הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 220

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני, ט' באלול התשנ"ח (31 באוגוסט 1998), שעה 10:00

חברי הוועדה: עמנואל זיסמן - יו"ר

דליה איציק

זאב בוים

אליהו גבאי

נעמי חזן

יהודה לנקרי

ענת מאור

האשם מחאמיד

משרד החינוך והתרבות:

שר החינוך, התרבות והספורט יצחק לוי

סגן שר החינוך, התרבות והספורט משה פלד

בן-ציון דל - מנכ"ל

שלומית עמיחי - המשנה למנכ''ל

איציק כהן - יו"ר המינהל הפדגוגי

שמחה שניאור - מנהל מינהל הפיתוח

עדי הרשקוביץ - סמנכ''ל ומנהל אגף בכיר לכלכלה ותקציבים

עלי אסעדי - ממונה על החינוך לערבים

שמעון הראל - מנהל אגף כוח אדם בהוראה

יוסי קוצ'יק - ממונה על השכר

דיתי שרון - סגנית בכירה לממונה על השכר

אורי ברוש

גלית מדמוני

אלי יוסף - דובר

יעקב אגמון - מרמ שלטון מקומי

אברהם בן-שבת - מזכ"ל

גד דיעי - סגן מזכ"ל ויו''ר האגף המקצועי

עופרה דונסקי - משנה למזכ"ל

יוסי וסרמן - סגן מזכ"ל

עו''ד בני כהן - יועץ משפטי

מיקי צוקרמן - יועץ כלכלי

גיל רשדי - יועץ כלכלי

אהובה נעמן - דוברת

אורי גרומן

רן ארז - יו"ר

ברכה מציאל - יו"ר המחלקה הפרופסיונלית

פולינה שטרן - דוברת

חזקיה רושדי

שמואל בן-עיון

עו"ד דרור גל

שי לחמן - יו"ר

משה שיינפלד - יו"ר ועדת ביטחון

יניב בהן - דובר

יעל להב - יו"ר מחוז ירושלים

שיר שבת

ד"ר האלה אספניולי חזן

ג'עפר פרח

ראונק נאטור

יוסף חורי

סוהד אג'א

ג'אברה שאקר - ועדי ההורים הערביים

יהודית גידלי

חנה בהן

היערבות לפתיחה שנת הלימודים תשנ''ט.



הערכות לפתיחת שנת הלימודים תשנ"ט

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. מאחר שאני רוצה שמחר בשעה מו

כולכם תהיו בביקורים בבתי הספר, אנחנו נעשה היום מאמץ, ואני מקווה מאוד שהוא

יצליוז כמו שהוא הצליח בשנה שעברה, לפתוח מחר את שנת הלימודים. אני מקווה ששר

החינוך, יצחק לוי, שנכנס לתפקידו לפני כמה חודשים, יוכל לפתוח את שנת הלימודים

ברגל ימין.

אבל לא ימין מדי.

אתם הופכים כל דבר לפוליטיקה ואני חושב שהתלמידים, המורים, אנשי הציבור וחברי

הכנסת רוצים שמחר תיפתח שנת הלימררים.

אנחנו יודעים שבשבועות האחרונים היתה התקדמות במו"מ ולפי העידכונים שקיבלתי

הבוקר אין ספק שבכמה נקודות היתה התקדמות משמעותית. אני מעריר שניתן תוך כמה

שעות, עוד לפני החשיכה, להגיע להסכם.

אני רוצה להבחין בין מה שהיה בשנה שעברה למה שקורה השנה. כבר חודשים רבים

אנחנו בלי הסכמי שכר והושג הסכם שכל מה שיושג היום הוא למעשה לעוד שלושה

חודשים, כי ההסכם הוא לשנה. כמו כן, אני יודע שההסתדרות הכללית החדשה, במסגרת

מאבקה למען העובדים, נמצאת אף היא במשבר עם משרד האוצר ואני מבקש שכל מה

שנשיג היום לא יהיה תחת הצל של איום השביתה שאמורה להיות ביום רביעי. הדברים

הללו אמורים בעיקר להסתדרות המורים, כי לארגון המורים העל-יסודיים אין את הזיקה

הזו להסתדרות הכללית.

אני מבקש להזכיר לכם שלפני כמה שבועות קיימנו כמה דיונים וסוכם ששנת הלימודים

צריכה להיפתח כאשר יש הסכמה על הסכמי השכר והסכם על הפעילות מחוץ לכותלי בתי-

הספר. אין להעלות על הדעת שיהיה סיכום על הסכמי השכר ולהמשיך את המצב שהיה

בשנה שעברה.

כולנו רוצים ונחושים, כולל שר החינוך, שיום החינוך הארוך שהתחיל בחודש ינואר

השנה ושלגביו הוסקו מסקנות והופקו לקחים, יימשך ויתרחב.

אני מבקש שבמשך שעה בערך ידברו אלה שרוצים להביע עמדה לגבי השגת המטרה

המשותפת, שהיא פתיחת שנת הלימודים. לאחר מכן הוועדה תפסיק את ישיבתה ויתחיל

מו''מ בו יהיו שותפים השר, המנכ"ל, נציגי ארגוני המורים, ארגון ההורים יהיה ברזרבה

חשובה ואנוכי. המו"מ יהיה כללי, כולל ביחד ובנפרד. זה לא יהיה כדי להפריד ולמשול,

אלא על מנת להשיג את המטרה. המטרה היא אחת ויחידה - לפתוח את שנת הלימודים על

בסיס ההישגים שהושגו, גם ביומיים האחרונים, על ידי השר והממונה על השכר.

מה עם החינוך הערבי?

החינוך הערבי הוא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. אנחנו עוסקים עתה בפתיחת שנת

הלימודים של כל אזרחי מדינת ישראל.

אבל יש במגזר הערבי בעיות ספציפיות.

את תוכלי להביע את דעתר אחר כך, אבל המו''מ יתקיים רק על ידי הגורמים שציינתי.

אני מקווה שנגיע להסכם עם הסתדרות המורים, עם ארגוו המורים העל-יסודיים, עם משרד

המינור והתרבות ומשרד האוצר שמיוצג על ידי הממונה על השכר. אם לא נוכל להגיע

להסכם שר האוצר אולי יבוא אלינו או שנלך למשרדו, הרי לא סתם משרד האוצר נבנה על-

יד הכנסת.

אם כך למה המרחק כל כך גדול?

המרחק הוא גדול כי עובדים בלי מוץ, אבל אנחנו עובדים עם מרץ.

לאחר מכן יהיו ישיבות נוספות של הוועדה. בשתושג המטרה הכללית והעקרונית נשיג

גם מטרות אחרות, כמו של המגזר הערבי, הבטיחות בבתי-הספר או הכוונה לבטל את האגף

לחינוך התיישבותי.

הכוונה הזו בוטלה.

נושא הבטיחות הוא נושא מרכזי, האם הוא יידון עכשיו?

זה נושא מאוד חשוב ועתה אני רק מסביר מהם סדרי העדיפויות. צריך קודם כל להגיע

להסכמים עם הסתדרות המורים ועם ארגון המורים העל-יסודיים לפתיחת שנת הלימודים.

לפי מה שהבנתי ממך גם אתם לא רוצים להשבית את כל מערכת החינוך בגלל שיש ליקויים

בטיחותיים בחלק מבתי-הספר. הכוונה שלכם היא להשבית את הלימודים בארבע ערים

באופן מלא ובבתי-ספר מסויימים במקומות שונים.

לפני שעה הצטרפה גם נצרת עילית.

לכן לפי ההיגיון המשותף לי ולך נלך שלב אחר שלב. נפתור קודם כל את הבעיה

העיקרית ורק אחר כך את הבעיות האחרות.

מדוע לא לפתור את הבעיות במקביל, אני מאוד חושש שהנושא הזה יידחה.

זו תוכנית העבודה שלי ואלה הכוחות שאני יכול כרגע להשקיע. נוכל לבחון שוב את

הדברים לפי קצב ההתקדמות.

אנחנו רוצים לפתוח את שנת הלימודים על בסיס שלושה הסכמים: הסכמי השכר,

הפעילות מחוץ לכותלי בתי-הספר ויום חינוך ארוך ענין הבטיחות יידון בוודאי בנפרד

ולפיכר אני לא קובע מראש את משר הזמן שנדון. אני קובע שוועדת החינור תשב מעתה ועד

סיום המו"מ. אס המו"מ יסתיים בהצלחה לאחר שעתיים, תהיה מיד ישיבת ועדה, אר אני

לא קובע זמנים, חברי הוועדה מגוייסים לנושא ומי שיישאר ויהיה באותו דיון יהיה בין

אלה שיכריעו יחד עם האחרים.

אני רוצה להודות ליושב ראש ועדת החינור של הכנסת ולחברי הוועדה על התגייסותם

ועזרתם לפחיחת שנת הלימודים.

אני רוצה בתחילת דבריי לתקן תיקון קטן את דבריו של היושב ראש. הנושא של

הפעילות החוץ בית-ספרית הוא חלק מהסכמי השכר. אני רואה את זה כחלק אינטגרלי ואני

מקווה שגם האחרים רואים את זה כר ולא בנפרד. אנחנו לא נפריד בין שני הדברים ושנת

הלימודים לא תיפתח אם אין הסכם גם בנושא הפעילות החוץ בית-ספרית. אמרתי את זה

מספר פעמים בשנה שעברה ואני חחר ואומר זאת עכשיו: אם לא יסוכמו כל הנקודות

שבהסכם השכר, שנת הלימודים לא תיפתח. אני אומר זאת מצידי ואני מבין שזה גם מצד

משרד האוצר. לפיכר, הסכם השכר וההסכם על הפעילות החוץ בית-ספרית, מבחינתי זה

סעיף אחד.

אני אפתח בסקירה קצרה לגבי ההכנות לפתיחת שנת הלימודים. אני אנסה לקצר מכיוון

שאני מבין שהזמן יוקדש בעיקר למו"מ. הנתונים שאזכיר נמצאים בחוברת המונחת לפניכם.

אנחנו חחרים לשנת הלימודים עם 1.858 מיליון תלמידים, מתוכם מעל 1.5 מיליון במגזר

היהודי ו- 300 אלף במגזר הלא יהודי. הגידול באחוזים הוא כ- 5%והוא בעיקר בחינור

הגבוה ובסמינרים. הגידול הזה מלמד שאנחנו בדרך הנכונה, שיותר ויותר צעירים הולכים

ללמוד בחינור הגבוה. זה במובן הודות לכר שנפתחו מכללות נוספות. בחטיבות העליונות

ישנו גידול קטן של 1%לעומת הגידול בחטיבות ביניים שמגיע ל-11%, זאת מכיוון שחלק

מכיתות ט' שהיו עד עתה בחינור הגבוה, עברו לחטיבות הביניים. ממוצע הגידול הוא כ-

5%.

אני רוצה להפנות אתכם לעמוד 72 בחוברת. יש עליה מתמדת במספר המורים בעלי

תואר אקדמי. בחטיבה העליונה יש כ-65% מורים בעלי תואר אקדמי, בחטיבת הביניים -

42% ובחינור היסודי -30.9%. המגמה של משרד החינור יחד עם ארגוני המורים היא להגיע

לאקדמיזציה מלאה של המקצוע ולכן נמשיך לפעול כדי שמקצוע ההוראה יהיה כולו

מקצוע אקדמי.



בעמוד 74 יש נתונים לגבי קליטת מורים עולים. קליטת מורים עולים נמצאת בעליה

והשנה אנחנו קולטים עוז ב- 220 מורים עולים, כלומר, מספר המורים-עולים יגדל מ-

5,700 ל- 5,900.

שתי הטבלאות האחרונות בעמודים 76 - 77 מאוד חשובות בעיניי: ממוצע שעות לכיתה

וממוצע שעות לתלמיד. אתם יכולים לראות שממוצע השעות לכיתה נשאר אותו ממוצע גם

בשנת תשנ"ט. ממוצע השעות לתלמיד נשאר אף הוא אותו הדבר, באשר בחטיבה העליונה

ממוצע השעות לתלמיד הוא 2.08 לתלמיד ובחטיבת הביניים 1.75 לתלמיד. זה מהווה עליה

של מאית האחוז, שהיא מאוד לא משמעותית. בחינוך היסודי הממוצע הוא 1.72 שעות

לתלמיד. לגבי הממוצע שעות לכיתה אנחנו רואים בגרף יציבות - 58.2 לחטיבה העליונה,

54.8 לחטיבות הביניים ו- 46.2 בחינוך היסודי.

אני מבקש להפנות את תשומת לב חברי הכנסת שאין לי הסכמה עם משרד האוצר על

נושא תקציב משרד החינוך. כרגע ישנו מו"מ בינינו למשרד האוצר והודעתי לראש הממשלה

שבינתיים אין הסכמה לתקציב ואני מתנגד לתקציב המוצע כמו שהתנגדתי גם למסגרת

הכוללת של האוצר. הייתי בין השרים שהצביעו נגד ואני מתכוון להצביע נגד גם בהמשך.

במקרה מה יהיו סעיפים שנצטרך להילחם עליהם בכנסת.

בעמוד 77 יש טבלה שהיא במחירי 95' ואפשר לראות שיש ירידה ריאלית בתקציב

החינוך משנת 97' ל- 98/ זה נתון מאוד מעניין, כי אם מבחינה נומינלית ישנה עליה וב- 97'

התקציב היה 18 מיליון וב- 98' 19.5 מיליון, הרי שבמחירים של 95' יש ירידה של 3.7%.

בעיניי זו מגמה מסוכנת מאוד ומדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה ירידה בתקציב

החינוך. לכן אני מקווה שרוב חברי הכנסת יתמכו בכך שלא תהיה ירידה ריאלית, אלא

תוספת. בבוא הזמן אני אציג את התוכנית התקציבית של המשרד מול מה שהאוצר מציג

כרגע. אם לא נגיע להבנה נבוא לכנסת ונאבק יחד על הנושאים של החינו

אני מבקש להציג חתך לפי מגזרים. ב- 68%מהתלמידים במגזר היהודי הם בממלכתי, ב-

19% בממלכתי דתי, ב- 10% בחינוך העצמאי כמו "המעין" ומוכר אחר וב- 3%בתלמודי

תורה. המגמה לא השתנתה והחתך הזה היה גם בשנה שעברה. יש יציבות במערכת ואין

תנודות חריפות לכאן או לכאן. זו התמונה של תשנ"ט על פי תחזית וייתכנו שינויים קטנים

בגלל העברות וכד',

אני רוצה לסקור מספר נושאים בקיצור רב ודרכם להעלות כמה תביעות שלנו לאוצר.

אני מבקש להתחיל דווקא בנושא הערבי. השנה מוגדרת בשנת הכבוד לזולת - "הזכות

לכבוד והחובה לכבד". בעיניי הנושא הזה מאוד חשוב ועל אף שהוא נקבע עוד לפני

שהגעתי למערכת על ידי השר המר ז''ל, ביקשתי להאריך אותו בשנה נוספת ולעסוק בו

במשך שנתיים. אני רוצה להשתמש בנושא הזה למלחמה באלימות וההנחיה לבתי הספר

היא שלכל בית-ספר תהיה תוכנית בית-ספרית למלחמה באלימות. התובניות האלה

מבוקרות על ידי מנחלי המחתות. מלבד זה יהיו צוותי מעורבות של המשת בבתי-ספר

שיש בהם מוקדי אלימות חריפים. הצוותים יהיו מעורבים בהבנת תוכנית מיוחדת למניעת

אלימות.

