ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 17/11/1998

היערכות משרד החינוך בלימודי מדע וטכנולוגיה לקראת שנת 2000

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב רביעי



נוסה לא מתוקן



פרוטוקול מס' 54,235

מישיבה משותפת של

ועדת החינוך והתרבות והוועדה לענייני מהקר ופיתוה מדעי וטכנולוגי

שהתקיימה ביוט גי. כ"ח בחשון התשנ"ט. 17.11.1998. בשעה 09:30

ס ד ר ה י ו ם

היערכות משרד החינוך בלימודי מדע וטכנולוגיה לקראת שנת 2000

נכהו;

חברי הוועדה; עמנואל זיסמן - היו"ר

מיכאל נודלמן - היו"ר

אפי אושעיה

שמואל הלפרט

וליד חאג' יחיא צאדק

ראובן ריבלין

מוזמניט; פרופ' זמירה מברך - מדענית ראשית, משרד החינוך

והתרבות

פרופי עוזר שילד - משרד החינוך והתרבות

יפה ויגוצקי - מנהלת מינהל החינוך הטכנולוגי,

משרד החינוך והתרבות

ד"ר חנה ויניק - אחראית על מדע וטכנולוגיה, משרד

החינוך והתרבות

אבי אופשטיין - מפקח מרחבי כימיה, משרד החינוך

והתרבות

ד"ר עוזי מלמד - מנחל חמרכז הישראלי להוראת מדעים

וטכנולוגיה

נפתלי ארנון - ראש אגף תשתיות, משרד המדע

פרופי ברכה רגר - מדענית ראשית, משרד הבריאות

אילן פלד - מנחל תוכנית מגנט, לשכת המדען

הראשי, משרד התעשיה והמסחר

ד"ר אורנה כרגרזון - לשכת המדען הראשי, המשרד לאיכות

הסביבה

פרופי בת-שבע אלון - המלקה להוראת המדעים, מכון

וייצמן למדע

פרופי יהודית גל-עזר - ראש חמחלקח למתמטיקה ומדעי

המחשב, האוניברסיטה הפתוחה

פרופי מיכה ספירא - דיקן הפקולטה למדעי חטכע,

האוניברסיטה העברית

פרופי נאוה בן-צבי - מנחלת חמרכז לחוראת המדעים,

חאוניכרסיטח חעכרית

פרופי ראוכן לזרוכיץ - ראש חמחלקח לחוראת הטכנולוגיה

וחמדעים, הטכניון

פרופי אחוד חיימן -הפקולטה לחנדסח, אוניכרסיטת

תל-אביב

ד"ר רפי נחמיאס - בית-חספר לחינוך, אוניברסיטת

תל-אביב



דייר ישראל פאר - מנהל רשות המחקר, אוניברסיטת

בר-אילן

אורי אלון - מנהל העמותה לקידום החינוך

המדעי, מרכז איזורי למידע

וטכנולוגיה

ישראל זילברשטיין - מנהל היתירה להכשרה טכנולוגית,

מרכז לטכנולוגיה הינוכית

ד"ר מאיר צדוק - מנכ"ל האקדמיה הלאומית הישראלית

למדעים

שלמה הרשקוביץ - סמנכ"ל תכנון ומירע, המועצה

להשכלה גבוהה

אתי וידבסקי - יו"ר אירגון השלוחות הזרות,

איגוד לשכות המסחר

ניר לסמן - יו"ר אירגון ידעתי, אירגון חברות

העשרה

ד"ר חיים אילוז-אילון - יו"ר רשת "עמל"

זאב פלג - סמנכ"ל ומנהל האגף לפדגוגיה, רשת

"עמל"

ראובן שמעיה - סמנכ"ל "עמל"

אבי גלוזמן - ממונה על תאום ותכנון אסטרטגי,

"עמל"

חיים בן-עמי - מנכ"ל רשת "אורט"

ד"ר אלי אייזנברג - סמנכ"ל למחקר ופיתוח והכשרה,

רשת "אורט"

חניתה כרמי - מנהלת בית-הספר רמת שרת,

ירושלים

מגדה חלמית - נציגת ההורים, בית-ספר רמת שרת,

ירושלים

גראנדה איראידה - מכון למחקרים מתקדמים

ניצה בראל - יו"ר המחלקה לפדגוגיה, אירגון

המורים העל-יסודיים

יצחק רז - מזכ"ל הסתדרות המהנדסים,

ההסתדרות הכללית

ישראל אלקבץ - מנהל המכללה האיזורית עמק הירדן

עמוס לוין - מנהל מכללת תל-חי

מיכל קולן - מנהלת מכללת הגליל המערבי

מרתה גנות - התאגדות המכללות האיזסוריות

ד"ר מיכאל רש - דיקן מכללת רופין

פרופ' ישראל וגנר - מכללת רופין

יהושע דרורי - יועץ מכללת מנציסטר

ד"ר לאה מור - סגנית יו"ר הוועד הארצי של מרצי

המכללות האקדמאיות

עו"ד יוסף גטניו - התאחדות התעשיינים

ד"ר רמי- קליר - חברת יוזמות חינוך ומדעים

מנהלת הוועדה; יהודית גידלי

מנהלת הוועדה; ענת לוי
נרשם על-ידי
חבר המתרגמים



היערכות משרד החינוך בלימודי מדע וטכנולוגיה לקראת שנת 2000

היו"ר עמנואל ז יסמן; אני מתכבד לפתוח את הישיבה המשותפת של ועדת

ההינוך התרבות והספורט והוועדה לענייני מחקר

ופיתוח מדעי וטכנולוגי.

ברצוני לברך את חבר הכנסת מיכאל נודלמן שלאחרונה נכנס לתפקיד יושב-ראש

הוועדה וזו הפעולה המשותפת הראשונה של שתי הוועדות מאז כניסתו לתפקיד

זה.

הנושא שאנחנו דנים בו היום וכבר נדון בוועדת החינוך בקדנציה הזאת הוא

היערכות משרד החינוך בלימודי מדע וטכנולוגיה לקראת שנת 2000.

אני רוצה לומר בדברי הפתיחה הקצרים שיכולתה המדעית והטכנולוגית של

מדינת ישראל היא גורם בעל השיבות מכרעת לשמירת העליונות האיכותית,

החברתית, התרבותית והביטחונית באיזור בו אנו מתגוררים, ולכן אנחנו כל

הזמן לוחצים, דוחפים ומחזקים את שר החינוך ואת הנהלת משרד החינוך. נשמע

היום כמה מראשי משרד החינוך בנושא הזה. אנחנו מחזקים אותם בהקצאת

משאבים לא דק מתקציב משרד החינוך אלא גם ממקודות אחרים, וזאת על-מנת

להגשים את המטרה עליה עמדתי קודם.

היו"ר מיכאל נודלמן; הוועדה בראשה אני עומד עוסקת בדברים שקשורים

למדע וטכנולוגיה. בדיון שהתקיים כאן עם שר

המדע התברר שיש בעיה עם כוח אדם למדע וטכנולוגיות. אם יש בעיה עם כוח

אדם, זה אומר שיש בעיה גדולה בעתיד המדינה. לכן אני חושב שהישיבה

הנוכחית היא מאוד חשובה, כי למדע מגיעים ילדים שקיבלו איזו השכלה וידע

על מדע וטכנולוגיה. אני מברך את יושב-ראש ועדת החינוך והתרבות שיזם את

קיום הישיבה הזו ואני מאחל לבולנו שתוצאות והחלטות מהישיבה המשותפת הזו

יחיו כאלה שיתנו לכולם הזדמנות להתקדם בנושא הוראת החינוך הטכנולוגי

והמדעי.

זמירה מגרך; אני אפתה רק בכמה מילים כדי להציג את הנושא

הכללי ואחר-כך יפה ויגוצקי, ראש המינהל למרע

וטכנולוגיה במשרד, תמסור פרטים של התוכנית.

המחצית השנייה של המאה ה -20, נעיקר שלושים השנים האחרונות, מתאפיינות

כעידן המידע. בין תחומי המידע, הידע והמיומנויות, גוברת ההשיבות של

המתמטיקה, המדעים והטכנולוגיה. בעצם נוצר כאן מצב ייחודי והזדמנות

מיוהדת למדינת ישראל, שהיא עניה במשאבים טבעיים ועשירה בהון אנושי, לא

רק להשתלב בעידן המידע אלא אולי גם להיות בין המובילים של העידן הזה.

ברור היום לכל שהחוסן חכלכלי, התעשייתי והצבאי של כל מרינה תלוי

בכישורים המדעיים והטכנולוגיים של האוכלוסיה. לא רק של המדענים,

המהנדסים ואלה שעוסקים באופן ישיר בתחום, אלא ברמת האוכלוסיה כולה.

לאור ההנחות האלה, משרד ההינוך נערך לחזק את לימודי המדעים והטכנולוגיה

בכל מגזרי החינוך במגמה להכין את האזרחים לחיים בעידן המדעי

הטכנולוגי.



