ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 14/07/1998

הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות ואמנות. התשנ"ז-1997- חבר הכנסת יונה יהב

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 201

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שלישי. כ' בתמוז התשנ"ח (14 ביולי 1998). שעה; 30;8

נכהו חברי הוועדה; עמנואל זיסמן - היו"ר

אלי גבאי

יונה יהב

מוזמנים; עו"ד מיכה ינון - מנהל מינהל התרבות במשרד החינוך

שלמה יצחקי - תקציבן אגף התרבות במשרד החינוך

דייר דן רונן - מנהל האגף לתרבות ואמנות

אריה בריק - יועץ משפטי במשרד החינוך והתרבות

אורי אליאל - רפרנט אגף התקציבים במשרד האוצר

עוייד דיאנה ירום- הלשכה המשפטית במשרד האוצר

סיגל יששכר - אגף ההשב הכללי

עוייד אורלי קרקובסקי - משרד האוצר

עוייד רונית ששתיאל - מס הכנסה

עוייד מיכל ברלינר - מס הכנסה

עו"ד רחל גרשוני - משרד המשפטים

עו"ד עמי ברקוביץ - משרד המשפטים

אלון וולף - נציבות שירות המדינה

ליביה חכמון - יו"ר איגוד השחקנים בהסתדרות

מרים קיני - מהזאית

יוסי פרוסט

מרדכי וירשובסקי

דייר דליה קמחי-ברק - יועצת ועדת החינוך

מנחלת הוועדה; יהודית גידלי

קצרנית; אושרה עצידה

סדר-היום; הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות ואמנות, התשנ"ז-1997,

חבר הכנסת יונה יהב



הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות ואמנות. התשנ"ז--1997

חבר הכנסת יונה יהב
היו"ר עמנואל זיסמן
בוקר טוב לכם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות.

אנחנו דנים היום בהצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות ואמנות, התשנ"ז-1997, של

חבר הכנסת יונה יהב. חבר הכנסת יונה יהב, בבקשה הצג בפנינו את הצעת החוק.

יונה יהב;

אני מוכרח לומר שאני לא האב הרוחני של הצעת החוק הזו. הצעת החוק הזו

התגלגלה בכנסת כבר שתי כנסות והיא עברה כבר קריאה טרומית בוועדה בהצבעה בפה

אחד. הטעמים הטכניים מחייבים אותנו להתחיל את כל המהלך של החקיקה מחדש. אני

מודה ליושב ראש הוועדה, חבר הכנסת עמנואל ז יסמן, משום שבלעדיו הצעת החוק הזו

לא היתה מגיעה לשולחן הוועדה.

עיקר הצעת החוק הזו היא הקמת מסגרת עצמאית של רשות לתרבות ואמנות. מאוד

מפתיע שמדינת היהודים שכל כך מתברכת בתכנים התרבותיים של המהות שלה, לא אמרה

בחמישים שנותיה אמירה לגבי מעמד התרבות והאמנות במדינת ישראל. הצעת החוק הזו

היא לא רק עניין של הקמת מסגרת עצמאית, אלא יש בה גם אמירה לגבי מעמדה של

התרבות והאמנות והיחס של המדינה אל הנושא הזה.

המהות העיקרית של הצעת החוק הזו היא מהות טכנית של עצם הקמת המסגרת והקמת

הפורומים המתפקדים של אותה מסגרת, כאשר הכוונה היא שהמסגרת הזו, על ועדותיה

השונות, היא זו שתקבע את הקריטריונים לגבי הטיפול בגופים התרבותיים והיא גם זו

שתקבע את הדרכים להפצת התרבות והאמנות במדינת ישראל. עיקרה של הצעת החוק היא

הקמת מסגרת מגבילה למסגרת רשות הספורט שכבר קיימת ומתפקדת, ואין חולק על כך

שהיא מסגרת בהחלט טובה.

אריה בריק;

סליחה, רשות הספורט היא לא על פי חוק.

יונה יהב;

פה אני מציע רשות על פי חוק כדי לקבע את המסגרת הזו, וכדי שצוק עיתים כזה

או אחר לא יביא לכך שהמסגרת תשונה. חשוב מאוד להבטיח את העצמאות של העוסקים

בעיצוב ובהפצת התרבות במדינת ישראל. התכנים כבר התגבשו, פחות או יותר, במינהל

התרבות שקיים היום במשרד החינוך.
היו"ר עמנואל זיסמן
חבר הכנסת יהב, לפי הצעת החוק שלך הרשות נתונה לסמכות ולמרות משרד

החינוך, אבל אתה נותן לנשיא המדינה סמכות חדשה למנות את חברי הרשות. למה אתה

נותן את הסמכות הזו דווקא לנשיא ולא למשרד החינוך?



יונה יהב;

אני נותן את הסמכות הזו דווקא לנשיא כדי להראות את האי תלות של הגוף הזה

ואת מקצועיותו.

מוצע שתקציב הרשות יכלל בתקציבו של משרד החינוך והתרבות. הדבר המאוד

חיובי בהקמת רשות עצמאית שכזו הוא בכך שרשות כזו רשאית לקבל תרומות, מענקים

וירושות על מנת להגדיל את המניפה התקציבית שלה, והיא זי שתקבע את הקריטריונים

כיצד לחלק את המענקים ואת התקציבים האלה לכל הגורמים. היא גם תחליט מה לעשות

עם התקציב שיש בידה וכיצד ניתן לממשו כך שהוא ימלא את תפקדיה כפי שהם משורטטים

בהצעת החוק הזו.

היו"ר עמנואל זיסמן;

חבר הכנסת יהב, תודה. אנחנו נשמע עכשיו את עמדת משרד ההינוך והתרבות.

אריה בריק;

מקובל שהקמת גוף כזה, בסדר גודל שכזה, צריך לעבור דיון במועצה לתאגידים

ציבוריים של משרד המשפטים. למשרד המשפטים יש מועצה ציבורית שדנה בהצעות מסוג

זה. המועצה דנה גם בהצעות ממשלתיות. כלומר, גם כאשר משרד ממשלתי מציע להקים

רשות, אז ההצעה צריכה לעבור את המועצה הציבורית הזו. במועצה הציבורית הזו

יושבים אנשי ציבור ואנשי חוק משפט שדנים בנושא הזה. הם דנים בתועלת בהקמת גוף

כזה. הם בוחנים את השאלות האם הקמת הגוף הזה היא חשובה? באיזו צורה הגוף הזה

יוקם? וכדומה. נציגי משרד המשפטים אמרו לי כי הנושא הזה עדיין לא הגיע לדיון

ממשי. אני חושב שאם המועצה הציבורית הזו תדון ברשות הזו ותעיר את הערותיה

המקצועיות, אז זה בוודאי יהיה לתועלת. לפי זה ניתן יהיה לקבוע עמדה האם כדאי

להקים רשות כזו בצורה זאת או בצורה אחרת.