בתוכנית "הזכות לכבוד והחובה לכבד" אני רוצה לשים דגש על כבוד הדדי, על "איזהו

מכובד המכבד את הבריות', במאמר חז"ל בפרקי אבות. הדגש יהיה גם על כיבוד הדעות

השונות, לכבד את הדעות השונות במערכת וכו',

פתחתי את הסקירה שלי בדברים האלה, כי אני מייחס חשיבות רבה מאוד לקו החינוכי

שאנחנו רוצים לחנך לפיו השנה. כל המערכת, המשת, המורים והמנהלים כולם יחד

מתגייסים לנושא ואני מקווה שתהיה לנו שנה טובה בנושא הכבוד ההדדי, הסובלנות,

המלחמה באלימות וכן הלאה.

האם יוקצו לכך שעות?

כו. במזכירות הפדגוגית מוקצים בבל שנה שעות לנושא המרכזי ומחולקים לכל בתי-

הספר. מלבד זאת, בנושא הערכי אנחנו פותחים השנה את תקנת קרמניצר שהיא התקנה

המקבילה לתקנת שנהר. זו השנה הראשונה שתהיה תקנה עם תיקצוב, אומנם לא גדול, אבל

הוא יגדל והכוונה היא שכסופו של דבר שתי התקנות תהיינה שוות. -באמצעות שתי התקנות

הללו אנחנו מבקשים לעשות עבודה ערכית שתעסוק גם בנושאים האלה. הרי אחד

הבסיסים של החינור הדמוקרטי הוא סובלנות, כבוד הדדי וכיבוד דעות שונות בתור

החברה.

בישיבת הממשלה אתמול אמרתי שצריך להיזהר מאוד מאוד, בכל המערכות, מכל

הנושאים של רדיפות אישיות. אנחנו יכולים להיאבק, אפשר שהדעות שלנו תהיינה חלוקות

ושלכל אחד תהיה את העמדה והדעה שלו. אך צריכים להיזהר כמו מאש מכל מילה,

אמירה או רמז שיש בו תיפה אישית כלפי כל אחד ולא משנה מי. זה יכול להיות במערכת

הפוליטית, החינוכית, הציבורית המשפחתית וכו הלאה. אנחנו עדים לאסונות במשפחה

שנמשכים, אנחנו עדים לאסונות בחברה ואיננו רוצים להיות חס ושלום עדים לאסונות

לאומיים דוגמת האסון הגדול שקרה לנו לפני שנתיים. לכן אני מקווה שגם הנושא המרמי

וגם התוכניות שתהיינה בנושא הזה יכותו לדברים האלה.

לגבי בטיחות מוסדות החינוך, המשרד השקיע בחודשיים האחרונים את כל תקציב

השיפוצים שחיה. אני רוצה להודות למפעל הפיס שהואיל להקציב תקציב נוסף לנושא

השיפוצים. בישיבת ההנהלה האחרונה של מפעל הפיס בשבוע שננבר נענו לבקשתי אפילו

יותר ממה שביקשתי. ביקשתי תוספת של 10 מיליון שקלים והם הוסיפו 30 מיליון שקלים,

שיושקעו בשנת 98' בכל המקומות בהם יהיה צורך. הבסף הזה יוקצה, אני מקווה, בתוספת

נוספת של האוצר כי גם במפעל הפיס הודיעו שהם מקציבים את הסכום והם ביקשו או

היתנו שהאוצר יוסיף גם משלו. כך אני מקווה יהיו לנו משאבים נוספים לנושא בטיחות

בבתי-ספר אני לא ארחיב יותר בנושא הזה, כי יושב ראש הוועדה הודיע שיהיה דיון מיוחד

בנושא הזה.

אני חושב שחשוב מאוד שנשמע על הפעולות שנעשו.

מנכ''ל המשרד וראש מינהל הפיתוח של המשרד עסקו בנושא הבטיחות בצורה מאוד

בסיסית. הוצאו מכתבי אזהרה ותוקנו ליקויים. אני מתאר לעצמי שעד מחר הרבה מאוד

בתי-הספר מתוך הרשימה של 80 מוסדות שבשבוע שעבר עדיין לא היו כשירים, יתוקנו.

בתי-ספר שלא יהיו כשירים לא ייכנסו אליו תלמידים.

אנו נקיים היום ישיבה נפרדת בנושא הזה.

כמה בתי-ספר מתוך הרשימה שהמשרד פירסם,ייסגרו?

האם זו אותה רשימה שהופיעה בעיתונים בשבוע שעבר?

הרשימה שהופיעה בעיתונים היא רשימה חסרה. רוב בתי-הספר מאותה רשימה חסרה

תוקנו. אני מציע שתקבלו פרטים נוספים ממנכ"ל המשרד.

הגענו לאלף בתי-ספר בהם מופעלת התובנית להשאלת

ספרי לימוד. השנה הגדלנו את התובנית בעוד מאה בתי-םפר. בעיתונים היו פרסומים באילו

היינו צריבים להפעיל את התובנית בבל הארץ. יבול להיות שאם יהיו אמצעים זה ייעשה,

או בשלב הראשון המטרה שלנו להגיע לבל המקומות בהם יש בעיה סוציו-אקונומית.

זה פרוייקט מאוד מוצלח ומאוד מבורך.

תובנית המיחשוב יוצאת לדרך יחד עם השלטון המקומי ומפעל הפיס. אני רוצה להודות

לשלטון המקומי על שיתוף הפעולה בבל הנושאים, שהוא שיתוף פעולה יוצא מן הבלל. אנו

מתחילים השנה בתובנית החוחש שבסופה יחולקו 60 אלף ממשבים. השנה ובבל שנה

יחולקו 12 אלף מחשבים והבוונה להגיע ליחם של מחשב אחד לעשרה תלמידים ובשלב

השני אחד לשבעה.

השנה יופעלו 28 אשבולות פיס חתוך תובנית של 80 אשבולות ויש מו"מ עם השלטון

המקומי ועם מפעל הפים להרחיב את התובנית ל- 120. 28 האשבולות הראשונים מובנים,

הם נבנו על ידי מפעל הפיס, יצויידו על ידי משרד החינוך ויהיו עם מנהל ולבורנטית.

במה אשבולות יהיו במגזר הערבי?

אין לי ברגע נתונים על בך.

הגענו סוף-סוף לשלב חידוש אולמות ספורט. לצערי הרב בשנה שעברה היתה הקפאה

בנושא הזה וזה יצר פער ענק ואנחנו בפיגור של למעלה מאלף אולמות ספורט. במספר זה

אינני בולל את המגרשים הפתוחים שבעיניי אינם אולמות ספורט.

הפסקת בניית אולמות ספורט לא התחילה בשנה שעברה.

לפי הסכם עם מפעל הפיס נבנה בשנה הבאה 150 אולמות ואני מקווה להגיע להסכמה

עם מועצת ההימורים לבניית עוד מכסה. אני לא מקבל את העובדה שכל הכסף ממועצת

ההימורים הולך רק לספורט התחרותי, אלא צריך להיות גם לספורט העממי. אני בדיונים

עם מר בראון בעניו הזה ואני מקווה לקבל ממנו גם תקציב לאולמות ספורט. אני רוצה

לסגור את הפער מהר יותר מאשר בניה של 150 אולמות לשנה. יש לנו כבר הסכם עם

מפעל הפיס לבניה של 150 אולמות ואני מקווה שתהיה מכסה נוספת ממועצת ההימורים.

לגבי הנושא של ניהול עצמי, הניהול העצמי נוסה בהצלחה רבה -ב- 150 בתי-ספר רובם

בירושלים ובעת- כמה מקומות. אנו נרחיב את הנושא הזח לחיפה, קרית-מלאכי, נתיבות

וקרית-שמונה.

היות שאנחנו מכירים את הנושא בירושלים, אני מקווה שהדיווחים שלר לגבי המקומות

האחרים נכונים. זאת משום שלא רוב בתי-הספר בירושלים הם עם ניהול עצמי, זה לא

התחיל בשנה שעברה וצריר גם להגדיר מהו ניהול עצמי.

לא רק שרוב בתי-הספר בירושלים הם בניהול עצמי, אלא כל בתי-הספר היסודיים

בירושלים מנוהלים בניהול עצמי.

התפיסה של הניהול העצמי מודרכת על ידי מכונים אקדמיים ופירושה מתן אוטונומיה

פדגוגית ותקציבית נוספת למנהל בית-הספר עם ראייה קהילתית. הוי אומר שניתנת

גמישות תקציבית מסויימת למנהל בית-הספר יחד עם המורים, ההורים והתלמידים לבניית

תוכנית בית-ספרית שמתאימה לבית-הספר.

מה היה קודם?

זה לא היה כך.

עתה נותנים לזה שם חדש.

עם כל הכבוד הראוי, הנושא הזה לא נולד איתר, אני מקווה שהוא יצמח איתך, אך כל

מה שאתה אומר פשוט לא נכון.

מדובר בתוכנית שבה הגמישות של בית-הספר היא מעבר לנושא של שעות ההוראה,

אלא גם בנושאים המינהליים והנושאים האחרים של בית-הספר.

זו הפרטה.

זו בשום אופן לא הפרטה. זה לייעול ושיפור היכולת של מנהל בית-הספר.

תמיד מנהל בית-ספר עשה כבתוך שלו וראה את המפקח פעם בשלוש שנים. ניהול עצמי

הם מילים יפות שמשרד החינוך משתמש בה לומר: מהפיכה מתחוללת בשנת הלימודים

הבאה.

אני בטוח שאת טועה ואני מזמין אותך להכיר את התוכנית מקרוב. אנו יכולים לצאת

לסיור בבתי-ספר עם ניהול עצמי ולראות במה מדובר.

מה הקריטריונים לניהול עצמי? האם יש בתי-ספר במגזר הערבי שקיבלו את האפשרות

לניהול עצמי?

יש בית-ספר אחד בנצרת.

יש גם בית-ספר אחד ברהט. זה אותו אחוז כמו בכל הארץ. בחיפה יש גם בתי-ספר

ערבים ובכל מקום שזה יופעל זה יכלול גם בתי-ספר ערבים באותו איזור.

תוכנית החומש למגזר הערבי היא אחד הנושאים שיש לי לגביהם חילוקי דעות עם

האוצר חה גם כנראה אחד הנושאים שאני אבקש לגביהם עזרה מהוועדה. אנחנו חייבים

לצאת לדרך עם התוכנית הזו ואין אפשרות אחרת. אני אומר בצורה ברורה שאי אפשר לא

להתחיל את תוכנית החומש ואם לא נגיע להבנה עם האוצר אני נכון לנהל מאבק בכנסת

כדי לקבוע את תקציב החומש למגזר הערבי. הפערים גדולים מאוד וצריר לצמצם אותם.

אם לא נתחיל בזה כבר עכשיו הפערים יועמקו ויגדלו יותר ואין שום אפשרות במקרה הזה

לדרור במקום.

מה עמדת האוצר לגבי התוכנית הזו?

האוצר לא רוצה לתת תקציב נוסף.



ענת מאורי.

צויר למצוא לזה תקציב גם מתור תקציב משרד החינוך. צריך לחלק למגזר הערבי גם

מתור העוגה של משרד החינוך

אני מבקש להבהיר שלא היתה שום עדיפות לחינוך הממלכתי דתי.

האם חלוקת כיתות היא לא מתן עדיפות?

יש לכם זכות להעיר הערות ביניים, אר אתם מחמיצים את ההזדמנות לפתוח את שנת

הלימודים. השר מבקש למסור סקירה וללא ספק יש בסקירה זו במה נקודות שצריר לדון

בהם ואני מקווה שנדון בהם עוד לפני פתיחת מושב החורף של הכנסת. יחד עם זאת,

המטרה העיקרית היום היא לעשות מאמץ עליון לפתוח את שנת הלימודים. לכן אני פונה

אליכם, למרות שאני מבין את הרגישות ואת הצורר הציבורי והפוליטי להעיר, לא להפריע,

כי מטרת הישיבה עתה היא רק להשיג הסכמים לפתיחת שנת הלימודים. אתם מוציאים

עתה את התחמושת על דברים מאוד חשובים שאינם בסדר העדיפות היום.

אני מודה לשר על כך שהוא מתייחס לכמה נקודות, אר אם ניכנס לכל נקודה ונקררה

נחמיץ את המטרה העיקרית וכל היתר לא חשוב אם לא נפתח אח שנת הלימודים. אם יהיה

לנו היום הסכם זה יעזור לנו גם ביום רביעי בו יש כוונה להשבית את כל המשק. כל

הדברים האחרים לא שווים שום דבר אם לא תיפתח שנת הלימודים, כי אם היא לא תיפתח

מחר, היא לא תיפתח הרבה זמן, מה גם שההסכם הוא לשלושה חודשים.

אני פונה אליכם להתאפק, מה גם שלא שמתי לב שהשר שם דגש אידיאולוגי לאומי

משלו. הוא פורש ברגע תוכנית שלגביה נקיים דיונים יחד עם השר עוד בפגרת הכנסת.

אני מבקש לגעת בעוד שלושה נושאים: יום חינור ארוך החינור ההתיישבותי וחינור

מיוחד. לפני כן אני חייב להגיב במילה אחת על האשמות מאוד מכוונות שמוטחות נגדי

מאז שנכנסתי למשת. זה התחיל בנושא התרבות, המשיכו ב"אנפאזה" וטענו שאני מקצץ

תקציבים, אחר כך אמרו שאני נותן הכל למזרחיים או לישיבות ועכשיו שאני מפנה

תקציבים לממלכתי-דתי וכן הלאה. הרי הכל שקרים וכמו שהתברר לגבי התרבות שהכל

שקרים, כר יתברר בחינוך שהכל שקרים.

צריו לומר את הדברים בצורה ברורה: בתי ספר ממלכתיים דתיים שמבקשים הפרדה

מינית מקבלים זאת כדי שלא ילכו לחינוך העצמאי או לבתי ספר אחרים. אני אומר את

הדברים במלוא האחריות, שכן לא ייתכן שנאמר למשפחה שרוצה חינוך נפרד לילדיה, רוצה

לחנך את ילדיה ללכת לצה''ל, לחגוג את יום העצמאות ולהיות נאמנה למדינה, שאין

הפרדה מינית ושתלך לחינוך העצמאי. זה התחיל בקדנציה הראשונה של השר המר ז"ל

והמשיך עם השר אמנון רובינשטיין שנתן שעות הפתה. אני ממשיך את הנושא הזה שאיננו

העדפה, כי כל שעה שלא הולכת לפה, אחך-כך מופנית לחינוך העצמאי. אתם צריכים

לדעת שזה דבר אוטומטי ורואים אותו בעיניים. אין לי שום דבר נגד החינוך העצמאי ואני

לא מתחרה בו, אך אני חושב שחינוך ממלכתי צריר לתת גם אפשרות להפרדה.

כמה שעות ניתנו בעבר לשם כך?

