ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 28/07/1998

פתיחת עונת הקייטנות - לא לילדי מאתיים אלף המובטלים הצעה לסדר של חבר הכנסת יהודה לנקרי; צו רישוי עסקים (פטור מחובת רישוי לקייטנות), התשנ"ח-1998

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוסוקול מס' 213

מישיבת ועדת החינוך והתיבות

שהתקיימה ביום ג'. ה' באב התשנ"ח. 28,7.1998. בשעה 10:30
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר עמנואל זיסמן

זאב בוים

יהודה לנקרי

ראובן ריבלין

מוזמנים; מיכאל ביטון, מטפל בקייטנות במינהל הנוער, משרד החינוך

והתרבות

דוד הלוי, אחראי למפעלי קיץ, משרד החינוך והתרבות

עו"ד אפרים יפהר, סגן בכיר ליועץ המשפטי, משרד החינוך

והתרבות

עו"ד אפרת דון-יחיא סטולמן, משרד הפנים
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
נרשם על-ידי
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

1. פתיחת עונת הקייסנות - לא לילדי מאתיים אלף המובטלים

הצעה לסדר של חבר הכנסת יהודה לנקרי

2. צו רישוי עסקים (פטור מחובת רישוי לקייטנות) התשנ"ח-1998



1. פתיחת עונת הקייטנות - לא לילדי מאתיים אלף המובטלים

הצעה לסדר של חבר הכנסת יהודה לנקרי

2, צו רישוי עסקים (פטור מחובת רישוי לקייטנות), התשנ"ח-1998
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך

והתרבות.

בישיבת הבוקר של הוועדה הייתה לנו ישיבה בנושא תשלומי החובה של ההורים

והחלטנו לבטל את תשלומי החובה לגבי חומרי מלאכה בגני ילדים, בחינוך

המיוחד ובמקום שיש בו יום חינוך ארוך. מדובר בכמה עשרות מיליוני שקלים

שיספוג משרד החינוך, התרבות והספורט. בזה צעדנו צעד גדול מאוד כדי

להביא לידי כך שתוך שנתיים יבוטלו כל תשלומי החובה של ההורים במערכת

החינוך.

בישיבה שהייתה הבוקר התחלנו בדיון לגבי ביסוס יום חינוך ארוך לאותם 508

בתי-ספר במאה יישובים, שם התחלנו ביום חינוך ארוך בינואר השנה, ואישרנו

עקרונית שמשרד החינוך, התרבות והספורט ירחיב את הנהגת יום חינוך ארוך

גם בגני הילדים וגם בחינוך העל-יסודי. בשבוע הבא נאשר גנים ביישובים

שבהם תהיה הרחבה.

בישיבה זו אנחנו דנים בשני נושאים. בראש ובראשונה בהצעה לסדר היום של

חבר הכנסת יהודה לנקרי בנושא הקייטנות, ולאחר מכך נדבר על צו רישוי

עסקים (פטור מחובת רישוי לקייטנות}. היום נדון בשני הנושאים וגם נסכם

אותם.

1. פתיחת עונת הקייטנות - לא לילדי מאתיים אלף המובטלים

הצעה לסדר של חבר הכנסת יהודה לנקרי

יהודה לנקרי; אדוני היושב-ראש, גברותי ורבותי, אני מבקש

להודות ליושב-ראש הוועדה על הדיון המיידי

בהצעה הדחופה לסדר היום שהעליתי לפני שבוע ימים. החלטתך לדון בה הולמת

כמלוא הנימה את החלטת מליאת הכנסת להביא זאת בפני ועדת החינוך כדי

לנסות לקבל החלטה ברוח ההצעה הדחופה שבסדר היום.

נדרשתי לסוגייה הזו על-יסוד מספר דברים. כתבה של ברוך מאירי שהופיעה

בעיתון "מעריב" בשבוע שעבר על ילדי מובטליט שאינם יכולים ליהנות

מקייטנות, וכן הכרזה של יושב-ראש השלטון המקומי, עדי אלדר, ואני חושב

שאין לנו כאן נציג השלטון המקומי, אבל אצטט אותו אני מקווה במדוייק, עד

כמה שניתן. הוא הביע את ביטחונו כי בקייטנות ישראל לא נמצאים ילדי

מובטלים ואף לא ילדי עניים.

כפי שאנחנו זוכרים, הקייטנה מינקותה היא בוודאי חוויה קהילתית יצירתלת

חשובה, גם לדימוי העצמי וגם לערך העצמי של התלמיד באשר הוא. היא אותו

מעבר מרכך בין שנת הלימודים עם המסגרת הפורמלית המעט נוקשה, לבין

החופש הגדול, שכשמו כן הוא, באמת יש יותר חופש ופחות יצירה אצל

התלמיד.

על כן היה חשוב שתלמידי ישראל, בוודאי כל תלמידי ישראל, יוכלו להשתתף

בקייטנות הללו. זה נכון שאין משרד החינוך ואין הרשות המקומית חייבות



בחוק לקיים קייטנות אבל גם המשרד וגם הרשות המקומית מייחסים לקייטנות

הללו חשיבות רבה, שכן הם מודעים לתרומה החינוכית שלהן. על כן יש סיוע

תקציבי כלשהו, גם של הרשות המקומית, גם של משרד החינוך, כדי לאפשר

לתלמידי ישראל עד כמה שניתן להגיע לקייטנות הללו. עם זאת, עדיין תשלומי

הכניסה לקייטנות נותרו גבוהים וגבוהים עד מאוד למובטלים ולעניי ישראל.

