ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 29/12/1998

תכנית החומש במגזר הערבי

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מספר 256

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

שהתקיימה ביום גי. י' טבת התשנ"ט. 29/12/98. בשעה 08:40

נכהו;

חברי הוועדה; עמנואל זיסמן - היו"ר

האשם מחאמיד

עבד אלוהב דראושה

תמר גוז'נסקי

טאלב אלסאנע

עזמי בשארה

אחמד סעד

ראובן ריבלין

נעמי הזן

מוזמנים; משרד החינוך והתרבות;

שר ההינוך, התרבות והספורט - יצהק לוי

אברהם מועלם - יועץ לענייני מיעוטים

משרד האוצר;

אורי אליאל - רפרנט אגף תקציבים

ועדת המעקב לחינוך הערבי;

דייר האלה אספני ולי הזן - יו"ר

פורום ארגונים למען החינוך המיוחד בהברה הערבית;

שמואל דוד

ראונק נאטור

לאה ליברמן

האגודה לזכויות האזרה;

עמרי קאופמן

מוזמנים נוספים; פרופ' מרים בן פרץ - אוניברסיטת חיפה

דאוד סוהר - מנהל בית הספר

מנהלת הוועדה; יהודית גידלי

נרשם על ידי; רקורד שרותי הקלטה

סדר היום; תוכנית הומש לחינוך הערבי.
היו"ר עימנואל זיסמן
בוקל טוב. לפני למעלה מחודשיים, בפתיחת מושב

החורף של הכנסת, כשהופיע שר החינוך בפני

הוועדה קיבלנו שורה של החלטות. בין ההחלטות, לקיים דיון בתוכנית החומש

במגזר הערבי, תוכנית חומש במגזר הבדואי ותוכנית חומש במגזר הדרוזי. בשבועות

הקרובים ביותר אנחנו נקיים דיון על תוכנית החומש במגזר הבדואי, ובנפרד על

תוכנית החומש במגזר הדרוזי. לכן, הדיון היום הוא במגזר הערבי. אני לא עושה

שום הבחנות אתניות או לאומיות ואחרות, אלא רק הפרדה מעשית, כפי שח"כ תמר

גוז'נסקי אומרת. יש קשר בין הדברים, אבל צריך גם להפריד בין הנושאים. לכן,

הדיון היום הוא על תוכנית החומש במגזר הערבי. רק להזכירכם, היתה תוכנית

חומש והיא הסתיימה לפני חודשים רבים. היתה ועדה בראשותה של פרופ' בן-פרץ.

שר החינוך יגיע תוך כמה דקות. אנחנו התייעצנו ואנחנו פותחים בישיבה.

לפני שאני אבקש מגברת פרופ' בן-פרץ, שהיתה

יו"ר הוועדה להציג את הממצאים ואת המסקנות ואת ההמלצות של הוועדה, אני

רוצה להגיד כמה מלים. אי, אנחנו פה בוועדה בשנתיים וחצי האחרונות כמעט ללא

הבדל סיעה וזיקה מפלגתית או סיעתית פעלנו באופן עקבי ובנחישות כדי לסגור

פערים. אין צל של ספק שאנחנו מחוייבים לשיוויון וליצירת תנאים שווים. אין ספק

שיש פערים ואי שיוויון. אם כי נעשו דברים, נשמע עליהם, שצמצמו במקצת את

הפערים, אבל הפערים נשארו גדולים. אני מקווה שמחר הכנסת תאשר הצעת חוק של

קבוצה של חברי כנסת שח"כ תמר גוז'נסקי אולי הבולטת ביניהם, הצעת חוק

להנהגה מחדש, חוק חינוך חובה חינם בגילויים 3 ו-4. כבוד השר שהופיע פה ב-20

לאוקטובר אמר שהוא מביא לממשלה הצעה, ובאמת הביא הצעה לממשלה לגבי גיל

4. אבל הממשלה עד היום לא קיבלה החלטה. לעומת זאת, במשך 14 שנים מקפיאים

את החוק הזה, משנת 1984. הפעם אנחנו עושים מאמץ מרוכז, משולב, מתואם. אני

מודה לכל חברי הכנסת שיזמו את החוק הזה על כך שהם נענו לבקשתי. היו לי

שיחות עם השר נאמן, היו לי שיחות עם ראש הממשלה. רציתי שזה יהיה בברכת

הממשלה. אני מקווה שעד מחר לא תהיה התנגדות ולא יהיה עימות עם הממשלה.

קבוצת חברי הכנסת שמלווים את הנושא הסכימו

שהחוק הזה יחול מ-1 בספטמבר 1999. כך שגם אם עכשיו במשך שישה חודשים אולי

לא יהיה תקציב למדינת-ישראל כפי שצריך להיות ויעבדו לפי התקציב היוצא, פלוס

עדכון למדד, אז הממשלה הבאה בישראל תצטרך במידה והכנסת מחר תאשר, ואני

יוצא מנקודת הנחה שיהיה אפילו רוב גדול, להנהיג את החוק הזה למשך עשר שנים

החל מ-1 בספטמבר 1999. פירושו של דבר, לסגור במקצת את הפער גם בחלקים של

המגזר היהודי, אבל גם במגזר הערבי. אני רואה בחוק הזה אחד האמצעים לסגירת

פערים וליותר שיוויון במערכת החינוך במגזר הערבי. מצאתי לנכון להגיד את זה

בפתח הדברים, כי זה מבחן. אני מקווה שכולם יעמדו במבחן הזה מחר. בבקשה,

גברת פרופ' בן-פרץ.

מרים בן-פרץ; תודה רבה. כבוד יו"ר הוועדה חברי הוועדה

הנכבדים, הוועדה להכנת תוכנית החומש למגזר

הערבי, תוכנית החומש השניה למגזר הערבי מונתה על-ידי שר החינוך המר ז"ל. אני

רוצה לציין בהזדמנות זו שבשיחותי אתו, לפני שקיבלתי על עצמי לעמוד בראש

הועדה הזו, השתכנעתי מעומק המחוייבות שלו בנושא סגירת הפערים הקיימים

במערכת החינוך בין המגזר היהודי למגזר הערבי. הוועדה שהוקמה כללה את צמרת

הפקידות של משרד החינוך. זאת במגמה להבטיח את ישום ההמלצות מצד אחד, אבל

עוד לפני ההמלצות להבטיח שהוועדה תקבל את כל המידע הדרוש מפיהם של

האנשים שמכירים את הנושא מקרוב ומופקדים על המערכת כולה. הוועדה כללה

נציגים חשובים מאד מהמגזר הערבי, הן אנשי אקדמיה, הן אנשי מינהל, כגון ד"ר



חאתם חורי מעיריית חיפה, שהוא סגן מנכ"ל העיריה ואחראי לפעילות במגזר הערבי

בחיפה או ד"ר נמרי סמיר שעומד בראש המסלול להכשרת מורים ערבים בבית ברל.

גם מי שעומדים בראש מועצות מקומיות במגזר הערבי, גם ראש מחלקה לחינוך

בנצרת.

אני רוצה לציין בהזדמנות זו שהדיונים בוועדה

התנהלו תוך שיתוף פעולה, מה שהפוליטיקאים מכנים, מאד קונסטרוקטיבי. אני

אינני אומרת את זה במרכאות כפולות. אני עוד רוצה לציין, כי זה לא מופיע בחומר

המתומצת שהושם בפניכם, שהוועדה נעזרה מאד בראשי האגפים במשרד החינוך -

החינוך המיוחד, הגיל הרך, הוראת המדעים וכוי. כולם הופיעו ומסרו הרבה מאד

חומר. הוועדה עצמה לא ראתה את תפקידה באיסוף נתונים. כי הנתונים קיימים.

נעזרנו גם בגופים אחרים, כגון, מכון ברוקדייל הופיע אחד החברים.

רובי ריבלין; האם הוועדה עקבה אחר ביצוע תוכנית החומש

הראשונה!

מרים בן-פרץ; כן. זו שאלה מאד נכונה. אנחנו לא עקבנו.

רובי ריבלין; בראש ובראשונה. אם, למשל, היתה תוכנית

ראשונה ולא עשו שום דבר, אז תוכנית חומש שניה

כמובן תלך בעקבות תוכנית החומש הראשונה. רצינו קודם לדעת האם לנגד עיני

הוועדה היתה קודם כל תוכנית החומש הראשונה! ולמה הכל בוצע שם כל כך טוב!

מרים בן-פרץ; לא הכל בוצע. היתה לנגד עינינו. היה לנגד עינינו

גם הדו"ח של מבקרת המדינה שעסק בביצוע

תוכנית החומש הראשונה. אי אפשר להגיד שהיא לגמרי לא בוצעה. היא בוצעה

חלקית. היא לא בוצעה במלואה, כמו ששום תוכנית לא מבוצעת במלואה. אני מכירה

היטב את מערכת החינוך מכל הכיוונים האפשריים. קשה מאד לטעון שיש תוכנית

כלשהי שבוצעה במלואה ואם יו"ר הוועדה ציין לפני כמה דקות שמובא מחר חוק

לחינוך חינם בגיל 3-4, שזה דבר מאד רצוי, אז כדאי לזכור שחוק חינוך חינם

לגילאים האחרים הוא לא בהכרח חינם. זאת אומרת, שום דבר לא מתבצע כמתוכנן.

אבל השאלה הזו היא מאד במקומה. מפני שהשאלה הזו התעוררה בחריפות רבה

בדיונים של הוועדה שלנו, בשיחות שהיא קיימה עם שר החינוך הקודם, מר המר ז"ל

וגם עם שר החינוך הנוכחי. מעל הוועדה ריחף החשד שאמנם הוועדה תגיע להמלצות,

אבל ספק רב אם הן אכן תבוצענה.

קריאה; באיזה אחוז בוצעה התוכנית הקודמת!

מרים בן-פרץ; קרוב ל-50%. אבל כאן צריך גם להגיד, כי אנחנו

מדברים על חינוך, זה נכון כנראה בתחומים

אחרים. חינוך זה לא מהיום למחר. שום דבר בחינוך הוא לא מהיום למחר. אם

אנחנו ממליצים כאן למשל על תקנים, תיכף אני אעבור לזה, בעניין הכשרת

פסיכולוגים, יועצים וכוי, זה מהיום למחר! אנחנו הרי מדברים בתהליכים.

רובי ריבלין; לכן קוראים לזה תוכנית חומש. אפשר לקרוא לזה

תוכנית עשור או יובל. כמה מן ההמלצות פח

חוזרות על ההמלצות הקודמות!



מרים בן-פרץ; הן אינן חוזרות בלשונן, אבל הן נוגעות באותם

התחומים. התחומים הזקוקים לטיפוח לא השתנו.

בראש ובראשונה עניין הבינוי. אבל אני אגיע לזה בעוד דקה. אני רוצה לומר

שהוועדה פנתה גס לציבור על מנת לקבל המלצות, הצעות, הערות. הוועדה גס שמעה

חברים נוספים מהמגזר הערבי. זה אפילו מפורט כאן באיזה תאריכים. בסך הכל

קיימנו עשר ישיבות מליאה, מספר לא מבוטל של ישיבות של קבוצות קטנות. ביקרנו

יום שלם במערכת חינוך אחת מהרשויות, בקה אל גרביה. אני אינני יודעת אם זה

מעניין אתכם באופן מיוחד, אבל אולי מן הראוי להזכיר זאת. בזמן שהוועדה ישבה

התנהל בפני בית-דין גבוה לצדק בג"ץ שהוגש על-ידי החבר עאודלה, ועסק באחד

הסעיפים או באחד התחומים, וזה עניין אגף "שחר". אולי מי שאיננו מכיר, אגף

"שהר" הוא אגף של שירותים מסייעים למערכת החינוך, שכל כולו נועד באמת לסייע

בסגירת פערים, בכלל במערכת החינוך.
עבדל וואהב דראושה
התעלמו מקיום הסקטור הערבי בהתחלה.

מרים בן-פרץ; התעלמו, בדיוק, כפי שמשתמע.

רובי ריבליו; אולי אם נבטל את האגף, נבטל גם את הפערים.

עבדל וואוהב דראושה; אבל זה לא בזמן הממשלה הנוכחית. זה בזמן

הממשלה הקודמת. זה בזמן ח"כ רובינשטיין. לא

בזמנך. אחר כך תיקנו את זה, אחרי הבג"ץ.

מרים בן-פרץ; נציגי ועדת המעקב של המגזר הערבי היו שותפים

בדיונים שלנו. אני שוב רוצה לחזיר לנושא

הנתונים. אנחנו לא אספנו בעצמנו נתונים. נעזרנו בנתונים קיימים ובדו"חות

מפורטים ועמד לרשות עבודת הוועדה עוזר מדעי שסיכם את הדברים. באשר

להמלצות שאני אומר עליהן כמה מלים, אם כי הן מונחות לפניכם, ההמלצות

התקבלו פה אחד. אחד מחברי הוועדה, לאחר שבמספר פגישות היו דיונים מאד

נוקבים, מאד עמוקים בעניין ההמלצות וניסוחן, אחד מחברי הוועדה, מר מנסור

ראג'י שהוא מנהל אגף החינוך בעיריית נצרת, הביא השלמות. ההשלמות הן בכיוון

של יתר הקדשת משאבים. הוא לא התנגד להמלצות האלה, אבל טענתו היתה שיש

צורך ודחיפות אפילו בהרחבה. אנחנו שמנו לעצמנו מספר עקרונות כלל הוועדה.

כמובן שהעקרון החשוב ביותר הוא שהוועדה מודעת לפערים, מודעת לצרכיס, מודעת

לעקרון של שיוויון ולכן זה היה בעצם העקרון המנחה המרכזי. אבל היה גם עקרון

מה שקרוי באנגלית "פיזיביליטי", אפשרויות הביצוע. רק בעולם שכולו טוב אפשר

להשיג את הכל. לכן, היינו חייבים להתחשב גס באפשרויות המוגבלות בכל זאת.