לא העליתי וזה נשאר כמו שהיה בשנה שעברה. יש טענה לגבי החינוך התורני הציוני

ומצידי זה בסדר גמור משום שלאחר שבמשך ארבע שנים השר שוחט העלה ב- 600% את

החינוך החרדי, אני נתתי לחינוך התותי-הציוני ואני לא מתבייש בזה. אתם יכולים לראות

כמה השר שוחט העלה כל שנה את התקציב לתרבות התורנית החרדית ב- 40 או ב- 60%

ואם עכשיו רוצים לאזן, אני מוכן לאזן. אני מוכן לאזן את כל התרבות, אני מוכן לעשות

קופה אחת ולמחוק את המילה חרדי, למחוק את המילה תורני-ציוני ולעשות מזה סעיף

אחד,

מה עם החינוך הממלכתי? מספך התלמידים בכיתה הוא 40 עד 44 תלמידים בשנה.

השנה אוחדו כיתות והתקציבים קוצצו ב- .15%

החינוך הממלכתי קיבל את כל התקנים שמגיעים לו ועוד תוספת. אפשר לקחת כותרת

בעיתון, לומר אותה ולהשמיץ את משח- החינוך.

אנחנו לא מחפשים כותרות בעיתון. אלה דיווחים שאנו מקבלים ממנהלי בתי-ספר

שפונים אלינו.

אם הם קופחו תפנה אותם אליי.

הם טוענים שהם מקבלים מהמפקחים הוראות בעל-פה ולא בכתב, שבשנה הקרובה

אפשר יהיה להגדיל את מספר התלמידים בכיתה עד 44 ורק בתלמיד ה- 45 תחולק הכיתה.

אלה דברים בדוקים.

שטויות והבלים. אלו השמצות. אני רוצה שתראה לי איפה זה קורה.

לא ייתכן שכל ביקורת תיקרא השמצה.

אלה דברים לא נכונים, זה שקר.

בתל-אביב נסגרו 37 כיתות, בחיפה נסגרו 32 כיתות.

זה בדיוק כמו "אנאפזה". איו הוראה מו של משרד החינוך שבכיתה יהיו 44 תלמידים.

תפנה אליי מנהל אחד שאמר לך את זה.

את יום חינוך ארוך התחלנו בחודש ינואר השנה. יש על כך -ביקורות ואפשר לומר

שהמערכת לא התארגנה על הצד הטוב ביותר. יש בתי-ספר שהתארגנו טוב יותר ויש

שפחות. בחודשים האחרונים ביקשנו מד"ר שילד. המדענית הראשית, לעשות מחקר בנושא

יום חינוך ארוך קיבלנו מימצאים שמבחינתנו הם המלצה להמשך הניסוי עוד שנה. אנחנו

דבקים בחוק להחיל את יום חינוך ארוך בכל מערכת החינוך בארץ, אלא שהדבר הזה מצריך

הטמעה גם באמצעים פיזיים, בתוכניות חינוכיות ובפתרון בעיות קשות כמו: הזנה, שתיה,

נקיון, כוח אדם וכן הלאה.

האם יש לך רשימה מוסמכת של בתי-הספר שיהיה בהם יום חינוך ארוך?

הרשימה אושרה על ידי ועדת החינוך.

לא אישרנו את הרשימה. הובאה רשימה, שאלנו שאלות וערב פתיחת שנת הלימודים אני

רוצה להביו על סמך מה הרשימה הזאת, שהיתה מעוותת לחלוטין, אושרה.

הרשימה לא היתה מעוותת.

זו היתה הסיבה שלא אישרנו אותה.

הרשימה היתה מגמתית ומעוותת.

חברת הכנסת חזן מדברת על רשימת 150 גני ילדים שלא אושרה. הרשימה הזו תובא

היום לאישור.

רשימת בתי-הספר אושרה.



היו"ר עמנואל זיסמן;

הרשימה של למעלה מ- 500 נתי-ספו אושרה עוד בינואר השנה.

היא אושרה לגבי חצי השנה של שנת תשנ"ח ולא לגבי תשנ"ט. לא ייתכן שערב פתיחת

שנת הלימודים אתם אומרים שאישתו למרות שלא אישתו וכך גם לא את רשימת הגנים.

רק רשימת הגנים לא אושרה.

הרשימה לא אושרה עד אין סוף.

ב- 7 בינואר 1998 אישרנו 504 בתי-ספר.

לשנת הלימודים תשנ''ח.

לא. אישרנו 504 בתי-ספר עד סוף כל הדורות.

אם כך אין אף בית-ספר חדש שהצטרף.

אני מודיע שאישרנו את הרשימה ועל סמך זה מה- 7 בינואר ועד מיום שנת הלימררים

נעשת מאמץ להפעיל יום חינוך ארוך. הוא לא הופעל בכל 504 בתי-הספר והיו לכר סיבות

שונות. הרשימה הזו שרירה וקיימת ואף אחד לא יגיד לי שאנחנו צריכים עכשיו לאשר

מחדש את הרשימה של 504 בתי-הספר שכוללים בתי-ספר במגזר הערבי, בשכונות, בעיירות

הפיתוח ובערים הגדולות. מה שלא אושר היא רשימת הרחבה לגבי גני הילדים, כמדומני כ-

160 גנים. מר יצחק כהן הביא רשימה שהיו לגביה שאלות תוצר מצב שלא ניתן היה לאשר

את זה. זה יובא לאישור באחת מישיבות הוועדה שיהיו היום. אם נגיע להסכם לפתיחת

שנת הלימודים אנחנו חייבים להשלים גם את הנושא של יום חינור גם לגבי בתי-ספר על-

יסודיים.

אני מאשר את דברי היושב-ראש ואני מודה לו על כר. למיטב ידיעתי רשימת בתי-הספר

אושרה ואילו רשימת הגנים לא אושרה. דיברתי עם יושב ראש הוועדה שנגיש שוב לאישור

את רשימת הגנים עם תיקונים.

בהגדרה זהו תפקידה של ועדת החינוך להביא את הרשימה לאישור מחודש בכל שנה,

למרות שזה פורמלי. בדרר כלל הוועדה מאשרת את זה.

היכן זה כתוב?

זה כתוב בתקנון.

אני לא מעלה על הדעת שצריך לאשר שוב את הרשימה של 504 בתי-הספר. זו

המשכיות, האם נקטע את ההמשכיות הזו?

ניתן לבדוק את זה אצל היועץ המשפטי של הכנסת. הוועדה בהגדרה צריכה לאשר את

הרשימה הזו כל שנה. אני מסכימה איתר שבוודאי שאנחנו לא מטורפים ולא היינו משנים

את הרשימה, אר פורמלית, למען הסדר הטוב, צריר לעשות את זה.

השנה אנחנו נשלים את יישום חוק חינוך מיוחד שהתפרש על פני שלוש שנים. בשנתיים

שעברו יישמנו מספר נושאים כמו הארכת שנת הלימודים, הפעלת תוכניות חופשה גם

בחופשת החגים. אני כרגע במו''מ עם משרד העבודה והרווחה כדי לסיים את ההארכה של

יום הלימודים לאוטיסטיים. נדמה לי שילדים אוטיסטיים בחופשת הקיץ נמצאים עד השעה

שתיים, דבר שמהווה קושי רב להורים ולמשפחות. אני ושר העבררה פועלים למצוא פתרון

גם לחופשות, כדי שהם יהיו במסגרת לפחות עד השעה חמש אם לא עד השעה שבע.

בחינוך המיוחד נבנתה תוכנית אישית לכל תלמיד, נקבעו מספרי מכסימום של תלמידים

בכיתה והוחל בהקמת מרמי תמיכה ישוביים. השנה יתרמו למערכת 100 מיליון שקלים

לטיפולים פרה-רפואיים, לטיפול בהבעה וביצירת שירותים רפואיים כפי שהתחייב בחוק

ושלא היו קיימים עד כה. המהלר הזה יכניס למסגרות החינוך המיוחד כוח אדם נוסף

מקצועי ומיומן ויביא לשיפור הטיפול בתלמידים.

בשנים האחרונות יש ירידה מתמשכת במספר התלמידים בחינוך המיוחד, תררות

למדיניות השילוב שקובעת שיש עדיפות לשילוב התלמיד במסגרת הנורמטיבית, במסגרת

הטבעית. משאירים את ההפניה לחינוך המיוחד רק במקרים הבעייתיים יותר.

אני רוצה לבקש, כמו שביקשתי עד כה, אך לא נעניתי, להתרמ בעיקר ואם יש צורך אני

רוצה להעביר את זה בהחלטה. כפי שהערתי לחברת הכנסת דליה איציק, והיא צודקת, בכל

הנושאים שהועלו במסגרת תוכנית העבודה ומדיניות המשת אנחנו נקיים דיונים נפרדים

ואני אשתדל לעשות את זה בתיאום עם חברי הכנסת עוד לפני מושב החורף.



הדיונים על התקציב אינם רק מאבק של השר במשרד האוצר. בשנתיים האחרונות

הוכחנו שבנושאים של חינוך תרבות וספורט, חברי ועדת החינוך מסוגלים להתאחד ובשנה

שעברה גם אנו תרמנו את תרומתנו בבלימת הקיצוצים בתקציב. אני אומר לשר ולחברי

הכנסת שאנו נקיים דיון בנושא התקציב. עקרונית אנחנו נגד קיצוצים ובלבד העלאת תקציב

החינוך. מאחר שההכרעה בממשלה תהיה בחודש ספטמבר, נעשה מאמץ שזה יהיה מוקדם

ככל האפשר. אין ספק שבאופן עקרוני התמיכה של ועדת החינוך נתונה לשר החינוך, אבל

אנחנו רוצים גם לבדוק את התקציב, כי לפעמים כאשר מקבלים תקציב הוא גם צריך

להתחלק נכון, כדי שלא יהיו חילוקי דעות.

כפי שאמרתי בתחילת הישיבה, אני מבקש שעתה מר בן-שבת, מד ארז ומר לחמן יציגו

את עמדות המורים וההורים ולאחר מכן ידברו חברי הכנסת. אני פונה בבקשה, בעיקר

לחברי הכנסת, שלאור ההבטחה שנקיים דיונים נפרדים ויסודיים, מה עוד שההכרעה

בממשלה לגבי התקציב תיפול בחודש ספטמבר, להתרכז בנושא העיקרי. זה כמובן מחייב

אותנו לעשות את זה בהקדם בתיאום עם השר. אני מבקש עתה להתרכז בעיקר והעיקר הוא

מה מונע ברגע זה את חתימת ההסכמים לפתיחת שנת הלימודים.

אני מודה ליושב ראש הוועדה ולחברי הוועדה על המוערבות שלהם בנושאים שחשובים

לכולנו.

אני רוצה להציע הצעה לסדר. כיוון שהשר פתח במגמות לשנת הלימודים, אולי ניתן

שקודם תהיה התייחסות של חברי הכנסת, כי מהרגע שנציגי הארגונים ידברו אנחנו ניכנס

לנושא בפני עצמו ופטור בלא כלום על דברים שנאמרו על ידי השה אי אפשר.

אני לא אוכל למנוע את זה ממה אך אני מציע לך לשמוע תחילה את נציגי שלושת

הארגונים ובדברים שלך תוכל להתייחס לשני הדברים. הבקשה שלי היא לתת יותר דגש

לפתיחת שנת הלימודים.

אני מבקש לברך את השר על התוכנית הרחבה שהוצגה. דבריו כנים והוא עושה הכל

כדי לקדם את מערכת החינוך.

אני אחטא לעצמי ולכם, כמחנך וכאזרח, אמ לא אתייחס לנושא מסויים במשפט אחד.

אינני יודע אם הנושא מוכר לשר לעומק, אך אני פונה אל השר ואל חברי הוועדה למנוע

את הפגיעה בחינוך המיוחד הקשה. אחת הפגיעות הקשות ביותר שנעשתה היא בחינוך

המיוחד הקשה. ב- 1 באפריל 98' פורסם חוזר מנכ"ל משח- החינוך נ"ח - 1 באפריל 98/

שמשנה שינוי חמור מאוד את איכלוס הכיתות של החינוך המיוחד הקשה. לפי החוזר

האיכלוס בכיתות של מוכי הגורל האלה עלה ב- 25 ננד30%.בכיתה שנקראת - הפרעות

התנהגותיות רגשיות קשות - התקן לפני 1 באפריל 98י היה משישה עד שמונה תלמידים.

לפי אותו חתה מאותו תאריך התקן יהיה משישה עד עשרה תלמידים, היינו תוספת של

שניים. כך גם לגבי האוטיסטיים שלגביהם התקן היה בין חמישה לשישה, לפי חוזר מנכ"ל

התקן יהיה בין חמישה לשמונה. בהפרעות נפשיות קשות התקן היה בין חמישה לשישה

והוא עלה מחמישה לשמונה. בלקויי למידה הבעייתיים התקן היה בין שמונה לעשרה והוא

עלה משמונה לשנים-עשר. למשותקי מוחין ובעלי נכויות פיזיות קשות התקן היה בין שישה

לשמונה והוא עלה משישה לעשרה. התקן לילדים בבתי חולים היה בין 12 ל- 14 והוא

עלה ל- 20.



כתבתי על הדברים הללו לשר ואני מאמין ביבולתו לבדוק את הנושא, שיש לו חשיבות

ממדרגה עליונה. אני לא רוצה להפוך את הנושא הזה לנושא העיקרי שעל סדר היום, אבל

חובתי במתנר וחובתי כאזרח להפנות את תשומת ליבם של החברים לנושא הזה. נושא זה

קשור גם לנושא של השילוב ולמהפיכה של חוק החינוך המיוחד, שלדעתי יש בו הרבה

פופוליזם, פגיעה וקריסת מערכות ששירתו את מערכת החינוך שירות רציני ביותר.

אתחול ישבנו עם נציגי משרד החינוך עד השעה אחת בלילה, כדי ליישר את ההדורים

בנושא יישום חוק יום חינור ארור. אכן היתה התקדמות טובה מאוד, כי הרצון שלנו הוא

אחד: לא למנוע את יום החינוך הארוך, אלא לפעול ליישומו וזיעיל והנאות ביותר. כדי

להפעילו בצורה נאותה ויעילה, יש צורך בכלים ובתוספת תקנים. אין לכלוא את

התלמידים בין ארבע קירות מהשעה שמונה עד שלוש וחצי, העיקר שזה ייקרא יום חינור

ארוך. אני יודע שהמשרד עושה מאמצים, אך אני רוצה להדגיש שבמקום בו לא יינתנו

הכלים להפעלה נאותה של יום חינוך אתך, אנחנו לא נעשה את זה וזאת בשל חשיבותו של

יום חינוך ארוך.

אני רוצה שהציבור יבין שיום חינוך ארוך, בית ספך בניהול עצמי, תוכניות הרחבה וכד'

הם כל מיני דברים עם כוונה סובה, אך לא יהיו לנו מורים ליישם את התוכניות החשובות

האלה. מורים בורחים ויברחו ממערכת החינוך, כי השכר של המורים- נשחק בצורה חמורה

ביותר מול השכר הממוצע, מול שכר המהנדסים שאנו צמודים אליהם. השכר של המורים

נמצא בתחתית המדרגה ואם לא נטפל בו היום, לא יהיו מורים ולא תהיה מערכת חינוך.

יהיו תוכניות, אך לא יהיה מי שיישם אותן.

אני מודה לשר החינוך שציין את העליה המואצת בהשכלה ובאקדמיזציה של ציבור

המורים, אך צריך לדעת שהמורים משלמים את זה מכיסם ועל חשבון זמנם. לא רק זאת,

לאחר שמורה משלם כ- 20 אלף שקלים, כדי להגיע לתואר אקדמי ראשון ומבזבז על זה

הרבה מאוד זמן, כשהאוצר מודד את שכר המורה מול המהנדסים הוא טוען שהשכר עלה, כי

הוא עלה בהשכלה. אבל העליה בהשכלה היתה על חשבון זמנו של המורה ועל חשבונו.