אנחנו נוכחים לשבר הכלכלי-חברתי שחוצה את החברה הישראלית בהתהוות, כמעט

השתקפות של השבר הזה בהרכב האוכלוסייה של הקייטנות. רק מבוססים יכולים

להגיע לקייטנות הללו. רוב ילדי העניים והמובטלים אינם מגיעים בגלל גובה

ההשתתפות. אתמול באקראי אמרה אישה במוסף הכלכלי של "מבט" לחדשות בערוץ

1, איד היא יכולה לשלוח ילד לקייטנה, כשכל ילד עולה לה כאלף שקלים

לקיטנה, בשעה שבעלה מביא הביתה 3,000 שקלים לחודש.

המליאה התייחסה להצעה הדחופה הזו, כולל תשובה של סגן שר החינוך והתרבות

שהמליץ שאנחנו נביא את ההצעה הזו לדיון בוועדה בדחיפות, ואני שמח שהדבר

הזה התקיים.

לצורך העניין הייתי רוצה לצטט אחד מחברי המליאה שנכחו, סגן יושב-ראש

הכנסת שבח וייס, ולהביא אולי את המלצתו כהמלצת מסגרת שאני מקווה שנוכל

לאמץ אותה, אם לא מאוחר מדי לעונת הקייטנות הנוכחית.

ובכן, אחרי שהשר השיב, אחרי שהתפתח דיון קצר גם בנוכחות חבר הכנסת

ריבלין, אומר חבר הכנסת שבח וייס: "אדוני היושב-ראש, אדוני סגן שר

החינוך, זאת היא אחת הדוגמאות של כסף קטן שיכול לגרום למעשה גדול. מדי

פעם בפעם במינהל הציבורי, במינהל הממלכתי, במינהל העירוני שהוא מינהל

ציבורי, יש תופעות כאלה. לפעמים אתה יכול לעשות מעשה אנושי אדיר בכסף

קטן. אני אומר זאת גם על-סמך ניסיון מוניציפאלי. השאלה היא הבקשה שלי,

ולכן ביקשתי רשות דיבור. אם אפשר לעשות איזה מעשה חירום שבחודש אוגוסט

לפחות אותם הילדים שלא זכו לקייטנה, יצורפו לקייטנות קיימות ואחר-כך

להתחשבן. יודעים בדיוק מיהו המובטל. זאת גם פניה לשלטון המקומי. יוציאו

פחות כסף לכל מיני חגיגות רב יובל ותת-יובל, חגיגות שרק נותנות

הזדמנות". כאן מסיים את דבריו חבר הכנסת שבח וייס.

אני חושב שיש באמת הצעה מושכלת בדברים האלה, ואני סבור שמדינת ישראל

וזרועותיה, המשרד הממלכתי בעיקר והשלטון המקומי גם הוא, יכולים במאמץ

משותף להביא את אותם ילדים של מובטלים ועניים להצטרף לקייטנות לשבועות

האחרונים.

אני מבקש אדוני היושב-ראש שהוועדה תתן את דעתה ותנסה להוציא החלטה

אופרטיבית בעניין הזה.
היו"ר עמנואל זימסן
הנושא שהעלית הוא נושא בעל חשיבות חברתית

וציבורית ממדרגה ראשונה. בשירותי בעיריית

ירושלים במשך שנים הכרתי את הנושא הזה. אני רוצה לומר שיש גם תופעה

אחרת, מלבד הדברים שהזכרת. יש מפלגות, למשל המפלגות החרדיות, שבאמצעים

שיש להן הן נותנות פתרון לקהל שלהן, כך שיוצא שיש אלפי משפחות נזקקות

וחלשות שגם התלמידים וגם ההורים והמשפחות זקוקים שהילדים האלה יימצאו

במסגרת של קייטנה, כאשר חלק מאותם התלמידים מאותה כיתה הולך לקייטנה

וחלק לא הולך לקייטנה. אין ספק שהאחריות על כך היא לא רק על הממשלה, על

משרד החינוך והתרבות, אלא גם על הרשוונ המקומית. אנחנו משלמים ארנונה,



אבל איו חוק במדינת ישראל שקובע איך צריכה להתחלק הארנונה. זה שיקול

דעת של הנבחרים, של אבות כל עיר וכל ישוב.

אני חושב שאולי הייתה איזושהי הבנה ולכן לא הגיעו לכאן אנשי מרכז

השלטון המקומי. אני לא רוצה להגיד משהו נגדם כי הם מלווים את הוועדה

הזאת באופן סדיר ורצוף וכנראה הייתה איזושהי אי-הבנה ולכן הם לא הגיעו

לדיון היום.

בנושא שאתה מעלה, אני לא יודע איך ברגע האחרון אנחנו יכולים להציל את

המצב, אבל נעשה איזשהו מאמץ למרות שמחר זה היום האחרון של הכנסת. הנושא

הוא נושא שיש בו חשיבות לא רק בעונה הקרובה, אלא גם לאורך הזמן. צריך

יהיה למצוא דרכים שלא יהיה מצב כזה של אי-שיוויון הולך וגובר גם בתחום

הזה.

