ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 14/12/1998

הצעת חוק לעידוד הזמר הישראלי. התשנ"ז-1997 - חבר הכנסת יונה יהב

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 248

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני. כ"ה בכסלו התשנ"ט (14 בדצמבר 1998). שעה 30;11

נכחו;

חברי הוועדה; עמנואל זיסמן - היו"ר

רפאל אלול

יונה יהב
מוזמנים
עו"ד מיכה ינון - מנהל מינהל התרבות, משרד החינוך והתרבות

עו"ד אריה בריק - משרד החינוך והתרבות

עו"ד עדנה הראל - לשכה משפטית, משרד המשפטים

עו"ד ברוריה וון-רייק - לשכה משפטית, משרד התקשורת

אמנון שילוני - מנהל רשת גי, רשות השידור

שייקה לוי - יו"ר איגוד אמני ישראל

יורם טהר-לב - חבר ועד מנהל, איגוד אמני ישראל

יעקב נווה - חבר הנהלה, איגוד אמני ישראל

גבי ברלין - איגוד אמני ישראל

יורם בן-דוד - יו"ר אקו"ם

יהודה כהן - עמותת עזית

מאיר ראובני - עמותת עזית

אביגדור בן מיש - עמותת עזית

יועצת משפטית; מרים פרנקל-שור

מנהלת הוועדה; יהודית גידלי
קצרנית
תמר פוליבוי

סדר-היום; הצעת חוק לעידוד הזמר הישראלי, התשנ"ז-1997 - חבר הכנסת יונה יהב.



הצעת חוק לעידוד הזמר הישראלי. התשנ"ז-1997 - חבר הכנסת יונה יהב

היו"ר עמנואל זיסמן;

אני פותח את הישיבה. אני מצטער על האיחור. היה פה דיון חשוב מאד לכולנו

וגם לכם. הכנו הצעת חוק להנהגת חינוך חובה חינם בגילים שלוש-חמש. כבר 14 שנה

במדינת ישראל קיים חוק כזה, וכל שנה מקפיאים אותו. מיותר לומר לכם מה החשיבות

שלו.

ביקשתי גם בכתב שמערכת עיתון "הארץ" תשלח נציג מוסמך. בתור אחד שקורא את

העיתון הזה במשך עשרות שנים, למרות שאין יום שאני לא קורא משהו שהוא גם בניגוד

לדעותיי, לפעמים גם דברים מרגיזים, הופתעתי מכך שהעיתון יוצא במאמר ראשי נגד

הצעת החוק הזאת. הייתי רוצה לבקש מכם, מחברי הכנסת יונה יהב ורפאל אלול וגם

ממך, שייקה לוי, בתור יושב ראש אמ"י - איגוד אמני ישראל - ואשכולות שגם תגיבו

על זה, שכן באמת מדובר בעיתון רציני שיוצא במאמר ראשי נגד הצעת החוק עם

נימוקים כאלה.

חשבתי שלקראת הכנתו של החוק צריך להבין מה באמת מניע מערכת עיתון כזו

לצאת נגד הצעת החוק. בקשתי אליכם היא שתתייחסו לזה, במידה שקראתם את המאמר.

בכל זאת זה דיון שהפרוטוקול שלו עומד להתפרסם, ולפני ההצבעה שתתקיים במליאת

הכנסת - אנחנו הולכים לאשר את הצעת החוק הזה - אבקש מכם, כמומחים ובעלי דבר,

שתענו.
יונה יהב
שמחתי מאד שהמאמר הזה נכתב. הוא נכתב בדיוק יום אחד לאחר הבחירות בארצות

הברית שהיו בצל פרשת מוניקה לוינסקי, וכאשר המאמר הזה יצא לאור כמאמר ראשי,

הגעתי למסקנה שאנחנו ממש מדינה נורמלית. כי אם הנושא המרכזי שמטריד את העיתון

של האנשים החושבים הוא הזמר העברי, סימן שבהחלט עלינו על הפסים הנכונים של

חברה אמיתית בישראל, וזה נושא חשוב ומגיע לו שיהיה בשורה הראשונה של העיתונות.