יונה יהב;

האם המועצה הציבורית לתאגידים ציבוריים לא דנה בהקמת הרשות הלאומית

לתרבות ואמנות בדיון הקודם?

אריה בריק;

לא.

עו"ד רחל גרשוני;

היו שיחות, אבל לא החלטה.

אריה בריק;

אני רוצה להזכיר לכם כי שר החינוך והתרבות אמר במליאת הכנסת, כאשר דנו

בהצעת החוק הזו, כי הוא מסכים להעביר את ההצעה הזו כהצעה טרומית לוועדת

החינוך, מתוך הסכמה עם חבר הכנסת יהב ועם חבר הכנסת ז יסמן, שלא נתקדם בחקיקה,

אלא בהסכמה. הוא אמר; "ביקשתי הסכמה, ואני בהחלט עומד בסיכום ואני מודה לחבר

הכנסת יהב על כך שהוא הודיע על כך כאן". כלומר, גם חבר הכנסת יהב הודיע את

הסיכום הזה.



יונה יהב;

מר בריק, אני רוצה לומר לך מה משמעותה של הסכמה מצידי. הסכמה מצידי היא

שגם אני אנהג בונה פידה, וגם שהמשרד ינהג בונה פידה. כוונת הבונה פידה היא

להאיץ בהקיקה בדיוק כפי שעושה יושב ראש הוועדה. מרגע שהצעת החוק הונחה על

שולחנכם, אין שום סיבה בעולם שלא תבואו לכאן עם עמדה מוכנה. ידעתם כי בישיבה

הראשונה אתם חייבים לבוא לפה עם עמדה מוכנה. אם אני אראה שאתם עושים סחבת

ושאתם לא נוהגים בונה פידה, אז אין הסכמה. אני אומר זאת -כבר עכשיו כדי שזה

יהיה ברור. הסמכה צריכה להיות הסכמה ששני הצדדים נוהגים בונה פידה. לדעתי, אם

אתם באים לפה היום כאשר אתם לא מוכנים, אתם עושים זאת בכוונה. יתרה מזו, מנכ"ל

מינהל התרבות ביקש לדחות את הישיבה ואנהנו דחינו אותה בשבוע ימים, וגם השבוע

אתם לא מביאים עמדת ממשלה כפי שצריך.

אריה בריק;

אני מקווה שהנושא הזה יגיע למועצה ואז נשמע את הערותיה.

היו"ר עמנואל זיסמן;

מר ינון, בבקשה.

עו"ד מיכה ינון;

הבעיה המרכזית של תחום התרבות היא הבעיה התקציבית, ולכן השאלה היא האם

הקמת הרשות תוביל לשיפור מעמדה התקציבי של התרבות. יש מדינות בהם אחוז מתקציב

המדינה מיוחד לתרבות. האוצר בדרך כלל מתנגד להצעות כאלה. אם היו קובעים זאת גם

בארץ, אז היתה לכך משמעות.

להצעת החוק יש שני פנים. ראשית, לעשות דפוליטיזציה. שנית, להגדיל את

תקציבי התרבות.

יונה יהב;

המטרה א-פריורי היא להקים את המסגרת.

עו"ד מיכה ינון;

הדפוליטיזציה לא קיימת באופן מהותי. אם המטרה של הצעת החוק היא

דפוליטיזציה של התרבות, לדעתי, עם כל הציניות, היא קיימת גם היום. למשל,

המציאות האמיתית היא שהשר קורא בעיתון על אלה שקיבלו את פרס השר. אין לשר

השפעה על ההחלטה מי יהיו מקבלי הפרסים. יש ועדות פרסים של אנשים מתוך התחום,

ואפילו לראש המינהל אין על כך אףם השפעה. אין לו אפילו השפעה על בחירת

השופטים. חבר נאמנים הוא זה שבוחר את השופטים. כלומר, בנושא הפרסים

לפוליטיקאים אין השפעה, ומדובר בהרבה פרסים כי יש הרבה תחומים.

מינוי המועצה כפי שמוצע כאן, הוא די דומה למינוי מליאת רשות השידור

ולמינוי המנהל הכללי. זה לא מבטיח אי פוליטיזציה. אפשר לעשות את כל

הפוליטיזציה שרוצים בחסות כל מה שכתוב פה. אני ראיתי כבר שברשות השידור כתבו

כי צריך להיות נציג האקדמיה ללשון העברית, ונציג המוסדות להשכלה גבוהה

ומחלקים זאת בדיוק חצי, חצי, ימין ושמאל.



יש ועדת הקצבות לפי חוק יסודות התקציב, שבה מיוצגים היעוץ המשפטי של

המשרד, ובאופן כללי הם מייצגים את היועץ המשפטי לממשלה. בוועדה הזו נמצאים גם

נציג ההשב, ונציג הכספים של משרד החינוך. ההשפעה של המינהל קיימת, אבל היא

מאוד מוגבלת, ולדעתי היא לא תשתנה באופן משמעותי כתוצאה מהקמת הרשות.

אס כתוצאה מהצעת החוק הזה נוכל להגביר את תקציב התרבות, אז אני תומך בה

בכל ליבי. אני חושב שהקמת גוף סטטוטורי שיהיה מנותק מהשר הממונה, יביא לכך

שהכוחות הפוליטים הפועלים בכנסת ובממשלה יהיו אדישים לצד התקציבי של הנושא. את

הטענה הזו שמעתי ממר אבנר שליו והיא עשתה עליי רושם של טענה הגיונית. מר אבנר

שליו טוען שבאנגליה, למשל, בה הרשות הזו קיימת כבר הרבה שנים, מאז שהרשות הזו

הוקמה, אז השר הממונה איבד עניין בלחימה למען תקציבים לנושא הזה.

יוסי פרוסט;

בדיוק בנקודה הזו הוא לא דייק.

עו"ד מיכה ינון;

כדאי לשמוע את דעתו של מר אבנר שליו בנושא הזה.

אם הממשלה, משרד המשפטים, והמועצה הציבורית הזו לא רואים בהקמת תאגיד

סטטוטורי דבר חיובי מבחינתם, אני לא מציע להיאבק על זה. מועצת המוזיאונים,

למשל, פועלת בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, דב לוין, והאמינו לי כי לשר

החינוך ולראש מינהל התרבות אין השפעה על השאלה לאן מוזרם תקציב המוזיאונים.