למרות שזו תוכנית חמש שנתית.
רובי ריבלין
עלות ביצוע מבחינת הנותן או מבחינת המקבל!
מרים בן-פרץ
מבחינת הנותן. אם כי אתה מציין נקודה מאד

חשובה. אני אמרתי כבר קודם, תהליכים של

הכשרת עובדים, הכשרת מורים, הכשרת יועצים, יש כאן איזה הגבלה על-ידי הגוף

שצריך לעשות את זה וזה בהחלט תהליך.
היו"ר עמנואל זיסמן
אם את אומרת שתוכנית החומש הקודמת בוצעה

ב-50%, מהם הדברים העיקריים ב-50% שלא

נוצלו?



מרים בן-פרץ; הדברים העיקריים שלהם הוקדשה מירב תשומת

הלב הם עניין בינוי הכיתות. חסרות אלפי כיתות

במגזר הערבי.
היו"ר עמנואל זיסמן
אלפי כיתות!

מרים בן-פרץ; אלפי כיתות. זה כמובן הדבר היקר ביותר

ובעייתי.

רובי ריבלין; אלפי כיתות זה יותר מ-999.
מרים בן-פרץ
זה יותר מ-999.

רובי ריבליו; אנחנו קיבלנו דיווח שמדובר במאות כיתות.
היו"ר עמנואל זיסמו
את יכולה לומר לנו מתוך אלפי הכיתות האלה

איפה למשל המוקדים הכי גדולים שחסרות

כיתות?
מרים בן-פרץ
כמובן שבאיזורים הכפריים, יותר. בערים הרבה

פחות.

עבדל וואהב דראושה; גם באום אל פחם, גם בנצרת חסרות כיתות.
מרים בן-פרץ
כן, אבל לא בצורה כל כך חמורה. גם בביקורנו,

ואני ביקרתי לא רק בבקה אל גרביה, אני מדברת

עכשיו על הבינוי.

היו"ר עמנואל זיסמו; יהיה לנו דיון על הדו"ח הזה בזמן הקרוב ביותר.

אני לא עושה שום הפרדה, לא אתנית ולא לאומית.

אנחנו נקיים דיון נפרד על הדו"ח.

עבדל וואהב דראושה; תוכנית החומש הראשונה שפרופ' בן-פרץ מדברת

עליה היתה כוללת את כל הסקטור הערבי, כולל

הנגב. פרופ' בן-פרץ מדברת על התוכנית הראשונה. לא על השניה.

קריאה; השאלה היא האם בוצעה בכלל התוכנית הזאת.

היו"ר עמנואל זיסמו; פרופ' בן-פרץ אומרת שכ-50% ממנה בוצעה. אני

מבקש לאפשר לישיבה להתנהל בצורה מסודרת.

אני לא במקרה שאלתי. אני רוצה לדעת מהם 50 האחוז. אני מבקש מפרופ' בן-פרץ

להשלים מהם הדברים העיקריים ב-50% הנותרים. הרי צריך גם לדבר על הדו"ח.
מרים בן-פרץ
אני מדברת על הבינוי. אני רוצה, על מנת לסבר

את האוזן, כמי שמבקרת במגזר הערבי במוסדות

החינוך, שלא יתקבל רושם שאין שם בניינים תקניים ואפילו בניינים מאד יפים. גם

בטייבה, גם בבקה אל גרביה.



עבדל וואהב דראושה; אני מבקש לשאול שאלה. דיברת על "שחר", מה

המצב היום! האם היום יש תוכנית "שחר" שווה

בסקטור הערבי ובסקטור היהודי?
מרים בן פרץ
ודאי שלא. ההמלצות האלה עוד לא בוצעו. אנחנו

עכשיו דגים בהמלצות, אני מספרת עליהן. אני

רוצה להזכיר לכל החברים, מי שאיננו מגיע לחיפה, חיפה כאילו נמצאת מחוץ

לתחום של המדינה.

היו"ר עמנואל זיסמן; למה את אומרת כך?

מרים פרץ; לי תמיד אומרים, לך קל לבוא לירושלים, אבל

להגיע לחיפה זה קשה. מה שרציתי לומר ביחס

למבנים במגזר הערבי - בית-הספר היותר יפה, היותר משוכלל, היותר מתקדם

בחיפה הוא בית-ספר שנבנה במיוחד עבור המגזר הערבי. אני חושבת שהוא יהיה

לתפארת החינוך בכלל.

היו"ר עמנואל זיסמן; פרופ' בן-פרץ, אני מבקש בכמה דקות להגיד לנו

מהן המסקנות ומהן ההמלצות.
עבדל וואהב דראושה
בית-הספר היפה ביותר במדינה הוא באום אל

פחם. אבל הוא היחידי וכולם לומדים מתחת

לעצים. מה זה עוזר ליי
מרים בן-פרץ
לא. לא כולם לומדים מתחת לעצים.

היו"ר עמנואל זיסמו; דרך אגב, השר היה צריך לבוא בתשע, הוא עוד

יגיע. אבל מאד משונה לי שיתר עובדי משרד

החינוך לא נכנסו בלעדיו.
מרים בן-פרץ
אני אעבור להמלצות. ההמלצות מתמקדות

באותם התחומים שגם לא שופר המצב באופן

משמעותי על בסיס הדו"ח הראשון, עניין החינוך המיוחד. כל החומר מונח לפניכם.

אני לא עומדת לקרוא את זה. מדובר כאן בתקנים. על מה אנחנו מדברים? על

כוח-אדם שיתנו את השירות ועל סביבה פיזית שבה השירות הזה יוכל להנתן.
רובי ריבלין
פעם היה רמטכ'יל בצה"ל, עשו תרגיל ראשון

בצה"ל בשנת 1956. אני לא רוצה להזכיר את

השמות שלהם, אבל הרמטכ''ל היה לסקוב. אז הוא בא וביקש מאנשים שיתנו הערות

על איזשהו מקום. הוא אמר לאחד הגנרלים הגדולים שהיום הוא חבר-כנסת, תראו,

קודם כל חסר לי מקום. ב', חסרים לי אנשים. אז הוא ענה, אם חסר לך מקום, מה

אתה צריך עוד אנשים!
מרים בן-פרץ
תרשו לי רק עוד מלה לומר. לכן, כל ההמלצות

בכל התחומים מדברות על מבנים, על הכשרת

כוח-אדם. עוד נקודה אחת שעלתה בצורה חזקה בדיונים - יותר התחשבות בצרכים

התרבותיים היחודיים של המגזר הערבי. דבר שבא לידי ביטוי בהמלצות שלנו

בעניין תוכניות הלימודים, בעניין למשל הכשרת המורים בעבודתם המעשית במירב

האפשרות בבתי הספר הערביים. ניצול יותר מלא של הלשון הערבית למשל במבחנים



שנותנים. אלה הן שלוש הנקודות המרכזינת: הבינוי, הכשרת. כות אדם וההתחשבות

בצרכים המיוחדים.
תאשם מחמיד
ההמלצות החדשות האלה, האם הוחל בביצוען או

עדיין לא? כי מדובר פה בהמלצות הוועדה משנת

1998. אני הייתי בוועדה הזאת, כשהשר המר ז"ל קבע שעד סוף פברואר תהיינה

ההמלצות האלה. מאז פברואר ועד היום עברו הרבה מים בירדן. השאלה היא האם

נעשה משהו מאז? האם איזשהי המלצה מומשה מאז?

היו"ר עמנואל זיסמן; השאלה ברורה. בבקשה.

מרים בן-פרץ; אני מבקשת מכל החברים היושבים פה לזכור

שהוועדה הזו הכינה את התוכנית. היא איננה

מופקדת על הביצוע. אבל גם ה שר המר המנוח, גם השר לוי יבדל"א, היו מודעים

לצורך להקצות את התקציבים. כי אחרת זה רק אותיות על הנייר.
היו"ר עמנואל זיסמן
אבל השר לוי בעל-פה או בכתב אימץ את

ההמלצות האלה? הוא הודיע לך על כך?

מרים בן-פרץ; כן. השר אימץ את ההמלצות. הוא גם הודיע זאת

לחברי הוועדה הזו ואמר את זה. הוא אימץ.

עבדל וואהב דראושה; הוא אמר את זה. אבל הוא אמר שאין לו כסף.
מרים בן-פרץ
אפילו תרגמו את ההמלצות ללשון מספרים.

מדובר במיליארדים.
עבדל וואהב דראושה
מיליארד ורבע.

היו"ר עמנואל זיסמן; הוא אמר פה בוועדה, כפי שח"כ דראושה אמר, זה

היה ב-20 לאוקטובר, שהוא זקוק ל-1.25 מיליארד

לחמש שנים. והוא אמר שיש דברים מסויימים בדו"ח שאת מציגה שאפשר גם

מהתקציב הרגיל. אבל רוב רובם של הדברים הם מתקציב מיוחד. הוא הולך

לממשלה ואנחנו עוד מעט נשמע מה קרה.
עבדל וואהב דראושה
הוא ביקש את העזרה שלנו.
מרים בן-פרץ
חבל מאד שראשי האגפים השונים לא יושבים

כאן. הם יכלו לספר לחברי הכנסת מה קורה.

היו"ר עמנואל זיסמן; הם היו צריכים להיות פה בשעה 08:29.

נעמי חזן; פרופ' בן-פרץ, שלוש שאלות, ברשותך. שאלה
ראשונה
הצבעת על שלושה מרכיבים. המרכיב

המבני, המרכיב של הכשרת מורים והמרכיב של תוכנית לימודים. האם לדעתך אתם

איזנתם היטב את שלושת המרכיבים האלה? הדו"ח הזה נשמע דו"ח מאד פיזי

והרבה פחות מדי לטעמי תוכני. זו השאלה הראשונה.
השאלה השניה
האם הוועדה עבדה על עקרון של

העדפה מתקגת לחינוך הערבי? משום שזה מתבטא וחייב להתבטא בתקציב. האם

במסגרת ההמלצה שלכם אמרתם במפורש שמדובר בהעדפה מתקנת!
השאלה השלישית ולטעמי החשובה ביותר
האם

עמדה בפני הוועדה המטרה להגיע לשיוויון בתוצאות של החינוך! האם כל ההמלצות

של הוועדה כוונו למטרה הזאת!
תמר גוז'נסקי
אני מבקשת להוסיף את השאלה הבאה. אנחנו דנו

בוועדה הזאת וגם בוועדה לגיל הרך ובמקומות

אחרים, בנושא הכואב של המחסור בכל אנשי המקצוע שמלווים את ההוראה. אני לא

מדברת דווקא על מורים. מדובר היה על פסיכולוגים ועל קלינאי תקשורת, על

מרפאים באמנות במיוחד לחינוך המיוחד, אבל לא רק לחינוך המיוחד. השאלה שלי

היא: האם ראשי המוסדות להשכלה גבוהה שותפו בנושאים האלה! זאת אומרת,

האם הם היו שותפים והאם הם מתכוונים מצדם לעשות משהו! כי הרי בסופו של

דבר, אם יש מגבלות למשל על קבלת סטודנטים לקלינאות תקשורת וכוי, המאמצים

שלנו לא מזיזים שום דבר. האם, למשל, המחסור בפסיכולוגים הוא מחסור בתקנים

או מחסור שחסר פשוט פסיכולוגים חינוכיים! זאת אומרת, השאלה שלי היא, עד

כמה הייתם מקושרים לאקדמיה ומה בדיוק חסר, תקנים או פשוט אנשי מקצוע!

עבדל וואהב דראושה; אני מעריך את מה שעשתה הוועדה, אבל הבעיה

היא יותר בביצוע. כיוון שהיו המלצות טובות של

הוועדה הראשונה וגם של הוועדה השניה. לא כל המלצות הוועדה הראשונה יושמו.

אנחנו שמענו שרק 50% מההמלצות יושמו. גם כשהיה שר עם רצון טוב, השר

רובינשטיין ביצוע 50% היום, ההמלצות החדשות, הוועדה שהמליצה המלצות

חדשות ואני רואה מה יש בתקציב לביצוע ההמלצות החדשות לגבי תוכנית החומש

החדשה, יש לי ספק רב עם השר יצחק לוי שיבצעו 100/0 או 20% מהתוכנית החומש

החדשה. כיוון שאני ראיתי שבתקציב יש ירידה דרסטית בציפיות שלנו וגם

מהבטחות השר. גם בקשר לבניה, גם בקשר לתוכניות.

