ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 21/07/1998

הצעת חוק לעידוד הזמר הישראלי, התשנ"ז - 1997 - חבר הכנסת יונה יהב

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא נותוקו



פרוטוקול מס' 207

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שלישי, כ"ז בתמח התשנ"ח (21 ביולי 1998), שעה 09:00
נכחו
תברי הוועדה: עמנואל זיסמן - היו''ר

זאב בוים

עבד-אלוהב דראושה

ראובן ריבלין

יונה יהב
מתמנים
משח- המינור והתרבות:

עו"ד מיכה ינון - מנהל מינהל התרבות

עו"ד דורית מורג - מנהלת המחלקה המשפטית

עדנה הראל - משרד המשפטים

רשות השידות

אמנון נדב - מנהל הרדיו

אמנון שילוני - מנהל רשת גי

כרמלה ישראלי

נאוה שטראוס - סמנכ"ל לענייני רדיו,

הרשות השניה לטלויזיה ורדיו

אילי גורליצקי - אשכולות

עירית בן-דוד - אשכולות
התאחדות תחנות הרדיו האזורי
צביקה שפירא - מנכ"ל רדיו אמצע הדרר

צח גרניט

ד''ר ארי בן-שבתאי- יו''ר ארגון הקומפחיטורים בישראל

רון וידברג

פרופ' צבי אבני

דליה ברק-קמחי - יועצת הוועדה לחינוך ותרבות

ארבל אסטרחן - מתמחה בלשכה המשפטית
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
קצרנית
חנה כהן
סדר היום
הצעת חוק עידוד הזמר הישראלי, התשנ"ז - 1997 - חבר הכנסת יונה יהב.



הצעת חוק לעידוד הזמר הישראלי, התשנ"ז - 1997 - חבר הכנסת יונה יהב
היו"ר עמנואל זיסמן
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בהצעת החוק של חבר הכנסת יונה

יהב לעידוד הזמר הישראלי. בישיבה הקודמת סיימנו בבקשה שמשרד החינור והתרבות

ומשח- המשפטימ ישקלו מחדש את עמדתם ויגידו לנו היום מה עמדתם.
עו"ד יהודית מורג
נציגי התרבות היו צריכים להיות כאן, אר הם עדייו לא הגיעו. האמת שרק עכשיו

ראיתי את הצעת החוק.
היו"ר עמנואל זיסמן
מאתר שהפרוטוקול עדיין לא הודפס ביקשתי ממנהלת הוועדה שתבדוק ברישום שלה

והתברר שכר הסתיימה הישיבה הקודמת.
עו"ד יהודית מורג
אני מצטערת, לא ידעתי שאנחנו אמורים להשיב לגבי חוק הזמר. האם ביקשתם ששר

החינור ושר המשפטים ישקלו את זה מחדש?
היו"ר עמנואל זיסמו
כן. הפרוטוקול עדיין לא יצא ורציתי לבדוק לפני הישיבה הזו מה הוחלט בישיבה

הקודמת.
עדנה הראל
גם אני לא זוכרת שהרנבקשנו לשקול מחדש את עמדתנו. אני בהחלט זוכרת שהוועדה

התפלאה על עמדתה של הממשלה ושהוועדה סיכמה את הישיבה גם בהודעה שהיא תזמן

את נציגי הגופים שלא היו כאן, כמו הרשות השניה והזכיינים של הרדיו האזורי.
היו"ר עמנואל זיסמו
הם אכן החמנו.
עדנה הראל
הוועדה ביקשה מהממשלה להיות מודעת לפליאה של חברי הכנסת. שבנו ובדקנו את

הענין במשרד המשפטים ואנחנו בעמדתנו הברורה שהצעת החוק הזו ככל שיש בה כדי

לשנות מההוראות שחלות על בעלי הזכיונות בשידורי רדיו, יש בה משום פגיעה בזכות

הקנין שלהם, חופש הביטוי ועקרונות יסרריים נוספים. אנחנו בפירוש מתנגדים להצעת

החוק.
נאוה שטראוס
אני חייבת לציין שאין לנו טענות כלפי התחנות בנושא של הזמר הישראלי. אנחנו

נמצאים בעידן של הפרטה, של בעלי זכיונות פרטיים שנמצאים אומנם בפיקוח ממשלתי.

אנחנו נמצאים בתקופה שבה כנראה השמיים יהיו פתוחים וחשוב מאח- שכל תחנה תתאפיין

ותתייחד באופי הייחררי שלה. לכן נושא מה חייב להיות מסור בידיהם עצמם.



יחד עם זאת אני וזייבת לציין שאין לנה לפי תנאי הזכיון, טענות כלפי התחנות, לחיפה

יש לנו תחנות שמאופיינות ומפולחות, תחנות שמשדרות רק בעברית, כמו רדיו "כל-חי"

ו"לב המדינה", "רדיו דרום" שמשדר בעיקר זמר עברי ואולי אפילו 90%. התחנות חייבות

לפנות לקהל היעד שלהן ולכן אם יש פה ושם רצועוח שידור לועויות, אין לנו טענות.

באיזור תל-אביב המצב לגמרי שונה. שם יש הרבה מאוד תחנות, נקלטות שם כחמש

תחנות איזוריות ועוד כהנה וכהנה תחנות ארציות ועוד תחנות פירטיות. אם תחנה רוצה

לשרוד שם, בתנאי הזיכיון, היא חייבת לפלח את עצמה ולהיות ייחררית. אני יכולה לומר

שהשוק כבר הסתדר מעצמו, יש תחנה אתת כמו "רדיו ללא הפסקה" שמשדרת בעיקר זמר

עברי ויש תחנה שמשדרת גם זמר עברי, אבל יש לה גם זמר לועזי.
ראובן ריבלין
האם זה כך לפי המכח?
נאוה שטראוס
לפי המכח התחנות רשאיות להתאפיין, היה והרשות אישרה את זה. גם ההתאפיינות

שלהם מייצגת מגוון של תוכניות, זה לא שהם עושים רק דבר מסויים.
ראובן ריבלין
השאלה היא אם הרשות השניה בזמן שקבעה את המכחים אמרה: אנחנו קובעים שתי

תחנות רדיו באיזור תל-אביב שאחת תשדר רק זמר עברי ואחרת דבר אחה או שזה במקרה,

כך הם החליטו בעצמם.
צח גרניט
אלה כוחות השוק.
יונה יהכ
אם כוחות השוק ירצו רק זמר לועזי, מה תהיה עמדתכם?
נאוה שטראוס
לא רק כוחות השוק קובעים. הם חייבים לעמוד בעוד כמה קריטריונים כמו פניה לקהלי