לכן יש לעקר את הנושא הזה ממדידת השחיקה של ציבור המורים.

אבל גס מהנדם לומד על חשבונו.

זה לא נכון. המהנדסים אינם מקבלים נמכר לפי רמת ההשכלה שלהם, אלא לפי דרגות.

המורים מקבלים שכר לפי שני קריטריונים: ותק והשכלה. לכן מרכיב ההשכלה אצלנו הוא

מרכיב רציני בשכר, אך בעצם אנחנו יוצרים אותו ומממנים אותו בכסף ובזמן. אחר כך

אומרים לנו שמשום שמימננו אותו בכסף ובזמן יורידו לנו שכה כי עלינו בהשכלה.

לפני שנה נכנסה מערכת החינוך למצב חמור ביותר. נוצר אקלים עכור ביותר שאינו

יאה למערכת החינוך, בגלל אותה פעילות חח בית-ספרית שנגזלה מהתלמידים. זה הביא

למערכת יחסים עכורה בין התלמידים וההורים לבין המורים. כל זה בגלל שאמרנו שאנו

רוצים לקיים את הפעילות, שאנחנו בנינו ותרמנו לבנייתה, כי ראינו בה חלק חשוב

ממערכת החינוך. אנו לא רוצים שהמערכות האלה תהרסנה, אך ביקשנו בסך הכל שישלמו

לנו שכך צודק והוגן. ביקשנו שלא ישלמו לנו שכך שהוא פחות משכך הנועך בקיץ. ביקשנו

שלא יוציאו מורה ללוות טיול עם לינת לילה ושהיא תשלם עבוך השמירה על ילדיה,

תמורת 53 שקלים. מי יכול לומר שהתביעה חזו שלנו איננה תביעה צודקת? אם לא יחתם

היום ההסכם על הנושא של הפעילות החוץ בית-ספרית, המערכת תוכנם שוב לאותו מצב

חמור שהיה השנה.



ההסכם שלנו היה לארבע שנים ובספטמבר 1997 סיימנו את ההסכם. יוצא שמאוקטובר

97' ועד היום אנחנו עובדים ללא הסכם, עם שכר שחוק ביותר. בעצם כל ההסכם הזה

מסתיים ב- 31 בדצמבר 1998, כלומר עברה במעט שנה ונותרו לנו בסך הכל שלושה

חודשים.

ישבנו בחדר הזה ואתה, אדוני השר, יחד עם יושב ראש ועדת החינוך של הכנסת אמרתם

לנו לחכות לסוף השנה ושנקבל תמורת שעות העבודה בפעילות חוץ בית-ספרית. זו היתה

ההבטחה שניתנה לנו בחדר הזה, אך היום האוצר לועג לנו ולמערכת החינוך באשר מציעים

לנר 1.40%. האוצר עושה לו את החשבון שהשחיקה היתה 1.40 תה מה שמגיע לנו כדי

לשמור על שכר ריאלי. האוצר לא יכול לקבוע לנו לבד את השכר הריאלי, גם לנו יש מה

לומר וגם לנו יש מומחים בנושא שבר ריאלי. השבר שלנו נשחק ב- 5%בשנתיים האחרונות

ויש להביא אותו קודם למצב של היעדר שחיקה ורק אחר כך לדבר על השכר הריאלי.

אנחנו רוצים לפתוח את שנת הלימודים, אנחנו רוצים לעבוד. המורים חם הנזגזר היחיד

ש- 80%ממנו משתלם באופן רצוף על חשבונו ועל זמנו. לא כדי להשתלם, אלא כדי לעדכן

את ילדי ישראל ולקדם את ההשכלה שלהם. הנתונים הללו לא שלנו, אלא של משרד

החינור והם מעידים על רצונם של המורים ועל ההזדהות עם מקום העבודה שלהם ועל כך

שהם מכירים בחינוך בשליחות. לא ייתכן שעולים על במות ומצהירים על העדפה של

החינור, אבל אלה שעוסקים בזה, אלה שנמצאים ליד ההגה יהיו אחורה. זו לא רק פגיעה

במורים, אלא פגיעה בכל מערכת החינור.

אם לא ייחתם היום הסכם שיכבד את מערכת החינוך, יכבד את ציבור המורים, יכבד

את הנושאים שדחינו בשנה שעברה בגלל פניות של הנשיא, זה יהיה לרעת המערכת. היום,

יום לפני פתיחת שנת הלימודים, אנחנו תובעים חתימת הסכם מכובד שיכלול את כל

הנושאים שהעלינו. זה יביא רק טובה למערכת החינור ולציבור המורים.

עוד לא נפתחה שנת הלימודים ומערכת החינור השיגה כבר הישג אדיר. פתימת שנת

ההורים לא רוצים לפתוח את שנת הלימודים, השר לא

רוצה לפתוח את שנת הלימודים, התלמידים לא רוצים לפתוח את שנת הלימודים, ארגוני

המורים לא רוצים לפתוח את שנת הלימודים. סוף סוף יש קונסנסוס בעם.

ניהלנו מאבק במשך שנה שלמה, על מנת להביא לכך שמשרד האוצר יכבד את ההסכם

שחתם ב- 94/ במשך ארבע שנים שמענו רק הבטחות ובשנה האחרונה יושב ראש הוועדה

היה מעורב בזה בצורה מאוד אינטנסיבית, אר לא הגענו לכלום. אנו נמצאים היום במצב

בו לא נסכים לפתוח את שנת הלימודים, אם לא יחתם עימנו הסכם.

משרד האוצר מציע למורים תוספת שכר של1.4% והמשמעות של זה היא תוספת של 60

שקלים ברוטו לכל מורה. 60 שקלים ברוטו, כאשר רק עתה ניתנה תוספת לבכירים של

1,500 ו- 1,800 שקלים ברוטו. צריו לזכור שמשכורת המורה היא של 5,000,4,000 ו- 5,500

שקלים לוותיקים ביותר. ההשקעה והמשאבים שמשקיעים המורים לצורך הבנת עבודתם

מזכה אותם במשכורת מאוד נמוכה. היום באשר כולם מדברים עד כמה החינוך חשוב,

מציעים לנו תוספת של 60 שקלים ברוטו ואומרים שזו תוספת מכובדת ואם המורים מעיזים

לבקש יותר, מר קוצייק אומר בטלויזיה שאלה תביעות מוגזמות. אם זה לא היה כל כך

כואב הייתי חושב שאנחנו נמצאים בקומדיה, אר זה לא כך.

האם תוכל להבהיר לנו על מה חתום האוצר בהסכם מ- 94'?

בהסכם של 94' האוצר חתום על כך שהוא יתגמל את המורים כשעות נוספות עבור

עכודתם הנוספת בליווי תלמידים בפעילויות מחוץ לכותלי בתי-הספר. האוצר חתם על כך

ב- 94' ועד היום הוא מתכחש לוה ולא רוצה לבצע את ההסכם. על ההסכם הזה חתום גם

ראש הממשלה הקודם שנרצח, יצחק רבין. רבין ז"ל חתום על ההסכמים האלה שמבטיחים

לנו דברים, אך עד היום לא קיבלנו אותם.

לכן אל יבוא מאן-דהוא ויגיד שזה ריטואל קבוע שהמורים מאיימים תמיד ב- ו

בספטמבר. הגיעו מים עד נפש ואנו לא מוכנים יותר להמשיך כך: לכן אנו נפעל הפעם

בצורה יותר דרסטית - אם תהיה חתימה נפתח את שנת הלימודים. לא תהיה חתימה, לא

נמשיך עוד פעם ועוד שנה ועוד שנה בבקשות ובדיבורים.

שבו איתנו, תחתמו איתנו, אנחנו רוצים לפתוח את

שנת הלימודים, אבל לא בכל מחיר.

עצוב, עגום ואפילו מדכא, שאנחנו מגיעים שוב לדקה ה- 90 ושוב אנחנו עוברים את

הריטואל הקבוע של איומי השבתה. למעלה משנה וחצי מתנהל הסכסוך בין ארגוני המורים

והאוצר ועדייו הוא לא נפתר. שנת הלימודים תשנ"ח היתה שנה אבודה לציבור התלמידים

ולהורים. הפכו את שנת היובל לשנה מאוסה על כולנו ואנחנו איננו מוכנים שגם השנה

הבאה תעבור עלינו בצורה מאת. לפיכך ההחלטה שלנו ברורה וידועה: במידה שיחודשו

עיצומי המורים בכל הנוגע לטיולים ולפעילויות חוץ בית-ספריות, לא תיפתח שנת

הלימח-ים. כבוד השר הכריז על כך בעצמו, אני מברך אותו על כך ואני מקווה שיעמוד

בדיבורו.

לגבי מפגעי הבטיחות. שני נערים נהרגו בתיכון מקיף ו' בבאר-שבע. אמיליה כהן ז"ל

נפלה אל מותה מחלון בית-ספר "לוריא'' בירושלים. במהלך הקיץ שמענו על תקרה

שהתמוטטה בבית-ספר "אשל הנשיא" בנגב ותקרה שהתמוטטה בבית-ספר "גינזבורג"

ביבנה. הנושא הזה נדחק קצת לשוליים ואני מתכוון להעמיד אותו בפרופורציה הנכונה. לא

מדובר רק בעיצומי המורים, אלא אני מעמיד כאן על סדר היום, כנושא מרכזי, את מפגעי

הבטיחות. מדובר כאן בדיני נפשות. זה לא תשלומי הורים, זה לא טיולים ולא פעילויות

חוץ בית-ספריות. אם אתם חושבים שנעבור לסדר היום על הענין הזה ונאפשר למפגעים

בטיחותיים בכל רחבי הארץ בפי שהיו, אתם טועים. משרד החינוך סומך כנראה על

הרשויות המקומיות, הרשויות המקומיות סומכות על ניסים. אבל ניסים באים במשורה

ומפגעים שאינם מתוקנים נשארים.

מה שמערכת החינוך זקוקה הם לא סקרים, למרות שנדרשתם לקיים סקר בטיחות ארצי.

הסקר הזה על פי הנזידע המוצק שבידינו לא התקיים כהלכתו, כי התקיימו אולי בדיקות

מדגמיות פה ושם, היו אולי שיפוצים במקומות מסויימים, אך בסך הכל, התגובות שאנחנו

מקבלים מיושבי ראש של ועדי הורים יישוביים ומוסדיים היו שהשיפוצים היו יותר בגדר

של שיפוצים קוסמטיים.

נכוו לרגע זה, ללא שום קשר לסכסוך ביו המורים לאוצר, אם תיפתח שנת הלימודים או

לא, לפחות חמישה ישובים ישביתו מחר את פתיחת שנת הלימודים. הישובים בהם תתקיים

נתניה, רחובות, באר-שבע, נצרת עילית ודלית אל-כרמל.

האם השביתה בנצרת עילית היא בגלל בעיות בטיחותיות?

בין השאר גם בגלל בעיות בטיחותיות.

על פי החלטות מוסדות הארגון אנו חחרים על דברים שאמרנו בעבר: לא יפתחו מוסדות

לימוד שבהם לא סולקו מפגעים בטיחותיים ושלא קיבלו אישור מיועצי הבטיחות של משרד

החינור. כמו בן לא יתקיימו לימודים במבנים טרומיים דליקים. מדובר בב- 300 כיתות

דליקות ברחבי הארץ, שדו"ח מבקרת המדינה מחודש יוני 98' התריע עליהם כעל מלכודות

מוות לתלמידים.

כמה שנים לומדים בכיתות האלה?

הרבה שנים, אבל יש התחייבויות לסלק את המפגעים האלה.

השאלה אם יש תוכנית ארוכת טווח לטפל בזה. אני מוכן לטפל בזה ושזה יהיה על

חשבון פרוגרמות אחרות.

זה יהיה אולי גם על חשבון בספים שהולכים לכל מיני סקטורים מיוחסיס כאלה

ואחרים. מכל מקום, מעולם לא טענתי שהבעיה הזאת נוצרה בתקופתר ושאתה, אדוני השר,

אחראי לה. אבל הבעיה הזו קיימת, מתעלמים ממנה ודוחים אותה משנה לשנה.

האם יש לך מעקב אחר מספר הכיתות הדליקות? לפני עשר שנים דובר על 800 כיתות

כאלה והמספר צומצם.

שמחה שניאות

המספר ירד ל-300.

כלומר, בתוכנית מסודרת אנחנו מחסלים את הענין. כאשר רואים שצמצמנו את המספר

מ- 800 ל- 300 ומנהל מינהל הפיתוח אומר שבכל שנה מחסלים חלק גדול מהכיתות האלה,

האם נכון להשבית בגלל זה?

יש הרבה כיתות דליקות שהם חדרי ספח שלא הרסו אותם.

נכון שהיו בזמנו 800 כיתות מהסוג הזה והמספר אכן הולך ופוחת, אבל בפירוש לא

בקצב הנדרש. אני חושב שיש ליחס את המשקל הראוי לדבריה של מבקרת המדינה ולדו''ח

החריף שהגישה. כאשר מבקרת המדינה כותבת שמדובר במלכודות מוות לתלמידים, אזי

נוכח שרשרת האסונות בחודשים האחרונים, אני חושב שזו האחריות שלנו כהורים לא

לעבור על כר לסדר היום. כל הכיתות האלה מסורגות ואם חס וחלילה תפרוץ בהן שריפה,

לתלמידים אין לאן לברוח מהן. אני מדבר פה על סדרי עדיפויות.

לאור סקר חמור מאח- שהחמן על ידי משרד החינוך במחח הצפון-לגבי מעבדות הלימוד

בבתי הספר, קיבלנו החלטה שלא יתקיימו השנה ניסויים במעבדות הלימוד בכל בתי הספר

בארץ עד שיסולקו מהם כל המפגעים הבטיחותיים החמורים ששוררים בהם כעת. אנחנו לא

נמתין עד לאסון הבא ועד לוועדה הבאה כדי להבין שצריר היה למנוע לימודים במעבדות

לימוד- בתאנים כאלה ואילו אנחנו ישבנו בחיבוק ידיים. הסקר הזה, שהחמן על ידי משרד

החינוך, מסמר שיער. חומרים כימיקליים מסוכנים ודליקים אינם מאוחסנים בנפרד, חומרים

מסוכנים דליקים שפג תוקפם, אינם מסולקים. אין מתקן לשטיפת עיניים, אין מתקן

למקלחות ואין עזרים לכיבוי אש ועזרה ראשונה.

אדוני השר, כל ממשלה, כל משח- חינוך וכל שך חינוך יש לו סדר עדיפות משלו, זו

זכותו ואני לא מערער על כך. לממשלה הקודמת היה סדך עדיפויות. אני מדבר עתה רק על

החינוך ודבריי מנותקים לחלוטין מההקשר הפוליטי. אני רוצה להבהיר: אנחנו ארגון א-

פוליטי ואין אצלנו בארגון דריסת רגל לפוליטיקה. לממשלה הקדומת היה סדר עדיפות

מאוד ברור ומוגדר בנושא החינוך. הממשלה הקודמת הכפילה את תקציב החינוך, הוסיפה

שעות שקוצצו בשנות ה- 80 והתחלנו לנשום לרווחה. התחלנו לראות אור בקצה המנהרה.