היו"ר עמנואל זיסמן;

מי ממנה את מועצת המוזיאונים?
עו"ד מיכה ינון
ישנה רשימה של נציגי מנהלי המוזיאונים ונציגי המועצה להשכלה גבוהה. כמו

כ{, גם השר ממנה. יש ועדת כספים של מועצת המוזיאונים, שמונתה מתוך המועצה,

ולרשותה עומד הסכום שהכנסת העבירה לרשות נושא המוזיאונים. גם כלפי המועצה הזו

מופנות טענות על קיפוח מוזיאונים מסוימים. נושא חלוקת התקציב לא קשור

לפוליטיקה, אלא קשור לחלוקת העוגה התקציבית. יש כאן מועצה שהיא לא סטטוטורית,

היא לא הקימה שום מנגנון. המנגנון שלה הוא מחלקת המוזיאונים של מינהל התרבות,

כך שאין פה הוצאות כספיות רבות מאוד. בחצי שנה שאני מכהן בתפקידי, כל המלצות

ועדת הכספים של המועצה הזו, אושרו בלי שום ערעור על ידי ועדת הקצבות. למעשה,

זה כבר הפך להיות פורמלי. המציאות האמיתית היא שהמועצה היא סוברנית והיא חילקה

את כל ה-34 מיליון של תקציבה, עד השקל האחרון. זה מעיד על כך שניתן להקים

מועצה שפורמלית היא לא תאגיד סטטוטורי בפני עצמו, אבל יש לה השפעה אוטונומית

על חלוקת התקציב. היו ניסיונות מצד יושב ראש המועצה להיפגש באופן נפרד, עם שר

האוצר ולגייס תוספת תקציבית, ואני רואה בזה דבר חיובי.

יונה יהב;

הוא לא יכול לקבל תרומות וזה משמעותי מאוד.
עו"ד מיכה ינון
נכון. אני מביא דוגמאות מהחיים שנותנות תמונה יותר מאוזנת.



היו"ר עמנואל זיסמן;

עו"ד גרשוני, מהי עמדת משרד המשפטים?

עו"ד רחל גרשוני;

ספק רב אם התפקידים של הגוף הזה מתאימים למבנה של תאגיד ציבורי, משום

שלמעשה התפקיד המרכזי של הגוף הזה הוא לחלק תקציבים. אשלי יה לחשוב שתאגיד

ציבורי פותר בעיות. הוא לא יותר אוביקטיבי משירות המדינה. הוא חשוף

לפוליטיזציה. יש בתאגיד ציבורי הרבה פחות בלמים ואיזונים מבשירות המדינה. אם

אתם רוצים קריטריונים אוביקטיבים אז לכו לשירות המדינה. אל תלכו לתאגיד

ציבורי. יש בתאגיד ציבורי בעייתיות רבה מאוד. בחוץ לארץ מנסים לפתח מנגנונים

שונים שיעזרו לגרום לכך שהגופים האלה לא ישתוללו. הגופים האלה מסתובבים בחלל

העולם בלי רסן. בהצעת החוק שלפנינו, אין למשל חובה שבמועצת הגוף הזה שקובעת את

המדיניות שלו, יהיו עובדי שירות המדינה. הימצאותם של נציגי שירות המדינה גורמת

לכך שיש מי שירסן כי יש נציגים של המדינה בתוך הגוף הזה.

יונה יהב;

בנקודה הזו אנחנו יכולים להתפשר.

עו"ד רחל גרשוני;

מעבר לכך, זהו גוף מסורבל. זהו גוף שמסית כספים מהמטרות היסודיות שלשמן

הוא הוקם.

יוסי פרוסט;

על בסיס מה את אומרת זאת?
עו"ד רחל גרשוני
אני אומרת זאת על סמך הכרות של תאגידים ציבוריים.
יוסי פרוסט
כלומר, את מדבר באופן כללי ואת משליכה מהכלל אל הפרט הזה.
עו"ד רחל גרשוני
נכון.
יוסי פרוסט
אני חושב שלא נכון לעשות זאת.
עו"ד רחל גרשוני
אני רוצה שתבינו כי הקמת גופים כאלה היא לא תרופת פלא. להיפך. זה יכול

לגרום להרבה יותר בעיות מהבעיות הקיימות היום.

בדרך כלל תאגיד ציבורי הוא עצמאי והסממן הכי מובהק הוא בשעה שהוא נושא את

עצמו. יש לו מקורות הכנסה. כאן אנחנו רואים כי רוב מקורות ההכנסה יהיו מתקציב

המדינה. זה עוד סממן שמצביע על כך שלמעשה אנחנו לא מדברים על גוף שצריך להיות



תאגיד ציבורי. נוצר פה יצור כלאיים. מצד אחד, הגוף הזה צריך להיות עצמאי

מהמדינה ולכן מקימים אותו, אבל רוב התקציבים הם מהמדינה. מצד שני, הגוף הזה

הוא גוף הפועל בסקטור ציבורי, ולכן הוא צריך בלמים ואיזונים, אבל אני לא רואה

פה בלמים ואיזונים. אפילו מה שקיים בתאגידים רגילים, לא קיים פה.

היו"ר עמנואל זיסמן;

אנרונו נשמע עכשיו את עמדת משרד האוצר.

אורי אליאל;

עמדת הממשלה כפי שהובעה בוועדת השרים לחקיקה היא להתנגד להצעה הזו. ככל

שידוע לי, גם משרד החינוך היה שותף לעמדה הזו.

היו"ר עמנואל ז יסמן;

אבל אריה בריק אמר שהשר הסכים להעביר זאת.

אריה בריק;

בתנאי שהכל יהיה בהסכמה. הוא אמר שהוא מתנגד, אבל הוא מסכים להעביר זאת.

אורי אליאל;

אני מבין כי בהצעה הזו יש איזשהו סוג של הפרטה מסוימת של המנגנון שקיים

היום במינהל התרבות. בדרך כלל, הטענה המרכזית היא שגופים שהם חוץ ממשלתיים

מתנהגים בצורה יותר יעילה מגופים ממשלתיים, ובהקשר שלפנינו צריך לבדוק האם

אנחנו באמת מקבלים את היתרונות ממהלך ההפרטה. הייתי מבקש מחבר הכנסת יהב

להסביר מדוע הוא חושב שחברי המועצה שימונו על ידי הנשיא, יהיו פחות חשופים

ללחצים פוליטיים מהפקידים שעובדים היום במשרד ההינוך ושהם נותנים את התמיכות.

