ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 16/11/1998

הצעת חוק הטלוויזיה החינוכית, התשנ"ו-1995, ח"כ אברהם פורז - החלת דין רציפות; עתיד הטלוויזיה החינוכית

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב יביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מספר 234

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

שהתקיימה ביום ב', כז' חשוון תשנ"ט, 16/11/98, בשעה 10:05
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר עמנואל זיסמן

דליה איציק

אברהם פורז

רובי ריבלין

זאב בוים
מוזמנים; משרד החינוך והתרבות
אריה בריק

יצחק רט
משרד האוצר
אורי אליאל - רפרנט אגף התקציבים
משרד התקשורת
ברוריה וון-רייק - לשכה משפטית
הטלוויזיה החינוכית
מיכל ארבל - מנכ"ל
רשות השידור
עו"ד חנה מצקביץ
ועד העובדים של הטלוויזיה החינוכית
גרשון גרשון - יו"ר

רפאל קליין

מנחם הירדני

יצחק לבני

צבי גודל

דב רומן

יצחק חלוצי
מועצת תלמידים ונוער ארצית
חן סבו
האגודת לזכות הציבור לדעת
ישראל מידד - מנכ"ל

פרופ' אלי פולק - יו"ר
מוזמנים נוספים
עו"ד דוידה לחמן מסר - משנה ליועץ המשפטי לממשלה

פרופ' ישראל מידד
על סדר היום
1. עתיד הטלוויזיה החינוכית.

2. הצעת חוק הטלוויזיה החינוכית, התשנ"ו-1995,

ח"כ אברהם פורז - החלת דין רציפות.
נרשם עלי-ידי
רקורד שרותי הקלטה
היו"ר עמנואל זיסמן
מטרת הישיבה היום היא להביא להחלטה

הצעת חוק רשות הטלוויזיה החינוכית ברשות

השידור וברשות השניה לטלוויזיה ורדיו. הישיבה הזאת מתקיימת בעקבות

הפרסומים שהיו בתקשורת. לפי הפרסומים האלה, הטלוויזיה החינוכית שהוקמה כדי

למלא שליחות חינוכית ערכית ממדרגה ראשונה, למעשה, רוצים להביא לידי כך שהיא

תתייבש ואולי תפסיק את פעילותה. לפני כמה שבועות היה פה שר החינוך, יצחק לוי,

והוא ענה על כל מיני שאלות. היתה שאלה מה עם הטלוויזיה החינוכית, והוא אמר,

היא תמשיך להתקיים. הוא בעד קיומה העצמאי. פחות או יותר אני מצטט במדוייק,

ולא, יש פרוטוקול שאפשר לקרוא את הדברים. אבל הוא ניסה להכניס שינויים ולייעל

את הטלוויזיה החינוכית. אמרתי לו, אם הבעיה היא יעול והתייעלות, אין בעיה. אבל

אם אתה סבור שהטלוויזיה החינוכית תמשיך להתקיים ולמלא את השליחות שלה

החינוכית, אז תבורך על כך.

והנה באו הפרסומים האחרונים, ועל זה הדיון

היום. אני לא חתמתי על המודעה שהיתה בעיתונות, כדי לא לקבוע מראש עמדה, אבל

יש לי עמדה עקרונית וחד-משמעית שבעקבות החלטות שהיו בוועדה הזאת בשנתיים

וחצי, בקדנציה הזאת, שאנחנו בעד שירות ציבורי, אנחנו בעד המשך קיומו העצמאי,

הבלתי תלוי של ערוץ 1, ואנחנו באותה מידה בעד המשך עצמאי של הטלוויזיה

החינוכית. ברור לי שהנסיון לפגוע בתקציב ולצמצם תקנים יש בו כדי לפגוע. אני אתן

קודם כל למנהלת הטלוויזיה לדבר. הדיון האחרון שהתקיים כאן היה מסביב למכרז.

בישיבה כאן היתה התפטרות. אני מקווה שאת לא מתפטרת היום תוך כדי ישיבה.

צבי גודל; אני רוצה להזכיר לפרוטוקול שזה היה בדיוק

כעת חיה לפני שנה.
היו"ר עמנואל זיסמן
לפני שנה? אני לא שמתי לב לזה. אבל אני

נזכרתי שתוך כדי הדיון היתה התפטרות קצת

דרמטית. (בעקבות קריאה.) אני אתן לך לדבר. הבעיה היא לא החוק שלך. הבעיה היא

שאתה רוצה באמצעות החוק להשיג משהו.
אברהם פורז
נכון.
היו"ר עמנואל זיסמן
ואני תמיד צמוד למטרה ולא לאמצעים.

האמצעים הם לא חשובים. האמצעים שלך

יכולים להיות במקרר של הוועדה גם בקדנציה הבאה במידה ואתה תהיה פה.
אברהם פורז
אין שום בעיה.
היו"ר עמנואל זיסמן
אבל אני משתמש באמצעים שלך על מנת

להסתייע, לא רק לסייע לך, אלא גם להסתייע

כדי להשיג מטרה. והמטרה היא לבצר את המעמד של הטלוויזיה החינוכית ולשמוע

מה צריך לעשות כדי לבצר את המעמד הזה. אם תרשו לי, לפני הכל, יש פה יועצת

משפטית ידועה ומוכרת, בעלת מעמד בכנסת, והיא אמרה לי שהיא צריכה ללכת. אני

אתן לה ללכת גם מפני שהיא רוצה להודיע שאין החלטת ממשלה. זה יוצר לנו יסוד

אחר לכל הדיון.
קריאה
אני מציע שנבהיר שזו המשנה ליועץ המשפטי

לממשלה.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מבקש ממך. אנחנו יודעים. אני חושב שכל

מה שאמרתי זה יותר מהמשפט שלך.
דוידה לחמן-מסר
אני רציתי רק להתייחס, מאחר וסדר היום היה

הצעת החוק של ח"כ אברהם פורז ולא הסוגיה

של חוק התקציב, אז על חוק התקציב אני קיוויתי שיש מישהו מהאוצר. אז לגבי

האוצר תוצג עמדת הממשלה לגבי הנושא של התקציב. לגבי הצעת החוק של ח"כ

אברהם פורז, מאחר ואתם ביקשתם לשאול את עמדת הממשלה, עוד אין עמדת

ממשלה לגבי השאלה אם להחיל את הרציפות על ההצעה של ח"כ אברהם פורז,

ואנחנו מקווים שההצעה תעלה בישיבות הקרובות כדי לגבש את עמדת הממשלה האם

להחיל את הרציפות על הצעת החוק הנוכחית.
אברהם פורז
אבל הממשלה הקודמת תמכה בחוק הקודם.
היו"ר עמנואל זיסמן
ח"כ אברהם פורז, לא מדובר בהסכמי אוסלו

שהממשלה חייבת למלא את ההסכמים.
אברהם פורז
זה יותר אידיאולוגי מזה.
היו"ר עמנואל זיסמן
אז לכן נתתי לעו"ד לחמן-מסר להעביר את זה,

כדי שנדע במה מדובר, כי מה שאת אמרת לא

הבינותי.
דוידה לחמן-מסר
לגבי הנושא של הצעת התקציב, עד כמה שאני

מבינה, הצעת התקציב התקבלה על-ידי

הממשלה.
היו"ר עמנואל זיסמן
תיכף נשמע מנציג האוצר, מר אורי אליאל.

בבקשה, ח"כ אברהם פורז.
אברהם פורז
אדוני היו"ר, אני רוצה להתייחס לשני הדברים

כאחד. אולי רק עדכון. הצעת החוק שאני מדבר

בה, ההצעה להפוך את הטלוויזיה החינוכית לרשות היא הצעה שנתמכה על-ידי

הממשלה הקודמת, עברה בכנסת עד לשלב של קריאה שניה והגיעה למליאה בשלב של

קריאה שניה. אז היה איזה סיפור שאני לא רוצה להכנס אליו. נציגי המפלגות

הדתיות כנקמה במרכאות על איזה התנהגות של ח"כ ענת מאור בחוקי יסוד התגייסו

והחליטו שכל דבר שנודע למר"ץ הם מפילים והצעת החוק לא זכתה לרוב, והיא חזרה

לוועדה המיוחדת בכנסת שטיפלה בנושא. במקרה אני הייתי יו"ר הוועדה. שם זה

נעצר. כשבין היתר, הופיע אז מוטי קירשנבאום, מנכ"ל רשות השידור, ואמר שלדעתו,

ואני חושב שזה מבוסס גם על ועדת לבני, צריך למצוא איזשהו פתרון של איחוד

כוחות בין רשות השידור לטלוויזיה החינוכית.

מבלי להכנס לשאלה העקרונית, אם נכון לאחד

את הטלוויזיה החינוכית עם רשות השידור, אני כבר אומר לכם שלדעתי זה לא יקרה

לעולם. זה לא יקרה. אם אני מכיר את המערכות שפועלות בארץ ואת הדינמיקה, זה

לא יקרה. על העניין הזה של איחוד מדברים כבר שנים וזה לא יצא לפועל. יש רק שתי

אלטרנטיבות. או שהטלוויזיה החינוכית תתקיים או שהיא לא תתקיים. אפשר בהחלט

לסגור אותה. את הזמן שיש לה באוויר לתת לרשות השידור בערוץ הראשון, לזכיינים

של הערוץ השני בערוץ השני ולהשאיר אולי איזה בית הפקה קטן שיכין קלטות

לימודיות בוידיאו או לבתי ספר אם חושבים שזה נכון. וגם את זה אפשר להפריד

ולהוציא החוצה לכל מיני אנשים שיגידו להם להכין תוכניות לימודיות לבתי הספר.



בכל זאת אני הצעתי את הצעת החוק להפוך את

הטלוויזיה החינוכית לרשות מכמה טעמים. הטעם הראשון, שבתחום התקשורת,

בעיני, כמה שיש יותר ביזור זה יותר טוב. יותר מדי ריכוז זה לא טוב. אנחנו כולנו

זוכרים את הימים הלא טובים של הערוץ היחיד. וכמה שיש יותר ערוצים, יותר כלי

תקשורת, זה יותר טוב, זה פלורליזם, זה פחות מונופול, זה יותר מגוון דעות.

דבר שני, הטלוויזיה החינוכית הפסיקה להיות

מה שהיא כונתה בחוק רשות השידור. היא כונתה הטלוויזיה הלימודית לבתי הספר.

מי שהקים אותה אז, קרן רוטשילד, אם אני לא טועה, הכוונה היתה באמת שיכינו

תוכניות לימודיות וזה מה שקרה. בפועל היא הפכה לטלוויזיה חינוכית, שמשדרת

תוכניות חינוכיות, ובין היתר יש לה מהדורת חדשות יומית מאד חשובה, "ערב חדש",

שאני חושב שזה במשטר דמוקרטי לחלוטין לא תקין. לחלוטין לא תקין, שמחלקה

ממשלתית, וכרגע הם יחידת סמך של ממשלה, זאת אומרת, מחלקה ממשלתית,

משדרת מהדורת חדשות. זה נכון שעד עכשיו השרים לא התערבו וזה היה בסדר, אבל

אני חושב שהדבר הזה לא תקין.

לכן אני הצעתי את הצעת החוק להפוך אותם

לרשות. מה שחשוב, אדוני היו"ר, אני רוצה לציין, שבהוראות המעבר, מאחר ופחדנו

שהממשלה יכולה לייבש אותם כשהם יהיו רשות ולהגיד לא נותנים לכם שום דבר,

תסתדרו. אמרנו בסעיף 52(ב) ש"הסכומים שיקבעו בתקציב המדינה בהתאם להוראות

סעיף 25(א) לחמש שנות הכספים שלאחר שנת הכספים השוטפת, לא יפחתו

מהסכומים שהוקצבו לטלוויזיה הלימודית לשנת הכספים השוטפת, כשהם מעודכנים

מדי שנה בשנה במועד לפי המדדים" וכוי. במרכאות, הבטחנו שחמש שנים הממשלה

תזרים לרשות החדשה שתקום בסכומים ריאליים אותו תקציב. לא ביקשנו הגדלה.

תזרים. אני גם חושב שהטלוויזיה החינוכית יש לה מערכת והיא יחידה ממשלתית, יש

לה עובדים קובעים זה פרובלמטי, אבל בגדול, זה צריך להיות מבוסס על העובדים,

עם אפשרות להוציא פה ושם דברים החוצה. אני מניח שזה הם עושים או יעשו

. באיזשהו תמהיל, כמו שרשות השידור מפיקה חלק גדול בפנים וחלק גדול בחוץ.

לכן, אדוני היו"ר, אני רוצה להגיד עוד משהו.

כשנבחרה הממשלה הנוכחית אני פניתי לשר החינוך זבולון המר המנוח, זה היה כבר

לפני שנתיים ומעלה, ואמרתי לו - תראה, יש הצעת חוק שלי, שאפשר להחיל עליה דין

רציפות. האם אתה מעוניין בזה? פניתי שוב אליו ולעוזריו ועד היום לא קיבלתי

תשובה. אני לא יודע, אני חושב שהוועדה לא צריכה להמתין כדי שהממשלה תגבש

עמדה. כי לממשלה יהיו יותר משנתיים לגבש עמדה אם היא רוצה דין רציפות או לא.