החינוך הועלה לראש סולם הקדימויות וזה היה סדר היום של ראש הממשלה לשעבר

שנרצח, יצחק רבין ז"ל. כולנו, גם ארגוני המורים, למרות שאני לא שומע שהם כל כך

מתייחסים לכך, צריכים להצביע על כך.

החשש שמקנן בקרבנו הוא חשש מבוסס, שהמערכת הולכת לקראת קיצוצים שיסיגו את

מערכת החינוך אחורה, שיחזירו אותנו לשנות ה- 80 ויבטלו את בל ההישגים של השנים

הקודמות. בשנתיים האחרונות קוצצו כמיליארד שקלים וחלק מהקיצוצים הם פגיעה

בנשמה היתרה של המינור, באותם סלי טיפוח ותוכניות לימודים יחודיות וצמצום כיתות

בלימוד מחשבים, מדעים וכן הלאה.

יש מגמה להגדיל את מספר התלמידים בכיתות.

זה לא נכון.

אתה אומנם הכחשת זאת, אבל אני מתייחס לדברים ולהערה שכתבת לי.

זה שקר, אין הוראה כזו במשרד.

אבל לא מפצלים כיתות של 41 תלמידים עד השלישי או הרביעי בספטמבר ורק אחר כך

מפצלים אותם, כשקשה אז למצוא מורה. אז מבקשים מהמנהל לממן סייעת לכיתה.

לגבי סדרי העדיפויות, אדוני השה זה לא שאיו כסף, יש כסף והרבה, יש קרן שפע גם

בתחום החינוך והכל שאלה של סדרי עדיפויות. מקננת שוב תחושה קשה בקרב ציבורים

רחבים של הורים. אנחנו מקבלים תגובות ותלונות, שכספים רבים מחרמים לסקטורים

מיוחסים ושהחינוך הממלכתי והחילוני נפגע.

מספיק עם ההסתה הזאת.

זו לא הסתה.

אמרת שארגון ההורים הוא א-פוליטי ואתה עוסק בפוליטיקה.

זה לא שייך לפוליטיקה, זה שייך להקצאת כספים ומשאבים למערכת.

אתה כל כך משבח את הממשלה הקודמת, אך אותו שר אוצר נתו העדפה לאותם

סקטורים שעכשיו אתה מדבר עליהם.

כל הדברים האלה הם הסתה פוליטית. אתה הופך את ארגון ההורים לארגון פוליטי

שלא יתייחסו אליו יותר. אתה צריך לכבד את הארגון שאתה עומד בראשו.

בפגישה עם השר הודענו לו שאנו לימינו ולצידו ויש לו כוח חזק של כל ציבור ההורים

והתלמידים בנזדינה שעומד לצידו במאבק נגד הקיצוצים בחינוך. אנו מבקשים שתנצל את

הכוח הזה וגם את הכוח שלך כראש סיעה גדולה וחשובה. תלך לראש הממשלה ותודיע

שהממשלה לא תקצץ יותר בתקציבי החינוך, כי קיצוץ נוסף הוא בלתי אפשרי ואנחנו לא

נעבור עליו לסדר היום.

אני מציע שהישיבה תסתיים ויתחיל המו"מ. אוגוו ההורים עם נציגי התלמידים

בראשותו של סגן השר פלד ובמה מהפקידים הבכירים של משרד החינוך ישבו לדון רק

בנושא הבטיחות. אני מבקש שתבררו יחד את נושא הבטיחות כשהמגמה היא לפתוח

מכסימום של בתי-ספר בארץ. אם יתברר שבנתניה יש כמה בתי-ספר עם ליקויים, אין צורר

להשבית את כל בתי-הספר בנתניה. הגיע הזמן שלא כל אחד יהיה גנרל סיני מתקופת סון

יאט סן. סירבתי לקבל היום ועדי הורים מאוד נכבדים מירושלים ומקומות אחרים. אני מכיר

בוועד ההורים הארצי, אר לא יכול להיות שכל אחד יגיד שהוא הקובע וישבית בתי-ספר.

לכן מאחר שרוב בתי הספר יכולים להיפתח מחר, אני מציע לשבת עם סגן השר ועם אנשים

אחרים במשרד החינוה לברר יחד את הענין ולהודיע לוועדה מה המסקנות. המגמה היא

לפתוח כמה שיותר בתי ספר תור שמירה על תנאי הבטיחות.

יושב ראש ארגון המורים העל-יסודיים אמר משפט שהסעיר אותי: "שום דבר לא התקדם,

לא הגענו לכלום". הוא אמר פעמיים את הדברים האלה וזה בניגוד גמור לאינפורמציה

השוטפת והעדכנית שקיבלתי בשבועות האחרונים, כולל היום בבוקר. אני מבקש שמר

קוצייק יתייחס לכך ולומר אם באמת שום דבר לא התקדם ולא הושג דבר.

במשך החודשים האחרונים התנהלו דיונים מאוד אינטנסיביים עם ארגוני המורים והיו

דיווחים שוטפים לוועדת החינור של הכנסת. הדיונים האלה התנהלו לאחר שיושב ראש

ועדת החינור של הכנסת היה אצל שר האוצר, לאחר ששר החינור דיבר עם שר האוצר וכדי

לא להמתין לרגע האחרון. במשך שלושה חודשים מנכ"ל משרד החינוה אנוכי וראשי

ארגוני המורים הקדשנו מאות שעות למו"מ. הדיווח האחרון מצד ארגוני המורים לוועדת

החינור של הכנסת אמר שחלה התקדמות גדולה במו''מ.

לפתע פתאום, בימים האחרונים, אנחנו רואים שבעצם דברים שחשבנו שהתקדמנו בהם,

למעשה התחילו להיפתח בהם פערים בלתי מוסברים. אני לא יכול להסביר אותם לא

לעצמי ולא לאחרים ואינני מבין מה המניעים שעומדים מאחוריהם.

מדיניות הממשלה בנושא השכר היא שמירת השכר הריאלי. אנחנו יודעים על מופעי

השכר שהיו בהסכמים האחרונים והיה ויכוח אצלנו באוצר אם בהסכמי השכר האלה אנחנו

שוחקים את שכר העובדים או אם שומרים על הריאלי. החלטנו לא לשחוק את השכר, אלא

ללכת על שמירת השכר הריאלי. צריר להבין כיצד אנו בונים את שמירת השכר הריאלי.

במידה שהאינפלציה היא 5%, זה אומר שלעובדים יש שחיקה של 3%שכר אוטומטיים

לשנה ויש עוד מחצית האחת תוספת יוקה על מנת להגיע ל- 5% אנחנו צריכים לתת1.4%/

אני מבקש מכל מי שמנהל איתנו מו''מ להתמרח- עם הלוגיקה הזו. יכול בלוגיקה הזו לבוא

ולומר שהם לא מקבלים את המדיניות של השמירה על השכר הריאלי, אלא רוצים יותר. זה

לגיטימי ושיגידו כמה הם מבקשים. אז יהיה ויכוח, או שיוסכם ובמידה שלא יוסכם תהיה

ודאי התקוטטות ובסוף ההתקוטטות יהיה הסכם.

שכר המורים בשנים 93' - 97י עלה באופן ריאלי ב- 27% שכרם של המנהלים במערכת

החינוך עלה ב- 38%.

יש שני ארגונים שאנו מנהלים איתם מו''מ - ארגון המורים והסתדרות המורים. הפער בין

ארגון המורים להסתדרות המורים עומד על המספרים הבאים: משרד האוצר מציע 1.4%

פלוס חצי אחת תוספת יוקה היינו, 1.9%. ארגון המורים מבקש 3.8% .לגבי הסתדרות

המורים הצענו את אותו הדבר והם מבקשים תוספות שכר של 7.9%. הפער עם ארגון

המורים הוא 2.39%והפער עם הסתדרות המורים הוא6.47%.



בתוך תביעות השכר שיש לאתתי המורים יש שני סעיפים שעליהם יש מחלוקת ארוכת

ימים: ליווי טיולים ושכר המנהלים. ארגוני המורים מבקשים תוספת של 120 מיליון שקלים

על מנת לפתור את נושא ליווי הטיולים. המשמעות של התביעה הזו היא כדלקמן: מורה

שיוצא לטיול עם כיתתו יקבל 720 שקלים ללינת לילה אחד מחוץ לבית.

לא מדובר בלינה אחת, מדובר בעבודה של 24 שעות. למה אתה לא מדבר על השכר של

המנכ"לים במשרדי הממשלה?

את הסכמת פה בוועדה שהמורים יקבלו במקום 53 שקלים פי שניים או שלושה, אר לא

720. את צריכה לתת דין וחשבון גם לאחרים אם זה צריר להיות פי 12. את נתת את

הסכמתה יחד איתי, שבמקום 53 שקלים זה יהיה יותר ובשם הוועדה הצעתי שזה יהיה 132

שקלים. השאלה היא אם את מסכימה שזה יהיה 720. לכן רציתי שנציג התלמידים, שהוא

הכי א-פוליטי, הכי אובייקטיבי והכי תמים, ישמע את הדברים האלה ורק אחר כר ידבר.

אלה מספרים דמיוניים, מאיפה הם הומצאו?

הנתונים לא נכונים, אף אחד לא דרש 720 שקלים.

אתם בוועדה אמרתם לי שאחם רק רוצים שיכירו בעקרון של השעות ועכשיו אתם

רוצים את כל השעות?

אבל הם לא מכירים בעקרון של השעות.

מדוע אתה מרשה לעצמך לצעוק עלינו? אתה משלם לנו שכר? אתה לא משלם לנו, אל

תצעק עלינו ואל תטיף לנו מוסר. אני מתפלא עליך אנחנו אורחים שלך ואתה מתנהג כפי

שאתה מתנהג.

מה שאתה עשית בשנה האחרונה הוא שגרמת נזק של 500 מיליון שקלים.

יפה מאוד. אנחנו לא נעבוד יותר בחינם. אנחנו לא נהיה פועלים זולים שלכם. אתה

משרת פה אינטרסים פוליטיים.

הנתונים לא נכונים.

זה לא ילך לך בדרך הזו שאתה הולך שאתה מטיף מוסר ומנהל מו"מ בשמנו. מי אתה

שתציע? אתה משרד האוצר?

תוריד את הטון.

יש גבול לבל דבר, הוא עומד וצועק עלינו.

הוא עדיין יושב ראש הוועדה.

אין לו שום זבות להתנהג ולדבר בך.

אתה חייב להוריד את הטון.

זה וזלק מהטקטיקה.

סגן השה אל תדבר על טקטיקה, בי ראיתי לאן היגעת עם הטקטיקה בחוק הספורט

ובעוד דברים אחרים שידעת להרוס אותם. אני יודע איך הפבת את המורים לחינוך גופני

לעבריינים.

אני מסתמך על סיבומים שהושגו גם בהסכמתך. לא יבול להיות שתוך במה שבועות

תעלו מהעלאת שבך להעלאת שבך בלתי נסבלת.

אף פעם לא הגעת איתנו לשום סיבום ואם הגעת לסיבום אתה לא משרד האוצה הם לא

הגיעו איתנו לסיבום.

אני נציג של אלה שבחרו אותי. אלה שבתרו אותי רוצים פתיחת שנת לימודים עם

תשלום למורים, אבל לא תשלום מוגזם.

יפה, תדבר עם אלה שצריכים לשלם ולא איתנו. אנחנו לא נעבוד יותר בחינם. אנחנו

רוצים להיות פרופסיה ולא פועלים זולים. מה שאתם רוצים זה כוח עבודה בחינם. לא יהיה

יותר כך שנעבוד בחינם. אתם מתייחסים כך לציבור המורים, כי הוא ברובו נשים. אתם

רואים בזה עבודה זולה.

אני רוצה להציע הצעה.

אתה לא יכול להציע עכשיו שום הצעה.

בצורה מו לא יהיה דיון רציני.

כיוון ששכחתם מה שאמרתי בהתחלה אני רוצה לחזור על המספרים: המורים מבקשים

עבור ליווי טיול 720 שקלים ללילה.

תסביר את החישוב.

על מנת לקחת כיתה להצגת תיאטרון המורים מבקשים 520 שקלים. המורים מבקשים

עבור ליווי טיולים ופעילות חוץ בית-ספרית 120 מיליון שקלים. מעבר לכך מבקשים ארגוני

המורים לשפר את שכר המנהלים.

חשוב לי לומר הערה אחת כאן בכנסת. אני מצטער מאוד על התקלה המאוד גדולה

שקרתה לנו עם עדכון שכר הבכירים. זו תקלה שחייבת שינוי ואני קורא לחברי הכנסת

לתקן זאת.

אנחנו מבקשים תקלה מו אצלנו.

אני מבקש מחברי הכנסת לפעול לכך שהחלטת הממשלה שהתקבלה לפני מספר שבועות

להפסיק עם ההצמדה של השכר הממוצע במשק של הבכירים.

תקרא גם למנכ"לים של משרדי הממשלה?

זה משפיע מיד על המנכ"לים משום שלצערי שכר המנכ"לים נגזר משכר חברי הכנסת.

מה עם תמיכת האוצר בהעלאת שכר הבכירים?

מה האוצר מוכן לתת למורים?

המנהלים במערכת המינור מקבלים שכר טוב וארגוני המורים מבקשים להעלות את שכר

המנהלים ככ- 1,500 שקלים לחודש,

זה לא נכוו.

מכיוון שאלה תביעות ארגוני המורים, הרי שברור מאליו שלא ניתן להיכנס למדיניות

השכר של שמירה על השכר הריאלי. צריר להבין שסך הכל השכר לא עולה ב-1.4%ולכן

הדברים על 60 שקלים למורה אין להם שום קשר למציאות. אנתנו מדברים בסר הכל על 5%

תוספת שכר - 3%שתיקה, 0.5%תוספת יוקר ועוד1.4% תוספת שכר. עכשיו השאלה היא

אם מחלקים 720 שקלים לליווי טיול בלילה ו- 1,300 שקלים למנהל, או מתלקים בצורה

יותר צודקת.

זה שייר להסכם הקודם, מדוע להעלות את זה עכשיו. אם יש עובדות לא נכונות תה

שייר להסכם הקודם מדוע להכניס את זה לחשבון העכשווי?

צריר להבין שתביעות המורים, מעבר לשמירה על השכר הריאלי, עומדות על כמיליאת

שקלים. המשמעות של חריגה ממדיניות השכר הריאלי היא פחות למערכת החינוך, פחות

למערכת הבריאות, פחות לצה"ל. זה יותר אבטלה במשק, הרי זה משחק שסכומו אפס. צריר

להבין שהמערכת הציבורית במדינת ישראל, שהיא כל כר גדולה וכבדה, אין עליה איומי

פיטורים, המשכורת נכנסת כל ראשון לחודש והתנאים הסוציאליים משולמים בצורה

מסודרת. יש 220 אלף איש מובטלים וכלכלות בסביבה מתמוטטות.

אתם יצרתם את זה במונה כדי להפחיד את הפועלים, שלא יבואו לדרוש תוספות שכר

וכדי להעלות את השכר של הבכירים במשק. אתה אומר שיש אבטלה, אר אתם יצרתם את

האבטלה הזו.

אתה עוד מוסיף אלפי מורים למערכת האבטלה ואתה בא בשם אותה אבטלה ומציג את

אותם הצעירים שאין להם היום עבודה, אך לא מאפשר להם להיכנס לעבודה.