יעד ומגוון של תוכניות. אנחנו משתדלים במסגרת הרחבה הזאת לתת להם חופש פעולה

אבל עם כמה קריטריונים.
יתה יהב
מה עם התרבות העברית?
נאוה שטראוס
היא קיימת.
יתה יהב
ואם היא לא קיימת, כמו שקרה בגלי צה"ל? פעם בגלי צה"ל רוב השידורים היו תרבות

עברית, אך זה נסוג עד כדי 10%.
נאוה שטראוס
כאשר התחנה מתאפיינת היא וזייבת לבקש את אישור הרשות. מפעילי התחנה צריכים

להגיש לוח תוכניות והרשות בודקת אם לוח התוכניות תואם את הקריטריונים, את סעיף

5ב לחוק של ערכי דמוקרטיה, ערכי שיוויון, קידום נושאים של ערבים יהודים ועוד.
יונה יהב
איפה התרבות הישראלית?
נאוה שטראוס
כולל מורשת ישראל.
יונה יהב
מורשת ישראל היא לא תרבות ישראלית.
נאוה שטראוס
איו לי את החוק לפניי ואיני יודעת לצטט אותו. אין לנו היום שום בעיה עם הנושא הזה

משום שכשהתחנות קיבלו את הזכיון הן היו צריכות מלכתחילה להיות הכל בכל מכל.

מתברר שזה לא עובד כר, המחוקק ניסה להסביר משהו שאיננו עובד ולכן יותר ויותר

תחנות במסגרת החוק מפלחות את עצמן, תופסות את הנישה שבה הם יוכלו לחיות. אם

כולם יהיו אותו הדבר לא יהיה קיום לזה. גם אין לזה אח ורע בעולם, תחנות איזוריות

מקבלות איזשהו גוון שמאפשר להם להתקיים בשוק. הרשות בנושא הזה חושבת שאין

לבפות עליהם, מה גם שאיני יודעת איר אפשר לפקח על דבר מה, שכן יש הרבה מאוד

תחנות ומדברים על פתיחת שמים לעוד כהנה וכהנה תחנות. גם אם החוק יתקבל הוא יהיה

מאוד קשה לפיקוח.

לכן אני חושבת שבנושאים כאלה חבל שנתערב.
היו"ר עמנואל זיסמו
לפני שאנחנו ממשיכים, בינתיים זה עתה כנראה יצא מהדפוס הפרוטוקול עצמו.

בישיבה הקודמת היה לי הכבוד לדבר אחרי גבי עדנה הראל, כאחרון בישיבה ואני קורא

מתור הפרוטוקול את מה שאמרתי בסוף הישיבה: 'מאחר שיש לנו כוונה לקדם את החוק,

כוונה שהתחזקה במהלך הישיבה, אנחנו נקיים ישיבה נוספת עוד לפני שהכנסת תצא

לפגרה". זה הזמן, עד מחר אנחנו יכולים להחליט להביא את החוק למליאה בשבוע הבא.

אני ממשיר לקרוא מהפרוטוקול: "לקראת הישיבה הבאה אני מבקש את ההתייחסות של

משרד המשפטים, משרד התינור והתרבות והגורמים הממשלתיים לכך שאנחנו רוצים ללכת

כדרר של חקיקה. אם יש תיקונים או שיפורים שאתם סבורים שצריך להכניס להצעת החוק,

אני מבקש להעביר לוועדה". זה פרוטוקול מה- 50 ביוני, כלומר לפני שלושה שבועות.

הרשות השניה היתה חסרה באותה ישיבה ויכול להיות שעוד מעט היא תהיה הרשות של

ערוץ 7 ויהיה לה מימד ציוני-לאומי. איזה קומפלימנט נתתי.
נאוה שטראוס
כן, אבל אני חושבת שמכלל הן נשמע לאו, שכביכול היום אין לה מימד לאומי.
היו"ר עמנואל זיסמן
לא, יהיה לה יותר מימד ציוני-לאומי. גם היום יש לכם.



אולי היתה פה אי-הבנה ואם עו"ד דורית מות רוצה היא יכולה להתקשר למשרד

החינוך לשמוע את התגובה לנושא. זה מאוד חשוב לי כי יש ככוונתנו לקדם את החקיקה

היום. העמדה של גכ' הראל היתה כרורה וחד משמעית, אר לגביכם מאוד קשה לנו לדעת.
עו"ד יהודית מורג
אני חושבת שבישיבה הקודמת עו"ד מיכה ינון הביע פחות או יותר את עמדת משח-

החינוך, לא ידוע לי שהעמדה השתנתה.
היו"ר עמנואל זיסמן
אם זאת ההודעה, אז בסדר. אבל אם את רוצה את יכולה לבדוק אם יש איזשהו שינוי.
ראובן ריבליו
אני מבקש לשאול את יחם החרק. אם למשל הרשות השניה תקבע באחור שידור אחד

מכתים האומרים רדיו לזמר עברי ורדיו לתכנים שונים, האם הם לא יכולים למלא אחר

הכוונה שבחוק? כלומר, חיוב כל תיו שעולה לאוויר, שלפחות מחצית השידורים שלו יהיו

זמר עברי. לדוגמה, לרשות השידור יש כמה ערוצים והם יכפו ערוץ אחד לעניו זה וערוצים

אחרים לשומעים מסויימים. לרשות השניה יש חמש תחנות רדיו באיזור תל-אביב ולפוזות

שתיים מהו תהיינה זמר עברי ואחרות עם ז'אנר אחר.

מחצית מהשירים שיהיו יהיו עם מילים עבריות, השאלה אם נעימות עבריות שמקורן

במילים עבריות הן גם זמר עברי, או שברגע שעוקרים את המילים מתור המנגינה, זה כבר

לא זמר עברי. השאלה אם אנחנו יכולים להורות לרשות שידור כזו או אחרת, שיש לה יותר

מערוץ אחד באיזור שידור אחד, שיהיה מצב שבו מחצית מכל השידורים בכלל התחנות יהיו

זמר עברי.
צבי שפירא
אני מנהל תחנת רדיו איזורית ואני מייצג את ההתאחדות של תחנות תיו איזוריות.

