ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 30/06/1998

הצעת חוק לעידוד הזמר הישראלי. התשנ"ז 1997 -חה"כ יונה יהב

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 193

מישיבת ועדת החינון ווותרבות

יום שלישי. ו' בתמוז התשנ"ח (30 ביוני 1998), שעה 12:00
נכחו
חברי הוועדה: עמנואל זיסמן - היו"ר

רפאל אלול

אליהו גבאי

יהודה לנקרי

יונה יהב

מתמנים; משרד החינוך והתרבות;

עו"ד מיכה ינון - מנהל

עו'יד דורית מורג - מנהלת המחלקה המשפטית

עדנה הראל - משרד המשפטים

יאיר שטרן - רשות השידור

איגוד אומני ישראל;

שייקה לוי - יו"ר

חנן יובל - חבר הוועד המנהל

יורם טהר לב

יעקב נווה - חבר הוועד המנהל

מית"ר;

יוכיפורמן

דן כנר

איתן גפני
עמותת "עזית"
מאיר ראובני

אביגדור pמוש

יהודה כהן

אביהו מדינה

דודו אלהרר

יפתח טרגרמן

ניצן זעירא - תקשורת פלוס

רות פרמינגר - נציגת הפדרציה לתקליטים וקלטות ואגודת

מית"ר

דליה ברק-קמחי - יועצת הוועדה לחינוך ותרבות
מנהלת הוועדה
יהודית גדלי

קצינית; חנה כהן

סדר היום; הצעת חוק לעידוד הזמר הישראלי, התשנ"ז - 1997, של חבר הכנסת יונה יהב.



הצעת חוק לעידוד הזמר הישראלי. התשנ"ז י 1997 -חה"כ יונה יהב

היו"ר עמנואל זיסמן;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בהצעת החוק של חבר הכנסת יונה יהב לעידוד הזמר

הישראלי, התשנ"ז-1997.

יונה יהב;

הצעת החוק הזו היא פרי יוזמה משותפת של אמ"י ושלי, היא עברה בקריאה טרומית ואנחנו

מביאים אותה עתה לדיון לפני קריאה ראשונה. הצעת החוק הזו עברה בקריאה טרומית באהדה

מאוד רחבה ועיקרה הוא ליצור מצב שמחצית מתוכניות הזמר המשודרות יוקדשו לזמר עברי.

אני מוכרח לציין, שכשדיברנו על החוק הזה בבית קפה בצפון תל-אביב, לא דובר אז על רשת גי

כרשת עברית והיה אז היצף בלתי נסבל של זמר מתרבויות אחרות שהציף לא רק את האוזן שלנו,

אלא גם חדר לתוך התודעות שלנו. הזמר העברי נראה אז כמי שנדחק לפינה בלתי נסבלת וזה חייב

אותי לפעול בנושא. העדתי בפני חברים שישם איתי שאני תקוע על ערוץ 7, אני נאלץ אומנם

לשמוע גם את כל הדרשות של ערוץ 7, מהטעם הפשוט שאני מכוייל לערוץ הזה שהחליט שהוא

ערוץ טוטלי של הזמר העברי. לכן הצגנו את הצעת החוק הזו שעברה באהדה רבה,

הצעת החוק קיבלה כמובן קיבלה קיטונות של ביקורת מצד עורכים, אנשי רדיו וכתבי תרבות

בעיתונים, שטענו מי שם אותנו המחוקקים לקבוע להם אמות מידה בעריכה האומנותית שלהם.

אוזני בהחלט כרויה לסוג כזה של ביקורת, כי באחד העברים שלי הייתי ראש תיאטרון בחיפה

ונזהרתי מאוד לא להתערב בתכנים האומנותיים. אן אני מוכרח לציין שלחוק הזה יש אמירה

חברתית תרבותית מדרגה עליונה, בדיוק כמו שבחקיקה עירונית בכל הערים יש חובה שהשלטים

על החנויות יהיו בעברית והשמות באנגלית יהיו במחצית הגודל של השלט בעברית. יש בזה

אמירה תרבותית חשובה מאוד במדינה שמגבשת את הלכות התרבות שלה.

נסוגונו מבחינת השפה בצורה קשה מאוד. אם פעם שלונסקי היה זה שקבע שמות של בתי קפה

מאוד חשובים בתל-אביב, היום אם אתה לא קורא לזה בשמות מהסלנג האמריקאי, אתה פשוט

לא "אין". אני בהחלט רוצה להיות חייל באותה מערכה שתבלום את אותו היצף תרבותי בלתי

נסבל, שדוחק את התרמת שאנחנו מנסים לגבש כאן בעמל רב. אני רוצה להיות אותו חייל שמנסה

לחסום את המגמות האלה. אני בהחלט לא חושב שיש בזה התערמת בלתי נסבלת בשיקול דעת

אומנותי של עורך. זה לא אומר לו איזה סוג זמר וזה לא אומר לו כיוונים, ז'אנרים ושום דבר

מעבר לשם הכולל, שיתנו לנו מחצית מהזמן לתרמת שלנו שהולכת ומתגבשת, שהולכת ומתפתחת

ושצריך לדחוף אותה לעיתים רחוקות.

היו"ר עמנואל זיסמו;

אני מבקש לשמוע את דעת הנוכחים, אם יש מקום לחוק בנושא הזה. אתמול היה לנו דיון על

חוק הקולנוע. חבר הכנסת ריבלין וחבר הכנסת צוקר הגישו את הצעת חוק הקולנוע והיה ויכוח

נוקב אם יש בכלל מקום לחוק קולנוע. אנחנו סבורים שיש מקום לזה, החקיקה נמשכת ואני

מקווה שלפני סוף חודש יולי, לפני שהכנסת תצא לפגרה, אני אביא חוק עם תיקונים לקריאה

ראשונה.