המשרד בעצם נערך לחנך את הדור הצעיר להיות אוריינים בתהומי המדעים

והטכנולוגיה. פירוש להיות אורייני הוא לקבל את הידע הבסיסי, לדעת את

המיומנויות ולדעת להשתמש בהן בסיטואציות שדורשות שימוש באותו ידע

מתמטי, מדעי וטכנולוגי. ברור לנו שמתמטיקה היא שפה, ברור לנו

שהתלמידים הייבים להיות אוריינים בשפה הזאת, הם צריכים לדעת כמו כל

שפה את אוצר המילים, את מבנה השפה ואת היכולת להשתמש בשפה. למשל ברור

לנו היום שהתלמידים צריכים לדעת לקרוא גרפים, לא יתכן להיות אזרה

במדינה של המאה ה-20 בלי היכולת הבסיסית הזאת של קריאת גרפים, טבלאות,

לערוך השוואות, לדעת לקבל מיומנויות לוגיות. אותו הדבר לגבי תהומי

האוריינות בתחום המדעים, שגם כאן אנהנו מדברים על ידע בסיסי ויכולת

להשתמש בסיטואציות מתאימות, מדעי הסביבה, כדור הארץ, איכות הסביבה,

אקולוגיה, מזון, רפואה. בכל התהומים האלה אנהנו הייבים להכין את

התלמידים שלנו להשתלב באותו עניין, וכנ"ל לגבי התהום הטכנולוגי ובעיקר

המחשבים.

המשרד בנה בעצם תוכנית הדשה - ויפה ויגוצקי אהר-כך תפרט לגביה - להוראת

מדעים וטכנולוגיה לכל המגזרים, ההל מגיל הגן ועד סוף כיתה י"ב, לא רק

תלמידים שמתמהים במדע וטכנולוגיה אלא, בעיקר בהטיבה העליונה, גם

תלמידים שאינם מתמהים במדע וטכנולוגיה. התוכנית נקראת "מוטב", מדע

וטכנולוגיה בהברה. שוב, ההנהה שלנו, אם אנהנו מדברים על אוריינות ועל

שפה, שצריך לקנות אותה או לרכוש אותה עד כמה שאפשר בגיל יותר צעיר

ולהמשיך איתה הלאה עד סוף כיתה י"ב.

המשרד נערך לשילוב המהשבים בתוכנית מערכתית כוללת, ושילוב המהשבים הוא

בכל הכיתות ולא רק שיעורי מהשבים, אלא בכל המקצועות. שוב, יש כאן גישה

מערכתית כוללת . לא שכחנו את תהומי ההתמהות ותלמידים שרוצים להתמהות

במדעים וטכנולוגיה, מתמטיקה, מדעים וטכנולוגיה, כמובן יוכלו לעשות זאת

גם בעתיד, כאשר יש הדגשים גם על מקצועות בין-תחומיים כמו בין-טכנולוגיה

וכיוצא בזה.

הנקודה האהרונה שאני רוצה להאיר היא לגבי המורים. אי-אפשר ליישם שום

תוכנית בלי להתייהס למורים. בעקבות הוועדה העליונה למדע וטכנולוגיה

בראשותו של פרופסור הררי, מה שנקרא בקיצור ועדת הררי, הומלץ על הכשרת

מורים מקצועיים בתהומים האלה. המשרד נערך למורים מקצועיים, למרכזי

תמיכה במורים, גם בהכנת המורים וגם במערך השתלמויות ותמיכה של המורים

תוך כדי עבודתם.

אני מעבירה את רשות הדיבור ליפה ויגוצקי כדי שהיא תציג את הפרטים של

התוכנית ואני אשלים, במידה ויהיה צורך.

יפה ויגוצקי; ברשותכם, אני רוצה להמשיך מדברי הפתיהה של

פרופסור זמירה מברך.

בעצם בעקבות דוה הוועדה העליונה להינוך מדעי טכנולוגי שאומץ על-ידי

ממשלת ישראל בשנת 1993, ההליטה מערכת החינוך שהיא מטפלת בנושא של חינוך
מדעי וטכנולוגי בשני מישורים
במישור האהד, הקניית הינוך מדעי טכנולוגי

לכלל תלמידי מערכת ההינוך, מגני הילדים ועד ההטיבה העליונה, בהקניית

מיומנות נוספת מעבר לאותם מיומנויות בסיסיות שמערכת ההינוך התהייבה

להעניק לכלל התלמידים. את הקניית המיומנויות, את הקניית האוריינות

המדעית טכנולוגית ההליטה המערכת ליישם באמצעות מקצוע לימוד הדש שהיא

קראה לו מדע וטכנולוגיה, מקצוע לימוד שנלמד ההל מגן הילדים ועד ההטיבה



העליונה, כאשר אנחנו מדברים על תוכנית לימודים מוכנית, על פיתוח של

חומרי למידה, על פיתוח של מורים לכל אחד משככות הגיל, ופיתוח של סכיכות

למידה שהן מותאמות לכל אחד משככות הגיל.

מטרה נוספת, שנייה, שאנחנו נתעכ3 עליה כהמשך, זוהי הכנת אותה עתודה של

כוגרים שיתמחו או כמקצועות מדעיים או כמקצועות טכנולוגיים והם יעכו את

אותה עתודה שמאוחר יותר תוכל להשתלכ כמוסדות להשכלה גכוהה כרכישת תארים

כתחומי מדע וטכנולוגיה.

כעצם המערכת הציכה לעצמה שורה של אתגרים שמצויינים בשקף הזה:

- התאמת המערכת לצרכים החדשים של התעשיה והחכרה. כלומר, לצאת מאותה

מסגרת סגורה של מחוייכות מערכת החינוך לתלמידיה ולהתייחס לצרכים של

המערכות החיצוניות.

- הקניית כלים להתמודד כעידן של התפוצצות מידע. אנחנו חייכים להקנות

לתלמידים כלים להתמודד כעידן החדש.

- הקניית חינוך מדעי טכנולוגי כחלק מהמיומנויות הכסיסיות, וזה הנושא

שהזכרתי לכלל תלמידי המערכת.

- לשנות את סכיכת הלמידה מכחינת התשתיות המדעיות והטכנולוגיות. לא עוד

כיתת לימוד קונבנציונלית, לא עוד אותן מעכדות היסטוריות אלא סכיכה

שהיא עתירה עם כל אותם תשתיות כדי להטמיע את הנושאים.

- הגדלת מספר התלמידים שיתמחו כחטיכה העליונה כמקצועות מדעיים או

כמקצועות טכנולוגיים, וכדרך זאת להרחיכ את העתודה של הכוגרים שיוכלו

כהמשך להתמחות כתחומי המדע והטכנולוגיה.

מה הם כעצם אותם תחומי פעילות שהמערכת לקחה על עצמה לטפל כהם. כפי

שהזכרתי, אנחנו מדכרים על מקצוע לימודים חדש שכאמצעותו אנחנו כעצם

מקנים את אותה אוריינות מדעית טכנולוגית. מערכת החינוך, כפי שאתם

מכירים, מתמודדת עם מקצועות לימוד כאשר יש מערכת שעות, יש מקצועות

לימוד, אנחנו עוכרים כמכניות מסויימות שאלה הם כעצם הקודים של המערכת,

ולכן הוחלט על פיתוח מקצוע חדש, מקצוע אינטגרטיבי, מדע וטכנולוגיה

שניתן לא כחטיכה העליונה כפי שניתן כעכר אלא מגן הילדים, כאשר לכל אחד

מכל שככות הגיל יש תוכנית לימודים, חומרי למידה והכשרת מורים.

לקחנו על עצמנו לשלב את המחשב שהוא סימלה של הטכנולוגיה ככל תהליכי

ההוראה והלמידה. לקחנו על עצמנו לפתח מודלים שונים וחדשים של סכיבות

למידה שהם עתירי מדע וטכנולוגיה, שונים מאוד מאלה שהמערכת הכירה אותם

עד היום. לקחנו על עצמנו להגדיל, להרחיכ ולפתח את הפעילויות החוץ

כית-ספריות למדע וטכנולוגיה לאותו נוער שהוא נוער שוהר מדע, ויותר

מאוחר אני אציין אותם. לקחנו על עצמנו לפתח התמחויות נוספות בחטיבה

העליונה לתלמידים שמתמחים במדעים או בטכנולוגיה. כמקצועות הטכנולוגיים

להתאים את אותן התמחויות לצרכים של התעשיה והמשק, ולעסוק כמובן בכל

הנושאים האלה כפיתוחם של המורים כדי שהנושאים החדשים, כדי שסביבות

הלמידה החדשות, כדי שהטכנולוגיה החדשה תהפוך להיות חלק מתהליך ההוראה

שלהם.



אם אנחנו מדברים על אותו מקצוע חדש במערכת שנקרא מדע וטכנולוגית, מקצוע

משולב בין שתי חהתמחויות שהיו גם קודם במערכת, אני חוזרת ואומרת שלכל

שכבות הגיל יש תוכניות לימודים חדשות, אנחנו מדברים על מקצוע חדש שהוא

בין-תחומי, הוא לא מכיל רק תחום דעת אחד. אנחנו רוצים להקנות מיומנויות

תוך כדי שימוש בטכנולוגיות מידע חדשות, אנחנו רוצים להקנות ידיעה והכנה

של מושגי יסוד, תופעות ותהליכים, ופיתוח של חשיבה לוגית וביקורתית

באמצעות המקצוע הזה.

