ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 07/12/1998

הצעת חוק הקולנוע. התשנ"ט-1998

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 244

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני. י"ח בכסלו התשנ"ט (7 בדצמבר 1998). שעה 10:15
נוכחים
חברי הוועדה
עמנואל זיסמן- היו"ר

ראובן ריבלין
מתמנים
חה"כ יונה יהב

חה"כ דוד צוקר

anaמפציר - מנהל האגף לתרבות ואמנות, משרד החינוך והתרבות

עו"ד דורית מורג - מנהלת המחלקה המשפטית, משרד החינוך והתרבות

שלמה יצחקי - תקציבן, מינהל התרבות, משרד החינוך, התרבות והספורט

אורי אליאל - רפרנט אגף התקציבים, משת- האוצר

יעל אנדורן - רפרנטית אגף התקציבים, משרד האוצר

סיגל יששכר - החשב הכללי, משח- האוצר

עו"ד חן חל - יועץ משפטי, נציבות שיחת המדינה

עו"ד עמי ברקוביץ - לשכה משפטית, משח- המשפטים

עו"ד אמנון דה-הרטוך - לשכה משפטית, משרד המשפטים

שלמה שטתפלד - סגן ממונה במרכז הסרט הישראלי, משח- התעשיה והמסחר

רינה רוטברט - מרכז הסרט הישראלי, משח- התעשיה והמסחר

צביקה האחר - המועצה לשיחרי כבלים, משח- התקשורת

ירון רגב - מתאם פעולות המועצה וועחתיה, הרשות השניה לטלו' ורדיו

אילנה שרון - מנכ"ל האקדמיה הישראלית לקולנוע

יוסי אורן - הנהלת האקדמיה הישראלית לקולנוע

דני מעיין - האקדמיה הישראלית לקולנוע

אילנה צור - האקדמיה הישראלית לקולנוע

מרק רחנבאום - מפיק סרטים, האקדמיה הישראלית לקולנוע

כתריאל שחורי - האקדמיה הישראלית לקולנוע

חת לב-ארי - האקדמיה הישראלית לקולנוע

גידי אורשר - האקדמיה הישראלית לק1לנוע

נפתלי אלטר - הנהלת האקדמיה הישראלית לקולנוע ומנהל הקרן לעיחד

קולנוע איכותי

עו"ד שלום פוריס - יועץ משפטי, איגוד מפיקי סרטים וטלוויזיה בישראל

דייר ארי בן-שבתאי - קומפוזיטור, אקו"ם

עו"ד נילי ורקר - אקו"ם

ליביה חכמון - יו"ר איגוד השחקנים, ההסתדחת הכללית

דן עם-שלם - איגוד מקצועי, ההסתדחת הכללית

עו"ד אורלי לייבו - ההסתדרות הכללית

אלכס בן-חר - איגוד ארצי לצו1תי טלוויזיה וקולנוע

גדעון גנני - מנכ"ל הקרן להפקות מקור בכבלים

ניבה מנדלבליט - הקרן להפקות מקור בכבלים

פרופ' אמיל קנבל - החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל-אביב
היועצת המשפטית
אנה שניידר
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי

רשמה: אירית שלהבת

סדר היום: 1. הצעת חוק הקולנוע, התשנ"ט-1998 (של חה"כ יונה יהב, דוד צוקר, ראובן ריבלין).



הצעת חוק הקולנוע. התשנ"ט-1998
היו"ר עמנואל זי0מו
לפני 5 שבועות, ב-2.11.98, הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק. אנחנו עכשיו יושבים

כדי להכי) את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית. רצוני האישי הוא שאנחנו היום נסיים את ההכנה.

לצערנו נשאר לנו עוד מישור אהד. מי שלומד אזרהות יודע שיש קריאה טרומית, קריאה ראשונה, קריאה
שניה וקריאה שלישית. במדינת ישראל יש קריאה נוספת
קוראים לה "חוק ההסדרים". זה המצאה ישראלית

דרקונית. הנה היום חוק ההסדרים בא פעם נוספת להצבעה לאחר שהממשלה משכה את זה לפני כמה

שבועות. הכנסת חוקקה חוק לדיור ציבורי, וחוק ההסדרים חצה לבטל אותו. חוק ההסדרים הוא חוק

שלמעשה מבטל כל מיני חקיקות ודברים שקורים במסגרת חוק התקציב. לכן, גם אם נכין את הצעת החוק

שלפנינו, אני אומר את זה בצורה גלויה, אני לא יודע אם נביא אותה להצבעה לפני 1.1.1999 שמא יבוא חוק

ההסדרים וייבטל אותה,או יידחה אותה. זה גם כן פטנט ישראלי מקורי, לא מבטלים אלא דוחים, לשנת

2005, לשנת 2010 וכדומה. אבי אומר את הדברים בצורה בחרה, בהירה וחד-משמעית.

צריו להכין את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית. נתייעץ ונשקול איך עלינו לפעול, האם להביא אותה

להצבעה כעת, אם כי היום הנסיבות במליאה של הכנסת הן מאוד נוחות לקבל חב איתן לחמן הזה. נשקול

ונפעל לפי מה שטוב לקידום החוק.

אם אתם זוכרים, היתה לנו ישיבה ב-27.10, עוד לפני 2.11, ובישיבה הזאת פתרנו 4-3 סוגיות

מורכבות. אני רוצה בפתח הישיבה קודם כל לשאול את האוצר מה הוא אומר, אולי הוא שינה את דעתו.
אורי אליאל
בינתיים אין לנו שום שינוי.
היו"ר עמנואל זיסמן
ראיתי שבימים האחרונים השר נאמן מצהיר כל מיני הצהחת, כפי שהוא הצהיר כשהוא היה עורך-דין

עצמאי. כשהוא היה עורך-דין עצמאי הוא היה בעד החוק, אפילו יותר ממה שהחוק אומר. כלומר אין לכם שום

שינוי בעמדה? למרות שהכסף בא ממקורות מאה- בחרים?
אורי אליאל
הכסף בא מתקבולים שמשמשים את המדינה. זה התקציב הרגיל שלה. זה לא מקורות נוספים.
היו"ר עמנואל זיסמו
בסדר, אז אתם תקטינו איזה תקבול לתרבות תורנית או משהו מה ותיישרו את העניין. כלומר אין שינוי

במדיניות האוצר.
דוד צוקר
אנחנו צריכים להבהיר פה נקודה אחת שמאוד חשוב להיזהר בה כי אולי משום שהיא לא בהירה האוצר

לא עולה על בריקדות. צריך לפרט בהצעת החוק הזאת שהכספים הללו הם בנוסף למחוייבויות שכבר היום

רשומות בפקודות שעה, שהמשרדים השונים מקציבים. יש משהו שמשרד התקשורת מקציב, משהו

שמשרד החינוך, התרבות והספורט מקציב. אני מדבר על הקצבות שקיימות היום על-פי חוק או על-פי נוהג.

זאת הערה בעיקר כלפי גברת אנה שניידר, שכאשר אנחנו מנסחים את הצעת החוק אני חצה שהוועדה

תסכם שיהיה בחר ששיטת ההקצאה שנקבעה בעבר בקריאה הראשונה בכנסת לא תהיה מקור למימון של

התחייבויות שממילא ניתנות.
ראובן ריבלין
תמיד בעניין הזה היה הבדל תפיסה בין חבר הכנסת דוד צוקר לביני. אני חשבתי שחשוב שחוק הקולנוע

יחקק על מנת שיימצא מקום בלתי תלוי בשיגיונות או בצרכים של משיח ממשלה כאלה או אחרים. חשבתי

שאם חוק הקולנוע יחקק והממשלה תתרגל לרעיון שהוא אכן נחקק ואין לה כל דרך אחרת אלא באמת

לפעול על-פי מצוות המחוקק, אז באותה עת יבוטלו כמובן אותן הקצבות שניתנו על-ידי המשרדים הייעודיים,

קרי: משת- החינוך, התרבות והספורט ומשרד המסחר והתעשיה (אם כי משרד המסחר והתעשיה היום

העביר את זה למשרד החינוך, התרבות והספורט. יתכן שהוא הולך לקבל את זה בחזרה. יש ויכוחים בתוך

התקציב עצמו).

אני חושב שהחוק הזה בא להחליף את כל המקורות האחרים ולקבוע שמעתה ואילך הקולנוע לא יהיה תלוי

עוד בספר התקציב או בעמדתו של שר מה או אחר כלפי אומנות הקולנוע. לכן אני חושב שחוק זה ייפנה

לאוצר, או למשרדים הייעודיים, את אותם סכומים. נכון שכתוצאה מכך הסכום הוא לא - כמובן תלוי גם מה

יהיה האחוז מתוך אותו סכום קצוב שיהיה, אם זה יהיה 50% או 40%.
יונה יהב
כתוב: 50%.
ראובן ריבליו
אם האוצר ישאר בעמדתו אז אנחנו נכתוב "50 אחוז". אם האוצר יתעשת...
היו"ר עמנואל זיסמן
אולי לא היית ער לזה. לא במקרה הזכרתי את הישיבה שהיתה לנו בחודש אוקטובר. אז הנושא הזה

הוכרע.
ראובן ריבליו
אני מבטל את מה שאמרתי לגבי ה-50%. התפיסה שלי היא שחוק זה בא להחליף את כל התקציבים

האחרים שנתנו.
צביקה האוזר
הוא לא מחליף. היום למשל משח- התקשורת מקצה 7 מיליון שקלים לנושא של טלוויזיה: 4 מיליון שקל

להפקות מקור בכבלים ו-3 מיליון שקל לשידורים קהילתיים. בחוק הזה, לפחות בנוסחו הנוכחי, אין שום מענה

לשידורים קהילתיים.
יונה יהב
אז מה? זה לא שייך. דרך אגב, אין גם מענה ליום לימודים ארוך. קולנוע זה לא שיחר קהילתי. לכן לשם

תמשיכו להקציב. ההערה של חבר הכנסת צוקר מתייחסת לתקציבים שהיו במשרד החינוך והתרבות

ולתקציבים הקטנים שהיו במשרד המסחר והתעשייה ושהועברו למשרד החינוך, התרבות והספורט.
היו"ר עמנואל זיסמן
חבר הכנסת דוד צוקר לא מבקש להכניס שינוי בחוק. הוא מסב את תשומת ליבנו והתשובה שהוא

מקבל, ואנחנו רושמים את זה, היא שאחרי שהחוק יאושר, בלי נדר, אם מישהו ירצה לבטל הקצבות שענף

הקולנוע היה ראוי לקבל אותן, שהן מעבר לחוק, אנחנו מבחינה פרלמנטרית ניאבק נגד אלה שיירצו לא

להעביר את הכספים. זה מספק אותך?
דוד צוקר
אני רוצה לראות את זה כתוב ואז אומר לך.
היו"ר עמנואל זיסמן
ננסח את הדבר, אבל זה לא יהיה חלק מהחוק. זה יהיה חלק מן ההחלטה שהוועדה תקבל. אני מבין

את ההערה שלך היסב. בחר לך שיש גורמים שייעשו פעולות...
יונה יהב
יש 100% תמלוגים. 50% לפי החוק הזה הולכים לקולנוע. משך ה-50% הנותרים, חלק הולכים

לטלוויזיה הקהילתית, חלק הולכים לתקציב המדינה.
אכה שנ"דר
למעשה אנחנו מדברים על סעיף 11 להצעת החוק. שם נאמר ש"תקציב שנתי לתחום הקולנוע ייקבע

בתוכנית נפרדת במסגרת ההקצאה לתרבות בסעיף תקציב משרד החינוך, התרבות והספורט". זאת

אומרת, בחוק התקציב אם יש התחייבויות כלפי ענף הקולנוע, אלה התחייבויות שנתיות שנקבעות בחוק

התקציב. לכן אין טעם לומר שזה בנוסף להתחייבויות קודמות. אין בעצם התחייבויות קודמות כי כל שנה חוק

התקציב קובע התחייבות ספציפית.