ראשית אני רוצה לומר שבתחנה שלי משדרים בערר 60% מתיקה עברית. לפני שבאתי

לישיבה עשיתי סקר ודיברתי עם רוב ראשי התחנות ואכן רובן משדרות מעל 50% מתיקה

עברית. יחד עם זאת יש מספר קטן של תחנות, למיטב ידיעתי שתיים, שמשדרות מעל 50%

מחיקה לועזית. זה נובע מכף א. כאשר הלכנו למכת נתבענו לסט של כללים, דרישות,

התניוח ודברים שאנחנו חייבים לעמוד בהם. ואנחנו נמצאים בסד של כללים מאוד נוקשים

של הרשות השניה שמפקחת עלינו לגבי כל הדברים שנתבענו לגביהם במכת ואנחנו

עומדים בהם. לא נתבענו בתחום הזה ויכול להיות שחלק מהחברות שניגשו למכת לא היו

ניגשות בתנאים כאלה. אני מניח שזה היה קורה באחור המרכז, מכיחן שהפילוח של

התתנות חייב לבוא גם בתחום המחיקה שהוא התחום המרכזי שאנחנו מפיקימ לאוויר. רוב

שעות השידור הן שעות מחיקליות ולכן זהו הדכר הראשון שאני מבקש שתזכרו, שתחנות

הרדיו האיזוריות הן תחנות פרטיות שניגשו למכת, עומדות ככללים שנקבעו להן והן

עומדות בעיקר במצב של תחרות קשה ביותר מול תחנות אחרות. זה במצב בו יש 14 חחנות

ושהשוק בקושי סוחב אותן ובמצב של מאה תחנות פירטיות שהממשלה לא עושה די כדי

להוריד אותן.

דבר שני אני מבקש להבחין באופן מובהק בינינו לבין תחנות תיו ממשלתיות או תחת

רשות ממשלתית או תחנות חינוכיות כמו גלי צה"ל שהיה לי הכבח- לעמוד בראשה. גלי

צה"ל בהגדרה היא תחנה חינוכית של הצבא. היא עומדת תחת מערכת החינור של צה''ל

ולכן אפשר לתבוע ממנה והיא תובעת מעצמה את זה. אמרתי לחבר הכנסת יונה יהב שגלי

צה"ל משדרים פחות מ- 50% מתיקה עברית.
יונה יהב
הם יצאו לפני שבוע עם לוח שידורים חדש ו- 60% מהשירים שישודרו מעתה בתחנה

יהיו בשפה העברית. לא בכדי זה קורה.
צבי שפירא
זה מפתיע אותי משום שאנחנו תמיד הקפדנו לשדר לפחות 50% מחיקה עברית ובשעות

היום אפילו הרבה יותר.
ראובן ריבליו
מה היה הרייטינג משעה ארבע עד חמש?
צבי שפירא
אני לא יודע.
ראובן ריבליו
היה רייטינג ענק, בגלל ששידרו שירים עבריים.
צבי שפירא
הסיבה העיקרית שבגללה אנחנו משדרים מחיקה עברית זה בגלל שבאיזור שלי זה

הדבר המרמי שהאוכלוסיה רוצה. יחד עם זה אין לי םפק שאם נשדר מעבר למה שאנחנו

משדרים היום, אנחנו נפגע ברייטינג שלנו ובהאזנה שלנו. זאת בגלל מבלול של סיבות שאני

לא חושב שזב המקום להיכנס להן.

לבן אני מבקש להבחין בינינו לבין תחנות שנמצאות בקטיגוריה חינובית או קטיגוריה

של רשות ממשלתית שאחד מיעדיה זה גם חינור. אנחנו תחנות מסחריות, פרטיות שנמצאות

אומנם תחת רשות ציבורית, אבל היא כבר קבעה את הכללים שעל פיהם אנחנו עובדים.
צח גרניט
לעובדה שמדובר בתחנות פרטיות יש חשיבות מעבר לעובדה שהממשלה החליטה

להפריט את הנושא של שידורי רדיו בישראל. מדובר באנשים שהשקיעו סכומי עתק,

מיליוני דולרים בהקמה של תחנות רדיו. חשוב לציין שאף אחד מבעלי המניות עוד לא

התחיל לראות בחזרה את הכסף שהושקע בתחנות האלה. התחנות האלה אינן בינתיים

תחנות שנושאות רווחים של החזר השקעות.
ראובן ריבלין
לתחנת רדיו צריך חדר ומשדר.
צח גרניט
זה לא חדר ורמקול. הרשות השניה דרשה מהבעלים כדי להקים את התחנות, לבצע

השקעות שיעמידו תחנה בסטנדרט הרבה יותר גבוה מהסטנדרט הבסיסי של תחנת רדיו.

החובה הזו גרמה להשקעות ענק וכל אחת ואחת מהתחנות נושאת עימה סל חובות בגין

השקעות הבעלים שהשקיעו. בתוך מסגרת מו שתחנות נדרשות לתפקד הן חייבות לפעול

על פי שיקולים מסחריים. לכך יש חשיבות מרמית, כאשר מדברינו למעשה על הזכויות

החוקתיות שלהם.



אם אנחנו מחייבים אותן לעשות משהו שיפגע למעשה בחופש הפעולה שלהן, הרי

שבראש ובראשונה נפגעת זבות הקנין שלהן, שבן נפגעת היבולת שלהן להחזיר את

ההשקעות העצומות שהן השקיעו. גם הזביון הוא זבות הקנין וגם הוא נפגע. הזביון לא קבע

בללים באלה וברגע שלוקחים ונוגסים בזביון ומכניסים את התחנות לעוז צד שלא היה

קיים, למעשה מקצצים את הקנין של הזביון. פגיעה בזו מנוגדת לחוק יסוד.- בבוד האדם

וחירותו והיא לא חוקתית.
היו"ר עמנואל זיסמו
במילים אחרות אתה אומר שחוק מה לא יבול לעבור.
צח גרניט
בבל שהוא חל על תחנות רדיו פרטיות מסחריות. באופן דומה יש גם פגיעה בחופש

העיסוק. חלק מחופש העיסוק, שבמקרה הזה חלק מההרבב שלו זה חופש הביטוי, אומר

שבל אחת מהתחנות מוסמבת לקבוע מה יהיה אופי העסק שלה. זה הבסיס של חופש

העיסוק. בפועל ראינו שהביקוש יצר איזשהו מצב שרוב התחנות אבן משדרות מחיקה

עברית.
ראובו ריבלין
האם בעלי התחנות הם בעלי תחנות או רק בעלי זבות להפעיל תחנות? אתה אומר שהם

