ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 20/10/1998

השבתת מערכת החינוך בבאר-שבע

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב רביעי



מסח לא מתוקן



פרוטוקול מטפי 224

מישיבת ועדת החינוד והתרנות

שהתקיימה ביום ג/ ל' תשלי תשנ"ט, 20/10/98, בשעה 11:40
נבחו
חברי הוועדה; היו"ר עמנואל זיסמן

זאב בוים

ראובן ריבלין

אליהו גבאי
מוזמנים
משרד החינון והתרבות:

בן ציון דל - מנכ"ל

ד''ר איציק תומר - מנהל מחוז דרום

אודי כתריאל - מינהל הפיתוח

אהרון מלנה - עוזר מנהל מחוז הדרום
עיריית באר-שבע
יוסי בננו - סגן ראש העיר ומחזיק תיק החינוך

דניאלה עצמון - מי'מ מנהל אגף החינוך

דודי ליפשיץ - מ"מ מנהל אגף החינוך
הסתדרות המורים
אליעזר וינוגרד - יוי'ר תא מנהלים באר-שבע
ארגון המורים העל-יסודיים
משה אוחיון - מזכיר סניף הנגב
ארגון הורים ארצי
שי לחמן - יוי'ר
מוזמנים נוספים
ישראל משה - יו"ר ועד הורים באר-שבע

אתי פדידה - ועד הורים באר-שבע

אביבה לוי - ועד הורים באר-שבע

יצחק מימון - ועד הורים באר-שבע

עו"ד משה דנון - ועד הורים באר-שבע
על טדי היום
השבתת מערכת החינוך בבאר-שבע
נרשם עלי ידי
רקורד שרותי הקלטה



היו"ר עמנואל זיסמו; שלום. אני מצטער שאנחנו מתחילים קצת באיחור,

אבל היתה לנו ישיבה לפתיחת מושב החורף של

הכנסת עם שר החינוך, בשורה של נושאים. שמענו במה דברים חיוביים וטובים. יש

דברים אחרים שאנחנו נתבע ונדרוש שהם יתוקנו וישופרו. עכשיו אנחנו עוסקים

בנושא שהועלה, שהוא מאד חיוני וחמור בבאר-שבע. אני, למיטב זכרוני, ב-17

בספטמבר, אחרי שנפתחה שנת הלימודים, אחרי השביתה, נפגשתי עם ועד ההורים,

עם ישראל ויתר החברים והחברות. הפגישה התקיימה, נדמה לי, בבית העיריה. ראש

העיר נכח בה. אני יודע על הדרישות והתביעות. ראיתי גם בשטח עד כמה הן נכונות

וצודקות. הייתי בבית-ספר "נתיבות יורם", השיפוע שם, המדרון הזה הוא כמו

החלקה על קרח. ראיתי עוד כמה דברים. דרך אגב, הזכרתי אתכם היום בדיון, כי

השר דיבר על כך שהוא צריך לגייס 19 מיליון להנהגת מיזוג אוויר בכל מערכת בתי

הספר. הזכרתי את הגניבות שהיו מבתי הספר בבאר-שבע. לפי דעתי, צריכה להיות

שמירה. משה שינפלד אמר שיש פתרונות טכניים. על כל פנים, הביקור הזה

בבאר-שבע חיזק את דעתי שצריך לעשות הרבה יותר. לכן, לא הופתעתי מזה שפרצה

השביתה. אני מודה לישראל ולכם שהפסקתם את השביתה.

הנושא שהייתי רוצה שתציגו הוא - מה מצב הבטיחות

בבתי הספר. נמצא פה המנכ"ל ופקידים בכירים מן המשרד. גם עיריית באר-שבע

מיוצגת. אנחנו מכירים מקודם. נדמה לי שסגן ראש העיר השתתף פה באחד הדיונים.

דרך אגב, בינינו, שאלתי בנוכחותם, אני חושב שחברי משה דנוך היה אתי, שאלתי את

מר בונפילד - אם ישיבה כזאת תתקיים בלי שביתה, האם שביתה לפני 10 בנובמבר

זה טוב! הוא אמר - לא, להיפך, הלוואי ותתקיים. זה לטובת באר-שבע. לכן, אילו

היה אומר מישהו, תשמע, למה אתה מקיים ישיבה כזאת לפני בחירות, אנחנו לא

מתערבים בבחירות. זו ישיבה של ועדת חינוך. אנחנו רוצים רק לקדם את אותן

מטרות שוועד ההורים בצדק רוצה לקדם, כדי לחזק את מערכת החינוך בבאר-שבע.

בבקשה.

ישראל משה; אני ישראל משה, יו"ר ועד הורים עירוני. לצדי משני

הצדדים, החברים שלי מהוועד. אני מודה לך שנתת

לנו את ההזדמנות. נענינו גם לבקשה להפסיק את השביתה. אני, ברשותכם, אתן

סקירה קצרה, כדי שכולם יתאפסו על איזשהו קו שיראה מה מצבם של מוסדות

החינוך בעיר. לפני למעלה משנה, עוד בכהונתו של ראש העיריה ז"ל, השבתנו את

המערכת בגלל בעיות דומות. עם בחירתו של ראש העיר, דוד בונפילד, הוא פנה אלינו

וביקש להפסיק את השביתה, תוך הבטחה שהוא יפתור את כל הבעיות שאנחנו הצגנו

ושניתן לו את מאה ימי החסד על מנת שהוא יתארגן ויעשה את הפעילות. ב-10 ליוני

1998 קרס הגג ב"מקיף ו". קריסת הגג הדליקה אצלנו נורות אדומות. אנחנו תמיד

היינו עם היד על הדופק לגבי מצבם של מוסדות החינוך. עקב האסון הזה אנחנו

הכרזנו יום של השבתה כאות אבל וכאות אזהרה, הן מול עיריית באר-שבע והן מול

משרד החינוך. על מנת שהם יעשו איזשהו סקר מקיף בכל מוסדות החינוך ויציגו לנו

נתונים מה באמת קורה מבחינה בטיחותית למוסדות והאם הילדים שלנו אכן בטוחים

בזה שהם הולכים לבית-הספר. הגענו גם למשכן הכנסת. ישבנו בחדר הזה. הצגנו את

התביעה, והיא אכן נענתה.

אנחנו גם הוצאנו בעקבות קריסת הגג מכתב לשר

החינוך, המכתב נמצא בידי, בו פירטנו את הבקשות. לאחר שעשינו ביחד עם עיריית

באר-שבע את ההערכה התקציבית, הגענו למצב שאנחנו זקוקים ל-46 מיליון ש"ח על

מנת לייצב את המבנים של מוסדות החינוך, שיהיו ראויים לאכלס את התלמידים עם

כל מה שמשתמע מכך. לאחר עריכת הסקר, נפגשנו מספר פעמים נוספות עם עיריית

באר-שבע ומשרד החינוך וביקשנו פעם נוספת להכין לנו איזשהי טבלה בפורמט שהם

ימצאו לנכון. בתנאי שבטבלה הזאת יפורטו כל הממצאים שנתגלו בסקרים, ממצאים



מפורטים. עם אותם נתונים שאמרתי, כולל תקציבים, כולל לוחות זמנים, כולל

אלטרנטיבות לאותם מוסדות שבעקבות הסקר נסגרו.

במהלך החופשה הגדולה היינו עם עיריית באר-שבע

ממש באופן צמוד. נציג שלנו שיושב פה, יצחק מימון ליווה את אותה ועדה שעיריית

באר שבע הקימה לבדיקת מוסדות החינוך. ככל שעבר הזמן ראינו שהמצב הולך ונהיה

גרוע. עדיין לא קיבלנו דו"ח. ב-16 לאוגוסט קיבלנו איזשהו דו"ח, שאני יותר מאוחר

אעמוד עליו. הודענו שהדו''ח הזה לא מספק אותנו. הדו"ח הוא דו"ח מאד חלקי. הוא

גם לא מכיל את הבקשות שלנו. אין שם אלטרנטיבות. אין שם לוחות זמנים לתיקון

הליקויים. אין שם תקציבים ומתי הליקויים יתוקנו. המשכנו באיום שלנו להשבתת

מערכת החינוך ב-1 לספטמבר, כאשר אנחנו עדיין דורשים את הדו"ח.

ב-31 לאוגוסט החליטה מועצת ההורים העירונית על

השבתת כל המערכת. באותו יום, עיריית באר-שבע העבירה לנו דו"ח שאני אגיע אליו

גם כן בשלב מאוחר יותר, בו הציגה פחות או יותר את אותם נתונים של ה-16

לאוגוסט. גם הדו"ח הזה לא סיפק אותנו והכרזנו על שביתה. לצערנו הרב, באה

שביתת המורים וטרפה לנו את הקלפים. נאלצנו להמתין עד סיום השביתה. במהלך

הימים האלה נפגשנו עם ראש העיר. ראש העיר הבטיח שאם ניתן לו עוד קצת זמן הוא

יהיה מוכן להכין את הדו"ח הזה. במסמך שיש לנו כאן ואני אחלק אותו, הובטח שעד

ה'15 לאוקטובר אנחנו נקבל דו"ח מסכם על פי בקשתנו. במידה ולא יתוקנו הליקויים

כפי שציינו, הוא יבוא אתנו באופן משותף למאבק, כולל השבתה, על מנת שנצליח

להשיג את התקציבים לטובת מערכת החינוך. באותו זמן כתבנו גם מכתב לשר

החינוך, מכתב משותף לי ולראש העיר, בו הצגנו את התביעות שלנו וביקשנו משר

החינוך לארגן פגישה דחופה, על מנת שאנחנו נסיר את איום השביתה. אני חוזר, עדיין

לא שבתנו.