דרך אגב, באותו עיתון היה מאמר פנימי גדול שדיבר אחרת לגמרי, כך שקיימות

דעות לכאן ולכאן, ואני בעד נוסחו כפי שהוא עבר בקריאה ראשונה. החוק הזה יאושר

בקריאה שנייה ושלישית, ונצא לדרך בשנת החמישים למדינה עם אמירה חדשה.

מה שקרה מאז שהחוק הזה הושם על שולחן הכנסת, בפועל קורה מה שהחוק הזה

מבקש להסדיר. זה לא קרה כשהתחלנו את המהלך. כשהתחלנו את המהלך, הסיטואציה היתה

שונה לחלוטין. מי יתן והחוק הזה יאפשר לאומן היוצר לחיות מיצירתו. עוד לא

הגענו לזה, הלוואי ונגיע.

חבר הכנסת אלול, קראת את המאמר?
רפאל אלול
כן. חבר הכנסת יונה יהב ואני הגשנו אותה הצעת חוק, ואני מודה שזה היה

בתיאום עם נציגי אמ"י ובהשראתו של מר שייקה לוי, כי חשבנו שצריך לעשות בעניין

הזה סדר.

אני חייב לציין שלזכותם של כלי התקשורת ייאמר, בשונה מעיתון "הארץ", שהם

כן אהבו את הצעת החוק, גם הרדיו, גם גלי צה"ל, אליהם למעשה הפנינו את הצעת

החוק. עדיין בעיתון "הארץ" לא משדרים מוסיקה, אלא אם כן יש איזשהו פטנט.



אלה שמשדרים לא רק שהבינו את רוח החוק, הם פעלו, והגדיל לעשות קול ישראל

שתוך כדי הצעת החוק רשת ג' משדרת רק מוסיקה עברית. אמרתי פעם שיש ציירים שלא

יודעים להעריך את יצירותיהם. רק כשהם מתים, תמונותיהם הופכות ליקרות ערך. אני

אומר שאם בעודנו בחיים אנחנו רואים שהצעת החוק הזאת מיושמת, כבר עשינו את

שלנו.

מיכה ינון;

אין ספק שמינהל התרבות תומך בהצעת החוק הזאת. תפקידנו לקדם את היצירה

המקורית הישראלית ואת הזמר העברי. גם השנה נקים במסגרת המועצה לתרבות ואמנות

מדור לזמר עברי. אנחנו גם תומכים בפעילות חדשה של השנה-שנתיים אחרונות של מטה

זמר עברי, ואנחנו גם אמורים להשתלב בסיוע לכל מיני אירועים שמתכננים לעשות

בשנה הקרובה. אני מקדם בברכה את החוק ושמח שהוא מתקבל.

שייקה לוי;

דרך אגב, אני פה גם כיושב ראש אמ"י וגם מייצג את אשכולות כי נציגיה ייפו

את כוחי.

רפאל אלול;

הוא לא רק מייצג את אשכולות, הוא גם זמר.

שייקה לוי;

לגבי עיתון "הארץ", נדמה לי שבן גוריון אמר; לא חשוב מה הגויים אומרים,

חשוב מה היהודים יעשו. אז זה נכתב בעיתון "הארץ", לא צריך להתייהס לזה וזה לא

צריך לעצור אותנו או להפריע לתנופה.

אני חושב שאנחנו צריכים לעשות, ומה שאנחנו עושים זה קידום זמר עברי

שלדעתנו אהוב, אהוד ורצוי על רוב הציבור בישראל, ואף פעם לא עשו סקר דעת קהל

בעניין הזה. רוב הציבור בארץ רוצה זמר עברי בגלל הוא אוהב זמר עברי.

מלבד זה, זה יעזור ליוצרים. הכסף ישאר בארץ לטובת יוצרים, כך שתהיה להם

יותר מוטיבציה, כי אנחנו רואים היום כמה נלקח מהיוצרים ויוצא החוצה. זה לטובת

היוצרים, לטובת המבצעים, כשהיום יש לנו סופסוף חוק לזכויות מבצעים, וגם

המבצעים יכולים ליהנות ותהיה להם מעט רווחה מכך שישמיעו אותם.