היו"ר עמנואל זיסמן; ח"כ דראושה, יש לי בקשה אליך. תגיד את

הדברים האלה כשיהיה פה עוד מעט השר. הוא

יבוא עוד מעט. אני מבקש שתחזרו על הדברים האלה. בוא נסתפק בזה כרגע.
עבדל וואהב דראושה
אני רוצה לומר לגברת בן-פרץ. ההמלצות שלכם

הן המלצות טובות. האם את חושבת שההמלצות

הללו יפתרו את הבעיה של הפער הקיים בין מערכת החינוך הערבית והיהודית במשך

חמש שנים!
האלה אספניולי חזן
בוקר טוב לכולם. אני מבקשת ראשית להודות

לפרופ' בן-פרץ על העבודה שנעשתה, למרות שיש

לי הסתייגויות מכל ההמלצות, פרופ' בן-פרץ יודעת. יש לי שאלה. אני יודעת שהרבה

מאנשי המשרד ישבו בתור חברי ועדה, מנהלי אגפים ישבו בתור חברי ועדה והם

שהיתוו את המדיניות של הוועדה באיזשהי מידה, כי הם היו הרוב. השאלה שלי

לפרופ' בן-פרץ עד כמה בעצם נלקחו, באיזה אחוז, אפשר להגיד, נלקחו הצרכים

לעומת היכולת של המשרד לביצוע! עד כמה שאני יודעת, ותתקני אותי אם אני

טועה, עד כמה שאני יודעת שהצרכים של המשרד נלקחו בחשבון אפילו יותר

מהצרכים של החינוך הערבי.
טאלב אסנע
שתי שאלות קצרות. לגבי התוכנית הראשונה, אני

הבנתי שהיא לא מומשה במלואה, אלא באופן

חלקי. האם העדר המימוש המלא זה העדר אפשרות, מסיבות תקציביות או מסיבות

אחרות? למשל, נדרשים אנשים מקצועיים להוראה או אנשי מקצוע, מומחים שלא

היו קיימים בעקבות זאת בשאר הסעיפים וההמלצות לא מומשו. הדבר השני, יש לנו

תוכנית חדשה. האם התוכנית החדשה מתייחסת לאותם סעיפים גם או חלקים שלא

מומשו או מתייחסת לדברים נוספים חדשים שלא היתה התייחסות אליהם בתוכנית

החומש הקודמת?

ראונק נאטור; אני ראונק נסור מארגון "שתיל". אני מרכזת

החינוך המיוחד במגזר הערבי. יש לי שאלה לגבי

החינוך המיוחד. כולנו יודעים שחוק חינוך מיוחד אמור להיות מיושם בסוף שנת

הלימודים הנוכחית. האם בהמלצות של הוועדה נלקחה הנקודה הזאת בחשבון?

ומדוע אין התייחסות לעניין ההסעות, שגם הן במצב קטסטרופלי במגזר הערבי ומאד

מסוכן? בקטע של איתור הילדים, אני רואה שנכתב בדו"ח שיעשו מאמצים לאיתור

הילדים, כאשר זה חלק גדול מהבעיה הכואבת של הילדים האלה. מדוע אין פירוט

איך לעשות את זה? אם כן צריך לעשות מאמצים, מדוע אין התייחסות למכונים

להתפתחות הילד שהם חלק מרכזי באיתור הילדים בהמלצות שלכם?

עומרי קאופמו; אני עומרי קאופמן מהאגודה לזכויות האזרח. אני

לא רוצה לקלקל אצת מצב הרוח במסגרת התכנים

החשובים שפרופ' בן-פרץ מעלה, אבל הייתי רוצה להוריד את הדיון קצת לשיקולים

יותר פרוזאיים. שיוויון עולה כסף. זו לא המצאה שלי. נשיא בית-המשפט העליון

קובע שאפליה על בסיס לאום פוגע בכבוד האדם וחירותו, פוגע ברעיון של מדינה

שיוויונית מלכתחילה. הסיטואציה הזו שבה המספרים ידועים, המספרים נאמרו פה

סביב השולחן הזה. תוכנית החומש עלותה הוערכה ב-1.25 מיליארד שקלים. שני

הדו"חות האחרים לגבי החינוך הבדואי בצפון ובדרום הוערכו ב-500 מיליון שקלים.

אנחנו מחזיקים במכתב מהשר מלפני חודשיים שבו הוא מתחייב שיוענק תקציב

מיוחד לשלב ראשון, לשנה הראשונה ו3וך חודש. מאז עברו חודשיים. כתבנו מכתב

חדש ונוסף לשר. טרם קיבלנו את התגובה שלו. אני מבין גם שנציגות של המשרד לא

נמצאת סביב השולחן הזה, כך שאני לא יכול לקבל תשובות. (קריאות ביניים.)
היו"ר עמנואל זיסמן
ההערות שהעירו לך הם בעניין שיוויון. הם

אומרים שלמען השיוויון, כשיבוא השר באופן

שווה והוגן, כולכם תעירו את הערותיכם. אם יש לך שאלה על הדו"ח, בבקשה.

עומרי קאופמן; אני אעצב את ההערה שלי לשאלה. האם פרופ'

בן-פרץ יכולה להשכיל אותנו מה יקרה בוועדה

הבאה, בוועדת החומש השלישית כשתצטרך להתמודד עם הסיטואציה במידה

וההמלצות החשובות שאת ממליצה עליהן לא יאכפו ולא ימצא גם להן תקציב?
היו"ר עמנואל זיסמן
בבקשה, פרופ' בן-פרץ.

מרים בן-פרץ; אני אתחיל מהשאלה הזו. אמרו כבר חכמים

שמאז שחרב בית המקדש למי ניתנה הנבואה. אני

לא מתכוונת להתנבא מה יהיה בוועדה הבאה. אני אתייחס לשאלות האחרות. אני

אתחיל בשלוש השאלות הראשונות. האם היה איזון בין המרכיבים השונים? לא היה

איזון. הסיבה היא שגם במנדט שהוועדה קיבלה לא נכלל עניין תוכניות הלימודים

שטופל בצורה הרבה יותר משמעותית בתוכנית החומש הקודמת ואכן בוצע בצורה



בהחלט יפה. יש אדם מיוחד באגף תוכניות לימודים שממונה על תוכניות הלימודים

האלה, חוקר מהמגזר הערבי. יש הרבה מאד צוותים שעובדים.. נעשתה עבודה יוצאת

מן הכלל במגזר עצמו בפיתוח תוכניות. לכן, אצלנו, למרות שראש האגף והסגנית

שלו שאחראית לתוכניות באגף במגזר הערבי הופיעו בפני הוועדה, העבירו לנו חומר.

הנושא הזה נכנס בהקשר לנושאים האחרים, כגון החינוך המיוחד או בנושאים

אחרים שיש צורך בתוכניות יחודיות, אבל לא קיבל את אותו המשקל כמו עניין

הבינוי ועניין הכשרת כוח אדם. זה בעניין השאלה הראשונה.

האם אנחנו נקטנו מבחינת עקרון בעקרון של

העדפה מתקנת! אני חושבת שכן. אני מצטערת, החוברת הזו בסך הכל דקה מאד

וחבל שלא כל חברי הכנסת קיבלו אותה, מפני שהיא מפרטת יותר. זה גם עונה

לשאלה שלך. העקרון הראשון שהנחה את הוועדה הוא היענות לצרכים של המגזר

הערבי בתחומי החינוך, בהם התבקשה הוועדה לטפל. זאת על פי משקל המגזר

באוכלוסיה, במגמה לסגור פערים קיימים. לא ניתן לסגור פערים בלי אפליה מתקנת.

נעמי חזו; אם יותר לי לתקן, העדפה מתקנת ולא אפליה.
מרים בן-פרץ
העדפה. אני מקבלת את ההערה. העדפה מתקנת.

שיוויון בתוצאות, מתי הוא עשוי להיות מושג?

מכיוון שתחום ההתמחות שלי הוא תוכניות לימודים וגס הכשרת מורים, שיוויון

בתוצאות זה נושא בעייתי. הוא לא מקבל את פתרונו רק על-ידי בניה או הקצאת

תקציבים, ואפילו לא על-ידי כוח-אדם. זה תהליך. לא הגיעו לשיוויון בתוצאות

עדיין בשום מדינה שבעולם. אבל אנחנו חותרים לזה. תראו, אם מותר לי, כבוד יו"ר

הוועדה לומר משהו אישי.

עבדל וואהב דראושה; מי חותר לזה?

מרים בן-פרץ ; אני מדברת על מה שהוועדה חתרה.

עבדל וואהב דראושה; הוועדה חותרת. אבל אנחנו מדברים על הממשלה,

שצריכה להקצות לזה תקציבים.
מרים בן-פרץ
אני רוצה לומר לכם משהו מה"אני מאמין"

האישי שלי. אין דבר שיותר כואב לי אישית

מהיכרות עם צעירים, ואפילו עם מבוגרים, שנחסמה דרכם למה שקרוי מימוש עצמי

בגלל המקום שבו נולדו, המגזר שבו נולדו וכוי. אותי אישית מריץ העניין הזה. יש

הבדלים במוטיבציות, בכשרונות, בהרבה דברים, בהעדפות אישיות. זה בסדר. אבל

לא יתכן שההבדלים ינבעו מסיבות שהן במקרה של איפה נולדתי ומי היו הורי. נגד

זה אנחנו רוצים לפעול. אבל זה תהליך.

נעמי חזו; כמה זמן התהליך הזה צריך להמשך?

מרים בן-פרץ; אני מציעה שנדבר על זה אחר כך.

עבדל וואהב דיאושה; זאת לא הדעה של הממשלה.

מירים בן-פרץ; אם אתם שואלים אותי ריאלית ביחס להמלצות

האלה מה הן עשויות להשיג, כי גם אתה שאלת

את השאלה הזו - אני כן מאמינה שאם ימצאו הבניינים הנאותים, המורים



והמנהלים המתאימים, ובמיוחד כוחות העזר שהם גם לאיתור, למשל, שזה מחייב

הכשרה מיוחדת, ואנחנו גם ציינו את המוסדות שצריך להקים לצורך זה, על מנת

להחיל את חוק החינוך המיוחד במלואו תוך חמש שנים גם במגזר הערבי.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מבקש לשאול אותך עכשיו שאלה קצת קשה.

את שמעת גם ממני דברים ברורים ממני. אפשר גם

להוכיח במעשים, שמה שאני אומר גם עשינו בוועדה. אבל נניח שיהיו 1.25 מיליארד

שקלים. נדרוש התחייבות כזאת. יש בחירות עכשיו. אז יכולים גם אני, גם חברי

הכנסת האחרים, יהודים וערבים, להגיד - אנחנו נתמוך בראש ממשלה שמתחייב

שעם כניסתו לתפקיד הוא מבצע את התוכנית הזו במלואה.

מרים בן-פרץ; כל הכבוד.

היו"ר עמנואל זיסמו; הנה אני אומר לך, מאחר ואני לא תומך באף אחד

לראשות הממשלה, אני לא מפלגתי, זה אחד

התנאים לתמוך. השר ראה שאין אף אחד ממשרד החינוך. הוא שאל מדוע. אמרנו לו

שלא יכול להיות דבר כזה. הפקידים היו צריכים להיות פה לפני שמונה וחצי. אני

מבקש לשאול אותך שאלה. נניח שיהיה הכסף הזה. האם בדקתם באיזו מידה

הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר? אני אסביר לך למה. אני לא יכול להוכיח את

זה, אבל יש לי תחושה קשה. אני למשל בטוח שבנצרת נותנים עדיפות לחינוך. אני

אחראי על מה שאני אומר. א' הייתי שם, בי, ראיתי. אני לא נוקט עמדה למען

גירייס או נגד ג'רייס. אני בעד ג'רייס. אבל אני בעד נצרת. אני נותן דוגמא. אני

קובע שיש מקומות, רשויות, ששם בכלל לא מקציבים ממה שיש להם לחינוך. זה דבר

חמור מאד.

עבדל וואהב דראושה; אני אתקן אותך. מרבית התקציב של הרשויות

המקומיות הערביות מוקדש לעניין החינוך, בכל

הרשויות המקומיות. היית במקומות שונים. ראית שכולם מקדישים לעניין החינוך.

גם נצרת.

היו"ר עמנואל זיסמו; בנצרת הייתי יחד אתך. למה אני אומר את הדבר

הזה? אני מסכים עם מה שאתה אומר. כי הדבר

הזה קיים גם ברחוב היהודי. יש הבדל בין אשקלון ששם יש יום חינוך ארוך, בגלל

שהם מקציבים מתקציבם, לבין מקומות אחרים. אני מקדם בברכה את שר החינוך,

מר לוי. אני רואה שחזרת לבד, בלי הפקידים.

יצחק לוי. שי החינוך התרבות והספורט; יש כנראה אי הבנה לגבי השעה. גם אני

טעיתי בשעה.
היו"ר עמנואל זיסמן
אמרו לי שתבוא בשעה תשע, ואתה איחרת

בעשרים וארבע דקות.

יצחק לוי, שר החינוך, התרבות והספורט ; לי אמרו לבוא בשעה תשע וחצי. כנראה

שגם אצל פקידי משרד החינוך יש אי

הבנה לגבי השעה. האנשים בדרך.

היו"ר עמנואל זיסמן; כבוד השר, אנחנו התחלנו את הישיבה בזמן.

ידעתי שאתה תבוא. אמרו לי בשעה תשע. אין



בעיה. אבל לגבי הפקידות אס היתה אי הבנת, כי הפקידות תמיד נמצאת פה. הדובר

פתח את הדלת לפני שלושת רבעי שעה.

יצחק ליי, שי החינוך התרבות והספורט: הדובר שלי תמיד מגיע כשעתיים לפני

האירוע. זה דבר קבוע.

היו"ר עמנואל זיסמו; אני רוצה להכנס מיד לעניין. אם היתה אי הבנה

לגבי הזמן אז אני מצטער. אני רוצה להגיד מה

היה עד עכשיו. אני ביקשתי מפרופ' גברת בן-פרץ למסור על הדו"ח. היתה שורה של

שאלות גם מחברי כנסת וגם לא מחברי כנסת לגבי מה הושג בתוכנית החומש

הקודמת. פרופ' בן-פרץ אמרה שכ-50% הושג מהדו"ח הקודם. ביקשנו ממנה להדגיש

מהם הדברים ב-50% שלא הושגו. היא גם מסרה פרטים והשיבה לשאלות. בקשתי

אליך היא כזאת. הדו"ח נהיר לנו. קראנו אותו. שמענו דברי הסבר, קיבלנו תשובות.