בנושא הזה, אני מבקש לשמוע מבעלי מקצוע, אומנים ומומחים, אם יש מי שחושב שאין

מקום לחוק כזה או אם יש הסכמה שצריך להיות חוק כזה. עובדה היא שבמשך חמישים שנות

עצמאות ישראל לא היה חוק כזה וזה התנהל כפי שהתנהל. חשוב לי קודם ללבן את הנושא

העקרוני והמהותי הזה.



ניצן זעירא;

אני בעל חברת תקליטים וגס מפיק. במדינות מערב אירופה הנושא של טלויזיה, קולנוע

ומוזיקה נתמך על ידי חוק "ליבי", חוק שקונס יצירות זרות ועל ידי זה הוא מפתח תרבות מקור.

יש ועדות קרואות וכל ענף מקבל את החלק שלו בהכנסות, שום יד לא בוחשת בזה ומחלקיס את

זה שריתתית לבל הענפיס. ברור מאליו שיש גם תמיכות שכוללות גס חוקיס שנלוויס כמו החוק

של 50% לצרפתית, שהוא חוק נלווה לחוק "ליבי" הצרפתי, כן גס חוק הקולנוע שהוא מאוד

מפותח נלווה לחוק "ליבי" הצרפתי.

היו"ר עמנואל זיסמו;

האס יש חוק קולנוע אירופי?
ניצו זעירא
יש חוק "ליבי" צרפתי, יש חוק "ליבי" בלגי, יש חוק "ליבי" קנדי וכוי. חוק זה תומך בתרבות

מקוס כדי לייצר מקומות תעסוקה למקומייס. בישראל, מוצרט, מלחין אוסטרי בן המאה 19,

מקבל תמיכה יותר מכל המלחיניס הישראליס בני זמננו, כי אנחנו מכיריס בתרבות האוסטרית

הגדולה כתרבות שלנו. זה לא נכון ואנחנו צריכיס לשנות את זה. החוק המוצע כאן הוא התחלה

של משהו, משהו הרבה יותר גדול שקשור גס לכלכלה של המדינה, שכן אפשר ליצור מקותת

תעסוקה אדיריס מהנושא הזה. התעשיות מהסוג הזה בארץ מתות, כי פשוט לא עוזריס להם.

אני כמובן בעד החוק, אך לפי דעתי הוא צריך להיות הרבה יותר גדול וכולל.

איתוגפני;

הייתי אומר שאני נגד החוק אס אפשר היה להגיע למטרה הזו בלי חוק. הרעיון הוא שבעצס

אומנות לא צריכה חוקיס כדי שהיא תהיה, אך העורכיס המוזיקלייס שהס אלה שקובעיס את

מפת השידורים ברדיו ובטלויזיה, גדליס כשהאוזן שלהס כרויה למערב ולתרבות המערבית

שמציפה את כל העולס. הבעיה איננה רק של מדינת ישראל, אלא גס של ארצות אחרות שהתרבות

שלהן נשחקת בגלל ה"כפר הגדול" האמריקאי.

אס היינו יכוליס להגיע לכך שברדיו ובטלויזיה ישודרו שיריס עברייס, על ידי כך שהעורכיס

יחשבו שכך צריך להיות, שזו התרבות שלנו וזה תורס לתרבות שלנו, אז היה עדיף בלי חוק. מאחר

שזה לא כן והדור הצעיר גדל על מוזיקה לועזית, יהיה תהליך שגס הדור הצעיר שיהפוך בעתיד

לעורכיס גס הס ישדרו מוזיקה לועזית וכך זה יהיה בכיה לדורות.

לכן צריך לחוקק את החוק הזה, כדי שיהיה סדר במערכת ויתחילו לשדר שיריס עברייס. יכול

להיות שצריך לחשוב על זה שאחרי שהנורמה הזו תשתרש, לא יצטרכו לפעול מכוח חוקיס, אלא

זו תהיה נורמה תרבותית.
יאיר שטת
אני רוצה להביע את דעתי נגד הצורך לחוקק חוק ואני יכול לדבר רק בשס רשות השידור. אני

חושב שיש חוק שנקרא חוק "רשות השידור", שבסעיפיס שלו מופיעיס ניסוחיס יפיס מאוד בעד

עידוד היצירה הישראלית והתרבות הישראלית ואנחנו מקפידים על זה. אני יכול לומר שבערוץ

הראשון בטלויזיה הישראלית בין 90 ל- 95% מהשיריס שמושמעיס באופן קבוע הס זמר עברי,

ישראלי על כל גווניו. אין לנו כמעט קליפיס או שיריס לועזייס. גס ב"קול ישראל", ככל שידוע לי,

כמויות הזמר העברי שמשודרות הן עצומות ובוודאי עוברות בהרבה את ה- 50% מכלל השיריס

שמושמעיס. כל העורכיס, המפיקיס והמנהליס מודעיס לתרבות העברית והישראלית ולא צריך

לכפות בחוק כמויות כאלה או אחרות על מנת לעבוד ביוס-יוס. זה פשוט לא מסתדר לי עס חקיקה

ועס הקצבות של אחוזיס כאלה ואחריס. מימלא אנחנו עושיס את זה ולרשות השידור יש מולזדות

ציבורייס שמפקחיס על התוכניות ושמייצגיס את חציבור. במידה שיש העלאת תוכניות מסויימות

המוסדות הציבורייס בוודאי מבטאיס את רצונו של הציבור ואומריס לעורכי ומפיקי התוכניות

מה לדעתס צריך לעשות ובדרך כלל נעניס לבקשות האלה.
היו"ר עמנואל זיסמן
האם אתה לא חושש שייווצר מצב בעת מספר שנים שמה שמשמיעה היום רשות השידור, היא

אולי לא תובל להשמיע יותר. יבול להיווצר מצב שיחסי הבוחות הפוליטיים בארץ יהיו באלה

שיבתיבו סוגים מסויימים של מוזיקה, למשל חזנות בלבד.