בסיכום הישיבה אני מציע שנקבל החלטה האומרת שועדת החינוך תגלה יוזמה

ופעילות, ותאמץ את עיקרי ההצעה שלך, ותחפש דרכים מעשיות כדי להביא לידי

כך שהשכבות האלה שאתה מדבר עליהן - השכבות העממיות שידועות ומוכרות עם

התמקדות על המובטלים - איך אנחנו מוצאים איזשהו פתרון ביניים לגבי

התקופה הקרובה ואיך אנחנו יכולים אולי למצוא פתרון הרבה יותר רציני

לשנים הבאות.
ראובן ריבלין
ההצעה לסדר של חבר הכנסת יהודה לנקרי כמובן

היא בבחינת זעקה של דמעת ילד קטן שאנחנו לא

יכולים לעמוד בפניה, אבל לצערי הרב כל עוד לא זעקו, עמדנו וראינו במשך

הדורות. האי-שוויוניות היא נחלתה של החברה המודרנית והתחרותית. אנחנו

נמצאים במצב שבו בימי הקיץ נושא הקייטנות הוא גם נושא של סטטוס. יש

קייטנות לילדים שיוצאים לחו"ל ויש קייטנות שיש בהן מכל טוב הארץ,

קייטנות שבהן הילדים יכולים לקבל כל מה שרק עולה על דעתם, שכן ידם של

הוריהם משגת זאת. זעקתו של חבר הכנסת יהודה לנקרי לגבי אותם ילדים שגם

בימי לימודים רגילים אין להם את אותם תנאים, לא רק תנאי התחלה של אותם

ילדים שידי הוריהם משגת, אלא נמצאים במצב שבו אנחנו יודעים שהקושי שלהם

בלמידה בתוך הבית הוא דבר שאנחנו יכולים לזעוק עליו כל יום. חוק יום

לימודים ארוך בא לנסות ולתקן את העניין ולהביא לאיזושהי שוויוניות בין

ילדי ישראל באותם מקומות שבאמת יש מצב שבו ילדים בבית לא יכולים להביא

לידי התקדמות בלימודיהם בתנאים שהם כל כך ברורים לילד שנמצא מהעשירון

הרביעי ומעלה, או מהעשירון החמישי ומעלה.

אני כמעט בטוח שלמרות הקריאה - אין למעשה אדם אחד שנמצא במדינת ישראל

שהוא לא מסכים - אין בידינו להושיע לשנה זו. התקציבים כבר חולקו. כל

דבר שהיום ננסה לעשות או שיצא כאן מטעם ועדת החינוך, יהיה באמת איזשהו

דבר שהשגנו אותו כאילו בבחינת יש מאין. הרי תקציב משרד החינוך כבר חולק

בהתאם לסדרי העדיפויות של המשרד עצמו, תקציבי הרשויות כבר חולקו בהתאם

לסדרי העדיפויות של הרשויות עצמן. פעמים אנחנו שומעים ברדיו איזו זעקה

של ילד אשר לא יצא לטיול עם ילדי כיתתו משום שידי הוריו לא השיגה את

הארבעים שקלים, ואז מזדעק שר החינוך או שר הפנים להזמין אותו לסיור

מיוחד בירושלים, ומה הועלנו לגבי כל אותם ילדים שלא היה להם אפילו את

הכוה או לא הייתה היכולת בידי הוריהם לזעוק את אותה זעקה?

פעמים הפופוליזם מחייב אותנו לתת מענה יחיד לאדם שזעק את זעקתו בשעה

שלמעשה התופעה ממשיכה להתקיים ואין מושיע.



אני שמח מאוד, אדוני היושב-ראש, גם על יוזמתה של ועדת החינוך בראשותן

בנושא תנועות הנוער, בנושא הצופים, ואני חשבתי שהם ישמשו לאותה מטרה.

אני חושב שתנועות הנוער, אם באמת היינו משכילים לתקצב אותן במידה

הראויה, היינו מביאים למצב שתנועות הנוער היו דואגות לאותם מחנות קיץ

שהם בבחינת קייטנות, אבל מדובר בעיקר בילדים מתבגרים יותר, בילדים

גדולים יותר, בוא נאמר מכיתה ו' או כיתה ז' או חטיבות הביניים.

אנחנו מחוייבים לראות לשנה הבאה איך אנחנו בסדרי העדיפויות מכניסים את

אותה אפשרות שווה לכל אותם ילדים אשר עיניהם כלות והם רואים בקיץ גם

בחינת מניעה מאיזשהו חלום שהם רוצים להגשים כאשר הם רואים את ילדי

האחרים, וגם בבחינת סטירת לחי כלפיהם, כאילו אומרים להם שהם לא ראויים

או הוריהם הגיעו לידי מצב שהם לא יהיו ראויים לעשות את חודשי הקיץ

כאותם ילדים אשר באמת מקבלים את כל אותם מנעמים אשר הקיץ יכול להעניק

להם אס וכאשר ידיהם משגת.

אני חושב שאנחנו צריכים לחשוב על זה ואני מברך את חבר הכנסת יהודה

לנקרי שהאיר את עינינו על דבר שהוא היה בבחינת דבר שכולנו התעלמנו ממנו

זאת אומרת, ידענו, אבל לא רצינו לומר זאת.
היו"ר עמנואל זיסמן
לא הייתי אומר שהתעלמנו, אבל היינו

פסיביים.
ראובן ריבלין
לפעמים אתה יודע שאין מושיע, זאת אומרת, אתה

יודע שיש בעיה ואתה לא יכול לפתור אותה, אתה

מתייאש מהיכולת שלך לבוא ולתת לה פתרון. חבר הכנסת זאב בוים היה מנהל

בית-ספר, היה ראש עיר, הוא ידע שהוא יכול לעזור לאחד, יכול לעזור

לשניים, יכול לעזור לשיכבה, אבל לא יכול היה לעזור לכולם מבחינת

האפשרות של תקציבו, אלא אם כן הוא מראש בתקציב העירייה כבר בא ואמר

שהוא דואג ושם בסדר העדיפויות את חינוך הילדים, לא רק החינוך הפורמלי

אלא גם את החינוך לאהבת הארץ, לטיולים בארץ, לתעסוקה, לתחביבים,

למחשבה, ליכולת הידברות, לכל אותם דברים שקייטנות הארץ מביאות.