עם סיום שביתת המורים, מאחר וגם ההורים כבר היו

די לחוצים מזה שהתלמידים בבית, וגם אנחנו מתוך אחריות ראינו שזה לא יהיה טוב

שאנחנו נכנס לשביתה אחרי שביתת המורים, נענינו לדרישת ראש העיר לשבת ופעם

נוספת לתת ארכת זמן עד ה-15 לאוקטובר, כמו שאמרתי, שבתאריך הזה אמורה

עיריית באר-שבע להגיש אלינו דו"ח. בינתיים, עבור פתיחת שנת הלימודים דרשנו

דבר אחד שבלעדיו אנחנו לא מוכנים לפתוח את מוסדות החינוך. דרשנו אישורים

בטיחותיים לכל מוסד חינוכי, אישור שלפחות יבטיח אותנו ואת אלה שאחראים על

מוסדות החינוך, דהיינו, המנהלים והמורים, שהם יהיו בטוחים שאכן הסקר בוצע

והתיקונים בוצעו ויש אישור.

קריאה; והמוסד ראוי לאכלוס.

ישראל משה; נכון. ואנחנו גם את האישורים האלה לא קיבלנו

בזמן. לאחר לחצים כבדים מאד הועבר אלינו התיק

הזה שנמצא כאן לידי, אני מבקש לראות אותו, שמכיל את כל האישורים בכל מוסדות

החינוך. כשקיבלנו את האישורים מיד ראינו שיש פה משהו לא תקין. אני תיכף אחלק

את האישורים ואסביר למה אנחנו חושבים שמשהו לא תקין כאן. אני אתחיל

מהאישור שמדבר על בטיחות. זה לא סוד שבעיריית באר-שבע לא היה ממונה

בטיחות, שנה, אולי שנתיים. לקראת פתיחת שנת הלימודים מצאה עיריית באר-שבע

ממונה בטיחות בשם משה דיינים מתוך עובדי העיריה. על פי הידוע לנו, ניסיונו

בבטיחות הוא דל מאד. הוא הוציא מסמך, כפי שאתם רואים, שמראה כביכול

שמוסדות החינוך בטוחים לאכלוס. אנחנו די מערערים על האישור הזה. מתוך

הוכחות שיש לנו, ואני אציג תיכף, לא יתכן שסקרים שנערכו על-ידי מומחים

חיצוניים, עם עשרות סעיפים לכל מוסד חינוכי, יתוקנו בפרק זמן כזה קצר, דהיינו,

חודש יוני-יולי-אוגוסט, ושממונה הבטיחות יוכל לתת אישור כזה.



קיבלנו אישור נוסף, אישור שעוד יותר נדהמנו ממנו.

האישור הזה אומר ככה - המבנה נבדק על-ידי קונסטרוקטור ונמצא ראוי לאכלוס.

אני מבקש שתקבלו את האישור הזה. אני אסביר למה זה אישור שבא בעצם לטייח.

האישור הזה חתום על-ידי שני גורמים. חתום על-ידי הקונסטרוקטור שבדק את

המבנה וחתום על-ידי מהנדס העיר. אם אתם תשימו לב, יש כוכבית ליד איפה שכתוב

"המבנה נבדק". למטה כתוב "כפוף לדו"ח הבדיקה הקונסטרוקטיבי". כשאנחנו

בדקנו מה זה אומר, פנינו לאותם אלה שחתמו. אמרו לנו הקונסטרוקטורים, אנחנו

מאשרים שאכן היה דו"ח. היה סקר. בדו"ח הזה אנחנו מצאנו ממצאים ואנחנו

כותבים שבמידה והממצאים האלה יתוקנו, זו הכוכבית, אכן המוסד הזה יהיה ראוי

לאכלוס.

זאנ ביים; לא. הוא כותב אחרת. אני רואה את הכוכבית. חוץ

מהכוכבית הוא כותב - "ונמצא ראוי לאכלוס".

ישראל משה; נכון. על זה אנחנו תמהים. רבותי, תנו לי להמשיך

ואני אגיע בדיוק לנקודה האמיתית. מהנדס העיר

חתם בחתימתו. ליד חתימתו הוא מאשר ביצוע סקר. הוא לא מאשר שהסעיפים בסקר

בוצעו. הוא כותב ליד חתימתו, אני מבקש שתשימו לב, ההערה הזאת מאד חשובה,

הוא רק מאשר את ביצוע הסקר. דהיינו, בכל אותם מוסדות שהליקויים לא תוקנו

אנחנו עומדים בסך הכל מול סקר ומוסדות החינוך עדיין מסוכנים לאכלוס.

אני רוצה לחזור לדו"ח שקיבלתם. כתוב שם, גן טיפת

חלה, האישור הבטיחותי הוא על גן טיפת חלב. אני רוצה לספר לכם למה לקחנו

דווקא את זה, כדי לתת דוגמא מה מסתתר אחרי גן טיפת חלב. בעקבות הסקר, רבים

מהגנים שיש בבאר-שבע נסגרו. אותם מהנדסים סגרו את הגנים האלה. היה צורך

למצוא אלטרנטיבה. מצאו אלטרנטיבה בגן טיפת חלב, גן שהיה סגור הרבה מאד

שנים. הוא נמצא בצריף, עם גג אסבסט, שעל פי התקנות אסור לאכלוס של תלמידים.

עם תקרה מחומר קרטוני, מה שהיו עושים לפני 30-40 שנה, מזוניט, שהוא מאד

מסוכן לבערה, ללא שום אמצעי הגנה לכיבוי אש, עם צפיפות נוראה. את הילדים

האלה שלחו לגן הזה. לגן הזה הם הביאו את האישור שמותר לאכלס. זה האישור

לאותו גן. זו רק דוגמא אחת.

במהלך הימים האלה שלחנו עוד ועוד מכתבים, על פי

אותן דרישות. סוף סוף, ממש לפני ה-15 לאוקטובר, פעם נוספת קיבלנו החלטה על

השבתה. הגיע אלינו דו"ח, שחשבנו אולי סוף סוף נוכל בעזרת הדו"ח הזה לבוא

להורים, להגיד להם, רבותי, יש לנו דו"ח והעסק בדרך הנכונה. ברגע שראינו את

הדו"ח, שוב נדהמנו. אני אגיד למה.

א) עיריית באר-שבע, עם כל הכבוד לה, נותנת לנו

דו"ח ראשוני, ללא תאריך וללא חתימה. לאחר מכן הם תיקנו את זה. אבל את הדו"ח

הראשוני הם נותנים לנו ללא תאריך. זה על פי בקשתנו ולאחר לחצים. אני רוצה כל

הזמן להזכיר, שאנחנו נמצאים במערכת של טירוף לוח זמנים.

היו"ר עמנואל זיסמו; מה התאריך, אם כך?

ישראל משה; התאריך הוא 15 לאוקטובר.

זאנ בוים; אז יש לנו דו"ח כזה עם תאריך. אתה אומר שלפני זה

לא היה.



ישראל משה; אני מראה לכס מה שאני קיבלתי בפעם הראשונה.

לאחר מכן, הם הוציאו את אותו דבר, עם תאריך ועם

חתימה. את אותו דו"ח.

יגאל גולדשטייו; אחרי שאנחנו הערנו על כך שאין תאריך ואין חתימה,

אז הם הוציאו את הדו"ח עם תאריך ועם חתימה.

ישראל משה; אנחנו ראינו את הדו"ח הזה ובאמת אני רוצה להגיד

לכם שכמעט שמחנו. אבל ראה זה פלא. עיריית

באר-שבע עושה להטוטים. מונח דו"ח, שאני גם אחלק אותו, מתאריך 30 לאוגוסט

1998. הדו"ח הזה שאנחנו קיבלנו הוא העתק כמעט מדוייק, אפילו באותם מלים

לדו"ח הזה שהוגש לנו ב-30 לאוגוסט. אתמול בלילה אני ישבתי להכין את החומר

הזה. לקראת השעה שתים-עשרה בלילה אני מגלה שיש אצלי עוד דו"ח, מה-16

לאוגוסט, שהוא אותו דבר, אותו דו"ח. אני מבקש לחלק את הדו"ח הזה.

היו"ר עמנואל זיסמו; אז יש לנו שלושה דו"חות אתה אומר כמעט אותו

דבר, 16 לאוגוסט ו30- לאוגוסט.

ישראל משה; אותו דבר. זאת אומרת, שכל האיומים שלנו היו

בשביל לקבל את אותו דו"ח, רבותי. אותו דו"ח. אני

לא מבין. מזלזלים באינטליגנציה של האנשים! למה! אני לא מבין למה. מה עשינו!

מה דרשנו בכלל! בסך הכל דרשנו דו"ח, על מנת שנוכל לבוא להורים, להגיד, רבותי,

זה מצב מערכת החינוך, בואו נראה מה לעשות. גם את הדו"ח הזה לצערי הרב לא

יכלו לתת כמו שצריך.

זאב בוים; שלושת הדו"חות הם זהים!

ישראל משה; הם כמעט זהים. אתם רוצים, אני מוכן לתת מספר

דוגמאות.

זאב בוים; אם הם כמעט זהים, אז אולי תן לנו דוגמא איפה הם

לא זהים.

ישראל משה; אני אתן דוגמא איפה הם לא זהים. אני מבקש

שתפתחו בסעיף שנקרא גידור, בדו"ח החדש שנתתי

לכם, ללא תאריך. אין מספרי עמודים בדו"ח החדש, לכן אני לא יכול לתת לכם. אני

מדבר על דף לפני אחרון בדו"ח החדש שנתתי לכם, בדו"ח של ה-30 לאוגוסט זה

בעמוד מספר 2, בסעיף גידור. אני קורא את סעיף 2(1) בדו"ח של 30 לאוגוסט. אני

קורא גידור. מוסרים לנו שב-30 לאוגוסט גודרו 33 מוסדות חינוך ב-4,000 מטר אורך

גדר ו-35 שערים. ב-15 לאוקטובר כותבים גודרו 43 מוסדות חינוך, דהיינו, 10 יותר.

אבל 4,000 מטר אורך ו-35 שערים. מעניין איפה נכנסו הגדרות בעוד עשרה מוסדות

חינוך. מאד מעניין. הנה, זה השוני. אני לא רוצה להמשיך ולהוסיף, שבסעיף של

"מקיף ו", שהוא האסון הכבד כתבו פה בדו"ח שעד לסוף חופשת סוכות ישלימו את גג

אולם הספורט. כתוב פה שחור על גבי לבן. גג אין וגם לא יהיה. כי הם לא יודעים איך

לכלכל את מעשיהם כדי שגג יהיה. בגשם הראשון בית-הספר הזה יוצף ולא יהיה

איפה לאכלס את התלמידים. הם עוד פעם יעשו הסעות של אוטובוסים עם מיליוני

שקלים לכל מיני חורים.