יאיר שטת;

אני לא חושש מזה.
היו"ר עמנואל זיסמן
בלומר אתה מאמין ביסודות המוצקים של הדמוקרטיה הישראלית. אני אומר את זה בי היו

שטענו שיש חשש לדברים מסוג זה.

יאיר שטת;

יש לנו מפעם לפעם גם תובניות של חזנות ואחד האוהדים הגדולים שלהן הוא עו"ד מיבה ינון.

אנחנו משדרים מספר פעמים בשנה תובניות חזנות ויש לזה מקום. אני לא חושב שזה ישתלט

עלינו.

היו"ר עמנואל זיסמן;

לא במקרה ביקשתי בפתח הישיבה, גם בעקבות הדיון על חוק הקולנוע, שנשמע אם בבלל יש

מקום לחוק או לא.

אביהו מדינה;

אני חושב שחשוב ורצוי שיהיה חוק, בי אם אין חוק אז העורבים ברדיו הם החוק. מביוון

שאנחנו לא יבולים לסמוך על העורבים ברשות השידור ובגלי צה"ל, בי בעבר הם לא הוביחו את

עצמם בשומרי חוק, שומרי מחיה ומשקפים את המציאות, עדיף שיהיה חוק. אם יטענו לסגנון

מסויים או לז'אנר מסויים יהיה אפשר לתבוע אותם על פי החוק. בל ענף שיראה שהוא מקופח,

יהיה לו חוק בדי ועל פיו ניתן יהיה לתבוע את העורבים.

מה שקורה היום ברשות השידור לפוזות הוא מצב מצויין לזמר העברי.

יונה יהב;

אבל זה רק לאחרונה.

אביהו מדינה;

זה נבון ובמו שזה השתנה לטובה זה יבול להשתנות לרעה. בדי לשמור על היציבות של זה,

עדיף שיהיה חוק שיעשה זאת. גם אם מחר יהיה מצב פוליטי שונה ויוחלט שצריך לשדר 90%

חזנות, עדיף לחוקק חוק, מה גם שמהנסיון שלי ושל כולנו בפוליטיקה הישראלית, המצב לא

משתנה עד בדי בך. בבל מקרה, ברגע שזה נתון בידיו של עורך זה או אחר המגמה משתנה מה גם

שהוא נתון ללחצים חיצוניים שונים.

היו"ר עמנואל זיסמו;

בשנתתי את הדוגמה של החזנות, רציתי לתת מצב קיצוני שאולי הוא גם בלתי מתקבל על

הדעת, אך לא בגלל שיש לי משהו עד זה.



ניצן זעירא;

בזמר הדתי יש כ- 30 סגנונות מאוד חשובים שיכולים להשפיע מאוד על התפתחות הזמר

העברי.

יונה יהב;
בתגובה לדבריו של אביהו מדינה
אם אתה שם לב, מאז שהחוק עבר בקריאה ראשונה, חל

שינוי בתחנות הרדיו. זאת עובדה, תבדוק את התאריכים ותיווכח לדעת שזה נכון.

אביהו מדינה;

אני מצוי בזמר הישראלי ואני טוען שמאז שרדיו 91 וערוץ 7 הוכיחו לכולם שהרייטינג שלהם

גבוה יותר כשהם משדרים מוזיקה עברית, אז רשת גי רצתה לדאוג לעצמה. היא עשתה נכון, כי

היא רשת ארצית והיה בתר שאם היא תשתנה ותשדר רק זמר עברי, ההאזנה אליה תגבר.

במתכונת הישנה ההאזנה לרשת גי ירדה פלאים ואילו מאז שהיא משדרת רק עברית, ההאזנה

גברה והיא הפכה להיות תחנה יותר רצינית, יותר ישראלית ויותר יהודית.

יונה יהב;

לנוכחים כאן היתה תרומה לכך שהמצב שם השתנה.

היו"ר עמנואל זיסמו;

זה תהליך שקרה לא רק בחודשיים שלושה האחרונים. אני מכהן כיושב ראש ועדת החינוך

כבר שנתיים ואני יודע על השינויים שחלו ושיש יותר פתיחות ויותר קידום של מוזיקה מזרחית

וים-תיכונית. זהו תהליך ואי אפשר לומר שזה קרה רק בגלל הצעת החוק.

יונה יהב;

אני לא מדבר על מוזיקה מזרחית, אלא על מוזיקה עברית כוללת. בתחנות האיזוריות זה לא

כך.

יהודה כהו;

למדנו כבר שאין הבדל בין מזרחי לעברי, זה אותו הדבר. אני מדגיש את זה כדי שלא תהיה

הפרדה בין הדברים, כי הזמר המזרחי הוא זמר עברי לכל דבר.

עדנה הראל;

אני מבינה שעתה ההתייחסות היא לסוגיות העקרוניות ולא לפרטים, כך שגם במישור

העקרוני אני יכולה לומר שהממשלה מתנגדת להצעת החוק. זו החלטת ועדת השרים לענייני

חקיקה.