אולי כדאי גם לשמוע מה רע בקריטריונים הקיימים שאושרו על ידי היועץ המשפטי

לממשלה? כמו כן, אני מבקש לדעת מהו היתרון של תאגיד על פי חוק לצורך הקמת

המבנה החדש, וכיצד חבר הכנסת יהב רואה את מינהל התרבות בהמשך, לאחר שהצעה כזו

תתקבל?

סיגל יששכר;

אני מבקשת להדגיש את נושא הבקרה כי נושא זה בא לסגור פרצות. בכל הצעת

החוק הזו לא ראיתי התייחסות לנושא הבקרה. התקציב הזה הוא אחד מהתקציבים

הגדולים ביותר של התמיכות הממשלתיות. אני לא רואה כיצד התקציב הזה יוצא מכוח

ובקרה של הממשלה, על כל המשתמע מכך, אם זה בקרה כספית ובקרה על השקיפות

והשיוויוניות בחלוקת התמיכות. לכל הנושאים האלה יש יתרון לגודל, יש עלויות

גבוהות מאוד ויש עקומת למידה של ניסיון עם השנים. אני חושבת שההצעה הזו עלולה

לפגוע בצורה בלתי הפיכה בנושא הזה.

עו"ד דיאנה ירום;

נושא הבקרה הוא נושא חשוב, ובדרך כלל כל ועדות התמיכות הממשלתיות נתונות

לביקורת קבועה, בין בקורת פנים משרדית, ובין בקורת חוץ משרדית, ובין בקורת

ציבורית. לפי חוק יסודות התקציב, יש חובה לחלק לפי מבחנים ידועים מראש

ומפורסמים ברשומות. גופים שלא מקבלים את התמיכות מוועדת התמיכות, והם סבורים

שנגרם להם עוול מכיוון שהם לא חולקו לפי המבחנים השיוויוניים, תמיד פתוחה

בפניהם הדרך לפנות לבית הדין הגבוה לצדק.



במקרה של הגוף הציבורי שלפנינו, לא ברורים המבחנים. המבחנים שלהם לא

נתונים לכל הביקורות שציינתי קודם לכן, ודווקא במנגנון כזה שהוא יותר הלש

מבחינת הביקורת שמופעלת עליו, בעית חלוקת התמיכות היא בעיה מרכזית וחשובה, ככל

שמדובר בתקציב תמיכות גדול.

צוין פה כי את7 היתרונות בהקמת תאגיד ציבורי הוא בכך שהוא יכול לקבל

תרומות. זה ניסיון למצוא פתרון שהוא קצת עקום למשהו שהוא לא חייב להיות

בעייתי. הרי המועצה הזו היא לא מועצה שמלאימה את כל שירותי התרבות. להיפך, אני

חושבת שזהו רעיון שאף אחד לא התכוון אליו. התרבות היא חופשית ופתוחה לכל מי

שחפץ. כאשר מדובר בתרומות לפעולות תרבות ואמנות, אז התרומות האלה לא חייבות

לעבור דרך המועצה כי המועצה היא לא זו שקובעת איזה סוג של תרבות ואמנות צריכה

להיות במדינה שלנו משום שזה עניין שהוא פתוח וחופשי לכל אחד. נכון הוא שלמדינה

הרבה יותר קשה להעניק תרומות, אבל תרומות שכאלה יכולות לעבור באופן ישיר

לפעולות האמנות, מבלי להיזקק למסננת של המועצה שתחליט לאן יופנו אותם כספים.

אין צורך להחזיק ברשות עצמאית רק בשביל תרומות. בנוסף לכך, ישנן עוד בעיות

בהקמת רשות כפי שנאמר כאן.

יונה יהב;

תסלחי לי, אבל תרבות חופשית היא פשוט קשקוש מכיוון שהתפקיד הוא לא טכני

לתעל כספים, אלא יש גם עניין של ביזור התרבות, תמיכה באקספרמנטים. מי יעשה

זאת? האם התורם יעשה זאת? נניח וישנו תורם שיתרום כל הזמן לתיאטרון "הבימה".

מה יהיה במצב כזה עם חתי זמורת הסימפונית בחיפה? בשביל זה יש את המועצה.

עו"ד אורלי קרקובסקי;

מדובר פה על הקמת תאגיד סטטוטורי שהוא גוף מתוקצב. אנחנו מתנגדים לכל

סעיפי השכר שפה נקבעים, ובמיוחד לסעיפים 12 ,23, ו-24. סעיף 12, למשל, מדבר

על תשלום החזר הוצאות למי שהשתתף בישיבות. על פי הוועדה לתאגידים, ישיבות

הרשות מזכות בגמול בלבד ולא בהחזר הוצאות, ובכל מקרה זה נקבע על פי כללים

שקובע שר האוצר ולא כפי שזה נקבע פה.

יונה יהב;

זו היתה הכוונה.
עו"ד אורלי קרקובסקי
אבל זה לא נכתב כך. סעיף 23 מדבר על המנהל הכללי. תנאי השכר של המנכ"ל

אינם כפופים להתייעצות עם שר האוצר, אלא רק באישור שר האוצר. סעיף 24 הוא

הסעיף שמטריד אותנו יותר מכל הסעיפים האחרים. אני מבינה כי היום אנחנו לא דנים

בסעיפי הצעת החוק. מכל מקום, אני הייתי רוצה כי בשעה שתדונו בהצעת החוק

לסעיפיה השונים, תשמעו גם את דעת משרד האוצר.

אלון וולף;

בסעיף 2 בהצעת החוק , למשל, מצוין שזהו גוף מטעם משרד החינוך והתרבות.

בסעיף 3 מצוין כי הרשות היא תאגיד כשר לכל זכות, חובה ופעולה משפטית. כלומר,

לפי נוסח הצעת החוק לא ברור מהו המעמד המשפטי של הרשות הלאומית לתרבות ואמנות.

בהצעת החוק מצויין כי התקציב יקבע על ידי משרד האוצר. זה מעיד ומדגיש שמן

הראוי שהרשות תהיה יחידה פנים משרדית, ולא תאגיד סטטוטורי. לא ברור מה יהיה

מעמדם של עובדי הרשות. בהצעת החוק נכתב כי עובדי הרשות ימונו על ידי הרשות על

פי שיקול דעתה הבלעדי. מצד שני, מעמדם יהיה כשל עובדי מדינה ובתיאומים שיקבעו



בתקנות על ידי השר. כל האבחנות האלה נוגדות כמובן את הוראות התקשי"ר, ונציבות

שירות המדינה מתנגדת להן.