מה שנאמר כאן בסעיף קטן 11(ב), שיש איזשהו LIMIT תחתון, זאת אומרת, חייב להיות מינימום 50%

מסכום התמלוגים, שזה סכום קבוע בחוק אחר, לא בחוק התקציב,ו-50% מסכום תמלוגים לפי עוד חוק,

לפי חוק הבזק.
דוד צוקר
אני רוצה לשאול שאלה להבנה. נניח שהחוק מקצה לעידוד הפקה מקורית בכבלים, למשל. זה קטע

שניתן על-פי חוק. הוא ניתן על-ידי הזכיינים. נכון?
צביקה האוזר
הוא ניתן מתוך כספי התמלוגים באמצעות משת- התקשורת, על-פי הסכמה בין משת- התקשורת לשר

הא(צר. הסכום שלו הוא לא קבוע. הוא יכול להיות רק שקל. יש סעיף בחוק הבזק שאומר...
היו"ר עמנואל זיסמו
הוא למטרה מוגדרת.
דוד צוקר
קבענו מינימום שעות.
יונה יהב
אני רק אומר לך ששיחקו בסכום מבחינת גובהו. אם תחליטו מ-7 לרדת ל-6...
צביקה האוזר
אנחנו הרי נלחמים להגדיל את התקציב כל הזמן. אנחנו המשרד היחיד שהגדיל את התקציב בשנה

שעברה מ-3 מיליון שקלים ל-4 מיליון שקלים.
דוד צוקר
זכייני הכבלים מידי שנה חייבים להקצות כספים על-פי מינימום שעות לעידוד הפקה מקורית. קבענו

מינימום שעות, ולכן כן יש סכום פיקס.
אנה שניידר
זה כתוב בחוק.
דוד צוקר
אני שואל האם יש סתירה, או איך מתיישבים שני החוקים האלה זה עם זה? שם יש הקצאה משוריינת

וקבועה ל-10% מכלל השעות - זה הרבה כסף - ועכשיו יהיה גם החוק הזה, אם הוא יעבור. איך הם

מתייחסים זה לזה? זאת השאלה.
אנה שניידר
אין שום בעיה. כשב ש-50% משך הסכום הקבוע הזה יוקצה לקולנוע.
דוד צוקר
כלומר הכסף הזה כלול בתוך ה-50%?
יונה יהב
לא. בתוך ה-50% הנותרים.
צביקה האוזר
הרשו לי להיות מורה נבוכים לעניין. יש מחוייבויות של זכיינים, גם בערוץ 2 וגם בחברות הכבלים בעצם

קבלת הזיכיון. הם מחוייבים בכבלים לתת 10% ליצירה מקורית.
יוסי אורו
יצירה. לא כסף.
דוד צוקר
מה שאני שואל הוא האם מה שאנחנו עושים היום זה בנוסף על אותן הקצאות?
צביקה האוזר
בוודאי. זה מה שצריך להבטיח בחוק.
דוד צוקר
השאלה נשאלה לא כדי לספק את הסקרנות שלי אלא כדי לרובטיח שהחקיקה שאנחנו מבצעים כאן לא

תיצור פשוט איזה קופה לדברים שממילא הכנסת כבר קבעה בעבר שמועברים.
צביקה האוזר
אני מסכים איתך, תה לא מנוסח כך. ההערה של חבר הכנסת צוקר היא קריטית ואני חצה לתת דוגמא

ממה שקורה היום. היום יש מחוייביות לכבלים ויש מחוייבויות לזכייני ערוץ 2. כמו כן יש קתות. לצורך העניין:

הקרן להפקות מקור בכבלים והקרן החדשה. הכספים שמגיעים לקרן החדשה עוברים לעידוד הפקות ויוצרים

סרטים, כאשר הסרטים האלה נחשבים במיכסה שבה אותם זכיינים מחוייבים. זאת אומרת, אם זכיין מחוייב

ב-10 שעות והקרן החדשה מממנת 3 שעות בכספים שלה, אז הזכיין מגיש את 3 השעות האלה במסגרת

10 השעות שלהן הוא מחוייב. ואז מה ק!רה? במקום שאותם גופים פרטיים יממנו את המחוייביות שיש להם

על-פי חוק, בא כסף ציבורי בעקיפין לממן את המחוייבויות ובעצם עושים קיזוז.

בכבלים אנחנו אמרנו שאנחנו לא מכירים בשעה שמופקת מכספי ציבור כשעה שהזכיין יכול להזדכות



עליה. אני חושב שצריך לקבוע פה בחקיקה ראשית שהכספים האלה שמיועדים לקולנוע ומיועדים לטלוויזיה

לא ייחשבו בעיסקאות סיבוביות כחלק ממחוייביות אחרת של זכיינים. אני חושב שזח חערה קריטית משום

שהיא תשים קץ למצב שהוא די בעייתי ודי ביזיוני.
אמנון דה-הרטור
יש לי הערה לגבי מה ששמעתי עד כה בעניין הרצון שקיים, על-פי מה שאמת האנשים כאן, שתיעשה

הבחנה ברורה בין הצעת חוק הקולנוע, והמימון שמיועד לה לפי ההצעה הזאת,ובין למשל מה שהוזכר לעניין

משת- התקשורת, ערוצי הכבלים וכולי.

היה פסק-דין שניתן על-ידי בית-המשפט העליון בפרשת הצופים. הוא קבע עיקרון שלא תיעשה כפל

תמיכה. בהתאם לכך הוציא היועץ המשפטי לממשלה הנחייה ובמסגרתה נקבע שהדבר הזה ייפסק.

עם כל הכבוד לרצון ששמעתי מפי מי מהאנשים כאן, וגם מכמה מחברי הכנסת, אני חושש שההבחנה

המבוקשת כאן היא בלתי אפשרית. על-פי הגדרת הצעת החוק סרט, וממילא גם קולנוע, כולל בת1כו גם את

היצירות שנערכות על-ידי הטלוויזיה בכבלים. לנו אין הסכמה שתיעשה פריצה של העיקרון הזה. זה עיקרון

שרק עתה נקבע. יש לנו מאבק לא פשוט עם כל מיני גורמי ממשלה שמעוניינים שאותו כפל תמיכה "משך-
דוד צוקר
איר ייצא פה כפל תמיכה?
אמנון דה-הרטור
מניעת כפל תמיכה לא תיעשה מעתה באמצעות הסדר שקבעו בעבר, איגום או קיזוז וכולי, משום

שהפרקטיקה מראה שזה בלתי אפשרי. זה בלתי אפשרי גם מכי1ון שאמות המידה לחלוקה של מבחני

תמיכה שונים אף הן שונות. אין שום אפשרות טכנית לעשות קיזוז, איגום וכולי, ולכן נקבע עיקרון.

אנחנו למשל חושבים בעניין מבחן התמיכה של משרד התקשורת - יש לאיין אותו. זאת אומרת, הכספים

של הער1צים בכבלים יועברו...
יונה יהב
מה אם יהיה כתוב "שמירת דינים"? האם אנחנו לא עעוקפים את מה שאתה אומר על-ידי כך שאנחנו

מכניסים בחוק שמירת דינים?
אמנון דה-הרט1ר
אני חושב שהכנסת רשאית לעשות כל מה שברצונה לעשות אבל זה מבחן תמיכה. זה לא שמירת דין.

מבחן תמיכה זה פעולה מינהלית.
דוד- צוקר
היא לא רשאית לעשות כל שברצונה.
היו"ר עמנואל זיסמן
אם הייתי יכול להכניס סעיף שאני מבטל את חוק ההסדרים בדרך הזאת, הייתי ע1שה את זה.
יונה יהב
אני חושב שישנה בהחלט אפשחת למנוע את המצב שעליו אני מדבר גם בדרך חקיקה. "שמירת דינים"

- זה בסדר?
אמנון דה-הרטור
לא הייתי חצה להגדיר את הסעיף הזה אבל אפשר להכניס איזשהו סעיף שייגרום לכך שלא יהיה קשר

בין...
היו"ר עמנואל זיסמן
תעזרו לגבי שניידר, שמנסה לנסח.
אמנון דה-הרטור
אני רוצה לומר שבכך תהיה הצטרפות של התחום הזה לשמירת דינים של עוד שני גופים, של "מעיין

החינוך התורני" ושל החינוך העצמאי. במסגרת חוק יסודות התקציב הם שני הגופים היחידים שהוצאו

מהעיקרון של השיוויון. כאן בעצם נקבע, לפי ההצעה הזאת, שבתחום הקולנוע תינתן תמיכה על-ידי שני

משרדים. הדבר הזה יוצר סירבול. השאלה היא בשביל מה זה נכון.
דוד צוקר
התמיכה היא בהתאם, כל אחד בקרן נפרדת. אם כל משרד תומך בקרן שלו אז אין הצלבה בין

המשרדים לאותה קרן.
אמנון דה-הרטור
אנחנו מדברים על עיקרון השיוויון.
דורית מורג
תינתן תמיכה לנושאים שונים אבל לא לקרנות שונות.
ראובן ריבלין
אני רוצה לחדד את העניין הזה. נצא מתוך בג"ץ הצופים. נדמה לי שראיית בג"ץ הצופים כמקבילה,

משיקה ומשליכה על נושא הקולנוע היא לא נכונה. אם למשל יש בפרוייקט מסויים של סרט יכולת לשותפות,

אין כאן הקצבה כפולה וגם לא תמיכה כפולה. אם למשל חוק מסויים אמר שהזכיינים בערוץ השני ישתתפו

ביצירה המקורית, זאת אומרת מחייבים אותם לשיתוף פעולה נוסף על מנת לאפשר יצירה. אני מתחיל מן

הקל אל הכבד. אם למשל באים ואומרים שענף הקולנוע הוא גם משקף דבר ערכי ולכן משרד החינוך,

התרבות והספורט צריך לטפל בו, והוא גם ערך מסחרי-תעשייתי שבו משרד המסחר והתעשיה צריך לטפל -

לכל אחד יש נגיעה בפן שלו וכל אחד בהקצבה שלו. אני רואה פה שותפות ולא כפל תמיכה.

לכן אני בא ואומר, קודם כל אני לא נבהל. טוב שחבר הכנסת צוקר שאל את השאלה. הדברים הם

מובנים כביכול אבל הם צריכים להיאמר וטוב שאנחנו נסיר כל ספק מלב. נכתוב את זה בצורה המפורשת

ביותר. אני למשל חושב שאם אנחנו מחוקקים את החוק הזה אז אין צורך עוד לייחד דברים לקולנוע בתקציב

המדינה. לעומת זאת, הדינים שבאים לחייב שותפים פוטנציאלים בתעשיית הקולמע, משום שהם חיים

מקופת הציבור ומרוויחים כתוצאה מזכיינותם מכספים שניתנים להם על-ידי הציבור, חייבים להמשיך לעסוק

בענף הקולנוע, בלי שום קשר לחוק.
אמנון דה-הרטור
אני רוצה להדגיש שאין שום מחלוקת ואין ספק שההוראה של חוק הבזק, שמחייבת זכיינים לתת

סכומים, היא הוראה של תשלום מיסים מסויים. עם כל הכבוד, אני לא רואה את הקשר בין ההערה לבין

השאלה, מפני שבוודאי שהזכיינים ימשיכו לשלם. השאלה היא מה ייעשה בכסף שלהם. האם הכסף שלהם,

שמיועד למטרה מסויימת, צבוע באופן מסויים, יחולק במסגרת חוק הקולנוע או גם במסגרת נוספת?

להבנתנו בלתי ראוי, בלתי אפשרי גם, שזה "עשה לשני מקומות. זה צריך להיעשות במסגרת החוק.
יונה יהב
למדתי בבית הזה משפט מאוד מעניין
"עמימות קונסטרוקטיבית",
חד צוקר
השאלה שלי היתה כד' למנוע את העמימות. חבר הכנסת ריבלין הבין את זה.
יונה יהב
אני דווקא חושב שבנקודה הזאת צריכה להישאר העמימות הקונסטרוקטיבית, מהטעם הפשוט,

שההקצאה כפי שהראית אותה על-פי חוק הבזק לא נסתרת על-ידי החוק הזה. כלומר, שני החוקים האלה

שרירים וקיימים במקביל. מאחר וקיימת על-פי חוק הקולנוע מועצה ציבורית, שגם תתקין תקנות וגם תקבע

קריטריונים לחלוקת הכספים האלה, אני מניח שזה יהיה הגון, ישר וצודק שהמועצה הזאת תתקין סדרי

עבודה כאלה, שלא יקבל סרט אחד הקצבות משני מקורות. ברגע שתבוא הבקשה בפני המועצה לגבי סרט

מסויים אני מניח שהיא תצטרך להצהיר איזה הקצבות או לאיזה מטרה זה מיועד. לכן אני לא רואה בעיה.

מה שקרה בפסק-הדין הצופים לא קרה לגבי הקצאות על-פי חוק אלא הנא קרה על-פי החלטות של

הכנסת, שאינן חוק.
אמנון דה-הרטור
הדברים כמעט מדוייקים, פרט לתחום של ארגוני נוער דתיים במשרד הדתות, שההקצבה להם נקבעה

בחוק התקציב של השנה, כלומר זה נקבע בחוק. אני חצה להדגיש שאין מחלוקת שהזכיינים ימשיכו לשלם.
השאלה היא אחת
מי יחלק. להבנתנו משרד ממשלתי אחד מעתה ואילך יחלק כספים לכל התחום ולא

תיעשה הקצאה בנושא הזה על-ידי שני משרדי ממשלה. אם ההקצאה מדברת על כך ששר החינוך,

התרבות והספורט ממונה על ביצוע החוק הזה, אז זה יהיה במסגרת משר החינוך, התרבות והספ1רט.
יונה יהב
לכן אי1 בעיה.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מסכם את הו1יכוח הזה. אנחנו לא עושים שום שינוי בחוק. היתה סידרה של שאלות, היו תגובות.