עכשיו אנחנו נמצאים בנקודה כזאת. ב-20 לאוקטובר, בפתיחת מושב החורף של

הכנסת אתה היית כאן בשורה של נושאים. אז סוכם שאנחנו נקיים דיון על תוכנית

החומש במגזר הערבי. בתיאום אתך גם סיכמנו שיהיה דיון נפרד על המגזר הבדואי

ועל המגזר הדרוזי וזה יהיה בקרוב. אנחנו לא עושים שום הפרדות, אני חוזר על זה,

לא אתניות ולא לאומיות. טכנית מעשית יותר נוח לנו לדון בכל דו"ח ודו"ח בנפרד

וזה מתואם אתך.

שנית, כשאתה הופעת כאן אתה דיברת על כך

שאתה הולך לממשלה כדי לקבל 1.25 מיליארד לחמש שנים.

יצחק לוי, שי ובחינוך. התרבות והספורט; לחמש שנים. הלוואי וזה היה בשנה.

היו"ר עמניאל זיסמו; כן. אתה גם אמרת שיש דברים מסויימים שאפשר

לספוג מהתקציב השוטף של משרד החינוך. אבל

את הדברים העיקריים בתחום הבניה והפיתוח והתנאים הפיזיים, הצפיפות בכיתות

והבטיחות, חינוך מיוחד וכוי, את כל הדברים האלה אתה לא יכול להשיג בתקציב

השוטף והרגיל. אגב, אני מנצל את ההזדמנות כדי להגיד, כל הזמן אומרים שתקציב

החינוך הוא השני בחשיבותו והשני בגודלו. זה נכון. אבל צריך לקחת בחשבון,

אפשר להתווכח אתך על כמה מאות מיליונים, אנחנו מתווכחים אתך ונתווכח אתך,

אבל שני שליש ויותר הולך למשכורות.

יצחק לוי. שר החינוך התרבות והספורט; 18 מיליארד. 80% זה למשכורות.

היו"ר עמנואל זיסמו; אז יש לך 2-3 מיליארד שאנחנו יכולים להתווכח

אתך לא רק בנושא המגזר הערבי, אלא גם

בנושאים אחרים. אבל להגיד שיש לך תקציב של 21 מיליארד זה פשוט לא מדוייק.

אני רוצה להיות הוגן. אנחנו מתמודדים אתך בכל מיני נושאים, צריכים להתמודד

בצורה הגונה והוגנת. מה שהולך למשכורות ולתנאים סוציאליים לחיזוק מעמדו של

המורה זה עובדה קיימת. בקשתנו היא שאתה תגיד לנו מה קרה עם זה שפנית

לממשלה, איך יוגשם הדו"ח הזה. קח בחשבון שהממשלה הקודמת הגשימה רק 500/0

מן הדו"ח. אולי שתי ממשלות, שני שרי החינוך. אחד קצת יותר.

עבדל וואהב דראושה; אני מבקש להשלים. מה יושם בפועל מתוכנית

החומש הזאת?



יצחק לוי, שי החינוך, התרבות והספורט; רבותי, בוקר טוב. אני מבקש שוב

סליחה על האיחור. אצלי רשום בתשע

וחצי. אני מודה ליו"ר הוועדה על כך שהוא העמיד את התקציב של המשרד באור

נכון. בדרך כלל, אם עושים את חלוקת העוגה זה 18 מיליארד לשכר, מיליארד אחד

לתמיכות ועוד מיליארד אחד לכל מיני דברים אחרים. שם נכנס חלק מהתרבות

והספורט והטלוויזיה החינוכית והכל. אין כמעט משחק בתוך התקציב שאפשר

להגיד של מאות מיליונים. יש אולי של מיליונים או של עשרות מיליונים בשנה. אין

אפשרות לנייד מאות מיליונים בשום פנים ואופן. אין כזה דבר.

עכשיו אני חוזר לנושא של הוועדות. היו שלוש
ועדות
ועדת בן-פרץ, ועדת כץ והוועדה של בדואים צפון, של ד"ר גולדשטיין. השבוע

ביקשתי ממר אברהם מועלם, שהוא היועץ שלי לענייני מיעוטים, להקים ועדת חומש

לדרוזים.
נעמי חזן
אוספים דו"חות של ועדות או שמקבלים גם

תקציבים ליישומם!

יצחק לוי, שר החינוך התרבות והספורט; אני תיכף אגיד. נשאלתי שאלה. אני

מבין שיש חוסר סבלנות.

היו"ר עמנואל זיסמו; כבוד השר משיב. יש בעיה קשה עם הדרוזים. הם

הוזנחו על-ידי הממשלה הקודמת, על-ידי כל

הממשלות.

יצחק לוי, שר החינוך התרבות והספורט; אנחנו הקמנו ועדה, כי תוכנית החומש

הקודמת הסתיימה כרגע. הקמנו ועדה

חדשה לתוכנית חומש לדרוזים. כן שההתייחסות שלי היא לשלוש הוועדות בלבד,

לערבים, בדואים דרום, בדואים צפון. אני רוצה לחלק מבחינה תקציבית את העניין

לשני חלקים, לבינוי ולפדגוגי. הבינוי יבוצע במאה אחוז, על פי שלושת התוכניות.

עבדל וואהב דראושה; בתוכנית, אדוני, מאה כיתות לשנה הבאה. זה לפי

החישובים שלך, בפגישה אתך, 148 כיתות לפי

תוכנית החומש.

יצחק לוי, שר החינוד, התרבות והספורט; נכון. אנחנו נוסיף אותן.

עבדל וואהב דראושה; אבל בתקציב מדובר במאה כיתות.

יצחק לוי, שר החינוד, התרבות והספורט; אמרתי לכם, אנחנו נמצא את הדרך.

בתוכנית היו 148 כיתות והשגנו 100

כיתות. התוכנית היא ל-148 כיתות. אני רוצה לומר לגבי הבינוי. היתה ישיבה אצלי

של חלק מהנוכחים כאן, חלק אינם נוכחים כאן. אז אני מסרתי את המספרים בצורה

מדוייקת ואמרתי שחסרים לי לשנה כ-40 חדרים מתוך 250 כדי למלא את המאה

אחוז. אני אומר לכם, נמצא אותם בתוספת של הפיס. אני לוקח על עצמי לגמור את

הבינוי במאה אחוז. אמרתי. עכשיו, אמרתי לכם כבר שיש לי 750/0. הראיתי לכם

בתקציב שיש לי כבר 750/0 של הבינוי. הראיתי לכם את זה. הראיתי לאלה שהיו אצלי

בלשכה. הראיתי את זה במספרים יחד עם מר שמחה שניאור, יו"ר מינהל הפיתוח

שלא נמצא כאן כרגע. אמרתי לו לא לבוא כי אין צורך. כי את הדבר הזה כבר עשינו,



עשינו את זה אצלי בלשכה. בנושא הבינוי מדובר במאה אחוז. בניית כיתות, גנים,

החלפת הדליקים, כל נושא הפיתוח.
עבדל וואהב דראושה
בזמנו דיברנו על 148 כיתות ועוד הדליקים.

יצחק ללי, שי ולחינוך, התרבות והספורט; ח"כ דראושה, אם אני אהיה שר החינוך

בשנת הלימודים הבאה בסוף שנת

התקציב, אני חושב שהסיכוי רב מאד, אז תזמין אותי עוד פעם ונדבר. אני מתכנן

בכל אופן תוכנית חומש לחמש שנים שאני מבצע. לכן, אני מתכונן להיות כאן ולבוא

ולדווח לכם כל שנה על הביצוע.
נעמי חזו
או לתקוף את שר החינוך הבא או שרת החינוך

הבאה.

יצחק לוי, שי החינוך. התרבות והספורט! עכשיו אני רוצה לדבר על הצד הפדגוגי.

כי על הצד של הבינוי אני נתתי תשובה.

בצד הפדגוגי אין לנו את כל התקציב. אמרתי את זה גם בישיבה הקודמת.
עבדל וואהב דראושה
בעניין הבינוי, אדוני, יו"ר הוועדה, תרשה לי

להקשות קצת. כיוון שאני קיבלתי תשובה

לשאילתא רק לפני ימים אחדים מסגן השר שאומר שאנחנו נוסיף מאה כיתות לפי

תוכנית החומש. כפי שאני מבין, 100 כיתות זה כ-60% מהתוכנית.

יצחק לוי, שי החינוך, התרבות והספורט; לא. זה לא 60% .מדובר בתוכנית של

בערך 250. יש לנו 200. יש לנו 100

מהשוטף ו-100 מהתוספת בערך.
עבדל וואהב דראושה
אז למה הוא כתב לי 100?

יצחק לוי. שי החינוך. התיבות והספורט: כי זה מה שכתוב בתקציב. אני אומר לך,

אני אמצא את הנוספים.

עבדל וואהב דראושה; האם זאת אומרת שעד התקופה ינואר למשל

יקבלו ראשי הרשויות המקומיות הודעה על מספר

הכיתות!

יצחק לוי, שי החינוך. התיבות והטפויט; על 200 כיתות. עוד 50 במשך השנה. יש

לי שני מקורות שאני רוצה להשלים

איתם. אחד, אותו סכום שהממשלה החליטה להוסיף לכל נושא הצפון. אני בנושא

הצפון ראשון לוקח להשלים את התוכנית הזאת. יש כ-600 מיליון שקלים שהממשלה

החליטה להוסיף לצפון. לא רק קו העימות, אלא כל הצפון. מתוך 600 מיליון שקלים

יש נתח של משרד החינוך. משרד החינוך יקצה מהכסף שלו. אין לי את זה עכשיו

בתקציב. לכן אני אומר, סגן השר צודק. סגן השר אומר, אם אתה צריך להגיד

חסרים לי 150, כמה יש לי עכשיו, הוא אומר לך 100. זה נכון. זה מה שיש היום

בתקציב חוץ מה-100 השוטפים, וזה ה-200 מתוך ה-250. אני אומר לכם, אנחנו

נשלים את ה-50. כלומר, בבינוי המדיניות שלנו, הכוונה שלנו, העבודה שלנו זה בינוי

לעשות מאה אחוז.

עבדל וואהב דראושה; כמה כיתות יש בתקציב השוטף לחינוך הערבי?



רובי ריבלין; הכוונה של משרד החינוך. לא של הממשלה.
עבדל וואהב דראושה
אדוני השר, יש מספרים שנזרקו שיש ביניהם

הבדלים גדולים. בלי תקציב לתוכנית החומש.

בתקציב השוטף, כמה כיתות תבנינה השנה?
אברהם מועלם
קודם כל, צריך לומר שהתקציב השוטף-

יצחק לוי, ש' החינוך התרבות והספורט; הדובר הוא מר אברהם מועלם. הוא

היועץ שלי לענייני המיעוטים.

אברהם מועלם; התקציב השוטף, על פי הנחיות השר, הוא תקציב

מתוגבר. דהיינו, בסך הכל מעוגת התקציב, 30%

מכלל תקציב הפיתוח הוא באמת בסקטור הערבי, שזה נותן 310 כיתות מהתקציב

השוטף, שהוא ממילא מתוגבר. כלומר, זה לא על פי החלוקה הרגילה. תוסיף לזה את

התוספת המיוחדת על פי ההסכם עם האוצר, של המאה, בעצם יש עוד 13, סן הכל

זה 420 כיתות מתוקצבות בשנת 1999 בתקציב מיוחד, פלוס התקציב השוטף. 420

כיתות.
ולאשם מחמיד
שאלה קטנה בעניין הבניה, אדוני השר. האם

אדוני מתחייב בפני הוועדה שאכן ל-200 כיתות יש

תקציב?

יצחק לוי, שר החינוך התרבות והספורט; כבר יש. תוספת.

האשם מחמיד; מתי אתה צופה שזה יתבצע אדוני? מתי ראש עיר

יכול להגיד לתלמידים שלו או מנהלי בתי ספר

יגידו לתלמידים, זה יתבצע תוך-?

יצחק לוי, שי החינוך. התרבות והספורט; אני מבקש להשיב על כך במכתב ליו"ר

הוועדה. אני חושב, לפי דעתי, או בחודש

הראשון או בחודש השני של השנה אנחנו נמצאים בתוכנית הבניה. אפשר פה להפיץ

אותה, היא תהיה מסודרת. להגיד, בבית הספר הזה כך וכך וכוי. זה בתנאי אחד,

שחברי הכנסת הנכבדים פה יתנו יד לאישור התקציב. כי אם לא, אז אני לא מתחייב.

אז לא יהיה לי. יש קושי. ברור שיש קושי. (קריאות ביניים.) אני בא לכאן כדי לדבר

על חינוך. אני לא בא לדבר על פוליטיקה. אני רוצה לומר אמת. אני לא רוצה שיגידו

לי בעוד שבועיים למה עוד לא שלחת מכתב ליו"ר ועדת החינוך, אתה הבטחת. אני

רוצה לומר את האמת. תאשרו או לא תאשרו, זו בעיה פוליטית. זה לא פה. אני רק

אומר את האמת. אנחנו יכולים לתת. ברגע שהתקציב יאושר אפשר לתת את התוכנית

השנתית. אם התקציב לא מאושר, צריך לתת תוכנית חודשית. כי כך אומר החוק.

אין לי תקציב מעבר לחודש. כל חודש יש לי לחודש. לכן, נוכל להגיד לכם, החודש

הזה נעשה כך וכך. זה הכל. אני אומר את זה עם כל הידידות ועם כל הרצון שכל

אחד יעשה בפוליטיקה מה שהוא חושב.
האשם מחמיד
בעניין של הבינוי, בכל ההמלצות של הוועדות,

שלוש הוועדות, אתה מתחייב ליישם ולבצע.
האלה אספניולי חזן
בעניין הבינוי יש לי הערה. אני לא מבינה את כל

המספרים שמצהירים עליהם עכשיו. האם לפי

הדו"ח שיש לנו מדובר רק על הצפון, אנחנו צריכים 314 כיתות חדשות לשנה. ועדת

בן-פרץ מדברת רק על החינוך הערבי בצפון ולא מדברת על הנגב. ועדת כץ מדברת על

הנגב. מר מועלם, אתה יודע שהבטחת הרבה דברים ואנחנו עדיין מחכים לקיום

ההבטחות. יש כאן 314 כיתות חדשות לשנה. לפי ההבטחה של השר וחברי הכנסת

שאיתם ישבנו, ויש לי את פרוטוקול הישיבה שאני מוכנה להביא, היתה הבטחה של

240 כיתות בשוטף ועוד 100 בכדי להגיע ל-340 ועוד 80 כיתות לנגב. עכשיו מדברים

על 100 ועוד 100 כיתות, 200 כיתות? אנחנו חוזרים אחורה.