בעלי תחנות, אך הם לא בעלי תחנות.
נאוה שטראוס
הם בעלי תחנות. יש להם מניות בתחנה עצמה.
ראובו ריבליו
האם בתום הזיביון הם גם ממשיבים להיות בעלים?
נאוה שטראוס
הם בעלים של החברה הזו, אך את הזיביון ניתן לקחת.
ראובו ריבלין
ברגע שניתן לקחת להם את הזיביון הם לא יבולים באופן תיאורטי להיות באויר

והתחנה לא שלהם.
יונה יהב
המשאב הוא לאומי.
צח גרניט
התדר ניתן להם לתקופה של ארבע פלוס ארבע שנים.
ראובן ריבלין
אני מסבים שיש בעיה עם זבות הקנין.
צביקה שפירא
אני רוצה שתדעו עובדה כלכלית: אין תחנה שהשקיעה פחות ממיליון דולר ויש אף

כאלה שהשקיעו שני מיליון דולר.
נאוה שטראוס
הנושא של המחיקה בתחנה הוא מרכיב אינטגרלי של התחנה עצמה. זה לוח התוכניות

במהותו, כי אתה מפלח אותו, אתה פונה לקהל ואומר זה הצבע שלי, זה אני. אינני בטוחה

ששינוי של כלל מה לא יצריר מכת חדש, לכן לבוא היום לתחנות.קיימות לא נראה לי.

בימים האלה אנחנו בוחנים צרכים לתחנות נוספות, כי יש לנו תקופת זיכיון נוספת ויכול

להיות שאחד הדברים שנאפשר לתתנות שרוצות בכה אם בדרך מכת ואם דרר דומת מכת,

להתאפיין במחיקה עברית כפי שהציע חבר הכנסת ריבלין.
היו"ר עמנואל זיסמן
מאחר שזה נושא שלא צריך לסחוב אותו לאורך הישיבה, לחבר הכנסת יונה יהב יש

הצעה.
יונה יהב
אני מבקש להשיב לגב' שטראוס שחוק לא בא תמיד כדי ליצור בו סנקציה. זאת

לפעמים אמירה חברתית, זו דרקטיבה. הדרקטיבה באמצעות חוקי התרבות שהוועדה הזו

מעבירה ביד רמה, היא להראות שאנחנו מאוד יראים מהמצב של פלישה של סוג תרבויות

זרות ונסיגה של התרבות הישראלית בהרבה מאוד שטחים. יש לנו מצב מה והוא מצב לא

בריא ואנחנו רוצים לעמוד בפרץ. לדאבוני במכתים שלכם, שאני מכיר היטב, את הקטע

של תרבות ישראלית שכחתם והוא לא כל כך מופיע. אבל אני ער למצב המשפטי ששירטטו

עו'ד צח צח גרניט וחברי צביקה שפירא ואני אומר כר: פטור מהחוק הזה בסמכותכם.
היו"ר עמנואל זיסמן
זאת אומרת שהמכת אומר את מה שהוא אומר, אבל אם אתם בעלי מודעות ושליחות,

אמרתי שאתם בעלי שליחות לאומית וציונית ועכשיו יהיה לכם עוד יותר, אז אתם צריכים

לדאוג לנושא באמצעים שונים. יש אמצעים של שכנוע, הסברה. שמעתי את מר שפירא

שאמר שיש גם צרכים ובהתאמ לכך יש לעשות את מה שנדרש כדי שהתחנה תחזיר את מה

שהושקע בה ויהיו לה רווחים. המטרה היא רווחים והם לא עושים את זה למען הזמר.
ראובן ריבלין
אני לא מבין את הצעתו של חבר הכנסת יונה יהב. האם הכוונה היא שהחוק יחול על

כולם חוץ מאשר על כולם?
יונה יהב
לא. הוא לא יחול על אלה שמבקשים לפלח שוק ספציפי שמועצת הרשות אישרה את

זה.
היו"ר עמנואל זיסמו
אני לא יכול לתת יד להצעת וזוק שאומרים לי שזה נוגד את חופש העיסוק. אני בעד

להעביר תוקים שאני מאמיו בהם. חבר הכנסת יונה יהב אומר שצריך למצוא את הדרך

במכרזים הבאים, ויהיו עוד מכתים דומים ואפילו הרבה. הרי מספר תחנות הרדיו

והטלויזיה יגדל ואין מישהו שיכול לומר לי מה יהיה מספרם עד שנת אלפיים, אני לא

חושב שיש מגיד עתידות מה שיכול לנבא את זה. זה הכל יהיה פונקציה של כסף, כסף

פרטי או כסף ציבורי באופן בלתי ישיר.
נאוה שטראוס
גם פונקציה של טכנולוגיה.
היו"ר עמנואל זיסמו
אני מציע לקבל את הצעתו של חבר הכנסת יונה יהב עם הפירוש שלי שאנחנו לא נוכל

להחיל את החוק הזה על התחנות הקיימות, אבל יחד עם זאת צריר לעשות מאמץ, כמו

שעושים בעניינים אחרים. לגבי לקויי שמיעה הרשות השניה עושה מאמץ לקיים את

הוראות החוק. גם זה היה פונקציה של שכנוע ולא רק להיות דבק לסעיף מה או אחר של

החוק. זה ענין של מודעות ורגישות.
יונה יהב
כפי שאני רואה איר הדברים מתפתחים בנושא של השידורים, ודאי תבוא בקשה לרדיו

דוברי רוסית.
נאוה שטראוס
גם שם נצטרר?
יונה יהב
בוודאי ששם בן. מכיוון שמה שירצה הרדיו הזה זה להשמיע כל הזמן את התרבות את

הרוסית ולעשות קולוניה רוסית במדינת ישראל. האם אנחנו לא צריכים לקחת את האזרחים

החדשים של מדינת ישראל ולחשוף אותם, אפילו בכפיה כלשהי, לתרבות ישראלית

מינימלית?
היו"ר עמנואל זיסמן
70 שנה היה סטנילזם ורוסיפיקציה ובכל זאת חלק מאלה שמגיעים מברית המועצות

לשעבר לא יודעים רוסית. אתה לא יכול לעשות שום דבר בכוח.
אמנון נדב
מאחר שיש שלושה סוגי רדיו: רשות השידור, הרשות השניה והפירטים ששם מימלא