גם ההודעה של הוועדה אל הממשלה שאנחנו עומדים לדון בזה גם היא נשלחה לפני

הרבה זמן.
מיכל ארבל
לפני שנה בדיון הוא הבטיח לך כן להחיל את

חוק הרציפות פה בוועדה, באותה ישיבה

שנזכרה. אתה העלית את זה והוא אמר לך.
אברהם פורז
אם היתה התחייבות כזאת, אולי אני לא זוכר.

אני לא הייתי רוצה לומר שיש איזה נסיגה

מהתחייבות. גם לא אומרת עו"ד דוידה לחמן-מסר שהם נגד. היא אומרת שאין עמדה.

עם כל הכבוד, אין עמדה, אין עמדה. לדעתי, כל עוד אין עמדה, חלה העמדה הקודמת

של הממשלה שכל עוד לא שונתה היא אותה עמדה. ממשלת ישראל לדורותיה זו אותה

ממשלה, שתמכה בעקרון. בהתחלה דיברה על חברה מעורבת. היתה איזה תקופה

שדיברו על חברה מעורבת. אבל בגדול, לקראת ה"פיניש" היתה לנו אז הסכמה עם

שר האוצר דאז, ח"כ בייגה שוחט, שזה הולך לרשות. כך זה עבר בתמיכה של



הממשלה הקודמת. כל עוד החלטת הממשלה הקודמת לא שונתה, אז יש תמיכת

ממשלה. הס רוצים לשנות את דעתם, אבל מה זה משנה? אנחנו הכנסת זכותנו

להחליט מה שטוב לנו.

אני חושב, אדוני היו"ר, שאנחנו צריכים היום

להחליט ברציפות. עוד אפשר לקלקל את זה ולהפיל את זה חמש פעמים בדרך. הרי גם

אם זה יעבור רציפות, אנחנו חוזרים לאיפה שהיינו בכנסת הקודמת. זה בעצם חוזר

עוד לוועדה בקריאה שניה ושלישית, עוד הדרך ארוכה לפנינו גם אם יש רציפות אם

נרצה לעצור את זה. אני אומר, הסיכוי היחיד לפתור את כל הבעייתיות, האפשרות

הריאלית, כי אני אומר, יתכן ויש הגיון באיחוד עם רשות השידור. אני לא אומר שאין

בזה הגיון. יתכן ויש הגיון. אבל הנסיון הפוליטי שלי אומר לי שזה לא יקרה.

האלטרנטיבה תהיה בסוף הפיתוי הכי קל לסגור את זה. מאחר וזה כלי תקשורת

חשוב וכלי שעובד למטרות שאינן רייטינג ולדעתי צריד להיות כלי כזה בישראל. גם

רשות השידור היתה צריכה להיות למעשה מנוטרלת משיקולי רייטינג, אבל היא לא

כזאת.
היו"ר עמנואל זיסמן
ח"כ אברהם פורז, הדברים ברורים. אנחנו

נתייחס לזה. אני רוצה רק לומר, שבדיוק לפני

11 חודשים, -18 בדצמבר 1997 כתבתי למר דני נווה, מזכיר הממשלה, שלפי סעיף 4

לחוק רציפות הדיון והצעות חוק עד תשנ"ג-1993, "הריני להודיעך בזאת כי ועדת

החינוך והתרבות תקיים באחת מישיבותיה הקרובות דיון בהצעה להחיל את דין

הרציפות על הצעת החוק". כלומר, לפני 11 חודשים הודעתי על כך. אני מקשר את

הדברים, אבל לפני הכל, לפני שגם גברת מיכל ארבל תדבר וועד העובדים, אני מבקש

מנציג האוצר, מר אורי אליאל, למסור את מה שיש לו למסור.

אורי אליאל; האם להתייחס להצעה או באופן כללי?
היו"ר עמנואל זיסמן
אתה תתייחס לכל מה שאתה רוצה, אבל בעיקר

אני רוצה לדעת האם משרד האוצר באמת דורש

לקחת את ההפקות ולהעביר אותם לגורמי חוץ, לבטל תקנים בשנה זו, בשנה הבאה,

ומה האוצר חושב. שר האוצר, נאמן, אמר לי שהוא מאד נהנה מתוכניות של

הטלוויזיה החינוכית. באחת ההזדמנויות הוא אמר לי את זה.

אווי אליאל; אני חושב שעמדת משרד האוצר כרגע פחות

רלוונטית, מאחר שעברה החלטת ממשלה. תיכף

אני אקריא לכם את ההחלטה. ההחלטה עברה הפעם בשיתוף מלא עם משרד החינוך

ובתיאום איתם. אני אקריא מה ההחלטה אומרת ואחרי זה אני אסביר. "להטיל על

שר החינוך התרבות והספורט להמיר עד שנת 2001 את ביצוען של הפקות עצמאיות

על-ידי הטלוויזיה החינוכית ברכישה של הפקות מגורמי חוץ ולצמצם בהתאם את

מצבת כוח-האדם בטלוויזיה החינוכית ב-30 משרות בכל אחת מהשנים 1999 עד

2001". א', זאת החלטת הממשלה. החלטת הממשלה התקבלה בעקבות דו"ח מבקרת

המדינה מספר 48, שעסק בטלוויזיה החינוכית. בין שאר ממצאי הדו"ח עלה שהפקות

עצמאיות שמבצעת הטלוויזיה החינוכית הן יקרות יותר מהפקות שניתן לבצע על-ידי

גורמים חיצוניים שפועלים בתנאי תחרות.
אברהם פורז
זה גם נכון לגבי כל פעילות ממשלתית שהיא.

מיכל ארגל; אבל במקרה הזה זה לא נכון. זה לא נכון

ומשרד האוצר יודע את זה.



אורי אליאל; מאחר והזכרתם קודם את הנושא של האגף

לתוכניות לימודים, אני חושב שאתה הזכרת,

אני רוצה לציין בהקשר הזה, רוח ההחלטה היתה אותה החלטה. מתכונת של פעילות

שהיא עסקית היא פחות מתאימה לביצוע של יחידה ממשלתית. אגב, גם בנושא של

האגף לתוכניות לימודים, הגענו בסופו של דבר להסדר שהתקבל גם על משרד החינוך

להפעלה ולהפקה של תוכניות לימודים. זאת אומרת, הפעילות של הפקת תוכניות

לימודים לא נפגעה. כנ"ל גם פה. אין כוונה לפגוע בהפקה של תוכניות בטלוויזיה

החינוכית. להיפך. אני רוצה להגיד, בניגוד למה שאמרת קודם, תקציב הטלוויזיה

החינוכית לא קוצץ בשקל בעקבות ההחלטה, מכיוון שהיה ברור לכולם ולמי שהחליט

את ההחלטה הזאת, שאותו כסף ששימש עד היום להפקה בתוד הטלוויזיה החינוכית

אמור לשמש בעתיד לרכישת תוכניות מהחוץ.
מיכל ארבל
אתה יכול לנסות להסביר לי? אני לא מבינה את

ההחלטה המהוללה הזאת. מה זאת אומרת

"להמיר את ביצוען של הפקות עצמאיות על-ידי הטלוויזיה ברכישה של הפקות"? מה,

לקנות במקום לעשות תוצרת בית?
אורי אליאל
כן.
מיכל ארבל
זה המחנה הלאומי? זה כחול-לבן? אני לא

הבנתי מה הרעיון.

אווי אליאל; אנחנו מדברים על כחול-לבן בכל מקרה.
מיכל ארבל
איך? להמיר?

אווי אליאל; אז אני אסביר. אולי עדיף שהמנהלת תסביר.

היום הטלוויזיה החינוכית רוכשת חלק

מההפקות מגורמים מחוץ-לארץ, חלק מההפקות היא מבצעת בעצמה וחלק מההפקות

רוכשת מגורמי חוץ מחברות בארץ. הכוונה היתה שבאותו תקציב, מבלי לפגוע, אני

מדגיש מבלי לפגוע בהיקף הפעילות של הטלוויזיה החינוכית בהיקף השידורים.
אברהם פורז
למה אתם צריכים לומר איך לנהל את העניין

שלהם? למה האוצר צריך-

אורי אליאל; א', זה הממשלה, לא האוצר.
אברהם פורז
לא. הממשלה. בכל יחידה ממשלתית אתם

תגידו תפטרו, תקנו בחוץ? אתם רוצים לנהל את

זה במקומם, כלומר הממשלה?

אורי אליאל; לא. אנחנו לא רוצים לנהל את זה.

אביהם פויז; . אני לא יודע. נניח שמנהלת הטלוויזיה

החינוכית חושבת שבאמת צריך להוציא יותר

החוצה ונניח לא לקלוט עובדים חדשים ולתת לוותיקים. למה הממשלה צריכה

להתעסק בזה?

אויי אליאל; למה הממשלה צריכה להתערב?

אביתם פויז; בניהול. בניהול של יחידת סמך.



אורי אליאל; זה לא ניהול של יחידת סמך. אני לא אמרתי

אופן הניהול. אני אומר, מבחינת תחומי

הפעולה, תחומי האחריות של הגוף הזה, מבחינת הפעילות היא תשמר. הממשלה רק

חושבת שיותר נכון לבצע את אותה פעילות על-ידי גורמי חוץ. זו הטענה.

אביהם פורז; זו התערבות בניהול בצורה הכי בוטה שיכולה

להיות. אולי זה נכון, אבל למה אתם מתערבים

בניהול!

אולי אליאל; זו לא התערבות בניהול. זה התערבות במבנה

הרצוי של יחידה שהיא היום ממשלתית.
היו"ר עמנואל זיסמן
הרי אתה יודע, לא צריך לומר לך, אבל אין לכם

את אומץ הלב הרי. משרד האוצר בשנים

האחרונות, באמצעות חוק ההסדרים וכל מיני החלטות אחרות התקין סמכויות

למשרדי הממשלה וגם מן הוועדות.
אברהם פורז
ועדות הכנסת?
היו"ר עמנואל זיסמן
ועדות הכנסת. מפני שאם אני מעביר חוק, אני

רוצה שתוך שבועיים-שלושה יעבירו את חוק

הקולנוע שלפי דעתי יש רוב בכנסת, מיד יבוא חוק ההסדרים ויבטל את זה. אתה

מבין? אז לכן אני אומר לך את זה.

אביהם פורז; אתם לא הייתם צריכים לתת יד לדברים כאלה.

תסלח לי. כל שידורי הלוויין היו צריכים להיות

פה.

היו"ר עמנואל זיסמו; אני לא רוצה להכנס עכשיו לויכוח, אבל אתה

כל השנים נותן יד לזה.
אברהם פורז
אני לא. לא נתתי לזה יד.
היו"ר עמנואל זיסמן
כן. ודאי. אבל נתגבר על זה. בבקשה גברת מיכל

ארבל.

מיכל ארבל; מה שאני רוצה להעיר את תשומת לב האוצר

וגם את תשומת לב הוועדה, החלטת האוצר כפי

שמציג אותה נציג האוצר מבוססת על נתונים שבמקרה הטוב הם מוטעים ובמקרה

הפחות טוב יש בהם שימוש ציני. הנושא של הפקות חוץ שהן יותר זולות מהפקות

פנים. אנחנו הסברנו את זה לאוצר. זה הופיע בדו"ח מבקרת המדינה והאוצר לקח את

הנתונים האלה למרות שהוא ידע שהם לא נכונים והכניס אותם כדברי הסבר

להחלטה. הטלוויזיה החינוכית בתור עקרון מוציאה הפקות חוץ או הפקות להפקות

חוץ את ההפקות היותר זולות ויותר פשוטות ומטבען הן גם יותר זולות. ויש לזה

סיבה מאד ברורה. אנחנו מעדיפים שאת ההפקות הפשוטות כמו שעשועונים למיניהם

וכן הלאה יעשו בחוץ, ואת ההפקות היותר מורכבות, היותר מאותגרות והיותר יקרות

יעשו בטלוויזיה החינוכית. באריתמטיקה פשוטה, יוצא שהפקות חוץ זולות והפקות

פנים יקרות. אבל גם האוצר יותר וגם אנחנו יודעים שזה רק עניין של משחק

במספרים.
קריאה
למה אתם לא יכולים לבנות את עיקר תפקודכם

על הפקות פנים?
מיכל ארבל
קודם כל, אנחנו יכולים ואנחנו גם מעוניינים

ועושים את זה. רק בגלל חוק הרשות השניה

שאנחנו חייבים להוציא 500/0 מההפקות החוצה. גם במקרה הזה בחרנו להוציא את

ההפקות שהן אפילו פחות מעניינות אותנו מבחינה מקצועית ולקחנו באמת הפקות

מאד פשוטות. את ההפקות האלה הוצאנו החוצה. כשמבקרת המדינה עשתה את זה

ומשרד האוצר אימץ את זה, היא פשוט חילקה דקות לכסף, ואז יצא לה שבחוץ

עובדים בזול ובפנים עובדים ביוקר. זה נתון שהוא שגוי והאוצר יודע את זה והאוצר

השתמש בזה כדברי הסבר להחלטה. לפי איך שאנחנו רואים את זה, יש פה בניין שלם

שבנוי על מסד מוטעה ומטעה.