אם אנחנו רוצים לראות את הפיתוח של שלבי הוראת המקצוע, אנחנו מתחילים

בגן הילדים, אנחנו עוברים לבית-הספר היסודי, כאשר המקצוע נלמד שם בהיקף

של בין שלוש לחמש שעות שבועיות. אחר-כך אנחנו עוברים לחטיבת הביניים

באותו מקצוע משולב אינטר-דיסצפלינרי, מדע וטכנולוגיה, בהיקף של שש שעות

שבועיות בכל אחת משכבות הגיל, מקצוע שנותן בסיס רחב מאוד לתלמידי

המערכת, הכרה של תחומי המדעים והטכנולוגיה. בחטיבה העליונה התלמידים

יבחרו, יצטרכו לבחור או באחד מהמקצועות המדעיים או באחד מהמקצועות

הטכנולוגיים. תלמידים שלא ירצו להתמחות במקצוע טכנולוגי או מקצוע מרעי,

תינתן להם האפשרות לבחור או במקצוע שנקרא מדע וטכנולוגיה בחברה, שזה

בעצם המשכו של המקצוע שהתחיל כבר בגן הילדים, או במקצוע שקוראים לו

מבוא לטכנולוגיה, שהוא בעצם איזשהו מבוא שמאפשר לתלמידים את ההתמחות

במקצועות טכנולוגיים שונים. מי שאיננו רוצה להתמחות, ישאר בשלב של

הבסיסים בנושאי טכנולוגיה.

אלה בעצם המעגלים וזוהי בעצם ההתפתחות של אותה מיומנות שאנחנו מתחילים

אותה בגני הילדים וממשיכים אותה בחטיבה העליונה.

אם אנחנו רוצים לעבור על השלבים בהטמעת התוכנית, מה עשינו עד עכשיו

הוא שטיפלנו בפיתוח של תוכניות לימודים וחומרי למידה, ואני אתן קצת

מספרים מאוחר יותר. אנחנו עוסקים באופן מאוד מסיבי בהכשרה והשתלמות של

מורים ונושאי תלמידים, ולא רק מורים לתחומי הדעת אלא גם נושאי תפקידים

בתוך המערכת - מפקחים, מנחים, מדריכים, מנהלים. פיתחנו מודלים שונים

של סביבות למידה מעבר למעבדות הבית-ספריות. אנחנו מדברים על מודלים

שונים של מעבדות מרכזיות כדי לעשות איגום של משאבים ולאפשר ליותר

תלמידים להגיע לתשתיות שקשה מאוד להחזיק אותן ולתקצב בהן את בית-הספר.

פעלנו באופן מאוד מסיבי בחמש השנים האחרונות בהצטיידות של מעבדות

מדעיות וטכנולוגיות ופעלנו בפעולות חוץ קוריקולריות או חוץ בית-ספריות

במסגרת של נוער שוחר מדע, ומבחינתנו נוער שוחר מדע הוא הרבה מעבר

לאותו נוער שמשתלב במסגרות המוכרות לנו באוניברסיטאות או במכללות

המוכרות.

קצת מספרים לגבי הפעילויות שעשינו. בפיתוח של תוכניות לימודים וחומרי

למידה למקצוע החדש של מדע וטכנולוגיה השקענו בהמש השנים האחרונות סכום

של 85 מיליון שקלים, במדעים 95 מיליון שקלים, במקצועות טכנולוגיים 55

מיליון שקלים, בהצטיידות בתחומי מדע וטכנולוגיה כ-68 מיליון שקלים,

בנושא מקצועות טכנולוגיים 189 מיליון שקלים, בהצטיידות מעבדות במרכזיות

ואשכולות פיס - ואני לא נכנסת לתכנים כי ביקשו ממני להיות מאוד מאוד

צפופה באינפורמציה - אנחנו מדברים על 27 מיליון שקלים כי זה פרוייקט

חדש וזו בעצם השנה הראשונה שאנחנו מתקצבים אותו. יש לנו קצת נתונים כאן

לגבי השתלמות והכשרה. בהחלט אני מוכנה לתת הרבה יותר פרטים.



היו"ר עמנואל ז יסמן; מה הסכום שמופיע בתקציב 1999 בנושאים האלה?

יפה ויגוצקי; אין לי עדיין מידע לגבי תקציב 1999.

היו"ר עמנואל ז יסמן; הכנסת הרי אישרה את התקציב בקריאה ראשונה

ושר ההינוך הצביע בעד התקציב.

יטה ויגוצקי; הבר הכנת זיסמן, תרשה לי לחזור על אותה

תשובה. אני כראש המינהל למדע וטכנולוגיה,

עדיין לא קיבלתי את תקציב 1999.

היו"ר עמנואל זיסמן; את מדברת על מה שהיה ואילו אנהנו רוצים לדעת

מה יהיה.

יפה ויגוצקי; נתבקשתי להכין את הדיווח שלי בעצם לשלושה

הלקים.

היו"ר עמנואל זיסמן; בסדר. אני לא לוהץ עליך יותר. אני אלהץ היכן

שצריך ללהוץ.

יפה ויגוצקי; קצת מספרים לגבי פעילות של נוער שוהר מדע.

אם אנהנו מדברים על הוגים - יש לנו חוגים,

ימי עיון, מהנות קיץ - אנהנו מדברים על מסה גדולה מאוד של תלמידים

שמשתלבים. בפעילות הוץ בית-ספרית יש לנו את הפעילות של נוער שוהר מדע

במסגרת האוניברסיטאות ומכללות אקדמאיות, יש לנו פעילות במוזיאונים

למדע, יש לנו פרסום של עיתוני מדע פופולרי, ויש לנו תהרויות בתהומי מדע

ארציות ובינלאומיות ואנהנו מאוד גאים בהישגים של התלמידים שלנו.

כפי שציינתי, אהד הנושאים המרכזיים בפעילות ההמש שנתית האהרונה שלנו

היתה תוכנית מיהשוב מערכת החינוך, שבעצם טיפלה בארבעה נושאים מרכזיים:

תשתיות וציוד, תוכנות לומדות, הקניה של מיומנויות ואוריינות תקשוב בכל

שכבות הגיל, והכשרה והשתלמויות של מורים ובעלי תפקידים.

אין לי ספק שזה אהד הנושאים שיותר יעניינו אתכם, אין לי ספק שזה אחד

הנושאים שיהיו בו יותר שאלות מאשר בנושאים אהרים, כי זה נושא שהוא קרוב

לכל אחד מאיתנו, ואני גם אשמח לענות. בכל אופן, זו הפעם הראשונה שמערכת

ההינוך טיפלה בתוכנית מערכתית למיחשוב מוסדות הי נלך. מערכת ההינוך

התהילה לטפל בתוכניות מיהשוב למיניהן כבר בתהילת שנות ה-70. בשנת 1994

יצאנו בתוכנית של מערכת כאשר שלב אי היה שלב של המש שנים ראשונות,

תוכנית הומש, שמדברת על מיחשוב כל מערכת ההינוך, כל מוסדות ההינוך,

מגני הילדים ועד החטיבה העליונה, בנוסהה שהצבנו לעצמנו שאומרת מהשב מול

עשרה תלמידים, עם תוכנית פדגוגית מובנית, עם יעדים פדגוגיים מאוד

אופרטיביים שניתן גם לבדוק אותם, כאשר אנחנו מעדכנים את התוכנית הזאת

כמובן עם השינויים הטכנולוגיים שקורים בתהומי המיחשוב. אנחנו רוצים

להגיע למצב שהמהשב יהפוך להיות כלי אינטגרלי גם בתהליך ההוראה וגם

בתהליך הלמידה ויאפשר לכל אהד מתלמידי המערכת להשתמש בו, הן כתלמיד והן

יותר מאוחר כצרכן, כאזרה, ושהוא יוכל להשתמש בו בעצם בכל תחום.

היו"ר עמנואל זיסמן; הייתי רוצה לעצור אותך כאן ואומר מה הבעיה.

כידוע יש שביתת סטודנטים שנכנסת לשלב מאוד



מכריע. הוקמה איזו ועדה משותפת של ועדת הכספים וועדת החינוך, כי לא רצו

שהנושא יהיה כידי ועדת החינוך, ומזה כמה שכועות הוועדה לא פועלת,

לאחרונה גם כגלל מחלתו של יושכ-ראש ועדת הכספים, חכר הכנסת רכיץ. אנחנו

רוצים לעשות היום איזה מאמץ כדי לעזור לסטודנטים. חכר הכנסת נודלמן

הגיש כשכוע שעבר הצעת חוק שאושרה כקריאה טרומית, למתן הלוואות לכל

הסטודנטים, שזו אחת הדרישות העיקריות של הסטודנטים. החלטתי, כהתייעצות

עם הכרים, לתת עדיפות להצעת החוק הזו ואנחנו רוצים היום לדון כה. מראש

אני מתנצל, יושכת פה הכורה מאוד מכוכדת ואיכותית, האליטה של מדינת

ישראל, ואני אומר זאת ככל הכנות והיושר, אלא שאני רוצה לסיים את הדיון

שמתקיים כאן תוך שעה, מה עוד שהיום אנחנו דנים כמליאת הכנסת כהסכם ווי

והערכ תתקיים הצכעה.