היתה גם הודעה שלי בשם הוועדה.

האם יש לכם עוד הערות?
עמי ברקוביץ
יש לנו סידרה של הערות.
צביקה האתר
אני סבור שההערה שאני הערתי כן זקוקה להסדרה בחוק, שהכספים שעוברים כאן לא יהיו על חשבון

המחו"בויות של הזכיינים.
אנה שניידר
זה ברור.
גדעון גנני
זה לא ברור בכלל. החוק הזה במתכונתו הנוכחית הוא חוק למימון הזכיינים.
צביקה האוזר
החשש הוא שהחוק הזה רק יחליף, במקום מימון של זכיינים יבוא מימון ציבורי. צריך להבהיר שזה

בנוסף.
אנה שניידר
זה רשום.
דוד צוקר
יש לי עוד שאלה ברמת המקרו וגם לגביה הייתי מבקש את היושב-ראש אם הוא יכול לסכם שוב ברמה

העקרונית. שאלת המפתח היא מי מקצה את הכסף. ואם ננסח את זה באופן אחר, ציבורי: איך אנחם

מונעים מצב שבו רוב הכסף יחולק על-ידי גורם אחד? איך אנחנו יוצרים מצב שלא תהיה שליטה מונוליטית

תרבותית על רוב הכספים הללו שהולכים לקולנוע? אני מניח שברמה התיאורטית כולנו תומכים בכך אבל

הבעיה היא כשזה מגיע לעניין המעשי. חלק מאנשי הקולנוע גם משרתים אינטרסים מוצדקים. אנחנו רוצים

ליצור מצב מה שלא ירוכז כל הכסף בקרן אחת או בשתי קרנות אלא שאנחנו קצת ניפתח את ההיצע.

המועצה - היא לא המקצה.
יונה יהב
היא ממליצה.
חד צוקר
בואו נשמע את התשובות
האם צריך להקים קרן חדשה או לא? האם שומרים על הקרנות הקיימות?

זאת שאלת מפתח, איך אנחמ מונעים מצב שבו תהיה שליטה של גורם אחד על רוב הכסף. זה הדבר שהכי

מטריד אותי בהצעת החוק.
ראובן ריבליו
על-פי סעיף 3(3).
דורית מורג
גם לפי הצעת החוק הזו, עדיין ישנו סעיף 3(א) לחוק יסודות התקציב. המועצה שתיבחר כאן תהיה

שותפה לקביעת הקריטריונים, לא לקביעה כיצד יחולקו הכספים. זאת אומרת, השאלה אם תהיה קרן אחת

או יותר תלויה בשאלה למי יופנו הקריטריונים. הצעת החוק לא מדברת על קתות בכלל.
דוד צוקר
כלומר היא לא מונעת צמיחה של 4 קרנות?
חרית מורג
היא לא מונעת את זה. מי שמבקש את התמיכה צריך לענות כמובן לקריטריונים של התמיכה. זה יהיה

תלוי בתבחיני התמיכה ובמה שייקום בשטח.
צביקה האחר
יש מונוליטיות של הוועדה.
דוד צוקר
כלומר, את אומרת שלחרדות שלי אין מקום?
דורית מורג
לחרדות בנושא וזזה אין מקום. אולי יש מקום לחרדות נוספות, זה תלוי בקריטריונים ומי שייקבע את

הקריטריונים זה הטף הנבחר, המועצה הממונה.
גדעון גנני
יש נושא אחד שצריך לתת עליו את הדעת, למרות שהוא מורכב וקשה גם להסביר אותו בדקות

המועטות שמוקצבות, אבל הוא נושא חשוב מאוד וקריטי. בחוק במתכונתו הנוכחית יש היעדר התייחסות

לנושא הזה של מחוייביות זכיינים vis-a-visכסף ציבורי. המשמעות של זה יכולה לאיין את החוק הזה, לרוקן

אותו מתוכן להפוך אותו בעצם לחוק למימון הזכיינים.
דוד צוקר
זאת נקודה שסוכמה כבר.
גדעון גנני
זה לא סוכם. עם כל הכבוד, יש פה איזה בלבול. נושא כפל התמיכה זה אגב לגבי מוסד1ת. המ1עצה

עצמה לא מחלקת לסרטים. היא מחלקת למוסדות.

אני חושב שמה שצריך לעשות זה לקבוע בחוק, אם לא נכנסים לרמה של קריטריונים, לחייב את אותה

מועצה או את השר - אגב, על-פי חוק יסודות התקציב זה השחם שמתקינים קרטריונים. המועצה כרגע

על-פי החוק הזה היא בסך הכל גוף מייעץ, אסור לה גם יותר מדי להתערב משום שאז היא צפויה לבג"ץ. כל

התהליך הוא לא תקין על-פי חוק יסודות התקציב.

אני מציע שתהיה התייחסות לנושא הזה של צביעת הכסף הציבורי. המועצה, או מי ש"תקין את

הקריטריונים על-פי החוק הזה, יחוייבו לתת את הדעת בחוק הראשי לכך שקביעת הקריטריונים לחלוקת

כספי הציבור למוסחת האלה צריכה להביא לכך שהתוצאה הסופית תהיה שההפקות הללו יהיו בנוסף

להפקות שזכיינים מחוייבים עליהן. יש הסדר. זח קצת מס1בך כרגע להיכנס לפרטים.
יונה יהב
סיכמנו את זה.
חד צוקר
חב הנוכחים בישיבה יכולים להעיד שהיה על זה דיון ואפילו היושב-ראש סיכם את זה. זה בסדר שהכנת

נאום בבית רק בואו נלך הלאה.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני שאלתי אותך אם אתה רוצה להתייחס למה שהיה עד לרגע זה. אם אתה חצה להעלות דברים

נוספים, תמתין עם זה. אתה עוד לא יודע מה עוד יגידו נגד החוק.

בסעיף 1 בהגדרת "סרט" - ההגדרה היא רחבה מאוד. בעצם כמעט כל דבר יכול להיות סרט, אף כל

כתבה בטלוויזיה, כל כתבה בחדשות.
היו"ר עמנואל זיסמן
מהיהצעה שלכם?
עמי ברקוביץ
אין לי הצעה.
היו"ר עמנואל זיסמן
אי אפשר ככה להביא את הדברים. אנחנו צרכים להתקדם. עוד מעט אתד "לך להצביע והשני יילך

למקום אחר ואני אשאר פה לבד. אני לא חצה כל פעם לקהת פה אחריות לבד. אנחנו עכשיו בחון לקראת

קריאה שניה ושלישית. הניתוחים הופסקו. האם יש למשרד המשפטים הצעה? הרי היתה עבודת הכנה

לקראת הישיבה הזאת. אנחנו חוזרים אל דבר יסודי שנדון בהרחבה.
עמי ברקוביץ
הוא לא נדון בצורה ממצה בוועדה. אני לא איש קולנוע ואין לי הגדרה.
היו"ר עמנואל זיסמן
האם קיימת בעולם הגדרה משפטית ל"סרט"?
אמנון דה-הרטור
אנחנו מבקשים ליידע את הוועדה שהמשמעות של ההגדרה של "סרט" היא...
היו"ר עמנואל זיסמן
מה אתם מציעים?
אמנון דה-הרטור
זה החלטה של הוועדה. אני רוצה להדגיש שזה עניינה של הוועדה להחליט מה זה סרט.
היו"ר עמנואל זיסמן
הנושא של הר1גדרה נדון. לכן אני קצת מרוגז. אם לכם יש הגדרה אחרת, איפה יש הגדרה ממצה

אחרת בעולם ל"סרט"...
אנה שניידר
השאלה היא האם הוועדה היא בעד הגדרה רחבה או בעד הגדרה מצמצמת של "סרט"?
עמי ברקוביץ
ראיתי הגדרות של חלק מהמדינות. לא ראיתי בכל המדינות. אני לא איש קולנוע. יש פה אנשים

שעוסקים בתחום. השאלה אם יש איזשה1 מיקוד ליצירה של סרט על פני יצירות אחרות.
יוסי א1רו
הצענו להגביל את זה בזמן, מאורך סרט מסויים.
גדעון גנני
המועצה תצטרך לקבוע קריטריונים.
אמנון דה-הרטור
אני חצה להדגיש שמשמעו של סעיף 1 שחוק הקולנוע יממן גם תוכניות של חדשות הטלוויזיה. האם זה

מה שהוועדה חצה?
חד צוקר
אני חצה להציע דבר טכני. מאחר ואין לי שום כוונה לתמוך אלא בסרטים שמוקרנים על המסך הגחל

ואחריך על המסך הקטן, או רק על המסך הקטן, או להיפך. מאחר וזאת הכוונה, אני מציע לך סימם טכני

שאומר שההגדרה, שכמותה בעולם יש רבות, תסוכם בין משח- המשפטים לבין נציגות של אנשי הקולנוע,

לבין נציג משרד החינוך, התרבות והספורט. תן להם, בידיעה מה כוונת המחוקק, לשבת ולנסח הגדרה
מקצועית, שאיננה מענייננו, חוץ ממה שאנחנו אומרים
שאנחנו חצים הגדרה מאוד קונקרטית שלא תאפשר

לנצל את הכסף הזה למשהו שאיננו סרט.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני לא מסכים לזה. אני חצה לאשר את ההגדרה הזאת. משרד המשפטים יכול ליזום הידברויות עם מי

שהוא חצה. אם יביאו לי הצעה וייאמח שבטגייקיסטאן יש הגדרה אחרת של סרט, אני חצה לראות אותה.

האם אתה חצה להתקדם? אם אתה היית היושב-ראש, הייתי מבין. אני לא יכול לקבל שכל פעם בא משרד
המשפטים ואומר
ההגדרה היא יותר בנדי כללית, יותר מדי כוללת. עכשיו זה הכנה לקריאה שניה ושלישית.

רציתי היום לסיים אך לא נוכל היום לסיים. אני אסיים בשבוע הבא. לכן אני שואל אותם.
דורית מורג
זה לא עניין של הגדרה משפטית. ההגדרה כפי שהיא היא מאוד מאוד רחבה. היא כוללת, כמו שהוא

אמר, גם את החדשות.אין בזה פגם משפטי. צריך לברר מה כוונת הוועדה. אם חצים לייחד את הכספים...
היו"ר עמנואל זיסמו
האם למשרד החינוך והתרבות יש הצעה אחרת? את מייצגת משרד שהופך למשרד חשוב. במקום שזו

תהיה עמותה עצמאית הכל עובר לסמכות השר והמשח-. אתם מתנפחים מבחינת החשיבות והסמכות. אני

שואל אותך, האם יש לכם הגדרה אחרת? האם עשינו את הישיבה היום על מנת להתחיל מהתחלה?
דורית מירג
הנושא הוא לא נושא של הגדרה משפטית אלא איפה חצים לצמצם, לתת את התמיכה.
היו"ר עמנואל זיסמו
אני נותן לך שעה לחשוב על הדבר הזה. נחזור לסעיף הזה בעוד שעה. אין לי שום אינטרס פה. זה לא

החוק הראשון שאני מטפל בו .אני לא יכול לקבל את זה שעוברים חודשים - הרי עוסקים בזה חודשים - ולא

מביאים לי אלטרנטיבות והצעות אחחת. אני יכול בכלל כל הזמן להגיד ששום דבר לא בסדר, כי זה רחב וזה

עמוק וזה אחך. צריך להביא לי הצעה.