שום חוק לא חל עליהם, אולי מותר לי להציע, מאחר שיש שוני והבדל ואז גם לנו יהיה

יותר קל ונוח, שיהיו תיקונים במסגרת החוקים הקיימים. כלומר, תיקון במסגרת חוק רשות

השידור ותיקון במסגרת חוק הרשות השניה שיתאים לאופי שלהם.
יונה יהב
בחקיקה יש אמירה ואם לא היתה לנו בעיה בקטע הזה לא היה נולד התוק הזה. מאתר

שגלי צה''ל ירדו ל- 10% שירים עבריים ובל הצעירים בני ה- 18 עד 21 נחשפים רק

למחיקה לועזית חה מתחיל להיות state of mindמסויים, זו בעיה. גלי צה"ל בתקופתו

של צביקה שפירא היתה אחרת לגמרי.
אילי גורליצקי
אני מייצג את זכויות המבצעים של אומני ישראל, בהן בל זכויות המבצעים של זמרי

ישראל. לפני שאני אתייחס לנושא אני רוצה להגיב על דברים שנאמרו כאן בהערה. נציג

תחנות הרדיו האיזוריות דיבר על הפחד מכך שזכות הקניין יכולה להירמס. אני רוצה לומר

לכם שתחנות הרדיו האיזוריות הן התחנות היחידות שעדיין לא מכבדות את זכות הקנין

הרוחני של אומני ישראל ולא משלמות להם תמלוגים כחוק. אני חושב שבנושא הזה הדבר

צריך להירשם במקום כלשהו, כי כל הנציגים שיושבים כאן סביב השולחן משלמים כדין

והאירוניה היא שהתחנה הפירטית - ערוץ 7, משלמת תמלוגים, אבל התחנה החוקית

שנלחמת בפירטיות לא משלמת תמלוגים לאומני ישראל.

אני חושב שאנחנו מדברים במציאות בה השפה העברית היא שפה שאינה כמו כל שפה

אחרת שקרובה לשפה לועזית. מי שרוצה לשמר אותה צריר לעשות את הבל כדי להגן

עליה. בצרפת יש מלחמה אדירה והאמצעים שם הרבה יותר אגרסיביים לשמר את הזמר

הצרפתי ואת התרבות הצרפתית. שם בכלל לא חושבים בכלל על הקלות ובקנדה אין בכלל

מה לדבר. לכן אני חושב שבנושא הזה לא צריכים להיות נדיבים ולא אדיבים ובסר הכל יש

מי שרוצה לשמוע שירים עבריים על כל הגוונים. לא צריכים לתת שום הקלה בנושא הזה.

מכיוון שאנחנו מייצגים זכויות של קנין רוחני של מבצעים, בקנין רוחני יש גם אלמנט

כלכלי ואני מתפלא שעד עכשיו זה בכלל לא עלה בחוק. ברגע שעל כמות כסף נתונה,

כמות הדקות תגדל, ברור שסר השקלים לדקה משודרת ילך ויפחת. כלומר, רוב הזמרים

ייפגעו והיחידים שלא ייפגעו הם העשירון העליון האקסקלוסיבי. רובם ייפגעו כי לא

ישמיעו אותם באופן יחסי יותר. מכיוון שיהיו יותר שותפים לעוגה, הזמר ייפגע. אין כל

סיבה שאם יש יותר דקות שידור שהזמר לא יקבל כסף כתמורה על דקות השמעה יותר

רבות. בארצות אחרות קוראים לזה נידל-טיים, שיש איזשהו תשלום עבור השמעות שקשור

בדקות שידור. החוק הזה הוא חוק מבורך ואנחנו בעדו, אבל צריך איכשהו להצמיד אליו

את הנושא הכלכלי החומרי, כך שחוק שבא לעודד את הזמר לא יקפח את הזמה
היו"ר עמנואל זיסמן
אנו נתייחס לדברים האלה יותר מאוחר, אך קודם אני מבקש לפתור את הבעיה הזו ואני
פונה לנציגת משרד המשפטים
אנחנו לא רוצים לפגוע ומקובל עלינו לא לעשות דבר שנוגד

את התוק. חבר הבנסת יונה יהב הציע את מה שהציע, האם אפשר לעשות את השידור הזה?
עדנה הראל
ככל שהבנתי את ההצעה, מדובר בזה שבעצם ההוראה הזו תחול לעתיד לגבי בעלי

זכיונות פרטיים ותחול כבר עכשיו על גופי השידור הציבוריים.
היו"ר עמנואל זיסמן
הם גם יכולים כבר עכשיו לפנות אליהם ולבקש מהם, הרי מי שיש לו זיכיון רוצה לקבל

אותו גם בפעם הבאה אם זה ילך לו מבחינה כלכלית, והוא ירצה להתחשב.
עדנה הראל
בכל זאת להתנות את זה בתנאי שלא היה קיים מראש, ספק אם זה לגיטימי.

חוק נועד להיות מקויים ולא להיות הצהרה שאיננה מקויימת. זאת אומרת שצריך

להגיע לחקיקה שהיא חקיקה שיש אפשרות לקיים אותה, יש יכולת לקיים אותה ויש דרכים

לקיים אותה.

גם אם בהצעה הזו כמו שהיא מוצעת אפשר בהסדרים כאלה או אחרים להתגבר על

הבעיה מאספקט של זכות הקנין של הגורמים המסחריים שפועלים היום, עדיין יש אספקט

של חופש ביטוי שמטריד את משרד המשפטים ושבשמו דיברתי גם בישיבה הקודמת וגם

בתחילת הישיבה הזאת. אם ניקח רק דוגמה אחת שמתקשרת גם לדברים שנאמרו בישיבה
הקודמת, כאשר הסעיף האחרון אומר
"השר הממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין

תקנות לביצועו", למעשה לפי הדברים שהועלו כאן בישיבה הקודמת, התקנות האלה

אמורות לכלול גם ד'אנרים. מדוע שהוא לא יקבע תקנות בעוד חמש שנים או בעוד שנתיים

שיבואו ויגידו ש- 20% מתוך אותם 50% צריכים להיות של מחיקה מזרחית או של מחיקה

שלא הושמעה יותר מאשר שלוש פעמים באותו חודש. ראה הדברים שנאמרו בישיבה

הקודמת לגבי אחח ההשמעות של ז'אנרים מסויימים בתוך השפה העברית שגם לא מוצאים

חן בעיני חלק מהפונים.
ראובן ריבלין
יש דבר מה. יש תביעה לפני ועדת החינוך של הכנסת בדבר הזמר המזרחי או הים