יש פה הנושא של קיצוץ במשרות, שהאוצר כרגע

מתעלם מהמשמעות של זה ואומר יחליטו לעשות ככה, יחליטו לעשות אחרת. יש הבדל

מאד עקרוני אם המשרות האלה יורדות ממשרות התקן או שהמשרות האלה יורדות

מכלל משרות הטלוויזיה כמו שהובטח לנו באוצר. אנחנו התבקשנו על-ידי האוצר

להגיש הצעה נגדית להחלטה הזאת ובהצעה הזאת התבקשנו להביע את דעתנו על

כמות המשרות, על חלוקת המשרות וכן הלאה. אני מבינה היום שההצעה הזאת היא

לא בדיוק כפי שנאמר לנו. כי לנו נאמר שאנחנו יכולים את 30 המשרות, דרך אגב, לא

דובר על 30, אמרו לנו - אתם להציע 20, אתם יכולים להציע 30. לנו נמסר שאנחנו

יכולים להשתמש בכל מסגרות העסקת כוח-אדם במקרה הזה. אני מבינה שהיום יש

ויכוח, כי האוצר מתכוון למשרות תקן וזה דבר שאנחנו לא מצאנו את זה בהחלטת

האוצר וגם הוטעינו בפגישה עם האוצר.

אנחנו התבקשנו על-ידי האוצר להגיש הצעה

נגדית להצעה הזאת ועל ההצעה הזאת אנחנו עובדים עכשיו בעזרת יועצים חיצוניים.

הובטח לנו על-ידי האוצר ששום החלטה לא תהיה סופית עד שלא נגיש את ההצעה

הנגדית. כרגע אני מבינה שגם בזה האוצר לא עומד. אם אני טועה, אני אשמח שנציג

האוצר יתקן אותי. אלה ההערות שלי בשלב זה. בכל אופן, אלה שתי הנקודות שהן

הנקודות המשמעותיות ביותר גם לעובדים וגם להנהלת הטלוויזיה החינוכית.
היו"ר עמנואל זיסמן
תודה. מר גרשון גרשון, בבקשה.
גרשון גרשון
אני יו"ר ועד העיתונאים בטלוויזיה החינוכית

ויו"ר הפורום ההדדי בטלוויזיה החינוכית. כה

הערות. הצעת ההחלטה של הממשלה, כפי שאנחנו מתבקשים להתרשם, מדברת על

התייעלות. למעשה, מדובר פה על חיסול הטלוויזיה החינוכית באמצעות הפרטתה. זה

היום מאד אופנתי לדבר על הפרטה, אבל חינוך לא יכול להיות דבר מופרט. אי אפשר

להניב רווחים מחינוך. טלוויזיה לא יכולה להיות מופרטת. ברגע שהיא תופרט וברגע

שיוציאו החומה הפקות, ההפקות האלה מכורח המציאות תצטרכנה לעמוד בתחרות

השוק. זה אומר להוריד באיכויות ולחתוך בהוצאות. אז אנחנו נקבל כבר מה שיש לנו

בימים אלה בשאר הערוצים. מה שהאוצר עשה, אני לא רוצה לנקוט בלשון בוטה, אבל

הוא פשוט, אני אנקוט בלשון העם, "עבד על כולם בעיניים".

יושב פה פרופ' ארנון צוקרמן ומכיר היטב את

הדו"ח שלו אני בטוח גם בעל-פה. האוצר לקח את דו"ח צוקרמן, את הסעיפים

שמדברים על הטלוויזיה הכללית, קרי, הפקה בטלוויזיה הכללית. העתיק את

ההמלצות בדו"ח צוקרמן כלשונן כמעט, אבל לא מיישם אותן על הטלוויזיה הכללית,

אלא על הטלוויזיה החינוכית. ומה הוא משמיט תוך כדי העתקה רשלנית! הוא

מעתיק את ההמלצה הגורפת בדו"ח צוקרמן שאומרת, אני מקריא מעמוד 79, כי בעל



הבית נמצא פה ואני לא רוצה שהוא יתפוס אותי בסילוף: "במסגרת הארגונית

החדשה, לא יהיה, אם כן, מנגנון הפקה כלל, ובכלל זאת מפיקים, במאים וכל המנגנון

ההנדסי והמינהלי התומך בהפקה בטלוויזיה". פה מדובר על הטלוויזיה הכללית.

"למעט חדשות, ענייני היום וספורט". מה שלנו, כידוע לך, אין. זאת אומרת, אחרי

שהאוצר ידאג, הוא כבר דואג ליישום החלטת הממשלה בטלוויזיה החינוכית לא יהיו

עובדים.

מה שמסתמן זה, שהצעת הממשלה כבר מיושמת

הלכה למעשה, למרות שאנחנו מתבקשים להבין שלא כך הוא. במסגרת הצעת
ההחלטה שמונחת על שולחנכם כתוב
"במסגרת הדיונים החליטה הממשלה". מאחר

וכבר הוחלט וכבר הופחתו למעשה מתקציב הטלוויזיה החינוכית החל מה-1 לינואר

30 משרות בתקן. לא מדובר על עובדים אחרים כמו שמיכל ציינה וכל מה שנאמר לה

לפני הדיון הזה, אני גם מבין ממנה עכשיו, שהאוצר לא הולך לממש את זה. הוא לא

הולך לדבר על עובדים אחרים ולא עובדי תקן. שלא תהיה טעות, אנחנו לא מדברים

רק על פיטורי עובדים. אנחנו מדברים על זה, שלמעשה, הטלוויזיה החינוכית מחוסלת

כגורם תרבות במדינה הזו. אם היו מיישמים את הצעת ההחלטה הזו כלשונה על

גורמים אחרים, היו מפריטים את הישיבות והופכים אותן לבתי ספר אקסטרניים. היו

מפריטים את המוביל הלאומי שלנו ואומרים לו, אתה לא תטוס עם מטוסים באל-על.

אנחנו המוביל התרבותי של מדינת-ישראל עדיין ולנו אומרים, אתם לא תפיקו

בטלוויזיה החינוכית. ומי יפיק! יפיקו גורמים חיצוניים.

אני רוצה לצטט. לפני שבוע היו בתיק תקשורת

בטלוויזיה החינוכית שני אורחים. תוכנית מצויינת, דרך אגב. שני אורחים, ד"ר גבי

ויימן מאוניברסיטת חיפה ומר יוחנן צנגר, מנכ"ל "רשת". ד"ר גבי ויימן תקף אותו,

במלאת חמש שנים להענקת הזיכיונות החדשים, תקף בצורה מאד חריפה את מר

יוחנן צנגר. בתשובה לדבריו אומר מר יוחנן צנגר - מה אתה רוצה ממני? ואני מצטט:

"אנחנו לא תחנה חינוכית". קברניטי הערוץ השני והכבלים לא רואים את יעודם

בחינוך. הם לא רואים את יעודם בהקניית השכלה ודעת. עדיין זה המנדט של

הטלוויזיה החינוכית. אף אחד לא יעשה את מה שאנחנו עושים. יכולים להיות

ספיקות לגבי הכיוונים, כמו שכבר פה נרמז. אבל את התוכניות שאנחנו עושים זו

האלטרנטיבה כמעט היחידה למה שהערוצים המסחריים והכבלים מציעים היום.

דבר נוסף, והוא חמור לא פחות והוא רק מחזק

את מה שאמרתי עד עכשיו, שמדובר בחיסול הטלוויזיה החינוכית. יושב פה רפרנט

מהאוצר. אולי הוא יסבר את אוזני הוועדה בנתונים אחרים, אם יש לו. מן העיתונות

אנחנו למדים שבתקציב המדינה לשנת 1999 מופחתים בסך הכל 152 משרות בתקן

בכל השירות הציבורי. 152 משרות, לא יותר ולא פחות. מתוכם, 30 משרות הטלוויזיה

החינוכית נותנת. אז שיבוא מישהו ויסביר לוועדה במקרה הזה או לכנסת מחר שלא

מדובר פה בחיסול הטלוויזיה החינוכית שמונה 300 עובדים, שלא כולם בתקן. מדובר

פה ב-165 עובדי תקן ועוד השלמה עד ה-300 עובדי הסכם, שהם עובדים קבועים,

למעט פנסיה תקציבית. למעשה, בהצעת ההחלטה כבר הופחתו המשרות מ-165 ל-135.

אני מבקש ממך גם לעיין בזה, כי זה מונח על שולחנך. כבר הופחתו מ-165 ל-135.

הורידו כבר את 30 המשרות. בעוד אנחנו דנים ומספרים לנו סיפורים שלא עובדי תקן

וכן עובדי תקן, הם כבר הפחיתו את זה. אני הוספתי בכתב ידי שם, שצריכים להיות

165 עובדים. אני מבקש להעביר ליו"ר הוועדה את זה. בעמוד השני.

לגבי הנימוק הכלכלי, גברת מיכל ארבל דיברה

על זה ואני לא ארחיב על זה את הדיבור. אדוני היו"ר, הפקה חיצונית יכולה להיות

זולה לא ב-15%, היא יכולה להיות זולה גם ב-50% ו-60%. במקום כתבה, אז נוריד

את הכתבה. במקום חמישה שחקנים ניקח שניים, במקום תסריטאי כזה, ניקח

תסריטאי אחר. אבל "רחוב סומסום" ו"פרפר נחמד" ותוכניות שיש בהן השקעה



גדולה במחקר ובאנשי חינוך ובתסריט ובכל מרכיבי ההפקה, הפקה מן הסוג הזה לא

נעשתה עד היום בעובדה על-ידי גורמים חיצוניים. מסורת הפקה שישנה בטלוויזיה

החינוכית נזרקת אל הפח. זה יהיה תהליך בלתי הפיך, כי אי אפשר יהיה לבנות את

זה בחזרה.

דבר נוסף. אנחנו במהלך החודשים האחרונים

מאז שהעניין הזה עלה, נדרשנו הוועדים לתת את דעתנו על שינויים בתקנה. אנחנו,

הוועדים, מודעים לכך שהגיעה השעה גם לתת את חלקנו בשינויים בתחנה ברה-ארגון,

בהבראה ולא משנה איך קוראים למהלך הזה. אבל אנחנו טוענים שכל זמן שהחלטת

הממשלה הזו שרירה וקיימת ואנחנו נלחמים נגדה, אנחנו לא יכולים להכנס לתהליך

של הבראה, כי המחיר כבר נקבע. במידה ויהיה מחיר אחר, אנחנו מוכנים לדון ולשבת

ולדבר.
היו"ר עמנואל זיסמן
אתה בזה נותן תשובה לשר החינוך והתרבות,

שהוא אמר שהוא רק בעד יעול פנימי.
גרשון גרשון
אני לא אוהב יעול, כשאומרים יעול אומרים

להתפטר מ-40 איש. אבל אנחנו בעד שינויים

בתחנה שאומרים גם שינויים מן הסוג הזה. מאחר ואתה העלית את זה, אני שאלתי

את מנכ"לית הטלוויזיה החינוכית, והנה נמצא פה נציג האוצר, מה זה 90 עובדים

בשלוש שנים? האם האוצר יתקע לידינו ויאמר אנחנו מסתפקים ב-90 איש אחרי שלוש

שנים? הוא לא יתן לנו שום אסמכתא שמדובר רק ב-90 עובדים. כי אחרי 90 העובדים

האלה ילכו כל ה-300 כי לא תהיה להם שום עבודה בתחנה.

דלית איציק; חוץ מזה, אתם מודים ש-90 עובדים הם

מיותרים. אז אולי באמת מגיע שיעשו לכם יעול

קצת.

גישוו גרשוו; אנחנו לא מודים בזה.

דליה איציק; אתם מודים. מה שאמרת עכשיו זה הודאה. זה

לא נורא להודות. זה בסדר. אם אתם צריכים

להתייעל, צריך להתייעל. אין מה לעשות.
אברהם פורז
הם מן הסתם לא מודים.

גישוו גישוו; השאלה היא מה שיא כוח-האדם. אם יש

תוכנית, מה שא כוח האדם. ח"כ דליה איציק,

אם היה נקבע שכוח האדם של הטלוויזיה החינוכית הוא 300 פחות 90, אז אולי היינו

מגיעים למסקנה שהפרישה לא תהיה בשלוש שנים, אלא בחמש שנים, אבל אנחנו נדע

ששיא כוח האדם בתחנה נקבע ולא זז כמטוטלת כל פעם שדו"ח צוקרמן, מנכ"ל רשות

השידור רוצה להעביר את 33 אלינו, גיל ססובר, אני בכוונה אמרתי ססובר, רוצה

לאחד אותנו עם הטלוויזיה הכללית והרשימה מאד ארוכה של אנשים שמושיטים

ידיים אל הכיס שלנו כדי לשפר אותנו ולשפץ אותנו.