היו"ר עמנואל זיסמו;

זה מאוד מעניין. האם ההחלטה הזו בוועדת השרים התקבלה פה אחד או ברוב קולות! מי

היו השרים שהשתתפו בוועדה?

עדנה הראל;

אני לא יודעת את הפרטים הללו. עד כמה שאני זוכרת גם לא נכחתי באותה ישיבה.

יהודה לנקרי;

מדוע הממשלה מתנגדת להצעת החוק?



מיכה ינון;

מי נשא את הנאום במליאה?

עדנה הראל;

משרד ראש הממשלה. ההצעה הועברה מטעם משרד ראש הממשלה למשרד המשפטים

לצורך בדיקה.

מיכה ינוו;

האם שר המשפטים נאם במליאה?

עדנה הראל;

בכנסת עצמה לא נישא נאום מטעם שר המשפטים, אן זה הוכן על ידי משרד ראש הממשלה

והועבר לשר המשפטים לצורך התייחטות. מי שנכח מטעם הממשלה בדיון היה רק טגן שר

החינוך, משה פלד, והוא לא נאם את הנאום. לא היתה תשובה של הממשלה.

יונה יהב;

וזה לא בכדי.

עדנה הראל;

לענין העקחני עצמו העמדה היא שאין צורך והצדקה בחקיקה הזו. יתרה מזאת, היא תהיה

בלתי ראויה במובנים מטויימים, שהרי החקיקה הזו פונה כלפי גופים פרטיים שהם גורמי שידור

בעלי זכיון, גורמים פרטיים שקיבלו זיכיון ופועלים על פי סט מסויים של תנאים בכפוף לעקרונות

היסוד של השיטה הדמוקרטית, חופש הביטוי וכוי. לבוא היום ולהגביל אותם בהוראה שמגבילה

בעצם את חופש העריכה, חופש היצירה וחופש הביטוי שלהם, זה לא נראה לממשלה ראוי.

האספקט השני הוא שהחקיקה פונה כלפי רשות השידור, שהיא מוסד ממלכתי ואפשר לבוא

לומר שכלפי מוסד ממלכתי הממשלה יכולה לומר שיש אולי הצדקה ממלכתית. אבל אנחנו רואים

שכלפי רשות השידור אין צורך בחקיקה הזו, גם בגלל שכמות הזמר העברי עולה על מחצית ויש

הנחיה פנימית ברשות השידור לשמור על יחס שווה בין הזמר העברי והזמר הלועזי. אני לא באה

לטעון בשם העבר ולעשות סטטיסטיקה לגבי העבר, אך המצב כיום לא מצדיק את זה, מה עת

שחוק רשות השידור עצמו, כמו שאמר מנכ"ל רשות השידור, מלל בין המטרות של רשות השידור

את העידוד של היצירה הישראלית המקורית.

הועלה הענין של כן חזנות או לא חזנות, מוזיקה כזו או אחרת. ההגדרה של יצירת זמר היא

כל יצירה בשפה העברית ואם ההצעה הזו תתייחס לז'אנרים כאלה או אחרים, אני חושבת

שהמשמעות של זה מבחינת חופש הביטוי כבר תהיה ניכרת.

היו"ר עמנואל זיסמו;

אני חוזר בי מהדוגמה של החזנות. אני חושב שמר שטרן הבין למה אני מתכוון.



אביהו מדינה;

אני רוצה להעיר לגבי הרשות השניה ולאלה שקיבלו זיכיון לתחנות מקומיות-איזוריות. זה

נראה שהם קיבלו נוזלה ששייכת להם והם עושים בה כל מה שהם רוצים, בלי להתייחס לרצון

הציבור. דבר זה לא נכון, כי ישנם הרבה אנשים עשירים במדינה ואם עליהם לשלם למס הכנסה

200 מיליון שקלים לשנה, הם קונים במקום זה תחנת רדיו, זו הוצאה מוכרת והם משדרים שם

מה שהם רוצים למרות שזה בניגוד לטעמו ורצונו של הציבור. תחנת "קול תל-אביב" לדוגמה

משדרת רק מוזיקה לועזית. הבעלים של התחנה הזו עשיר, יש לו כסף ולא איכפת לו מההוצאה,

אך זה בא על חשבוני, האזרח. הרי הוא קיבל תחנה איזורית כדי לשרת אותי ולא לשרת את עצמו.

עם כל הכבוד לחוק שנוע לאותו אחד זיכיון, אך הוא לא יכול לפעול באיזה ואקום שרק הוא עצמו

עם טעמו שלו. לכן אני חושב שהחוק הזה חייב לחול גם על התחנות האיזוריות.

חנו יובל!

בדרך לישיבה זו עשיתי תיאום הופעה ושאלו אותי איזה במה אני צריך. עניתי: לא אני צריך,

אתם צריכים. אתם צריכים כדי שההופעה תהיה טובה, זה לא אני צריך, זו לא איזו גחמה שלי.

אני רוצה לומר לממשלה, ולאו דווקא לממשלה זו או אחרת, כי זה לא התחיל מהיום, שאנחנו

חייבים את הזמר העצמי קודם כל לעצמנו. אליהו הכהן עשה השוואה בין ילד נער אמריקאי ונער

ישראלי. נער אמריקאי יודע הרבה יותר טוב מאיפה בא "הו סוזנה", הוא יודע את המקורות ואת

כל הדברים שלו. נער ישראלי לא יודע כלום. הנוער הישראלי הוא נפלא, הוא הרבה יותר טוב

מאיתנו, הוא מתוחכם, יודע מחשבים ויש לו ידע רב, אך אין לו עומק ואין לו שורשים. אין לו את

הדברים האלה, כי הוא לא קיבל אותם. את הדברים האלה מקבלים מהרדיו והתקשורת ובלי זה

שום דבר לא יכול לקום.