שלמה יצחקי;

אני רוצה להתייחס ליתרון שיש לגודל. מינהל התרבות נשען על משרד שבנוי על

17 מיליארד שקל. בנוסף לכך, במהלך השנה אנחנו מקבלים תוספות לתקציב שיכולות

להגיע, לעיתים, ל-10%-15. כאשר הרשות הזו תהיה מנותקת- מהמשרד, היא תאבד את

יתרון הגודל הזה, והגמישות של המשרד ביכולת שלו להוסיף לה תקציבי התערבות

להצלת מוסדות, תיעלם.
עו"ד רונית ששתיאל
אנחנו מתנגדים לקביעה הגורפת שדין הרשות כדין המדינה לעניין מסים.

בהוראות החקיקה הקיימות בתחומי המיסים, יש מספיק הוראות שפוטרות את כל הפעילות

הנוגעת לנושא התרבות והאמנות. הרשות תיכנס לגדר הגדרת מוסד ציבורי, לפי פקודת

מס הכנסה, ולכן כל ההכנסות שנוגעות לאותו תחום פעילות תהיינה פטורות ממסים.

אותו דבר לגבי רכישת קרקעות, מס רכוש וכדי. כל פעילות עסקית, כמובן שתמוסה.

יונה יהב;

אני מסכים מראש לכך, אני רק מבקש ממך להביא לנו את הנוסח המתאים ואנחנו

נשלב אותו בהצעת החוק.

יוסי פרוסט;

אני ותיק המלחמה של הצעת החוק הזו, ואני מוכרח להודות שאנחנו דנו בכל

הנושאים שהועלו כאן על השולחן. הצעת החוק הוגשה על ידי חבר הכנסת דאז אברהם

בורג כהצעה פרטית שלו והיא הובאה לוועדת החינוך של הכנסת בהיותו יושב ראש

הוועדה. ועדת החינוך דנה לא מעט ישיבות בהצעת הרווק. חברי הכנסת הפעילים בעד

הצעת החוק היו חבר הכנסת דאז שאול יהלום, וחברת הכנסת לימור לבנת. בידי נמצאת

הצעת החוק שאושרה על ידי הוועדה פה אחד והיא מעט שונה מהצעת החוק שמונחת

לפניכם. הצעת החוק עברה קריאה טרומית, ובינתיים חבר הכנסת אברהם בורג עבר

לסוכנות היהודית. לאחר מכן, הסתבר לנו כי חבר הכנסת בורג לא החתים את חברי

הוועדה וכשהוא עבר לסוכנות עברו איתו כל ההצעות הפרטיות.

משרד האוצר התנגד בזמנו, כפי שהוא מתנגד תמיד. משרד המשפטים שאל שאלות

הרבה יותר מסובכות מהשאלות שעולות כאן היום. השאלה שעמדה בעניינו של החוק היתה

בנויה משלושה עקרונות. העיקרון הראשון הוא עד כמה שיותר להיפרד מהנושא

הממשלתי. כלומר, מהפוליטיזציה שיש בעניין. אנחנו לא תמימים וידוע הוא שכל נושא

במדינת ישראל הוא נושא פוליטי, וזה לא רק העניין הנושא שלפנינו. בכל מקרה,

אנחנו ניסינו ככל האפשר להתרחק מהנושא הפוליטי. גם שרת החינוך דאז, הגברת

שלומית אלוני, וגם אני הבנו שצריך להפריד את התרבות והאמנות ולתת לתרבות

והאמנות לחיות את החיים האמיתיים שלהם על פי קריטריונים מקצועיים, ולא על פי

קריטריונים של פקידות כזו או אחרת שיושבת במשרד שנים על גבי שנים, ואין לי

טענות כלפי הפקידות. יש פקידות שעושה את עבודתה נכון, ויש פקידות שעובדת בצורה

אחרת. צריך להעביר את הנושא לידי אנשי המקצוע, כולל חלוקת המדורים, וההנהלות

הציבורית וכוי.

שנית, לאמנות יש תסיסה מהירה מאוד וחיים משל עצמה. האמנות לא בנויה

לטווחים של חצי שנה או שלושה חודשים, היא בנויה לטווחי זמן של שלוש שנים.

למשל, האופרה הישראלית חותמת היום הסכמים לשנת 2002.



אנחנו מוציאים את האמנויות, אבל אנחנו משאירים בידי המשרד את המתנ"סים,

את התרבות התורנית, את הספריות. אנחנו מדברים על האמניות, על התיאטרון, על

המוזיקה, על הקולנוע. ישנו חתך מאוד מדויק של התחומים שצריכים לצאת מידי משרד

החינוך. הנושא הזה הוא בעוכרי התרבות והאמנות. אני לא יודע עד כמה אתם מודעים

עד כמה פקידי המינהל מסבכים מוסדות בגרענות, ובדברים מהסוג הזה. אין לי טענות

על החשבות, אלא שזוהי מערכת שעובדת בקריטריונים אחרים לגמרי.

העיקרון השלישי הוא העיקרון התקציבי ועל כך מתנהל- ויכוח. מר אבנר שליו

הסביר כי אי אפשר לקבוע בחוק אחוז מסוים לתרבות. אני לא נכנס כרגע לויכוח אם

אפשר לעשות זאת או לא, אני רק רוצה לומר כי בבריטניה גדל תקציב התרבות והאמנות

פי 30-50% על ידי הלוטו, ולכן הנושא הזה קיבל ממדים אחרים.

אני רוצה שתבינו כי אנחנו לא הולדנו את הרעיון הזה. אגב, זהו רעיון שגם

באירופה מקבל עכשיו תאוצה. ממשלות מתחילות לאט לאט להיפרד מנושא התרבות

והאמנות, ומקימים בהן גופים מאוד מאוד דומים ל .ART'S CONCIL-ההצעה הזו בנויה

על ה .ART'S CONCIL-אנחנו הלכנו לפי השיטה האנגלית וגם הזמנו ארצה את נציגי

הארגון הזה ואיתם דנו בנושא הזה והגענו למסקנה כי המודל הבריטי הוא המודל

הבריטי. באנגליה, הנושא הזה מאוד מפותח. אני לא משלה את עצמי שהכל ורוד בתחום

הזה. יש שם ביקורת, ויש ויכוח בשאלה האם השר עושה מאמץ או לא עושה מאמץ לקידום

הנושא.

רבותי, צריך לתת לתרבות לנשום. מדבריה של נציגת משרד המשפטים משתמע שצריך

להחזיר את כל הרשויות העצמאיות שמתפקדות עכשיו לממשלה מכיוון שהממשלה יודעת

לנהל יותר טוב. אני חושב שהגישה הזו איננה נכונה, משום שניתן ליישם את

הקריטריונים לפיהם עבדנו במינהל התרבות גם ברשות שמוצעת כאן. אני מציע לנציגת

המשפטים לא לטעון את הטיעונים לפיהם גופים כאלה עלולים להשתולל ולאבד כל רסן.