אנחנו בנשימה אחת עם האמורה שאנחנו רוצים

ומוכנים להכנס למשא ומתן על שינויים בתחנה, כולל מה שאת אומרת, אנחנו אמרנו

שראשיתו של התהליך חייב להיות בדיון רציני ומעמיק על מה הטלוויזיה החינוכית

הזו הולכת להתמקד. מי הטלוויזיה החינוכית, מה היא משדרת, מה היעדים שלה.

ואחרי זה, אחרי שאנחנו יודעים מה הטלוויזיה החינוכית צריכה לעשות, אנחנו ניגש

לכל שינוי כלשהו.



לפני שאני אסיים, אנחנו עשינו סקר, הוועדים

בטלוויזיה החינוכית. אני אקריא לכם רק שתי שאלות ממנו. שאלה אחת אומרת:

"לאחרונה הועלתה הצעה להעביר את הפקת התוכניות שכיום מפיקה הטלוויזיה

החינוכית לחברות הפקה פרטיות. האם לדעתך עדיף שההפקה תשאר בטלוויזיה

החינוכית או תועבר לידיים פרטיות?" 64% חושבים שצריכים להשאיר את ההפקה

בידי הטלוויזיה החינוכית. סקר של חברת גאלופ, 501 נסקרים, שנערך בשבוע שעבר.

הסקר בוצע טלפונית. 64% חושבים שיש להשאיר את ההפקה בידי הטלוויזיה

החינוכית. 14.30/0, ו-0.3% חשובים, בידי חברות הפקה פרטיות. אני לא אקריא לכם

את כל השאלות, כי זה רק ארבע שאלות. שאלה נוספת: "כיום הטלוויזיה החינוכית

היא גוף ממלכתי. האם אתה חושב שהטלוויזיה החינוכית צריכה או לא צריכה להפוך

לגוף פרטיי" 590/0 חושבים שלא צריך להעביר את הטלוויזיה החינוכית לידיים

פרטיות ו-240/0 חושבים שצריך.

מלה אחרונה. היתה לנו אתמול שיחה מאד

רצינית עם מר רט, שהוא הממונה מטעם משרד החינוך על הטלוויזיה החינוכית.

אנחנו שמחנו להווכח שיש רצון לפתוח בדיאלוג עם העובדים. אני משער שזה גם עם

ההנהלה.

קריאה; לצורך הפרוטוקול, הוא לא הממונה. הוא

הרפרנט. הוא לא הממונה. הוא יועץ השר. מר

רט איציק פה. אולי אתה תגיד .
גרשון גרשון
אני אגיד מר רט איציק. הוא האחראי. אנחנו

השמענו לו את דעתנו ברוח הדברים שאני

השמעתי כאן. אנחנו גם התרשמנו שמשרד החינוך חפץ בשיקום הטלוויזיה החינוכית

ואנחנו מקווים מאד שאנחנו נוכל לתרום את תרומתנו בעזרתם המלאה. תודה רבה.
היו"ר עמנואל זיסמן
תודה רבה. מר בריק אריה, האם יש לך הערה?
אריה בריק
אני בשלב זה תומך בכל מלה של גרשון.
היו"ר עמנואל זיסמן
בזה אתה מביע את עמדת המשרד. תודה רבה.

זה היה חשוב לי מאד. בבקשה, עו"ד גברת חנה

מצקביץ.
חנה מצקביץ
קודם כל, אני רוצה להתנצל.

דלית איציק; אתה תומך על דעתו של השר?
אריה בריק
כן.
היו"ר עמנואל זיסמן
ח"כ דליה איציק, אני אמרתי את זה. היה פה

שר החינוך פה, בישיבה שגם את השתתפת,

והוא אמר שהוא בעד המשך הקיום של הטלוויזיה החינוכית. והוא אף אמר, מותר

לעשות יעול. לכן הערתי את מה שהערתי. בבקשה עו"ד מצקביץ.
חנה מצקביץ
ראשית, אני רוצה להתנצל בשמם של מנכ"ל

רשות השידור והיו"ר שלא הגיעו היום, כי יש

לנו ישיבה של ועד מנהל מליאה. אני רוצה להביע את העמדה של הרשות בעניין.
היו"ר עמנואל זיסמן
כן. קיבלנו הודעה מראש.
דליה איציק
באיזה שעה ישיבת הוועד המנהל היום?
חנה מצקביץ'
הישיבה נדמה לי באחת. אבל יש להם כנראה

ישיבות מוקדמות והם מתנצלים.
דליה איציק
את היו"ר למשל הייתם יכולים לשלוה, הוא

היה עושה פחות נזקים אם הוא היה בא.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני הזמנתי את היו"ר לישיבה כאן. אבל אני

שמעתי דעות שונות. שמעתי שידיעה בעיתון

ידיעות אחרונות, הכותרת היתה הפוכה מהתשובות שהוא נתן בתוך הראיון. אתמול

שמעתי את זה.
דליה איציק
לא בעיה לקבל את הראיון. תבקש את הראיון

מרזי ברקאי.
היו"ר עמנואל זיסמן
ח"כ איציק דליה, הוא יהיה כאן ואנחנו נקיים

דיון אתו.
חנה מצקביץ'
אני מביעה כאן את העמדה של רשות השידור.

בזמנו, כשעלתה לראשונה הצעת החוק הזאת,

של ח"כ פורז, רשות השידור הביעה את עמדתה והתנהלו מגעים בין משרד האוצר

לבין רשות השידור ואני חושבת שגם איזה ועדה של הכנסת היתה מעורבת בזה, כדי

לבדוק את האפשרות של שילוב הטלוויזיה החינוכית ברשות השידור. ככל הידוע לי,

משרד האוצר תמך במהלד הזה. אני לא יודעת במה נתקע הסיפור, אבל בסופו של דר,

כשהוקפאה הצעת החוק אחרי התנגדות שלנו להצעה הזאת. אני רוצה בשביל לסבר

את האוזן להגיד כמה דברים.
היו"ר עמנואל זיסמן
את מתייחסת להצעת החוק של ח"כ פורז?
חנה מצקביץ'
כן.
היו"ר עמנואל זיסמן
זה בניגוד למה שהוא אמר.

דליה איציק; הצעת החוק לא התקדמה בגלל סוגיות

פוליטיות שהתעוררו במליאה.
היו"ר עמנואל זיסמן
לא היתה התנגדות הוועדה.
חנה מצקביץ'
לא, אני לא אמרתי שבגלל. רשות השידור

התנגדה. כתוצאה מההתנגדות שלה התחילו

מגעים עם משרד האוצר שלא אמרתי שבגלל זה אמרתי הוקפאה הצעת החוק, אבל

התחילו מגעים לשילוב ביחד עם ועדת כנסת מיוחדת לחוק הרשות השניה לטלוויזיה

ורדיו, שהיתה מעורבת בנושא הזה. בכל מקרה, מה שאני רוצה לומר, שהיום, על

התדרים-
היו"ר עמנואל זיסמן
שיושב הראש של הוועדה המיוחדת הזאת הוא

ח"כ אברהם פורז.
חנה מצקביץ'
ומה קרה להצעה? אני לא יודעת.
קריאה
על כל פנים, באפריל 1996 הרשות הגישה להם

מסמך.
חנה מצקביץ'
אנחנו הגשנו מסמך נגדי להצעת החוק הזאת.

אני רוצה בשביל לסבר את האוזן לומר, שבעוד

שערוץ מסחרי או ציבורי בעולם משדר בין 18 ל-19 שעות יומיות, אנחנו בגלל

שהטלוויזיה החינוכית משתמשת בתדרים שלנו. לא שלנו. הטלוויזיה החינוכית

משתמשת באותם התדרים.

קריאה אני חושב שלכם יש בעיה עם הרייטינג בזמן

שאתם כן משדרים.
חנה מצקביץ'
אנחנו משדרים כתשע שעות ביום. הם משדרים

כשמונה שעות ליום. לטלוויזיה החינוכית יש גם

שביעית מהזמן של הערוץ השני ויש לה גם ערוץ מיוחד בכבלים. הדבר הזה הוא בלתי

נסבל. זה לא יכול להיות שערוץ ציבורי יהיה לו כל כך קצת-

דליה איציק; אגב, אתם מוכנים בתקציב חצי חצי להתחלק

איתם?
חנה מצקביץ'
אנחנו מוכנים לדבר על ענייני התקציב. אנחנו

מוכנים לקלוט אותם אצלנו ועל ענייני התקציב
נדבר. לעניין הצעת החוק
בכל מקרה, המצב הזה הוא בלתי נסבל. אני לא יודעת אם

זה המקום פה לדון במצב הזה, אבל זה מצב לא סביר. הצעת החוק המונחת של ח"כ

אברהם פורז, שמשמעותה הקמת רשות שידור נוספת, מהווה סכנה לקיומה של רשות

השידור.
אברהם פורז
עד כדי כך?
חנה מצקביץ'
כן. עד כדי כך. למעשה, יש כאן שתי רשויות

שידור.
אברהם פורז
אגב, אומרים לי פה, שאם יש סכגה, זה טוב.

אם זה נכון, זה טוב.
חנה מצקביץ'
אולי זאת הכוונה. אני לא יודעת. למעשה, מה

שיקרה זה שיהיו שתי רשויות ציבוריות שיהיה

להן כמעט תפקידים זהים. יש פה עניין של בזבוז משאבים ותחרות מיותרת שתהיה

בין שני משדרים ציבוריים. יהיו פה הוצאות מיותרות. אנחנו בדקנו ולא מצאנו בעולם

שקיימים מקרים כגון אלה שיש שתי רשויות שידור ציבוריות באותה מדינה. מה גם

מדינה כל כד קטנה. אנחנו סוברים שההצעה הזאת תפגע ברה-ארגון שאמור להיות

ברשות השידור. (בעקבות קריאה.) אנחנו נבדוק את זה. ההצעה הזאת אמורה לפגוע

ברה-ארגון שאמור, אנחנו מקווים, להתקיים ברשות השידור. גם במפת התקשורת.

לדעתנו, היא גם סותרת את המגמות שהיו גם בדו"ח צוקרמן וגם בדו"ח פלד. בכל

מקרה, יש גם סעיפים, אני לא רוצה להתייחס אליהם, יש סעיפים ספציפיים בחוק

שמתייחסים באופן ישיר לשינויים בחוק רשות השידור שאמורים לפגוע בנו מאד

ואנחנו נתייחס לזה בבוא הזמן. אבל בסך הכל, מה שאני רוצה שוב לחזור, שהעמדה

שלנו היא שאנחנו מתנגדים להצעת החוק.
היו"ר עמנואל זיסמן
תודה. פרופ' צוקרמן, בבקשה. אני רוצה לבקש

ממזכיר הסתדרות עובדי המדינה לדבר.

נזכרתי בתקופה שהיה קשר בינינו במסגרת הסתדרות עובדי המדינה. אז אם אתה

מבקש עכשיו לדבר, בבקשה.
מיכל ארבל
פרופ' ארנון צוקרמן, אפשר לשאול אותך

לעמדתן לגבי רשות השידור וצירופינו לרשות

השידור?
ארנון צוקרמן
כן. עמדתי ידועה.

מיכל ארבל; כפי ששמעתי אותה לפני שבוע, אני מתכוונת.
ארנון צוקרמן
השתנתה עמדתי לגבי רשות השידור, אבל לא

לגבי- אני שמח שמצטטים את דו"ח צוקרמן

וכו'. אבל הדו"ח הזה לא נדון בשום פורום איזשהו, לא ממשלתי, לא של הכנסת,

אפילו לא של פקידים. אז יש דו"ח. הוא דו"ח יפה. השארתי לכבוד היו"ר, עם שני

כרכים.
היו"ר עמנואל זיסמן
נכון. דיבר אתי גם עו"ד לוי בן טובים.

אברהם פורז; מי שהזמין את הדו"ח היא לא הכנסת.
ארנון צוקרמן
הכנסת, חברי כנסת מתעוררים על כל עסק

שחושבים שיעשה להם כותרת, וגם זה צריך היה

לעשות למישהו כותרת. העובדה היא שאף אחד לא התעורר ויש לזה סיבות. העובדה

המרכזית היא, שהשידור הציבורי במדינת-ישראל וזה כולל את רשות השידור ואת

הטלוויזיה החינוכית, הוא חולה קשה. כל הקוסמטיקות שמנסים לעשות ולעסוק בזה,

פה נתעסק באיזה פרט, שם נתעסק באיזה פרט, לא יועילו לחולה הזה. כי הוא ימות.