אני באמת חושב שועדת החינוך לא צריכה להוריד את העניין מסדר יומה,

על-מנת לדאוג שלפחות בשנים הבאות לא יהיה המצב כפי שהוא היום. הלוואי

ונוכל להגיע למצב כזה שבו משרד החינוך באמת יראה את הנושא הזה כאיזשהו

דבר שבסדר עדיפויות כבר לשנה הבאה, ויפה שעה אחת קודם.
זאב בוים
מההכרות שלי את חבר הכנסת יהודה לנקרי, אני

יודע שהנושא הזה הוא כאש בוערת בעצמותיו.

הוא לא העלה את זה כאיזשהו עניין פופוליסטי להתגנדר בו, אלא דאגתו באמת

בעיקר לשכבות החלשות היא מן המפורסמות ומפעילותו לא רק כחבר כנסת. הוא

היה ראש המועצה בשלומי וחזקה עליו שגם טיפל בנושאים האלה, גם התמודד

איתם וגם מכיר את הקשיים.

אני לא יודע אם בפני חבר הכנסת יהודה לנקרי עמדו נתונים. בעיני אין

נתונים שהשנה הזאת יש בעיה יותר חמורה ממה שהייתה קודם לכן. הבעיה

קיימת כל קיץ, כי יש ילדים שלא נכנסים למסגרת של הקייטנות. השאלה היא

אם יש לנו החמרה בשנה הזאת אבל אני לא חושב שיש קשר מיידי ישיר בין

נאמר המצב החברתי-כלכלי של אוכלוסיות לבין העובדה שיש לנו גידול מדאיג

מאוד במימדי אבטלה, ובין הסוגייה הזאת. אני מכיר ישובים - כמו למשל



קרית גת, שם חייתי ראש רשות - שראשי רשויות ופרנסי העיר, דווקא בעיתות

בהן יש קושי כלכלי או החמרה במצב הכלכלי, נותנים את תדעת ומטפלים ויותר

מסבסדים ומסייעים לשכבות האלה. לכן אני בטוח שיש לנו נתונים היום לבוא

ולומר שיש החמרה.

אני מכבד את עמדתו של חבר הכנסת יהודה לנקרי ורוצה להתייחס לביטוי אחד

שצוטט פה מדבריו של חבר הכנסת שבח וייס שאני בטוח שגס לו יש דאגה

אמיתית, אבל לבוא ולהגיד הכל כסף קטן, זו אמירה שמתאימה למי שחובש

ספסלי אופוזיציה ויכול לבוא ולהציג בעיות ולעורר בעיות, אבל הוא לא

נושא באחריות לטיפול בהן. לכן, לא אימרתו זאת של הכסף הקטן, כי אנחנו

עכשיו בישיבה זו רק יוצאים מישיבה אחרת בנושאים של תשלומי הורים

לבתי-הספר בשנת הלימודים.

כאשר מדובר על נתונים, יכול להיות אדוני היושב-ראש וחבר הכנסת יהודה

לנקרי, אני נוטה לחשוב, ואני לא רוצה להטיל חשדות על חברי ראשי

הרשויות, אבל יש מציאות חיים. מציאות החיים היא שאנחנו כשלושה חודשים

לפני בחירות מוניציפאליות והייתי נוטה לומר, כמו שמקובל ונהוג

במקומנו, שאולי דווקא לעת הזו ובעיתוי הזה של ערב בחירות, אם לא נתנו

קודם לכן את הדעת, אז בוודאי בשנה הזאת פרנסי עיר וראשי רשויות ואלה

שמתמודדים בוודאי יתנו את דעתם לכך ובוודאי יכירו בחשיבות של גיוס או

סיוע יותר רחב.

גם אני חושב כמו חבר הכנסת ראובו ריבלין. אני לא חושב שאפשר לעשות

עכשיו איזושהי פעולה גם אם באמת הנתונים הם יותר חמורים. אני לא יכול

לתת איזושהי תכנית אופרטיבית ברגע זה. בגלל סדר יומנו העמוס, קשה לנו

לעשות תוכניות ארוכות טווח, אבל אני מציע דווקא בבית תזה ובוועדה הזו

שהנושא הזה, קייטנת הקיץ, יעלה בוועדה הזאת כנושא לבחינה ולבדיקה ובעוד

מועד לקראת הקיץ הבא, וזה יבוא לדיוו במושב החורף. בנושא קייטנות הקיץ

אנחנו נטפל במושב החורף, כדי שאז יהיה בידינו את האפשרות לתת מענה יותר

אופרטיבי. הוועדה הזאת ויושב-ראש הוועדה הוכיח שהוא יכול להשפיע השפעה

על הרשות המבצעת כדי לתת מענים אופרטיביים וזה לא ישאר רק ברמה של

הפרלמנט שמדברים בו.
יהודה לנקרי
אני רוצה להודות ליושב-ראש ולחברי הכנסת,

ראובן ריבלין וזאב בוים על דבריהם, דברי

טעם, דברים שבהחלט מקיפים את הבעיה בצורה מציאותית. אני לא רחוק

מלהצטרף להגיון הזה.

ראשית, וכתשובה לחבר הכנסת זאב בוים, אין בידי נתונים מוחלטים. אף אני

זוכר בתקופת כהונתי, כשהנחת כראש מועצת שלומי את הקשיים האלה,

והתמודדנו איתם ברמה המקומית. רשויות מקומיות בוודאי מנהיגות איזשהו

סולם הנחות

למשפחות מעוטות יכולת.