אני חושב שלפני שאנחנו מדברים על האינטרס של בעל מיליון זה או אחר, על בעל חברת

תקליטים או זמר, אנחנו מדברים קודם כל על החברה. אני חושב שאנחנו כחברה זקוקים לחוק

הזה בהרחבה הרבה יותר גדולה ממה שמוצע בהצעת החוק הזו. מר ניצן זעירא דיבר על החוקים

שיש באירופה ואנחנו חצים לחקות אותם, אך צריך לזכור שהממשלות עשו אותם קודם כל

לטובתם ולטובת החברה. זה שיוצאים מזה כאלה שנהנים, זה בסדר, זה בגדר חלוקת העוגה.

כל מדינה, וגם מדינת ישראל, פותחת כל שנה כבישים חדשים. שנים רבות לא פתחו אף

"כביש" לגבי הזמר העברי. רשת בי הפכה לרשת חדשותית, רשת אי הפכה לרשת סודית ורשת גי,

עד שהיא "חזרה בתשובה" היתה רשת שכמעט אי אפשר היה לשמוע אותה. ב"גלי צה"ל" לאנשים

בגילי אין בכלל מה לשמוע שם. אמרו שייפתחו תחנות איזוריות, אך הן לא פתרו שום בעיה, כי הן

משחקות על רייטינג. האם תרבות מתחילה ועמרת ברייטינג? האם תרבות, שהיא מהות חיינו,

מתחילה ונגמרת בלזרוק למים ומי שיטבע יטבע ומי שלא יטבע, לא יטבע! אני חושב שלא. אני

חושב שאנחנו, לדמותנו ולטובתנו, צריכים להרחיב את החוק חזה ולעשות כמה שיותר, כי בנפשנו

הדבר. כולנו עוסקים במוזיקה ופוגשים אנשים נפלאים שלא יודעים שום דבר. רק לטובת זה צריך

לחוקק את החוק הזה.

שייקה לוי;

כששואלים אם צריך חוק או לא צריך חוק, לצערנו במדינה הזו, עד שאין תאונה לא שמים

רמזור. עובדה היא שבצרפת יש חוק חזק מאוד שדורש את מה שאנחנו דורשים פה. בניגוד לחוק

הקולנוע שדורש תקציבים כדי לעודד את הקולנוע, במקרה הזה לא צריך לעודד כל כך, כי יש יותר

היצע מאשר ביקוש. יש המון היצע. כשמשמיעים שירים לועזיים, באופן טבעי משלמים תמלוגים

לגורמים בחוץ. משלמים לאותם יוצרים חיצוניים דולרים טובים. אם ישמיעו יותר זמר עברי,

היוצרים שלנו יקבלו את הכסף הזה ואז יהיה להם יותר כסף לעשות עוד.

כשנבחרתי לתפקידי הנוכחי אמרתי למנכ"ל רשות השידור, מוטי קירשנבוים, שהוא מוכרח

לעשות יותר עברית. כמו שיש MTVבלועזית, תעשה mtvבעברית. הוא ענה לי שאני מתפרץ לדלת

פתוחה, כי זה מה שנעשה ונלך על יותר זמר עברי.



בתיאטרון הדברים המקוריים הם שגורפים את כל הקהל. אף פעם לא נעשה בארץ סקר כמה

אוהבי זמר עברי יש בארץ. אני חושב שיש הרבה יותר כאלה, באחוזים ניכרים, מאשר אלה

שרוצים לשמוע את כל הדברים החיצוניים. יש כאלה שבהחבא שרים שירה בציבור, מדוע זה צריך

להיות בהיחבא? הכל נדחק לשוליים, למרות שהזמר העברי הוא הדבר שבנפשנו, לגבי החינוך,

התרבות ולגבי דמותנו. חבר הכנסת יהב דיבר על שמות החנויות, ואני יכול לומר שאנחנו רואים

איפה זה מתחיל, אך לא יודעים איפה זה ייגמר.

יפתח טרגרמו;

אני מעמותת עזי"ת - עמותת זמר ים תיכונית. אנחנו נמצאים פה באיצטלה כפולה, גם בענין

הזמר העברי וגם בענין הזרמים השונים שעושים את הצליל העברי.

הוימח פה עם מר יאיר שטרן ונציגת משרד המשפטים הוא לפי דעתי ויכוח מדומה, משום

שאין פה שום נסיון לכפיה, להיפך. הכפיה באה מקבוצה קטנה של אנשים שהשתלטו על הצמתים

של התקשורת הישראלית, בגלל תרגילים כמו שתיאר מר אביהו מדינה, בגלל קשרים או בגלל

שהם גרים ברחוב המתאים בתל-אביב.

ביקשנו לבדוק בעזרת דודו אלהרר ועוד חברים רבים בעמותה איך נבחרים האנשים האלה

שמכתיבים את הל\עם בתרבות הישראלית. מסתבר שזו קמצה קטנה של אנשים ואני לא בטוח

שצריך לקרוא להם אליטה, משום שגם אנחנו אליטה ויש עוד הרבה אליטות שצומחים בערוגה

הישראלית.

אני חייב לציין שני דברים בזכות ועדת החינוך והתרבות של הכנסת: א. תשומת הלב המרובה

שהיא מקדישה לתרמת הישראלית האמיתית. ב. הסגנון של הדיון בכנסת מאוד נעים ופתוח וגם

רוצים לשמוע דעות נגד, דבר שהוא מחזה די נדיר במחוזותינו.