יוסי בננונ אם אתה תוקף את העיריה אז אנחנו נגיב. אל תגיד

הם לא יודעים לכלכל את צעדיהם או כן יודעים. אתה

אל תהיה צבוע.



ישראל משה; אני מדבר עם הוכחות, אדוני הנכבד.

יוסי בננו; אתה אל תגיד לי מה לעשות. אתה אל תהיה צבוע.

אתה בכלי התקשורת המקומיים טוען שהטענות שלך

הן כלפי משרד החינוך. עכשיו אתה פה מטלף דברים ואתה מדבר שטויות ואתה

ממשיך לדבר שטויות ואתה מנצל" תרשום מה שאתה רוצה. אתה לא מפחיד אותי.

מזמן הפטקת להפחיד אותי.

ישראל משה; אני לא מפחיד אותך.

יוסי בננו; אתה מנצל את מותם של שני הילדים. אתה משתמש

בדם שלהם. ותפסיק להשתמש בדם של הילדים.
ישראל משה
נכון. נכון. (קריאות וצעקות.)

יוסי בננו; הם נהרגו בגלל תיקון של גג. (קריאות וצעקות.) אל

תטעה את הציבור. מנוסח המכתב שלך אתה מטעה

את הציבור. אדוני, הגג לא קרס בגלל נושא של בטיחות. הגג קרס בגלל שתיקנו את

הגג. יש הבדל עצום.

קריאה; יש ועדת חקירה בנושא הזה.

יוסי בננו; הוא בא לפה ומושך את כולנו לפה בכדי להצדיק

שביתה שלושה שבועות לפני בחירות. הוא פוליטיקאי.

הוא הודיע מעל גלי האתר שהוא תומך במועמד היריב למועמד הקיים. זו פוליטיקה.

ישראל משה; אתה שמעת את זה? תביא את ההקלטה.

יוסי בננו; זו פוליטיקה. זה נכון. זה כתוב בעיתונות המקומית.

שלא יגיד לי לשתוק. יש גבול לכל דבר. עיריית

באר-שבע השקיעה 22 מיליון שקל על חשבונה במהלך הקיץ. 22 מיליון שקל! תתביישו

לכם! אתם מוליכים שולל את ילדי באר-שבע. אתם קיבלתם "זפטה" על המוח ביום

ראשון, מפני שההורים הצביעו ברגליים ובאו, שלחו את הילדים שלהם. אתם איימתם

על מורים ועל מנהלי בתי ספר, שלא יקלטו את הילדים. תתביישו לכם! תגידו את

האמת פה. אתם איימתם. אנחנו לא "פראיירים" שלכם.

היו"ר עמנואל זיסמו; יוסי, אני אוציא אותך מפה.

יוסי בננו; אתה לא מפחיד אותי. תוציא אותי.

היו"ר עמנואל זיסמו; אני לא הפסקתי אותך, למרות שאמרת גם דברים

קשים ביותר. אבל יחד עם זאת, צריך לנהל את

הישיבה הזו בצורה מסודרת. מה שעומד לנגד עינינו זה מערכת החינוך והתלמידים

בבאר-שבע. אני לא נכנס לעניינים הפנימיים שלכם. אתה תדבר. אתה לא במקרה

נמצא כאן. אני חזרתי לא במקרה ואמרתי, כשהיינו בבית העיריה ונפגשנו עם ראש

העיר, שאלתי אותו, אני אפילו היססתי. הוא אמר - אני מעוניין להיות בישיבה ואני

אהיה. הוא אמר לי - אני אהיה בישיבה. עכשיו, אני מבקש ממך, הוא חייב לסיים.

יוסי בננו; שלא יסלף דברים.



היו"ר עמנואל זיסמו; אתה תעיר את הערותיך. אבל זאת עובדה.
יוסי בננו
מהיום שקרס הגג הם מתעללים בעיריית באר-שבע.

היו"ר עמנואל זיסמו; אבל זאת עובדה שיש מפגעי בטיחות חמורים ביותר

בבאר-שבע.

יוסי בננו; יש פרוטוקול.

היו"ר עמנואל זיסמו; בסדר. אני הייתי שם ב-17 לחודש. ביקרתי בשני בתי

ספר. יכול להיות שבבתי הספר האחרים הכל שפיר

והכל אידיאלי. אבל בשני בתי הספר האלה ראיתי אמת המפגעים. מנהלות בתי הספר

והמורים שהיו שם הצביעו על כך. אז מה שעומד לנגד עינינו, ואתה תתייחס לזה - מה

אנחנו עושים כדי לשפר את המצב, לתקן את המצב ולחזק את מערכת החינוך. זו

המטרה של הישיבה. אם יש שיקולים פוליטיים, גם בדברים שלך יש שיקולים

פוליטיים. אין שיקולים פוליטיים? יש גם בדברים שלך שיקולים פוליטיים. אבל אני

ואנחנו פה משוחררים מזה. לא ניתן ששיקולים פוליטיים ישפיעו על ההחלטות שלנו.

בשביל זה נמצא המנכ"ל, פקידים בכירים של משרד החינוך, בשביל זה אתה נמצא

והם נמצאים. נברר את הדברים. הרי גם אתה רוצה, אני בטוח בכך, אתה מחזיק תיק

החינוך. אתה מעוניין בחיזוק. אולי לך יש טענות כלפי משרד החינוך, כלפי הממשלה.

אבל אי אפשר שלא לקיים את הדיון בצורה מסודרת. תעיר את הערותיך. הוא לא גמר

לדבר. הוא באמצע הדברים שלו.

יאונו ריבליו; אדוני יפסיק אותי אם ימצא לנכון. כאשר נקראה

הישיבה הזו, שאלתי את היו"ר ואת מזכירות הוועדה

במה דברים אמורים. משום שאמרתי, בכל זאת, פעמים רבות יש נושאים חשובים

ביותר, אבל אסור חלילה שאפילו למראית עין יהיה בהם איזה שמץ של איזה מחשבה

שיכולה להיות הכוונה שלא ממין העניין. אמרו לי, מדובר פה בוועדי הורים

המבקשים לבוא ולהתריע בפני משרד החינוך על בעיות אקוטיות שקיימות במערכת

החינוך שאינן שייכות לשום בעיה פוליטית. עם כל הכבוד, וסהדי במרומים, כי אני לא

יכול להוכיח זאת, אבל בישיבות ועדה אחרות אני מוכיח זאת מפעם לפעם, אם היה

מופיע פה אדם מתנועתי והיה מתריס כלפי ראש עיר מכהן שהוא לא מתנועתי, אני

הייתי מבקש להפסיק את הישיבה והייתי אומר, רבותי, הנושא יותר מדי חשוב מכדי

שניתן לו איזשהם היבטים פוליטיים. משום שחיי ילדינו והבטיחות שלהם הוא דבר

שהוא מעבר לעניין פוליטי.

אני מציע שהואיל והדובר הראשי של האנשים

הנכבדים, והוא אדם נכבד כשלעצמו ומותר לו להזדהות פוליטית עם מי שהוא רוצה,

אם כך הדבר היה, אני מציע שאנחנו נפסיק את הישיבה בשלב זה ואנחנו נקיים אותה

ביום 12 לחודש נובמבר, בשעה שאדוני יקבע אותה, בניחותא ובמשובה ונחת ובמלוא

התקיפות בנושאים שצריכים לדון בהם. נדון בנושא הזה ואז נדע שאנחנו משוחררים

מכל בעיה אחרת. יכולים הדוברים הנכבדים לבוא ולרוץ ולהיות מועמדים או להיות

תומכים או להצהיר הצהרות פוליטיות. ברגע שיש מראית עין שחלילה יש כאן

התרסות שכוונתן לפגוע בבחירות דמוקרטיות תקינות, לא אנחנו ניתן להם את הבמה.

תודה רבה אדוני היו"ר.

היו"י עמנואל זיסמו; אני נותן עכשיו את רשות הדיבור לח"כ זאב בוים.

אני מבקש מכם להתאזר בסבלנות. בבקשה, ח"כ זאב

בוים.



זאב בוים; אני רוצה להגיד משהו, לחזק את הדברים, אס בכלל

יש צורך לחזק, אז אני אומר בהמשך לדברים שאמר

ח"כ ראובן ריבלין. אי אפשר להתעלם מהעובדה שהמערכת המוניציפלית

במדינת-ישראל בכלל ובבאר-שבע בפרט נמצאת ערב בחירות מוניציפליות. גם נושא

שהוא לחלוטין חוצה עניין פוליטי, גם נושא לחלוטין שהוא כמו העניין הזה שעולה

עכשיו, בעיתוי מסויים כמו העיתוי הזה עלול לקבל משמעויות פוליטיות. אם עוד

בנוסף לזה, באופן לגיטימי, כפי שאמר ח"כ ראובן ריבלין, כולנו אזרחים במדינה ואף

אחד לא חף מאיזשהי הזדהות פוליטית. על זה אין לנו כמובן שום טענה. יכולה להיות

טענה של מר יוסי בננו. לי אין שום טענה שאתה מחזיק בעמדה פוליטית כזו או אחרת

או יש לך "פייבוריט" מועמד כזה או אחר. זה בסדר גמור. אלא מה? גם לך לא צריך

להיות אינטרס ולהורים לא צריך להיות אינטרס שעניין כל כך מרכזי וחיוני כמו

העניין של נושא הבטיחות במוסדות חינוך, כמו הדאגה לילדים שלנו, ישתרבב וייפול

לתוך הקלחת הפוליטית הנוכחית עכשיו.