יש שתי בעיות שצריך לחשוב על פתרונן. הבעיה הראשונה היא - ודיברתי על זה

קודם עם מר אמנון שילוני, והוא תיקן אותי ואמר שאולי אני טועה - שצריך לשמור

שיהיה איזשהו איזון בין דברים חדשים מאד מאד לבין שירים וזמרים יותר ותיקים

שאסור להעלים ולקבור, שהם אהובים על כל הציבור הזה ורוצים לשמוע אותם. המון

שואלים אותי איפה יגאל בשן, ואנחנו לא יודעים איפה יגאל בשן ואיפה עוד זמרים

רבים. צריך למצוא איזשהו ניואנס בניסוח שגם ישמעו את הדברים האלה. אני בטוח

שהצרפתים בזמנו גם דאגו לכך שישמעו הכל, ולא רק דברים עכשוויים וחדשים שטובים

רק לבני 18.

הבעיה השנייה היא - וצריך שמשרד האוצר יידע מזה - שאשכולות מקבלת כמות

מסוימת של כסף שמתחלקת על פני Xמבצעים, וכשישמיעו הרבה יותר, ה-X הזה יקטן

ויהיו הרבה יותר זמרים שיקבלו פחות כסף. מוכרחים להגדיל גם את העוגה הזאת

לטובת המבצעים. אני בעיקר מדבר על המבצעים, כי היוצרים לא ייפגעו מזה.



יורם בן-דוד;

זה בדיוק אותו דבר לגבי היוצרים.

שייקה לוי;

אבל אתם מקבלים בעצם יותר אחד לאחד.

יורם בן-דוד;

זה אותו דבר, זאת קופה סגורה שמתחלקת בין Xאנשים.

שייקה לוי;

כבל שיהיו יותר אנשים, ה-X הזה יקטן ולאנשים יהיה פחות טוב, ואז יבואו
אלינו ויגידו
מה עשיתם לנו? היה לנו יותר טוב והיום פחות טוב. מוכרחים לחשוב

גם על הנקודה הזאת ולשמור איכשהו על איזון מבחינת השמעות של דברים ותיקים ושלא

ייעלמו דברים כל כך מהר וייהפכו ל"פסח".

רפאל אלול;

השאלה היא אם אתה יכול בתוך חוק כזה להכניס את זה.

שייקה לוי;

לא, אי אפשר, זה קשה.

יונה יהב;

אבל צריך לחשוב על זה.
שייקה לוי
צריך לחשוב על זה, אולי לציין את זה ואולי איכשהו לתת לזה ביטוי. אם לא

יעשו - אז לא יעשו, אבל שלפחות שנדע שיישמנו" את זה על הנייר או משהו כזה.
יונה יהב
גם כשמציגים את החוק צריך להגיד את זה.

אמנון שילוני;

יש לי שלוש הערות שאני רוצה להעיר, שתיים מהן מקצועיות, ואחת מהן יותר

אישית. בפסקה הראשונה כתוב "שיר שמרבית מילותיו הן בשפה העברית". אני זוכר

שדיברנו על זה. יש שירים שיש בהם משפט אחד או שני משפטים, אפילו פזמון, ואתם

לא מאפשרים פה את חופש היצירה. אני לא יודע אם המילה "מרבית" צריכה להיות פה,

אבל אולי זאת הערה טכנית.

בסעיף השני כתוב; "תפעל המועצה במגמה לקיים תחנות אזוריות לשידורי רדיו

אזוריים". למה החוק לא יכול לחול על כל תחנות הרדיו וגם על התחנות האזוריות?
יונה יחב
כשהחוק הזה הוחל, כבר המכרזים בתוקף. אתה לא יכול לפגוע בזכויות מוקנות.



אמנון שילוני;

גם קול ישראל וגלי צה"ל בתוקף.

יונה יהב;

לא, זה שייך לציבור וזה שייך לאנשים פרטיים.

יורם בן-דוד;

אבל המכרזים האלה מסתיימים בשנת 1999.
יונה יהב
היה פה דיון- משפטי גדול, ואי אפשר לעשות את זה. אסביר לך אחר כך.

אמנון שילוני;

אולי אי אפשר, אבל זה לא נכון.