הוא ימות כפי שמתו הרבה מאד ארגונים שלא רצו להשתנות. כפי שכור נעלמה וחברת

העובדים נעלמה.
אברהם פורז
היא לא נעלמה. היא החליפה בעלות.
אינוו צוקרמן
החליפה בעלות. שינתה. עשתה רה-אורגניזציה

רצינית מאד, כואבת. אבל היתה צריכה לעבור

בשביל זה משברים קשים מאד. בעידן של היום, שהוא עידן של סביבה רבת ערוצים

שתלד יתגדל ולא יעזור לנו אם נרצה או לא נרצה, הם שם, עשרות, מאות ערוצים,

אינטרנט, ,WHAT EVERבסביבה הזו, אם הערוצים האלה לא ישתנו ולא יחפשו

דרך אחרת איך לשרוד או איך להלחם או איך להתקיים או איך לעמוד בפני האתגר

הזה בסביבה רבת ערוצים, הם ימותו. לכן, הדיון חייב להיות דיון הרבה יותר כולל

בכל הנושא של השידור הציבורי. צריך להחליט מה רוצים משידור ציבורי

במדינת-ישראל. גם הטלוויזיה הישראלית, גם הטלוויזיה החינוכית איבדו את הצפון

שלהם, איבדו את המצפן שלהם מזמן. בטלוויזיה החינוכית יש מבוכה שלמה לגבי מה

הם צריכים לעשות ובטח מה הם יכולים לעשות. הם מתקוממים על מסחור, הולכים

למסחר את הטלוויזיה החינוכית, אבל הם בכלל לא התנגדו לזה שיש להם חלק בערוץ

מסחרי, שהוא כולו מסחר ושהוא כולו ביזנס ושהם לא בנויים להתעסק בו. הם לא

יודעים להתעסק בו. הם לא ידעו להתעסק בו. שם מוכרים פרסומות, ופרסומות זה לא

הדבר הכי חינוכי בתוך מערכת חינוכית. אפשר להצביע על עוד הרבה מאד עניינים.



צריך להבדיל בדיון הזה בין עניין "יוניוניסטי",

שהוא עניין שצריך לעסוק בו, אס רוצים לעשות שינויים. ואם נעשו שינויים, בוודאי

שיצטרכו את ארגון העובדים לדיונים מאד רציניים על השינויים והוא צריך להיות

שותף בעניין הזה. אבל צריך להבדיל בין הקונספט, בין מה שרוצים להשיג לבין

העניין של העובדים. העניין של העובדים הוא עניין חשוב ביותר. העובדים יודעים

יותר טוב מכל אחד אחר מה המצב בתוך התחנה. הם רק לא מספרים לנו מה המצב

בתוך התחנה, אבל הם יודעים יותר טוב מכולנו מה המצב בתוך התחנה. גם המנהלת

יודעת מה המצב בתוך התחנה.

הערה אחת לעניין הוצאת הפקות החוצה.

הוצאת הפקות החוצה זה דבר מצוין. מדוע צריכה כל ההפקה במדינת-ישראל להשאר

בידי אלה שבמקרה יש להם תקן בטלוויזיה החינוכית או ברשות השידור! מדוע לא

לנצל את כל הפוטנציאל היצירתי שיש במדינת-ישראל? מדוע לא לנצל את הצעירים

שיוצאים מבתי הספר לקולנוע וטלוויזיה? מדוע הרשות השניה יכולה לעבוד עם

גורמים מבחוץ ולהוציא דברים מאד יפים, מאד מורכבים, הרבה יותר מורכבים ממה

שנעשו בטלוויזיה הלימודית אי פעם?
קריאה
זה ממש לא נכון. תן דוגמא.
ארנון צוקרמן
למשל, סדרות דרמה. "טירונות", למשל.

"פלורנטין", למשל. "ניו-יורק - בת-ים" למשל.

אני יכול להביא עשרות דוגמאות, שאף פעם לא עשיתם מורכבות כאלה ולא

מתקציבים כאלה. אבל לא חשוב. הטלוויזיה החינוכית איבדה מזמן את הצפון. אין

לה קונספט ברור.

קריאה; הם עשו בשעתו את "קרובים קרובים" שהיה

לדעתי-
ארנון צוקרמן
הכי טוב בעולם. תסתכל על זה היום, תראה

כמה זה פרימיטיבי. לא חשוב. אבל אנחנו לא

רוצים לדון בזה. אחד הנסיונות המוצלחים ביותר בעולם בתחום הטלוויזיה הוא ערוץ

4 באנגליה. ערוץ 4 באנגליה אין לו שום צוות הפקה. כל התוכניות שלו נעשות בחוץ.

והוא מנצל את הטוב ביותר שיש בשוק הבריטי ובשוק הבינלאומי והוא נחשב לאחד

הערוצים האיכותיים ביותר בעולם. העניין הזה של הוצאה החוצה יש בו הרבה מאד

יתרונות.

קריאה; אבל גם BBCשעובד עם עובדים קבועים עושה

דברים טובים.
ארנון צוקרמן
ה-BBC 25% מההפקות שלו צריך על פי חוק

עכשיו להוציא החוצה והמגמה הזאת הולכת

וגדלה. וה-BBC בצרות יותר דומות לצרות של רשות השידור, אלא שהוא ארגון של

ביליוני דולרים ושל 30,000 איש. בסיכום, אני רוצה לומר, בואו נפסיק לטאטא את

העניין של הרשויות הציבוריות מתחת לשולחן. אנחנו במהפכה של תקשורת. הדברים

משתנים וצריך להתחיל לחשוב אחרת ולהסיק מזה את המסקנות.
דליה איציק
אולי, אדוני יו"ר הוועדה, יש פה באמת הערה

שהיא מאד במקומה. מונתה ועדה שהיא מאד

חשובה, עם הרכב של אנשים שיש להם נסיון. אני חושבת ששווה פעם לדון ממש

בהקדם. אני אבל לא הצלחתי להבין מה בכל זאת המסקנה שלך. אם הייתי צריכה



לבוא ולבקש ממך בשני משפטים איך אני צריכה להחליט בהצעת החוק הזאת, מה

היית מציע לי!
ארנון צוקרמן
בהצעת החוק הזאת? אני חושב שהיא מיותרת

לחלוטין. מיותרת לחלוטין,
היו"ר עמנואל זיסמן
זה היה ברור מדבריו. אני הבינותי בך. אבל טוב

ששאלת.

ארנון ציקימו; הקמת רשות תפתור את הבעיה של הטלוויזיה

החינוכית?
אלי פולק
אני פרופ' אלי פולק, יו"ר האגודה לזכות

הציבור לדעת וחבר ועדת "פלד" לשעבר. דבר

ראשון, בתור נציג ציבור, אני חושב שאנחנו היינו בוועדה הזאת לפני מספר חודשים

לא כזה גדול, שהכיס הציבורי, הכיס של הציבור הוא כעין מקור לא אכזב של כסף

לשידור ציבורי והגיע הזמן להפסיק את זה. הטלוויזיה החינוכית היא שוב גוף

שמוציא סדר גודל של 150 מיליון שקל לשנה על טלוויזיה ציבורית בסיכומו של דבר

וספק רב אם הציבור צריך להמשיך ולשלם את זה, כאשר הוא כבר משלם את רשות

השידור הציבורית, שמוציאה המון כסף הרבה יותר מדי.

דבר שני, אני רוצה לפקפק באפקט החינוכי

הגדול של הטלוויזיה החינוכית. חז"ל אמרו, יש "קונה עולמו בשעה אחת", אבל יש

גם "מאבד עולמו בשעה אחת". אס אנחנו נמצאים במצב שבו ביום פתיחת שנת

הלימודים יש שביתה ומיליון ומאתיים אלף תלמידים יושבים בבית ובטלוויזיה

החינוכית מראים להם במיוחד באותו יום סרט טלוויזיה שהוא סדיסטי, מזוכיסטי,

מלא מין, מלא דברים שתלמידים לא צריכים לראות אותו, וכשבאים לטלוויזיה

החינוכית ומעירים להם על זה עשרים דקות לתוך השידור, אנא, תסגרו את הסרט

הזה, אין שם מישהו שמסוגל לקבל החלטה לסגור את הסרט. רק למחרת הולכים

ומתנצלים. רבותי, מיליון מאתיים אלף תלמידים ראו את הסרט חזה. חלק גדול מהם

ראו את הסרט הזה. בזה עשיתם אקט שהוא אנטי חינוכי לחלוטין.

קריאת; זו טעות. מישהו הכניס קלטת בטעות.

אלי פולק; התקלה הזאת במרכאות כפולות איננה תקלה

ראשונה. זו תקלה שהיתה בעבר. כבר היו

מקרים שבהם היינו צריכים לסגור סדרות משום שהסרט היה סרט ניו זילנדי שהיה

"רייטט אר ריסטריקטיד", ורק אחרי שגוף חיצוני בא ואמר לטלוויזיה החינוכית

רבותי, מה אתם עושים, הואיל הטלוויזיה החינוכית לסגור את אותו סרט. יש בעיה

בטלוויזיה החינוכית, ואני חושב גם בתור חבר ועדת "פלד" וגם בתור אדם ששמע

אותם, וגם מה שפרופ' צוקרמן אמר, והוא - השאלה של הערוץ השני. אינני מקבל

בכלל שטלוויזיה חינוכית וטלוויזיה מסחרית מתערבבים אחד עם השני. השם

שהטלוויזיה החינוכית מקבלת כתוצאה מכך הוא לא של טלוויזיה חינוכית, אלא של

טלוויזיה בידורית. יתרה מזאת, אם אנחנו שואלים את עצמנו, טלוויזיה חינוכית, מה

לטלוויזיה חינוכית ולתוכניות אקטואליה, אמרו לנו ראשי הטלוויזיה החינוכית

שתוכניות אקטואליה צריך אותן כדי לעניין אנשים בטלוויזיה החינוכית.

דליה איציק; אתה חושב שתוכניות אקטואליה אינן צריכות

לעניין תלמידים, ילדים או בוגרים בני

13-14-15? הן צריכות להיות מנותקות?
אלי פולק
תוכניות האקטואליה אשר מופיעות במסגרת

הטלוויזיה החינוכית מנסות -

דליה איציק; תקרא לילד בשמו. אתה מתכוון ל"ערב חדש".

אלי פולק; אני מתכוון ל"ערב חדש" ואני מתכוון ל"תיק

תקשורת". אלה לא תוכניות אשר מכוונות

לגילאי 13-14. אלה תוכניות אשר מתחרות עם הטלוויזיה עם הערוץ השני. אלה

תוכניות חדשות. אלא תוכניות אשר רוצות לדון באקטואליה. האקטואליה היא

חשובה. אולי "תיק תקשורת" ו"ערב חדש" נותנים שירות גדול לציבור. אין שום

מקום שהדבר הזה יהיה מתחת לאצטלה של טלוויזיה חינוכית. הדבר הזה שייך

לשידור או הציבורי או השידור הפרטי, ובשביל זה יש רשות שידור. כך שנדמה לי,

שאם חושבים גם על הצד החינוכי, עוד דבר לגבי הצד החינוכי - הרייטינג אם נרצה

לקרוא לזה, ואם נשאל האם באמת התלמידים מתחנכים לאור הערכים אשר

הטלוויזיה החינוכית אמורה להקנות להם, אני מפקפק בכך. אני חושב עד כמה שאני

מבין, מספר הצפיה של תלמידים בתוכניות החינוכיות איננו גבוה במיוחד. השירות

בבתי הספר שטלוויזיה חינוכית אמורה היתה לתת לו זה דבר שעובר ובטל. אין צורך

בטלוויזיה בזמן אמת. יש צורך בסרטי וידיאו. סרטי וידיאו זה דבר שאפשר להפיק

אותו, בהפקה פרטית, בהפקה אחרת, אבל לא צריך לשדר אותה בערוץ טרסטריאלי,

אלא זה יכול להופיע בבתי הספר. בתי הספר יכולים להשתמש בזה. אין לנו שום ספק

שטלוויזיה, ויותר חשוב מכך, אינטרנט, והלוואי והייתי רואה את הטלוויזיה

החינוכית היום הגוף המוביל בנושא האינטרנט במדינת ישראל, לצערי הרב הוא איננו

כזה. אבל אילו הוא היה באמת פועל במסגרת החינוך והתפקיד שלו היה חינוכי

גרידא, בין למבוגרים ובין לנוער ובין לאוכלוסיה בכלל ולא היה מתערב בדברים

אחרים, התקציב שלו היה יורד בהתאם. הציבור היה מרוויח ולא היה מקבל דברים

מהסוג שרק אמרנו אותם. תודה רבה.