נדמה לי שאנחנו צריכים גם למצוא תשובות חרום. כשכל האינדיקציות מראות

על מצב חרום מבחינת האבטלה, אנחנו מגיעים לשיעורים שאולי הם לא בבחינת

שיא, ידענו שיאים מצערים יותר, אבל לצערי אנחנו מתקרבים לשיאים הרעים

האלה, יכול להיות שאנחנו צריכים באמת לקבל את זה כהנחת יסוד שלילדי

המובטלים לכל המעט, שלא לדבר על עניי ישראל האחרים, אין אפילו יכולת

נגישות לרשות המקומית ויכולת התמודדות עם בקשה להנחה וכדומה. יכול



להיות שלעת הזו אנחנו צריכים אולי להסתפק בהפניית קריאה דחופה לשלטון

המקומי ולמשרד החינוך לעשות מעשה ולבקש אותם למצוא פתרונות עד כמה

שניתן. יכול להיות שזה ירחיב את קהל הצורכים את הקייטנים בשבועות

האחרונים.

לגבי העתיד, אני מציע אדוני היושב-ראש, שבאמת נדון ביסודיות בסוגייה

ואולי נגיע לכלל החלטה להגיש הצעת חוק לפיה ילד למשפחה של מובטלים יזכה

לקייטנה ללא תשלום. אני חושב שכל חברי הוועדה יכולים להצטרף להצעת חוק

שכזו, כך שיהיה ברור מעתה ואילך שילדי מובטלים יוכלו במחיר סמלי או

בפטור מלא - תלוי איך נחליט, איך נסתדר גם עם האוצר - ליהנות מקייטנות

ככל הילדים.

היו"ר עמנואל זיסמן; אני מסכם את הנושא.

למרות שאנחנו מודעים לקשיים, בסוף יולי

הקייטנות כבר מתקיימות, למרות שלמיטב ידיעתי יש גם שני מחזורים

בקייטנות. בכל-זאת נעשה איזשהו מאמץ על-ידי פניה למרכז השלטון המקומי

ולרשויות.

בחודש נובמבר נקיים דיון בנושא אליו אני אזמין גם גורמים נוספים מלבד

אלה שהוזמנו היום. אם אפשר להסדיר את זה בלי הצעת חוק, הייתי מעדיף כך.

אם נוכל להנהיג מדיניות כזאת של משרד החינוך והתרבות ומרכז השלטון

המקומי וגורמים אחרים, זה עדיף. אם לא, נחפש דרך בתחום החקיקה.

אנחנו מודים לך חבר הכנסת יהודה לנקרי על הרגישות החברתית המיוחדת

שגילית בנושא הזה. לא הייתי מסתפק בזה שאנחנו דואגים רק לילדי מובטלים.

הרי אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאבטלה זה הדבר הכי קשה שיכול להיות

מבחינה חברתית ואולי השנה הבאה תהיה שנה של מפנה ותהיה פחות אבטלה

ואולי נגיע גם למימדים של אבטלה מאוד נמוכה. אנחנו צריכים לדאוג

לנזקקים ולחלשים גם אם יש להם עבודה, אבל הכנסתם היא הכנסת קטנה.

אפרים ימהר; אני רוצה להעיר הערה שמצטרפת לרוח הדברים

שנאמרו כאן, לפי מיטב ידיעתי יש לפחות

בעיריית ירושלים - ואני מניח שזה גם ברשויות אחרות - שיתוף פעולה פורה

של העירייה מצד אחד ושל החברה למתנ"סים מן הצד השני בקשר לקייטנות

שנערכות במתנ"סים ברחבי העירייה, כאשר למתנ"סים יש תכנית של הנחות

ופטורים שבעצם ניתנים לאנשים שמומלצים על-ידי רשויות העירייה השונות

לגבי מצבם הכלכלי. אם הדבר הזה קיים רק בעיריית ירושלים, יכול להיות

שיש מקום לשתף פעולה בנושא הזה עם החברה למתנ"סים כדי שהדבר הזה יורחב

לכל המקומות.
זאב בוים
הוא קיים ברוב המקומות.
היו"ר עמנואל זיסמן
לזה התכוונתי כשאמרתי שיש גורמים נוספים

למשל, במשך שנים כשהייתי בעירייה, קרן

ירושלים הייתה מממנת לילדים משכבות חלשות ונזקקות. יש קרנות כאלה גם

במקומות אחרים. ההערה שלך היא במקומה.
מיכאל ביטון
אני רוצה לציין שהמשרד כן עוזר לרשויות

המקומיות בפעילות של הקיץ. אמנם בתקציב

הגדול, אבל הוא מסייע.
היו"ר עמנואל זיסמן
הדיון שנקיים בנובמבר יקח בחשבון גם את

הדברים שאמרתם, ואולי יש גם גורמים נוספים

שיוזמנו על-מנת לקדם את הנושא.

2. צו רישוי עסקים (פטור מחובת רישוי לקייטנות). התשנ"ח-1998
אפרת דון-יחיא סטולמן
לפי חוק רישוי עסקים ששר הפנים אמון עליו,

יש חובת רישוי לקייטנות. זה תיקוו משנת

1990. סעיף 2ג רבתי לחוק רישוי עסקים. אותו סעיף נותן סמכות לשר הפנים

לפטור סוגי קייטנות מחובת הרישוי. מאחר שפנו אל שר פנים וגם אל שר

החינוך גופים וארגונים שהיו מעוניינים וחשבו לנכון שהם מתאימים להיות

פטורים מחובת הרישוי, אנחנו הקמנו ועדה בין-משרדית שהיו בה נציגים של

משרד הפנים, השלטון המקומי, שזה בעצם עיריית תל-אביב, שהם מבחינתנו

אנשי מקצוע, ונציגי משרד החינוך.

קודם כול גיבשנו קריטריונים שחשבנו שבעקבותם אותם ארגונים יהיו פטורים

מחובת רישוי, ובשלב שני גם שמענו פניות של ארגונים.