דווקא היוזמה הזו של הכנסת יכולה להביא למצב שאנחנו ניתן לאנשים את מה שהם חצים

לשמוע ומצד שני נוכל לעזור ליוצרים ישראלים לצמוח ולהביא איכות אמיתית גם למאזין וגם

לצופה.
יעקב נווה
אני עובד בשטח הרבה, במיוחד עם בני נוער. אני עובד עם שמונה בתי ספר תיכונייים. אמרתי

למר שייקה לוי שלצערי בני הנוער בטכסים ובכל מקום שמ הם נמצאים, לא יודעים את מילות

"התקוה".
היו"ר עמנואל זיסמו
אני רואה הרבה משחקי כדורגל ושמתי לב מי שר את ההימנון של המדינות השונות. שמתי לב

הצ'יליאנים שרו, הצרפתים מכירים את המרצייז----, הקרואטים שרו ויש אחרים שלא. אתה

בהחלט מעלה נקודה נכונה וחשובה.
יעקב נווה
מה שנוכחנו במשך כל השנים עד שבאנו עם הרעיון לגבי חוק הזמר העברי, שחבר הכנסת יונה

יהב נרתם אליו בגדול, שגם העיתונות וגם עורכים ברשת ג', אף אחד לא רצה לשמוע על תחנה

עברית ולא על חוק זמר עברי. הם טענו שהזמר העברי כמו החלודה והבלוט כבר נעלמו וצריך

לתת לז'אנרים מחו"ל להגיע לבני הנוער. אני טענתי שיש ציבור גדול במדינה שרוצה לשמוע זמר

עברי. אף אחד לא רצה לשמוע מזה וברשת ג' אמרו לי לא להשפיע באמ"י שנהפוך לרשת עברית.

את זה אמר לי אחד המנהלים ארבעה חודשים לפני שהתחנה הפכה להיות לתחנה שמשדרת

עברית בלבד. הם הפכו אחר כך את התחנה לרשת עברית לא בגלל אהבתם לזמר העברי, אלא

בגלל בעיית רייטינג איומה. ראיתי את ההתכתבות של חבר הכנסת יונה יהב שכתב להם שהם היו

צריכים לשים לב מה קרה איתם בשנים האחרונות.

רשת ג' מאז שהשתנתה לא קפצה באחוז אחד, אלא הכפילה ושילשה את עצמה מבחינת

רייטינג.



חנן יובל;

למרות שיש לה עוד הרבה להשתפר.
יעקב נווה
החוק בא לשמור על רשתות כאלה שקמות כרשתות עבריות, שבעוד שנתיים לא יחליטו להפוך

פתאום לרשת אחרת. בסך הכל אנחנו דורשים 50% זמר עברי, זמר שורשי וגם זמר חדש. ברשת ג'

משמיעים והולכים מאוד מאוד על רייטינג. אני חושב שזו רשת ציבורית שלא מפרגנת לדברים

חדשים, הרשת משמיעה דברים מוכרים וממחזרת חומרים כל הזמן. התשובה שלהם לכך היא

שהם רוצים רייטינג. אני חושב שצריכה להיות פניה חד משמעית לרשת הזו שתפרגן לחומר חדש

שיוצא, כי מאז שקמה הרשת העברית קמו אולי שני זמרים בזכות זה שהם: אחד, pשל שלמה

ארצי, אחד pשל נעמי שמר. אין חומרים חדשים. זמר חדש שרוצה לצאת לרדיו צריך להשקיע

בתקליט עשרות אלפי דולרים וזה לפעמים לשים את הכסף על קרן הצבי. הרשת צריכה להיות

נקיה מכל שיקול רייטינג, כרשת עברית לחלוטין. הצעת החוק הזו באה לשמור על הזמר ולשמור

שהרשתות ישדרו רק זמר עברי.

מיכה ינון;

יש עמדת ממשלה בנושא שלא הייתי שותף לגיבושה. ברור שאנחנו, במינהל התרבות במשרד

החינוך, תומכים בעידוד הזמר העברי ואפילו משקיעים בזה כסף. זה בא לידי ביטוי בדברים כמו

פסטיבל ערד, פסטיבל כרמיאל וכל האירועים שאנחנו שותפים להם לאורך כל השנה.

השאלה פה היא יותר שאלה קונסטיטוציונית וגם אם הגיעו מים עד נפש שצריך לגעת באיזון

העדין בין חופש הביטוי וזמת החשיפה לדור הצעיר. כשהייתי ברשות השידור קידמנו הרבה

מאוד גם את הזמר המזרחי ואחר כך גם את הזמר העברי.

אני לא מקבל שהרשות השניה היא של זכיינים פרטיים. לפי התיאוריה המשפטית הזכיינים

הפרטיים הם בסך הכל קבלנים של הרשות השניה שהיא גוף ציבורי וחלות עליה אותן מטלות

שחלות על רשות השידור. כך זה גם מופיע גם בחקיקה.

עדנה הראל;

אני חולקת על כך.
מיכה ינון
כך אני רואה את הדברים. הרשות השניה הוציאה לקבלני משנה לבצע את המטלות שיש על

הרשות השניה וזה סידור כלכלי אחר ששונה מרשות השידור. בעיקתן כל השידור הוא ציבורי, גם

הרשות הראשונה וגם הרשות השניה, כך שמבחינה זו רק דרכי הביצוע או היישום הם שונים. בלי

שבדקתי אני מניח שגם בחקיקה של הרשות השניה יש את הנושא של עידוד היצירה העברית.
ניצו זעירא
זה אחד העיוותים הגדולים שגם ברדיו הישראלי וגם בערוץ השני מה שמעניין את הממשלה

זה היצירה המקורית. לעשות יצירה מקומית עם אולפן קטן ושני אנשים, זה עלבון לתעשיה שלנו.