גברת נילי ורקר, כמו שאת יודעת במקרה אחר שהיה פה לא התערבתי. הוא העלה הצעה, היו חילופי

דברים והנושא התקדם.
נילי ורקר
רציתי להפנות את תשומת לב משרד המשפטים שמונחת על שולחנו של משרד המשפטים הצעת חוק

חדשה, הצעת חוק זכות יוצרים. אפשר לקחת משם את ההגדחת.
דורית מורג
זה לא קשור לזכות יוצרים. השאלה היא האם רוצים הגדרה מרהיבה או מצמצמת. השאלה למי חצים

שיילכו הכספים. כפי שזה מוגדר כרגע, זה יילך לכל דבר. זה לא פגם בהגדרה אלא שאלה האם רוצים

לצמצם אותה.
יונה יהב
בישיבות הקודמות הלכנו על הגדרה רהבה של "סרט" ולא על הגדרה מצמצמת. לכן אני מציע להשאיר

את ההגדרה הרהבה. זאת המדיניות של הוועדה. מה עוד שאין לכם שום מהלוקת משפטית בעניין הזה.
ראובן ריבליו
בזמנו היה ויכוח ממושך בקרן לעידוד הקולנוע האיכותי, מה הוא סרט והאם סרט טלוויזיה גם נחשב

לסרט. היתה מחלוקת קשה מאוד בין היוצרים הש1בים. הגדרת "סרט" נעשתה במחשבה תחילה על-ידי כל

אותם אנשים שנתנו, לפחות לי, את הצעת חוק הקולנוע. לא הייתי בכלל מודע להצעה נוספת.
יוגה יהב
הצבעת על ההצעה הנוספת.
ראובן ריבליו
היושב-ראש צודק מאה אחת בהתרסתו כלפי הממשלה. היה לכם מספיק זמן, אם יש לכם ערעורים,

להציג הצעות אחרות ולהתייעץ. אנחנו הגענו לסוף הדרך, עכשיו אנחנו צריכים להגיע לשלב ההכרעות. אני

מציע לשקול לפני שאנחנו הולכים לקריאה שניה ושלישית, אני שואל את המקצוענים פה, האם לא להוסיף -

כי פה מדובר על "סרט" ומדובר על "קולנוע" - האם לא לומר שזה כולל גם סרט טלוויזיה?
אנה שניידר
זה כתוב.
ראובן ריבליו
לא. כתוב "שאפשר להקרינו על המרקע".
צביקה האוזר
זה היה צריך להיות "חוק הקולנוע והטלוויזיה",
ראובן ריבליו
אני לא רוצה לעשות "חוק הקולנוע והטלוויזיה" כי לטלווזיה יש מספיק חוקים. אני חצה "חוק הקולנוע".
גדעון גנני
איזה חוק טלוויזיה יש? האם הסרט של אינגמר ברגמן "תמונות מחיי נישואין" יכול לקבל תמיכה על-פי

החוק הזה?
ראובן ריבלין
אני לא אכנס עכשיו לפילוסופיה לגבי קולנוע וטלוויזיה. זה חוק הקולנוע. קולנוע יכול להיות בקולנוע וקולנוע

יכול להיות בטלוויזיה.
אכה שניידר
ההגדרה כאן סובלת את שני הדברים.
אמיל קנבל
אני מציע למחוק את המילה "אורקולי" בלבד ולהשאיר את השאר כמו שהוא: "יצירה המורכבת מסדרה

של תמונות נעות". בשביל מה "אורקולי"? הרי זה מונח אלטע זאכען משנות ה-30.
יונה יהב
למה זה מפריע?
אמיל קנבל
כיוון שזה אנכרוניסטי. זה כפל לשון.
קריאה
אז נכתוב "סדרת תמונות נעות", אם כבר. למה "יצירה"? יצירה זה עניין ערכי.
היו"ר עמנואל זיסמן
נעבור הלאה.
עמי ברקוביץ
יש מספר הערות נוסח.

בסעיף 3(2) - במקום "לייעץ לממונה על סעיף תקציב" אני מבקש לומר "לייעץ לשלי. זה הערת נוסח.

זה לא משנה את המשמעות.
היו"ר עמנואל זיסמן
אנחנו מסכימים.
עמי ברקוביץ
בסעיף 3(3) - לעניין הנוסחה שכרגע קיימת לעניין התפקיד של יישום מבחנים ומעמד המועצה, אנחנו

חושבים שעדיף שייאמר "בכל עניין הנוגע למתן תמיכות בהתאם למבחנים האמורים בפיסקה (2)" במקום

"בדבר הזכאות ומכוח חקיקה". זה נראה לנו עדיף.
היו"ר עמנואל זיסמו
מקובל עלינו.
עמי ברקוביץ
בסעיף 4. הנושא של הרכב המועצה: זה נושא שייחדנו לו חשיבה במשרד המשפטים. אנחנו בהחלט

רואים את זה כנושא חשוב, למתת שהממשלה התנגדה להצעת החוק.

אנחנו חצים להדגיש, התחש הזה של היצירה הקולנ1עית הוא תחום מאוד תיש. כי1ון שיש לנוו חשש

שעלול להיעש1ת כאן, על-ידי כל שר, ולא משנה מי הוא, מינוי פוליטי, אנחנו חושבים שהמבנה וההרכב צריך

לכלול בתוכו את כל הבלמים ואת כל האיזונים שיוכיחו שההרכב יהיה מגוון ופלורליסטי.



אי לכך אנחנו מציעים, בהמשך למה שנאמר קודם על-יד' מר אמנון דה-הרטוך בנושא של ריכוז

התמיכות, אנחנו מציעים להרחיב את מספר נציגי הממשלה במועצה ולתת נציגות גם לשרים שממונים על

ביצוע חוקים רלוונטיים למשא. אני מציע שיהיה שר התקשורת, שהוא השר הממונה על ביצוע חוק הבזק,

בגלל הכבלים; השר הממונה על ביצוע חוק הרשות השניה; והשר הממונה על חוק רשות השידור. זה ייצא

לכל היותר 4.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מציע להגדיל את המועצה ל-25 חברים.
עמי ברקוביץ
זה לא מה שאנחנו מציעים.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני עובד מהר. אתה מציע דבר הגיוני, אני מכניס אותו לחוק.
עמי ברקוביץ
"בעלי זיקה לקולנוע שאינם עובדי מדינה" - זה נותן פתח לכל מיני מינויים. לכן רצינו לצמצם.
היו"ר עמנואל זיסמן
אתה הצעת. קיבלתי את ההצעה שלך. אני לא יכול לקבל את המחשבות של מישהו אחר. אני מתייחס

למה שאתה מציע עכשיו. אני עובד מהר. אני אומר: נגדיל את המועצה ל-25 ונוסיף את ה-4.
גדעון גנני
אולי צריו מראש שיהיו שני שרים ממונים וועדת תמיכות משותפת לשני משתיים וכך אפשר יהיה

להרוויח ששני השרים שאחראים כיום...
היו"ר עמנואל זיסמו
מה זה משנה אם זה 21 או 25 לעניין זה?
עמי ברקוביץ
אני לא מדבר על מספר חברי המועצה. למעשה אנחנו מדברים על בעלי מעמד בתחום היצירה בקולנוע,

5 אנשי ציבור בעלי זיקה לקולנוע. אנחנו קבענו שהמינוי של "בעלי המעמד בתחום היצירה בקולנוע יהיה

לאחר התייעצות עם מומחים בתחום הקולנוע. אנחנו חושבים שלעניין הזה חשוב לחזק קצת יותר את

המעמד שיינתן לארגונים שעוסקים בתחום. אני לא יודע אם יש להם בדיוק מעמד של ארגון יציג.
יונה יהב
האם נראה לך
"הגורמים המייצגים"?
ליביה חכמון
למה בוטל הפירוט שהיה בגירסה הקודמת של החוק?
עמי ברקוביץ
אני לא יודע מה זה "גורמים מייצגים". יקומו גופים חדשים. החוק לא צריך להיות ספציפי כאן. אין לי פה

נוסחה מפורטת. אני חושב שהחיזוק צריך להתבטא בכך שנכתוב שאותם אנשים בעלי מעמד, או אפילו



אנשים בעלי זיקה בתחום הקולנוע, ימונו על-פי הצעת הארגונים או הגופים ... הם שימליצו לשר. הוא יוכל

כמובן לסרב. אבל זה מתן מנגנון.
נילי ורקר
באמת זאת היתה ההערה שרציתי להעיר. חסרים לי כאן בעלי זכויות היוצרים ובעלי זכויות מבצעים

במועצה. כתוב כאן "מעמד בתחום היצירה". כל הזמן אתם מדברים על "יצירה". מה זאת היצירה אם לא

יוצרים? בסעיף 2(ב) נאמר "הבטחת חופש היצירה" - ורק לגופים בעלי זכויות יוצרים אין עמידה כאן.
אנה שניידר
התקבלה ההערה הזאת.
נילי ורקר
וגם לא בסעיף 4(ד), שם נאמר "לאחר התייעצות עם גופים מתחום הקולנוע". איפה היוצרים? איפה

השחקנים למשל? זה לא מופיע כאן.
דוד צוקר
זה לא שייך לעניין הזה. אין שום בעיה עם זה.
יוסי אוח
"אחרי התייעצות עם הגופים".
בוריס מפציר
בנוגע ל"שני שלישים ... בעלי מעמד בתח1ם היצירה" - אנ1 מתנגדים נחרצות למתן מעמד מיוחד לנציגי

איג1דים.
חד צוקר
זה לא עלה בהצעת החוק.
בוריס מפציר
הנושא ה1עלה הי1ם במהלך הדיון. אני חושב שצריך להסתפק בנוסח מדו"ק כוללני.
עמי ברקוביץ
אבל כי1ם יש גם "התייעצות עם גופים מתחום הקולנוע".
בוריס מפציר
יש הבדל בין התייעצות לבין מה שנאמר כאן. נאמר כאן מפורשות: לתת מעמד לארגונים.
י1סי אוח
נאמר: להתייעץ עם גופים מייצגים. לא לתת מעמד.
בוריס מפציר
מה שכתוב כאן הוא דבר אחד ומה שנאמר כאן הוא דבר שני.
היו"ר עמנואל זיסמן
מר מפציר, ההבנה ה'תה שיהיה כתוב כך
"2/3 מחברי המועצה יהיו בעלי מעמד בתחום היצירה

בקולנוע".
אנה שניידר
הכוונה לסעיף קטן (ד): "מינוי בעלי המעמד בתחום היצירה בקולנוע כאמור בסעיף קטן (ב) יחיה לאחר

התייעצות עם גופים מתחום הקולנוע".
קריאה
תגדירו את הגופים.
אנה שניידר
אנחנו חששנו להגדיר.
היו"ר עמנואל זיסמן
במקום "התייעצות עם גופים מתחום הקולנוע" יהיה כתוב "לאחר התייעצות עם הארגונים המייצגים"?
עמי ברקוביץ
לא "הארגונים". "על-פי הצעת הגופים השונים העוסקים בתחום היצירה הקולנועית".
יונה יהב
יש לי הצעה ניסוחית שעשוייה לפתור גם את הבעיה שהועלתה פה: "מינוי בעלי מעמד בתחום היצירה

בקולנוע כאמור בסעיף קטן (ב), לאחר התייעצות עם גופים בתחום הקולנוע, לרבות היוצרים והמבצעים".
בוריס מפציר
יש לנו כך וכך אגודות ואין שליטה. החשש שלנו, שמחר יהיו אינספור איגודים וארגונים ואנחנו לא נוכל

להתייעץ עם כולם.
יונה יהב
אתה לא חייב להתייעץ עם כולם. אין כוונה לפי הנוסח הזה להתייעץ עם כולם.
דוד צוקר
אסור בחקיקה לנקוב בשמות ספציפיים של גופים, כי הם קמים ומתים, קמים חדשים ומתחלפים. לכן

אתה צריך לדבר על עיקרון בחקיקה כזאת ולא על משהו ספציפי.
ליביה חכמון
אבל התוספת היא מאוד ראויה כי תמיד יהיו יוצרים ותמיד יהיו מבצעים.
אנה שניידר
מה זה "מבצעים"?
היו"ר עמנואל זיסמן
עוד לא פתרנו את הבעיה הזאת. אני חצה שהפיתרון יהיה בהסכמה עם משרד החינוך, התרבות

והספורט. זה מאוד חשוב.
אמיל קנבל
הייתי רוצה לחזור לסעיף 3(2)(ה). השאלה שלי קשורה לסוגיה שלפניכם.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני עובד באופן שיטתי. גם בקולנוע יש תמונה אחרי תמונה. אנחנו דנים עכשיו בנושא מאח- מהותי. עד

שלא נפתור את המכשול הזה אני לא רוצה להתקדם. זה לא כמו הנושא הראשון שלגביו אמרתי שאנחנו

נחזור אחר-כך. מר בוריס מפציר, מה אתה אומר אחר' ששמעת את התגובות?
בוריס מפציר
אני חושש. אני יודע מה קורה בשטח.
היו"ר עמנואל זיסמו
גם "גופים בתחום הקולנוע" זה רחב. אם לא התייעצת עם מישהו והיית צריך להתייעץ איתו הוא יכול

לטעון למה לא התייעצת איתו.
אנה שניידר
לא כתבנו "כל הגופים". כתבנו "גופים", בכוונה.
גדעון גנני
בכל החוקים שמדברים על הדברים האלה הנוסח הוא תמיד, לא "נציגים" בהכרח אלא "לרבות ארגוני

יוצרים ומבצעים". מר בוריס מפציר, תירגע, אין חובה לשמוע לעצתם של הארגונים האלה. אפשר גם לפעול

בניגוד לעצתם.
היו"ר עמנואל זיסמו
כפי שהיועצת המשפטית אמרה, כתוב "גופים" ולא "כל הגופים". זה לא כל הגורמים המייצגים. אני מבין

שמסתמנת הבנה.
עמי ברקוביץ
הכוונה היא להבטיח פלורליזם.
חד צוקר
אני מציע להישאר עם המילה "גופים" ולא להיכנס לשמות הגופים ולא להגדיר גופים. הציע מר עמי

ברקוביץ משהו שהשמטנו אותו, שהוא לפחות חשוב באותה מידה. הוא הציע להפוך את סדר הדברים.