תיכוני. היו לנו הרבה סערות בנושא הזה.
עדנה הראל
גם בישיבה הקודמת אודות החוק הזה באן ואמרו שבעצם אותן תחנות שהיום עומדות

במבחן של ה- 50% הן גם לא בסדר, כי הן משדרות יותר מדי שלמה ארצי ובן ארצי.
ראובן ריבלין
יותר מדי אילי גורליצקי ופחות מדי בועז שרעבי.
עדנה הראל
החוק הזה יכול להוות סל מתאים גם לביטוי והתקנת תקנות בכיוון הזה. בהתקנת

תקנות מכוחו של חוק יש בעצם הסמכה להתערבות בחופש הפעולה היצירתית-התרבותית.
יעה יהב
האם חופש הביטוי שאת מדברת בשמו מאפשר רק את הז'אנרים של תרבויות אחרות

ושהתרבות הישראלית תיסוג בפניו באופן טוטלי?
עדנה הראל
חופש הביטוי שאני מדברת בשמו אומר שגורמים פוליטיים לא אמורים להכתיב את

הטעם. מה שאני חוששת הוא שהחוק הזה יסמיך למעשה שר, שהוא בדרך כלל גורם

פוליטי, שיש עליו גם לחצים פוליטיים, לקבוע תקנות לגבי ז'אנרים ולקבוע תקנות

שמתערבות במבחנים האומנותיים-התרבותיים של גורמי השידור.
היו"ר עמנואל זיסמן
אם יהיה סעיף בו יהיה כתוב.- למועצת הרשות השניה לטלויזיה ורדיו תהיה הסמכות

להעניק פטור מהחובה על פי חוק זה לובייני הרדיו האיזוריים מטעמים שיירשמו, זה יהיה

בהתאם לחוקי היסוד?
עדנה הראל
זה מחזיר אותנו לאספקט הראשון של חופש העיסוק. אני הבנתי את ההצעה כבאה

ואומרת שהיא תחול על הזכיונות הבאים, כדי להתמודד עם הבעיה של התמודדות בבג'ץ.
צביקה שפירא
מה יהיה לגבי תחנה ערבית למשל?
היו"ר עמנואל זיסמו
את הנושא הזה מיצינו ויש לנו זמן איו לסכם אותו.
ד"ר ארי בן-שבתאי
אני יושב ראש איגוד הקומופזיטורים בישראל וגם מייצג את אקו"ם שאני חבר הנהלה

בה. אני רוצה להודות על ההזמנה להשתתף בישיבה, כי הנושאים שיש לי להעלות

חשובים.

באופן כללי אנחנו תומכים מאוד בחוק הזה, אלא שהיינו מבקשים לשקול את הרחבתו

לתחומים אחרים של היצירה הישראלית ולא רק זמר עברי.
ראובן ריבלין
רשת א' מחיקה קלאסית, כך וכר אחתים.
ד"ר ארי בן-שבתי
זה נכנס לעניו של ז'אנרים שהחכר כאן. הענין של ז'אנרים לא מחכר בכלל בחוק

המוצע, הוא לדעתי נושא מאוד חשוב שהיעדר איזכור של ז'אנרים בחוק יכול להביא

לתסבוכת מו שבעצם החוק לא יהיה יעיל בכלל.

לגבי הענין של תחנות איזוריות אני בדעה שאי אפשר לכפות על תחנה פרטית לעשות

כך או אחרת. אותי מטריד מה שקורה בתחנות הממלכתיות. יש לי טבלאות של סטטיסטיקה

ובנספח 3 אפשר לראות שב''קול ישראל", גלובלי, על כל רשתותיו, החומר הישראלי הוא

52%. אלא מאי, זה כולל: ספרות, שירה, רדיו-דרמה וגם חומר מתורגם. החומר הלועזי הוא

כמעט 50%. אפשר לראות שהתמונה הזו נשמרת כמעט לכל אורר השנים משנת 93/ זה

פחות או יותר על גבול ה- 50%. אם אנחנו מדברים על זמר עברי, שזה מחיקה וטכסט

בלבד, כנראה שהמספרים האלה שאין לי לגביהם פילוח, כמה מתוך העברי הוא ספרות

וכו' קשה לדעת ואני מניח שזה בסביבות ה- 10%. כך שזמר כלבד באמת מגיע עד 40%

מכלל השידורים. התחום של מחיקה ישראלית קלאסית או קונצרטית, כפי שניתן לראות

בנספח 2, הוא 0.7% משידורי ''קול ישראל", כאשר משידורי ''קול המחיקה" זה 0.8%,

עשירית אחח יותר, כר שזה לא מוסיף הרבה.
ראובן ריבלין
אם כך, "קול ישראל" בלי חוק כלשהו מקיים את התנאים האלה.
ד"ר ארי בן-שבתאי
לא, צריו את החוק משום שלגבי הזמר העברי ספציפית זה 40%.
אמנון שילוני
הנתון הזה מתאים ל- 95'. בשנה האחרונה היה מהפר ב'קול ישראל''.
ראובן ריבלין
ב- 96' זה היה למעלה מ- 50%.
אמנון נדב
היום זה יותר בגלל רשת ג'.
זיר ארי בן-שבתאי
אם אנחנו נצא מתוך הנחה שכל החומר שהוא לא זמר עברי הוא כ- 10% מבלל שידורי

''קול ישראל'', אז אנחנו עומדים על רמה של 40% זמר עברי. אלה נתוני אקו"ם ולפיהם שיר

לועזי שתורגם הוא ישראל רק ב- 12.5%, בשמינית מערבו. בלומר, שיר שתורגם לא נחשב

לשיר ישראלי.
ראובן ריבלין
האם מבצע ישראלי, זה זמר ישראלי או לא? ''אווה מריה'' בגירסתה של אחינועם ניני

זה שיר ישראלי?
אמנון נדב
לא.
ראובן ריבלין
בלומר זה ייבנס לזמר תלושי.
דיר ארי בן-שבת
אני רוצה לדבר על המחיקה הישראלית הקונצרטית שלדעתי היא המקופחת מבל סוגי

המתיקות בארץ, בלי פרופורציה בבלל. במות היצירות הישראליות שמשודרות ב''קול

המתיקה'' הוא ביחס של 1:2 לעומת יצירות זרות עבשוויות. לא שמשדרים אותם בל בר

הרבה אלא שאותנו משדרים בחצי. זה לפי ספירת מספר היצירות, אם אנחנו נספור את

הטיימינג של זה אז היחס הוא 1:4. בלומר, על בל יצירה ישראלית שמשודרת משודרות

ארבע יצירות תוצרת חוץ.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מבקש להפסיק בנקודה זו. בחומר שמונח לפניי אתה מציע שלושה דברים: ''אנו