יצחק לוי, שר החינוך. התרבות והספורט: אני מצטער שאת לא שומעת. זה בדיוק

המספר שדיברנו, 420. זה בדיוק מה

שמר אברהם מועלים אמר. את ממש מדייקת. ועדת בן-פרץ היא ועדה לכל החינוך

הערבי. היא לא ועדה לחינוך הערבי בצפון.

האלה אספניולי חזן; זה לא נכון. מדוע אם כן יש ועדת כץ?

יצהק לוי, שר החינוך. התרבות והספורט: ועדת כץ היא לבדואים. יש ערבים

במרכז ויש ערבים בהרבה מאד מקומות

בארץ. זה לא רק בצפון. ועדת בן-פרץ היא ועדה על כל הערבים בארץ. יש ועדת כץ

על הבדואים בדרום ויש ועדת גולדשטיין על הבדואים בצפון. אז נדייק. יחד זה 420

כיתות. אני אמרתי, אנחנו לוקחים על עצמנו לבצע את 420 החדרים האלה במאה

אחוז. אם התקציב עובר, לדעתי, הבקשה פה יכולה להתמלא בהקדם, או ינואר או

פברואר להגיש תוכנית פרטנית איפה בכל בית-ספר בונים. אם התקציב לא עובר,

תוכנית חודשית.
ראונק נאטור
אדוני השר, גם אם התקציב לא עובר יהיה תקציב

למשרד החינוך באופן חודשי. למה אתה לא

מתחייב לממש את ההמלצות?

יצהק לוי. שר החינוך, התרבות והספורט: כי אסור לי. האישור הוא לכל חודש. אז

חודשי, אני אמרתי, אני אתן חודשית.

ברור שבתקציב החודשי נבנה.
היו"ר עמנואל זיסמן
השר נתן תשובה בנושא הזה. אנחנו עוברים

לנושא הבא. אני רוצה כבר לומר לכם, ב-12

לינואר יהיה דיון על מזרח ירושלים ועל מערכת החינוך. זה מתואם גם עם השר.
נעמי הזו
אנחנו נקבל את הדו"ח לפני זה?
היו"ר עמנואל זיסמן
ח"כ נעמי חזן, במקום שתגידי אני מביעה הערכה

ליו"ר הוועדה שקבע דיון, שלא היה דיון כזה

בתקופת מר"צ והעבודה. יהיה דיון. תקבלי את כל ההמלצות גם בשפה הערבית.

במקום להגיד תודה על זה שמתקיים דיון היסטורי. (קריאות ביניים.)
נעמי חזו
האם נקבל את הדו"ח? אני מברכת על היוזמה.
היו"ר עמנואל זיסמו
נקבל את הדו"ח. כל דו"ח שאני אקבל גם את

תקבלי. את נושא הבניה סיימנו.
עזמי בשארה
אני לא בטוח שסיימנו. אתם מדברים במסגרת

התקציבים, זה נשמע כמו ועדת כספים. חשבתי

שיהיה דיון עקרוני על צרכי המגזר הערבי. אני אפילו לא בטוח לגבי המספרים

האלה, 314 ו-420. אני אפילו לגבי זה לא בטוח. אני חושב שאנחנו כל כך רחוקים

מהמושג העדפה מתקנת. אנחנו מתקרבים לשיוויון במשאבים. לא מדובר בהעדפה

מתקנת. אנחנו רוצים שההשקעה תהיה שווה. עדיין יש אפליה בהשקעה. אנחנו

עכשיו מנסים להשקיע כדי להתקרב לשיוויון. לא להעדפה מתקנת. איזה העדפה

מתקנת? זה שמתבטא כך שיש כסף יותר מאחוז האוכלוסיה בתקציב השנתי זה נכון.

אבל לא מדובר בהעדפה מתקנת. העדפה מתקנת היא כאשר אתה מגיע לשיוויון

בהשקעה ואתה מתחיל לקבל יותר. זו העדפה מתקנת. לא שנותנים לך השנה יותר

כסף כיוון שעשרים שנה נתנו לך פחות. אדוני יו"ר הוועדה, אני לא יודע אם בא לידי

ביטוי כאן כמה מקומות פה ערים מעורבות וכוי. הם צריכים בתי בספר שלמים.

למשל, עיר כמו עכו, כתבתי לך כמה פעמים.

היו"ר עמנואל זיסמו; נכון. אני גם מכיר. הייתי שם.
עזמי בשארה
אני לא יודע אם דבר כזה מתבטא כאן. יש את

הגידול הטבעי של האוכלוסיה שמתבטא בתקציב

השוטף. בתקציב הפיתוח, אם היינו יכולים לראות על איזה צרכים עונים כאן

בתקציב הפיתוח. השוטף נגיד גידול טבעי ודברים אחרים. אבל בתקציב הפיתוח,

הייתי מאד רוצה לראות איך מתחלקות הכיתות האלה. יש לי הערכה, תחושת בטן.

אני יכול להגיד לכמה כיתות זקוקים בעכו וכוי. יש לי הרגשה שזה מעט מדי.

מרים בן-פרץ; אני באמת מוחה על זה שראשי האגפים

הרלוונטיים לא יושבים כאן. מפני שאי אפשר

לענות על השאלות המאד רלוונטיות בלעדיהם.

עזמי בשארה; בשבילנו מה שחשוב זה יועץ לענייני מיעוטים.

רובי ריבלין; אם כל היועצים לענייני מיעוטים לא היו קיימים

בממשלה היינו יכולים לבנות עוד אלף כיתות

מרים בן-פרץ; יש לי תשובה לשאלה של ח"כ עזמי בשארה.

המספרים בעניין הבינוי הם תוצאה של פעילות

יחד עם הרשויות המקומיות. אחדים שאלו את השאלה הזו. זה כבר על בסיס משא

ומתן והדרישות של הרשויות.
עזמי בשארה
עם מי ישבו בעכו! עם מי ישבו ביפו! עם מי ישבו

בחיפה! כי שם יש בעיה קשה של סמים, של נשירה

מבתי הספר.

היו"ר עמנואל זיסמו; ח"כ בשארה, אמרת את דבריך. אם השר רוצה

להתייחס, בבקשה. ולא, אני רוצה לעבור לנושא

הבא. אני סבור שנושא הבינוי מוצה.

יצחק לוי, שר החינוך, התרבות והספורט; רבותי, אני אומר לח"כ בשארה,

האוכלוסיה הערבית נמצאת בכל מיני

צורות חיים. בכפרים, ערים וערים מעורבות. כולם זה אוכלוסיה ערבית והטיפול

בכולם הוא אותו דבר. אנחנו מדברים פה על תוכנית חומש. כלומר, זו תוספת, אם



אנחנו מדברים עכשיו נניח השנה על 400 חדרים אז זה 2,000 חדרים בחמש שנים. יש

כאן העדפה מתקנת, אם אכן בכל חמש השנים יבנו באותה רמה. אני אומר את זה

ובהחלט מסייג. מדובר פה בראיה לחמש שנים. אם אתה שואל אותי אם בשנה אחת

מדביקים את הפער, בטוח שלא. אין ספק. אין מחלוקת על זה. אם אתה אומר

שבשנה אחת עוברים להעדפה מתקנת, בטוח לא. מכיוון שהפיגור הוא כל כך גדול,

שבשנה הראשונה אנחנו הולכים ממש לצרכים הכי דחופים והכי בעייתיים והכי

קריטיים שצריך בשביל המערכת. אתה לא תראה, בהנחה ואני מניח כך, שאנחנו

בונים את כל 420 החדרים ב-1999, אתה לא תבוא ותגיד תראה, אנחנו רואים פה

מהפכה. אבל אתה תראה אותה אם אנחנו נעשה את זה במשך חמש שנים. אם נעשה

אותה במשך חמש שנים ונתמיד אתה תראה את הדבר הזה. זה דבר אחד.

דבר שני, לא היה טעם להביא את ראש מינהל

הפיתוח, כיוון שישבנו אתו. כלומר, הוא היה בישיבה אצלי עם חלק מחברי הכנסת,

עם האנשים כאן ועשינו את הישיבה הזו. אני הזמנתי למשרד אצלי את הישיבה

הזאת. הישיבה מתקיימת כרגע אני חשבתי בעיקר על הצד הפדגוגי, כי בנושא של

הפיתוח ישבנו על זה. ישבנו על כמה דליקים וישבנו על אולמות ספורט וישבנו על

הכל. ישבנו בצורה מפורטת על העניין עם האנשים. לא רק עם ראש מינהל הפיתוח,

אלא עם כל הפקידים שלו.

עוד משפט אחד להשלים את מה שגברת בן-פרץ

אומרת. אם אתה רוצה, ואני בשמחה רבה מוכן לעשות את הדבר הזה, אני אפנה

אותך למנהלי המחוזות הנוכחיים מה הם סיכמו עם ראשי הערים. כלומר, אנחנו לא

הולכים לעשות פרוגרמה לבד. אתמול ישבתי עם ראש עיריית באר-שבע. שם אני

חושב אין כמעט חינוך, יש באיזור, אבל לא בבאר-שבע. אני לא אעשה פרוגרמה

לבאר-שבע אם אני לא אשב עם ראש העיר. אין כזה דבר. הוא צריך להגיד לי מה

העדיפויות שלו, מה הצרכים שלו, מה השכונות החדשות שהוא בונה. זה ככה אחד

אחד. בדרך כלל המנכ"ל עושה את זה. אני באופן אישי כמעט לא יושב עם ראשי

ערים. בדרך כלל המנכ"ל יושב עם ראש עיר או מנהלי המחוזות, או המנכ"ל או

מנהלי המחוזות. לכן, העניין של עכו אני בטוח שטופל. אני לא חושב שכדאי פה

להכנס לפרטים. אם תעביר לי רשימה ותגיד לי יש עשרה ישובים שאני רוצה לדעת

או כל ח"כ רוצה לדעת-

קריאת; לא רק עכו. הכוונה לערים מעורבות.

יצחק לוי שי החינוך, התרבות והספורט; אני הבנתי. הערים המעורבות בטיפול.
היו"ר עמנואל זיסמן
אתם תעשו את הכל היום, אבל על התוכן לא

נדבר. אתם פשוט לוקחים מסטיק ולועסים אותו

בלי סוף. יש גבול לכל דבר. אני מבקש לאפשר להגיע לדבר העיקרי. היתה גם פגישה

ביוזמת הוועדה. תעזבו את עניין הבניה.
אברהם מועלם
אני רוצה לומר שהנתונים שקשורים למספר חדרי

מימון במגזר הערבי כוללים בתוכם גם את הערים

המעורבות והם גם עדכניים כתוצאה מכך, כפי שפרופ' מרים בן-פרץ אומרת,

שמשקפים את מה שראשי הרשויות ביקשו וזה גם נכתב בתוכנית החומש שדברים

אלה משקפים את הצרכים כפי שהביעו אותם ראשי הרשויות.

יצחק לוי, שי החינוך, התרבות והספורט: אני רוצה לעבור עכשיו לנושא הפדגוגי.

בנושא הפדגוגי אנחנו במצב פחות טוב.



אין לנו מאה אחוז תוכנית. לא קיבלנו, אנחנו נלחמנו די תרבה עבור על העניין הזה.

אני אמרתי לכס אז שאני מתנה את התמיכה שלי בתקציב, את ההצבעה שלי בתקציב

הממשלה בעניין. אני אומר לכם מה היתה בסוף התוצאה. את התוצאה בבינוי

אמרתי לכם. עכשיו אני אגיד לכם מה התוצאה בפדגוגי. אנחנו קיבלנו מעבר לתקציב

הרגיל תקציב מיוחד של 15 מיליון שקלים לנושא הפדגוגי, שהוא מכסה פחות

מ-50% מהצרכים לפי התוכניות. אנחנו נוסיף על זה. אני רוצה להציג בפניכם

ראשית את התוכנית שאנחנו עשינו במשרד. אני אגיד לכם למה זה לא נורא. זה לא

נורא מכיוון שגם ראשי הוועדות מודעים לכך, שכדי להריץ תוכנית פדגוגית לא

מגיעים בווליום המקסימלי בשנה הראשונה. השנה הראשונה היא תמיד יותר נמוכה

ואחר כך השנה השניה והשלישית. מה שצריך פה זה להניע תהליכים בלתי הפיכים

שימשיכו הלאה. כאשר הכוונה היא בשנים הבאות לשים יותר דגש או לחץ יותר על

הצד הפדגוגי. אני מבקש את סבלנותכם לעשר דקות. אני רוצה לפרוש בפניכם את

התוכנית, להגיד לכם באיזה נקודות אנחנו נוסיף מעבר לתוכנית שקיבלנו. אחר כך

אני מוכן גם להפיץ אותה כמובן. נשמע הערות ונראה את העניין.

ריבי ריבלין; אני מבין שכל התוכנית מתוקצבת ממשרד

החינוך.