מנחם הירדני; אני באמת תמה. אני לא יודע מה עומד פה

למבחן, חיסול טוטלי של הטלוויזיה החינוכית,

לעומת חיסול מסוג אחר. זה אומר לחסל את הטלוויזיה החינוכית ולמחוק אותה

מהמפה, וזה אומר אני קודם אחסל אותה על-ידי חיסול התשתית של כוח-האדם

שמנהל אותה ומפעיל אותה. ורק אחר כך לבדוק אם אכן אחרי החיסול הם שווים או

לא שווים. אני חושב שהחלטת הממשלה היתה שגויה בעיקרה. אילו היו אומרים בואו

נתייעל, ואני אומר את זה פה ואני מכריז את זה כ"יוניון", כנציג של העובדים. אנחנו

בעד כל דבר חיובי שנאמר במעמד המכובד הזה לטובת הטלוויזיה החינוכית ולטובת

העניין. אנחנו בעד יעול, אנחנו בעד הכל. אבל קודם לשפוך את כל האמבטיה ולחסל

את כל המשרות התקניות שהן הבסיס לתשתית ורק אחר כך לבדוק. אילו היתה

מתקבלת החלטה ברוח אחרת, יש תפיסת חיים, יש אוריינטציה שיש עודף כוח-אדם,

הנחת יסוד. בואו נבדוק, בואו נתייעל, ואנחנו בעד התייעלות. אם הפועל היוצא, אם

המסקנות שלנו תהיינה קיצוץ המשרות וזה יהיה פריטטי, אנחנו לא נגד. כי אפשרי אז

שלאו דווקא 90 משרות בשלוש שנים. אולי נגיע למסקנה שרק 70? אולי נגיע למסקנה

של 120? אז למה קודם לבוא ולחסל את המשרות ולהוריד אותן בתקציב? לומר לכם,

אתם תתבשלו בתוך הכוך הזה אחרי שאתם כבר חטפתם את הכדורים. קודם ירעילו

ועכשיו בואו נדבר על הסיסמא. זה לא מקובל עלינו לא ציבורית ולא "יוניוניסטית".

עכשיו אני רוצה לגופו של עניין. מדברים פה על

המהות. אפשר לדבר גם על המהות. אז אפשרי שמה שנאמר פה, אפשרי שיש לו יסוד,

יש בסיס. אפשרי שפה ושם, פועל יוצא של ישיבה משותפת עם נציגות העובדים, עם

הפרקליטות של העובדים, יגיעו למסקנה שתוכניות בעלות אופי זה או אחר לא

משדרים בטלוויזיה חינוכית, ותוכניות אחרות שדרושות לחינוך הנוער, לתרבות

הנוער, לתת את זה במינון יותר גדול. בבקשה. שזה יהיה שולחן שסביבו יושבים. אבל



המטרה פה קודם לירות ואחר כך להציב מטרה ואחר כך לזרוק פה כל מיני דברים

שאפשרי שיש להם בסיס, אבל לא מובאים לדיון פריטטי משותף עם נציגות העובדים.

אני בפנייתי לכבוד היו"ר חילקתי את הדרישה שלי לקיים את הישיבה ולזמן אותנו

לשתיים. אחד, גורל הטלוויזיה החינוכית, ובי, גורל העובדים של הטלוויזיה

החינוכית. כי מה שיוצא פה, אנחנו פה מגינים ציבורית וגם מתוקף הזיקה שיש

לעובדים לצד החינוכי ולמהות של הטלוויזיה החינוכית, גם ציבורית אנחנו מגינים על

התחנה, שהיא היהלום שבכתר. ולתחנה של הטלוויזיה החינוכית בישראל יש שם טוב

מאד בעולם. כמה פרסים בינלאומיים הם קיבלו וכל היוצא בזה. כך שזה לא הצד הזה

כל כולו ולא הצד הזה כל כולו. אז אפשר לתקן מה שבאמת לכאורה או אפילו באופן

מעשי נראה מעוות.

מה שקורה באופן מעשי, שאנחנו באמת כבר

מבולבלים. כל אחד שבא ונותן עצות אחיתופל ואחרות, אומר - תראו, אם תקבלו את

העצה שלי, וזה מתחיל מח"כ פורז, דרך פרופ' צוקרמן, כל אחד אומר תקנו את העצה

שלי, אתם תבריאו וכל הפצעים יגלידו ואתם תלכו לדרך המלך. אז ריבונו של עולם,

אני את כל מה שנאמר פה לטובת ולמען החינוך של הילדים, דרך הטלוויזיה

החינוכית, להביא אל שולחן הדיונים, כאשר את ההחלטה של הממשלה שישימו בצד.
היו"ר עמנואל זיסמן
מי צריך לשבת בישיבה?

מנחם הירדני; נציגות העובדים עם ההנהלה של משרד החינוך

והתרבות. הצד המקצועי, הצד היצירתי. זה לא

בית חרושת למקררים. כל עובד בטלוויזיה החינוכית הוא איש יוצר. זה יצירה. אם

לא אותו, אז מה! יקחו את הפרנסה מעובד זה ויתנו לקבלנים! ונאמר פה בדיון

הקודם לפני שנה וחצי, ערב נפילת ההצעה של ח"כ פורז, ערב סיום הקדנציה הקודמת

של הכנסת, ישבו פה כל הלווייתנים המסחריים, שיש להם את העניין שלהם, וזה

לגיטימי, לבוא ולעשות את התחנה הזו, שהיא באמת, אם היא לא "הפאר", אז היא

עדיין פאר של יצירה, לבוא ולעשות אותה עוד תחנה של "ז'וז'ו חלסטרה". אם זה מה

שחסר בחברה הישראלית ואין עודף, אז באמת קחו אותנו, שבו אתנו, תפזרו אותנו,

נלחץ ידיים ונלך הביתה. וזה לא ככה. שימו לב כמה אני פחות שמתי דגש, אף כי אני

נותן את ראשי על זה, על הצד של העובדים, שנתנו את מיטב שנותיהם הטובות,

הפוריות, היפות והבריאות והצעירות לתחנה הזו, שהיא באמת הוכיחה את עצמה

מעל ומעבר לספק. אם פה ושם יש חריקות, בואו ונתקן אותן. בואו נייעל. בואו נקים

אותה ובואו נראה בתחנה שיש לה יעוד ושיש לה מטרה והיא עומדת בכל המשימות.

את ההחלטה הזו קודם לירות ולקצץ 90 משרות, לזרוק, אני לא רוצה להגיד מלים

בוטות. תודה רבה.
היו"ר עמנואל זיסמן
תודה. מר לבני יצחק, בבקשה. לפני שתתחיל,

ח"כ דליה איציק, יש פה שני דברים. אני באמת

רוצה לסכם. לגבי הצעת החוק, אני אכתוב מכתב מחדש, תוך שבועיים שלושה, כי אני

חייב להתקשר. ההתנגדות של גברת מצקביץ שדיברה בשם רשות השידור-
אברהם פורז
יש עוד זמן. למה לעכב את העניין! יש עוד זמן.

הרי זה יחזור לפה. אני חושב שאנחנו צריכים

להחלטת על החלת דין רציפות ולקבל את אישור המליאה. זה יחזור לוועדה. אפשר

לקבור את זה עוד הלאה.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני לא אקבור את זה הלאה. אם הייתי רוצה

לקבור, הייתי משאיר את זה בקבר. אבל אני

הוצאתי את ההצעה שלך מהמקרר. אני אומר לך בצורה כנה וישרה, שאני תוך



שבועיים שלושה אקיים דיון אחרי שאני עוד פעם אפנה גם לממשלה, גם לרשות

השידור.
אברהם פורז
אבל אם לא נהיה נחרצים בכוונה, אני רוצה

להגיד לך משהו. זה הולך לקראת סגירה. אני

לא יודע אם זה ברור לך. הצעת הממשלה היא על סגירה.
היו"ר עמנואל זיסמן
אבל ההצעה שלך היא מרחיקת לכת. יש הבדל

בין שני הדברים. יש הבדל בין הגנה על

הטלוויזיה החינוכית לבין מה שאתה רוצה להציע להקים משהו חדש. אני לא מוכן

עכשיו להצביע. אני בסך הכל דוחה את זה בשבועיים שלושה.

דליה איציק; אבל איך אתה שומר לחילופין על זה שהם לא

יסגרו?
היו"ר עמנואל זיסמן
זה דבר אחר.
דליה איציק
לכן אני שואלת - האם תתקבל פה החלטה?
היו"ר עמנואל זיסמן
אני רוצה לקבל החלטות. כן. אני מציע לך, עוד

חמש-עשר דקות. ניתן מר לבני לדבר שהוא לא

במקרה כאן.
אברהם פורז
גם מפאת כבודה של הוועדה שאתה עומד

בראשה, אנחנו לפני שנה פנינו לממשלה. הם לא

טרחו להשיב. הם גם לא משיבים לעולם.
היו"ר עמנואל זיסמן
ח"כ פורז, אם לא הייתי רוצה, לא הייתי בכלל

מקיים את הדיון.
אברהם פורז
לדעתי, אם אתה רוצה לאותת שהכיוון הזה של

סגירה, זה סגירה בשלבים, אבל סגירה-
היו"ר עמנואל זיסמן
אולי הפתרון הוא אחר? אם הייתי יודע שעניין

הרשות זה האלטרנטיבה לסגירה, לא בטוח בזה

במאת האחוזים. אני רוצה לומר לך, אני לא בטוח במאת האחוזים.

אביהם פורז; גם אני לא בטוח בשום דבר. אם לא תתקבל

היום החלטה, האיתות מתפרש כחולשה של

הוועדה.
היו"ר עמנואל זיסמן
לא. אני לא מסכים. אני לא חלש בעניינים

האלה. בבקשה, מר לבני יצחק.

יצחק לבני; קל מאד וגם טבעי לדון בוועדה בנושאים

קונקרטיים. עניין הקיצוצים בתקנים והוצאה

החוצה של עבודה הוא עניין מדיד וקונקרטי ויש לו דוגמאות בעולם. ודאי שהקמה של

רשות, במקום יחידת סמך הוא עניין מדיד, הוא עניין שהועלה הרבה פעמים בעבר. כך

גם האפשרות לאיחוד רשות השידור. והנה ועדת החינוך של הכנסת, שהיא בכל זאת

לא ועדה לענייני התייעלות ארגונית של גופים, אלא ועדה שאחד מתפקידיה הוא

לקבוע כיוון תרבותי של המדינה, אין לה ברירה אלא להתחיל מדבר שנשמע פחות



מדיד, והוא דבר שפרופ' ארנון צוקרמן בצדק הזכיר אותו, והוא עצם מטרתה

ותפקידיה של טלוויזיה מהסוג הזה.

בכל העולם יש גידול עצום במספר הערוצים

המסחריים. הטכניקה הדיגיטלית פלוס הלוויינים, פלוס השינוי בטכניקת הכבלים

וטכניקות אחרות. כולם יביאו לעשרות רבות מאד של ערוצים מסחריים

במדינת-ישראל. זאת עובדה. לא ניתן למנוע אותה. ניתן לקבוע חקיקה שתדרוש

מחוייבויות בחלק מהערוצים האלה שיהיה להם ביטוי שיבטאו את האינטרס הציבורי

בצורה טובה יותר ממה שזה נעשה היום, בצורה טובה יותר ממה שהציע דו"ח ועדת

פלד שכמעט לא גילה עניין בטובה הציבורית, אלא רק באיזה תיאור "נונשלנטי" של

המפה המסחרית ושל ההכרח בתחרות. אבל גם כאשר מובן מאליו שחוץ מאשר

חקיקה שתתן ביטוי לאינטרס הציבורי, אין דרך אחרת למנוע ואי אפשר יהיה למנוע

פריצה של עשרות רבות של ערוצים וחלקם בזמן הקרוב ביותר.

דווקא לכן, בכל העולם, לפחות בארצות

התרבות של העולם, נותנים גם תשובה ציבורית הרבה יותר חזקה מזאת שהיתה עד

היום לצורך הציבורי בתוכניות שערוצים מסחריים לא יכולים לספק. זה נעשה בשתי

דרכים. לא בדרך אחת. זה נעשה גם בדרך של 1BBCאו של רשות השידור, כפי שהיא

היום, וגם בדרך של 2BBCו"צ'אנל 4" ו"ארטה", שלא מתקיימת היום בארץ. בארץ

יש בסך הכל במקום "ארטה", "צ'אנל 4", "PBSבארצות-הברית ותחנות דומות, יש

בסך הכל הטלוויזיה הלימודית בערוץ 8. ערוץ 8 שעושה עבודה לא כל כך רעה, הוא

ערוץ שעוסק כמעט רק בתוכניות קנויות מחוץ לארץ. הוא לא עוסק בכלל בתרבות

ישראלית ובחוויה הישראלית.

הטלוויזיה הלימודית, לגודל הצער, עדיין לא

הצליחה אפילו להתקרב לאפשרות להיות תחנה שעוסקת בצדדים האיכותיים,

התרבותיים, במהות שלנו, בעבר שלנו, בעתיד שלנו, בדרמה שלנו, תוך ניצול הצורות

השונות של הטלוויזיה לצורך הזה. לא עשתה. עשתה מעט מאד. עשתה תוכניות

לימודיות שהלכו וחדלו להיות, הלכו והפכו לפחות רלוונטיות ועשו תוכניות העשרה

מסויימות, שחלקן לא רעות. אבל בסך הכל, לא יצרו, לא נוצר מהן ערוץ שממלא את

התפקיד שצריך למלא ערוץ מן הסוג הזה בעידן שבו תהיה הצפה כל כך גדולה של

ערוצים יהודיים וערוצים לא יהודיים, מסחריים.