ההערה האישית שלי היא שאני לא יודע אם צריך לחוקק חוק בנושאי תרבות:

בציור, במוסיקה. אני אומר את זה מאחר שאני מרגיש את עצמי חזק שרשת ג' אותה אני

מנהל משדרת רק שירים ישראליים.

היו"ר עמנואל זיסמן;

אתם לא שומעים את ההערה השלישית שלו. למעשה, הוא בהערה השלישית שלו תומך

ברוח המאמר הראשי ב"הארץ". שימו לב.

אמנון שילוני;

אני לא תומך בו.

היו"ר עמנואל זיסמן;

תאמין לי שקראתי את המאמר הזה כמה פעמים. אני בכלל קורא את המאמרים

הראשיים בעיתון, כי אני בדרך כלל מתנגד להם בעניינים אחרים. אני קורא את

העיתון הזה כל יום מזה עשרות שנים. גם כשלא הייתי בכנסת, הייתי קורא אותו.

זכותך להגיד את מח שאמרת. תחזור על ההערה שלך, בבקשה.

אמנון שילוני;

אמרתי שאני לא בטוח שצריך להרהיב פה בנושא תרבות. אני לא יודע איך משרד

המשפטים מתייחס לזה, אבל אני חושב שכך גם בציור וגם בפיסול. אני מרגיש חזק בצד

הזה, מכיוון שאני מנהל את הרשת שמשדרת רק שירים ישראליים.

רפאל אלול;

מה יקרה כשלא תהיה שם?

אמנון שילוני;

אז הממשיך יעשה את זה.



רפאל אלול;

מאיפה אתה יודע?

אמנון שילוני;

אני ממשיך דרכה של דרורה בן אבי זכרונה לברכה, ואני חושב שהרעיון לשדר

שירים ישראליים ברדיו עוד בא ממנה ומתקופת גלעד בן שך.

יונה יהב;

כשהתחלנו לפני שנה וחצי רק 20%מהשירים המושמעים היו שירים עבריים.

היו"ר עמנואל ז יסמן;

אפשר בכלל לחיות גם בלי חוקים.

אמנון שילוני;

אי אפשר.

היו"ר עמנואל ז יסמן;

אז אי אפשר, אבל אתה צריך לקחת בחשבון שיש תחזיות שחורות מאד שבעוד X

שנים, כנראה בתקופה שהנכדים שלי יהיו גדולים, שיכול להיווצר מצב במדינת ישראל

שהגילוי ים התיאוקרטיים שישנם היום יקבעו כך, שאתה לא יכול לסמוך על קול ישראל

שישדר שירים ישראלים. קול ישראל, לא מרצונו בלבד, אלא כתגובה לרחשי הלב, ללחץ

הציבורי, ללחץ הפרלמנטרי וללחצים אחרים - אולי גם לחצים מסחריים ואחרים - הפך

את רשת גי למה שהפך. למה זה לא קרה לפני כמה שנים?

אני אומר לך את זה, כי אם ההרכב הזה נשאר בכל מיני מסגרות, אפשר להגיד

שלא יהיו שינויים לרעה. תאר לעצמך מצב מסוים שיהיה רוב מוחלט בממשלה של אגודת

ישראל וש"ס.

עדנה הראל;

אבל גם השירים החסידיים חם בעברית. הרי אלה ששרים ביידיש גם לא ישמעו

רדיו.

היו"ר עמנואל זיסמן;

אבל את מבינה למה אני מתכוון.

מאחר שהעלו פה דברים שקשורים לסעיפים, בואו נלך סעיף-סעיף. מר אמנון

שילוני, אתה לא עומד על ההערה השלישית שלך?

אמנון שילוני;

אמרתי שההערה השלישית היא אישית בלי קשר לקטע המקצועי. אני גם מרגיש

מספיק חזק להגיד את זה.

היו"ר עמנואל זיסמן;

גם זכותך להגיד את זה.



אמנון שילוני;

כי היום אנחנו עושים כל דבר שאפשר ומחפשים איך לייצר עוד זמר ישראלי. יש

אצלנו במוצאי שבת שעה חסידית. האם מישהו חשב שברשת ג' תהיה שעה חסידית? הרי יש

לה רייטינג אדיר.