הצו ששר הפנים מגיש לאישור הוועדה כולל שני סוגי גופים-

(1) בתי-ספר וגני ילדים. הנחנו שאם בית-ספר וגן ילדים פועל על-פי חוק

הפיקוח של בתי-הספר במשך כל השנה, אין סיבה שבקיץ נתייחס אליו

בצורה שונה, והוא יצטרך לעבור את תהליך הרישוי. במקרה זה זו

בירוקרטיה מיותרת כי הפיקוח ממשיך, כל החובות של קיום קייטנות

והתקנות לפי חוק הקייטנות ממשיכות לחול עליו, ומדובר פשוט בהליך

שאפשר לוותר עליו, ועדיף את כל מערך כוח האדם הנדרש לזה להפנות

לפיקוח.

(2) גוף נוסף שחשבנו לנכון להוסיף אותו הוא הרשות המקומית. הרשות

המקומית מפעילה בקיץ קייטנות, ראינו לנכון שהיא מתאימה ואפשר לפטור

אותה מחובת רישוי. כנ"ל מתנ"ס עירוני, בהנחה שהוא ממשיך לפעול

במבנה הקבע שלו.

בשלב השני של הוועדה קיבלנו גופים ושמענו אותם, וראינו מקום לפטור את

אקי"ם, אגודה לאומית לקימום מפגרים בישראל, שהם ממשיכים בפעילות שלהם

בקיץ ואין שום סיבה להעביר אותם את הליך הרישוי שמבחינתנו הוא מיותר.

הוועדה תמשיך לקבל פניות של הגופים השונים.

היו"ר עמנואל זיסמן; הוועדה הזאת היא מעין ועדה סטטוטורית?
אפרת דון-יחיא סטולמן
לא. בפירוש לא סטטוטורית. היא אמורה לקדם את

האינטרסים של שני המשרדים.
זאב בוים
למה אנחנו נדרשים?
אפית דון-יחיא סטומן
לפי סעיף 2ג לחוק רישוי עסקים, נאמר כך-

"השר, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת,

רשאי לפטור בצו מחובת רישוי לפי חוק זה סוגים של קייטנות".



היו"ר עמנואל זיסמן; אתמול קיימנו כאן דיון עם שר החינוך בנושא

הבטיחות במערכת החינוך. השר הביא שורה של

החלטות שהתקבלו במשרד כדי לקדם את הנושא הזה שלאחרונה גרם לנו לדאגה עם

האסונות שהיו בבאר-שבע ובירושלים והרצון במניעת האסונות כפי שהיו בכמה

מקומות.

אם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שבכל בית-ספר, מאחר שזה בית-טפר או בכל

מתנ"ס מאחר שזה מתנ"ס, אנחנו מראש סומכים על כך ומאשרים קייטנה, הרי

צריך גם לבדוק. אני שמעתי אתמול מהשר שיש בכוונת המשרד בפעם הראשונה

מאז הקמת מדינת ישראל לא לפתוח את שנת הלימודים בגלל מצב בטיחות קשה

בבתי-ספר מסוימים במקומות שונים.

מר אפרים יפהר, אני רוצה שאתה תאשר לי את הדברים גם בדבריך, כי הנחת

היסוד שלהם היא שאנחנו סומכים על כך שאם זה בית-ספר ואם זה מתנ"ס,

יכולה להיות גם קייטנה. עניין הבטיחות עכשיו הוא עניין שמחייב אותנו

להתייחסות, כי איך אתה יכול לסמוך על זה כשאנחנו יודעים שיש בתי-ספר

שמצב הבטיחות הוא קשה בגלל מבנים ישנים.

אפרים יפתי; אני אתחיל בשנת 1990, לגבי הבסיס שעליו נבנה

היסוד שמתבקשת הוועדה לאשר.

בשנת 1990 התקבל בכנסת חוק הקייטנות, רישוי ופיקוח. זה היה חוק שהתקבל

בעקבות יוזמה של הצעת חוק פרטית של חברת הכנסת דאז נאוה ארד, עקב

התופעה של מה שאז נקרא קייטנות אש"פ, כאשר התגלו כל מיני קייטנות,

שבעצם היו פעילויות כאלה ואחרות שלכאורה סתרו את עקרונות החינוך

הממלכתי. החוק הזה התקבל וקבע בין השאר חובת רישוי לפי חוק רישוי עסקים

לכל קייטנה, למעט אלה שיקבלו פטור, וחובה שתכנית הקייטנות תבוא

לאישורם של הגורמים הפדגוגיים במשרד החינוך לפני שניתן רשיון על-פי חוק

רישוי עסקים.

לפי אותו חוק שר החינוך והתרבות ממונה על החוק הזה והוא התקין תקנות

בעניינים שונים, הן בענייני בטיחות והן בעניינים אחרים שקשורים לפעילות

הקייטנות. פה חייבים לומר שיש עקרונית שני סוגים של קייטנות. יש

קייטנות שמתקיימות במבנים של מוסדות חינוך, שאלה הם הסוגים שלגביהם

ההוראות של התקנות לפי חוק הקייטנות פחות רלוונטיות, מאחר שאנחנו

אומרים שאם אמנם המבנה של מוסד החינוך אושר על-ידי מהנדס העיר, על-ידי

גורמים מקצועיים על-פי הנהלים שקשורים לבטיחות של מבני ציבור, הרי

שמבחינת המהות של העניין, אין הבדל מהותי בין שנת הלימודים לבין

הקייטנה.