יצחק לוי, שר החינוך. התרבות והספורט; אם תקציב 1999 עובד, הכסף נמצא. אני

אומר שוב, בהסתייגות הזאת, אם

התקציב לא עובר, אין כסף. אם תקציב 1999 עובר, הכסף נמצא כבר. הכסף שאני

מדבר עליו נמצא בבסיס התקציב. אני אעבור נושא-נושא. אני מתחיל בחינוך

המיוחד. בחינוך המיוחד הכוונה היא לתגבר במשך השנה הזאת, ואני מדבר רק על

התגבורים, לא על מה שניתן. מה שניתן כל אחד יודע. לתגבר את השנה הזאת ב-15

משרות פסיכולוגים. הבעיה שלנו בחינוך המיוחד, אני רוצה לומר במגזר הערבי היא

כמו במגזרים האחרים, גם הכיתות וגם התקנים וגם השעות ועכשיו, באמצע השנה

הוספנו כ-3,000 שעות למגזר הערבי למגזר הערבי בחינוך המיוחד. יש שם צרכים

גדולים מאד, אבל אחת הבעיות הרציניות ביותר שגם בוועדות דיברו עליה היא נושא

הפסיכולוגים, האבחון והטיפול. אין פסיכולוגים. אז, בחינוך המיוחד אנחנו מדברים

על תוספת של 115 משרות פסיכולוגים.
עבדל וואהב דראושה
משרות מלאות?

יצחק לוי, שר החינוך, התרבות והספורט; כן. 15 משרות. הכוונה היא כמובן

לעשות כל מאמץ שהפסיכולוגים האלה

יהיו פסיכולוגים דוברי ערבית או פסיכולוגים מתוך העדה הערבית עצמה או דוברי

ערבית. כמובן שזה דבר שהוא מאד חיוני. אני רוצה לומר לכם שבות"ת עשינו עבודה

כדי להוסיף תקנים למגזר הערבי בכל הנושאים האלה של חינוך, פסיכולוגיה ויעוץ.

את יודעת שדיברנו עם ראש ות'ית וראש ות"ת הבטיח לפתוח. הוא טוען שאין חוסר,

אבל ברגע שנראה לו חוסר, הוא יוסיף. אבל מדובר כבר השנה על 15 משרות של

פסיכולוגים.

מרים בן-פרץ; ההמלצה של הוועדה שלנו היתה, אני מדברת על

החינוך המיוחד עדיין, תוספת 120 תקנים במשך

חמש שנים.

יצחק לוי, שי החינוך, התרבות והספורט; אני מדבר על שנה ראשונה. 120 לחלק

לחמש זה 25. אני אומר שתהיה תוספת



של 15 פסיכולוגים. אמרתי שאין לי100% .בל תשוו כמה אני נותו מול הצורך. 120

תקנים אני מקווה שיהיו במשך חמש שנים.
אביהם מועלם
הבעיה האמיתית היא מחסור בפסיכולוגים דוברי

ערבית.

יצחק לוי. שר החינוך, התרבות והספורט: זה חלק מהמאמץ שאנחנו צריכים

לעשות.

האלה אספניולי חזו; לכן דיברנו על הכשרה.

יצחק לוי, שר החינוך, התרבות והספורט: ודאי. נדבר על זה. מדע וטכנולוגיה:

פיתוח מגמות סכנולוגיות לאוכלוסיית

תלמידים חלשים והצטיידות לחדרי המדעים והטכנולוגיה בשווי של 2.5 מיליון ש"ח.

יש ארבעה סעיפים. במדע וטכנולוגיה העדפנו ארבעה סעיפים שהם בתוכנית מספר

2-3-4-5 בתוכנית של הדו"ח. פיתוח מגמות טכנולוגיה באוכלוסיית תלמידים חלשים

והצטיידות בחדרי המדעים והטכנולוגיה ב-2.50 מיליון שקלים. הקמת שני מרכזים

איזוריים לחוגי העשרה מדעית. יש מרכזים כאלה בערים גדולות ואנחנו רוצים

לעשות שני מרכזים כאלה התקציב הוא 18,000 שייר!. מתן מלגות להכשרת 20 מורים

בתחומי המדע והטכנולוגיה. זו תוכנית לחמש שנים. יש פה דברים שאנחנו מתקדמים

איתם יותר, כי זה דבר ישים. אין לנו מספיק פסיכולוגים ערבים. נניח שהוועדה

הזאת היתה אומרת לי, עזוב את המדע וטכנולוגיה, תן בבת אחת 120 פסיכולוגים,

לא היה לי. אין. אנחנו פה עשינו עבודה לפי מה שאפשר מיד לקדם. אם יש הערות על

התוכנית הזאת אנחנו מוכנים לשמוע בשמחה רבה.

קריאה; האם אתם עושים משהו כדי שזה יהיה אפשרי?

יצחק ליי, שי החינוך, התרבות והספורט; אמרתי שבות"ת ישבנו במיוחד יחד עם

ח"כ גברת גוז'נסקי שהשתתפה בעניין

הזה. נדמה לי שהיו עוד שותפים כאן. פרופ' נחמיה לב-ציון, לתת יותר תקנים.
קריאה
איזו ועדה זו היתה?

יצחק לוי, שי החינוך, התיבות והספורט: הות"ת - ועדת תכנון ותקצוב של

האוניברסיטאות.

היו"ר עמנואל זיסמו; הם היו רוצים שאתה תגיד ככה, אני לא מסוגל

לבצע את זה, אני לא אבצע את זה, זה לא יהיה,

ממה שהיה אני אוריד 200/0. זה מה שהם רצו ממך. אתה בא ואומר, אתם יודעים מה,

במקום 10 יהיה לכם 20. הם לא מבינים. הם לא מאמינים.
עבדל וואהב דראושה
אבל הוא אומר במקום 120, 75.

יצחק לוי, שי החינוך, התרבות והספורט: לא. לא אמרתי את זה. לא נכון.

עבדל יואהב דראושה; אמרת 15 תקנים בשנה.

יצחק ליי, שי החיניך, התרבות והספורט; לא בשנה. אמרתי בשנה הזאת. אבל למה

אתה אומר! הרי אין אנשים.



עבדל וואהב דראושה; עוד לא שמעתי מספר אחד שחופף את ההמלצות.

יצחק לוי, שר החינוך. התרבות והספורט: יותר. כפול. אני מציע לא לתעל את

הדיון לפוליטיקה. זה מה שחלק עושים.

אני אומר, תגידו משרד חינוך שהתייחס בצורה כה מעמיקה לעניין. אני אומר את זה

בכל הרצינות. אתם מכירים אותי מהכנסת לא מהיום- כשאני לוקח על עצמי משהו,

אני עושה אותו. אני אומר גם את האמת. מה יש לי 100% אני אומר, מה שאין לי,

אני אומר. אני אסביר מה זה ותי'ת. ות"ת היא ועדה לתכנון ותקצוב שנותנת מכסות

לססודנטים. היתה סענה שלא מספיק סטודנטים ערבים נכנסים למגמות של חינוך

ויעוץ ופסיכולוגיה. ישבנו עם פרופ' נחמיה לב-ציון. הוא הראה לנו בנייר שיש

מספיק. אבל הוא אומר, אם אתם חושבים שאין מספיק, אני אתן עוד בתקצוב

לאוניברסיטאות שיקלטו במיוחד עוד. פרופ' נחמיה לב-ציון, יו"ר ות"ת יהיה פה עוד

עשרים דקות. תוכלו לשאול אותו.

אני ממשיך הלאה. פיתוח תוכניות לימודים

לחומרי למידה במדע וטכנולוגיה, 200,000 שקל. הסכום הוא נמוך, כי לדעתי לא

נוכל לנצל יותר השנה. עד שנתחיל להריץ את המערכת לתוכניות למידה, לא יהיה

לנו מספיק.

אני עובר לסעיף 3, מערך מסייע, אגף שחר. אנחנו

הולכים להשלים את כל תקני הקב"סים בישובים שבהם טרם מונו קב"סים (קציני

ביקור סדיר). זה מעבר ל-15 מיליון שקיבלנו. את זה אנחנו לוקחים על עצמנו.

כלומר, כל מה שיחסר בקציני ביקור סדיר אנחנו משלימים. מר אברהם מועלם, אם

אני אומר דבר לא מדוייק, תתקן אותי. כלומר, על פי הקריטריונים של אגף שחר

משלימים את הקב"סים. אני מציין את הסעיפים שאנחנו מוסיפים על מה שהממשלה

נותנת מהתקציב השוטף שלנו מעבר לשוטף. כלומר, לא רק על השוטף אלא כדי

לקדם את התוכניות.

להגדיל את אחוז התלמידים המצליחים בבחינות

הבגרות בדרכים הבאות.- פתיחת כיתות מב"ר. מב"ר זה כיתות מיוחדות לקידום

תלמידים חלשים להגיע לבחינות בגרות. הם לומדים בתוכנית מרוכזת, עושים

בחינות מודולריות. יש תוכנית מיוחדת בארץ שנקראת מב"ר בכל מקום שצריך.

הכוונה היא כאן, פה זה אולי המקום היחיד שאני מדבר על תוכנית תלת-שנתית, כי

זה י-יא-יב, אז אני צריך כבר לתקצב את השנים הבאות. כאן מדובר בהוספת עשר

כיתות מב"ר בכל שנה משך שלוש שנים. לאחר מכן, השלמה עד 20% מכלל תלמידי

המב"ר בארץ.

נעמי חזו; אחוז התלמידים במגזר הערבי שמגיעים לבגרות

הוא 170/0.

יצחק ליי, שי החינוך, התרבות והספורט: זו לא התוכנית היחידה. לא בכל מקום

אפשר לפתוח כיתת מב"ר ולא לכל

תלמיד מתאימה כיתת מב"ר. יש פרוייקטים שונים. מב"ר צריך להיות מספר

תלמידים, צריך להיות בבית הספר. ההיפך. יש בתי ספר שהם מאד טובים ומאד

מוכשרים לכיתות מב"ר. יש בתי ספר שלא ואצלם יש פרוייקטים אחרים. הכוונה

היא להגיע משל חמש שנים כמו שהוועדה אומרת ל-20% כיתות מב"ר מקרב

האוכלוסיה הערבית. לכן, הכוונה היא להתחיל בעשר כל שנה ולהגיע במשך חמש

שנים ל-20%
אברהם מועלם
פה היה 20. בשנה הנוכחית, תהיה תוספת של 20.

זה כתוב בהמשך.

יצחק לוי, שר החינוך , התרבות ובספורט; הוספת קבוצות והפעלת תוכניות

"מיכאל" בכל מקום שניתן עד כדי 20%

מהיקף התוכניות. תוכניות "מיכאל" זה פרוייקט של אגף "שחר". אנחנו פה נוסיף

200/0.
אברהם מועלם
יש תוכנית מפורטת בהמשך.

יצחק לוי, שי החינוך, התרבות והספורט; נכון. אני אחזור על זה אחר כך. פה

מדובר בתוספת של 40 קבוצות

מהתקציב המיוחד ועוד עשר קבוצות מהתקציב השוטף שלנו. הכוונה היא להוסיף 50

קבוצות "מיכאל". זה בשנה הבאה הכל. אני אתן על הכל עותקים ואני גס אבקש

לשמוע מכס הערות, אס יש הערות או עדיפויות אחרות, אנחנו מוכניס לדון. להגיע

לאלף תלמידיס בשנה בתוכנית "הזדמנות שניה". תוכנית "הזדמנות שניה" היא

תוכנית של תלמידים שחסריס להס מקצועות מסויימים בבגרות. יש תלמידים שיש

להם בגרות כמעט, שחסר להס מקצוע, חסריס שנייס. אז אנחנו רוציס להגיע במגזר

הערבי לאלף תלמידיס ב"הזדמנות שניה".

ראונק נאטור; כל זה באגף "שחר" שזה עשריס שנה פועל ללא

המגזר הערבי.

יצחק לוי, שר החינוך, התיבות והספורט: אז הנה, בא שר חינוך ומכניס את אגף

"שחר" למגזר הערבי.

ראונק נאסור; בגלל שזה גס בבג"ץ.

היו"ר עמנואל זיסמו; זה לא היה קייס בתקופת ח"כ אמנון רובינשטיין!

ראונק נאסור; עשריס שנה. אנחנו כבר שנתייס בבג"ץ בנושא

הזה. העובדה היא שחברי כנסת לא יודעיס מה זה

מב"ר, מה זה "הזדמנות שניה", כי זה לא עבד בחברה הערבית עשריס שנה. "שחר"

לא התחיל לעבוד אלא אחרי בג"ץ. אני מדברת על חינוך ולא על פוליטיקה, לא על

השר רובינשטיין ולא על השר יצחק לוי. אני רוצה את טובת החברה הערבית. זה מה

שמוביל אותי. (קריאות בינייס.)

היו"ר עמנזאל זיסמו; הדיון הוא דיון רציני. אני רוצה להוכיח לך שהיו

מחדליס.

אברהם מועלם; דו"ח הסיכוס קובע שמשרד החינוך בשנתיים

האחרונות הוא אחד המשרדיס המוביליס בהעדפה

מתקנת. זה מה שקובע דו"ח הסיכוס.

נעמי חזו; הוא גס קובע שההעדפה התחילה ב-1992. מר

מועלס, עס כל כבוד לך, יש גבול למה שהדעת

סובלת מבחינת עובדות.



היו"ר עמנואל זיסמן; אני הקשבתי היטב למה שנאמר ואני מסכים אתו,

שהוא צדק. זו לא רק ציטטה. רציתי להוכיח לך

שבנושא השיוויון נאה דורש נאה מקיים. ולא קויים שיוויון.

נעמי חזן; אתה אמרת דברים שאינם נכונים, אינם

מבוססים.

עבדל וואהב דראושה; הוויכוה הוא מי קיפח יותר? כולם קיפחו אותנו.