אביגדור בן מוש;

כנראה כשהציעו את הצעת החוק היה איזשהו חוסר איזון ומוסיקה לועזית היתה

מושמעת יותר והכוונה היתה לאזן בין הדברים. אני מרגיש שיש פה תמימות דעים

שצריך לתמוך בתרבות הישראלית ולקדם אותה כך שתהיה דומיננטית.

אני חושב שאולי היינו עושים יותר טוב אם היינו משנים את הסעיף למינימום

50% מוסיקה עברית ולא מציעים מעין שיוויון, כך שיהיה יותר עידוד למוסיקה

העברית.

יונה יהב;

כתוב "מחצית לפחות".

אביגדור בן מוש;

"מחצית לפחות" כן, אבל גם כתוב "חשיפה שווה". זה כאילו אתה נותן למוסיקה

הלועזית מקום שווה למוסיקה העברית. במקום זה הייתי אומר לתת מינימום מסוים

למוסיקה העברית.

עדנה הראל;

אה, ההתייחסות היא לדברי ההסבר. אבל דברי ההסבר לא מופיעים אחר כך

בחקיקה, הם כבר "אבודים", הם כבר הופיעו כך וזה כבר אבוד. אתה מדבר על הצגת

הדברים בדברי הכנסת.

אביגדור בן מוש;

אם כך, בחוק יהיה מינימום 50% לזמר ישראלי?

עדנה הראל;

כן, כתוב "מחצית לפחות".

מיכה ינון;

לגבי ההערה השלישית של מר שילוני, לפני שנים רבות, כשהייתי בקדנציה

הראשונה שלי כיושב ראש רשות השידור, הצעתי בזמנו לגדעון לב ארי שהיה מנהל

הרדיו - אז חיפשתי דרכים להציל את רשת אי - שרשת אי תהיה רשת של שירים עבריים

וקיבלתי תשובה שלילית. אמרו לי שאין מספיק שירים ושזה יהיה משעמם. חלק כתבו

בעיתון שזה מעין רעיון של המפד"ל להשתלט על הרדיו וכל מיני שטויות. לכן אני

חושב שיש ערך חינוכי לחוק הזה.



רק לפני עשרה ימים הייתי באירוע של הפילהרמונית שרים, והיו שם גם ותיקים

כמו אריק לוי, ומצד שני היתה מיטל טרבלסי. באולם היו 3,000 איש, והיה יוצא

מהכלל. למחרת עיתון "הארץ" עשה מזה קצת צחוק ולגלג גם על הפילהרמונית וגם על

השירים העבריים, אבל זה לא פגם בהנאה של 3,000 איש ששרו עם התזמורת

הפילהרמונית, והפילהרמונית נתנה לזה גם סטטוס אמנותי גבוה, חברי התזמורת מאד

התלהבו, למרות שחצי מהם רוסים שלא מכירים את השירים האלה מילדותם,

דיברתי אחרי זה עם אנשי הפילהרמונית שנמשיך בזה. אנחנו משקיעים

בפילהרמונית, והשנה השקענו בפילהרמונית 10,000,000 מיליון שקלים, אז מותר לנו

גם לעודד אותה לכיוונים מסוימים, ובהחלט יש כוונה להמשיך בכיוון הזה של חיבור

הזמר העברי עם הגוף האמנותי המוביל במדינת ישראל.

יורם בן-דוד;

אני תמה מדוע לא חלה אותה חובה גם על הטלוויזיה, כיוון שאני מסתכל קדימה

ולא אחורה עם השמים הפתוחים אליהם מושכת השרה לימור לבנת, וזה כבר יקרה בשנת

1999, כאשר יעלו הלוויינים ו ישדרו לכל בית בישראל.

יונה יהב;

אז נתקן את זה.

יורם בן-דוד;

אז חייבים להתייחס לזה. השאלה היא למה אז ולמה לא עכשיו.

רפאל אלול;

תשאיר משהו לבאים אחרינו.

יורם בן-דוד;

כבוד היושב ראש אמר קודם "הנכדים שלי", אני לא מדבר על נכדים, זה ממש

מחר.