כלומר לא שהשר יחשוב על שמות וייתייעץ עם אותם גופים שייראו לו כרלוונטיים, אלא שהוא יקבל הצעות מן

הגופים. כדי למנוע את הפוליטיזציה שמר עמי ברקוביץ הצביע עליה.
אנה שניידר
זה מקובל. את זה אנחנו רשמנו בפנינו.
דוד צוקר
אני מציע לקבל את שני העקרונות: 1) שהשר יקבל הצעות מגופים של יוצרים, כפי שחבר הכנסת יונה

יהב הציע; 2) ונישאר באי-קונקרטיות של מי הם הגופים. הסדר הוא הפוך, כפי שמר עמי ברקוביץ הציע.
אמנון דה-הרטור
אולי נוסיף לכך איזשהי דרישה, שיהיה מגוון של גופים. אם זה "על-פי גופים" אז השר יקבע מי הגופים

ואז איפה יהיה הפלורליזם?
צביקה האוזר
אני חושב שהשר בסעיף הזה צריך להיות שני שרים: שר התקשורת ושר החינוך, התרבות והספורט. גם

כדי למנוע את המונוליטיות, ששר אחד יקבע. כבר הצביש על זה שהתקציב מגיע בעיקר מתקציב של גופים

שפועלים דרך משרד התקשורת. שר אחד יכול לפנות לגופים האלה והשר השני יכול לפמת לגופים אחרים.

במועצה לשידורי כבלים, אפילו שהיא יושבת במשרד התקשורת, חלק מהחברים ממונים בהמלצת שר

החינוך, התרבות והספורט. גם פה לא יכול להיות ששר אחד ימנה את כל המועצה הזאת.
קריאה
כתוב: "השר, או שר החינוך, התרבות והספורט".
צביקה האחר
רק כדי לסבר את אוזניכם, חברות הכבלים משלמות 80 מיליון שקל תמלוגים. פה 40 מיליון שקל יעברו

לצורך הקולנוע. זכייני ערוץ 2, שהם בכפיפות לשר החינוך, התרבות והספורט, משלמים רק 50 מיליון או 40

מיליון שקל תמלוגים, כלומר רק 25 מיליון שקל מזה יעבור לקולנוע.
היו"ר עמנואל זיסמן
מה שמפריע לי, שיכול להיות מצב ששני השרים יתייעצו ויירבו ולא ייצא מזה שום דבר. חייב להיות שר

אחד שבסוף יכריע. מר האוזר, אתה כבר דיברת. לי יש דיעה אחרת. הרי אתה מייצג אינטרס מסויים. אני

מייצג אינטרס כללי. זה ההבדל ביני לבינך. הרי זה לא ממשלה מסיעה אחת ומממפלגה אחת. יכולים להיות

פה ויכוחים. לא איכפת לי ששר זה יתייעץ. אתה הרי לא יודע מי יהיה השר הבא. אולי השר הבא יהיה

מאגודת ישראל? אבל אנחנו עוסקים בחקיקה. החלטות אפשר לשנות אבל כאן זה חקיקה. אני חצה ליצור

מצב שמי שיהיה קרוב, בעל הסמכות, זה שר החינוך, התרבות והספורט.
צביקה האוזר
אפשר "בהתייעצות".
היו"ר עמנואל זיסמו
בהתייעצות - כן. אבל מי מחליט בסוף?
צביקה האוזר
לא חייבת להיות הסכמה. על חלק יחליט שר מה ועל חלק שר אחר.
היו"ר עמנואל זיסמו
שמענו אותך. אני אומר לך
לא. מאז ומתמיד אני לא מאמין בשני קונסולים. ניסו את זה ברומא ונכשלו.

אני מציע לנסח את זה. נוצרה פה הבנה, על-פי ההערה של חבר הכנסת דזד צוקר.
דוד צוקר
ההצעה היא שאנחנו נלך ל
א-קונקרטיות של הגופים, בחוק כמו שהיה הניסוח של חבר הכנסת יונה

יהב, אבל בהפוך, כלומר שהם מביאים את ההצעות לשר, בהתייעצות עם שר התקשורת.
עמי ברקוביץ
כפי שאתם רואים, הקדשנו הרבה זמן לשאלת ההרכב, פשוט כיוון שיש הצעה שיכולה להתמסמס אם

הסעיף הזה לא יוסדר כשורה.
היו"ר עמנואל זיסמן
זה סימן שאני צדקתי בהערה הראשונה, שאתם צריכים לבוא עם הצעות.
עמי ברקוביץ
חשבנו שאולי יש לקבוע במפורש בהרכב המועצה, מכיוון שבנושא של אנשי ציבור בעלי זיקה לקולנוע

כבר הכרעתם, אולי לקבוע למשל ספציפית מינוי של שני מבקרי קולנוע כחברים במועצה.
חד צוקר
הלכת לדוגמא הכי קשה. רק בשביל לרצות את מר גידי אורשר אתה מקומם עליך את כולם?
קריאה
אתה רוצה לתת פרס לאו"בים הכי גחלים של הקולנוע הישראלי?
היו"ר עמנואל זיסמו
האם יש איגוד מבקרי הקולנוע?
קריאה
יש "תא מבקרים".
צביקה האוזר
בסעיף 4 אני חושב שצריך לכתוב "בתחום היצירה בקולנוע ובטלוויזיה". פה אני חושב שכן צריך לפרט

את זה. אני חושב שמי שעושה יצירה טלוויזיונית גם הוא יכול להיות חבר במועצה.
היו"ר עמנואל זיסמו
אנחנו מסכימים.
יונה יהב
יש לי הצעה לגבי סעיף 4(ג): "השר ימנה את יושב ראש המועצה מבץ חבריה שאינם עובד מדינה".
היו"ר עמנואל זיסמו
מה אומר משרד החינוך, התרבות והספורט על זה?
חרית מורג
בוודאי כן. מצויין.
היו"ר עמנואל זי0מו
קיבלנו.
עמי ברקוביץ
בסעיף 6 קבענו עוד מספר עילות שבהתקיימן מפסיק חבר לכהן במועצה.
דוד צוקר
זה סעיף סטנדרטי.
עמי ברקוביץ
בעצם הסעיף מתייחס לשלב שהוא כבר מכהן. אנחנו חושבים שכדאי להבהיר שגם לא ימונה לחבר

מועצה מי שהורשע בעבירה, כי בעצם זה עילה לפטר אותו.
חד צוקר
יש על זה סעיף סטנדרטי.
צביקה האוזר
יש לי הערה לגבי סעיף 5. אני חושב שהעובדה שאפשר למנות לתקופה נוספת של 4 שנים, זה מוגזם.

אני חושב שבגוף כזה אפשר לשבת 4 שנים וכל 4 שנים צריו להחליף את החברים. אנחנו מדברים פה על

עניין של טעמים, על עניין שקשה לכמת אותו, עניין של חלוקת תמיסת.
חד צ1קר
זה אומר שכל פעם כל המועצה תתחלף.
צביקה האוזר
כל המועצה תתחלף כל 4 שנים. או לפחות להחליף חצי מחברי המועצה. אי אפשר להשאיר אנשים

במועצה לתקופה ארוכה. זה יוצר כוח עצום בידי אותם אנשים. 8 שנים בעניין הזה, זה זמן רב מדי.
יוסי אורו
אני רוצה להציע הצעה ואני לא יודע אם אפשר לעשות את זה. שבפעם הראשונה שהמועצה תמונה

50% מהמועצה ימונו ל-6 שנים, רק בקדנציה הראשונה, ואחר-כך כל פעם ימונו לקדנציה של 4 שנים. כך

ייצא ש-50% יתחלפו כל 2 שנים.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני הייתי אומר, תסתפקו רק במשפט הראשון: "חברי המועצה יתמנו לארבע שנים", נקודה. בלי להגיד

מה יהיה אחרי זה ומי יהיה אחרי זה.
יונה יהב
אם לא נכתוב אז אותם אנשים ישארו 200 שנה. כדאי, כמו ברשות השיחר, להחליף את רואנשים אחרי

2 קדנציות.
צביקה האוזר
שתי קדנציות זה הרבה.
ליביה חכמון
הייתי רוצה להציע בנושא הזה, שאפשר יהיה להתמנות לשתי קדנציות אבל להגביל, ש"לא יותר משתי

קדנציות".
אנה שניידר
זה כבר מוגבל.
ליביה חכמון
זה לא עולה מהנוסח. אולי יש כוונה אבל אין הגבלה.
יונה יהב
יש לי רעיון אחר. אני מציע לעשות את התקופה ל-5 שנים, ללא יכולת הארכה. בצורה כזאת אנחנו לא

נהפוך את זה למצב שתמיד חייבים להתחלף בבחירות.
דוד צוקר
לא זאת הבעיה. הבעיה היא שאם אנחנו ניקבע לכולם אותו פרק זמן אז כל פעם תהיה מועצה חדשה.

את זה אנחנו לא חצים. אנחנו רוצים איזשהי המשכיות, של תפיסה, של גישה. מר יוסי אורן מציע שיישאר

החלק הראשון של הסעיף כפי שהוא, 4 שנים, אבל בקדנציה הראשונה מחצית החברים ימונו ל-6 שנים.
צביקה האוזר
למחצית מהחברים הוא יוכל להאריך בשנתיים. שלא ימנה היום מראש ל-6 שנים. אחרי 4 שנים יראו

את המצב, מי פעיל ומי לא פעיל.
היו"ר עמנואל זיסמן
מקובל.
אנה שניידר
יש בעיה גם עם 0.5 וגם עם 2/3 כאשר מגדילים את המועצה ל-25. החלוקה הזאת היתה מבוססת על

21 חברי מועצה.
בוריס מפציר
המחצית צריכה להיות פרופורציונלית לייצוג.
היו"ר עמנואל זיסמו
סיכמנו כך
אנחנו משאירים את תקופת הכהונה ל-4 שנים. משאירים רק את הרישא של הסעיף.
חד צוקר
ברשותך אני אנסח את זה
"קדנציה היא בת 4 שנים. בקדנציה השניה רשאי השר להאריך את כהונתם

של מחצית מחברי הקדנציה הראש1נה בשנתיים, תוך שמירה על יחסיות הייצוג".
קריאה
למה "רשאי"? אולי לקבוע שהוא כך יעשה?
היו"ר עמנואל זיסמן
בסעיף 6 יש למשרד המשפטים חופש להכניס כל תיקון שנוגע לניסוח.
צביקה האחר
יש לנו הערה לגבי סעיף 7.
גדעון גנני
יש לאנשים הערות על סעיפים קודמים אבל נציג משת- המשפטים רץ קדימה.
היו"ר עמנואל זיסמן
חשבתי שאני יכול להתקדם אבל אם היתה אי הבנה אז נעשה פה הפסקה ונחזור לאחור.
אמיל קנבל
אבקש להתייחס לסעיף 3(2)(ה) "קידום הכשרה מקצועית בתחום הקולנוע". אני חושב שזה צר מדי. זה

מחזיר אותנו ל"אורט". בקולנוע אין הכשרה מקצועית בלבד אלא יש מחקר ויש הוראה. אני מציע להוסיף

ל"הכשרה מקצועית" גם "מחקר והוראה".
צביקה האוזר
ו"שימור".
יוסי אורו
אנחנו מציעים שיהיה כתוב "עידוד השתלמות של אנשי מקצוע בתחום הקולנוע".
אמיל קנבל
זה כולל מה שאמרתי.
מרק רתנבאום
יש פה מחלוקת. מר קנבל מייצג את אוניברסיטת תל-אביב. אנחנו לא רואים את החוק הזה כחוק

שמיועד לעודד בתי-ספר לקולנוע. ברוך השם יש 9 בתי-ספר ויוצאים 900 בוגרים בשנה. יכול להיות שהם

בצרות כלכליות אבל זה לא שייך לחוק. החוק בעינינו מיועד לאנשי מקצוע בלבד. לכן הכיוון שלנו הוא הפוך

מהתיקון שמבקש מר קנבל. אנחנו מציעים שסעיף קטן (ה) אכן יתוקן אבל דווקא יצומצם. צריך לומר שזה

"קידום הכשרה של אנשי מקצוע" ולא "הכשרה מקצועית". זה מיועד אך ורק ל-professionals, אנשים

שעוסקים בתחום, ולא לסטודנטים.
אמיל קנבל
אם אתם רוצים קולנוע בישראל יעשו אותו הסטודנטים לקולנוע. אנחנו מדברים פה על מטרות המועצה.