לכן, יש טעם למה שמציע ח"כ ראובן ריבלין, שאנחנו

נקיים ישיבה יום אחד אחרי הבחירות על הנושא הזה. כדי למנוע גם איזשהו שמץ של

מראית עין שהדברים האלה משורבבים. לא סתם היתה פה סערת רגשות, כי העיתוי

יוצר את המצב הזה. אם באמת, ואני בטוח שזה ככה, דאגת הילדים ודאגת ההורים

לילדיהם ודאגת כל האנשים פה על מערכת החינוך לנגד עינינו, אז בואו נקבל את

ההצעה הזאת. אני לא חושב שיקרה משהו. לא יקרה שום דבר. יש פה ויכוח עכשיו על

ההיקף של הפעולות שנעשו, על טיבן וכדומה, על מה שיש ועל מה שחסר. אני לא חושב

שיקרה משהו אם אנחנו נקיים את הדיון הזה ב-11 או ב-13 בנובמבר. אפשר להתחייב

ולפנות את סדר היום כדי להכנס לזה. הוא חשוב. אבל דווקא משום חשיבותו צריך

לנטרל.

היו"ר עמנואל זיסמו; אנחנו צריכים קודם לפתור בעיה של חברי הוועדה.

חברי הוועדה, ח"כ ראובן ריבלין, ח"כ זאב בוים, ח"כ

אליהו גבאי ואני.

אליהו גבאי; אני חושב שההצעה שהציעו ח"כ ראובן ריבלין וח"כ

זאב בוים היא הגיונית ביותר. אסור שיהיה כאן

עירוב פוליטיקה ערב בחירות. נושא החינוך יקר לכולנו. אני שמח שיו"ר הוועדה

מנווט את זה בצורה נפלאה, העבודה שהוא משקיע בעניין הזה שלכם מאז פתיחת

שנת הלימודים בנושא הבטיחות, היא גדולה. כל הכבוד לו. אסור כאן לערבב עניינים

שקשורים למערכת פוליטית מקומית. אנחנו רוצים את טובת הילדים, את טובת

המערכת. בואו ננטרל את זה. נקיים את הישיבה יום אחרי הבחירות ונדון בצורה

שקולת דעת. הלא לפי הדו"חות האלה עיריית באר-שבע השקיעה ועשתה. אם זה 36

שערים, אם זה 34 שערים ואם זה 4,000 מטר, מטר יותר, מטר פחות, לא חולקים

שהיא עשתה. על השאלה מה הטיב ומה הכמות אפשר לדון אחר כך. אסור שיהיה הון

פוליטי על גבם של הילדים.

ישראל משת; אני מדבר על הוכחות.

קריאת; פיקוח נפש דוחה בחירות! אני שואל: פיקוח נפש

דוחה בחירות? על מה אתם מדברים? אני המום

כשאני שומע את זה.

קריאת; מישהו מפריע לעיריה לעשות!

היו"ר עמנואל זיסמו; אני לא מסכים לזה. הוא אמר את דעתו. זכותו

להביע את דעתו.



אליהו גבאי; העירית עושה כמיטב יכולתה. הדו"ח מצביע על

יכולתה. אז אס אתה תגיד, היא תעשה יותר או פחותי

היו"ר עמנואל זיסמו; יש לנו כמה דברים. א) עובדה היא שסגן ראש

העיריה ונציגים בכירים של העיריה נמצאים כאן. אף

אחד לא ביקש ממני לא לקיים את הישיבה.

ב) אני חוזר ואומר, היינו בשיחה שגם ישראל משה

נכח בה ונציגי ועד הורים היו בבית העיריה. מר בונפילד דוד, שאני מכיר אותו שנים

אמר לי - גם אם זה לפני הבחירות. אני הבעתי היסוס ואמרתי, אולי זה צריך להיות

לאחר הבחירות. אני מדבר על 17 לספטמבר. למעלה מחודש.

ג) זו תמימות לחשוב שהתביעות הן רק כלפי הממשלה

וכלפי משרד החינוך והתרבות. היתה שביתה כזאת גם בנתניה. אני פניתי לוועד

ההורים. מר לחמן שי מודע לזה. בישיבה הזאת שהיתה בנתניה הם נפגשו עם ראש

העיריה, במקרה זו אשה, שעברה גלגולים. היא היתה במפלגת העבודה שנים רבות.

היא עברה לצומת ועכשיו היא בליכוד. זה קרה במשך כמה שבועות. למה אני מזכיר

את נתניה, כי גם זה היה לא מזמן. אני הצעתי את שירותינו הטובים, כשאני מציע את

שירותי, אני מציע את שירותינו הטובים. השביתה הופסקה. היו להם שורה של

תביעות בתחום המוגדר והמסויים שישראל משה העלה. אילו ישראל משה היה מעלה

דרישות רק כלפי משרד החינוך, ויש לו דרישות גם כלפי משרד החינוך, הן גם דרישות

של העיריה, אז הישיבה כן היתה נמשכת? אם מישהו חשב שאני לקבל הצעה לגנות

את ראש עיריית באר-שבע או את הנהלת עיריית באר-שבע, אני לא התכוונתי לעשות

משהו כדי לפגוע בסיכויים שיש למועמד זה או למועמד אחר.

יש משהו מן האמת במה שהוער פה, שאם יש דברים

מסויימים שאנחנו יכולים לקדם, למה לא לקדם אותם? אז נאמרו הדברים. יש גם

עיתונות שרושמת את הדברים. גם אם לא היתה פה עיתונות הדברים היו יוצאים

החוצה. אבל הם הפסיקו את השביתה. יכול להיות שיש סיבות של ממש.

ראונן יינליו; תכתוב ועדת הכנסת אמרה כך וכך. אנחנו צריכים

לעזור לעיתונות!
היו"ר עמנואל זיסמן
אני שמעתי. עובדה היא שאני פניתי לישראל משה.

זה היה בבוקר. הוא אמר לי, בערב ועד ההורים

מתכנס ואני אעשה כדי להפסיק את השביתה. אז אם היו סיבות אחרות שלא ידועות

לי, שמעתי מה רמז יוסי, אולי יש סיבות אחרות. אבל מאד לא הייתי רוצה שני
דברים
א) אם נפסיק את הישיבה מיד, שזה יביא לחידוש השביתה.

ב) עוד יותר חמור בעיני מה שהעירו פה, שאולי יש

דברים מסויימים שאנחנו הולכים לתקן אותם. אני חשבתי שרוב הדברים מופנים גם

למר בן ציון דל. כי כשיש פה מכתב חתום שגם ראש העיר חתום על 46 מיליון, זה

סימן שיש גם דברים.

יאונו ייבליו! זו סכנת נפשות שמנכ"ל משרד החינוך צריך לטפל

בה. חובתו לעשות את זה כל רגע.
היו"ר עמנואל זיסמן
ד"ר איציק תומר, שהוא המנהל המחוזי של משרד

החינוך, אמר לי שהוא זוכה לדעת כולם להערכה

וכבוד, כבר נפגשנו אתו בנושא הבדואים וגם בנושאים אחרים, הוא אמר לי לפני



הישיבה - עמנואל, אי אפשר להשיג את 46 המיליון בבת-אחת. צריך יהיה להגשים את

זה בתבונה ובשכל. לכן, אני פונה אליכם בבקשה. אף אחד לא התכוון פה לקבל

החלטות שיש בהן כדי לפגוע במאמצים אלה או אחרים. זאת לא היתה כוונתי. אני לא

מאמין שלמישהו אחר היה. אם היה להם, לא היינו זוכים לזה. גם אם אתם לא

הייתם באים לישיבה. כי זו ישיבה מיוחדת. יכולתם לא להיות כאן ולהגיד, זו ישיבה

מיוחדת שלא נקבעה מראש, לא היה בסדר היום. לא התכוונתי לזה. לכן, אני מבקש

ממך לתקן את ההצעה לסדר שלך ברוח כזו שאולי נמצא. אני פונה עכשיו למר בן ציון

דל ולד"ר תומר איציק, נציגי משרד החינוך. אני פונה גם למר בננו יוסי. אני מבקש,

אם יש משהו עד ה-12 בנובמבר, שזה פיקוח נפש, כפי שנאמר כאן.

יוסי בננו; בכדי שהוא יתקן את ההצעה, ואני בעד שהוא יתקן

את ההצעה, אני מבקש להגיד משפט. אני יצאתי מתוך

הנחה והצוות שלנו מעיריית באר-שבע יצא מתוך הנחה שאנחנו באים לפה לדיון

באמת ממצה ולדיון כזה חשוב, בכדי שבשורה התחתונה, בעיית הבעיות זה כסף. אני

ציפיתי לבוא לפה היום ושוועד ההורים יעזור לנו ללחוץ על משרד החינוך דרך ועדת

החינוך להוציא את 46 מיליון השקל, מצדי, בשלבים או איך שאתה רוצה. לבוא לפה

ולא לומר את האמת זה כואב. ולא מעניין אותי אם אני אהיה סגן ראש עיר או לא

אהיה סגן ראש עיר. זה קטן עלי. אני אומר לך, זה לא מעניין אותי בכלל.

יאונו יינליו; אותי זה מעניין.

יוסי בננו; אולי אחרים שנמצאים במחנה אחר כל כך רוצים

להיות שהם כבר השתגעו. אני לא משתגע. לבוא ולומר

שמהיום שקרס הגג עיריית באר-שבע השקיעה מכספה קרוב ל-22 מיליון שקל בנושא

מוסדות החינוך. יושב פה עו"ד משה דנוך שהיה פעם באגף החינוך ויחזק את מה

שאמרתי. אז הלכתם באותו יום לסיור בבית ספר "צאלים" ובעוד בית ספר,

שבית-הספר הזה היה בכלל סגור בשנה שעברה, או שהיתה אלטרנטיבה לבית-ספר

אחר בגלל שלא נבנתה חטיבת הביניים. אני לא רוצה לספר היסטוריה למה ולמה. אני

רוצה לומר לך, מאז שהייתם שמה בית-הספר שופץ ונעשה גינון, כל מה שאתם רוצים.

זה לא קשור. אבל לפחות לא לבוא ולומר לוועדת החינוך שעיריית באר-שבע היא

קלוקלת. זה הרי לא מעניין אתכם, את ועדת החינוך, אם עיריית באר-שבע היא

קלוקלת. זה מעניין את תושבי באר-שבע שב-10 לנובמבר צריכים להצביע. הם יגידו

את שלהם אם היא קלוקלת או לא קלוקלת. אני הייתי מצפה שתפקיד ועדת החינוך

יהיה ללחוץ על משרד החינוך שמקשה עלינו את החיים באי העברת תקציבים. אני

רוצה לומר פה, גם אם יכעס עלי השר והמנכ"ל שאני מאד מכבד, אני אומר את זה פה

בשולחן - מהיום שהיתה הבחירה לרב הראשי בבאר-שבע יש לנו התנכלות ממשרד

החינוך. נקודה. זה מה שרציתי להגיד וזה מה שאני מבקש מוועדת החינוך.