נכון ששר החינוך והתרבות, עקב האסונות שקרו לאחרונה, ביקש, והמשרד

יבצע, סקר של מבני החינוך הקיימים במדינה, וחייבים לומר שגם היום יש

מבנים שמשמשים למוסדות חינוך ושהם אינם תקינים. כלומר, יש מבנים, בעיקר

במגזר הלא יהודי, שהם מבנים שהם דליקים, יש מבנים שהם מסוכנים, ויש

מבנים שהם עדיין בתהליך, שבונים מבנים חדשים ועדיין לא יכולים לפנות את

המבנים הקיימים. יש מקומות שבהם מקיימים לימודים בחדרים שכורים שהם לא

תמיד כאלה שעומדים בכל כללי הבטיחות המינימליים שמשרד החינוך והתרבות

והרשויות המקומיות מעוניינים בהם.

הבעיה היא שהאסונות שקרו לאחרונה קרו במבנים שניבנו במוסדות חינוך

על-פי תקנים של משרד החינוך, על-פי ההוראות של משרד החינוך, באישורים



של מהנדסי העיר הרלוונטיים, ובכל-זאת קרו בהם האסונות האלה. לכן,

בהקשר הזה, הסקר הזה הוא לא רק לגבי המבכים הבלתי תקינים שקיימים

ושבהדרגה אנחנו מחליפים אותם במבנים תקינים לפי תוכנית ולפי סדר

עדיפויות שהמשרד מגבש עם מרכז השלטון המקומי, אלא גם לגבי המבנים

הקיימים אנחנו רוצים להעמיק את הנושא הזה כדי שחס ושלום לא יקרו תופעות

שעושים עבודות במבנה קיים והעבודות האלה הורסות את המבנה הקיים, כמו

שקרה בבאר-שבע.

בהקשר הזה, הקייטנות הן באמת שלוחה או ספח של שנת הלימודים, ואם המבנה

הוא תקין ותקין לאורך כל שנת הלימודים, הרי שמבחינת הגורמים - משרד

החינוך והרשויות המקומיות - אין שום סיבה להבדיל בין שנת הלימודים לבין

תקופת הקיץ.

לגבי קייטנות שחן מחנות קיץ, ויש הרבה קייטנות כאלה שנערכות מחוץ

לתחומי בית-הספר, קיימות הנחיות מפורטות מאוד בתקנות לפי חוק הקייטנות,

והתקנות האלה דנות הן בנושא של הכשירות של בעלי התפקידים בקייטנה, הן

בתנועה אל הקייטנה וממנה, אנחנו יודעים שיש הסעות, יש חששות לתאונות

דרכים ולפציעות של תלמידים וחניכים בדרך ובמשך השהות באוטובוסים

ובחזרה, יש הוראות מפורטות למדי בקשר לרחצה בים ובבריכה, יש הוראות

בתקנות לגבי שיט, יש הוראות לגבי טיולים של הקייטנות.
יהודה לנקרי
יש הוראות למשל לגבי איכות המזון שנותנים

לילדים בקייטנות?
אפיים יפהל
יש הוראות לגבי בדיקות שחייבות להתבצע לפני

שפותחי קייטנה ובין השאר הבדיקה של התברואה.

משרד הבריאות סגר בשנים האחרונות לא מעט מחנות קיץ עקב סיבות

תברואתיות.

אנחנו כמובן נלמד כל נושא שמופעל במסגרת קייטנות ואנחנו נעדכן אותן

בהתאם.
היו"ר עמנואל זיסמן
אתה יודע שקייטנה, בין היתר, זה מוקד של

דמיון עשיר, לפעמים יותר מבית-הספר וזאת

בגלל התנאים והנסיבות.
זאב בוים
אני רוצה להזכיר לעצמנו שחופשת הקיץ שבה

נערכות הקייטנות, זו הזדמנות שבה בכל מקום

ובכל רשות נערך בדק בית במבני החינוך. אני לא מדבר על הבניה, אני לא

מדבר על האישורים לבניה, אלא אני מדבר על פעולה שיגרתית שחוזרת על עצמה

כל שנה, שברוב מוסדות החינוך עובדים, משפצים, מסתובבים שם פועלים ופה

ושם בונים וסוגרים כיתות ומרחיבים ועושים את כל מה שצריך לעשות. יש שם

פעילות מן הסוג הזה, שאם אנחנו באים ואנחנו אוטומטית נותנים אישור

מהסוג הזה, צריך לראות איך מוודאים את הפעילות, ואני חושב שאפשר

בסידורים מתאימים וצריכים לדון בכפיפה הזה, שיהיה זה ויחד עם זאת תחיה

פעילות. אני לא מדבר על בניית בנין חדש שצריך לסגור אותו, אלא אנחנו

מדברים על משהו שאפשר שתתקיים פעילות אבל צריך לוודא איזשהן פעולות

שיבטיחו בטיחות במצב כזה, כאשר שוהים במקום ילדים, לפעמים ילדים קטנים

בין כותלי מוסד, בית-ספר לצורך העניין, שבאותה עת מתקיימות בו עבודות

שיפוצים למיניהן.



אני לא הייתי מציע לפטור באופן גורף. אני לא יודע אם זה צריך להיות

חמור כמו במקרה של רשיון עסק שיש לו פרמטרים מאוד חמורים. לגבי אותם

סעיפים שנוגעים לבטיחות, הייתי מצפה לאיזושהי חובת דיווח שמאחוריה

עומדת פעולת עשה של הרשות המקומית כדי להבטיח שהמוסדות שמצויינים כאן -

בתי-ספר הפועלים ברשיון, גן ילדים, מתנ"ס וכדומה - ששם אכן ננקטו

הצעדים המתאימים כדי שלא תהיה חס וחלילה איזושהי סכנה של בטיחות.