מיכה ינוו .י

אתה מדבר על היישום ופה עוסקים בחקיקה, כלומר גם אחרי שתהיה חקיקה הכי יפה,

היישום יכול להיות עם שני אנשים באולפן. גם על פי רווק זה אני לא חושב שאפשר יהיה להעמיד

מישהו לדין, אך זה יותר חוק שבא לעודד.

יהודה לנקרי!

ככל שהדברים קשורים לטלויזיה, היה שם כלל שלפחות שליש מהשידורים יהיו יצירה

מקורית. האם קבעו כלל כזה גם לרדיו?



יונה יהב;

לא.
מיכה ינון
בחקיקה הראשית גם של רשות השידור וגס של הרשות השניה קיים הנושא של יצירה עברית

מקורית ויכול להיות שצריך להעביר את הפרטים של החוק הזה לחקיקת משנה, לתקנות שיסדירו

את הנושא. החקיקה שמוצעת פה היא מאוד כללית ולא מפורטת ומטבע הדברים היא יותר

דקלרטיבית. יכול להיות שעדיף שהיוזמה הזו תיהפך לחקיקת משנה שתהיה דווקא מעשית ולא

דקלרטיבית.

אם החקיקה הזו תתקבל היא אכן חקיקה יפה, מכובדת ודקלרטיבית שאפשר לשים אותה

בצורה מכובדת במוזיאון, אבל היישום יהיה רק בכללי רשות השידור ובכללי הרשות השניה. יכול

להיות שבהסכמתו של חבר הכנסת יונה יהב ננסה לעבור לחקיקת משנה שתהיה מקובלת גם על

הממשלה.

היו"ר עמנואל זיסמו;

המטרה של חבר הכנסת יהב איננה שיהיה חוק שרשום על שמו, אלא להבטיח את ביצוע

הדברים.

מיכה ינון;

אני חושב שאין מחלוקת על העיקרון והבעיה היא בעצם היישום. צריך לבדוק אם היישום

יהיה יותר טוב בחקיקה הראשית או בחקיקת משנה.

היו"ר עמנואל זיסמו;

לפעמים כאשר מעבירים חוק בקריאה ראשונה יש יותר סיכוי שהצד השני יקבל את חקיקת

המשנה מאשר אם משאירים את המצב כפי שהוא.

מיכה ינוו;

לפחות אין מחלוקת בין הממשלה והכנסת מבחינה זו שזה לא ענין תקציבי ולא רוצים פה

תקציב מהאוצר וכד'.

היו"ר עמנואל זיסמו;

יש הבדל גדול בין הנימוקים שהממשלה ורשות השידור השמיעו לבין מה שאתה מציע. יש

הבדל בין התנגדות לחוק ושאין לו מקום, אלא לסמוך עליהם כפי שסמכנו עליהם במשך 50 שנה,

על שיקול דעתם, השכלתם ומצפונם, לבין מה שאתה אומר שאין אולי מקום לחקיקה ראשית,

אלא לחקיקת משנה. אבל לפחות המילה חקיקה מופיעה.

שייקה לוי;

פעם היה יותר זמר עברי והמצב "משתפר" לרעה.

היו"ר עמנואל זיסמו;

כשהגעתי מבולגריה באוניה, כל הדרך לארץ, גם בזמן הסערה, שרנו רק שירים עבריים.



איתן גפני;

אני רוצה להתייחס לשתי שאלות מעשיות. אני רוצה להעלות את הנושא של השימוש במונח

זמר עברי או מוזיקה ישראלית, כי ג0 אנחנו, כשהקמנו את מטה שיר ישראלי, קראנו לו מטה שיר

עברי ואז נשמעו הצעות מצד אנשים שמייצגים את המוזיקה החדשה שלמילה "עברית" יש

קונוטציה ישנה והמילה "ישראלי" יותר כוללת. לכן אני מציע לעשות הבחנה בין מוזיקה ישראלית

שכוללת כל דבר שמושר בעברית, גם אם המוזיקה שלו היא לועזית, ובין שיר עברי שבו גם

המילים וגם המנגינה הם מקור. זה לא משנה בעצם לחוק משום שהחוק אומר שכל דבר שמושר

בעברית נכלל במוזיקה ישראלית, אבל רק אם המנגינה היא מקורית זה מוזיקה ישראלית.

התכנסנו פה היום גם כדי להגיד מה אנחנו חושבים וגם כדי לעזור לחוק הזה להתקבל. גם אם

כל חברי ועדת החינוך יהיו בעד זה לא מספיק כדי שהחוק הזה יתקבל. השאלה היא איך אתם

יכולים להנחות אותנו, כמי שמייצגים גופים ציבוריים, כדי שנשפיע שהחוק הזה יתקבל.

אליהו גבאי;

אני מודע לכן שאם החוק הזה יתקבל זה גם ישפר את מצבם הכספי של אומני ישראל. זה

חשוב, כי עזרה כספית יש בה כדי לסייע לפריחתם ולשגשוגם של האומנים וליצירה נוספת. מעבר

לצד הכספי אני מסתכל על הצד התרבותי שהוא בעל ערך גמה יותר וחשוב יותר. גדל לנו דור

שמנותק מהשירה העברית והשיר העברי אינו מייצג סתם שיר, אלא מייצג תרבות של עבר,

שורשים והיסטוריה. השירה העברית קושרת אותנו במשהו ולא פעם גם בשמירה בצבא מזמזמים

שיר עברי. השירה קושרת אותנו במשהו ומחזקת את האחיזה שלנו הגיאוגרפית וההיסטורית.