קריאה; שוב פוליטיקה. כל מה שלא טוב לכם זה פוליטיקה?
יוסי בננו
אני פוליטיקאי. מותר לי לדבר פוליטיקה.

ישראל משה; יוסי ידידי, למרות שאנחנו מתווכחים אנחנו ידידים.

יוסי בגני; אנחנו חברים.

ישראל משה; אני חוזר בי מהמלה קלוקלת. זה בהסח הדעת. אני

חוזר בי מהמלה קלוקלת. אין לי בעיה. אני גם אמרתי

מראש, רבותי, יש לנו מכתב משותף לראש העיר ולי. יש יותר מזה. יש עוד מסמך

שאני אחלק לכם. מכתב שלי לראש העיר מה-10 לספטמבר שישבנו בישיבה משותפת.

אמרתי לו - תשמע אדוני ראש העיר. אנחנו הולכים ומתקרבים לבחירות. והיה ועד



ה-15 לאוקטובר העניינים לא יסתדרו, אתה הרי תבוא ותאשים אותנו בהשבתה

פוליטית. אמר לי - אל תדאג. הוא ישב בפורום המלא של הוועד. יש פה אנשים

שיכולים להעיד. אל תדאג. עד ה-15 לאוקטובר הכל יהיה תקין. אמרתי לו - אדוני

ראש העיר, אני כותב בסעיף ישראל משה: "במידה ונאלץ לנקוט אמצעים לאחר

התאריד לא נואשם בהשבתה ובמעורבות פוליטית".

עכשיו אני רוצה ללמד אתכם קצת פוליטיקה. בעיקר

את ידידי יוסי. גם אני מכיר פוליטיקאים. אני לא פוליטיקאי. אני גם מכיר

פוליטיקאים. כמה אנשים מהצד שלי הפוליטי יושבים פה בחדר הזה? נראה לך, יוסי,

שאני לא יכולתי להביא לפה חברי כנסת! אני לא מכיר אותם!

יוסי נננו; אני לא ביקשתי שיבואו.

ישראל משה; עובדה אבל שהם נמצאים פה. חברי כנסת שלי גם

יכלו לשבת פה אילו הייתי אומר להם מלה אחת.
יוסי בננו
חבל שלא הבאת אותם.

ישראל משה; אני לא אמרתי יוסי, ואתה יודע טוב מאד שאני לא

מעורב פוליטית. אני לא תומך במחנה שלך. זה ידוע

לכולם. אבל אני לא מעורב פוליטית. הדעות שלי האישיות הן שלי אישיות. הן לא

משפיעות על ההחלטות שלנו בוועד ההורים העירוני. זה מה שאני רוצה שייכתב בדיון.

יש על זה הרבה הוכחות, רבותי. הפוליטיקה בצד.

יגאל גולדשטיין; מלה אחת. אני רוצה להציע. אני אמנם לא חבר

כנסת, אבל אפשר להפסיק את הדיון הזה. אני רק

מבקש, אם ועדת החינוך של הכנסת יכולה לשלוח מחר או מחרתיים ועדת בדיקה

בלתי תלויה למוסדות החינוך בבאר-שבע, והיה ויתגלה שיש בעיות ושזה גובל בפיקוח

נפש, מה יקרה אז אדון בננו!

יוסי נננו; ביחד נשבית.

יגאל גולדשטיין; תוציא תמונות. יש לנו פה תמונות. יש לנו שיעורים.

יש לנו הכל. רבותי, הכי נוח לאנשים שבמצב קשה

לבוא ולומר פוליטיקה. יש לנו את האמת שלנו.

היו"ר עמנואל זיסמו; אני מבקש לתת למנכ"ל משרד החינוך להגיד את

דברו.

יאונו יינלין; אדוני היו"ר, שלא תהיה שום אי הבנה. אם יש

איזשהו בית-ספר שיש לגביו איזשהו ספק, שיש בו

פיקוח נפש, מיד האחראים במשרד החינוך צריכים לסגור אותו. היום. עכשיו.

ישראל משה; ח"כ ריבלין, ביקשתי דבר אחד פשוט. ביקשתי דו"ח

לכל בית-ספר. זה מה שביקשתי.

היו"ר עמנואל זיסמו; אני מאד מודה לך על ההערה שלך. אני בטוח שגם

ח"כ זאב בוים, אני וגם ח"כ אליהו גבאי כמובן. אני

מבקש לתת למנכ"ל משרד החינוך, מר בן ציון דל להגיד את דברו. אני רוצה לשמוע

את משרד החינוך והתרבות. כשאתה מדבר על מינוי, האחריות היא על משרד החינוך.



יגאל גולדשטיין; תקרא טוב ח"כ זאב בוים את המשמעויות. פה

חותמים אנשים.

בו צייו דל; ברשות היו"ר אני מבקש לומר קודם כל שלושה

דברים לא חשובים ואחרי זה דבר אחד יותר לעניין.

הדברים הפחות חשובים, אני רוצה לחזור על מה שאמרתי לסגן ראש העיר. עם כל

הכאב והצער, לפעמים אנחנו עצמנו כולנו מתלהמים על איזשהו דבר, אולי בצדק,

אבל ההתלהמות היא התלהמות. הגג באסון הנוראי שקרס בבאר-שבע לא היה בגלל

שלא תיקנו אותו. אנחנו צריכים לזכור, עם כל הכאב. בגלל שנעשו שיפוצים ותיקונים

בצורה מוצלחת, לא מוצלחת, זה כבר סיפור אחר שמישהו צריך לבדוק, אבל לא בגלל

שלא עשו שום דבר. צריך לזכור את זה. זה לא נותן תשובה לשום דבר. אבל את

העובדות צריך לדעת.

דבר שני, הערה ליו"ר. גם אם זה 46 מיליון שקל,

כולנו, כולל ההורים, בלי יוצא מן הכלל, יודעים שאתה לא יכול ביום אחד לתקן את

הכל. יש לנו איזשהן מגבלות. משהו ברוח טובה, עם כל החברות בינינו, הרב

בבאר-שבע נבחר לפני שבועיים.

יוסי בננו; לא. ב-1 לספטמבר.

בו ציוו דל; ב-1 לספטמבר. זאת אומרת שעד אז היה הכל בסדר.

יוסי בננו; עשר היה. מאה אחוז. היה מעל ומעבר. 1200/0. מהיום

שנבחר. אני מרגיש כך, תקן אותי אם אני טועה.

בו ציוו דל; איך אפשרי סגרנו את הכיתות, לא לומדים. אבל

אמרתי, זה לא חשוב. אלה היו שלושת הדברים הלא

חשובים. עכשיו לדברים היותר רציניים. אני רוצה למסור כאן נתונים מה עשה משרד

החינוך ובצדק בעיר באר-שבע. יש לי כאן את שלוש השנים האחרונות. בסך הכל

מדובר כאן ב-157 כיתות חדשות. נכון, ניתנה עדיפות לבאר-שבע בגלל התהליך של

ביצוע הרפורמה. צריך לומר את כל האמת. לו לא היתה הכניסה לרפורמה לא היו

מקבלים היקף כזה של בניה חדשה. התוצאה היא - 157 כיתות בשלוש השנים

האחרונות. זו מנה מכובדת ביותר. באופן יחסי, אינני יודע אם יש עוד עיר אחת בארץ

שקיבלה היקף כזה.

ישראל משה; אין גם עיר בארץ שקיבלה 40,000 תושבים בשלוש

שנים. גם את זה תציין. 157 כיתות זה לא בגלל

הרפורמה נתת. אני מבקש לדייק. אם אתה רוצה לדייק, תדייק עד הסוף. העיר

באר-שבע קיבלה 40,000 תושבים בשלוש שנים.

בו ציוו דל; חברי, ישראל, אם הבנת את העניין, הרי לא לזכותי

אמרתי את זה כשאמרתי בגלל ביצוע הרפורמה. אבל

לא רציתי להתעלם. כאילו, ביצוע הרפורמה דחף אותנו גם לזה. כל הארץ גדלה. כל

הישובים בארץ גדלו.

ישראל משה; לא כמו באר-שבע.

בו ציוו דל; אבל צריך לזכור, 157 כיתות, רבותי, זה משהו בכל

זאת. אי אפשר לומר שזה שום דבר. יתרה מזאת.

בשנת הלימודים הבאה, אני אומר מתוכנן, מכיוון שהתקציב באופן רשמי עוד לא

אושר בכנסת. מתוכננת מנה נוספת, כך שיצא מצב כזה שבארבע שנים כ-200 כיתות



לימוד יבנו בעיר באר-שבע. אני מציע שכולנו, עס כל מה שחסר. נניח שחסר פי שניים,

פי שלושה, אבל אי אפשר לזלזל בכמות כזו של כיתות.

דבר נוסף, כל מה שאמרתי זה מעבר בערך לשלוש

השנים האחרונות, קרוב ל-40 מיליון שקל בחידוש מבנים, שיפוצים, תשתיות וכל מה

שכרוך בזה.

ישראל משה; 40 מיליון בשלוש שנים?

גו ציוו דל; כן. מעבר לזה, עכשיו אנחנו עומדים לקבל עוד ב-98'

בפניה בוועדת הכספים כ-30 מיליון שקל לשיפוצים

בכל הארץ, כמענק מיוחד בגלל התהודה הציבורית והמודעות לנושא של הבטיחות

הצלחנו לקבל עוד 30 מיליון שקל. מתוך ה-30 הללו עיריית באר-שבע אמורה לקבל 4

מיליון.

הנקודה הרביעית שרציתי לומר - במשרד החינוך

בקופה מונחים עוד 10 מיליון שקל לטובת עיריית באר-שבע שעדיין לא הוצאו. אני

מדבר על שנת 1998.