לכן, התפקיד הראשון של ועדה מסוג ועדת

החינוך והתרבות של הכנסת הוא להציע כיוון. לדעתי, כיוון שיאמר שמול הגידול

המסחרי ההכרחי, חייבת לקום או חייב לקום בצד הערוץ של רשות השידור, שבגלל

האגרה יהיה חייב להיות ערוץ שמשלב איכות עם רייטינג לא מבוטל. כי בלי רייטינג,

שגם ה-BBC רוצה אותו, וגם משיג אותו אגב. ה-BBC היום יש לו רייטינג גבוה יותר

מאשר לכל הערוצים המסחריים באנגליה גם יחד ל-BBC, אמנם במחיר של הורדה

מסויימת ברמה של .1BBCובכן, גם רשות השידור לא תוכל, פה עוד היא רוצה

להתבסס על אגרה, אלא למצוא איזה דרך מסובכת, חמקנית, לשלב בין איכות,

אחריות ציבורית לשידור ורייטינג, בשיטות שונות מאלה של הערוצים המסחריים,

אבל עדיין גם רייטינג.

לעומת זאת, חייב לקום בצד ערוץ כזה, ערוץ

שפונה מראש מצד אחד לפלחים מתוך האוכלוסיה, ומצד שני, אל תוכניות האיכות.

שפירושו כן חדשות, אדוני, כן חדשות, אבל חדשות עומק. יומנים מסוג "יומן

השבוע", שילובים של "יומן השבוע" ו"ערב חדש" כל יום. לא פעם בשבוע. כמו

שעושים בגרמניה, כמו שעושים בכמה וכמה ארצות. חדשות עומק. לא HARD

NEWSמיידיים ומהירים, אלא חדשות עומק. כלומר, תחקירים, רקע, הקשר,



פרשנות. דרמה, דוקומנטרי ודיונים ובירורים עם עצמנו על מהותנו, אליטות חדשות

ואליטות ישנות. כל הבירור הזה שלא מתרחש בארץ. הוא מתרחש מעט מאד

בטלוויזיה. וכשהוא מתרחש, הוא מתרחש ברמה דן שילונית. הדיון הזה חייב להעשות

גם ברמה הרבה יותר רצינית. הוא יכול להגיע גם אז לרייטינג לא מבוטל. אף כי לא

זאת אז תהיה מטרתו של ערוץ כזה.

"צ'אנל 4" באנגליה, שפרופ' צוקרמן בצדק

מזכיר את הצלחותיו, חשב שהוא יגיע לאחוז או שניים. הוא מגיע אפילו ל-9%-7-8

לא פעם ולא פעמיים בהרבה מאד מהתוכניות שלו, תוך דיון בדברים הכי מהותיים,

של מהות האנגלית, של עתיד האנגלי, של היצירה הבריטית לסוגיה.

קריאה; נדמה לי שג'רמי אייזיקט אמר שאם הוא יגיע

ל-7% סימן שהוא נכשל.
יצחק לבני
כן. אז הוא נכשל. ג'רמי אייזיקט בהחלט נכשל,

כי הוא הגיע ל-7% ואפילו 8% ו-9%. חובה

גמורה להקים דבר כזה בארץ. ככל שיגדל מטפר הערוצים המטחריים ככה החובה הזו

גדלה. זה בדיוק תפקידה של הוועדה הזאת להלחם על הדבר הזה. אם במקום זה

אנחנו עוסקים בשאלה אם להוציא החוצה או לא להוציא החוצה ומה יעיל יותר,

אנחנו לגמרי מחטיאים את המטרה. כי אחרי שתוגדר המטרה הזאת, אם אז יתברר

שבאמת יש טוגים של תוכניות שיעיל יותר להוציא אותם החוצה, ואני בהחלט חושב

שיש סוגים של תוכניות שיעיל להוציא אותם החוצה, יוציא אותם אז החוצה ויהיו

תוכניות שצריך יהיה להשאיר בפנים. לא רק תוכניות חדשות. אני מבחינה זאת לא

מסכים עם פרופ' ארנון צוקרמן, שאת כל התוכניות חוץ מחדשות וענייני היום צריך

להוציא החוצה. לפי דעתי, צריך להיות פה מינון מורכב. במיוחד בתוכניות מהסוג

הזה. גם ברשות השידור פה עוד יותר צריך להיות מימון מורכב של מה יוצא החוצה,

מה לא יוצא החוצה. בהחלט יש תוכניות שיותר יעיל להוציא אותן החוצה ובהחלט יש

בעיה עם היעילות הציבורית בהפקה. מה לעשות? היעילות הציבורית בהפקה לעתים

קרובות לא מצליחה. לא רק בהפקה. אבל עדיין הדבר הזה צריך להעשות לא באופן

מכני ולא בהחלטות טוטליות, ובוודאי לא היום. הוא יכול להעשות אחרי שיקבעו

המטרות האלה לטלוויזיה לימודית, ימצא לזה התקציב המתאים והמעמד הציבורי

הנכון. אחרי שזה יקרה, נקיים את השיחות המעניינות מאד, כמה יוצא החוצה, כמה

נשאר בפנים, מה הגודל המדוייק של התקן ובאיזו מסגרת הדבר הזה מתרחש.

כמו פרופ' צוקרמן, גם אני הייתי יו"ר הוועדה

שעסקה בנושאים האלה וגם לי היה קל לנסח, כפי שגם אני ניסחתי הצעות

קונקרטיות לגמרי המסגרת שבה הטלוויזיה החינוכית תפעל. כלומר, אני לא קבעתי

שזה יהיה בהכרח רשות עצמאית. גם לא קבעתי שזה בהכרח יהיה חלק מרשות

השידור. אני חשבתי שאחת משתי האפשרויות האלה. בהחלט לא רציתי שתשאר

יחידת סמך במשרד החינוך, וגם לא האמנתי בחברה מעורבת או חברה לא מעורבת

שנועדה אז לאפשר את הצירוף של הטלוויזיה הלימודית לערוץ השני. שני הדברים לא

נראו לי. האפשרויות של רשות עצמאית או הצטרפות לרשות השידור, שתיהן נראו לי

סבירות. היום הייתי מעדיף רשות עצמאית על הצטרפות, נוכח הבעיות הקשות מאד

של רשות השידור הייתי מעדיף הליכה עצמאית. אבל אפילו זה מוקדם מדי היום.

חייבים להתחיל מהגדרה של המטרות. כמה שזה נשמע כללי ויפה נפש לומר את זה,

אין ברירה. זאת הוועדה ליפי נפש בהקשר הזה. אם לא תחליטו על מטרה אחת לערוץ

הזה, כל הדיבורים האחרים הם דיבורים "על ריק". אם תחליטו על מטרה אחרת,

נבוא אז לדבר אתכם על גודל התקן וכמה יוצא החוצה ובאיזה מסגרת זה מתרחש.

דבר שחייבים להזכיר כבר היום הוא העניין

התקציבי. יש הבדל בין מצב שבו מציעים רשות עצמאית וקובעים איזה תקופת מעבר



של חמש שנים מבחינה כספית ואחר כך לא ברור מה יהיה עם הכסף, לבין מצב שבו

קובעים כעקרון מראש, שרשות כזאת, שתוכניות מהסוג הזה חייבות עקרונית להיות

ממומנות בעיקרן גם בעידן המסחרי, מכספים ציבוריים. אז יש יותר משיטה אחת של

כספים ציבוריים. שיסה אחת היא התקציב. אבל יש גם שיטות אחרות. היו כאלה

שהציעו שזה יהיה כמו המימון התרבותי באנגליה, דרך גוף מסוג מפעל הפיס למשל

או הטוטו, שלא חייב לממן רק ספורט. יש גם דרכים אחרות לממן. יש גם מטרות

אחרות למימון חוץ מספורט, שהוא מאד חשוב כשלעצמו או מתנ"סים. יש גם

אפשרויות אחרות. כי הכלל הוא שזה חייב להיות כסף ציבורי, לא יעזור. אי אפשר

אחרת. בשוליים גם יכול להיות פרסומת מסויימת. אבל ה"צ'אנל 4" הוכיח שניתן

להשיג פרסומת. יש הנישות האלה של תוכניות זולות יותר, שמביאות לפרסומת זולה

יותר. כלומר, רייטינג קטן יותר, שמאפשר סוגים אחרים של פרסומת. אבל זה לא

יכול להיות בסיס עיקרי, כנראה בתנאי מדינת-ישראל, אבל אחד הבסיסים בצד מימון

ציבורי. אם מחליטים מראש על מימון ציבורי ועל המטרות האלה, נדבר אחר כך על

שאר האפשרויות.
היו"ר עמנואל זיסמן
אנחנו מתקרבים לסיכום. מה עוד ששני חברי

כנסת חשובים בוועדה, שהיו בוועדות אחרות

ואני ידעתי על כך, הצטרפו אלינו. לכן אני רוצה לומר ככה, אני תומך ומזדהה עם

עיקרי הדברים שאמר מר יצחק לבני. זאת המטרה. אני בדקתי למה הוקמה

הטלוויזיה החינוכית ומהם היעדים והמטרות שהציבו אלה שהקימו אותה בזמנו.

היעדים והמטרות היו חינוכיים וערכיים והסברתיים. לכן אני לא רוצה להוסיף. אני

חושב שאנחנו נקבל החלטה כזאת, מר יצחק לבני. אבל אתה טועה באמצעים. כי לא

מספיק לקבוע מטרה אסטרטגית. המטרה האסטרטגית חשובה. קודם כל צריכה

להיות מטרה. והמטרה היא שהטלוויזיה החינוכית חייבת לשנות את עצמה בתוכן

ובתפקוד כדי להשיג את המטרות שאתה מדבר עליהן. אתה יותר ממני בעל מקצוע

בנושאים האלה. אני זוכר שגם בפעם האחרונה כשהיית הבטחת לשלוח את הדו"ח

שלך ולא שלחת. עכשיו נזכרתי בזה. אבל אין לזה כל קשר. אני תומך בעיקרי

הדברים. אני מדבר על הבטחות. אני פתאם נזכרתי. ההבדל הוא שפרופ' צוקרמן דאג

להעביר לי את הדו"ח. השיקולים שלי היו מתי לקיים את הדיון. אולי עוד יקויים

דיון.

אבל אם בינתיים ירוקנו את הטלוויזיה

החינוכית מכוח-אדם ואם יאפסו אותה, אז לא נוכל להשיג את המטרות שאתה מדבר

עליהן. ואני מסכים, אני אומר לך שאני מסכים, אלה הן המטרות. אז יכול להיות, אני

מודה, בסך הכל ועדת החינוך יושבת שלוש-ארבע פעמים בשבוע ומנסה לעשות כל

מיני דברים בכל מיני תחומים. יש גם לחצים. זה נכון שבסדר העדיפות שלי לא היה

הדיון היום. אפילו קמתי מהמיטה היום בבוקר ואמרתי, אני חייב לזה לבוא ולקיים

את הישיבה ולא למסור לידי מישהו אחר. לא במקרה הבאתי את הצעת החוק של ח"כ

אברהם פורז. כי הצעת החוק של ח"כ אברהם פורז בשבילי היא עוד אמצעי להשיג את

המטרה שאתה מדבר עליה.

קודם כל, לא בטוח שהחוק יתקבל. נניח שהיום

הייתי נענה. אני בכנות אמרתי לח"כ אברהם פורז, כשאני אומר בעוד שבועיים שלושה

אני אקיים דיון, כי אני ככה נוהג בכל הנושאים. לא נכנס לעימות עם הממשלה אלא

אם אין ברירה. כך אנחנו נוהגים בהרבה מאד נושאים. חוק הקולנוע, חינוך חובה

בגיל הרך, שורה של דברים שבימים הקרובים יובאו למליאת הכנסת. אני תמיד רוצה

שמשרד החינוך יהיה אתי. לכן, חשוב לי לשמוע עוד פעם מה היועץ של השר יגיד, כי

הוא ביקש שוב רשות דיבור. אני רק אומר, ברגע שוועד העובדים, והיו פרסומים

בעיתונות, אז נתתי לזה עדיפות. למה נתתי לזה עדיפות? כי באמת יפטרו ויסגרו, לא

נוכל להשיג את המטרה שאני חושב שאתה מאד צודק במטרה.