אני מבקש להודיע שאם תהיה עוד הפרעה אני אוציא אתכם, כי אתם גורמים לכך

שהישיבה הזו לא תוביל אותנו למטרה.

אני מבקש שמר קוצ'יק יתייחס לשאלה מה האוצר מוכן לשלם. במו"מ שהיה שהביא

לידי כר שארגון המורים העל-יסודיים הפסיק את העיצומים לשלושה שבועות, התביעה

לגבי הפעילות החוץ בית-ספרית שייכת להסכם הקררם תה חוב שלכם להסכם הקודם. אם

רוצים לשמור על השכר הריאלי צריך לדעת שהמורים לא קיבלו מאומה על מה שהם עשו

ואם מכירים בעקרון חייבים לשלם לא לפי5% ,אלא לפי מה שהיה צריך לתת להם. זה

שבתקופת ממשלת רבין ז"ל לא ביצעו את ההסכם, זה לא פותך את האוצר מהחובה

המוסרית הפורמלית ואני דורש ממר קוצייק לומר לי מה הוא מוכן לשלם.

אברהם בן-שבת;

יישר כוח על חשיפת האמת.

אדוני היושב ראש, האם אתה מתכוון לעשות את המו"מ מהתחלה ולא לגמור? מדוע

צריך לעשות את המו"מ לעיני עם ישראל? זה לא הפורום המתאים ורק אלה שנוגעים

למו''מ צריכים להתכנס ולדון. אנחנו לא מבינים בזה, אנחנו לא יודעים מה היה קודם ומה

היה אחר כך.

יש גם הגינות מינימלית ואני נוהג בפוליטיקה בהגינות. לא יכול להיות, חה מה

שהכעיס אותי במיוחד, שבמשך החודשיים האחרונים אנחנו מקבלים דיווחים וכאשר יושב

ראש ארגון המורים העל יסודיים היה בחופשה, סגניתו הודיעה לי שיש התקדמות ואילו מר

אח אומר בטלויזיה שלא היתה שום התקדמות ולא הושג שום דבר.

אי אפשר לנהל דיון בפורום מה. צריכים להתכנס בפורום מצומצם ולעשות דיון ממצה.

מדיניות השכר שלנו היא שמירה על השכר הריאלי. הצענו למורים תוספת של1.4%,

0.5%תוספת יוקר ועוד3% זחילה.



באשר לדבריו של יושב ראש ועדת החינוך של הכנסת, איו שום מתוייבות של הממשלה

לגבי ההסכם הקודם ולכו ליווי טיולים יהיה בתור עלות ההסכמים.

מדוע לפני שנה הלכת למפשר?

איו ספק שמה שאמר מר קוצייק הוא נסיגה ממה שאני עודכנתי בשבועות האחרונים.

אם כן תחזיר אותו למקום.

אבל גם אתם נסוגתם.

אנמנו לא נסוגונו.

אנו בו נסוגנו. ביקשנו 7% וירדנו ל- 5%. האוצר לא התכווו כהוא זה.

הוא רוצה שנמשיך לסגת, אולי עוד נשלם לכם שאנחנו יוצאים לטיולים.

בדיונים שיושב ראש ועדת המינור היה שותף להם התתלנו עם 53 שקלים וסיימנו עם

132 שקלים. את הפער הזה שבין 53 שקלים ל- 132 שקלים הסכים משרד החינוך לקוזת

ולממן מתקציבו. זו היתה המחוייבות הקודמת שלנו, אנחנו עומדים בה.

אבל משח- החינוך לא עומד בה. זה לא יהיה מהתקציב של משרד החינוך, כי אין לנו

כסף.

אני רוצה לדבר ואני מבקש לא להפריע לי, כי לא הפרענו לאף אחד. יש זלזול במועצה

הארצית, אבל אף אחד מהמזלזלים לא מכיר את המועצה מספיק כדי לזלזל בה.

אנחנו עוקבים אחרי הסכסוך הזה זמן רב ובמיוחד בחודשים האחרונים. אנחנו עדים

להרבה התקדמות ולהרבה נסיגה אחורה. שר החינוך הבטיח מספר פעמים למועצה לא

לפתוח את שנת הלימודים אם הסכסוך יימשך.

אני עומד בהבטחה.

אנחנו מכבדים את ההבטחה, אבל אומרים שגם אם הסכסוך לא יפתר והשר יצא

מההבטחה, מועצת התלמידים הארצית לא תפתח את השנה, כי לא ניתן לקהל הבוחרים

שלנו ולנו לעבור עוד שנה של יסורים כמו שהיתה השנה, ללא טיולים וללא פעילות

חברתית. אנחנו מסוגלים לעשות את זה ומי שמזלזל יראה את זה מחר. אנחנו נפגין בשיתוף

ועד ההורים הארצי מחר ומחרתיים בגן הוורדים וככיכר רבין, כי יש לנו המון תלמידים,

לתלמידים איכפת ולכן הם יפעלו.

אני רוצה לציין את שיתוף הפעולה הטוב עם מועצת התלמידים. אם יש מישהו כאן שלא

מכיר את הפעילות הברוכה של מועצת התלמידים לטובת מערכת החינוה אני רוצה שידע

זאת. מועצת התלמידים עושה עבודה יוצאת מן הכלל.

אנו מסכימים עם מועצת התלמידים ולכן אתם לא צריכים לעשות הפגנות. אני ויושב

ראש ועדת המינור אמרנו אותו הדבר וגם ארגוני המורים אמרו אותו הדבר, בואו לא נעלה

את דרגות ההתלהמות.

הוא לא אשם בכך, הוא קיבל את הגיבוי של הוועדה במשך כל השנה.

אנחנו עומדים יחד איתכם על כך שלא תיפתח שנת הלימודים אם הנושא הזה לא יוסדר.

אפשר לעשות את זה בהפגנה משותפת, אך אני מקווה שלא נצטרה

אני עצמי הוריתי בבית ספר ובמשך חיי יצא לי לעשות מספר תפקידים אחרים, אך אני

לא זוכרת תפקיד שהיה כל כך קשה כמו לעמוד בפני כיתה. אני חושבת שהמורים, שלא

בטובתם, זוכים לקיטונות של ביקורת וכל תחלואיה של החברה הישראלית ניצבים

לשולחנם ומאוד לא בצדק. מורה הוא מלך עליון בכיתתו. הוא מלה כי הוא עושה כמעט

כל מה שהוא רוצה כשהוא סוגר את הדלת, אך הוא אביון גדול, כי אין לו שום תנאים, יש

לו כיתה עמוסה, יש לו הורים שמציצים וילדים חכמים שמבקרים אותו.

למורה יש סטטוס חברתי מאוד נמוך ויש הלימה ישירה בין הסטטוס והשכר. לכן הייתי

מאלה, כיושבת ראש ועדת החינוך שהתעמתתי עם ראש הממשלה המנוח. הוא בסוף כופף

גם את האוצר, וטוב עשה שכופף את האוצר, כי הוא הבין שמורה טוב הוא מורה לחיים,

אבל גם מורה רע הוא מורה לחיים. מורה לא שבע רצון הוא מורה שמעביר את זה

לתלמידים שלו.



אני מאמינה באמונה שלמה שכל שקל מגיע להם ואני מתייצבת לצידם בענין זה. אלא

שאני חושבת שהמורים טעו טעות איומה, גם אסטרטגית וגם טקטית שהם מדברים על

הטיולים ושהם מבקשים תשלום פר טיול. זו טעות קשה מאוד כי בציבור לא מבינים את זה.

הכי קל לי לעמוד מול חבריי המורים ולהחניף להם, אך הציבור לא מבין את זה. תבקשו

יותר שכר, אך אל תבקשו עבור כל טיול. תבקשו יותר כסף, אבל תבקשו עבור כל טיול.

כמי שנאבקת כאן בתוך הבית הזה, כמי שמרגישה בשר מבשרכם ועצם מעצמכם, אני

אומרת לכם שאתם טועים טעות מרה ואיש רציני לא יבוא לקראתכם בענין הזה. גם הבית

הזה ישאיר אתכם לבד במערכה. אל תאמינו לנו, יגידו לכם שאתם צודקים, אבל ישאירו

אתכם לבד על הדשא גם בהפגנות. לכן אני מציעה לכם תרדו מזה, תחשבו על דרך אחרת,

תבקשו שכר גבוה יותר ואני אסייע לכם בכל ענין, אבל לא בענין הטיולים.

אני רוצה לומר לשר החינוך והתרבות. אני לא זוכרת שר במדינת ישראל שבאומץ לב

העיז להכריז ולומר אני לא אפתח את שנת הלימודים. כי כל יושב ראש ועדת חינוך, כל

שר וכל ממונה על התיק רוצה שהכל ייפתח בשקט. שבחדשות של שבע בבוקר יגידו: שנת

הלימודים נפתחה כסדרה. ואז יותת מעמסה מהלב. שר החינוך אומר שהוא לא יפתח את

שנת הלימודים אם בתי-הספר לא יהיו בטיחותיים, אם אמא ואבא כשהם שולחים ילדים

לבית-הספר יבינו שהם לא יחזירו אותם בארון מתים. אמר השר בצורה הכי ברורה והכי

נמרצת, ואני אומרת לך אדוני השר.- אל תבהל, אל תפתח את שנת הלימודים אם יש בית-

ספר אחד מה שאיננו ראוי להיפתח ויש הרבה כאלה שאינם ראויים להיפתח. איש לא יבקר

אותה כי אתה תקבל רק קרדיט, מעבר לכך שתציל כמה תלמידים במדינת ישראל וגם זאת

מצווה בפני עצמה.

אין צורך לנהל בישיבה זו מו"מ אל מול האומה. זה צריך להיעשות בשקט ואנו מסמיכים

את יושב ראש הוועדה, וכך צריך להיות, לשבת עם ארגוני המורים ועם האוצר ולאחר

שהוא יביא את ההסכם לוועדה אנו בוודאי נאשר אותו. לא נראה לי נכון לקיים את זה

בצורה הזאת ופני הישיבה הזו נראים לענין זה כך.

אדוני השה אתה מדבר על שנת כבוד. ראש הממשלה, בחוצפה אופיינית, אמר לשרים

"האם המורים יודעים בכלל מתי הוכחה המדינה?" נתניהו תקף

בעקיפין את השמאל ואם אתה מדבר על שנת כבוד, ראש הממשלה אמר: "אי אפשר לשעבד

את ערכי החינוך שלנו לעשרה אחתים מהעם". אולי הוא התכוון לעשרה אחתים שלא

מכירים במדינת ישראל ושהם מרכיבי הקואליציה שלכם? אולי להם שהם לא שמעו על

מערכות ישראל ושהם לא שותפים במערכות ישראל? אולי דווקא להם הוא מתכוון. מאיפה

יש לראש הממשלה את הכוח, החוצפה והעת להגיד את הדברים האלה ? אני חושבת שאתה

צריך לקום כאן ולהגיד למורים שמגיע להם הרבה מילים טובות על מה שהם עושים ומגיע

לראש הממשלה נזיפה קשה על הפופליזם הקשה שהוא אתמול החליט עליו. אני מצפה ממך

ומבקשת ממה אתה מדבר על שנת כבוד, קודם כל תן כבוד לעובד. המורה הוא עובד ואתה

לא יכול להכריז על שנה מו ולשתוק על הכחה מהסוג שנאמרה אתמול ועברה בשקט.

אני מבקש סליחה, היתה טעות סופר. הייתי אתמול בישיבה ואני חושב שהוא התכוון

לתלמידים ולא למורים. אני שמעתי את זה במו אתניי והוא לא התכוון למורים.

אם הוא דיבר על התלמידים הוא התכוון למורים. הוא היה 17 שנה בחוץ-לארץ, אז אולי

הוא התכוון לעצמו.

ראש הממשלה שאל אם כל התלמידים יודעים מה זה הציונות.

אבל אם התלמידים לא יודעים זה בגלל חמורים, מה אתה מיתמם אדוני השר? יש לר

הזדמנות לתקן את זה, אז תגיד מילה טובה. אולי ראש הממשלה התכוון לעצמו, הרי הוא

שהה 17 שנה בחוץ-לארץ ואולי מהבחינה הזו הוא יודע. אני מציעה שבאומץ לב תאמר

שהוא עשה משהו נורא.

ענת מאוח

אני מבינה שהנושא העיקרי הוא פתיחת שנת הלימודים. אני מברבת על בר שהשר פתת

בדבריו יריעה יותר רחבה ואני מציעה להתייחס במספר הערות קצרות על היריעה בולה.

אדוני השר, הדבר הראשון שלמדנו מהדו"ח שהגשת הוא שמדינת ישראל לא משקיעה

בחינור. ממשלת רבין ז''ל העלתה ב- 70%את ההשקעה בחינוך בחוברת שהוגשה לנו על

ידי משח- החינור איו את הנתונים של השנים 93י ו- 94/ אני לא רוצה לעסוק בפוליטיקה,

אר אני רוצה לטעון חד משמעית שיש לי אמבה עמוקה ממדיניות המשרד ובל מה שמשרד

החינור עושה הוא רק קרב מגן, במקום להגדיל ולהמשיר להשקיע בחינור. בוועדת חינור

אנחנו צריבים להתנגד להפקרת העתיד בכר שלא תובעים הגדלה משמעותית של תקציב

המינור. במשה- החינור מצפים עתה שנמחא כפיים ונתייצב רק לקרב מגן.

אני מצה להדגיש שלפי דעתי העובדה שאין דרישה משמעותית לתוספת בכמה דברים

וקודם כל למגזר הערבי ולחינור בגיל הרך, עושה את החינור בישראל לבלתי דמוקרטי.

זאת כי בגלל שיקולים כלכליים הורים גם במגזר היהודי וגם במגזר הערבי הולכים

לתנועות פונדמנטליסטיות. זאת בגלל שיקולים בלכליים ולא מתור בחירה. מדובר גם

בחינוך החרדי וגם בחינור האיסלמי. לבן אדתי השר, המסקנה הראשונה היא שמדינת

ישראל הפקירה את החינור והיא משווה את עצמה לשנתיים קודמות, אבל ראש הממשלה

נתניהו, להבדיל מיצחק רבין זיל מפקיר את החינור במדינת ישראל.

בלי חינור מאסיבי לדמוקרטיה ובלי מינור פלורליסטי, מדינת ישראל לא תתקדם

בחינוך. אני חצה למחות על התקפות שלוחות הרסן של ראש הממשלה שעושה בבל פעם

דה-לגיטימיזציה לחלק אחר מהעם. דבריו בממשלה, בין אם היו על המורים ובין אם על

התלמידים, והנסיון להציג 68%מן המערר של המינור הממלבתי כמיעוט, זה בדיוק כמו

הנסיון לתקוף את הרמטכ"ל, כלומר, דה-לגיטימציה לזרם הראשי.

לא יתכן שבכל פעם שיש לנו ביקורת על סדרי עדיפויות פנימיים במשרד, נואשם

בהסתה ובשקר. זכותה וחובתה של ועדת החינוך והתרבות לקבל מהשר בזמן הדיונים על

התקציב ניתוח מדוייק מה הולר למגזר הממלכתי דתי, מה לכללי, מה לערבים ומה

לחרדים. זו זכותנו וחובתנו ואני פונה לא לעשות שימוש במילים כמו הסתה, בכל פעם

שאנחנו מעבירים ביקורת.