ישראל משת; למה לא הוצאו?
בן ציון דל
הקבלות לא הוגשו. אינני יודע. אתה שואל אותי על

דברים טכניים. אני מדבר אתך על מספרים ועל

עובדות. אני חושב שמה שאני הצגתי כאן בתוספת להערה החשובה ביותר של היו"ר,

אתה לא יכול את הכל.

היו"ר עמנואל זיסמו; אבל אתה יכול להגיד לנו - מתוך 46 המיליון הרי יש

מטרות שונות, צרכים שונים - מה משרד החינוך יכול

לעשות כדחוף ביותר? יש גם דחוף ביותר.

בן ציוו דל; כן. אז אני אומר כך.- עוד ב-98' קיימים 4 מיליון

שקל. דבר שני, אני לא יודע אם מותר להציג את זה

בצורה כזו. כי אם אתה בא ובונה השאלה אם אתה צריך לשפץ. השאלה במקום מה

זה בא. כלומר, האכלוס הוא אחר. זה כבר לא או זה או זה.

יוסי נננו; אדוני המנכ''ל, מאחר וידידי ישראל הדגיש ואמר

שלעיר באר שבע הגיעו כ-60 אלף עולים חדשים, ולא

רק עולים חדשים, באו גם מהמרכז צעירים וכדומה בגלל מקומות תעסוקה. מה

שקרה בעיר הזו בשנים האחרונות, אני באמת מודה למשרד החינוך שבאמת נתן כחצי

מיליארד שקל בסך הכל בחמש השנים האחרונות. אבל זה גרם לפער העצום בין הישן

לחדש. העיר באר-שבע זו עיר שנבנתה בשנות ה-50. זאת אומרת, היא עיר שנבנתה

מלכתחילה בשנות ה-50. אני למדתי בגן טיפת חלב שדובר בו, אני למדתי בשנת

1958-1960. כבר אז הגן לא היה תקני, בשנת 1960. אז אני מדבר אתך היום כשאנחנו

נמצאים 40 שנה יותר מאוחר.

מה שאני מבקש מכבוד המנכ"ל, מהוועדה הזו וגם

מהמנכ"ל, הדרישה הזו של 46 מיליון שקלים היא לא דרישה שיצאה סתם ככה,

מישהו החליט. זו דרישה שלאחר שישבנו יחד עם ההורים וביחד עם מחלקת ההנדסה

אצלנו, יחד עם אלה שקובעים בדבר, ובדקנו את מה שאנחנו צריכים לעשות לטווח

הקרוב, לטווח הקרוב מאד מאד. כי כשמדברים פה על בית-ספר "נתיבות יורם" שהיה



פעם "יסודות", זה בית-ספר בן 50 שנה. לא "יסודות" סליחה. היה "נתיבות". הוסיפו

לו את "יורם". היה רק "נתיבות". שם למד מהנדס העיר של היום.

ישראל משה; גם אני למדתי. אני בן 40. למדתי שם.

יוסי בננו; אתה היית בבית הספר הזה. אז כמה שנכניס וכמה

שנשפץ וכמה שנשפר וכמה שנשקיע והשקענו, והם

יודעים שהשקענו, והשקענו. אני לא מספר סיפורים הושקעו כספים. אבל אי אפשר

להשקיע כסף במצב של בית-ספר שכמה שתשקיע לא יעזור. אולי אם משרד החינוך

היה קובע שצריך להרוס את בית-הספר הזה ולבנות אותו מחדש אז היינו מרגיעים

את הרוחות.

קריאה; זה היה גם זול יותר.

יוסי נגנו; לא רק לגבי בית הספר הזה. לגבי כמה בתי ספר.

"צאלים", היום לקחנו את זה כאלטרנטיבה לחטיבת

הביניים ב"מקיף ז'". אם משרד החינוך, ואני מכבד את משרד החינוך, אני בסך הכל

שנה בתפקיד, אם משרד החינוך היה מעביר לנו תקציבים של חטיבת הביניים של

"מקיף ז'" בחודש ינואר 1998 אז היום לא היינו צריכים לאכלס ב"צאלים" תלמידים.

היינו מאכלסים אותם בחטיבה החדשה. רצינו לא לפתוח את החטיבה. אבל מה

לעשות? באים אנשי משרד החינוך ואומרים לנו בצורה מפורשת, לאחר שאנחנו כינסנו

את ההורים וביחד החלטנו כן לפתוח את החטיבה, ופה היתה טעות. לדעתי שגינו פה

ביחד. אני לא מאשים את ההורים. מאשים את כולנו, גם את עצמי, שנתתי להם את

הכדור למגרד שלהם. יכול להיות שלא היינו פותחים את החטיבה וזה היה עדיף. אבל

אחרי שהחלטנו לפתוח את החטיבה ואחרי שלושה שבועות אמרנו לא פותחים אז

היתה טענה של מנהל משרד החינוך, ובצדק. יושבים פה אנשי נציגות ההורים ואמרו -

אם אתם לא תפתחו את החטיבה אנחנו נתבע אתכם אישית. כי המורים האלה כבר

שוריינו ושובצו לבית הספר לחטיבה.

לכן, אני חוזר לתחילת דברי ואני אומר - אדוני

המנכ"ל, משרד החינוך שעושה המון, אני לא רוצח לבוא ולנגח, עושה המון ועשה

המון בשנה האחרונה. אני שוב אומר. עד 1 לספטמבר המון. לא לפרוטוקול מה

שאמרתי. אבל אם משרד החינוך יקדים לנו תקציבים שמגיעים לנו בזכות, לא בחסד.

בזכות העיר באר-שבע מגיעים לנו תקציבים. העיר קלטה עליה, מה שאתה רוצה.

בנתה, החלפה, רפורמה, כל הדברים האלה ביחד. מגיע לעיר הזאת באמת, לא כמו

קבצנים בפתח. צריך להכין תכנית עבודה אמיתית בסיוע הוועדה הזאת ולהגיד,

בחודש זה תקבלו כך וכך, בחודש זה תקבלו כך וכך. לא נצטרך כל יום שני וחמישי

לעלות למר אודי כתריאלי ולאחרים להתחנן ולבכות. אי אפשר ככה לתפקד. רבותי,

אני אומר לכם את האמת, אנחנו רצינו לשנות תיזה. יגידו לך פה ההורים. אמרנו,

מספיק לדבר על הבינוי. הגיע הזמן שנתחיל לדבר על הנושא החינוכי לימודי. גם

המצאנו שם, חינוכי-לימודי. פדגוגי יש כאלה שלא יודעים להגיד את הד', אומרים ט',

אז זה לא טוב. אז אמרנו חינוכי-לימודי. ישבנו. קבענו ישיבה. מה לעשות שיומיים

לפני זה קרס הגג והכל התמוטט לנו? הלכנו גם לתפיסת עולם אחרת. כי אנחנו

צריכים גם לקדם את הילדים שלנו. נכון שמבנה זה חשוב. נכון שמזגן זה חשוב.

חבריה, אנחנו מתמודדים יומיום. כתבתי במכתב עכשיו, בארבע עיניים. לא רוצה

להגיד מה כתבתי לו.

אני אומר לכם, רבותי, הגיע הזמן שתכינו תוכנית

חומש, תוכנית לשנה, ותגידו לנו ולהורים. ואני אומר, בקטע הזה אני עם ההורים.

אבל אם ישראל ידידי היה מתחיל והיה בא בטענות למשרד החינוך, אז אני הייתי

הולך אתו וגם צועק עליכם. אני מבקש שלא תקחו את זה בצורה לא טובה. כי בסך



הכל אני מביע את רגשותיהם של ההורים. רבותי, אני נפגש עם הורים במשך שנה,

נפגש אתם יותר מאשר אני נפגש עם אשתי וילדי. אני אומר לכם. הם יודעים את זה.

הדלת שלי פתוחה לכולם. גם לגן ילדים וגם לתיכון. גם למורים וגם לפשוט ביותר.

אני מביע פה את רגשותיהם של ההורים. ההורים צודקים. אני אומר את זה - הם

צודקים. רק העיתוי הוא לא נכון. זה מה שאני מנסה להסביר להם. מפני שהעיתוי

הזה יכול לחזור אלינו כבומרנג. לכן, אני מבקש ממך, אדוני המנכ"ל, תן לנו תשובות,

כדי שנחזור הביתה ונגיד להם בבאר-שבע - רבותי, עלינו לכנסת וקיבלנו Xשקלים

לטובת המבנים בבאר-שבע.

יגאל גולדשטיין; רבותי, זה לא סוד - שורש הרע זה תמיד כסף.

כשמדובר בכסף, זה משרד החינוך. אז אדוני המנכ"ל,

זה שאתה השקעת מיליארד שקל בבאר-שבע זה לא אומר שמאות ילדים לומדים-

בו ציוו דל; לא אני. משרד החינוך.

יגאל גולדשטיין; סליחה. משרד החינוך השקיע בבאר-שבע כסף. זה לא

אומר שמאות ילדים לומדים במקלטים שמשרד

הבריאות סגר אותם. זה לא אומר שאנחנו דוחסים ילדים לתוך אוטובוסים והופכים

את האוטובוסים שלנו לגני חיות. זה לא אומר שבבאר-שבע ילדים וכנראה גם ביתר

המקומות בארץ לומדים בתת-תנאים. כשאתה יושב פה ומדבר על המספרים האלה זה

הכל טוב ויפה. זה בדיוק כמו עם מחוסרי העבודה. על מחוסרי העבודה פה מסביב

לשולחן זה כיף לדבר. אני רוצה לראות אותנו מהעבר השני של המתרס. אני רוצה

שיהיה ברור שהילדים בבאר-שבע מתחילים להתמרד. שיהיה ברור. אני מדבר ומזכיר

את המלה מרד. ילדים בבאר-שבע מתלוננים על זה שהם לומדים בתת-תנאים. אני

מדבר על חדרי שירותים ואני מדבר על עשרים ואחד אלף דברים אחרים שקשורים

בתנאים של תלמידים.