היו"ר עמנואל זיסמו; אין לי טענות אליך. אתה עקבי בנושא הזה.

יצחק לוי, שר החינוך, התרבות והספורט; רבותי, אני ארשה לעצמי להעיר על

הדברים אבל בסוף. כי אני לא רוצה

לקלקל את הפואמה הפדגוגית שהולכת כאן. רבותי, אנחנו נמשיך בתוכנית ואחר כך

אני אעיר על מה שנאמר כאן. אז אמרנו, להגיע לאלף תלמידים בשנה בתוכנית

"הזדמנות שניה". עכשיו אנחנו מדברים על 15 מועדוניות בשנה, משך חמש שנים.

כלומר, כולל השנה הזאת, 15 מועדוניות בשנה.
אגרהם מועלם
השנה יהיו עשר מועדוניות. ארבע פלוס שש.

יצחק לוי, שי החינוך. התרבות והספורט; אצלי כתוב 15 מועדוניות. אז אני חוזר

בי. יהיו עשר השנה.
ראונק נאטור
מתי השנה? השנה כבר החלה?

יצחק לוי, שר החינוך, התרבות יהספורט; זה תקציב 1999. אני הסברתי את זה.

כלומר, כל התוכנית הזאת אם אין

תקציב 1999 עוברת לגניזה. התוכנית המוצעת, אני מסכם את הקטע של אגף "שחר".

מהתקציב המיוחד של הממשלה ארבע מועדוניות. מתקציב אגף "שחר" השוטף

תוספת של שש מועדוניות. אמרתי שאני מעבה את התקציב, כי הממשלה לא נתנה

מספיק. תוכנית מב"ר, 20 בתי ספר - שני מיליון שקלים. "הזדמנות שניה" י מיליון

שקלים. תוכנית "מיכאל" - 40 כיתות מתקציב הממשלה המיוחד פלוס עשר כיתות

מתקציב אגף "שחר" שאנחנו מוסיפים.
נעמי חזו
יש משמעות למספרים שאתה נותן רק במידה

ואתה אומר לנו מה תקציב אגף "שחר" באופן

כללי ומה היחס.

יצחק לוי, שר החינוך, התרבות והספורט: את צודקת, אבל את צודקת חלקית. כי

אני כרגע עובד מול תוכנית החומש.

כלומר, לא מול תוכנית אגף "שחר". אם את רוצה לראות את אגף "שחר", נעשה את

זה. המדינה היא מדינה גדולה.
היו"ר עמנואל זיסמו
ח"כ נעמי חזן, רשמנו את ההערה ואנחנו נבקש

פירוט. את צודקת.

יצחק לוי, שר החינוך. התרבות והספורט: 130 מיליון. 130 מיליון זה לא הרבה

לאגף "שחר". הלוואי והיה לי כפול אגף

"שחר". התוכניות הן מצוינות. מסלול בגרות מודולרית זה חלק מתוכנית מב"ר, שזה



עוד מיליון שקל. קב''סים אמרתי, שכבר השנה הוספנו שמונה תקנים, אבל נוסיף

עוד. כבר השנה נוספו 16 מועדוניות משפחתיות. אנחנו נוסיף עוד. כלומר, שברווחה

החינוכית התוספת היא מעל לארבעה מיליון שקלים. הכשרת מורים והשתלמותם.

קריאה; מה עם פר"ח?

יצחק לוי, של החינוך, והתרבות והספורט; אני אענה לגבי פר"ח. טוב שאת מעלה

את השאלה לגבי פר"ח. רבותי, את פר"ח

לא הכללנו פה בתוכנית כי אנחנו מקבלים תוספת לאחר שביתת הסטודנטים. חבל

מהכסף הזה לקחת את פר"ח, מהכסף המצומצם הזה שאין לי במאה אחוז לעשות

את התוכנית. אז אנחנו מוצאים מכל מיני מקומות אחרים איך להשלים. פר"ח

הממשלה החליטה להוסיף 7,500 תקנים בעקבות שביתת הסטודנטים. 7,500 התקנים

האלה יועמדו בחלקם, כל סטודנט ערבי שיבוא ויגש יקבל תוכנית פר"ח. יש לנו

30,000 בסן הכל. יש 22.5 והוספנו 7,500. זה שוב בתקציב 1999, זו התוספת

המדוברת.

היו"ר עמנואל זיסמן; הוא אומר שבפר"ח יהיה 30,000, לא שיש 30,000.

יצחק לוי, שר החינוך , התרבות והספורט; לא. 22.5 שהיה ותוספת 7500. לכן לא

הכנסנו את פר"ח לנייר הזה. כי חבל

לקחת את פר"ח מהכסף חזה. הכשרת מורים והשתלמותם.- מוצע לבצע פה את

המלצות 2 ו-3. פתיחת כיתה אחת להכשרת בעלי תפקידים בחינוך הבלתי פורמלי זה

625,000 שקלים. החדרת שינויים וחידושים בסיוע גופים מתערבים ופיתוח מגמות

והתמחויות מדעיות טכנולוגיות יוקרתיות. אישרנו פה סכום לשתי אפשרויות. יש

המלצה שמדברת על תוכניות התערבות, תוכניות הוליסטיות, תוכניות התערבות. יש

המלצה שמדברת על פיתוח מגמות והתמחויות בנושא המדעי והטכנולוגי. אם נוכל

לבצע את הנושאים ההוליסטיים, אני מעדיף את ההוליסטיים. הוליסטיים זה

כוללני. הכוונה היא, עשינו במספר ישובים יהודיים ובעכו תוכניות הוליסטיות.

כלומר, אתה לוקח גוף חינוכי חיצוני ואתה אומר לו, קח את מערכת החינוך של

הישוב וטפל בה על פי כל התוכניות, תציע וכוי. נתנו את זה למסר גופים

אוניברסיטאיים. השר המר ז"ל כבר עשה את זה. התוכנית התחילה לפני שאני הייתי

שר החינוך. אחת ההמלצות היתה להכנס עם תוכניות הוליסטיות לישובים.
עבדל וואהב דראושה
ניסו בג'סר אזרקה ובאום אל פחם. באום אל פחם

הפסיקו אחר כך.

אברהם מועלם; יש מקומות שזה הצליח ויש שלא.

יצחק לוי, שי החינוך, התרבות והספורט: זה לא בא במקום שום דבר. אני אומר

כאן שאנחנו הקצבנו סכום של 2.5

מיליון לתוכניות הוליסטיות. אני רק אומר שאני לא בטוח שנוכל השנה כבר להפעיל

אותן, כי אנחנו באמצע השנה. אז אני לא רוצה שהכסף הזה ילך לאיבוד. אם לא

נצליח לסכם או להכניס את התוכנית ההוליסטית הכסף הזה השנה ילך לפיתוח

מגמות והתפתחויות מדעיות טכנולוגיות. אלה שתי האפשרויות. נעשתה פה עבודה

פרטנית על כל תוכנית אדוני היו''ר, בראשות מר אברהם מועלם עם כל גורמי

המשרד. אני רוצה פה לשבח מאד את מר אברהם מועלם על העבודה שהוא עשה,

סעיף סעיף. יש לי פה סעיף מיוחד למגזר הבדואי בדרום.
היו"ר עמנואל זיסמן
על בדואים נדון בנפרד. אנחנו נקיים דיון בקרוב.

אבל תאמר את מה שיש לך לומר לגבי הבדואים

בדרום. בבקשה כבוד השר.

יצחק לוי, שי החינוך, התרבות והספורט; לגבי בדואים דרום, א', לגבי הבינוי

מאה אחוז, כמו שאמרנו. תוכנית הבינוי

היא תוכנית בינוי שהיא מאה אחוז, כמו שהומלץ בתוכנית ועדת כץ. אני שוב חוזר

על מה שאמרתי, ח"כ בשארה, אל תשלו את עצמכם שאחרי שנה אחת הבעיות

נפתרות בתוכנית בדואים דרום. זו תוכנית חומש.
רובי ריבלין
עד כמה ערוכות המועצות הבדואיות?

יצחק לוי, שר החינוך התרבות והספורט: יש ויש. יש מאד ערוכות ויש פחות

ערוכות. אם אתה שואל אותי בנגב,

ברהט מה שתתן הם ערוכים. זו עיירה מסודרת עם עיריה מסודרת, עם מבנים, עם

הרצת תוכניות. יש מקומות אחרים שפחות ערוכים. אבל צריך לעזור להם שיהיו

ערוכים. זה חלק מהעניין. יש שם מקומות שהתנאים מחפירים ואי אפשר להמשיך
ככה. (בעקבות הערה)
יש בג"ץ על החשמל. אנחנו מדברים מעבר לחשמל.
עבדל וואהב דראושה
יש בג"ץ לגבי חשמל. מה לגבי שירותי בריאותי

יצחק לוי, שי החינוד. התיבות והספורט; אתה צודק. אבל החוסרים האלה, אם

אני רוצה לדייק, אני מתקרב למשפטים

האחרונים שרציתי לומר, אני רוצה לדייק, לא נולדו בעשרת החודשים האחרונים.

אני רוצה לומר לכם, מי שלא חובר לחשמל היום גם לא חובר לחשמל ב-1992.

היו"ר עמנואל זיסמו; מר עומרי קאופמן, רק שתדע שבלחץ הוועדה 117

כיתות בשנה שעברה, כולם יודעים את זה.

עומרי קאופמן; אני לא חושב שיש כאן מישהו שאומר שהעבודה

שנעשית כאן לא חשובה. מה שאני אומר הוא

שהמספרים שנשמעו כאן, 20 במקום 10 זה בהחלט מרשים נומינלית. השאלה אם

עושים את ההשוואה-

יצחק לוי, שי החינוד, התיבות והספויט; אבל הם עובדים על פי תוכנית החומש.

אני אמרתי שהסכום שהוקצב על-ידי

הממשלה לא מספק את המאה אחוז. חוץ מהשוטף נוסיף ונשלים כמה שאפשר.

תקציבים מיוחדים למגזר בדואים דרום, מעבר לבינוי שאמרתי שהבינוי הוא מאה

אחוז. הרחבת תוכנית להגדלת הזכאים לתעודת בגרות במיליון שקלים. כלומר,

בהשתלבות בתוכניות הקודמות שאני לא פירטתי, אבל או מב"ר או הזדמנות שניה

וכן הלאה. הכשרת כוח אדם להוראה, שזה בעיני דבר מאד חשוב, ולדעתי, זה הדגש

העיקרי בבדואים דרום, חוץ הבינוי. זה מיליון, וגננות - חצי מיליון. כלומר, אנחנו

פה צריכים לעשות מאמץ. הגענו למסקנה משרד החינוך, שדלת הכניסה למערכת

חינוך מסודרת בבדואים דרום זה נושא ההכשרה. יש שם בעיה ענקית שאוכלת כל

תקציב. כי משלמים להם הסעות, דיור והכל. זה אוכל את כל הכסף. לכן, הדבר

היחיד והעיקרי שאנחנו נעשה, תוכנית הדגל שאנחנו נעשה בנושא של בדואים דרום

זה הכשרה.



עבדל וואהב דראושה; האס תוכנית החומש הזו תבטיח את סוף בעיית

המורים הלא מוסמכים?

יצחק לוי, שי ולחינוך, התרבות והספורט: לא. אם אתם שואלים אותי מבחינה

ריאלית, התוכניות האלה הן תוכניות

חומש. זו פעם שניה שעושים תוכנית חומש. אנחנו נצטרך פעם שלישית. אני אומר את

האמת, יש פער גדול. צריך לומר את האמת. הרי אי אפשר פה לשקר. הלוואי

והתוכנית הזאת תהיה מאה אחוז בעוד חמש שנים. התוכנית הקודמת בוצעה ב-50%

אני מקווה שהתוכנית הזאת תבוצע ביותר מ-50%. גם אם היא תבוצע במאה אחוז,

אני אומר לכם שמי שיהיה שר חינוך בעוד חמש שנים יצטרך לעשות עוד תוכנית

חומש לסגור פערים. אבל אני חושב שתוך עשר שנים אפשר לסגור פערים אם

ממשיכים לעבוד ככה, בצורה מאד פרטנית, מקצועית, לראות מה הצרכים, להעמיד

ועדות מקצועיות שינתחו לנו את העניין. אם נעשה עבודה רצינית, זו התחזית שלי,

שאנחנו סוגרים פערים. זה הרבה עבודה. זו הזנחה של 50 שנה. תוכנית החומש

הקודמת כבר התחילה. זה לא שלא נעשה כלום. אבל אני אומר, אם רוצים להתלבש

על העניין, 50 שנה לא סוגרים בשנה ולא בחמש. אני צופה עשר שנים.

אדוני היו"ר, אני רוצה להציג בשני משפטים את

הצגת התוכנית. א', התוכנית הזאת היא תוכנית הפתוחה להערות. כלומר, אנחנו

עשינו עבודה מקצועית. לפי דעתנו, זה סדר הקדימויות. כאשר אני ציינתי פה

שהממשלה נתנה 15 מיליון שקלים לנושא הפדגוגי שזה פחות מחצי ממה שצריך,

אנחנו הוספנו במשרד לא על חשבון השוטף, אלא על חשבון האקסטרה הייתי קורא

לזה, עוד לפחות כ-10 מיליון שקלים כדי לבצע את תוכנית החומש בנושא הפדגוגי.

התוכנית הזאת היא תוכנית שצריכה להעשות בצורה מאד מקצועית, בשיתוף פעולה

עם כולם. יש לפעמים סימנים של חוסר סבלנות במגזרים הערביים והבדואים. אני

מבין אותם, הם 50 שנה סובלים. אין לי טענה. חס וחלילה, אין לי טענה לאף אחד.

