכה להיות סבירות, חייבת להיות

שיטה של המדינה איך מממנים את זה. אני מציע שתקציב העלות יהיה באישור שר האוצר

או שר החינוך כדי שתהיה בקרה.

היו"ר עמנואל זיסמן;

הבנו את ההערה העקרונית שלך. צריך שלא ייווצר מצב שעל-ידי זה נהפוך את החוק

ללעג ולקלס, תמיד שר האוצר יקבע שלספריה יהיו 2000 שקל ועל-ידי סעיף כזה הוא יכול

לבלום הקמת ספריות.

מי פרנקל-שור;

בסעיף 9 נוסיף לשר סמכות להתקין את הפרמטרים לדרך ההקמה באישור ועדת החינוך

והתרבות של הכנסת.



עי ברקוביץ;

צריך להיות ברור ממה הם ה-50%.

מי פרנקל-שור;

כאשר יש תקנות יש פרמטרים.

היו"ר עמנואל זיסמן;

נפנה לוועדת הפטנטים כדי לקבוע מה זאת ספריה? באמת. אנחנו מסכמים את

העקרון שהקמתה של ספריה ציבורית תהיה בדרך שיקבע השר בתקנות ובאישור ועדת החינוך

של הכנסת.

נעמי חזן;

זו לא רק הקמה אלא גם תחזוקה. צריך להיות: עלות הקמת ספריה ותחזוקתה תיקבע

על-פי מדדים שקבע שר החינוך, באישור ועדת החינוך של הכנסת.

עי ברקוביץ;

זה צריך להיות גם בהתייעצות עם שר האוצר כי הוא משלם.

היו"ר עמנואל זיסמן;

לא צריך. קיבלנו את הניסוח כפי שהציעה חברת-הכנסת נעמי חזן וזה יהיה סעיף

3(ג).

יש הערות לסעיף 4? אין. אנחנו מאשרים אותו.

אנחנו עוברים לסעיף 5.

עי ברקוביץ;

כתוב "בתוך חמש שנים". אני מציע שיהיה כתוב תאריך כדי שיחיה ברור איך

סופרים.

מי פרנקל-שור;

מיום אישורו של תיקון חוק זה שאנחנו דנים בו עכשיו.

עי ברקוביץ;

אני מציע שבמקום מה שנאמר כעת בסעיף 10 "כך שהחלתו על כל הרשויות המקומיות

תושלם בתוך 5 שנים", יהיה כתוב; בתוך חמש שנים מיום החלתו תהיה בכל רשות מקומית,

לבד או במשותף, ספריה ציבורית. זה מבהיר את החובה שתהיה ספרית ציבורית ולא בהכרח

את דרך הקמתה.

היו"ר עמנואל זיסמן;

נמחק "בתוך 5 שנים" ויהיה כתוב עד 31 בדצמבר 2004, כך תהיה ספריה עד סוף

הקדנציה של אלה שנבחרו ב-10 בנובמבר 1998. בסדר, חבר-הכנסת וליד צאדק?



וליד צאדק חאג' יחיא;

בסדר.
עי ברקוביץ
לענין סעיף 2. אני מציע שבמקום שהתיקון יהיה בסעיף 2, נכתוב בסעיף 5 שמתקן

את סעיף 10, שהחוק יופעל בהדרגה תוך המש שנים, או עד המועד שהצעת, ותהיה בכל רשות

מקומית, לבד או במשותף, ספריה ציבורית.

ו' מאור;

כך אתה מחייב את השר להורות או להקים.

מי פרנקל-שור;

הרעיון הוא שנקבע בחקיקה שבכל רשות מקומית, או ברשויות מקומיות אחדות במשותף,

תהיה ספריה ציבורית לפי החלטת השר. יש שתי אפשרויות: או שהספריח הציבורית תוקם

בדרך שהשר יקבע עם התייעצות - אנחנו נותנים פה שיקול דעת; או על-ידי הכרה בספריה

ציבורית.

היו"ר עמנואל זיסמן;

זה מקובל? בסדר.