היו"ר עמנואל זיסמן;

אני דיברתי על סכנה.

יונה יהב;

כשאמ"י - איגוד אמני ישראל - בראשותו של שייקה לוי יזמה את זה ודחפה, זה

לא היה פשוט להעביר את זה בכנסת, ועובדה שעד היום לא העברנו את זה. מהפכות

תעשה צעד אחרי צעד, זה הצעד הראשון. אחר כך לתקן זאת כבר לא תהיה בעיה. אגב,

כשהיה רק קול ישראל לא היית יכול להעביר חוק כזה.

יהודה כהן;

אולי אתקן קצת את הדברים שלו, שדווקא השרה לימור לבנת תיקנה את זה כך

שבחמשת הערוצים הנוספים יהיה הערוץ הייעודי של MTVישראלי, כך שבאיזה מקום זה

יאזן את הדברים.



יורם בן-דוד;

איזה יאזן, אני מדבר איתך על אלפי תחנות שיהיו לך בבית.

יונה יהב;

הן תהיינה היצוניות.

גבי ברלין;

כבר אמרו רבים בשבחי החוק, והוא באמת חשוב. רק הייתי אומר שצריך לחשוב על

עוד משהו, כדי לחזק את הנושא של הזמר העברי הייתי אפילו מחדיר את הזמר העברי

בצורה מסודרת לבתי ספר יסודיים. במקרה הייתי בשבוע שעבר בבית ספר גורדון בתל

אביב. מי שמכיר את בית ספר גורדון בתל אביב, בית חינוך, הוא מקיים מדי שבוע

שעה של שירה בציבור עוד בתקופת מאיר נוי המורה למוסיקה המפורסם. השבוע באתי

לשם כמתנדב לשיר עם התלמידים שירים עבריים, והיתה התלהבות גדולה מאד של המורים

ושל ההורים שבאו ביחד לשיר.

אני חושב שחשוב מאד בתקופה כזאת להחדיר את זה לבתי ספר, אולי אפילו בצורה

מסודרת, שכן בגיל 13-12 הילדים באמת צופים כבר בהרבה דברים לועזיים.

היו"ר עמנואל זיסמן;

ההצעה שלך טובה מאד. אין צורך בחוק. כתבתי לי אותה. אפנה לשר החינוך

והתרבות ולמינהל הפדגוגי. אנחנו קצת בוויכוח עכשיו גם עם הסתדרות המורים

וארגון ההורים וכוי לגבי יום חינוך ארוך לגבי תוכן השעות הנוספות. הרי לא יהיו

רק לימודי מתמטיקה ופיסיקה. לא רק שאכתוב מכתב, אלא אבקש שבמסגרת התוכן של

הלימודים העניין הזה ייכנס. למדתי בתיכון ליד האוניברסיטה, ואני זוכר שהיה לנו

גם שירון.

גבי ברלין;

פעם היו מורים לזמרה שלימדו שירים עבריים.

היו"ר עמנואל זיסמן;

זה ייעשה.

יורם טהר-לב;

קודם כל, המילה זמר קצת מפחידה חלק מהציבור, והרבה ארגונים היום קוראים

לעצמם ארגון השיר הישראלי או המוסיקה הישראלית. רשת גי, שנציגה עזב אותנו

כרגע, אומרת רק מוסיקה ישראלית, בכלל לא כותבים זמר עברי ולא שיר עברי.

הייתי מוסיף לסעיף הראשון בו כתוב; "מטרת החוק המוצעת לעודד יצירה מקומית

בתחום הזמר" דבר שלפי דעתי יש לו ערך, אני לא יודע איך לנסח אותו; מתוך הכרה

שהשיר הישראלי מהווה מכנה משותף תרבותי. באיזושהי צורה הייתי רוצה להגיד דבר

מעט יותר גדול.

יונה יהב;

אתה לא יכול להגיד את זה בחוק.
עדנה הראל
ענייני החקיקה קצת פחות מוכרים לאורחים של הוועדה. החלק שכתוב דברי הסבר

הוא החלק שמלווה אך ורק את הנייר הזה.
יורם טהר-לב
איפה החוק?