האם אחת ממטרות המועצה היא לא לקדם את המחקר הקולנועי? האם מטרת המועצה היא לא לקדם

הוראת קולנוע? אני לא מדבר על כמה כסף אני חצה מזה אלא על העניין העקרוני, מה בעצם מטחת

המועצה. "הכשרה מקצועית" - זה לא מספק, זה צר מדי.
גדעון גנני
הייתי מציע בכלל לבטל, לצמצם את החוק כמה שיותר, למצב שרוב הכסף 'ילך להפקות. לזה נועד

החוק.
דוד צוקר
תעשו את זה בסעיף קטן (ג). תשאירו את 0עיף קטן (ג) בלבד.
גדעון גנני
צריך לעשות את זה או על-ידי ביטול הסעיפים האלה, או להגדיל את ה-60% שמופיעים פה ל-80%.

משת- החינוך, התרבות והספורט צריך להמשיך לתמוך במוסדות חינוך ולא זכייני הכבלים. אין בעיה עם

הכשרה מקצועית בארץ. יש יותר מדי בוגרים. הבעיה היא מה קורה אחר-כך, כשהם גומרים את הלימודים.

הסטודנטים בסים לימודיהם עומדים בפני שוקת שבורה. החוק הזה נועד לדאוג לשלב שאחרי סיום

הלימודים, שתהיה להם עבודה.
אמנון דה-הרטור
צריך לרובין שהרחבת תפקידי הייעוץ של המועצה, בסעיף 3(3), משמעותה היא ביטול תקנה תקציבית

קיימת במשרדי הממשלה. למשל אם ישנה תמיכה לבתי-ספר לקולנוע במסגרת משרד החינוך, התרבות

והספורט אז.... לכן אני מציע שלפני שיציעו כאן להרחיב כדאי לעשות את החשבון, כמה מוקצה עכשיו

בתחום ההוא.
היו"ר עמנואל זיסמן
ההערה שלך בחרה.
גדעון גנני
גם הענקת פרסים, אגב, זה בעיה.
יונה יהב
אני מציע למחוק את סעיף קטן (ה).
מרק רוזנבאום
אנחם בעד.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מבין שמורידים את סעיף קטן (ה).
אמיל קנבל
אני רוצה לבקש בסעיף 3(2)(ד) למחוק את המילה "צעירים". הפרסים נועדו לכל מי שמצטיין.
יונה יהב
אני מציע למחוק גם את הסעיף הזה.
היו"ר עמנואל זיסמו
אני מבקש שלא תחזיר אותנו לאחור. אני נעניתי להערתך, הפסקתי את המשך הדיון כדי לחזור. דיברת

על סעיף 3(2)(ה) ועכשיו אתה מחזיר אותנו. חשבתי שאנחנו הגענו לסעיף 7, מהתחלה בצורה שיטתית,

אבל מסתבר שלא כך. אני שואל מהתחלה, האם יש לכם משהו להגיד לסעיף 1? לסעיף 2? לסעיף 3?
אמיל קנבל
רק ב-3(2) בסעיף קטן (ד) ביקשתי למחוק את המילה "צעירים" כיוון שזה אב10רר לתת פרסים רק

לצעירים.
אורי אליאל
אני מבקש להשאיר את סעיף 3(2)(ה) כי זה צריך לכלול את כל תחומי הענף, לרבות בתי-הספר.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מציע להסתפק בזה שמחקנו את סעיף קטן (ה) ולא לגעת בשום דבר אחר. אני לא רוצה למחוק את

המילה "צעירים" בסעיף קטן (ד).
בוריס מפציר
יש לי תחושה שהתינוק שלנו מרק יחד עם המים. בתי-ספר לקולנוע מתוקצבים כעת יחד עם תקנות

הקולנוע. לאור דברו של נציג האוצר ייצא שאם אתם תימחקו את סעיף קטן (ה) אנחנו נישאר יתומים. יכול

להיות שפרופ' קנבל הגזים, כך סבורים כמה מהנוכחים כאן, אבל אנחנו לא יכולים להתעלם מהסעיף הזה

לחלוטין מאחר ואנחנו נשארים בלי כיסוי.
מרק רוזנבאום
למה? החוק לא נוגע לסעיפים האלה.
גדעון גנני
זה חוק לעידוד הפקות הקולנוע.
בוריס מפציר
אם התפיסה היא שהכל יא1גד במסגרת ח1ק הקולטע ולא יהיו תקציבים נוספים, אז אנחט מחר לא נוכל

לתקצב בשקל אחד בתי-ספר לקולנוע.
אנה שניידר
ישאר לך תקציב לקידום הסרט הישראלי.
שלמה יצחקי
יש שם גרושים ואתה רוצה להנציח את זה כך, עם ה-1,000 שקל שלהם? רוצים להוסיף להם כסף כמ1

לשאר התחומים. ברגע שאתה משאיר אותם שם, אתה משאיר אותם עם הגרושים שלהם.
היו"ר עמנואל זיסמו
אולי תוכל להסביר לנו, אני רוצה להבין איזה מעמד יש לבתי-ספר לקולנוע מבחינה משרד החינוך,

התרבות והספורט?
בוריס מפציר
בתי-ספר לקולנוע מת1קצבים כפי שהם מתוקצבים, לא משנה כרגע באתה גובה, מתקנת הקולנוע באגף

התרבות. אם תקנת הקולנוע תבוטל וכל תמיכות הקולנוע יהיו באמצעות המועצה, כפי שנאמר כאן, אנחנו

נישאר בלי תקציב תמיכה בבתי-ספר לקולנוע.
דורית מורג
היא לא תבוטל.
אורי אליאל
לא יהיה כפל תקציב, אז לא תהיה תמיכה בבתי-0פר לקולנוע ועוד.
בוריס מפציר
כרגע הם מתוקצבים ב-2.5 מיליון שקל, תה לא מ90'ק.
היו"ר עמנואל זיסמן
לא במקרה אני קיבלתי את ההערה של נציג האוצר, המסתפק רק בביטול סעיף קטן (ה). בתי-הספר

לקולנוע הם לא רק לקולנוע, זה בתי-ספר שהם מקצועית חלק ממערכת החינוך אני לא יכול לקבל את זה

שמאחר וזה קולנוע...
בוריס מפציר
זה לא מערכת החינוך.
היו"ר עמנואל זיסמן
אז נעביר את זה. אבל לומדים שם אנשים. בני איזה גילאים לומדים בבתי-ספר לקולנוע?
בורי0 מפציר
מהצבא ואילך.
אמיל קנבל
גם בתיכון יש לימודי קולנוע.
בוריס מפציר
אם אנחנו נמחוק כרגע את סעיף קטן (ה) העסק הזה ייפול חד-משמעית בין הכיסאות.
היו"ר עמנואל זיסמו
אתה חצה לומר מראש שמה-60 מיליון נוריד 2.5 מיליון לבתי-הספר? זה הרבה.
בוריס מפציר
אני לא אומר מראש. אני רק אומר שאם אנחנו מוחקים פירושו של דבר שיצטרכו למצוא תחליף ל-2.5

מיליון שקל מתקנה אחרת ללא מקורות הכנסה.
היו"ר עמנואל זיסמו
אם אני מתרגם את דבריך, אתה נותן היום 2.5 מיליון שקל לבתי-ספר לקולנוע כך שאם ישאר סעיף קטן

(ה) פירוש הדבר שאנחנו הולכים לאשר 57.5 מיליון שקל ולא 60 מיליון שקל. אני לא יכול לקבל את זה.
בוריס מפציר
אנחנו נשארים בלי תמיכה בבתי-ספר לקולנוע.
יונה יהב
למה? למה אתה מוותר על זה? זה לא שייך לעניין. זה הכשרה, וזה יצירה קולנועית. זה שני דברים

שונים.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מציע להסתפק בזה שהורדנו אך ורק את סעיף קטן (ה).
שלמה יצחקי
בסעיף 3 לעניין שימור הסרטים
האם ארכיונים לסרטים מעוגנים פה? שימור ותיעוד היום ממומנים

מתקנת הקולנוע. אם זה לא יהיה בעתיד אז אין למשרד החינוך, התרבות והספורט מקור תקציבי לזה.
צביקה האתר
הסרט שמתעד את הכרזת המדינה - ימכרו אותו בחצי מיליון שקל.
היו"ר עמנואל זיסמן
זאת הערה שאני מייחס לה משמעות.
שלמה יצחקי
לפי ההיגיון הזה סינמטק ירושלים למשל, הארכיון המרמי, לא יקבל הקצבה ועבודה שנעשתה במשך

הרבה שנים תרד לטימיון.
מרק רוזנבאום
המועצה בסעיף 12 רשאית לצמצם 30% מהחוק והם תלויים בהחלטות מועצה. אתם שוכחים את זה.
היו"ר עמנואל זיסמו
הערה נכונה מאוד. אני שכחתי את הנקודה הזאת. פתרנו את הבעיה. בסעיף 4 האם יש למישהו

הער1ת?
אמיל קנבל
בסעיף 4(ב) אני מבקש לתת מעמד בתחום היצירה גם לאנשי הוראה ומחקר, בנוסף ליוצרים.
היו"ר עמנואל זיסמו
אנחנו סיכמנו את הנושא הזה. במועצה יהיו 25 חברים.
חד צוקר
ושלא יהיה שום סימון ספציפי של אף אחד, זה הסיכום.
אמיל קנבל
יש סימון של יוצרים. מדוע אתם מתעלמים מאנשי ה1ראה?
היו"ר עמנואל זיסמו
סעיף 5 סוכם. אנחנו עוברים לסעיף 7.
צביקה האחר
אני חושב שצריך להכניס סייג במידה והחבר לא הופיע ל-5 ישיבות רצופות. כמי שיודע מה זה מועצות

ציבוריות אני יודע שיש גם אנשים שמתמנים, מעמלנים את הצווארון, לא מגיעים לישיבות ולא עושים שום

עבודה. השר יהיה רשאי להחליף אדם מה.
חד צוקר
סעיפים 8,7,6 ו-9 הם סעיפים סטנדרטיים שמופיעים במועצות ציבוריות. אני מציע לשם ההאחדה של

החקיקה לא לשנות מילה בעניין הזה. זה עונה על התנאים. זה התנסה בהמון מקומות.
היו"ר עמנואל זיסמן
האם יש הערות לסעיף10 ?
צביקה האתר
יש לי הערה לגבי סעיף 9.
היו"ר עמנואל זיסמו
אבל חבר הכנסת צוקר הציע הצעה עקרונית, שקיבלנו אותה. הוא אמר שהוועדה מתירה ליועצים

המשפטיים, למשרד המשפטים, להכניס את מה שמקובל לגבי סעיפים מעין אלו במועצות.
צביקה האוזר
יש פה בעיה מיוחדת ועקרונית למקרה זה, שלא קיימת בשאר המועצות הציבוריות. כשאני יושב במועצה

הזאת ומחליט לתמוך בקרן של יוסי, האם אחרי שאני תמכתי בקרן של יוסי אני יכול ללכת ליוסי ולבקש ממנו

לקבל ממנו תמיכה? זה לא כתוב כאן. כתוב שזה לא דרך קבע. זה צריך להיות דבר בחר. הדברים האלה

זה קתות כאלה ש...
היו"ר עמנואל זיסמו
ההערה שלך נרשמה והיא תילקח בחשבון.
מרק רחנבאום
מר האוזר, יש לי הערה לסעיף אחר. כיצד אתה רוצה שיהי1 לך במ1עצה הזאת 2/3 בעלי מקצוע ומצד

שני לא לתת אפשרות לפנות? יש פה אחה דבר בעייתי.
צביקה האוזר
זה קריצות עין. אני מכיר את זה.
היו"ר עמנואל זיסמו
אם אין הערות לסעיף 10, סעיף 11 אושר כבר. לאוצר מותר לדבר אבל הוועדה ב-27.10 דנה לגבי

סעיף 11. אנחנו לא נדון בזה.
אורי אליאל
שר האוצר מבקש למחוק את סעיף קטן 11(ב). לגבי תוכנית התרבות יוקצה במסגרת תקציב הקולנוע

סכום שייקבע מידי שנה על-ידי משוד החינוך, התרבות והספורט.
היו"ר עמנואל זי0מו
הבקשה נדחית.
גדעון גנני
יש לי הערה השובה מאוד שהמשמעות שלה היא כסף. בנושא הזה של סכום התמלוגים לפי סעיף

6לו(ב) לחוק הבזק - צריך להרהיב את זה כי יש היום עוד גורמי שידור, לוויינים ונחמה. זאת אומרת, זה

צריך לכלול גם גופים עתידיים.
יונה יהב
אי אפשר גופים עתידיים.
גדעון גנני
אם אי אפשר אז צריך כבר להוסיף את הנושא של הלוויינים.
יונה יהב
אי אפשר. עוד אין חוק.
צביקה האוזר
כבר עבר הוק.
גדעון גנני
אי אפשר לקבוע בגין"50% מסכום תמלוגים שייקבלו על-ידי כל גורם שייפעל בהווה או בעתידי?
אמנון דה-הרטור
אפשר גם לקבוע שזה 50% התל"ג...
היו"ר עמנואל זיסמן
אנחנו רשמנו את ההערה של נציג האוצר. אתם תחליטו אם אתם הופכים את זה להסתייגות או לא.
אנה שניידר
נציג האוצר הגיש לי את זה כהסתייגות בכתב.
היו"ר עמנואל זיסמו
לכבוד הוא לנו.