רי גולדברג;

התיקון בחוק הוא חשוב אבל חסר בו משהו. ספריה עם ספרים זה דבר טוב אבל הנשמה

של הספריה היא הספרנים והקטע של הספרן חסר בחוק. לכן ביקשנו לצרף לו את נושא של

הספרן ואת הכישורים הנדרשים ממנו.

נעמי חזן;

זה קיים בסעיף 3(ב) כשנאמר "בניהולה ובפיתוחה".

פרופ' שי סבר;

אחת הבעיות של הספריות היום היא השכלתם ורמתם של הספרנים. אי לכך אני מבקש

להוסיף שמנהל יחידה מינהלתית ספרייתית חייב להיות בעל תואר שני או מקביל לו,
רחבעם זאבי
יש בחקיקה מושג של נושא חדש, אם אתה רוצה למשוך את החוק עוד שנה תעשו את זה.

ר' גולדברג;

לא זו כוונתנו. נאמר לנו שאפשר להוסיף את זה בין הקריאה הראשונה לשניה,

וליד צאדק חאגי יחיא;

אני חושב שאני מדבר בשם כולם. התיקון שאתם מציעים בקשר לספרנים הוא חשוב אבל

אם אנחנו רוצים להכין את החוק ולהעביר אותו בקדנציה הזאת, אנא מכם, תרדו מזה,

חוץ מזה יש פרשנות וסעיף 3 נותן את הכישורים של הספרן.



בי שכטר;

העברנו כאן את החלק העיקרי של החוק שבוודאי יעלה X אמצעים. חשוב שהעם בישראל

ייהנה מהטוב ביותר. אם לא נתייחס לרמה של מבצעי החוק - והם מבצעי החוק - לא

עשינו דבר. כפי שנאמר פה אפשר גם לבנות ספריה של 12 קומות אבל לפחות בספריות

שייבנו צריך שיהיה הפרסונל המתאים שישרת את הקהל.

דבר נוסף. נאמר לי תמיד שהפוקנציה של ההשכלה של הספרן תלויה במוסדות שמלמדים

אותו. אם נסגור את האפשרות ללמד ספרנות אקדמית הם לא יזדרזו ולא עשינו דבר כי

נוח להם כך. אם יהיה כתוב שעל הספרנים להיות בעלי השכלה אקדמית, כולם ישנסו

מותניהם.

נעמי חזן;

על-פי החוק אנחנו מחייבים לא רק הקמת ספריות בכל רשות מקומית אלא גם תחזוקתן

ודאגה לתקציב לניהולן. זה מכוסה בסעיף 3(ב). המלה "ניהול" היא חשובה כי היא

מכסה את המשכורות. אתם מעלים דרישות לגבי רמת המקצוע של הספרנים ודברים מסוג זה

שהם לא הלק מהכוונה המקורית של חבר-הכנסת וליד צאדק. אני מציעה לא להעלות זאת כי

מהותית זה נושא אחר והוא יהיה נושא חדש שיעכב את החקיקה. דבר שני, אפשר להעלות

את זה בקדנציה הבאה.

רחבעם זאבי;

יש לכם דרישה שהספרן יהיה בוגר תואר שני. קודם צריך לעשות סקר אם יש ספרנים

כאלה. כתוצאה מהחוק הזה נקיף את כל מפת הארץ ואת כל הישובים. האם עשינו סקר אם

יש לנו ספרנים כאלה גם בשביל המיעוטים? כלומר, בנימוק טכני לא תקום מחר ספריה כי

אין להם בוגר תואר שני. עכשיו אני מציע להעביר את החוק הזה עם השיפורים שהוצעו

כאן ותמיד אפשר לשפר בעתיד.
היו"ר עמנואל זיסמן
אנחנו מאשרים את הצעת החוק הזאת לקריאה שניה ושלישית. בענין הנושא שהועלה

כאן אחפש דרך אחרת כדי לקדם אותו.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 00;11

קוד המקור של הנתונים