מציעים שהחוק המוצע לעידוד הזמר הישראלי יורחב באופן מה שתחולתו תהיה גם לגבי

הזמר הישראלי הקונצרטי במו זו המשודרת ב"קול המתיקה''. האם יש בעיה עם זה?
אמנון נדב
מאוזר שזה הופך להיות בעצם חוק רשות השידור, איזשהו חוק שמתקן את חוק רשות

השידור, אני בא לדבר כאן בשם המוסדות הציבוריים של רשות השידור. מה עושה ידידי,

שהוא חבר בוועדת המחיקה של מליאת רשות השידור? ישנם גופים ציבוריים שזה

מתפקידם ואני מניח שהציבור יכול לבוא לידי ביטוי במוסדות שלו. אם את מה שהציע כאן

ד"ר בן-שבתאי הוא יציע בוועדת המחיקה של מליאת השידור זה יכול להתקבל או לא

להתקבל. הוא בא לכאן לכנסת כדי לנסות ולהרחיב ולהעביר חוק שבעצם יכפה על מליאת

רשות השידור לקבל מה שהוא רוצה. אם כבר באמת רוצים אז שבו את המחיקה ותקבלו

את חוק התרבות הישראלית ושבשידורים של רשות השידור יהיו לפחות 50% של תרבות

ישראלית. זה יהיה במחזאות או בדברים אחרים.

אני מבין שכאן בוועדה רוצים להצטמצם לדבר מסויים שלא היה לגביו מחלוקח והלכנו

לקראתכם. אבל אם זו הרחבה, אז צריר לחוקק את חוק התרבות הישראלית.
היו"ר עמנואל זיסמן
ההצעה השניה היא: "אנחנו מציעים לקבוע מינימום של זמן השמעה למחיקה ישראלית

קונצרטית בקול המחיקה''.
אמנון נדב
יש טענה מדוע בכלל צריר את ''קול המחיקה' בשביל1% של האזנה במדינת ישראל.

יש עם זה בעיה, כי ברגע שמתחילים לדבר על ז'אנרים קיימת הסכנה הזאת חה לא סוד

שבעצם לגבי 'קול המחיקה' בכלל יש עוררין בקרב כל המבצעים והאומנים של מה שקרוי

הזמר המזרחי. הם אומרים בשביל 1% באוכלוסיה אתם מחזיקים רשת שלמה ול- 50% או

40% אין בכלל רשת. אני ממליץ לא להיכנס לזה, להישאר בכללי וברחב ולא להתחיל

לדבר על ז'אנרים. כשנכסים לז'אנרים זה שמין אתכם לצרה שאין כמוה.
היו"ר עמנואל זיסמן
העמדות ברורות מאוד ויש שני דברים שצריר להחליט עליהם.
ראובן ריבלין
מה שאמר אילי גורליצקי הוא דבר מאוד חשוב. למה אנחנו רוצים לקיים גם אח הזמר
העברי, יש לזה שני צדדים
אחד, צד ערכי ועקרוני והצד השני הוא פיתוח היצירה. אם אין

לחם אין תורה, זאת אומרת שהכוונה של אילי גורליצקי היא שאם קובעים אחת מסויים של

השמעה, לעת עתה אפילו אחח אחד של מה שמגיע להם לא נותנים להם. יש כאן ענין

כפול, יכול להיות שהאומנים היו אומרים תשמיעו אותנו 40% אבל תחנו לנו להתחיל עם

10% מהתמלוגים המגיעים לנו. זאת נקודה מאוד חשובה ולא יכול להיות שיבואו בשם חוק

חופש העיסוק וחוק כבוד האדם וחירותו שבאו ואמרו שאסור לפגוע בזכויותינו קלה

כחמורה. אני מקבל את דבריו של הפרקליט מטעם הזכיינים. יחד עם זאת מי שמבקש צדק,

אפילו אם הוא לא בא לבית המשפט הגבוה, אלא לוועדת כנסת נחותה, צריר לבוא עם

ידיים נקיות.
צח גרניט
הוטעתה וניזונת מנתונים לא נכונים. לא התבקשנו להתייחס, אז אל תיתפס לכך.
ראובן ריבלין
אבל לפי זעתי זה מחייב תשובה גם לפרוטוקול פה. אחת מהסיבות שהניעו את חבר

הכנסת יהב להביא את החוק הזה ואת חברי הכנסת שהיו במליאה על מנת להכינו לקריאה

ראשונה היה המישור הכפול שבו אנחנו רוצים לעודר את הזמר העברי: אחד זה במישור

העקרוני, הערכי והשני הוא במישור שמאפשר את היצירה הישראלית ואת אפשרותם של

יוצרים ישראלים להתפתח באותה חברה שבה השפה העברית היא לא למיליארדים, אלא

בסר הכל לארבעה או תמישה מיליון תושבי ישראל שמדברים עברית מתוך רצון. יש כאלה

שמדברים עברית כי הם חושבים שחשוב לדבר עברית גם מתוך רצון, כמו שאני רוצה לדבר

ערבית מתוך רצון.
עבד-אלוהב דראושה
אני גם בעד הזמר העברי וגם בעד הזמר הערבי.
היו"ר עמנואל זיסמן
מה עמדת משרד החינוך והתרבות לגבי החוק? אני מבקש ממר מיכה ינון להתייחס גם

לשתי הסוגיות שעוד לא התחלנו בהם.

מיכה ינון-.

העמדה העקרונית של משרד החינוך היא כמובן בעד עידוד הזמר העברי ואנחנו

משקיעים חלק מתקציבנו בערד, בכרמיאל ובכל המקומות שהזמר העברי חוגג בהם.

השקענו בזה בצורה יפה ואני מקווה שנשקיע בזה גם בעתיד ונפתח את זה.

בקשר לחקיקה הזו יש ענין שצריך באמת לשמור גם על חופש הביטוי שהוא נכס חשוב

וגם לתמרן פה בין כל הגורמים, כדי שהחוק הזה גם לא יפול בבג"ץ ולא יסתור את כל

החקיקה שדיברו עליה. לכן הדרך שהציע חבך הכנסת יונה יהב, כלומר לתת לגופים

ולמוסדות איזשהו שיקול דעת, איזשהו פתח מילוט, כדי שנשמור על האיזון הראוי בין כל

הדברים האלה. אני חושב שזה הכרחי כדי שהחוק הזה יתקבל.