דבר שני, אנהנו מתקנים את סעיף 11(ב). נוסיף את פיסקה (3) שבה יכללו הלוויינים (DBS).

לגבי סעיף 12 אין ויכוח.
דוד צ1קר
אני מציע לשנות את סעיף 12(1). לדעתי מרחב הפעולה שנותר פה למועצה הוא רחב מדי. צריך לדעתי

לקבוע הרבה יותר מ-60% שיופנה להפקת סרטים ישראלים. נראה לי שהמילה בצדדים של 30% עלולה

להיות גדולה מדי. שליש מהתקציב שלא יוגדר להפקה, לפי דעתי זה הרבה מדי.
אמיל קנבל
אני מאוד מקבל מה שחבר הכנסת צוקר אמר. אני תומך בהצעתו של חבר הכנסת צוקר. הייתי מבקש

להגדיר שמתוך 70%, נאמר, לפחות 15% יילך לסרטים ראשונים של במאי ומפיק.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מתנגד לזה. אני מציע לא לגעת בסעיף הזה. השקעתי בו שיקול דעת ומחשבה, וגם פשרה בין

הצדדים. הסעיף הזה נדון בהרחבה והוכרע. יש פה דברים מאוד עדינים. אני מתנגד לזה. אני מבין שהייזמים

האחרים של החוק לא חושבים אחרת ממני. חבר הכנסת דוד צוקר, אתה יכול לשנות את דעתך. אתה נתת

יד לסעיף הזה. היתה דיעה לא להכריע בסעיף הזה לפני קריאה ראשונה אבל אתה הסכמת להכרעה. אני

לא חצה לגעת בו.
אמיל קנבל
אני מבקש להבטיח בחוק שיהיה אחת מסויים של הפקות ראשוטת של במאי ושל מפיק חדש.
יונה יהב
למה זה לא יכול להיכנס למסגרת הכללים שתיקבע המועצה?
אמיל קנבל
אני ביקשתי ייצוג במועצה בשביל להכריע את זה ואתם לא נותנים לי ייצוג במועצה.
יונה יהב
יכול לקרות שאתה תקבע נגיד ש-15% יילך ליצירות ראשונות של יוצרים ובאותה שנה יעודה לא יהיו

הפקות ראשונות של יוצרים, ואז 15%יהיה אסור לחלק. אני כבר מנוסה בעניינים האלה. כולנו באנו

מהסקטור הזה. עשינו כבר פעם דברים בסקטור הזה. המועצה הציבורית חייבת שיהיה לה "שפיל". לא

ניכנס לכל דבר. זה שאין לך ייצוג במועצה זה לא אומר שאתה לא תישמע.
מרק רתנבאום
אני מבקש, ואני יודע שאתה מתנגד לשינוי בסעיף הזה, לבטל את פיסקאות (1) ו-(2), לא לשריין 60%

להפקה ו-10% להפצה. אני מציע להגדיל את זה ל-80% להפקה והיתר חופשי לגמרי.
גדעון גנני
אני חושב שזאת הצעה מאוד נבונה.
יונה יהב
למה אתה חוזר עליה.
גדעון גנני
כדי שזה לא יהיה קול בודד באפלה.
אמנון דה-הרטור
10% הפנייה לשיווק - זה נראה לנו סכום לא כל-כך סביר. הקצבה לשיווק משמעו שבעצם יכול אדם

לנסוע לכל מדינות העולם, לנסות לשווק ולא להצליח. אין כאן בעצם דרישה לכך שהשיווק יצליח. קודם כל,

10% נראה סכום מופרז ביותר. אני חושב שאפשר במסגרת מבחן התמיכה שייקבע להקצות סכום מסויים

לשיווק. אבל אז אפשר לתת ביטוי לדרישה של הישגים בעבר. זאת אומרת, מי שייקבל תמיכה זה רק מי



שהצליח,
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מבין שאתה לא מביע פה דיעה משפטית. עכשיו אתה מביע דיעה כללית.
בוריס מפציר
אני בעד להשאיר את החלוקה כפי שהיא מאחר תה מתן בידי המועצה גמישות. מדובר על "לפחות". זה

לא מגביל את הרף העליון. המועצה תתכנס, תיקבע קריטריונים ותחליט.
כתריאל שחורי
להיכן הולכים ה-30%?
אמיל קנבל
במועצה אין ייצוג להוראה ולמחקר. מהצד השני רובעיה של הקולנוע הישראלית היא שאנשים צעירים לא

מגיעים להפקה ראשונה אלא 4-2 שנים אחרי שגמרו את האוניברסיטה. אני מנסה לשכנע אתכם המחוקקים

להבטיח בחוק אופציה לאלה לעשות סרטים. אחרת המועצה, שתהיה מורכבת ממקצוענים ואנשי ציבור,

תמשיך, כמו בעבר, להתעלם מהיוצרים הצעירים ולא תאפשר להם גישה.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מבין שיש גירסה אחת: להשאיר את הסעיף כפי שהוא.
חד צוקי
יש לי שתי הסתייגויות לסעיף הזה
1) למחוק את פיסקאות (1) ו-(2) ולהשאיר "80% להפקת סרטים ישראלים".

2) מאוד נראה לי העניין הזה שיש לשריין תקציב ליוצרים ראשונים. זה בעיני קריטי תה חלק מהעניין, נגד

המונופול של מי שכבר מייצר. את הניסוח המדוייק אני אתן לכם בהמשך.
יונה יהב
למה בחקיקה ראשית ולא בתקנות? בתחום שאני עבדתי ם, בתיאטרון, אנחנו קיבלנו החלטות דווקניות

כאלה אך בשנה מסויימת לא היתה יצירה מקורית. זה קורה הרי. לפיכך היה סכום שלא יכולנו להפנות אותו

בה בשעה שיכולנו לתעל את הכסף הזה ליוצרים אחרים ולעשות המון. למה להיות קשוח בעניינים האלה?
דוד צוקר
אני אענה לך למה לדעתי זה לא צריך להיות בתקנות אלא בחקיקה. כי אני חושב שיש משהו שיש סכנה

מאוד גדולה שהוא לא יקרה אם המחוקק הראשי לא יבטיח אותו. מה הרעיון של החקיקה הזאת? מה

הדברים שמפחידים אותי? בעיקר מונופול, בעיקר איזה מונוליטיות, שיכול להיות שגם אני חלק ממנה, יכול

להיות שגם אתה חלק ממנה. מוכרחים להבטיח קביים לצעירים, ל"משוגעים", לפורצי דרך, לאנשים

שהקונצנזוס לא כל-כך אוהב אותם. זה רק המחוקק הראשי יכול לעשות. תן קביים למי שהכלל לא כל-כך

אוהב אותו, לא כל-כך מקבל אותו, שקשה לו לקבל אותו.
ראובן ריבליו
אני חושב שצריך להשאיר את הסכומים כפי שהם מצויינים בסעיף הזה. קודם כל, לגבי 10% לשיווק -

אני יודע כמה חשובה השתתפות של סרטים ישראלים בפסטיבלים בינלאומיים. ארח- הדברים שהביאו אותנו

לידי רצון לחוקק את החוק הזה ולתמוך ביצירה הישראלית הוא השגרירות שיש לנו על-ידי סרטים, ומכאן גם



החשיבות הרבה להפיץ את הסרטים הישראלים, שבסופו של דבר גם זוכים ברווח. הדברים האלה חשובים.

אני חושב שיש עוד מספר דברים, שאנחנו יודעים ושאנחנו לא יודעים, שנצטרך בקולנוע הישראלי. כאשר

אנחנו קובעים "60% לפחות" הרי שכמובן אם ישאר כסף אפשר יהיה לתת יותר מ-60% אבל אם נצטרך

למשל לדוקומנטציה, לשימור סרטים, לשיחזור סרטים, להפצה בארץ, לכל מיני דברים - צריך לתת את

האפשרות לאותה מועצה ולאותה רשות שאנחנו רוצים להקים, בין עצמאית ובין בתוך משרד החינוך,

התרבות והספורט, שתוכל לפעול. אם אתה קובע לה דבר נוקשה, בסופו של דבר היא לא תוכל לפעול.

למשל פיתוח תסריטאות, תמיכה בבתי-ספר לקולנוע, תמיכה בפסטיבלים בינלאומיים או באיזשהם

פרוייקטים שקשורים בקולנוע - צריך להשאיר את זה ולאפשר לאנשים לעסוק במלאכה. הרי זה לא הפקר,

שמישהו יקבל פה עוד 30% וייעשה פתאום מה שהוא חצה. ה-30% כמובן יחולקו בהתאם להחלטת

המועצה ובהתאם להחלטת המפקחים השונים.

יש בוודאי בין אנשי המקצוע עוד ענפים שאנחנו יכולים לחשוב עליהם ושהם לא נכללים באותה מסגרת,

כך שהנוקשות לגבי "לפחות 60%" היא מספקת ויש בה היגיון רב. אני תושב שצריך לברך על זה. אני מכדך

את יושב-ראש הוועדה על החלטתו להשאיר את הסעיף במתכונת!. צריך שיהיה נימוק באמת רב-משמעות

ובעל משקל רב כדי שנשנה עכשיו את אותה הצעה שעמלנו עליה והאמנו שהיא נעשתה במחשבה תחילה

כאשר הבאנו את זה בקריאה טרומית ובקריאה ראשונה.

אני חושב שצריך לנהוג בזהירות רבה. אני מציע לשנות רק אם הממשלה, או היועצת המשפטית של

הוועדה, תחשוב ותימצא שיש איזשהו דבר מרחיק לכת שצריך להיזהר ממנו. פרט לאותן הערות הייתי מציע

פשוט לקבל את החוק כלשונו.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מודה לחבר הכנסת ריבלין. לפעמים יותר טוב שמישהו אחר מביע. אני לא במקרה נקטתי את
העמדה הזאת. אני אומנם אוהב
קולנוע מאוד.
אמיל קנבל
אבל אין מענה בחוק לתמיכה בעבודה ראשונה של יוצרים.
היו"ר עמנואל זיסמן
לא היה דבר שאמרת היום שלא השבתי לך עליו. שמת לב שקיבלמ הרבה מאוד הצעות. אבל יש שני

סעיפים שאני הקדשתי להם הרבה מאוד מחשבה ושיקול דעת. הרי אני פה לא איזה conferencier

(מרצה/מטיף). אני נושא באחריות. עם כל הכבוד לייזמים, כשיושב-ראש מזדהה עם רוח החוק אז

ההתנהגות היא אחרת והפעולה היא אחרת. אני לא בא עכשיו לדבר על עצמי. אני הקדשתי הרבה מאוד זמן

לשני הסעיפים האלה. היינו במירוץ עם הזמן. פר/פי אמיל קנבל, נדמה לי שאתה לא היית ב-27.10.
אמיל קנבל
אני הצטרפתי מאוחר.
היו"ר עמנואל זיסמו
אני מדבר בצורה פתוחה וחברית. אני זוכר שלא היית. אבל לא במקרה אני כינסתי את הישיבה הזאת

ב-27.10. יכולתי גם לא לכנס אותה. כינסתי אותה כדי שתהיה הכרעה לגבי הסעיפים האלה, סעיפים 11

,ו-12 ולא במקרה. יש פה חברים, שעל אף שכל אחד מהם מייצג משהו, הם מלווים את הוועדה. לפעמים

זה מאוד חשוב לנו שהם מלווים את הוועדה, כדי שלא נעשה איזשהו שגיאה. הם יודעים שעמדתי בפני

הכרעה יחד עם החברים שלי.