אני אומר את כל הדכרים האלה כדי להסכיר לכם שתיכננו אמנם לדון כנושא כו

אנחנו דנים כמשך שעתיים ויותר, אכל נצטרך לקיים לו המשך כי לא נוכל

לסיים אותו היום. אנחנו היום כדיון יסודי ומקיף, אכל חשוכ מאוד שנכין

היום את החוק הזה של מתן הלוואות לכל הסטודנטים שהוא אחת הדרישות

העיקריות, ואולי כדרך הזו נוכל אולי לקצר את השכיתה ולהכיא לידי סיום

המאכק הזה.

לכן אני מציע שכרגע זה תעצרי את דכריך, אלא אם כן יש לך משהו להוסיף,

והייתי רוצה לשמוע את נציגי האוניכרסיטאות והממשלה. כשלכ סיום הישיכה

יוכלו אנשי משרד החינוך לענות כדי שככל-זאת יהיה איזשהו סיכום שהוא

היוני היום לקראת הדיונים כקריאה שנייה ושלישית של תקציכ המדינה.

חיים בן-עמי; שמענו את הסקירה של ראש מינהל מדע

וטכנולוגיה וכמעט אפשר להניח הנחה שאין

כעיה, אכל ככל-זאת כנראה שיש. אני מאוד חדש כמערכת, אינני כקי כקיאות

פדגוגית, אכל נדמה לי שמהיכן שהגעתי ומהמקום שאני נמצא כו היום אני

יכול לומר שההגדרה האמיתית של המערכת כמקרה הזה של ועדת החינוך וועדת

המדע היא להגדיר הגדרה מוכהקת כקריאה לאומית להעדפה על כל המשתמע

לחינוך למדעים וטכנולוגיה, משום שהמאכק האמיתי הוא על הקצאות משאכים

שיאפשרו להניע קדימה את המערכת.

המערכת איננה מספיק ממוקדת איך לעשות את זה. נכון, יש עשייה ענקית, אכל

מה שקורה היום, על-בסיס עשייה שנעשתה לאורך שנים, הוא שמערכת החינוך

איננה צמודה לצרכים האמיתיים כמשק וכהכרה וזאת משני טעמים: האחד, כי זה

באופן קכוע מאבק על משאכים כשל חוסר הגדרה והסכמה מה מדר העדיפויות,

והשנייה, איך מכיאים את כל התורה שמתפתחת - ושמענו סכומים של 85 מיליון

ו-95 מיליון שקלים - אל שולחן התלמידים, וזה מוגדר כתוכניות לימודים

חדשים, תקציכים עתירים להצטיידות ולהכשרת המורים כדי להכיא להטמעה אצל

התלמידים, והעדפת הנתיכ הטכנולוגי, שהיום הוא לוקה, על-ידי המוסדות

האקדמאים. תלמיד שרוצה להתמחות במקצועות מדעים וטכנולוגים, ודאי

כטכנולוגים, איננו זוכה לכונוסים האקדמים כמו תלמידים כנתיבים האחרים.

מדינת ישראל צריכה להגדיר לעצמה כהקצאת המשאכים מול מינהל מדע

וטכנולוגיה ומול איגום מסודר של מינהל מדע וטכנולוגיה, רשתות החינוך

הטכנולוגיות כשיתוף מומחים ואקדמיה, תהליך מסודר שיגרום לפיתוי אמיתי

של האוכלוסיה להתחכר לזה. אנחנו מדכרים על פיתוי ולא על כפיה. כשאנחנו

עושים מערכתי ואומרים שכל חתלמידים ילמדו איקס, למעשה זה תהליך כפיה כי

הם חייכים כזה. אנחנו צריכים לגרום לפיתוי שיותר תלמידים ינועו לנתיכים

האלה, וזה תהליך שצריכים לעשות אותו כנראה בראייה משותפת של מומחי



הפדגוגיה עם מומחים שיודעים להוביל פרוייקטים שאולי הם לא בפדגוגיה.

זאת כדי ליצור תהליך ממוקד שיכנס לתוך המהלך הזה.

לכן התנאי לדעתי הוא ראייה מערכתית, כמו שהציגה ראש מינהל מדע

וטכנולוגיה, יצירת העדפה מובהקת לנתיב הטכנולוגי, העצמת הרשתות

הטכנולוגיות וסגירת הפער בין ראייה מערכתית לרשתות שהן נוגעות בתלמידים

בפועל עם התווך שנקרא מומחים ואקדמיה כדי להיות ממוקדים. אם לא, אנחנו

מחטיאים את המטרה כי המאבק הוא הכל בכל על משאבים בין חינוך דתי, בין

חינוך עיוני, בין חינוך אומנותי. כל המסגרות האלה נאבקות על אותו סל

משאבים וזה מאבק מלא שאיננו מייצר סדר עדיפויות מסודר.

חייט אילוז-אילון; אני שמח על קיום הדיון. יש לי הרבה הערכה על

כך שסוף סוף הנושא הזה עולה לדיון ואני מודה

ליושבי-ראש הוועדות שמעלים את הנושא הזה כי זה נושא שנמצא בתוך תוכנו.

רשתות "אורט", "עמל" ו"עמית", שהן בעצם הרשתות המובילות בארץ בנושא הזה

של לימודי מדע וטכנולוגיה, רואים איך בשנים האחרונות זה מתאזן - לפחות

בשנה האחרונה - ורואים ירידה עצומה שקיימת במספר התלמידים שהולכים

למגמות העיוניות לעומת מגמות של מדע וטכנולוגיה וזה מה שמצריך אותנו

בסופו של דבר לייבא אנשים מבחוץ, טכנאים והנדסאים בכל המקצועות

הטכנולוגיים שכל כך נדרשים לתעשיית ההייטק בישראל. אחת הבעיות

המרכזיות, וזו הנקודה שחשוב היה להתחיל להעלות, זה לא רק איך לחזק את

המגמות האלה כדי לתת לאותם נערים שרוצים ללמוד. אנחנו רואים בכל הרשתות

ירידה מאוד גדולה של מעבר ממגמות טכנולוגיות למגמות עיוניות. זה קרה

כמעט בכל הרשתות וכמעט בכל בתי-הספר וזאת מסיבה מאוד פשוטה. תלמיד צריך

ללמוד עד שעות הערב כדי להשיג את אותן נקודות שהוא צריך להשיג במקצועות

כמו מתמטיקה, כימיה, ביולוגיה וכדומה, ולאחר מכן לא ניתן לו קרדיט -

למרות שבטכניון היום כבר זה ניתן וזה דבר חדש - ולכן לתלמידים לא כדאי

ללכת ולהשקיע כל כך הרבה זמן כשהתוצאה היא לא אותה תוצאה כמו אצל תלמיד

שלומד וממשיך הלאה בלימודי משפטים, רפואה וכדומה וזאת מבלי להתאמץ כמו

תלמיד שצריך להגיע ל-34-32 נקודות בבגרות.

נקודה שנייה שהיא מאוד חשובה ואני חושב שצריך לשים לב אליה. בנובמבר

אנחנו רק מקבלים את האישור לתקציבים של תהילת השנה. כשאנחנו באים

ומדברים על מגמות טכנולוגיות, אנחנו מדברים על הצטיידות ואנחנו מדברים

על מיחשוב ועל הקמת מעבדה לרובוטיקה, זה עולה המון כסף. כשנכנסים

לבתי-הספר ורואים שאין תקציבים לכך, אז התלמידים לא יגיעו. כמה שנרצה

שהם יגיעו וכמה שנרצה להכשיר אותם כדי לתת את אותו מענה למשק הישראלי,

אנחנו מגיעים למצב שקשה לנו מאוד לעשות זאת.
היו"ר עמנואל ז יסמן
לכן שאלתי מה התקציב לשנת 1999.

חיים אילוז-אילון; כל הנושא הזה של פיתוח הסביבה הלימודית

המתקדמת, ששם באמת היה סיוע מאוד גדול

מהאגף, גם הוא התחיל לרדת. כנ"ל לגבי הקמת מאגרי פיתוח וכדומה, שזה אהד

הנושאים שנותנים את הכלים לעשות את הדברים.

נקודה אחרונה שאולי היא לא נוגעת לנושא הדיון אבל מאוד היה חשוב

להתייחס אליה, היא בתי-הספר התעשייתיים. נכון שזה לא הנושא, ונכון שאלה

הם בתי-ספר שהרשתות לקחו על עצמן מבחינה אידיאולוגית לטפל בהם, ואלה הם

בתי-ספר שקשורים למשרד העבודה והרווחה, אבל קיים שם עוול גדול מאוד.