עדנה הראל;

במקום שכתוב סעיף 1, שזה תיקון חוק רשות השידור, וסעיף 2 באותיות הגדולות

יותר.

היו"ר עמנואל זיסמן;

אבל אני אומר לך שכאשר חברי הכנסת ואני כיושב ראש הוועדה נציג את החוק,

אתן לזה ביטוי.

יורם טהר-לב;

אני רוצה להעיר הערה נוספת לגבי דברי היושב ראש באשר לפחד ממדינה

תיאוקרטית. יכולנו לשאול למה לא לקבוע 80% במקום 50%. יכול להיות שיהיה מצב

מסוים בארץ הזאת שנרצה ונילחם על זה ש-50% מהשידורים יביאו לנו את רוח העולם,

ויכול להיות שלחוק הזה בכלל תהיה חשיבות מהצד השני של המטבע.

היו"ר עמנואל ז יסמן;

כשאתה מחוקק חוק, אתה לא חושב רק על פתרון הבעיות לטווח הקצר, אתה גם

חושב על הטווח הארוך. חס והלילה, צריך לעשות הכל שזה לא יקרה לעולם.

יש שני סעיפים בסך הכל. נקרא את הסעיף הראשון, ואז תגידו מה אתם רוצים

לתקן. או שנתקן או שנשפר את הסעיפים.

אני מקריא את הסעיף הראשון;

"שירים בשפה 44ד. מחצית לפחות מהשירים המשודרים ברדיו במהלך כל חודש יהיו

העברית בשידורי שירים בשפה העברית; בסעיף זה, "שיר בשפה העברית" - שיר

רדיו שמרבית מילותיו הן בשפה העברית."

היתה פה הערה לגבי המילה "מרבית".

יונה יהב;

אני חושב שזה נוסח מאוזן ונכון.

היו"ר עמנואל זיסמן;

מי רוצה לתקן ואיזו הצעת תיקון יש לכם?



יעקב נווה;

קרה דבר בצרפת עם הרווק, כל השדרנים והעורכים שמו 40% מהמוסיקה הצרפתית

בלילות, והיה מאבק קשה לגבי זה, צריך להשוב פה על דרך לחסל את זה בצורה אהרת

לגמרי. ראו, רשת גי לא קמה מתוך אהבה לזמר העברי, ויש עדיין עורכים שמלגלגים

לחוק, אבל הם משדרים שירים עבריים כי אין מקום אחר לעבוד מלבד ברדיו כי הם

קבועים שם, ואני יודע מי הם, הם אנטי זמר עברי. ברגע שהחוק הזה יעבור ותהיה

מחויבות לגבי החוק, הם ישמיעו את השירים העבריים בלילות, ועלינו למצוא לזה

פתרון.
שמעתי גם דבר נוסף. מנהל הרשת "כל הדרך לעסקים" אמר
אם החוק הזה יעבור,

רשת ג' תשמיע 100% מוסיקה עברית, אנחנו נשמיע 100% מוסיקה לועזית, וביחד עם

קול ישראל זה 50%-50%. איפה מפורט פה שהדברים צריכים לעבוד בצורה אחרת?

רפאל אלול;

מר יעקב נווה, תפסת מרובה לא תפסת. אני חושב שאתם עושים טעות. אולי אתם

תהנו מזה היום ומחר בבוקר אנחנו פוגעים בעצמנו. מחר בבוקר יגידו לך; אנחנו

נותנים לך תקציב ממשלתי לפעילותך עם האתיופים אבל נגיד לך שתכתוב כך וכך. היום

אפשר ליהנות מזה שנכנסים לעצמות ומחר אפשר להיפגע מזה. אני מקווה מאד שיש שם

אנשים הגיוניים, ולא - נטפל בהם בדרך אחרת.

יורם טהר-לב;

נכון, זה צריך להיות כללי.

רפאל אלול;

החוק הזה הוא מסר, וזאת כל מטרת החוק. אם אתה רוצה לפתור את כל הבעיות

דרך החוק הזה, אתה טועה.

יעקב נווה;

ללא כל ספק, מאז שעלינו עם רעיון החוק באמ"י לא הושמעו שירים עבריים כמו

שמושמעים היום - -

רפאל אלול;

כי המסר הועבר.