הבעיה היא שלפני שאת מקבלת ניתוח את כבר מוציאה מסקנות.

ועדת הכספים אישרה לפני חררשיים תוספת של עשרות מיליונים לחינוך הממלכתי דתי.

זה לא לחינוך, אלא לתרבות. זאת אחרי שלתרבות הכללית יש 300 מיליון.

זכותנו לבקר את זה.

מותר לבקר, אבל צריר לשמוע ולא להסית.

זה לא נקרא להסית. לבקר זה לא להסית.

ביקורת זו הסתה.

ביקורת היא לא הסתה, אבל תראו באיזה סגנון כותבים בעיתונים.

הביקורת שלה בלי לדעת נתונים, היא הסתה.

אני מוחה על דבריה אדוני השר, אנחנו יודעים בדיוק מאיפה באה ההסתה ולאיזה כיוון

היא הולכת.

אני רוצה להעביר את דאגתי המלאה על כך שכשמדבריס על החינוך במדינת ישראל

רואים פערים אדירים בנושא הניהול העצמי של בתי הספה

ביקשתי מהמשנה למנכ"ל להזמין את חברי ועדת החינוך של הכנסת למשרד החינוך

לשיחה וללימוד של נושא הלימוד העצמי. אני מקווה שתיענו לבקשתי. אני מזמין גם את

ארגון ההורים, את מועצת התלמידים וכל מי שרוצה להיות שותף לכה אני מזמין אתכם

למשרד החינוך ללמוד את התוכנית ואז נדבר עליה.

אני מקבלת את ההצעה.

לגבי הנושא של הסכמי השכר. להבדיל מחברתי, חברת הכנסת דליה איציק, יש לי גיבוי

מלא למורים, כולל הסעיף שאותו הם דורשים. אדוני היושב ראש, אנחנו סומכים עליה יש

פה הטעיה של המורים לאורך שנים והסכם השכר כן בוצע בחלקו הרב על ידי ממשלת רבין

ז''ל. רבין ז"ל העלה, יחד עם שר החינוך אמנון רובינשטיין, את השכר למורים. אני חושבת

שהמגמה הזו היתה הכרחית, אך לא מספקת. לכן אני מגבה את הדרישה ומשה- האוצר

ייטיב אם יתמוך בהצעת החוק להגבלת השכר לבכירים, במקום לפגוע במורים שמגיע להם

כל הכבוד על עבודתם.

לגבי נושא קו העימות, אני מבקשת לקבל תשובה מוסמכת לכל מה שנפתר.

הנעיה של קו העימות נפתרה,

אם כך הכל נפתר, רק הבעיה של המגזר הערבי לא נפתרה. היום ידברו על הכל, אך לנו

אסור לדבר.

אני מבינה שלא נדון היום בענין המינהל לחינוך התיישבותי. אני מבקשת את מעורבות

הוועדה עד שנקבל הודעה מוסמכת בוועדה שיחידת הסמך של האגף לחינוך התיישבותי

נשארת כלשונה וכרוחה.

לגבי החינוך המיוחד, אני מבקשת לקבל תשובה לנושא של השילוב בכיתות האם

והצורך בסייעות.

הישיבה הזו היתה ישיבה סוערת ואני חושבת שהיא היתה סוערת, כי יש שלוש שאלות

מרמיות שהתשובות לגביהן אינן ידועות.

השאלה הראשונה היא אם תיפתח שנת הלינוודים מחר. מדובר בעוד כעשרים שעות

וממה ששמענו עכשיו, ספק רב אם שנת הלימודים תיפתח מחר בשעה שמונה בבוקר, משתי

היעדר הסכם בין המורים לבין האוצר ומשח- החינור. צר לי לומר בקול רם

את מה שאני אומרת כבר חצי שנה בוועדה הזו. לא ייתכן שמשת החינוך מקבל על עצמו

התחייבות לגבי שכר המורים ואז הולך להתווכח עם משח- האוצר. היתה התחייבות לגבי

תיגמול מורים בפעילות חח בית-ספרית.

דובר על שנת 97/ שהשר המר ז''ל אמר שהוא מוכן לממן את זה מתקציב משרד החינוך

והתרבות לשנת 97/ אם וכאשר יגמר ההסכם.

מדובר בפער של ה- 100 שקלים, אבל המו''מ לא נגמר.

ללא הסכם לא תיפתח שנת הלימודים.

הסיבה השניה, ששנת הלימודים לא תיפתח, קשורה לבטיתות בתי הספר. מאז האסונות

בחודש יוני, הוועדה הזאת דנה בנושא והיא בקשר הדוק עם המשפחות. אני בקשר שבועי

עם משפחתה של אמיליה כהן זכרה לברכה. לא יתכן שאחרי ההתראות שניתנו כאן, הורים

יביאו מחר בבוקר את הילדים לבית-ספר וישנם כאל למרות המאמצים העילאיים שלנו,

שהליקויים הבטיחותיים בו לא תוקנו. זו אחריות של כל אחד ושל כל הורה, מורה ומנהל.

יש לנו 20 שעות לדעת אם שנת הלימודים תיפתח מחר. יש לנו 20 שעות לפתור את

הסכסוך שקיים ולהודיע באומץ לב שהורה לא ישלח את ילדיו לבית הספר אם המתקן איננו

בטיחותי.

הודעתי על כך.

זה נכון, אך זה לא היה צריך להגיע למצב הזה.

אם השאלה הראשונה היא אם תיפתח מחר שנת הלימודים, השאלה השניה היא למי

בעצם ינתן חינוך ברמה סבירה, אנחנו יושבים פה כבך שעתיים וחצי ולמעט חצי משפט על

החינוך הערבי, לא נאמרה מילה אחת. איך יתכן? דובך על הרשימה של גני הילדים ליום

חינוך אתך שלא אושרה. אתה יודע מדוע, אדוני השר? בי חצי מהגנים האלה היו בחינוך

הממלכתי דתי ואין פרופורציות מינימליות שמשקפות את התפלגות האוכלוסיה. אותו

הדבר לגבי יום חינוך ארוך. איר אתה מסביר שירושלים, העיר העניה ביותר אחרי בני-ברק,

אין בה יום חינוך ארוך.

יש את זה בשכונות מצוקה.

מי מקבל את החינוך? איפה בשעתיים וחצי של הדיון הזה, ערב פתיחת שנת הלימודים,

דובר על מינימום צדק ושיוויון בהקצבת משאבי חינור למגזרים שונים? לא שמעתי מילה על

כר. זה מקפיץ אותי, כי אנחנו לא מדברים על כמה, אלא למי.

השאלה השלישית שלא היתה אליה כמעט התייחסות, היא השאלה של איזה חינוך.

הנתון החמור ביותר בחוברת שמשרד החינוך טרח להדפים בכרומו, בעמוד 75 - פירוט

הקצאת השעות בתשנ"ט בהשוואה לתשנ"ז ותשנ''ח. התקן הבסיסי להקצאת שעות הוראה

ביסודי בתשנ"ז היה 754 אלף שעות. בתשנ"ט, שמספר התלמידים גדל והבטיחו הרים

וגבעות, ההקצאה היא 719 אלף.

בוצעה רפורמה וכיתות זי וח' עברו לחטיבת ביניים.

האמת לאמיתה נחשפת בענין הזה. תקן שעות ההוראה פר תלמיד יורד בצורה שיטתית

בשנתיים האחרונות ואתם לא נותנים את הדעת על זה. מדברים על ניהול עצמי, מדברים

על חינוך ערכי, אר לא שמענו תכנים.

כן שמעתם.

שמענו מעט מאוד.

זה מה שהתבקשתי. אני מוכן לדבר על זה בהרחבה.

בשנה האחרונה היתה עליה של 55% באלימות בבתי הספר ואנחנו לא מתייחסים

לשאלה איזה חינוך.

אם תיפתח שנת הלימודים, מי יקבל ואם החלוקה תהיה

צודקת. אני בטוחה לגבי השאלה מי יקבל, אך לגבי מהות החינוך, מה ילמדו בבתי הספה

לגבי רעיונות פלורליסטיים ודמוקרטיים, על זה, עם כל הכבוד, לא קיבלנו תשובות.

אני יוצאת בהרגשה כבדה ביותר לגבי פתיחת שנת הלימודים, כי כל מערכת הערכים

של המדינה לא מקבלת ביטוי הולם בענין הזה.

אדוני השר, סגו השר ויושב ראש הוועדה, אני מוכרת לומר שסיפקתם לנו אירוע מסעיר.

גם אלה שאינם סוערים, אלא בשקט כמוני, חת משהו מזה.

בדרך הנה שאלתי את עצמי איך אנחנו עוברים את תסמונת ה- 1 בספטמבר. יש פולחו

חחר על עצמו כמעט בכל שנה עם פתיחה של שנת לימודים. למרבה המזל והכשרון של כל

הנוגעים בדבר, אנחנו מצליחים איך שהוא לפתוח את שנת הלימודים.

אני סבור, כשם שהשך הבהיר, שאין לפתוח את שנת הלימודים אם יהיה מסלול חתר

כפי שהכרנו בשנה שעברה, כאשר אין פעילות חוץ בית ספרית שמנוהלת על ידי המורים.

אני מברך את השר על כך שהבהיר בשנה הקודמת שהתחליף של ההורים למורים היה

הוראת שעה או הוראת שנה. טוב שארגוני ההורים החליטו להפסיק את זה, כי אני חושב

שלקחתם על עצמכם אחריות גדולה מאוד בתחום הזה. לכן, אם אין לנו פתרון בסוגיה

הזאת, אפילו אם נגיע להסכמי שכר, אני ממליץ לשר שיעמוד בדברתו ולא יתן לפתוח את

שנת הלימודים.

לעומת זה, אני סבור שהמצב חמור מספיק כדי שנרד ממה שאנחנו נוהגים לכנות לפעמים

בחביבות, לפעמים בציניות, ואני שייך למתנה החביבים - "פקידי האוצר". אחרי שהם אמרו

את דברם, אחרי שהם עשו את ההנדסה הפיננסית שלהם והעמידו את השר האחראי שלהם

על אחריותו, אני מציע לך אדוני השד, שהמו"מ שלך ינוהל עם שך האוצך ואם צריך שראש

הממשלה יכנס לענין הזה. אי אפשר לגלגל כל הזמן את האחריות על 'נערי' או ''פקידי

האוצר".

אדוני היושב ראש, שקלתי אם לנצל בכלל את זכות הדיבור שלי או לא. אני גם מתפלא

על מר ג'עפר פרח שהתפרץ ורצה רשות דיבור. הייתי מעדיף לא לדבר, כי מעולם לא

הרגשתי תחושה של ניכור מה כלפי 20% מהאוכלוסיה במדינת ישראל. אני מתחרט על שני

דבר ראשון, שבאתי לישיבה, כי יכולתי לעשות דברים הרבה יותר מעניינים לבני

עמי שבחרו בי. דבר שני, אני מתחרט שלא המלצתי להתחיל בשביתה מהיום הראשון

ללימודים. אני מציע, ואני חושב שאני מדבר בשם כולם, שאנחנו נצטרך להתכנס בגלל

ההרגשה הזו שאפילו מילה אחת לא נאמרה על המגזר הערבי, על 240 מיליון שקלים שאין

כדי לממש את תוכנית החומש.

לא שמעת מה שאמרתי. אמרתי שאני אלך להיאבק על הדבר הזה בכנסת.

תודה רבה לר על זה שאתה מוכן לנהל מאבק.

אתה בא להאשים אותי? אמרתי שלא הגעתי להבנה עם האוצר על מספר נושאים.

הנושא היחיד שהזכרתי הוא תוכנית החומש. אמרתי שאני איאבק על הדבר הזה עד ה- 31

בדצמבר. אני אומר לכם, שאם נהיה יחד לא יהיה תקציב מדינה בלי שתוכנית החומש תצא

לדרר. זה פשוט עניו של שותפות. אפשר לתקוף ואפשר לומר שתשבתו, אבל צריך לשמוע

מה שאומרים.

אני חי בהבטחות 50 שנה.

תוכנית החומש היתה צריכה להתחיל בתחילת ספטמבר. השר המר הבטיח שהתוכנית

תתחיל להתממש בתחילת ספטמבר. התוכניות של הבידואים והערבים נדחקו לפינה

ונעלמו.

אתה טועה לגמרי. תשאל את אנשי האוצר שנמצאים כאן אם התוכנית הזו נעלמה.

אפשר למצוא סיבות לשבות, אין בעיה, אבל היא לפחות צריכה להיות אמיתית.

אנשים מתקשרים אליי ושואלים אותי לאן ילכו הילדים שלהם שצריכים חינוך מיוחד,

אבל לנו אין שום מסגרת להם. יש בית ספר מסויים בנצרת והוא יחיד. האם בכל ענין צריר

להגיש בג"ץ, כדי לפתור אותו? אותם ילדים אוטיסטיים ואחרים שאין להם שום מסגרת,

האם אני צריך ללכת לבג"ץ על כל ילד, כדי שימצאו לו מסגרת? איפה החינוך המיוחד

שאתם מדברים עליו? איך נפתח שנת לימודים כאשר מאות ואלפי ילדים אין להם מסגרת?

בשנת הכבוד, אם השר מדבר על כברד, אז שיתייחס בבקשה לכבוד של כולם. איפה

הכבוד של הבן שלי בכל התוכניות שלך, אדוני השד? יש לי בן מפגר, לאן הוא ילך? יש לי

בן שיש לו פיגור כלשהו, למה אין לו מסגרת? מדוע אין מבנים לבתי ספר מיוחדים?

גם אם יש כבר מסגרת, אז אין בה את השירותים המתאימים.

אם יש תדר, אז אין שירותים. מישהו כתב לי בצחוק: אולי יש מחשב, אבל אין חשמל.

בכל הישיבה הזו אני לא תופס איפה הכבוד שלי. מדברים על 700 שקלים עבור ליווי טיול,

300 שקלים עבור דבר אתר ואף לא יודע במה מדובר. עם כל הכבוד, תוץ מהדברים האלה

אתם צריכים גם לדבר על להיות בני אדם ומה אתם רוצים ליצור מהם. לאן נגיע איתם,

אדוני השר? מה יהיה בסוף? האם בסוף יכתבו עוד דו"ח לראש הממשלה שאנחנו איום

אסטרטגי, סכנה אסטרטגית? אז הנבואה תממש את עצמה. אני אהיה איום אסטרטגי, אני

לא אשתוק על זה. המצב הזה איום ואני לא אשתוק על כה

אדוני היושב ראש אתה מכיר אותי כבר הרבה שנים, האם שמעת אותי מדבר כר?

רק פעם אתת בעזה.

זכותם גם להתקיים. אני קורא לכל עם להתקומם נגד כיבוש ואני קורא לכל עם

להתקומם נגד מצב מה של עוול בתור ישראל. אני מתכוון לכל שכבה ולכל עם שלא

מושווים. אני חושב שלא נוכל לשתוק ואם עד ה- 7 בחודש לא תהיה התקדמות בנושאים

שעליהם דיברנו, אנחנו נשבות. אם לא תהיה התקדמות אנחנו נמשיר בתובנית שלנו ללמוד

עד ה- 7 לחודש ואם לא יהיה עד אז הסכם חתום, נצא לשביתה.

הסכם חתום עם מי?