כ-16 אלף תלמידים לומדים במסגרות הללו. נכון, הם לא לומדים למקצועות

המתקדמים, הם לומדים אולי יותר למכונאות רכב, יותר אולי למקצועות חשמל,

יותר בנושא של אלקטרוניקה, נושאים שהיו בזמנו בבתי-הספר התיכוניים

וירדו מבתי-הספר המקיפים מסיבות שכולנו יודעים למה ועברו לבתי-הספר

התעשייתיים, כאשר התקציב שלהם עומד בחוסר פרופורציה ובאי-צדק משווע

לעומת התקציבים של משרד החינוך והתרבות. זו נקודה שמן הראוי להעלות

אותה גם בפורום הזה.

ראונן רינלין; פרט למטלות הפדגוגיות, יש גם מטלות כספיות

על ההורים? אמרת שהיום המעבר למקצועות יותר

עיוניים הוא בגלל המטלה שרובצת על התלמיד מבחינת שעות לימוד ומבחינת

הקרדיט שהוא מקבל. האם יש מטלות כלכליות שגם הן מהוות פקטור?

חיים אילוז"אילון; יש, אבל לא בצורה משמעותית.

היו"ר מיכאל נודלמן; זה טוב שיש תקציב ותוכניות, אבל אני רוצה

לדעת איך אתם מודדים הצלחה או אי-הצלחה מגן

הילדים לבית-הספר היסודי, מבית-הספר היסודי לחטיבות הביניים ומחטיבות

הביניים לחטיבות העליונות. יש איזו מדידה על הצלחה?

יפה ויגוצקי; זה נושא שהיה צריך להיות בחלק השלישי שלנו.

צריך לזכור שבמה שהצגתי כרגע, אנחנו מדברים

על תוכנית שמערכת החינוך התחילה בה בעצם בשנת 1994. כשאתה מתחיל לפתח

תוכנית לימודים, אתה מפתח אותה במהלך תקופה לא קצרה, שנה או שנתיים

לפחות. תובנית הלימודים במדע וטכנולוגיה בחטיבת ביניים תתחיל ביישום

שלה רק בשנת הלימודים הבאה. היא קיימת היום בגני הילדים ובבתי-הספר

היסודיים. יש להניח שאת ההערכה של ההישגים, כלומר, השינוי המהותי בתוך

המערכת, נוכל לבדוק כאשר המחזור הראשון של תלמיד שהתחיל בגן הילדים,

המשיך בתוכנית החדשה בבית-הספר היסודי, בחטיבת הביניים ובחטיבה

העליונה, אז נוכל לראות את ההבדלים של בין התוכניות הקודמות שלנו לבין

התוכניות החדשות שלנו.

בעקרון לתוכנית החדשה יש שתי מטרות מרכזיות: האחת היא באמת להקנות את

אותו ידע, אותה מיומנות, אותה אוריינות, אבל המטרה השנייה, כפי שציינתי

אותה, היא לעודד יותר תלמידים ללמוד מקצועות, להתמחות במקצועות מדעיים

וטכנולוגיים בחטיבה העליונה. זאת תהיה בעצם הבחינה הראשונה שלנו. אם

אכן בוגר חטיבת ביניים, כלומר, אחוז התלמידים שיסיימו את חטיבות

הביניים, יבחרו להתמחות יותר במקצועות מדעים או טכנולוגים ממה שהיה

בעבר, זה בעצם הסימן הראשון להצלחה של התוכנית הזאת.

יחד עם זאת, אני רוצה לומר להברי הוועדה שעל-פי אירגון הלימודים החדש

ועל-פי תנאי הזכאות לבחינת הבגרות, כל תלמיד במדינת ישראל יהיה זכאי

לתעודת בגרות אם הוא יבחן בחינה אחת לפחות ברמה רגילה במקצוע מדעי אחד

או טכנולוגי אחד. השינוי הזה יוכל להיעשות בתנאי שניישם באמת את כל

אותה תוכנית שמתחילה בגן הילדים ובחטיבה העליונה, כי אחרת קשה מאוד

לדרוש מהתלמידים את ההתמחות בחטיבה העליונה.

היו"ר מיכאל נודלמן; אני מבין שעדיין לא הגעתם לחטיבה העליונה.



יפה ויגוצקי; לא. החטיבה העליונה עד היום היתה מחולקת

לתלמידי נתיב עיוני ולתלמידי נתיב טכנולוגי.

יש היסטוריה לנתיב הטכנולוגי שהתחיל כנתיב מקצועי שבא לפתור בעיה

חברתית. אנחנו רוצים שהנתיב הטכנולוגי יכיל בתוכו תלמידים בעלי יכולות

גבוהות שיכולים להגיע להישגים גבוהים בנושאים טכנולוגים. אנחנו רוצים

להאמין שכאשר התוכנית תהיה תוכנית רוחב לכל המערכת, גם כמות התלמידים

וגם אחוז התלמידים בנתיב הטכנולוגי ישתנה.

עמוס לוין; ראשית, אני רוצה לברך את פרופסור נודלמן

שהוא תושב קדית שמונה ולימד אצלנו במכללת

תל-חי והגיע לגדולה. באמת תודה למשרד החינוך על המאמצים שהשקיעו ב"מחר

98", בפרוייקט הזה, במשך חמש שנים. נשאלת השאלה האמיתית, האם ההעדפה

שמתבטאת בהינוך הטכנולוגי מתבטאת בקיצוץ תקציבי של ששים אחוז בפרוייקט

של "מחר 98", לפחות בגליל העליון? פגעו בנו בגדול ואנחנו לא רואים את

ההמשך של זה. בגליל העליון יש בעיה אמיתית ואנחנו רואים קיצוץ של 13

מיליון שקלים בחינוך הטכנולוגי בפרוימיקט "מחר 98"י, וזאת עובדה, וזה

רע מאוד ואנחנו רואים בזה פגיעה בקידום החינוך הטכנולוגי של הגליל

העליון ואנחנו אומרים שחייבים להחזיר אותו חזרה.

האם ההעדפה של קידום הטכנולוגי מתבטאת באי-מתן תקציבים למכללה

הטכנולוגית שלנו בהצטיידות ובפיתוח? אנחנו צומחים יפה עם ה-ות"ת

לכיוון האקדמיה בתל-חי אבל לא רואים קידום טכנולוגי במכללה

הטכנולוגית.

אני רוצה להגיד לכם שאנחנו רצים כדי לרכז את המאמצים שלנו לכנס של G.A.

98' כדי לנסות להביא את תקציבי הפיתוח מיהדות ארצות-הברית וזה לא בא

בחשבון.

לאה מור; אני מאמינה שאני מייצגת את אותם בתי-ספר

שעדיין לא הגיעו לתוכנית "מחר 98'". ועדת

הררי החליטה על קידום מדעי טכנולוגי לקראת המאה ה-21, וטוב שכך עשתה,

אבל ישנם בתי-ספר - אני מקווה שלא רבים, ואנכי בתוכם - שאין לנו בכלל

מיחשוב. אס אנחנו מדברים על קידום ועליה של האוכלוסיה שעוסקת במדע

וטכנולוגיה, אין לי ספק שזה צריך להתחיל מבית-הספר היסודי שבו לומדים

את מיומנויות היסוד, קריאה, כתיבה, חשבון, ואף מדעים וטכנולוגיה. לנוכח

השינויים המהירים כל כך ההופכים בתוך שנים ספורות ידע עדכני למוצג

מוזיאוני, נשאלת השאלה מה הם המאפיינים התכניים שאפשר לחזותם מראש בכלל

כמטרה לדור העתיד.

אין לי ספק שהעידן הפוסט מודרני מכניס את כל האוכלוסיה יותר לנושא של

מדעים וטכנולוגיה. אני חושבת שלבית-הספר הקיים היום, שבו המורה הוא

סוכן הידע ומעביר המידע לתלמידיו, הוא הולך ובטל מן העולם, וללא מיחשוב

וללא קידום טכנולוגי, קרי מחשבים בראש ובראשונה, אין לנו מקום להמשיך

הלאה לשאול כמו ששאל פרופסור נודלמן מה הן אמות המידה לעתיד.

אני מבקשת בשמי ובשם בתי-הספר שאין להם מחשבים, להכניס גם את החלק הקטן

הזה לתקציב של שנת 1999 כדי ש"מחר 98" לא ישאר עבורנו אתמול 98'.



נדכה דגר; אני המדענית הדאשית של משדד הבדיאות אבל

יחד עם זה הדבה שנים יועצת אקדמית של נועד

שוחד מדע באוניבדסיטת בן-גודיון בנגב.