יעקב נווה;

החוק הזה הוא כמו אופנה, שאם לא נשמור ונגן עליה, היא פשוט תיעלם.

רפאל אלול;

לכן קיים חוק.

יורם בן-דוד;

מה אתה מציע במקום רדיו?



יונה יהב;

אם אתה נכנס לסמטה הזאת, אתה נכנס בחוק לשיקולי העריכה. נכנסת לשיקולי

העריכה, גמרת עם החוק הזה. זה חוק טוטליטרי שאסור לחוקק אותו. אני מאמין שאם

מה שאתה אומר יקרה, יש מפקדים, העורכים הם לא בעלבתים, יש מנהלי תחנה, יש להם

ועדי מנהלים, לא אלמן ישראל.

רפאל אלול;

וגם אנחנו פה.

יונה יחב;

הכוונה היא לא לעקר את החוק. תאמין לי שגם אפשר לעקר את חוק מס הכנסה.

שי יקה לוי;

אבל למה מתייחסים רק למילותיו של השיר?

יונה יחב;

מה זאת מנגינה ישראלית?

שייקה לוי;

האם שיר זר ותרגומו זה זמר עברי?

יונה יהב;

הכללנו גם את זה. בשירים הוותיקים מקום המדינה כל המנגינות הן רוסיות. כל

השירים שליוו את הקמת המדינה הם לא ישראלים בכלל.

היו"ר עמנואל זיסמן;

אני מבין לאחר חילופי הדברים שגם היזמים וכולם משאירים את הנוסח כפי

שהוא, ואני מבין בזה שאנחנו מאשרים את הסעיף הזה. נעבור לסעיף הבא.

רפאל אלול;

זה עבר פה אחד.

היו"ר עמנואל ז יסמן;

עכשיו אנחנו עוברים לסעיף 2, וכמו שהבנתי, היו פה יותר בעיות.

יונה יהב;

אבל זה נעשה בשיתוף פעולה עם הרשות השנייה. הכל מתואם, אז לא כדאי לשנות.

היו"ר עמנואל ז יסמן;

אבל האם יש מישהו בחדר שרוצה לתקן אותו? אני שואל למען הפרוטוקול.



יורם בן-דוד;

אני פשוט לא מבין מה זה "תפעל המועצה במגמה לקיים". זה כאילו לא אמרנו

דבר.

יונה יהב;

לא, היא מוציאה מכרזים, אבל זה לא אומר שיהיה מישהו שירוץ למכרז כזה, היא

לא יכולה להקים את התחנה, היא יכולה להוציא מכרז. ירצו - יוכלו, לא ירצו - לא

יוכלו.

יורם בן-דוד;

אתה פשוט לא מאלץ את המועצה לפעול.

היו"ר עמנואל ז יסמן;

מה היית מציע?

יהודית גידלי;

"תפעל".

היו"ר עמנואל זיסמן;

"תפעל המועצה לקיים תחנות אזוריות", ולהשמיט את המילה "במגמה".

יונה יהב;

כן, אני בעד.
היו"ר עמנואל זיסמן
אז המילה "במגמה" ירדה. האם יש למישהו עוד הערה?

עדנה הראל;

לא, יש לי שאלת עברית, אם אנחנו עושים את הנוסח הזה בחקיקה, האם מבחינה

דקדוקית "תפעל לקיים" זה בסדר? אבדוק את זה. יש לנו נוסח דומה כבר היום בחוק

הרשות השנייה "תפעל במגמה". זה לא משהו שהמצאנו רק לעניין הזה כדי "לעשות אותו

חלש".

היו"ר עמנואל זיסמן;

בסדר, אבל אין גבול להמצאות של משפטנים.

אני סומך על גברת הראל, אבל המילה "במגמה" כאילו מחלישה, אז בואו נוריד

אותה. האם יש מלבד זה עוד הערות?

יונה יהב;

לא.



היו"ר עמנואל זיסמן;

אז אנחנו מאשרים את זה. מי בעד חחוק?

הצבעה

בעד - 3

נגד - אין

נמנעים - אין

הוחלט לאשר את הצעת החוק.

תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10

קוד המקור של הנתונים