אבל אין ברירה, צריך לעבוד בצורה שיטתית. אז אם למשל רוצים לראות תוצאות

בגרות אצל הבדואים בשנה הראשונה, לא נראה. אם נראה עוד גננות מוסמכות,

נראה. אם נראה עוד מורים מוסמכים, נראה. אם נראה אחר כך שבכסף של שכר

דירה והסעות שמשקיעים בבדואים צפון כדי שיבואו ללמד בדרום נוכל להשקיע

בדברים אחרים, נעשה את זה. וכן הלאה. זה מצריך עבודה שיטתית ומאומצת.

היו"ר עמנואל זיסמו; על דבר אחד לא ענית היום בדבריך, וזה הכי

חשוב לי עכשיו. אני מודה לך באמת על הצורה

המפורטת, כדרכך. לכל אחד יש את הסגנון שלו. זו לא הפעם הראשונה שאתה מפרט

את הדברים וזה מאד חשוב. מה שאני רציתי לדעת ממך הוא מה היתה החלטת

הממשלה.

יצחק לוי, שי החינוך, התרבות והספורט; החלטת הממשלה היתה בבינוי לתת את

מה שאמרתי ובפדגוגי לתת את מה

שאמרתי.

היו"ר עמנואל זיסמו; משרד האוצר, אתם מודעים להחלטת הממשלה

הזאת? כן.

יצחק לוי, שר החינוך, התרבות והספורט; בוודאי. זה בתקציב 1999.

היו"ר עמנואל זיסמו; אני חוזר לדבר הזה בכוונה, כדי להדגיש את זה.



רובי ריבלין; בגלל זה שאלתי האם זה תקציב "בילד אין" בתוך

תקציב משרד האוצר.

יצחק לוי, שי החינוך, התרבות והספורט; "בילד אין". כן. אם התקציב יהיה

"בילד אין".

עבדל וואהב דראושה; בהמשך לשאלה שלך, תוכנית חמש השנים

מיליארד ורבע, כל שנה 250 מיליון. להערכתך,

כמה יעלה ביצוע התוכנית לפי הדברים שלך, מה יעשה?

יצחק לוי, שר החינוך, התרבות והספורט: אני אגיד לך. 225 מיליון.

דוד שמואל; כבוד השר, הבשורות בנושא בינוי מאד משמחות.

אני מסתכל על החינוך המיוחד ואני בודק את

הנתונים ואני אומר, יש חוק חינוך מיוחד. הוא אמור להיות מיושם השנה, בשנת

הלימודים הנוכחית להסתיים היישום שלו. בפועל אנחנו רואים שהרבה מאד

מההמלצות הבסיסיות האלה שמחייבות כדי ליישם את החוק לא ממומשות. הווה

אומר, מהשנה הבאה אנחנו כולנו עבריינים בהקשר הזה. החוק איננו מתממש במגזר

הערבי ברמה היותר רחבה.

רובי ריבליו; אני רוצה דווקא במקרו לומר כמה דברים. טרם

בואו של השר בגלל אי הבנה אנחנו שמענו את

הדו"ח מהפרופ' הנכבדת. אני שאלתי אותה שאלה, הרי זו תוכנית החומש השניה.

מה עלה בגורל תוכנית החומש הראשונה? כמה פער נוצר בין תוכנית החומש

הראשונה להתחלת הכנת תוכנית החומש השניהז זאת אומרת, אם תוכנית החומש

הראשונה שבאה לגשר על פערים ולבלום את אותה תופעה שעליה דיבר ח"כ בשארה

לא הצליחה, איך אנחנו תוקעים כף לעצמנו ולידינו שתוכנית החומש השניה לא

תביא במקום את הישועה עוד פעם איזשהו דבר שהוא יכול להיות בבחינת הגדלת

הפער? כי אנחנו מדברים פה על קונספציה. צריך קונספציה וצריך תקציב. יש לי לב

כבד מאד, משום שאני לא חושב שצריך להתייחס למגזר הערבי כאל מגזר, אלא

מדובר פה בחינוך לאזרחי מדינת-ישראל כולם. הקונספציה צריכה להיות של אזרחי

מדינת-ישראל. אני גם חושב שמבחינת מדינת-ישראל וההשקפות שלי על

מדינת-ישראל היה רצוי שכל התושבים יוכלו לשקול לגופו של עניין נושאים

שעומדים במרכז ההוויה, החוויה והבעיה של מדינת-ישראל כל אחד לגופו של עניין,

מבלי שאנחנו יוצרים מצב שלא צריך סכסוך לאומי כדי להביא להרחקה ולניכור,

אלא מספיק שיש שכונה כזאת מול שכונה כזאת ואנחנו נמצאים כבר במאבק שהוא

"בילד אין" לצערנו הרב, במובן השלילי ביותר.

אני בטוח שרבים מתושבי ישראל שהם ערבים

מעוניינים קודם כל בנושא השיוויוני האישי. הם אחר כך גם יביעו את השקפתם

בהתאם לצורך של כל אזרח והיכולת של כל אזרח במדינה מתוקנת ודמוקרטית

להביע אותה. עצם העובדה שאנחנו יוצרים תוכניות חומש לצמצום פער וכל חומש

כזה שעובר אנחנו רואים שגדל הפער, זו בעיה. אני מאד שמח ואני מוכרח לומר שזו

כבר שנה שניה, אני לא חושב שזה בגלל הממשלה שלנו. לפי דעתי הממשלה הזאת

היתה צריכה לשים לב יותר לבעיה הזאת, משום שהממשלה האחרת יש לה פטרונות

על הנושא הערבי. אני אין לי. אני רואה באמת שיתוף מלא, למרות שגם אנחנו

מדברים הרבה ולא עושים מספיק. אולי לא עושים כלום. לכן, אני חושב שצריך

ללכת בהמשך לאותה מגמה שגם הממשלה תבין שזה העניין. אני הייתי מצפה

מהסקטור הפוליטי שיבוא ויאמר ויהיה שותף בתקציב המדינה. יאמר, אנחנו מוכנים



לקיים את תקציב המדינה תוך הבנה הדדית שכמו שכל הסקטורים בכנסת, מבנה

הכנסת החדש שנוצר בשנים האחרונות ובעיקר כתוצאה מחוק הבחירה הישירה,

שאותו סקטור יבוא וידאג לעצמו גם כן במשא ומתן לנושאים תקציביים.

עבדל וואהב דראושה; אתה שמעת שניהלנו משא ומתן.

רובי ריבליו; אמר השר, הדבר תלוי בתקציב המדינה. אני חושב

שהוא צודק במאה אחוז.

טאלב אסנע; במשך 50 שנה עברו אולי חמישים פעם על חוק

התקציב. זה לא חוק התקציב הראשון והאחרון

של מדינת-ישראל. בכל המקרים האלה הפער הלך וגדל. זאת אומרת, אם היו כוונות,

היו הזדמנויות לסגירת פערים. אבל הבעיה של הפערים האלה היא לא רק בעיית

הסקטור הערבי בלבד. זו בעיה של מדינת-ישראל. אם מנציחים את המצב, אז אני

רוצה לומר לך שעניין דו"ח העוני והאבטלה במדינת-ישראל ומספר הילדים העניים

מתחיל בחינוך. כי על פי דו"ח המלצות ועדת כץ שדנה במערכת החינוך בנגב, 700/0

נשירה. זה צריך להדאיג את כולנו. שם הומלץ על תקציב במסגרת תוכנית החומש

מדי שנה להקצות 50 מיליון ש"ח, תקציב זעום לכל הדעות, 50 מיליון ש"ח לפתור

בעיה כואבת ורצינית בסקטור כל כך מקופח.
היו"ר עמנואל זיסמן
אתה יודע שמחר יביאו את חוק חינוך חובה חינם

בגיל שלוש-ארבע.

יצחק לוי, שר החינוך, התרבות והספורט; אני תומך בחוק הזה.

היו"ר עמנואל זיסמו; מחר מביאים לקריאה שניה ושלישית ואני פונה

אליך בבקשה שהחוק הזה יזכה לרוב ושלא יבוא

ח"כ מאיר שטרית וישחק כל מיני משחקים של מוסר כפול. זה יהיה במליאה. זה

חוק בן עשר שנים.

נעמי חזו; חוק ההסדרים היום נמחק.

היו"ר עמנואל זיסמו; חוק ההסדרים לא מופיע שם. אני לא מבין האם

את רוצה לקדם או מה בדיוק.

נעמי חזו; את חוק ההסדרים אני רוצה לקדם.

היו"ר עמנואל זיסמו; החוק הזה שאת תומכת בו לא כלול בחוק

ההסדרים. יכול להיות שבפעם הבאה יביאו. אז

נצביע נגד ונפיל אותו. ח"כ נעמי חזן, בכנות וביושר, זה לא חשוב ששר החינוך

יתמוך בחוק הזה מחר?

יצחק לוי, שר החינוך, התרבות והספורט; לא רק אתמוך. אני רוצה להיות במליאה

ולתמוך בו.

היו"ר עמנואל זיסמו; לכן, מאד חשוב לי ששר החינוך יבוא מחר וכשאני

אציג את החוק ואתם תדברו, אני אגיד שזה גם

בהסכמת השר.



יצחק לוי, שר החינוך, התרבות. והספורט: אני אבקש לדבר גם. אני אבוא ואתמוך

בחוק.

מרים בן-פרץ; אני מבקשת לומר משפט בשמי ובשם הוועדה

שעמדתי בראשה, שנוכחנו לדעת גם בעבודה עם

אנשי משרד החינוך שיש רצינות רבה בנושא הזח ואני שמחתי מאד לשמוע מהשר את

הצעדים הממשיים הריאליים למימוש ההמלצות וללכת צעדים יותר משמעותיים

לסגירת הפערים.
האלה אספניולי חזו
ראשית, אני מברכת כבוד היו"ר על הדיון הזה. כי

אנחנו בעצם ישבנו כמה ישיבות ועד עצם היום

הזה אנחנו מחכים לפירוט שהובטח לנו לקבל מהמשרד וטרם קיבלנו.

אברהם מועלם; איזה פירוט?
האלה אספניולי חזו
נדבר אחר כך ואני אסביר לך. הפירוט שכבוד השר

עכשיו פירט אתה הבטחת לנו בישיבה הקודמת.

היו"ר עמנואל זיסמו; אחרי הישיבה תכנסו לחדר ותפרטו את מה שאתם

רוצים.
האלו? אספניולי חזו
אני מבקשת להוסיף עוד דבר. למרות שאני לא

מסופקת בכל הנושא הזה ולמרות שזה לא סוגר

פערים ואתה כבר אמרת את זה, אבל השאלה שלי היא גם, מה יקרה במידה ולא

יועבר התקציב? יש לנו לפחות עוד ששה-שבעה חודשים.

יצחק לוי, שי החינוך, התרבות והספורט: רבותי, שלושה משפטי סיכום. דבר

ראשון, אני לא ציפיתי שכולם פה יצאו

מהכלים משמחה, כי יש גם עניינים פוליטיים שמשחקים. חבל לי. אני רק רוצה לומר

לכם כאן שהמשרד מתייחס מאד ברצינות לנושא תוכנית החומש. התוכנית הזאת לא

הועברה אלי לפני שבועיים, כי אני רציתי לראות אותה קודם. אני ראיתי אותה סעיף

סעיף. אני שיניתי בה דברים והיא מובאת כרגע. ואמרתי, כרגע היא פתוחה. לא רק

שהיא בפרוטוקול של המשרד, אלא היא פתוחה לקבל כל אחד. זה דבר ראשון. אני

מאד מקווה שאנחנו נצליח לקדם את התוכנית החומש ביותר מ-50%.

הדבר השני, נושא החינוך המיוחד. אנחנו

עבריינים בחינוך המיוחד בכל הארץ בהרבה מאד דברים. יש לנו פערים. אנחנו עם

האוצר יחד רואים איך לסגור את הפערים כל שנה. השנה האוצר הוסיף תקציב נכבד

מאד בנושא של החינוך המיוחד כדי לסגור פערים ואנחנו סוגרים פערים. העבריינות

לא מתחילה מהשנה הזאת. העבריינות מתחילה משנים קודמות, כאשר יש לנו מטרה

להגיע למקסימום החוק בחינוך המיוחד, שזה בעיני חשוב ביותר שנוכל לתת שירות

לכל ילד בחינוך המיוחד כמו שצריך במדינת-ישראל.

הנושא השלישי, את יכולה להגיד שאגף "שחר" זה

בגלל הבג"ץ. אם זה היה בגלל הבג"ץ, היית מקבלת חצי. אני אומר לך, זה לא בגלל

הבג"ץ. אגף "שחר" זה בגלל שאנחנו רוצים ליישם את תוכנית החומש. אני מציע

שנלך בראש הזה ולא בראש של בגלל הבג"ץ. כי זה פשוט לא נכון. יכולתי לתת חצי

תוכנית והייתי גומר עם הבג"ץ בחצי מחיר.



עזמי בשארה; אבל זה בדיוק כך. הרי היתה הקצבה שקשורה

לבג"ץ בהיקף של 4 מיליון וכאן הוספנו 7 מיליון.

יצחק לוי, שי החינוך, התרבות והספורט; ח"כ עזמי בשארה, אני מקווה שנמשיך

בשיתוף פעולה. אם אין תקציב, אני

עובד מחודש לחודש. אני לא יכול לתת יותר מחודש אחד. כי לא יהיה לי את הכסף.

היו"ר עמנואל זיסמו; ההחלטה הפורמלית של הוועדה היא שאנחנו

מאמצים כוועדה את תוכנית החומש של משרד

החינוך ואנחנו נעקוב אחרי זה ונעשה את הכל כדי שהיא תוגשם במלואה. תודה רבה

לכולם.

הישיבה ננעלה נשעה 40;10

קוד המקור של הנתונים