ועדת הדדי היתה בשנת 1992 והתוכנית החלה בשנת 1994. שמענו על הדבה

תובניות אבל אני חושבת שחשוב לנו גם לדעת מה הישגי המעדכת עד בה - כמה

גנים מוחשבו, במה בתי-ספד מוחשבו. שמענו פה שיש בעיות, שמענו שבהדבה

מקומות יש בעיות, שעדיין המקומות האלה לא ממוחשבים. התוכניות הן גדולות

אבל יש הדגשה במעדכת, או למעשה בשטח, שהדבדים לא מתקדמים. התחילו באמת

בבום דציני וכולם תלו בתוכניות האלה הדבה תקוות, אבל יש הדגשה שעכשיו

כל העסק הולך ומדדדד. יש הדבה מאוד קיצוצים. גם בתוכניות של נועד שוחד

מדע יש קיצוצים, ודק אתמול שמעתי ממנכ"לית נועד שוחד מדע בבאד-שבע

שתלמידים ממש מתדפקים, דוצים להיכנס לחוגים אבל אין לה מלגות לתת

ולהודים אין את היכולות האלה. אני חושבת שחשוב לנו גם לשמוע מה הם

ההישגים ומה נעשה עד כה ולא דק על התוכניות.

אודנה ברגרזון; אני חושבת שהנטל על ההיעדכות ללימודי מדע

וטכנולוגיה לא צדיך ליפול דק על המשדד

לאיכות הסביבה אלא זה צדיך להיות עניינם של משדדי ממשלה אחדים. בשנה

שעבדה הצעתי למדען הדאשי, פדופסוד אודי מינגלדים, שיתן מענק אחד פחות

לאקדמיה ומענק אחד יחלק לתלמידי בתי-הספד התיבוניים בחטיבה העליונה

שיעשו עבודת מחקד בנושא איכות סביבה. היתה היענות יוצאת מן הכלל

והתקבלו עבודות יפהפיות שלא נופלות מדמה של חוקד באוניבדסיטה, ואנחנו

ממשיכים עם הדעיון הזה גם השנה. נתנו גם מענקים לבתי-ספד שמעודדים

לימודי סביבה. כך יכול לנהוג משדד התשתיות ומשדד הבדיאות. זו מעודבות

של המשדדים הממשלתיים בחינוך הילדים בבתי-ספד תיכוניים ומטה.

עוזי מלמד; אני מנהל את המדכז הישדאלי למדעים

וטכנולוגיה שאחד מתפקידיו הוא לדאוג לפיתוח

המודים ותוכניות לימוד חדשות בתחומים האלה. מאז הקמת מדינת ישדאל כולנו

אומדים שאין לנו משאבי טבע אלא כוח אדם, ומדבדים על בך כוח האדם החשוב

שלנו במדע וטכנולוגיה, ואכן במדינת ישדאל היה מצב לפני כעשוד שקדוב

לחמישים אחוז מהתלמידים היו בתחומי המדע והטכנולוגיה, אבל מאז יש ידידה

עצומה. אנחנו צדיכים לשאול את עצמנו מדוע ומה לעשות.

אני חושב שכדי שהתלמידים ידצו ללמוד מדע וטכנולוגיה, צדיכים להיות
שלושה סימנים טובים
(א) שתוכניות הלימוד יהיו עדכניות ומעניינות, כדי שהתלמידים ידצו לבחוד

בהם וללמוד אותם, ולא כך הדבד בתקופה האחדונה.

(ב) שהתנאים של הלמידה יהיו דאויים, ולא כך הדבדים לאחדונה, ואני לא

דוצה לחזוד ולומד שתנאים זה לא אומד אדגז כלים אלא מחשבים ודובוטים

ובולי, כדי שהם ידאו את הטכנולוגיה והמדע החדש בשיא תפאדתו ולא

בצודתו המיושנת.

(ג) שיהיו מסביב מעדכות תומכות כמו המוסדות להשכלה גבוהה.



צריו להביא בחשבון דברים שאמרו קודמי ולדעת שבמדע וטכנולוגיה הכל משתנה

כל כך מהר. באה תוכנית "מחר 98'" בשנת 1992 ועשתה בעניין הזה שינוי

רציני מאוד בתפיסה ובגישה. באו אחרי כן ועדות במשרד החינוך ויפה

ויגוצקי עם התוכניות שהיא הציגה, והיא הציגה תוכניות חדשניות לחלוטין,

באו מקצועות לימוד חדשים שהוזכרו כאן כמו מדע וטכנולוגיה בחטיבת ביניים

ואחרים והתחילה להיות תנועה, שאת תוצאותיה עדיין אי-אפשר לראות משום

שזה עוד מוקדם, באה תנועת המיחשוב וכל הדברים כגון אלה והוקם המל"מ כדי

לפתח תוכניות לימוד חדשות שהן הכרחיות, והתנועה החלה ומישהו כאן לפני

אמר שהיה בום גדול אבל הבום הזה מתחיל לשקוע במהירות אדירה. הסיבה היא

לא שאין תוכניות מדע כי אנחנו נמצאים היום במצב שהתוכניות קיימות, ישבו

עליהן לא מעט זמן והכינו אותן, ואפשר לדון בהן אם הן יותר טובות או

פחות טובות, אבל הן קיימות, אבל התנופה נעצרה. התנופה נעצרה בעיקר משום

שהתקציבים מתחילים לפחות כל קודמי אמרו את זה, ואני חש בזה כמנהל המרכז

להוראת המדעים ובכל נקודה אחרת יש לי השקה עם נושאים אחרים כתחומי

המדע, הטכנולוגיה והחינוך.

לכן אני חושב שאם רוצים לראות תוצאות, אסור לעצור את התנופה אלא להיפך.

נכון שאנחנו החלטנו שמדע וטכנולוגיה יהפוך להיות למקצוע חובה בחטיבות

הביניים וזה חשוב, משום שאז התלמידים יפגשו ואולי ירצו ללמוד אותם, אבל

אנחנו לא יכולים להכריח אותם להמשיך בדרך הזו אלא לפתות אותם להמשיך

בדרך הזו. כדי לפתות, מוכרחים לשנות את סביבות הלמידה כדי שיהיו

מעניינות, מוכרחים לשנות את תוכניות הלימוד כדי שיהיו מעניינות, מושכות

ורלוונטיות, מוכרחים להכשיר את המורים. זה שינוי אדיר וזה שינוי שגם לא

יגמר משום שככל שאנחנו נשנה, הטכנולוגיה תתקדם.

לכן אני חושב שלא כבתחילת הדרך בשנת 1992 שהתחילו לחשוב על איך לעשות

את הדבר ולחפש תוכניות וכיוון, אני חושב שהיום אנחנו נמצאים בכיוון

שאנחנו יודעים את הדרך, יש לנו תוכניות ויש לנו כיוון אלא שאנחנו

צריכים את הכלים לבצע את זה.
ניר לסמן
רציתי להעלות כאן מספר נקודות כשאחת מהן היא

מה מידת הפתיחות לאירגונים חיצוניים פרטיים,

כאשר אחד היתרונות הכי גדולים של אירגון פרטי הוא שאפשר לבחון אותו

חיצונית ולהחליף אותו. זה אולי מתקשר עם הנקודה שמשרד החינוך בעצם בודק

את התוכניות ואת ההצלחה שלו, ואז הוא כודק את עצמו, ואולי צריך לתת את

הדעת על זה.

לגבי כל הנושא של מחשבים. פעם היינו רגילים לדבר על השקעה. אנחנו

משקיעים במחשבים והיום משקיעים ברובוטים. היום זו לא השקעה אלא זו

הוצאה קבועה וצריך לשנות את התפיסה הזאת, במיוחד אצל אלה שקובעים את

התקציב או מדברים עליו, כי זאת לא השקעה. אם אתה כל שנה צריך להשקיע,

זו הוצאה קבועה.

דיברתם על פיתוי התלמידים. אני חושב שהחלק שקודם לפיתוי התלמידים הוא

קודם פיתוי המורים. יש לפתות את המורים כדי שיבואו אלה שהחליטו שמערכת

ההוראה לא מתאימה להם ופנו להייטק או לסקטור הפרטי. נפתה את המורים כדי

שיוכלו לבוא ולתת תוכניות טובות ויוכלו להשתמש בחומרים טובים. אם נשלב

את פיתוי המורים ומדידה חיצונית של מה שנעשה ומדדים להצלחה בעתיד, אז

אפשר יהיה לתת תוכנית טובה יותר בעתיד.



ישראל אלקנץ; פתחנו לפגי חודש, ביחד עם משרד חחינוך, מרכז

גדול למדעים וטכנולוגיה שמהווה גם מרכז

מורים מטעם "מחר 98'".

אני רוצה להעלות כאן את הבעיה של הרצף. כשמדברים על חינוך מדעי

וטכנולוגי, צדיך לדבר מגיל הגן ועד לאוניברסיטה. אני חייב לומר שאנחנו

במכללות מרגישים שמצד אחד יש לנו את המורים ואת הילדים ואת הנוער

שנמצאים בכל התוכניות שהציגה יפה ויגוצקי, ושגם משרד החינוך וגם משרד

העבודה מעודד אותן במסגרת בתי-ספר להנדסאים, אבל כשזה מגיע להשכלה

גבוהה טכנולוגית העניין נעצר ונעצר בצורה חמורה. אני מעלה את זה

בוועדת החינוך מפני שהנושא של מכללות טכנולוגיות אקדמאיות, פיתוחן

לצורך הגדלת מספר המהנדסים בארץ, נמצא במצב חמור ביותר. הנתונים הם

שאנחנו בפיגור אדיר בהכנת המהנדסים לצרכי אותן תעשיות שמשוועות לכוח

האדם הזה ומייבאות אותו מחו"ל או שהן תצאנה להו"ל כי לא יהיו מהנדסים

מישראל.