משרד החינוך, עם כל הכבוד לכל מה שהוא עשה, זה

לא אומר שאם לילד שלו יש כבר כיתה הילד שלי עדיין צריך לעבור שמונה פעמים

ביום מכיתה לכיתה. זה לא הולך. אם למשרד החינוך אין אפשרות, תסגרו את העיר

באר-שבע. תסגרו בתי ספר. תשלחו ילדים לקפריסין ללמוד. אנחנו לא נסכים ואנחנו

לא ניתן שהמצב הזה ימשך. כמו שאנחנו דורשים מעיריית באר-שבע אנחנו דורשים

ממשרד החינוך. אם אתם רוצים הצגה כלל ארצית תהיה הצגה כלל ארצית. אבל פעם

אחת ולתמיד מדינת-ישראל תבין שהדבר החשוב ביותר במדינה הזאת זה החינוך.

אנחנו מלמדים את הילדים שלנו להיות חיות. אנחנו מלמדים את הילדים שלנו

להתפשר על דברים קטנים ועל בינוניים. אנחנו מלמדים את הילדים שלנו שרק בכוח

אפשר להשיג דברים.

היו"ר עמנואל זיסמן; אני מבקש לסיים. אני חושב שהדברים קצת

מוגזמים.

יוסי גולדשטיין; רבותי, עם כל הכבוד, אנחנו מוכנים שעיריית

באר-שבע תבוא ותאמר לדברים האלה והאלה אין לנו

כסף לעמוד. אל תפברקו לנו ואת תתנו לנו אישורים על בתי ספר. יו"ר הוועדה היה

בבית-ספר "נתיבות יורם". המנהלת התחננה לפניו ואלינו, אל תשביתו לי את

בית-הספר שלי לבד. אם תשביתו את כל העיר, בחפץ לב אנחנו מוכנים לשבות. לבד

אני לא רוצה לשבות. אז זו התשובה שלי לכך שאתם אומרים תשביתו את המוסדות

שלא בסדר. ישנם כאלה עשרות. אז אנחנו נשבית חצי עיר כן, חצי עיר לאי הוא שמע

לבד את הטענות האלה. הוצאתם אישור. תעמדו אחריו, שזה יהיה אמת. תודה.



יצחק מימון; ח"כ ראובן ריבלין ציין מקודם שכל בית-ספר שיש בו

אי סדרים בטיחותיים מסוכנים לא לתת לילדים

להכנס לשם. אם אנחנו נעבור על בתי הספר בבאר-שבע ואני עברתי על בתי הספר, כי

אני הממונה על הבטיחות, נצטרך לסגור את כל בתי הספר. מה נעשה עם התלמידים?

זח לא בית-ספר אחד, לא שניים, לא שלושה. זה מפגע. אני יכול להראות לכם

צילומים. איך אנחנו פותרים את הבעיה? יש בתי ספר שקבלנים התחילו לעבוד והם

מבקשים כסף. צריך כסף כדי לסיים. הילדים מסתובבים שם באתר הבניה. זה לא

פחות מסוכן.

יש לי שאלה אחרת, שהעלה בפנינו חבר ממועצת

התלמידים בבאר-שבע. נקבע שבחינות הבגרות יהיו בשעות הצהריים. שעות הצהריים

בבאר-שבע זה לא כמו שעות הצהריים בירושלים. בבאר-שבע אין מזגנים. הילדים

האלה יושבים בשתיים וחצי וצריכים להבחן בחינות בגרות. מכניסים אותם לתוך

אולם. חם להם. הם לא מסוגלים להתרכז. אחר כך הם אומרים, הממוצע באיזור

הדרום נמוך. התלמידים מתלוננים שהם לא מסוגלים להבחן. אחרי השעה הראשונה

כבר חם לנו, אנחנו לא מסוגלים להתרכז, אין מזגנים. יושבים פה בירושלים

ומחליטים שהבחינות יהיו בשעה שתיים וחצי, בשעה אחת. בפירוש הוא אומר - אנחנו

לא מסוגלים להבחן. חם לנו. מה עושים עם זה?

היו"ר עמנואל זיסמן; הערה מעניינת ונכונה. תודה.

בו ציוו דל; קודם כל בקשר להריסת מבנים שלא משתלם בכלל

לתקן אותם. העניין הוא כאן קודם כל, ישנם איזשהם

כללי עבודה. ישנו גוף בטכניון שהוא המוסמך כדי לבוא ולומר המבנה הזה הוא פסול,

הוא הולך להריסה. אוטומטית, ללא כל ויכוח, אם יש חוות דעת כזו אין שום ויכוח.

אנחנו הולכים מיד לתקציבי בניה. זה קודם כל ברמה העקרונית. לא העקרונית.

המעשית. יש בעיה עם זה?

יצחק מימוו; לא. העברנו לכם את הדו"ח מהטכניון מהם המבנים

הפסולים.

יוסי בננו; יש עשרות כיתות שנפסלו והן סגורות. עדיין אין

תוכנית. אני לא ראיתי תוכנית.

ראובו ריבליו; אבל הן סגורות.

יוסי בננו; הן סגורות.

בו ציוו דל; מה שחשוב בעצם מה אנחנו עושים מחר בבוקר.

יוסי בננו; כן. היום. לא מחר.

בו ציוו דל; אני מבקש לסכם. ב-1999 אמורים, לא באופן

מוחלט, שוב, כי פורמלית התקציב עוד לא אושר,

אמורים להבנות כ-50 כיתות חדשות בעיר באר-שבע. שניים - לפי כל הסיכומים

שנמצאים כאן אצלי, אמור משרד החינוך והתרבות לתקצב את סוף 1998.

ראובו ריבליו; 50 הכיתות זה להכניס כיתות ישנות?

בו ציוו דל; לא. חדשות.



ישראל משה; וזה מספיק אדוני סגן ראש העיר, 50 כיתות?

יוסי בננו; מה פתאס מספיק? יש לך רק 100 מקלטים.

בן ציוו דל; למה אתה צריך אותו? אני אומר לך שזה לא מספיק.

אתה מתאר לך שאני אומר שזה מספיק? אני הייתי

רוצה להחליף את כל הכיתות שנבנו עד שנת 1980. ב-1989, ברגע שוועדת הכספים

אמורה בשבוע הבא אני מקווה לאשר, מיד ארבעה מיליון שקל. 10 מיליון שקל

נוספים נמצאים בקופת משרד החינוך והתרבות ברשות עיריית באר-שבע. שלוש, דבר

אחרון, אני מעריך, אני אומר באותה זהירות כפי שאמרתי בקשר לכיתות, שבשנת

הלימודים תקציב 1999 יהיו עוד 10 מיליון שקל בערך, בזהירות אני אומר, לצורך

חידוש מבנים, שיפוצים, תשתיות וכל מה שכרוך בכך.

יאונו ייבליו; 10 מיליון ש"ח ב-1999 יש להם הרשאה להתחייב

כבר?

בו ציוו דל; עדיין לא. על 14 מיליון ש"ח כן. ארבעה מיליון שקל

יאושרו עוד ב-1989.

קריאה; אני חושב שיש פה אי הבנה.

קריאה; 10 מיליון שקל חלקם מצויים במשרד ועוד לא נראים

במחשב לפי הדיווח האחרון. הכסף עוד לא עבר.

היו"ר עמנואל זיסמו; אני מבקש להקשיב. אנחנו רוצים לברר את העניין

הזה. בבקשה.

בו צייו דל; כ-10 מיליון ש"ח שוכבים בקופת משרד החינוך

שמיועדים להיות לקופת עיריית באר-שבע. לדוגמא,

עיריית באר-שבע קיבלה חמישה מיליון שקל למיזוג אוויר בשנת 1996. עד היום היא

לקחה רק שלושה מיליון שקלים.

קריאה; אחר כך הוא אומר למה אנחנו תוקפים את העיריה.

חמישה מיליון עבור מיזוג אוויר. אחר כך הם אומרים

שתוקפים אותם פוליטית.

היו"ר עמנואל זיסמו; יוסי, תראה מה אומרים. אומרים שב-1996 אישרו

חמישה מיליון.

יוסי בננו; ב-1996 חבר שלו היה סגן ראש עיר. (קריאות

ביניים.)

ישראל משה; מה זה משנה חבר שלי? ומול החבר שלי לא עשיתי

שביתות? נו, אז מה? מה זה חבר שלי? באמת!

יוסי בננו; עשית שביתות. אני רק מזכיר.

היו"ר עמנואל זיסמו; יוסי, נאמר פה שיש חמישה מיליון שאושרו בשנת

1996. מתוך זה נמסרו שלושה מיליון ש"ח. יש לך שני

מיליון ש"ח למיזוג אוויר. אתה יודע את זה? זה א'.



יוסי בגנו; כן. אנחנו יודעים הכל. הזמנו 120 מזגנים. היום

המזגנים הראשונים הגיעו.

היו"ר עמנואל זיסמו; ב) אני יוצא מנקודת הנחה שארבעה מיליון האלה

יאושרו. ולא, אנחנו נדאג שהם יאושרו. ג) יש עשרה

מיליון.

יוסי בננו; אין. כי כבר ניצלנו את זה.

בן ציוו דל; לא. הוא מדבר על עוד עשרה מיליון ש"ח של 1999.

ראובו ריבלין; אין לו הרשאה. הוא לא יכול על זה לבנות.

בן ציוו דל; אמרתי בזהירות.

היו"ר עמנואל זיסמו; כן. אבל אם הוא הוציא את עשרה מיליון השקלים

ועכשיו הוא יקח אותם, הוא יכול להוציא עוד עשרה

מיליון שקלים. אנחנו לא היינו בעיריה? אנחנו צנחנו מהירח? אני לא הייתי אחראי על

מערכת הכספים של עיריית ירושלים במשך 12 שנה? מה הבעיה? בדיוק כמו שעשרה

המיליון שקלים האלה הוציא אותם, הוא קיבל אותם, אז אני באופן רשמי מוסמך,

תובע מיוסי עכשיו, הוא בתפקיד והוא סגן ראש עיריה, ממונה על החינוך. תגישו את

הקבלות, תעשו את הדברים כדי לקבל את עשרה מיליון השקלים. אסור שהם ישכבו

במשרד החינוך והתרבות. החשב שם עושה הון מזה? תקחו את זה. אם יש לך את

עשרה המיליון אתה יכול להכנס ל"ריזיקו" של עוד עשרה מיליון. זה מה שאני רוצה

להגיד. לכן, יש עשרה מיליון שקלים, לפעולה נוספת של עשרה מיליון שקלים, פלוס

ארבע מיליון שקלים, זה 14 מיליון שקלים. יש עוד שני מיליון בשביל מיזוג האוויר.