אני חושב שזה מעליב לשמוע כי אחת הסיבות להתנגדות שלכם היא משום שאותו גוף

עשוי להשתולל. טיעון שכזה לא מכבד את האנשים שעשויים לשבת בגוף הזה.
עו"ד רחל גרשוני
אני חושבת שהדברים שלך הם מאוד בוטים.

יוסי פרוסט;

אני חושב שאת אמרת דבר שהוא מאוד בוטה. מה זאת אומרת שאתם מתנגדים להקמת

רשות כזו רק בגלל שישנו חשש שהאנשים שישבו בגוף הזה עשויים להשתולל?
עו"ד רחל גרשוני
זה חשש שקיים בקרב כל התאגידים הציבוריים.

יוסי פרוסט;

נכון הוא שיש את המועצה למוזיאונים ושישנו חוק המוזיאונים. אני כיהנתי

ארבע שנים בראש מינהל התרבות ואני יודע כיצד התקציב מוגש. אנחנו הגדלנו את

תקציב המוזיאונים וביקשנו מהמועצה לחלק את התקציב. זה נשמע מאוד יפה, אבל אני

חושב שזה לא נכון.

עו"ד מיכה ינון;

אותו דבר יקרה ברשות.



יוסי פרוסט;

לא. הרשות כרשות תקבע. הרשות בנויה לפי מדורים בדיוק כמו המועצה לתרבות

ולאמנות. לכל מדור יש תקציב על וכל מדור יקבל את ההקצבות שלו. אנשי המקצוע

יקבעו אהר כך מה צריך לעשות בתוך הרשות, אבל זו מסגרת סגורה. לא מדובר בפקידי

ממשלה שיושבים וקובעים על פי קריטריונים ממשלתיים, אלא מדובר בקריטריונים

תרבותיים.
עו"ד מיכה ינון
איך התקציב יחולק בין המוזיאונים, התיאטראות, המוסיקה והקולנוע?
יוסי פרוסט
לא הפקידים יחליטו על כך, אלא אנשי הציבור הם אלה שיקבעו.
עו"ד מיכה ינון
אנשי הקולנוע טוענים שאם אין ברירה אז הם צריכים לקבל תקציבים שמיועדים

לתיאטרון, משום שהם הושבים שתחום התיאטרון קיבל יותר מידיי בשנה לפני כן. השר

משיב לטענה ואומר להם לא לדרוש ממנו לעשות חלוקה, אלא שכל ראשי המדורים ישבו

יחד ויחלקו בינהם את הכסף. האם אתה מסכים לטענה הזו?
יוסי פרוסט
לא.
עו"ד מיכה ינון
אבל זה מה שאתה מציע עכשיו.
יוסי פרוסט
לאחר שהתקציב הראוי לתרבות ולאמנות יתקבל, צריך לשבת ולעשות רה-דיון כיצד

תתבצע החלוקה.
עו"ד מיכה ינון
אבל מי מקבל את ההחלטה?
יוסי פרוסט
אנשי המקצוע יחד עם אנשי הציבור מקבלים את ההחלטה
היו"ר עמנואל זיסמן
מר וירשובסקי, בבקשה.
מרדכי וירשו בסקי
אני ממלא תפקיד של ראש מינהל האמנות והתרבות בעיריית תל-אביב יפו, לא

כעובד ציבור, אלא כנבחר. אני יכול לומר לכם שעיריית תל-אביב, באופן יחסי

לתקציבה ולגודלה, נותנת הרבה יותר מהמדינה לאמנות ולתרבות. אנחנו מתייעצים עם

אנשי ציבור, אבל הלחץ בוועדת ההקצבות מורגש יותר חזק וזאת מכיוון שאנחנו גוף



קטן.

אין לי כל ספק שאם אנחנו רוצים לקדם, לשמר, לפתרו, את האמנות והתרבות

במדינת ישראל, אנחנו צריכים חוק ברוח הצעת החוק הזו. קודם כל הוועדה צריכה

לקבל החלטה האם הולכים לכיוון הזה או לא הולכים, ואז אפשר ללכת לקראת קריאה

ראשונה. עד עתה יש רק החלטה לדון בנושא הזה. אדוני היושב ראש, אני לא נכנס

עכשיו לפרטי ההצעה, משום שאם יוחלט שלא זו הדרך אז כל העסק לא שווה. אם יחליטו

שההצעה שלפנינו מתקבלת אז יצטרכו לשבת על כל פרט ופרט ולהתעמק בו.

אם מקבלים את העיקרון של הרשות צריך גם להשוב איך זה יהיה בערים הגדולות,

כי גם הן תורמות במידה רצינית מאוד לפיתוח וקידום האמנות והתרבות. אומנים

שרואים כי ישנו גוף מכוון שהוא ממלכתי או מונציפלי, והוא לא גוף שמורכב

מציבוריות של אנשי מקצוע, ירתעו יותר והם יבדקו מה חושב המימסד על כיוון זה או

אחר.

אני חושב שהגישה שמדברת על ניתוק מהממשלה כממשלה, לא תגרע מהפיקוח

הציבורי שקיים היום, אבל מצד שני, ינתן מימד של הדגשת יתר של האומנויות

המעורבות בדבר הזה, ואני רואה זאת כדבר חשוב ביותר. גישה שכזו תוריד את החשש

והחשד של הגופים היוצרים ושל מוסדות התרבות למינהן, משום שגופים אומנתיים

מבינים את גישתם ומטרתם יותר מהממשלה. לדעתי, זה יהיה גם לטובתה של ממשלת

ישראל ומדינת ישראל. ברגע שהמדינה יוצאת מהתהום הזה, אז גם החשש כלפי המדינה

שהיא מתערבת בחשיבתם של הציבור שוחר האמנות והיוצרים פוחת.

לא פעם נתבקשתי להחליט לתת לגופים אלה או לתת לגופים אחרים. אני הייתי

במבוכה נוראה ולכן התייעצתי עם אנשים מומחים, אבל בסופו של דבר ההחלטה חזרה

לפתחי, ולדעתי זה דבר לא טוב.

אנשי משרד האוצר צריכים למנות איש אוצר אהד מבי נהם שיאמר לא בכל הוועדות.

בכל ועדה שומעים את עמדתם השלילית לכן דבר ועניין.