אני מנצל את ההזדמנות כדי להגיד דבר יותר

קשה ממה שאתה אמרת. מה זה דן מרגלית וגאולה אבן? אני במקרה בגלל שלא

הרגשתי טוב אתמול, נשארתי בבית וצפיתי בתוכניות. הרבה מאד זמן לא צפיתי. זה

לא שייך לטלוויזיה החינוכית. הם לוקחים עניינים אקטואליים וזה למעשה מהדורת

חדשות, שמתחרה עם ערוץ 2 באותם הדברים. רק אלה לוקחים את אלה, ולפעמים הם

לוקחים את אותם אנשים. זה מה שראיתי אתמול בערוץ 5. דברים מעניינים, אבל

דברים שקרו ב-48 השעות האחרונות. לא ראיתי במהדורה שום דבר מיוחד. אז זה

באמת לא שייד לטלוויזיה החינוכית. אני בעד חיזוק הטלוויזיה החינוכית.

לכן, לפי דעתי, אנחנו נקבל החלטה, כפי

שאשמח מאד אם אתה תסייע לי עכשיו ותנסח את המטרה, כי היא מאד מקובלת עלי.

הדברים האלה נאמרו גם לפני שנה כשהיה דיון. אבל אני לא יכול להסכים לזה

שמשרד האוצר, יש 150 ויש שתי משרות, 30 הם מהטלוויזיה החינוכית. תפס שטח

שהוא שטח שאפשר לפגוע בו, אז הוא פוגע בו. אני הקשבתי לדברים של מר גרשון

גרשון. אני לא ידעתי את הנתון הזה. למה דווקא פה? אני באמת שואל אותך מר אורי

אליאל, למה דווקא פה? אני יודע שאתה לא בדיוק הכתובת לזה. לפי דעתי, אם אנחנו

רוצים לא רק לקבל החלטה, אלא להתייצב מאחרי המטרה הזאת שמר יצחק לבני

אמר, וזו מטרתנו, אנחנו חייבים באופן שיטתי ורצוף ובנחישות לפעול לא לסגור שום

דבר ולא לצמצם שום דבר ולא לקצץ שום דבר, אלא לבדוק את כל מה שיש עם משרד

החינוך והתרבות ועם גורמים אחרים. לכן, שאלתי אותם, מר מנחם הירדני, הצעד

הזה של האיגוד המקצועי אתה לא צריך להגיד, אבל מהצד השני. אנחנו בכל זאת

ועדה פרלמנטרית. יש לנו את המשקל שלנו. אם זו הצעת חוק, אז אנחנו נושאים

באחריות בלעדית. אבל אם אלה החלטות הצהרתיות, יש להן את המשקל שלהן. אבל

כדי לממש אותן, צריך להפעיל לחץ וצריך לדרוש מהצדדים האחרים. לכן שאלתי

אותך למה אתה מתכוון בלעשות את ההדברות ואת המשא ומתן הזה. הבינותי את

דבריך.

אני מצאתי לנכון להקדים כדי לא רק להתייחס

לדברים של מר לבני, אלא גם כדי להכניס את שני החברים שלי. עכשיו נשמע את מר

יצחק רט ונסכם את העניין.
גרשון גרשון
הערה אחת. אני מבקש להוסיף אינפורמציה.

30 המשרות האלה זה בנוסף לרוטינה של קיצוץ

משרות. זה מעבר. עוד ועוד ועוד ומעבר.
היו"ר עמנואל זיסמן
כן. אני יודע. זה כתוב. זה לייבש. מר יצחק רט,

בבקשה.
יצחק רט
קודם כל, אני בטוח בשם כולם שאנחנו יכולים

לאחל לך בריאות טובה. הערה קצרה שקשורה

להצעת החוק של ח"כ פורז. קיבלתי הודעה בינתיים שהיום בשלוש יושבת ועדת שרים

לענייני חקיקה על הצעת החוק הזו. יכול להיות שהיום כבר תהיה תשובה בקשר

לעמדת הממשלה בעניין הזה.
רובי ריבלין
מה עמדת משרד החינוך?
יצחק רט
אנחנו מתנגדים להצעת החוק. בשלושה
משפטים
יש רגעים שבהם יש איזה מין

התנקזות של כמה גורמים שמגיע העיתוי הנכון. יכול להיות שהעיתוי הנכון לא היה

לפני שלושה חודשים, אבל היום הוא נכון. יש פה הסכמה כללית בין כל הגורמים

בנושא של הגדרת יעדים של הטלוויזיה החינוכית, שאף אחד כרגע עד היום לא הגדיר



אותם, לפחות במצב התקשורתי החדש שקיים בישראל. יש הסכמה כללית שיש מקום

בטלוויזיה החינוכית. אף אחד לא מדבר במונחים של סגירה של הטלוויזיה החינוכית.

כולם מסכימים שיש מקום להתייעלות של הטלוויזיה. מכיוון שכך, אז הדרך היא

קצרה יותר. אלה מסכימים להתייעל, האוצר רוצה לקצץ, אף אחד לא מדבר על

סגירה. אנחנו מתנגדים לעמדת האוצר. דיברנו הבוקר עם נציגי האוצר. השר דיבר עם

נציגי האוצר הבוקר.
קריאת
אחרי שהצבעתם בעד!

יצחק רט; יש הבדל בין קיצוץ של 30 תקנים לבין הבטחה

של האוצר בשנת 1999 לפחות, מדובר על תהליך

של התפטרויות או יציאה לפנסיה או דברים כאלה, ולא בהורדה של 30 תקנים. זו

התחייבות של האוצר, שנעשתה בנוכחות מנכ"ל משרד החינוך ושר החינוך. אמרנו את

זה היום לנציגי האוצר. עדיין נתווכח איתם על העניין הזה. לכן, אחרי שמדובר

בתוכנית של התייעלות שעובדים מסכימים לה, ואחרי שמדובר בצורך בהגדרת יעדים

ומטרות ואחרי שאני חושב שיש הסכמה שגם הטלוויזיה החינוכית היו בשנה

האחרונה, לפחות שאני עוקב אחריה, היו בה תקלות דוגמת התקלה שאנשי האגודה

לזכות הציבור לדעת הצביעו עליה. הם נתנו היום דוגמא אחת. יש לי כמה דוגמאות

על הדבר הזה. אני חוזר ואומר את עמדת משרד החינוך ושר החינוך - הטלוויזיה

החינוכית לא אמורה להסגר, לא תסגר.
היו"ר עמנואל זיסמן
אנחנו באותה עמדה.
יצחק רט
אנחנו באותה עמרה. יש פה רק בעיה מסויימת

של עמדות שונות בתוך הטלוויזיה החינוכית

שצריכים לדעת אותן. יש עמדות של מנכ"לית הטלוויזיה שלא הציגה היום את

הדברים לעומק של תוכניות הטלוויזיה והעובדים. אני הצעתי להם אתמול, שאנחנו

בתוכנו, העובדים, ההנהלה, אני מציע אפילו שגם יו"ר ועדה, גם יו"ר הוועדה, אנחנו

נקים צוות מאד מצומצם בתוך המשרד ונבחן את הצרכים הפנימיים וגם את גושא

ההתייעלות והכספים.
היו"ר עמנואל זיסמן
תודה. מר אורי אליאל, בבקשה.
אורי אליאל
גם עמדת משרד האוצר היא ברורה, שכל

תכלית ההצעה היא בסך הכל לייעל. עובדה,

השוו את המשרות להפחתה, כולל במשרות אחרות לאור החלטות ממשלה. אני רוצה

להזכיר בהקשר הזה, בהחלטות אחרות הופחת גם כסף. תמיד אומרים האוצר רוצה

לחסוך. פה לא הופחת אפילו לא שקל אחד. בניגוד למה שנאמר, אין פה שום כוונה

לחסכון תקציבי. עובדה שהגיעו למסקנה שהכסף הזה צריך לשמש להמרה של הפקות

קנויות.

הדבר השני, אני רוצה לומר לנציג משרד

החינוך, למר יצחק רט, אנחנו שמענו היום את עמדת משרד החינוך. אבל יש להדגיש

שההחלטה הזאת, ככתבה וכלשונה, היתה מתואמת עם שני המשרדים וכולם ידעו

עליה.
רובי ריבלין
אני הגעתי רק בסוף הדיון, כי לצערי הרב היה

לנו דיון חשוב בוועדת החוקה ומשפט. לפעמים

החלטות ביניים או החלטות טקטיות כפי שאתה קורה להן, במקום החלטות

אסטרטגיות, מגיעות לכך שאנחנו למעשה גוזרים את הכרת על גוף שלם. אני מציע

שההחלטה שתתקבל מאתנו היא כזאת - כל עוד שהממשלה לא הגיעה לידי החלטה,



"הטלוויזיה החינוכית לאו?", לא יעשו שום שינויים שיביאו לידי מצב שבו יקבעו

איזשהן תוצאות שאי אפשר יהיה לחזור מהן. זאת אומרת, פה מוציאים עשרים

תקנים, אבל לוקחים את הכסף על מנת לקנות סרטים מוכנים. זו אסטרטגיה. זה

עניין מהותי. זה ירידה לשורש, למרות שמציגים את זה כאיזשהי החלטה

אדמינסטרטיבית, זאת ירידה מהותית לשורש העניין. זאת אומרת, אומרים, אנחנו

לא צריכים את ההפקות האלה, משום שההפקות האחרות הן יותר זולות, אולי גם

יותר טובות.

אין כל ספק שבמסגרת ההתייעלות, גם גוף כמו

הטלוויזיה החינוכית, אם לא היו מבקשים היום להביא לידי מצב שבו היא תופרט,

היא תצטרך להתייעל. אין כל ספק. אני מציע שגם באותה תקופת ביניים, כאשר

מדובר בדברים שהם התייעלות-
היו"ר עמנואל זיסמן
אבל לגבי המטרות והיעדים כפי שמר יצחק

לבני אמר?
רובי ריבלין
מסכים לחלוטין. אני חושב שיש לנו שני

דו"חות מצוינים, גם של פרופ' ארנון צוקרמן,

גם של מר יצחק לבני. לצערי הרב, עד היום כל אחד רק כאשר נוח לו הוא מוציא

אותם או מנפנף בהם כדי להשיג את המטרה. כל אחד בוכה מאיפה שכואב לו ומתי

שכואב לו ומתי שהוא רוצה שיכאב לו. זאת אומרת, לעומת זאת, לא נעשה למעשה

דיון רציני על מנת לבוא ולראות מה מיישמים ומה לא מיישמים, על מנת לקבוע את

אותה אסטרטגיה שאתה מדבר עליה. באמת, השאלה שאתה שאלת, האם "ערב חדש"

הוא מהדברים שהם בין המטרות שלשמן הקמנו את הטלוויזיה החינוכית, זאת שאלה

שנשאלת כבר 25 שנה. פרופ' ארנון צוקרמן, כשהיה יו"ר רשות השידור שאל, האם

תפקידה של הטלוויזיה החינוכית להתחרות בחדשות של הערוץ היחידי שהיה אז,

"ערוץ צוקרמן", היה הערוץ הראשון. לא טעיתי. אלה שאלות שהן קיימות עד היום.

אבל לפעמים אומרים, "ודאי" לעומת "ספק", או "אמת ויציב", מה עדיף? אז

היציבות של "ערב חדש" כבר עדיפה אפילו על האמת שהיא לא צריכה להיות. האמת

שמעולם ולעולם לא היה צריך "ערב חדש" להיות במסגרת הטלוויזיה החינוכית. אבל

זח הפך כבר לחיות דבר שלא רק חוק ההתיישנות- יכול להיות שצריך להעביר לערוץ

הראשון, אולי לשעה אחרת. אבל הרי ערוץ 2 משדר חדשות, בשעה חמש יהיה רק

"ערב חדש". תודה רבה.
היו"ר עמנואל זיסמן
תודה. ח"כ זאב בוים, בבקשה.
זאב בוים
אני באתי בסוף הדיון, לצערי. אני לא חושב

שזה יהיה נכון שאני אביע איזשהי עמדה כשלא

שמעתי את הדיון. אני סומך על האנשים פה ששמעו את הדיון.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מודה לך. אני מציע שאנחנו נסכם. כפי

שאמרתי, אנחנו נפרט את הדברים. אני באמת

מבקש את עזרתך, מר יצחק לבני. אנחנו נגדיר את היעדים ואת המטרות אנחנו נעביר

את זה לממשלה ולכל הגורמים, שוועדת החינוך סבורה שאלה צריכים להיות היעדים

והמטרות של הטלוויזיה החינוכית. אנחנו נפנה לכל הגורמים ונדרוש לא לנגוע לא

בתקציב ולא בכוח-האדם. אנחנו נדרוש קיום ישיבה אופרטיבית של כל הגורמים. אני

אשמח להשתתף. אם אפשר יהיה לצרף מישהו מכם-
רובי ריבלין
אני מציע, תוך שימת לב להצהרתו של שר

החינוך על התקציב, שלא יפגע.
היו"ר עמנואל זיסמן
שלא יפגע. אלה הן שלוש ההחלטות.
קריאה
אני מציע כותרת- להחזיר את החינוך לחינוכית

ואת החינוכית לחינוך.
היו"ר עמנואל זיסמן
תודה רבה.

הישיבה נעולה

קוד המקור של הנתונים