ו

אנחנו החלטנו להכריע לגבי סעיפים 11 ו-12 עוד לפני הקריאה הראשונה. לא בבחינת איזה הכרעה .

טוטליטרית, שאין מה לדבר על סעיפים 11 ו-12. זכותו של חבר כנסת לפעמים לשנות את דעתו. אני לא

רואה את זה בעין יפה, אם כי בפוליטיקה יש כל מיני דברים. אנחנו הלכנו ביחד כברת דרך. חבר הכנסת

צוקר רוצה להביא הסתייגויות. אני אעשה הכל כדי שההסתייגות שלו לא תעבור. אולי אם ההסתייגות שלו



תעבור אני אמשוך את החוק בחזרה. אני אומר את זה למרות שהוא איננו נמצא פה כרגע ואני אגיד את זה

גם בנוכחותו. כי הולכים ביחד גם על ב0י0 של פשרות. פה היו פשרות, פשרות בינו לבינו, בין שניהם לבינו,

בין שניהם אחד מול השני. אני נאלצתי ללמוד מאטריה שלא היתה בחרה וידועה לי. יש הבדל בין אם אתה

אוהב לרא(ת סרטים לבין אם אתה צריך לפסוק למען זה. אט עשיתי פשרות.

הפשרה הכי גדולה היתה, ובזה אני מסיים, שהעברנו את הכל למועצה שהיא נבחרת על-ידי שר

החינוך, התרבות והספורט. זה הנושא המרכזי הכי קשה.

אני אומר לך, חוק זה לא תורת משה מסיני. אני בונה על כך שתהיה הרבה התפשרות והרבה שיקול

דעת. מה שאתה מבקש לגבי יוצרים צעירים יבוא לידי ביטוי בהחלטות המועצה. אבל לא פה.
אמיל קנבל
אני יודע על מה אני מדבר.
היו"ר עמנואל זיסמן
בעזרת הי החוק הזה יעבור בקריאה שניה ושלישית, אלא אם כן ראש הממשלה יבוא, כי משהו חדש

יצוץ תוך כדי הישיבה, וייהפוך את זה להצבעת אמון או אי-אמון, אז תהיה לי בעיה. הרי הכל יכול להיות אם

רוצים לטרפד חוק.
גדעון גנני
אם תהיה מיכסה ליוצרים צעירים אז אנחנו רוצים גם מיכסה ליוצרים זקנים.
קריאה
תבקש ישר בית אבות לנציגי הקולנוע.
היו"ר עמנואל זיסמו
מר גדעון גנני, אני מניח שאדם כמוך או אנשים כמוך ימצאו את מקומם בתוך 25 חברי המועצה. ניתן

למועצה הזאת גם לפעול.
גדעון גנני
אם זה לא היה בחר, אני מתנגד למיכסה לצעירים.
היו"ר עמנואל זיסמו
ברור לך שאם יתברר לנו שעשינו איזושהי שגיאה, אפשר לתקן אותה. יש גם דרכים אחחת לתקן אותה.

אפשר לשכנע את השר, להוציא תקנה, לשנות את החוק. אני רק בא להסביר שהחוק הזה הוא גם פשרה

בין אינטרסים שונים. אני אדבר גם עם חבר הכנסת דוד צוקר. אבקש ממנו לא להגיש את ההסתייגות. אני

אעשה את הכל כיושב-ראש הוועדה שההסתייגות לא תתקבל. אני אומר, אם יתברר לי שההסתייגות הזאת

היא כל-כך קשה, אני אמשוך את החוק בחזרה.

יש פה איזונים שהגענו אליהם לא כבדרך אגב. אני הקשבתי גם למה שהוא אמר, ש-10% לשיווק זה

הרבה. לא חייבים להוציא את ה-10%. יסלים להוציא גם רק 1%. גם אם זה מינימום, לא חייבים לנצל את

המינימום.
צביקה האוזר
עכשיו כתוב "לפחות". אולי כדאי לרשום "עד 10%".
אמנון דה-הרטור
אתה אולי תקבל הקצבות על 20% אבל לפחות 10% אתה חייב להוציא.
גדעון גנני
מומלץ להבליע את זה בתקציבי הפקה.
יונה יהב
כשאני באתי לאקדמיה הישראלית לקולנוע והצעתי למסד את כל ענייני הקולנוע במדינה בחוק, זה היה

בספטמבר לפני שנה, הדברים התגלגלו לידי כך שבאנו לכנסת והגשנו את הצעת החוק הזאת ב-3.12. ואז

בהתייעצות עם היושב-ראש אני הודעתי בכנסת שתוך שנה החוק יעמר: אם לא היושב-ראש הזה, הצעת

החוק הזאת לא היתה מגיעה לידי המצב שהיא מגיעה אליו היום. אתם חייבים להבין שחוק כזה, שיצא

אומנם ביוזמת הכנסת כביכול אבל הוא פרי עבודה של כל הגופים שעוסקים בקולנוע, זה תקדים שלא היה

במדינה הזאת אף פעם, לא בתרבות ולא בשום שטח אחר.

צריו להגיע לפעמים גם לפשרות. אי אפשר להגיע לאופטימום. אנחנו לוקחים כרגע את מה שיש ואנחנו

מודים ליושב-ראש מכל הלב. התעקשות כאן לא היתה עוזרת, לא לי ולא לשני חברי-הכנסת האחרים שלקחו

ממכם את החוק שאני יזמתי ואחר-כך רצו איתו גם, ומגיעים איתו לכדי שלב של סיום.

אני גם מוכרח לומר שפעם ראשונה הגופים היוצרים והאומנים שיתפו איתנו פעולה. כשהם נכנסו בפתח

הבית הזה הם שמעו תמיד רק להנחיות שלנו ועד היום, ,touch woodהכל פעל. כך אנחנו נביא את זה לידי

קריאה שניה ושלישית.

פרופ' קנבל, אני הולך לעזור גם לך. בסעיפים 13ו-14 מאני מציע שהתקנות של השר ייעשו אך ורק

באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. תהיה עוד צנרת, בצורה כזאת תמיד יובאו כל הנוגעים בדבר,

וראית שהם נשמעים פה. הם קבוצת לחץ טובה. אני מעריך גם שתמיד יהיה מבחן, תהיה עין פקוחה שלכם.

היום אתם כבר יודעים איך לעבוד בכנסת, לימדנו אתכם את זה. את החשבון אנחנו שולחים אחרי 1.1, כדי

שיהיה לכם מאיפה לשלם.
היו"ר עמנואל זיסמן
התיקון הזה נוצר עכשיו. הוספנו את זה לא על מנת להפוך את הוועדה למעורבת. אף אחד לא יודע מה

יהיה הרכב הוועדה ומי יהיה יושב-ראש הוועדה, אבל על-ידי זה יוצרים מצב שביישומו של החוק הכנסת

תהיה מעורבת. אם הכנסת מעורבת הנחת היסוד היא שתמיד אתה ואחרים תוכלו להיות מתמנים.
אמיל קנבל
אני רוצה לברך על החוק קודם כל בשם האוניברסיטה. אני חושב שהחוק הזה הוא מפעל מצויין. אני

חושב שהכיוון שאתם מציעים עוזר. רק הייתי מאד מבקש, על מנת להבטיח את זה, שיהיה גם במועצה

ייצוג.
אורלי לייבו
אני מהאגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות העובדים הכללית החדשה. יש לנו הערה לגבי סעיפים 13ו-14.

אנחנו חושבים שצריכה להיות איזשהי התייחסות לעניין העסקת עובדים בעלי אישורים מקצועיים.
יונה יהב
באיזה חוק יש דבר מה?
אורלי לייבו
בחוק שירות התעסוקה.
קריאה
זה נגד חוק-יסוד
חופש העיסוק.
אלכס בן-דור
העסקה של טכנאים, חשמלאים, כל הגורמים האלה, היא תחת חוק. הם צריכים להיות בעלי תעודה

מקצועית.
קריאה
זה חוק התמיכות. אץ שום קשר לתעסוקה.
אממן דה-הרטור
אני מבקש להעיר משהו לגבי סעיף התחילה (סעיף 16). "תחילתו של חוק זה ביום י"ג בסבת התשליס

(1 בינואר 1999)". אני חצה להבהיר מה המשמעות. אם ככה יתקבל החוק, המשמעות היא שכמובן כל

התקנות התקציביות הקיימות היום תבוטלנה, כיוון שהכספים יועברו במסגרת....
יונה יהב
מה אתה מציע?
אמנון דה-הרטור
אני מציע שזה יהיה "1.1.2000". זה ימנע מאיתנו את הצורך לבטל את התקנות האלה.
יונה יהב
בסדר גמור.
מרק רוזנבאום
ולא יכולים להכניס את זה לחוק נניח לאוקטובר 1999?
אמנון דה-הרטור
אני רוצה לתקן. העירו לי כאן הערה נכונה. אני מציע שתחולת החוק תהיה ב-1.1.1999 אבל שחלוקת

הכספים לפי החוק תיעשה החל מ-1.1.2000, לאחר מינוי המועצה.
אורי אליאל
שר האוצר מבקש להכניס הסתייגות לסעיף 16. אנחנו מבקשים שמועד תחילת החוק ייקבע במשותף

בהתייעצות בי! שר האוצר לשר החינוך, התרבות והספורט.
יונה יהב
בשם איזה שר אוצר אתה מדבר?
דורית מורג
סעיף 15
גם על דעת משרד המשפטים ומשרד המסחר והתעשייה, נדמה לנו שצריך לבטל את החוק

לעידוד הסרט הישראלי וייבוא החוק הזה במקומו. שם ב''סרט" מדברים על "יומן ישראלי" ונושאים שאבד

עליהם הכלח.
דוד צוקר
אני מבקש לרשום שתי הסתייגויות.

1) לגבי הסעיף של ה-80%+ יוצרים צעירים.
היו"ר עמנואל זיסמן
אמרתי שאני איאבק נגד ההסתייגויות. אם אחת מהן תתקבל, אני אמשוך את החוק. כשעובדים ביחד -

עובדים ירוד.
דוד צוקר
לא עובדים בכנסת בצורה מאת, אבל זה זכות היושב-ראש. אני אומר לך בחברות רבה, אני חושב

שלנקוט בדרך מאת זה סותם כל אפשרות לדיון בוועדה. מה זה אומר? שאם היושב-ראש לא מקבל משהו,
אי! שום אפשרות לדון. אתה אומר
אני אמשוך את החוק אם המליאה, שהיא הרים/, תקבל משהו בניגוד

לדעתי. אני חושב שזה דרך פגומה מבחינה אתית. דרך מאוד בעייתית.

2) הדבר השני שאני רוצה זה לשנות את ההגדרה של "סרט". אני חושב שההגדרה שיש כאן ליסרט"

לא נדונה. ההגדרה פה היא מדי רחבה שאני אומר לכם, כל עבודה של שתי דקות, של ילד שעושה משהו על

המחשב, תוכל לקבל מכאן תמיכה. זה הגדרה שאי אפשר לחיות איתה. כלומר, כולם יכולים לחיות איתה

חוץ מיוצרי הסרטים. היא כל-כך רחבה.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני רוצה לסכם את הישיבה. תהיה עוד ישיבה אחת, רק של חברי הכנסת עם הנציגים של המשרדים

הממשלתיים כדי לראות את הניסוחים שגברת אנה שנ"דר בתיאום עם האחרים תביא. חבר הכנסת דוד

צוקר, אם לישיבה הזאת אתה תביא איזשה' הגדרה אחרת ל"סרט" אז אני אשנה את ההגדרה. אני כעסתי

על מר עמי ברקוביץ, שהוא משפטן טוב שמלווה את הוועדה, שהיום הציע שורה של דברים וקיבלנו אותם.

אני עכשיו אומר לך, אני לא כועס עליך אבל אין לי מילים להגיד לך, איפה היית לגבי ההגדרה עד עכשיו?

למה אתה תמיד מתעורר ברגע האחרון? בקריאה הראשונה לא אמרת מילה על ההגדרה. אתה חצה תמיד

להיות חריג ויוצא דופן.
דוד צוקר
זאת לא אותה הגדרה שהיתה בקריאה הטרומית. היא השתנתה.
היו"ר עמנואל זיסמו
בישיבה הבאה אנחנו נאשר את הצעת החוק להעלאה לקריאה שניה ולקריאה שלישית במליאה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעת 12:00

קוד המקור של הנתונים