יוסי פרוסט;

מר שלמה יצחקי הזכיר פה את היתרון שיש לגודל. כלומר, צריך להיות קשורים

למשרד גדול על מנת לקבל תקציב. אחד הדברים הנוראיים שיש בתחום התרבות והאמנות

היא שיטת היתרות. בתחילת שנה פונים אל הגופים השונים בבקשה לשלוה תקציבים

מאוזנים, אבל אחר כך מבקשים מהגופים להראות שיש להם גירעונות כדי שהם יוכלו

לקבל כספים מהיתרות. כל נושא היתרות צריך בדיקה מחדש. הוא לא נכון לגופו של

עניין. נושא היתרות הוא לא סיבה לכך שצריך להישאר בתוך המשרד. הרשות צריבה

לקבל את התקציב היאות למילוי תפקידה. היא לא צריכה לעמוד כעני בפתח כל פעם.
ליביה הכמון
אני מבינה כי מגישי הצעת החוק הזו באמת רוצים לתרום לקידום האמנות

והתרבות במדינת ישראל. אבל, אני עדיין לא משוכנעת שהצעת החוק הזו היא התשובה

הנכונה והאמיתית לבעית התרבות שהיא כמובן נמצאת בליבס של כולנו. יש לנו אמנים

שיכולים ליצור תרבות ברמה מאוד גבוהה ולשפר את תדמיתה של מדינת ישראל ביצוא

התרבות במדינת ישראל. הם יכולים לשמש כשרי חוץ תרבותיים.

אני מרגישה כי מדינת ישראל אינה נותנת מייחדת תקציב לתרבות כפי שהיא

נותנת לבטחון ולחינוך. תרבות והאמנות הם נכסי צאן ברזל והם חשובים למדינה

בדיוק כפי שהבטחון והחינוך חשובים למדינה, ולכן הם חייבים להיות מוגדרים בסעיף

תקציבי. מדינות העולם אימצו את המלצות ארגון אונסקו לפיהן אחוז אחד מכספי

הציבור מיוחד לתחום התרבות, וגם מדינת ישראל צריכה לנהוג כך. כמעט תמיד מוסדות

האמנות היו צריכים לזחול על ברכיהם ולבקש תקציבים כדי לפעול. זו מציאות מאוד



קשה וחייבים לשנות אותה.

לעיתים יש לאמנים טענות על החלטות של ועדות מקצועיות שמחליטות כי הצגה

מסוימת צריכה להתקבל או לא. אמנות זה עניין של טעם וועדות מקצועיות הן קליקות

שחושבות בצורה מסוימת. אנחנו מכירים את המציאות הזו בקרב הסופרים. גם לאנשי

מקצוע יש טעם משלהם, והם עובדים לפי קריטריונים שהם לא תמיד נקיים. אני טוענת

כי בתחום של הוועדות המקצועיות יש בעיות. אולי צריך לשקול איזשהי סינתזה בה

מצד אחד יסמכו על תקציב המדינה וכן להתחבר לתקציב משרד החינוך, ומצד אחר,

לנסות למצוא שילוב בו הרשות תהווה מודל למינהל התרבות. צריך לקחת כמה רעיונות

המובעים בהצעת החוק, ולשלב אותם במציאות הקיימת ולא להינתק ממשרד החינוך. אני

מאוד חוששת שאם המדינה תתנתק מהתרבות, יתכן ואנחנו נעלם לגמרי, ואז המצב יהיה

הרבה יותר קשה.
היו"ר עמנואל זיסמן
ליביה, לו את היית היום נושאת בתפקיד שאני ממלא, איזו החלטה היית מחליטה

הי ום?
ליביה חכמון
אני לא יודעת, אני רק יכולה לומר לך כי בשיחות שקיימנו באיגוד הבינלאומי

עם הנציג הצרפתי הוא טען כי הבעיה שלהם היא לא בעיה של תקציב, אלא בעיה של

חלוקת התקציב.
היו"ר עמנואל זיסמן
מרים קיני, בבקשה.
מרים קיני
הסקנדינבים הם הראשונים שהקימו את המועצה העצמאית. אנחנו מאוד דומים

לסקנדינבים מבחינת גודל התרבות. יש לנו בארץ מספר די מוגבל של צרכני תרבות.

הסקנדינבים בנו את המודל של המועצה העצמאית כדי שתרבותם לא תשטף על ידי

האמריקאים. כדאי לזכור את הנקודה הזו כשניגשים לדון בנושא הזה. נכון הוא שהקמת

הרשות הוא לא הגנה בפני כל הרעות. בכל דור ודור צריך לבדוק כל דבר לגופו של

עניין. אין בטחונות בעניין הזה.

אני מאוד מצטערת לשמוע את דבריהם של נציגי משרד האוצר ונציגי משרד

המשפטים. קשה לי להבין כיצד אנשים כל כך צעירים מביעים דיעות כל כך שמרניות.

אני מציעה להם להקשיב לדעתם של אנשים שחיים בתוך המציאות של התרבות יותר מ-25

שנים. אני מבקשת מכם לתמוך בנו. אם תתמכו בהצעת החוק הזו ובאמנים, אז יהיה

למדינה רווח יותר גדול לאורך זמן.

לרשות הרשות צריך לעמוד תקציב עצמאי. בראש הרשות צריך לעמוד אדם שיוכל

להבהיר לממשלה שבלעדי האמנות והתרבות אין מדינה וכי התרבות והאמנות הם לב ליבה

של המדינה. המדינה הזו לא קמה בזכות הצבא, ולא בזכות החקלאות. היא קמח בזכות

אותם אנשים שהפכו את התרבות היהודית לתרבות ישראלית.

בדרך כלל אנחנו מוצאים את עצמנו עם גירעון. התרבות והאמנות בארץ חם אפילו

לא פרומיל אחד מהתקציב של מדינת ישראל. זה אומר שמאז קום המדינה ועד היום לאט

לאט ובאופן יחסי תקציב האמנות והתרבות יורד. תקציב התרבות והאמנות חייב לגדול.

אני חושבת שרשות עצמאית יכולה להצליח בתחום הזה יותר ויש בכוחה לשנות דברים.

ברור כי צריך לשנות את הנוסח של סעיפים מסוימים בהצעת החוק.



יונה יהב;

בישיבה הקודמת בה דנו בחוק הקולנוע לא הסכמתי לעמדת משרד המשפטים שרואה

את השלילה בתאגידים, והוא לא לוקח דוגמא מתאגידים שכן הצליחו. בשנת 1975 היה

לי הכבוד להקים את רשות שדות התעופה והיא מאוד מאוד מוצלחת. אני בהחלט חושב

שמאז שתחום שדות התעופה הוצא מהטיפול המחלקתי של משרד התחבורה, שדות התעופה

פרחו והפכו להיות משק כספי ומשק ניהולי מפואר. אני גם ישבתי בוועד המנהל של

רשות השידור ואני רוצה לומר לכם כי אני לא זוכר שמאן דהוא השתולל שם או שלא

היה קשר הדוק עם השר הממונה, עם המשרד הממונה, ועם האוצר. אולי ניסוח הצעת

החוק הוא לא כל כך מוצלח, אבל אנחנו בהחלט רוצים לינקג' מוחלט עם משרד החינוך

והתרבות.