איתר

מערכת החינוך צריכה לתת מענה לצורכי המשק. המערכת שמרנית מטבעה והשאלה

היא אם השר נערר להכניס שינויים במערכת החינור כדי להכשיר את המהנדסים ואת

ההנדסאים שאנחנו צריכים לצורכי המשק, כרי שלא נצטרר לייבא הנדסאים ואנשי

טכנולוגיה אחרים מחוץ-לארץ. זאת בנוסף לעובדים הזרים האחרים שיש לנו בארץ,

שמספרם הולר וגדל.

גדל פה דור שבחלקו מנותק מערכים יהודיים שורשיים. האם תהיה התמודדות עם

הנושא של תל''י והנושא שוועדת שנהר הגישה בו המלצות? האם משרד החינור הולר

להתמודד כדי להכניס את החינור לשורשים וערכים במערכת החינוך בכללותה? אני רואה

בזה בסיס להבנה ולהורדת הקיטוב בין האוכלוסיות השונות תה יהיה בסיס לאחדות בעם

ישראל.

בתפקידי הקודם הייתי יושב ראש ועדת התינור בעיריית ירושלים ואני יודע שירושלים

קופחה בצורה איומה משאר מערכת החינוך בארץ. כל תלמיד קיבל כמעט מחצית ממה

שקיבל תלמיד אחר באחור תל-אביב. יש נתונים על כך ויכול להיות שזה בגלל שבאיזוך

גוש דן רוב בתי הספר מחוטבים וסיבות נוספות. האוכלוסיה העניה בירושלים לא זוכה

למה שהיא צריכה לקבל, כמו יום לימודים ארוך או חינוך משלים. אלה דברים בדוקים ואני

מבקש שהשר יבקש נתונים מדוייקים כדי לתקן את העיוותים הקיימים.

אני רוצה להתחיל בהערה שציין היושב ראש בתחילת הישיבה, שהחינוך הערבי הוא

חלק אינטגרלי מהחינוך במדינה. אני באמת רוצה ומקווה שהחינוך הערבי יהיה חלק

אינטגרלי. לצערי הרב הוא לא חלק אינטגרלי וכל המצב בחינוך הערבי שונה מהמצב

בחינוך היהודי.

חבר הכנסת האשם מחאמיד לקח חלק מהדברים שהיו בפי. בעצם אני רוצה לדבר על

אותם הדברים שהוא ציין. היינו "ילדים טובים" ופנינו ליושב ראש ועדת החינוך שאנו

מעריכים את המאמצים שלו למנוע את השבתת הלימודים, ואמרנו שאנו רוצים לתת לו את

ההזדמנות לקבל את תשובות לתביעות שאנו דורשים. בגלל בקשה זו נמנענו מלהכריז על

שביתה בפתיחת שנת הלימודים. אמרנו שאנו רוצים לתת לילדים להיות ביום תגיגי זה

בבתי הספר. אך בישיבה הזו, כפי שציין חבר הכנסת מחאמיד, הרגשתי חרטה על כך שלא

קיבלנו החלטה להשבית את שנת הלימודים, למרות שבוועדה העליונה היו הרבה קולות

שדרשו להשבית את המערכת. בישיבה הזו הרגשתי חרטה על כך שאם היינו אומרים

שאנחנו לא נפתח את שנת הלימודים במגזר הערבי, אולי הייתם קצת יותר מתחשבים

ורואים בזה נושא קריטי.

מי שלא רואה בחינוך הערבי מצב קריטי, אני חושבת שהוא טועה. יש לנו הרבה סיבות

להשבית את המערכת. כל הנתונים בדו"ח מבקרת המדינה מראים על הפליה ברורה

בחלוקת התקציבים. הנתונים מראים ש- 41 ישובים מתוך 50 הישובים שנמצאים בתחתית

הסולם מבחינת חלוקת התקציבים, הם ישובים ערבים. במגזר הערבי אין הרבה ילדים בגני

טרום חובה וכל אלה שהיו כאיזורי עדיפות א' יצאו מאיזורי עדיפות אי. יש לנו סיבה

לשבות, בגלל שהרבה ילדים בחינוך המיוחד אין להם מסגרת, למרות חוק החינוך המיוחד.

לפי סקר שעשינו, בכפר יסיף יש 12 ילדים שעברו ועדת השמה ואין להם עד עצם היום תקן

לכיתה מקדמת. בכפר מנדא יש 55 ילדים בחינוך המיוחד שלומדים במסגד בתנאים שהם

מתחת לכל ביקורת. אלה רק שתי דוגמאות ויש עוד הרבה דוגמאות.

שמחה שניאות

את לא מציינת את כל הנתונים. יש ארבעה גנים בבניה, אחד מהם לחינוך מיוחד.

מסרו לי ש- 55 ילדים בחינוך המיוחד לומדים במסגד ואתה יכול ללכת ולראות. מדובר

גם בשעות תקן ובכפר יסיף אין אפילו שעות תקן לכיתה מקדמת.

את מסקנות ועדת החומש היו אמורים ליישם בשנה שעברה. בישיבה של ועדת החינוך

של הכנסת, התחייב מנכ"ל המשרד שעוד במסגרת התקציב של השנה הקודמת, יתחילו

ביישום ועדת החומש. עדיין אין יישום ואין תקציב והמלצות ועדת המומש לא מתוקצבות.

כל עוד שלא נראה דברים ברורים, אנו לא יודעים מה לעשות ולכן אני אומרת שיש לנו

סיבות טובות להשבית את המערכת.

יש עוד הרבה דברים שאני מוכנה לציין. דפדפתי קצת בחוברת שהוציא משרד החינוך

ואני מעריכה את כבוד השר שאומר שיש לו מדיניות העדפה למגזר הערבי.

מדוע אתם מזלזלים?

כי התוכניות מונחות אצלך כבר חמישה חודשים.

זה לא נכון. אם אתה רוצה להשיג דברים צריר שנעבוד יחד ולא נתווכח.

אז צריר לעשות תוכנית עבודה. אנחנו הולכים הביתה וכלום לא קורה.

תוכנית העבודה קיימת ואמרתי בתחילת הישיבה שזה אחד הנושאים שאני מוכן בגללו

להצביע נגד התקציב. בפעם הראשונה שבאתי לכאן אמרתי שאני לומד את התקציב

ושהפתרון של הענין הזה הוא בתקציב 99/

בהחלטות המחשלה על איזורי עדיפות לאומית נקבע סעיף מיוחד שילכו לפי דו"ח ועדת

החומש.

באחת מישיבות ועדת החינוך היתה לנו הבטחה של המנכ"ל שהיישום יתחיל כבר

בתקציב של השנה הקודמת. אנחנו לא מוכנים לחכות לחודש ינואר ולחכות ליישום עוד

שנה ועוד שנח ומה גם שזה בספק אם האוצר יסכים.

ללא ספק זה מאבק, אבל מאבק בספטמבר הוא לא בזמן.

זה היה צריך להיות בספטמבר הקודם.

יש לנו הבטחה שמשרד החינוך יתקצב חלק מהתוכנית מתקציבו ולכן צריך להתחיל עם

זה. במשרד החינוך יש תקציב עודף, אז תתחילו עם התקציב העודף ותגידו שאתם

מתקצבים חלקים מסויימים ככר מעכשיו.

חבר הכנסת האשם מחאמיד ציין שהוכחה שביתה לשביעי לחודש, כי לא רצינו להכריז

אל אי פתיחת שנת הלימודים. ביקשתי גם מהשר וגם מיושב ראש הוועדה להיפגש, כדי

לשמוע מה המדיניות של המשרד ועדיין לא נקבעה פגישה לכך.

את יכולה לשאול את חבר הכנסת האשם מחאמיד שנקבעה פגישה ליום שני בשעה שש.

בשנה שעברה, בניגוד לשנה הזו, קבעתי שבשעה מסויימת ב- 31 באוגוסט יהיה דיון על

המגזר הערבי. השנה לא קבעתי דיון מה, כי למגזר הערבי יש למעשה שתי בעיות: בעיה

אתת שהם שייבים לבולם, שכן הסתדרות המורים וארגון המורים מייצגים גם ערבים, כך גם

ארגון ההורים. אם לא תיפתח שנת הלימודים בגלל שלא יהיה הסכם עם ארגוני המורים,

אז גם שנת הלימודים במגזר הערבי לא תיפתח.

בעיה אחרת היא שלמגזר הערבי יש תביעות מיוחדות. בשבוע האחרון של חודש יוני

היה דיון עם שר החינוך שהביא את תוכנית החומש. שר החינוך אמר אז שהוא רוצה

שממשלת ישראל תממן את התוכנית, כי הוא אינו יכול מהתקציב של המשרד לבנות בתי

ספר, לשפר מצבם של בתי-ספר קיימים. היום השר אומר דבר חסר תקדים וכל הכבוד לו על

כך. שר המינור, שהוא ראש המפד''ל, אומר שהוא דורש תוספת לתקציב החינוך. לא רק

שהוא מתנגד לקיצוצים נוספים, אלא מצה תוספת ודורש תוספת על מנת להנהיג את

תוכנית החומש במגזר הערבי. אם לא, הוא לא יצביע בעד התקציב. זה דבר חסר תקדים.

שר החינוך ציין שהוא גם צריך לשם כך את התמיכה של הוועדה וגם זה דבר חסר תקדים.

בשנה שעברה היו חילוקי דעות ונציגי המגזר הערבי לא הכריזו על שביתה.

זה לא מדוייק, שבתנו שלושה ימים.

באותה ישיבה לא היתה הסכמה לשביתה וכמה חברי כנסת ופעילים אמרו שהם לא

רוצים שביתה ואחרים אמרו שיש לשבות, כמו אחד שעתה הוא חבר כנסת שטען לשביתה

בכל מחיר. לכן אני פונה אל נציגי המגזר הערבי ואומר שאם הם מכריזים על שביתה ב- 7

בחודש, אני לא רוצה להשתתף בפגישה עם השר ולא אעזור, כי זו סחיטה פוליטית.

אל תשתתף, אנחנו שומעים את חדברים שלך כבר חמישה חודשים.

אתה איש פוליטי.

אני לא איש פוליטי.

הדברים שלר אינם דמוקרטיים. אתה שולל את הזכות שלנו למאבק ציבורי תה לא

דמוקרטי. איך שאתה מייצג את ארגוני המורים, כך גם אתה צריך להתייחס אלינו. אני

מבקשת שארגוני המורים וההורים יגידו אף הם משהו בענין זה.

מה שאתם מנהלים הוא מאבק ציבורי ולא מאבק פוליטי. זה מאבק ציבורי לגיטימי ולא

מאבק פוליטי.

העיקר הוא לא שביתה, אלא להשיג התקדמות. אני מציע שהפגישה עם השר תהיה עוד

לפני ה- 6 לחודש.

הפגישה תהיה ביום חמישי בשעה תשע.

אז שגם יושב ראש הוועדה יהיה שם.

אם לא יהיה איום שביתה.

אם נקבל את מה שאנחנו רוצים לא תהיה שביתה. לא מדובר בתביעות שלנו, אלא

במימוש תובנית החומש, הרי אתם מיניתם את הוועדה הזו, לא אנתנו. אנחנו לא רוצים

לשבות בבל מתיר.

אם הישיבה היא ביום חמישי, אני אשתתף בה.

ההתלהמות פה לא תעזור. אני מחוייב לנושא הזה ביו אם תהיה שביתה ובין אם לא

תהיה שביתה, אבל מי ששובת אלה הילדים שלר.

ליהודים לא אמרת את זה.

אני אחראי לכר שהמערכת תהיה שיוויונית, אבל אי אפשר לדרוש סגירת פער של 50

שנה בשלושה חודשים.

יש שתי בעיות קשות שאין לגביהן התייחסות. הבעיה הראשונה הקשה היא שכולם

צודקים, החל מחברת הכנסת דליה איציק, שדיברה על ההערה של ראש הממשלה, וכלה

באחרון חברי הכנסת והנציגים האחרים שדיברו פה. כל הבעיות שעלו כאן, כולן נכונות.



הבעיה השניה היא שבעוד 18 שעות ו- 45 דקות, אמורה להיפתח שנת הלימודים. בגלל

זח אי אפשר לעסוק בבעיות שעלו פה בארבע השעות האחרונות. אני אומר שוב: כל

הבעיות נכונות. שר החינוך אמר בצדק שאי אפשר לתקן עיוותים של 50 שנה בישיבה זו,

18 שעות ו- 45 דקות לפני פתיחת שנת הלימודים. אי אפשר בזמן זה לפתור בעיות גם

במבנים, גם בתוכניות הלימודים, בערכים וכו' וכוי. אני אומר שוב: כולם צודקים. גם

העיוות במגזר הערבי הוא עיוות של 50 שנה שאי אפשר לתקן אותו ב- 18 שעות.

הוא עיוות של כל הממשלות.

לכן אני קורא לכבוד יושב ראש הוועדה לעזוב עכשיו את כל הבעיות האחרות. אני פונה

באופן אישי לכולם, למנכ"ל המשרד, נציגי האוצר, נציגי ארגוני המורים ולכולם לעזוב

עכשיו את כל הבעיות הצודקות. הבעיה היחידה שצריכים לעסוק בה כרגע, בחדר הזה,

היא פתיחת שנת הלימודים והסכם השכר.

גם במפגעי הבטיחות.

את הבעיה של הבטיחות לא נפתור בחדר הזה. אני פונה אל כולם לגשת למו"מ הזה בלב

פתוח, ברצון טוב וללא התלהמות, מתוך רצון לפתוח את שנת הלימודים.

אני מבקש לסכם את הישיבה: א. הוועדה מסמיכה אותי לנהל מו"מ יחד עם משח-

החינוך, משרד האוצר, הסתדרות המורים וארגון המורים העל-יסודיים. כשיהיו סיכומים

הם יובאו לוועדה.

ב. הנושא של המגזר הערבי יידון בנפרד בוועדה לאחר שהשר ידון עם כל הגורמים

במגזר הערבי ביום חמישי בשעה תשע בבוקר.

ובהשתתפות יושב ראש הוועדה.

אם כתוצאה מהמפגש הזה יהיה צורך לכנס את הוועדה, נעשה את זה.

ג. סגן השר, משה פלד, יחד עם נציגי ארגון ההורים הארצי ומר שמחה שניאור ואחרים

ישבו בנפרד במטרה לצמצם את מספר בתי הספר שלא יפתחו בגלל ליקויי בטיחות. יש בתי

ספר שאי אפשר לפתוח אותם בשום פנים ואופן, אבל יש כאלה שאולי ניתן להגיע

לתוכנית כלשהי לתיקון ולשיפור דברים באופן הדרגתי. אני מקווה שתגיעו לסיכום, שיובא

אחר כך לישיבת הוועדה המסכמת.

לאחר הפסקה קצרה, יתכנסו בחדרי מר אברהם בן-שבת -

אני לא חושב שאנחנו יכולים לדון בלחץ מה. מדוע לא לדחות את הפגישה הזו לשעה

שלוש, כדי שנבוא כולנו מוכנים.

לפי דעתי אפשד להגיע לנזשהו ואולי נצטרך גם שר האוצר וראש הממשלה. מאחר שאני

אוהב לעבת- ביום, אני רוצה לא לדחות את הפגישה. אני מציע שנציגי ארגון המורים,

הסתדרות המורים, משרד האוצר, משרד החינור ואנוכי ניפגש קודם כל למספר דקות, לשם

פתיחת המו''מ וקביעת תוכנית. אני מבקש לא לדחות את זה לשעות הלילה.

אני מודה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:25