צריכים לקחת בחשבון שבתי המשפט ובתי הדין עוסקים בדברים האלה וכפי שזה נוסח

מלכתחילה אין פה איזון ראוי בין כל ההיבטים של הנושא הזה. לכן צריך לתת גם לרשות

השידור וגם לרשות השניה , אנחנו כבר שומעים טענה שאולי מוצדקת סטטיסטית

שהיצירות של מחיקה קלאסית ישראלית חדישה לא מושמעות באותם אחתים כמו

הלועזיות. מצד שני אם ישמיעו אותה 50% מהזמן יכול להיות ש'קול המתיקה' ירד מאחת

אחד של האזנה לחצי או רבע אחת. אלה לא דברים שאפשר לחוקק אותם, ולכן לדעתי

החוק הוא כהצהרה, כמדיניות וגם כמורה דרך לנו בנושא תקציבי.

הופתעתי שבמינהל התרבות יש מדורים של מחיקה ותיאטרון אבל אין מדור של זמר

עברי חה לא מטופל באותה צורה כמו שמטופלת המחיקה הקלאסית או דברים אחרים. אני

חושב שבענין הזה אנחנו עומדים לחדש בעקבות יחמת החוק הזו. נראה לי שגם מישהו

יצטרך לעקוב אחר החוק ולדאוג שהוא יבוצע.

אני חושב שצריך להכניס פה סעיף שיאפשר גם לרשות השניה וגם לרשות השידור

להפעיל שיקול דעת במקרים מיוחדים כמו רדיו רקיע או רדיו בערבית ולקבוצות מיעוטים.

בכל נושא חופש הביטוי ובשידור צריך להשאיך מקום לשיקול דעת חה צריך להיכנס לחוק,

אחרת החוק הזה יפול באיזשהו שלב.
צבי אבני
הבנתי שאנוזנו אמורים לדון קצת בעניינים מהותיים לגבי האפשרויות לשיפור המצב

של שידור היצירה הישראלית. לכן לא הבנתי את דבריו של מר אמנון נדב ואיר הוא רואה

את הדברים, כאילו אלה בעצם רק דברים פורמליים שאין מה לדון בהם באן.
אמנון נדב
לרשות השידור יש מוסדות שתופפים בדיוק לכנסת. אני לא נמנה עליהם אלא על הדרג

המקצועי ואני חושב שהם שצריכים להנחות אותי והם צריכים לקבל-את ההחלטות. עכשיו

מנסים בחוק הזה להלביש את כל הדברים שלא נפתרים במוסדות הציבוריים של רשות

השידור.
היו"ר עמנואל זיסמן
אנחנו דנים בהצעת חוק מאוד מוגדרת. יש שתי סוגיות להכרעה. חשבתי ללכת בדרך

ההפוכה אבל עכשיו אני הופר את הסדר. לפי דעתי זאת לא היתה הכוונה של היחס, חבר

הכנסת יונה יהב, חה לא מה שהיה עד עכשיו. יחד עם זאת אי אפשר לכלול את ההצעות

האלה עכשיו, אבל נביא את החוק הזה לקריאה ראשונה בשבוע הבא ולקראת קריאה שניה

ושלישית בחודש אוקטובר או נובמבר, אני מניח שמר נדב יגיד לנו מה החליטה רשות

השידור ואז נראה. הכוונה לא היתה לקיים עתה דיון כללי, כי דיון כללי כבר היה. הכוונה

היתה לקדם את הצעת החוק המוגדרת הזו.
עבד-אלוהב דראושה
אני בעד החוק הזה ובראיה כוללת אני חושב שישראל היא חלק מהמזרח התיכון,

למרות שיש התנשאות וחלק מהציבור היהודי בישראל רוצה להראות את עצמו כאירופי

ולא מזרח תיכוני.
היו"ר עמנואל זיסמן
גם חלק קטן מהציבור הערבי יש לו את אותה דעה.
עבדיאלוהב דראושה
אני תומך בחוק הזה, אבל אני מאלה שמקשיבים לרדיו בעברית ובערבית ואני חושב

שהרדיו והטלויזיה צריכים ללכת בכיוון של יותר התבטאות מזרחית במתיקה, בזמר

ובתרבות ולהדגיש את היות ישראל חלק מהנוף הזה. אני חושב שזה יחיה לטובת ילדינו

ולטובת כולנו. מדינת ישראל עשתה טעות וממשיכה בטעות הזו שלא מלמדת את השפה

הערבית כלימוד חובה החל מכיתה א'. לצערי הרב ממשיכים בטעות הזו כל פרנסי המדינה

מתור התנשאות לתרבות המזרח ולשפה הערבית וחושבים שישראל היא איזה אי באירופה.

הם שוכחים שישראל תחיה כאן עם העולם הערבי ובתוך הנוף הזה.
יונח יהב
עורר דין שטראוס בטובה ובכשרונה כי רב הציעה תוספת שאנחנו כמובן נעמוד על
הניסוח הסופי
הרשות השניה לטלויזיה ורדיו תפעל להקמתן של תחנות רדיו שמטרתן

קידומ התרבות העברית הישראלית והקמתן של תחנות שאיפיונן תרבות ישראלית חמר

עברי.
נאוה שטרארס
זח במקום ההצעה לחייב את התחנות הקיימות.
היו"ר עמנואל זיסמן
כה
נאוה שטראוס
אני הייתי כותבת במקום המילה ''הקמתן" קיומן ואז תחנות שקיימות גם יוכלו

להתאפיין.
היו"ר עמנואל זיסמן
זה נראה לי.
יונה יהב
רשמנו גם את הרעיון השני שהרשות השניה תפרסם הצעת מכת לרדיו איזורי לפי

הרעיון שכתבנו כרגע. זה בהחלט עונה על הכוונה שלי.
נאוה שטראוס
אני לא הייתי מכניסה את זה לתוק ולכן תיקנתי לקיומן, כי יכול להיות שלא צריר

מכת.
היו"ר עמנואל זיסמן
זה מקובל. פתרנו את שתי הבעיות ושמענו את הדברים של משרד החינור והתרבות. אני

מודיע בזאת שחוק הזמר יובא לקריאה ראשונה בשבוע הבא.

אני מודה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20

קוד המקור של הנתונים