המדינה משקיעה הון תועפות בבתי-ספר להנדסאים, שם התלמידים לומדים

שנתיים על-חשבון המדינה ומדובר באלפי סטודנטים. כשהם רוצים להמשיך

ללימודי הנדסה, הם נעצרים כי אין אפשרות לקבל אותם, אין מקומות, לא

בטכניון ולא במוסדות אחרים כי מספר המקומות מצומצם ביותר. יש לנו תשתית

גדולה עם מעבדות וסדנאות. פנינו למועצה להשכלה גבוהה וביקשנו לתת לנו

אפשרות להתפתח בכיוון, וכשאומרים להתפתח, אנחנו יודעים שזה משאבים,

להשיג סגל אקדמי וכן הלאה כאשר את הציוד כבר הבאנו. אומרים לנו שבשנת

2002 ידונו איתנו. רבותי, זה לא רציני, זה מחייב בדק בית גם במערכת

ההשכלה הגבוהה, להגיד מהו סדר העדיפות ולכוון את המוסדות האקדמאים

בישראל שאכן ימלאו את החובה שלהם לייצור מהנדסי העתיד.

היו"ר עמנואל ז יסמן; הנושא הזה עלה לאחרונה על-ידי כל מיני

גורמים ואנחנו נטפל בו באופן נפרד.

קריאה; האמת שליד כל המנכ"לים שנמצאים כאן אני

מרגיש די נבוך כי אני מייצג את עצמי

בפרוייקט שנקרא מרכזיה מדעית. הילדים וההורים מצביעים היום ברגליים. הם

לא מוצא חן בעיניהם משהו, מיד הם מודיעים על כך ומהר מאוד זה יחלחל

לתוך המערכת, אם לא יהיו תשובות משביעות רצון של תוכניות מעניינות.

יהודית גל-עזר; האוניברסיטה הפתוחה נותנת מענה לכל אותם

סטודנטים שלא הולכים לאוניברסיטאות האחרות.

היא מאפשרת לסטודנטים שהם לאו דווקא בתיכון ובחטיבה העליונה נחשבים

לסטודנטים מצטיינים בעלי ציונים מאוד גבוהים, אלא הרבה מאוד סטודנטים

שלא מצליחים לפתח את הפוטנציאל שלהם אבל יש להם יכולת שהיא חבויה.

הסטודנטים האלה, כשהם באים למכללה הטכנולוגית, הם מוצאים צוות מורים

שהוא חונך אותם, מפתח אותם, גורם להם לפריחה והוא מוציא לתעשייה

מהנדסים שנקלטים, והיום ממש יש דרישה ואפילו העדפה של מהנדסים שבאים

המכללות לעומת מהנדסים שבאים מאוניברסיטאות.

אני חושבת שהסגל של המכללות הוא סגל אחר. זה סגל שיש לו מעורבות

בתעשיה, הוא מכיר את התעשיה, זה סגל שיש לו מעורבות לגבי הסטודנט

והתפקיד שלו הוא לתרום לסטודנט, זה סגל שמביא את הסטודנט אל האינטרנט,

אל מאגרי המידע כבר בשנה אי ו-ב' ללימודים שלו, ובצורה הדרגתית הוא



מלמד אותו להשתמש במידע כאשר זה בעצם התפקיד שלנו. התפקיד שלנו הוא לא

לתת מידע כי אם להיות מסוגלים להביא עובד שיוכל לפנות לאן שצריך ולשאוב

את המשאבים ממה שהוא צריך.

מדברים פה הרבה על הנושא של משאבים ועל הנושא של כוה האדם. אני לא

בטוהה שיש מספיק מודעות לכישורים של הסגל האקדמי, לתרומה שלו, להערכה

שלו, לקשר החשוב בין הסגל האקדמי לבין התעשיה, לאפשרות אולי לשלב מרצה

במכללה עם העבודה שלו בתעשיה ובצורה כזאת ליצור את שיתוף הפעולה

וההפריה הן של התעשיה והן של המכללה.

מיכל קולן; אני רוצה לחזור לאותה נקודה בה התחילה הגברת

יפה ויגוצקי בנושא הבוגר של החינוך

הטכנולוגי. לצערנו הרב, הבוגר, כשהוא מסיים את לימודיו, יעברו עוד מספר

שנים עד שהוא יגיע לתעשיה והוא לא כוח האדם שנדרש לתעשיית ההייטק

במתכונת שהוא יוצא מבית-הספר התיבון. אם הוא טעה והוא בחר ללמוד כיתה.

י"ג ו-י"ד או בבית-ספר להנדסאים, וזאת משום שהוא לא ידע אז שלימודיו לא

יוכרו ללימודים לתואר ראשון אלא הוא חייב להתחיל את כל התהליך מחדש.

קריאה; הלימודים יוכרו.

מיפל קולן; אני מבקשת להשלים את הנושא. אם הוא טעה כי

הוא לא ידע כשהוא התחיל את לימודיו בכיתה

י"ג ו-י"ד או הוא הלך לבית-ספר להנדסאים, שבסוף הדרך, כשהוא ירצה

להמשיך במוסד להשכלה גבוהה, למעט תוכנית הבי-טק המצומצמת למספר מסויים

של מוסדות, הוא ימצא את מקומו מעבר לים משלים את לימודיו ולא עושה זאת

בארצנו כפי שהיינו רוצים. זו בעיה של מסורת לאורך שנים שמשרד העבודה

ומשרד החינוך מחזיק שתי מסגרות מקבילות שאינן מדברות זו עם זו ושתיהן

כאחת לא מדברות מול המועצה להשכלה גבוהה, לאפשר להנדסאים להמשיך לסיים

תואר ראשון בארץ בתקופה שהיא קצרה יותר מתקופת הלימודים שכרגע צריך

ללמוד.

בכל מקרה, אני רוצה לחזור לתפקיד המכללות האיזוריות וסיוע בקטעים האלה.

במכללות האיזוריות יש מעבדות נהדרות. בחלק מבתי-הספר לא ניתן לאגם

משאבים או להגיע למעבדות ברמה שכזאת. כבר ניסינו ופנינו - וגברת יפה

ויגוצקי מבירה חלק מהנושאים האלה - לבתי-הספר, והצענו להם את סגל

המרצים שלנו שרמתו בדרך כלל גבוהה יותר מאלו שישנם בבתי-הספר, הצענו את

המשאבים שיש לנו, אבל עד כה טרם נענינו. אני יודעת שיש פה ושם

פרוייקטים קטנים שקיימים.
גראנדה איראידה
הייתי רוצה לומר שבקהילת העולים החדשים יש

שבעים אחוז מהנדסים שלא עובדים במקצוע אותו

הם למדו. יש מדענים רבים שגם הם לא עובדים במקצוע אותו רכשו ועקב כך

החברה מאבדת את הפוטנציאל הזה. אני חושבת שכדאי לקחת בחשבון גם את

הפוטנציאל הזה ולהשתמש בו בתוכניות השונות במשרדי הממשלה, כמו משרד

הקליטה, משרד המדע ומשרד החינוך כי יש לנו נסיון.

היו"ר עמנואל זיסמן; הם מוכנים לרדת מדרגה - למרות שעבורי זה

לעלות מדרגה - ובמקום להיות מרצים

באוניברסיטאות, להיות מורים במכללות ובבתי-ספר תיכוניים וזה מאוד



משמעותי, כי כך עשינו גם אנחנו כשבאנו לארץ. הם מוכנים להיות מורים

תיכוניים. אם את מדברת בשמם, אני מקבל את דבריך בברכה.

גראנדה איראידה; כן. אני מדברת בשמם.

היו"ר עמנואל ז יסמן; אנחנו נטפל בזה, כי זה משמעותי מה שאת

אומרת כי אני יודע שיש כאלה שרוצים לעסוק אך

ורק במקצוע אותו רכשו ואך ורק במוסדות להשכלה גבוהה וזה דבר שלא ניתן

ליישם.

עוזר שילד; בתקופתו של השר רובינשטיין, הייתי היועץ שלו

לענייני מכללות ואני חושב שהיו לי יחסי

עבודה מעולים עם אנשי המכללות השונים. כרגע אני אתייחס לתפקידי הנוכחי

ואני אגיב לאתגר הפדגוגי שהועלה על-ידי כמה חברים, ואעשה זאת פשוט

על-ידי מסירת מידע.