מבחינה זאת גם לגבי סעיף 2 המוצע כאן, קייטנת המשך פטורה מחובת המשך

לפי החוק, יכול להיות שלא צריך לקרוא לזה אפילו רשיון עסק, אלא חובת

דיווח על צעדי בטיחות. רשיון עסק, אני יודע שזו שורה ארוכה של דרישות,

וכאן כן הייתי מסכים שיש לפטור מוסדות שהם פועלים כל השנה וכולי וכולי,

אבל גם מוסדות כאלה, כאמור, בקיץ, בגלל שמרביתם עוברים את התהליך הזה

של מתיחת הפנים, שזה כרוך בפעילות פיזית ונוכחות של אנשים זרים וכדומה,

הייתי מציע לנקוט איזושהי פעולה של דיווח שמאחוריו עומד דיווח שמגובה

בפעולות למען הבטיחות.

יהודה לנקרי; אני מודה שאינני מכיר את מסכת התקנות של

האישור לקייטנות, אבל אני רוצה להאמין

שתקנות אלה קובעות הן את הצורה והן את התוכן במידה מסויימת של הקייטנה.

אני חושב שכל מי שמפעיל קייטנה, בין אם הוא רשות מקומית, וודאי אם

הוא יזם פרטי, ויש גם פריחה של יזמים פרטיים שמפעילים קייטנות ולפעמים

עושים זאת בתנאים מחפירים, חייב בהתאמת הקייטנה לו מבחינה צורנית

ותוכנית ליעדים חינוכיים של הקייטנה.

לכן בעיני הרישוי הוא הזדמנות לשידוד מערכות. גוף כמו מתנ"ס, כמו רשות

מקומית, יכול לקיים קייטנה, אמור לקיים אותה מבלי לתת את דעתו עד תום

על אותן מערכות בטיחות וגם למערכות תוכניות המתחייבות מקיום הקייטנה.

מה יכול להיות חשוב לי ברישוי עסק לקייטנה. מן הסתם צריכים אולי את

המבט של משטרת ישראל, את המבט של מכבי האש. אני חושב שכל אלה הן פעולות

חינוכיות כדי למנוע תקלות בתפקודה של קייטנה.

מעבר לכך. רמזתי לקיום קייטנות של מפעילים פרטיים ואני חושש שתהיה

זליגת צו מרמות מוסדיות מובהקות, אולי בעוד שנה או שנתיים, בלחץ יזמים

פרטיים שגם הם ירצו שוויון הזדמנויות, ואולי יהיה צו שפוטר גם יזמים

פרטיים. יש יזמים פרטיים שמקיימים קייטנות בתנאים באמת מחפירים, בתנאי

מזון ירודים לילדים, בתנאי תברואה ירודים, וזו אחריותה של הרשות

המקומית שלא נוקטת את הצעדים המתחייבים..

לא הייתי מקל ראש בצורך להחיל את הרשיון הזה ואפילו כלפי מוסדות

מאורגנים כמו רשות מקומית, כמו בתי-ספר, כמו מתנ"סים.

אפרת דן-יחיא סטולמן; הנושא של בטיחות ותברואה וכל הדברים שפירט

עורך-דין אפרים יפהר, עדיין חלים על אותן

קייטנות שפטורוונ בצו זה מחובת רישוי. הם חייבים מכוח חוק הקייטנות.

התקנות ששר החינוך התקין מחייבות את מנהל מינהל הנוער שמנהלי הקייטנות

יהיו מודעים להוראות האלו, מחייבות את מנהל הקייטנה לגידור, לסידורי

עזרה ראשונה ועוד.
יהודה לנקרי
את מבחינה ביו רישוי עסקים לרישוי קייטנות.
אפרת דון-יחיא סטולמן
נכון.
יהודה לנקרי
זו הבחנה מרכזית.
אפרת דון-יחיא סטולמן
רשות מקומית איננח חייבת ברשיוו. בעצם

הוספנו את זה פה למרות שבחוק היא לא חייבת

ברשיוו.
קריאה
רשמתם לגבי קייטנת המשך, פעילות חינוכית

במשך כל השנה. לא מדברים כאו על פעילות במשך

כל השנה, במהלך שנת הלימודים, אלא אומרים שקייטנה זה רק לתקופת

החופש.

אפרים יפתי; אפשר להוריד את המילה "כל" וזה יהיה בסדר.
היו"ר עמנואל זיסמן
אנחנו מורידים את המילה "כל".

אפרים יפהר; בסעיף בחוק רישוי עסקים שהוסף בחוק הקייטנות

נאמר: "לא יינתן רשיון לפי חוק זה לקייטנה

אלא אם כן ניתן אישור לכך גס מאת מי ששר החינוך והתרבות הסמיכו לכך

ויראו אותו כאילו הוא נותן האישור לפי סעיף 6". הכוונה היא שתהיה בדיקה

של תוכן החינוך או הפעילויות החינוכיות שאמורות להתבצע בקייטנה כדי

למנוע אפשרות של פעילות שסותרת את מטרות החינוך הממלכתי. הגופים האלה

שאנחנו מדברים עליהם, הם גופים שמהבחינה הזאת, מבחינת משרד החינוך

והתרבות, אנחנו לא רואים בעיה לגביהם בנושאים האלה שמצריכה בדיקה

מיוחדת או רישוי מיוחד בתקופת הקיץ לעומת כל שנת הלימודים. לכן מהבחינה

הזאת, מבחינת חוק רישוי עסקים, איו לנו כאן בעיה.
היו"ר עמנואל זיסמן
אנחנו מודים על ההסברים.

מחקנו את המילה "כל".

התלונות אושרו,

תודה רבה.

הישיבה ננעלת בשעה 11:35

קוד המקור של הנתונים