זה 16 מיליון שקלים. זה סכום. תוסיפו את עשרה מיליון השקלים שיבואו בשנת 1999

לפי זה, זה 26 מיליון שקלים. אנחנו נחפש דרכים עכשיו בשנת 1999 להקדים את זה.

ראובן ריבליו; תקח את הפרוטוקול הזה שהיו"ר עכשיו דיבר וסיכם

את כל הכספים ותלך עם זה למשרד החינוך.

היו"ר עמנואל זיסמו; אתה מבין, משה? אם הוא חייב לו, הוא יכול להכנס

ולקחת. ככה זה הולך. זה מקובל עליך יוסי?

יוסי בננו; ודאי. זה יותר טוב מכלום. יש לי הערה לגבי

הכיתות. כי אנחנו הגשנו בקשה ל-200 כיתות.

בו ציוו דל; אם חלילה אותם עשרה מיליון שקלים לא מוצאים

עד סוף שנת הכספים-

ראובו ייבליו; חבל. אתה מאבד אותם.

בו ציוו דל; לא. הם עוברים לעודפים 1999. ביום הראשון שאתה

יכול להתחיל להוציא את העודפים של 1988 ב-1989

מינימום חצי שנה. כלומר, רק ביולי. תזכור את מה שקורה. כלומר, שלא יבואו אלי

בפברואר, תשמע, איפה עשרה מיליון השקלים שאמרת. אז אתה צריך לחכות חצי

שנה.

היו"ר עמנואל זיסמו; יוסי, אתם צריכים להתחייב להוציא את זה. אתם

חייבים להוציא את זה.



יוסי בננו; יש לי תשובה. מחר אנשי הגזברות נמצאים במשרד

בכדי לגמור עם כל העשרה מיליון שקלים. מה שאני

מבקש, אדוני המנכ"ל, אנחנו נמצאים בסוף שנת תקציב. בדרך כלל בסוף שנת תקציב

יש רזרבות שנשארות.

בו ציוו דל; לא בפיתוח.

יאונו ייבליו; אבל נכניס את זה על חשבון.

בו ציוו דל; בפיתוח אין שקל אחד. אגב, זו תופעה רק של השנים

האחרונות.

יוסי בננו; לא בפיתוח. באחזקה של מוסדות חינוך ישי

בו ציוו דל; זה נושא של פיתוח. אין שקל אחד. מסיבה פשוטה.

זה חשוב סתם לדעת להשכלה כללית. בעבר זה לקח

שלוש-ארבע שנים עד שבנית בית-ספר. היום אתה נותן הרשאה בינואר, ב-1 בספטמבר

יש לך 18 כיתות, הבניין עומד.

יוסי בננו; אנחנו בתחילת השנה מאחר ונתקלנו בבעיית בטיחות

בנושא המתקנים בגני הילדים, אנחנו למעשה הורדנו

את כל המתקנים בגני הילדים. זה 350 מתקנים. עכשיו, לרשת את כל גני הילדים

במתקנים זה מיליוני שקלים. בזמנו אנחנו נפגשנו גם אתך וגם עם השר והיתה

הבטחה קבל עם ועולם על הנושא של "מקיף ו", על הנושא של אולם הספורט. עד עצם

היום הזה אין, לא קיבלנו שום סימן חיים לבניה. כשאנחנו בעצמנו הוצאנו מהרזרבות

שלנו שלושה מיליון ש"ח לשיפוץ "מקיף ו". אחרי זה ההורים כועסים עלינו למה

אנחנו מוציאים כסף על חשבון דברים אחרים.

בו ציוו דל; אני אתן לך תשובה טובה. הבוקר דיווחנו לוועדת

החינוך של הכנסת על בניה של 100 אולמות

התעמלות.

היו"ר עמנואל זיסמו; 150 אולמות.

בז ציוו דל; השר אמר ואני מבקש לבדוק בפרוטוקול כך: 100

אולמות התעמלות ועוד 50 אולמות קירוי. כלומר, אם

יש שטחים פתוחים.

היו"ר עמנואל זיסמו; לא. הוא לא אמר את זה בצורה כזאת. זה חשוב.

כמה יהיו בבאר-שבע?

בו ציוו דל; ח"כ ראובן ריבלין, אתה נזכר שאכן כך השר אמר?

קריאה; אצלי כתוב 150 אולמות ספורט.

היו"ר עמנואל זיסמו; נכון. 150 אולמות.

קריאה; הוא אמר 150 אולמות ספורט. כתוב לי פה. 150

אולמות. והוסיף שבתוך זה יש עניין של קירוי.



היו"ר עמנואל זיסמו; נכון. זה שונה. אנחנו יכולים להתחייב.
בו ציוו דל
האמת צריכה להאמר עד הסוף. זה מה שהשר אמר.

אני רוצה לומר משהו. לקרות אולם, מה יש לך בעצם!

רק את הרצפה. רצפה עם סלים ולא יותר מזה. זה לא עלות הרבה יותר קטנה מאשר

לבנות אולם חדש.
קריאה
אז בואו נבנה 150 אולמות חדשים.

היו"י עמנואל זיסמו; כל אולם הוא מיליון שקל. זה יהיה בערך שני מיליון.

קריאת; מה זה קירוי? אני לא יודע מה זה קירוי.
היו"ר עמנואל זיסמן
השר אמר שזה 150 אולמות. האם אתה יכול

להתחייב!

בן ציוו דל; זה חשוב גם מה השר אמר וחשובה גם העיר

באר-שבע. היות וגם השר אמר הבוקר שיש לנו

שותפים לעניין, השותפים זה מפעל הפיס, אנחנו נעשה את הכל. אתם יודעים מה? גם

בגלל הרגישות הציבורית של מה שקרה בבאר-שבע. אני אומר במפורש. באר-שבע

תקבל עדיפות עליונה. נקודה.

היו"ר עמנואל זיסמו; אולם מקורה.

קריאה; כמה אולמות?

בו ציוו דל; אני לא רוצה להתחייב על אף אולם עכשיו. אבל אני

אומר במפורש, יש לי שותף, יש לי מפעל הפיס. אנחנו

יושבים איתם על הרשימה. אין לי כל ספק שתנתן עדיפות לבאר-שבע.

יוסי בננו; אני מסמיך את ח"כ זאב בוים להיות האיש של

באר-שבע בנושא הזה.

היו"י עמנואל זיסמו; אני מבקש לסכם את הישיבה.

יוסי בננו; מה אומרים לילדי באר-שבע מחר בבוקר? זה מה

שאני רוצה.

היו"י עמנואל זיסמו; אני אגיד לכם מה הסיכום. אנחנו מסכמים שעוד

לפני 31 בדצמבר 1998, לפני סוף השנה הזאת, סגן

ראש העיריה ונציגי עיריית באר-שבע מקבלים על עצמם להסדיר את קבלת עשרה

מיליון השקלים כדי שהם יוכלו להשקיע אותם במסגרת התוכנית של 46 מיליון. איך

הם ישקיעו, אתה תעשה בתיאום עם ועד ההורים. זה דבר אחד.

הדבר השני - כשבימים הקרובים ועדת הכספים של

הכנסת תאשר את ארבעה מיליון השקלים, אנחנו נעשה מאמץ מהיר שארבעה מיליון

השקלים האלה יועברו על מנת שהם יתווספו לתוכנית של 10 מיליון השקלים. הגעתי

ל-14 מיליון שקלים.



דבר שלישי - עיריית באר-שבע תעשה את הכל על מנת

להוציא את שני מיליון השקלים שיש משנת 1996 עבור מיזוג האוויר. זה ביחד 16

מיליון שקלים.

יוסי בננו; אדוני היו"ר, שלא נטעה. הנושא הזה של המזגנים

כבר היום בבוקר בשעה טובה הגיעה ה"נגלה"

הראשונה מהחברה למשק וכלכלה. בסך הכל 900 אלף שקלים. לא שני מיליון שקלים.

היו"ר עמנואל זיסמן; אני לא אכנס למספרים. עד 14 מיליון שקלים

הוסכם. במקום שני מיליון שקלים אני אגיד הכסף

שלא נוצל בשנת 1996 על חשבון מיזוג האוויר, אתם תעשו הכל על מנת לנצל אותו. זה

דבר שלישי.

דבר רביעי - רשמנו בפנינו את הודעתו של מנכ"ל

משרד החינוך והתרבות, שבמסגרת התוכנית לבניית 150 אולמות ספורט, תנתן

עדיפות ראשונה עליונה לעיר באר-שבע לבניית לפחות, ואני מדגיש את המלה לפחות,

את האולם בבית-הספר "מקיף ו". כי יכול להיות שלפי החישובים שלהם, אני לא

רוצה להכנס לשיקולים של משרד החינוך, יכול להיות שהם יחליטו רק חמישה או

ארבעה אולמות. אינני יודע כמה. אבל האולם הזה לפחות יבנה.

יוסי בגני; אני הערתי משהו ולא התייחסתם אליו. הערה מאד

חשובה. גני הילדים ללא מתקני משחקים. הסרנו את

המתקנים בגלל נושא הבטיחות. אנא מכם.

יצחק מימון; תקני הבטיחות השתנו בשנה האחרונה.
יוסי בננו
לא באשמתנו. תקני הבטיחות השתנו.

תיו"ר עמנואל זיסמו; זה נושא כאוב ביותר. לסיכום הישיבה: אנחנו

מבקשים לגבי הנושא הזה תשובה מהירה וקרובה ככל

האפשר. אנחנו נעקוב אחרי זה. אם אחרי הבחירות לרשות יהיה צורך לעיריית

באר-שבע וועד ההורים לבירורים נוספים, נעשה את זה. תודה רבה.

הישינה ננעלה בשעת 13:05

קוד המקור של הנתונים