דבר אחד שמצאתי כמוסכם - גם בתוך המשרד עם מינהל המדע והטכנולוגיה

ומינהלים אחרים, גם בשיחותי עם מנהלי הרשת בביקורים, ועוד מימי דוח

הררי - ההכרח להנמיך את המחיצות בין הנתיב הטכנולוגי והנתיב העיוני

שהוא יוצר מצב שעוד מלכתחילה מקבל תלמיד תגית שאתה עיוני ועכשיו אתה

כבר יודע באיזה נושא תעסוק בחייך בעתיד.

אתם יודעים שמשרד החינוך עובד קשה מאוד על מתכונת חדשה לבחינות הבגרות

שאמורה להיכנס לתוקף החל מכיתה י' תש"ס. זאת אומרת, זה לא עניין של

תוכנית לטווח ארוך. לאחרונה בנינו יחד עם מינהל מדע וטכנולוגיה מבנה

שבאמת מביא לידי צעד משמעותי לקראת הנמכת המחיצות האלה, כאשר מצד אחד

כל תלמיד, בנוסף לבחינות החובה, יהיה חייב לבחור באחד מהמקצועות כימיה,

פיזיקה, ביולוגיה, אותו "מוטב", מדע וטכנולוגיה בחברה שיפה הזכירה, או

מבוא לטכנולוגיה, שזה כרטיס הכניסה במידה רבה להתמחויות טכנולוגיות.

יתרה מזאת, הוא יכול במסגרת הבחירה השנייה שהוא מחוייב בה לבחור

במקצוע טכנולוגי כפוף לתנאי שבבחירת המדע או במבוא לטכנולוגיה הוא בחר

במה שמתאים. אם למשל מופיע ביו-טכנולוגיה, אם הוא בחר בביולוגיה או

בכימיה או במבוא לטכנולוגיה בבחירה הראשונה, זה עומד לו לבחירה שנייה

רגילה לזכאות לבגרות. אני משוכנע שזה ימשוך תלמידים רבים לגופו של

עניין מבלי שהם נאלצים כרגע לקבוע דבר על עתידם והקריירה המקצועית

שלהם.

אותו תלמיד שכן יודע שהוא רוצה להגיע לתעודה טכנולוגית, אולי להסמכה,

אולי לכיתה י"ג ו-י"ד וכולי, המבנה שעכשיו בנוי על-ידי המינהל

ובאישורנו יאפשר לו לקדם קרדיט משמעותי מתוך אותם הדברים שהוא למד לשם

זכאות לבגרות. זאת אומרת שהוא כאן יכול לבנות לו, והכל תלוי בבחירה

נבונה מצידו, אנחנו לא יכולים להגיד למי שבוחר ב"מוטב" ומחול שעכשיו יש

לו קרדיט לקבלת תעודה טכנולוגית, אבל אנחנו נאפשר למי שבוחר בצורה

נבונה ואנחנו נדחוף למעשה לכיוונים האלה. אני חושב שזה יהיה מימוש מאוד

משמעותי.

יפה ויגוצקי; מה שלא הצגתי קודם - והועלו כאן מספר שאלות

או הוצגו בעיות - אלה תוכניות ההמשך שלנו.

לא הצגתי בפניכם את שלב בי של תוכנית המיחשוב, מה שנקרא "מחר 98'",

וזאת איזושהי טעות שהיא מופצת. תובנית המיחשוב היא חלק מ"מחר 98'". בכל



אופן, שלב בי של תובנית המיחשוב תמשיך. אי-אפשר היה בהמש שבים להקיף את

כל מערכת החינוך, ולכן מה שהצלחנו בחמש השנים הראשונות זה רק למחשב

מחצית מהמערכת כאשר בשנת 98' 19 אנחנו מתחילים למחשב את המחצית השנייה

ובו זמנית לטפל בשידרוגם של המוסדות שנכנסו בשנת 1994. זאת אומרת,

תוכנית מיחשוב מערכת החינוך ממשיכה במתכונת הרבה יותר רחבה, בתקציב

כפול ממה שסיימנו את שנת 1997.

לא הצגתי בפניכם את פעילות משרד החינוך והתרבות שמשלבת את הפעילות

המאוד ענפה של המוסדות להשכלה גבוהה ושל התעשייה. בעצם אני חושבת שזו

מערבת החינוך היחידה בתחומים של מדע וטכנולוגיה כאשר מערכות אקדמאיות

מפתחות תוכניות לימודים, מפתחות חומרי למידה ובעצם משפיעות על מה שקורה

בתחומים האלה. יש לנו פעילות מאוד ענפה עם התעשייה. יש מודלים של

אימוצי תעשיות בתי-ספר, יש פרוייקטים משותפים בעשרות, כשרובן ממוסדות

ומובנות. יש פעילות ענפה בהכשרה של דדג הביניים, טכנאים והנדסאים,

מערכת החינוך מנפיקה כל שנה כ-6,000 דיפלומות לטכנאים והנדסאים, ואני

חושבת שזה היקף עצום, והוא נעשה באמצעות רשתות החינוך. כמובן שלא הצגנו

את היעדים שלנו לחמש השנים הבאות.

היו"ר עמנואל ז יסמן; זה לא מונע ממך להכין לנו ניירות על כך.

דברים צריכים להראות.

אפי אושעיה; אני רוצה לומר משפט אחד שאולי הוא קשור או

לא קשור. כשאני הייתי בכיתה חי היו מבחני

התאמה, אז עברנו את הסקר הגדול ולי אמרו שאני מתאים לפחחות רכב. לאלוף

יום-טוב סמייה, אלוף פיקוד הדרום, שלמד אתי, אמרו שהוא מוכשר בנגרות.

לאחי שהוא מנהל בנק לאומי בערד אמרו שהוא מוכשר למגמה חדשה שנפתחה

בנתניה בזמנו, מגמת צילום. אני לא יודע איך עובדים היום, אבל אני בטוח

שהתוצאות ניכרות גם היום. אני חושב שנצטרך לבחון את זה פעם בישיבה

משותפת עם ועדת החינוך.

היו"ר עמנואל ז יסמן; הדיון היה לגבי היערכות משרד החינוך בלימודי

מדע וטכנולוגיה לקראת שנת 2000, ואני מציע

את הסיכום הבא על-דעת חברי הכנסת ועל-דעת יושב-ראש ועדת המדע

והטכנולוגיה, חבר הכנסת נודלמן.

(1) הוועדות קוראות ליישם את תוכנית "מחר 98'" במלואה. אם הייתי אומר,

יצאתי ידי חובה. כשאני אומר במלואה, זה אומר גם שאנחנו נברר עם שר

החינוך, עם מנכ"ל משרד החינוך מה התקציבים שעומדים לרשותם. הביאו

לי את ספר התקציב, אבל הספר הזה ישתנה. עד 31 בדצמבר, ובעיקר בלילה

של 31 בדצמבר, הוא ישתנה ולכן צריך להבטיח שהתוכנית תיושם במלואה

לכל חלקי מערכת החינוך ושזה יהיה עוד בשנה זו.

(2) הוועדות קוראות למשרד החינוך והתרבות לחזק את החינוך הטכנולוגי

ולהכיר במקצוע מדע- וטכנולוגיה כמקצוע חובה.

יפה ויגוצקי; זה מקצוע חובה.

עוזר שילד; זה יהיה משנת תש"ס.



היו"ר עמנואל זיסמן; אני תומך בשינויים, אבל מי יודע מה יקרה עם

התוכניות בתוצאה מהשינויים האינפלציוניים

שהיו לאחרונה.

(3) חיזוק הנושא הטבנולוגי ייעשה בבל חלקי החינוך:

(א) חינוך טבנולוגי מגיל צעיר.

(ב) הקצאת לימודים ומשאבים.

(ג) תובניות לימודים חדשניות שיהיו על-פי ההתקדמות הטבנולוגית.

(ד) השתלמויות מורים ומנהלים.

בנושא הזה של מורים שמעתי כמה דברים שנאמרו באן ולפי דעתי יש צורך

לחזק את זה גם עם הסתדרות המורים ואירגון המורים. היום מתקיים בנס

של מורים בנושא יום לימודים ארוך, ולא מספיק לקבל החלטה אלא צריך

יהיה להגיע לידי הסבם, בי רק ההסבם מחייב.

(4) הוועדות קוראות לאוניברסיטאות לתת עדיפות בקבלת סטודנטים למקצועות

טבנולוגיים ומדעיים לבוגרי מגמות מדעים וטבנולוגיות.

(5) הוועדות קוראות להעצים את בתי-הספר הטבנולוגיים ואת הקשר שלהם עם

התלמידים.

(6) הוועדות קוראות לחזק את הקשר בין האוניברסיטאות לבין בתי-הספר

התיבוניים הטבנולוגיים.

את הנושאים הקשורים לאוניברסיטאות ולמבללות, נצטרך עוד ללבן

בנפרד.

(7) הוועדות קוראות לחזק את הקשר בין התעשייה ובין בתי-הספר, שזה נושא

שלא ליבנו אותו בפי שצריך. התאחדות התעשיינים צריבה להיות שותפה לא

רק בדעה אלא גם בממון.

אני מודה לבם.

הלשינה ננעלה נשעה 11:00

קוד המקור של הנתונים