האופטימום הוא לא רשות. האופטימום היה אם מדינת ישראל היתה ממנה שר

לענייני תרבות. אם זה היה קורה אז היינו מדינה מאוד מתקדמת, כפי שאנחנו צריכים

להיות. יש פה עשרה או חמישה חברי כנסת עם אורינטציה תרבותית. אתם צריכים להיות

החיילים שלנו, וכאשר זה מגיע למוסדות האמנות אנחנו נהיה החיילים שלכם. אנחנו

מכירים את הפוליטיקה יותר טוב מכם. אי אפשר להחליט שיהיה שר לענייני תרבות. זה

לא ברמה של הבית הזה. אנחנו נלך שלב אחרי שלב. בשלב הראשון תהיה רשות עצמאית

לתרבות ולאמנות, הקמת רשות כזו מהווה אמירה מאוד מאוד חשובה מבחינת המעמד

שהמדינה הזו מעניקה לתרבות ולאמנות. יחד עם זאת, לרשות צריך להיות לינקג' נכון

למשרד החינוך והתרבות, כי כך הוא נקרא. הלינקג' לא צריך להיות למשרד התשתיות.

הלינקג' למשרד החינוך והתרבות גם יאפשר לנו מלחמה יותר טובה על האמנה

הבינלאומית. אני לא יכול לומר פה שזה מבטיח א-פריורי שיהיו 500 מיליון שקל או

700 מיליון שקל בתקציב.

אני בהחלט ארצה לראות מנכייל רשות שכזו שאנחנו נוכל לומר לו כי יש לו תקציב

מסוים, ואת החלק האחר של התקציב הוא צריך לגייס ממקורות עצמאיים. אנחנו היום

לא דורשים זאת.

אני רוצה להרגיע את נציג הממונה על השכר ואת נציגי מס הכנסה ולומר להם כי

מה שהם ירצו יכתב בהצעת החוק. הלוואי ואלו תהיינה הבעיות. מעמד העובדים יכתב

על פי ניסוח שלהם, וכן מעמד השכר. גם מעמד מס הכנסה יהיה על פי ניסוח של מס

הכנסה. הניסוח יבוא מכם. הכל יעשה בתיאום עם יושב ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת

עמנואל זיסמן.

אני רואה בחומרה רבה את העובדה שאנשי משרד החינוך והתרבות לא באו לישיבה

עם עמדה מסודרת, עם עמדה מרכזית של השר. אני ביקשתי עשרות פעמים להיפגש עם

השר, אבל עדיין לא נענתי. אם זהו המצב אז אני אבטל את הסכמתי לתיאום עם אנשי

משרד החינוך. יש בכנסת רוב, גם בקואליציה וגם באופוזיציה, להעברת הצעת החוק

הזו. הצעת החוק הזו מופיעה כהתחייבות במצע המפד"ל. השר שאול יהלום היה מאבות

הצעת החוק הזו והוא הכריח את מפלגתו לימין שור, וזה יאמר לזכותו. אני מעריץ

אותו על כך.
עו"ד מיכה ינון
בידי נמצא פרוטוקול של ועדת שרים מתאריך ה-11/5/1998. בדיון השתתפו השרים

צחי הנגבי, שאול יהלום, וגם שלומית מורג והם מחליטים להתנגד להצעת החוק הרשות

הלאומית לתרבות ואמנות.

היו"ר עמנואל זיסמן;

לא במקרה מתקיים היום דיון בנושא הזה, כי המגמה הכללית היא ללכת לקראת

השינוי הגדול. עם זאת, אני חייב להתחשב בכמה גורמים. חבר הכנסת יהב אומר כי

העניינים הקשורים לנציבות שירות המדינה ולמס הכנסה הם דברים שוליים, אבל אנחנו

גם צריכים להתחשב בדברים אחרים.



אני רוצה לבקש שתהיה בחינה מחודשת במשרד החינוך והתרבות של הנושא הזה.

חבר הכנסת יהב, אני אעזור לך להיפגש עם השר במידה ותרצה להיפגש איתו. שר

החינוך יהיה בוועדת החינוך בתאריך ה-28/7 ראתה מוזמן לישיבה. אני חושב שיש

מקום להיפגש עם השר, ואם אתה מסכים אז ניפגש איתו ביהד.
יונה יהב
כמובן שאני מסכים שניפגש ביהד.
היו"ר עמנואל זיסמן
נכון הוא שיש יסוד איתן לומר כי יש רוב בכנסת להעברת הצעת החוק הזו, אבל

לדעתי לא ניתן ללכת ראש בראש בנושא שכזה. אין לי עניין בכך. אמנם הייתי רוצה

להתקדם יותר מהר, אבל אין לנו ברירה אחרת. הרבה זמן אנחנו דנים בחוק הקולנוע

אבל שר האוצר לא מתנגד. אני חושב שאותו מצב יהיה גם בנושא שלפנינו. אני מציע

שנתקדם באותה צורה.

מר אריה בריק, אני מבקש שהנושא הזה יעלה בפני המועצה לתאגידים ציבוריים.

אני מבקש שכל מה שצריך להיעשות, יעשה.

יונה יהב;

עו"ד גרשוני, האם את תעבירי את הנושא הזה לדיון במועצה לתאגידים

ציבוריים?
עו"ד רחל גרשוני
כדי שהנושא הזה יובא בפני המועצה לתאגידים ציבוריים אני קודם כל צריכה

לדעת טוב יותר מהם הצרכים שהולידו את הצעת החוק הזו.
אריה בריק
ועדת החינוך יכולה גם היא לפנות למועצה לתאגידים ציבוריים.
היו"ר עמנואל זיסמן
אם כך, אנחנו נכין חומר ונפנה למועצה לתאגידים ציבוריים.

מאחר והכנסת יוצאת לפגרה ב-29 ליולי, אנחנו לא נוכל לסיים את כל התהליך.

אנחנו נשתדל להיפגש עם שר החינוך. מר ינון, גם אתה צריך להשתתף בישיבה עם שר

החינוך. אנחנו מתכוונים לקדם בהסכמה מירבית את הצעת החוק במושב החורף של

הכנסת.

יונה יהב;

תודה רבה.

היו"ר עמנואל זיסמן;

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15;10.

קוד המקור של הנתונים