לדעתי לא היה צריך ליזום את החוק הזה אם הנושא הזה היה טמע בקרב העורכים והיוצרים

הממונים על אמצעי התקשורת. זה היה צריך להיות חלק מנשמתם, אך לצערי אם הגענו לחוקק

חוק, זה אומר שהגיעו מים עד נפש.

הפירצה הזו מקיפה את כל אורחות חיינו - זלזול בשפה וזלזול בתרבות העברית. כמובן

שצריך לקחת בחשבון שלא כל שיר שהוא ברמה של זיוף ראוי להשמעה. לפעמים לוקחים משהו

לועזי ומזייפים אותו או מביאים חיקוי זול של דברים שמעוררים גועל. אם צריך להשמיע דברים

כאלה רק בגלל שזה בעברית, אז אני מעדיף לוותר עליו. את זה היוצרים צריכים לקחת בחשבון.

אם בכל אירוע שרים את השיר "שבחי ירושלים", זה שיר שמאחד, זה מסוג השירים שנותנים

תוכן ורמה.

אם הצעת החוק הזו היא התחלה של יצירה טובה, אני מברך עליה ואתן לה את ידי.

אני תצה לשאול את מר שייקה לוי. אתה נקרא יושב ראש אומני ישראל. קראתי ראיון בעיתון

ולא האמנתי למראה עיניי למקרא הדברים שאמרת כאילו שאתה מתקפל ויורד מהארץ. האם זו

רמה של יושב ראש אומני ישראלי

שייקה לוי;

האם על זה הדיון היום?

אליהו גבאי;

זה דבר חשוב לדון בו, כי זה לא מוסיף כבוד לא לאומני ישראל ולא לתרבות ישראל. אנשים

שקוראים ראיון כזה שואלים את עצמם אם זו התרמת הישראלית. אני מבקש לשמוע ממך

הבהרה אם זו בעיניך הרמה של התרמת הישראלית.

שייקה לוי;

לא אמרתי את זה. אמרתי שאם הפכנו להיות משהו אחר, למשל: המוזיקה הופכת להיות כמו

שהיא, תאונות הדרכים הופכות להיות כמו שהן, היחס של האחד לשני הופך להיות כמו שהוא,

הציניות וחוסר המוסר ודרך הארץ הופכים להיות כמו בכל העולם, אז אנחנו ככל העמים. אם

אנחנו ככל העמים אז למה לי להיות פה? אני אהיה שם.
אליהו גבאי
לא זה הרושם שנוצר.

יורם טהר-לב;

ממה ששמעתי מרשות השידור, ממשרד המשפטים ומהעובדה שהיום מושמעים למעלה מ-

50% שירים עבריים, בעצם החוק מיותר. אני חושב שזה לא לכבוד אומגי ישראל שיצא חוק כזה,

אלא זה לכבוד לכנסת, כי זו הצהרה על התרבות העברית. המלחמה שמתרחשת כאן היא בעצם

מלחמה לא רק על התרבות, זו מלחמה שמתנהלת על שפה. יש מדינות בעולם כמו שוודיה והולנד

בהן משרדי הממשלה כבר מתכתבים ביניהם באנגלית, משום שלשפות הקטנות אין קיום. זה גל

ששוטף את העולם, הוא מגיע אלינו בעשרות עתצי טלויזיה ועשתת ערוצי דיסקים. למעשה

המלחמה שמתנהלת כאן היא לא מלחמה על הזמר העברי, אלא מלחמה שמתנהלת על השפה

העברית והתרבות העברית בכלל.

יכול להיות שהיום באמת הצעת החוק הזו על הזמר העברי מיותרת ואין לה מקום, כי אם

נקבע שצריך להשמיע 50% שירים עבריים, עוד נצטרך להוריד את כמות ההשמעה בתחנות.
אביהו מדינה
צריך להשמיע לפחות 50%.

יורם טהר-לב;

בהצעת החוק יש הצהרה שאנחנו יוצאים למלחמה על הגנת העברית, על התרבות העברית

ועל השפה שלנו. זאת מלחמה שנדמה לנו שאינה קיימת, אך היא מאוד מאוד קיימת. השפה

העברית הולכת ומתדלדלת והביטויים הלועזיים נכנסים בגדול. גם שמות של חנויות בלועזית זה

חלק מהשפה הזו, כי אנשים חושבים שמסחרי זה באנגלית, אך זה רק לאנשים פשוטים יותר, כי

לאנשים שיודעים אנגלית זה לא מסחרי.

אביהו מדינה;

את התורה הזו קיבלו האנשים הפשוטים מהתקשורת.

יורם טהר-לב;

אני קורא ספרים ולא קורא תקשורת. אדם שקורא ספרים התרבות הזו לא נחוצה לו.

אביהו מדינה;

אבל לא כולם יורם טהר-לב.

יורםטהר-לב;

אני לא רוצה להיכנס לוויכוח הזה. החוק הזה נחוץ כהצהרה, לומר שאנחנו נושאים את הדגל

הזה ולא בשביל הצד המעשי. בגלל זה לא כדאי שההצעה הזו תהיה נספח של חוק אחר, אלא זה

יהיה חוק בפני עצמו.
היו"ר עמנואל זיסמן
במשך שנים רבות כיהנתי בעיריית יתשלים והיה לנו קשר עם הפלמים בבלגיה, שהיו שם

מיעוט. היום הפלמים הם הרוב ובלגיה היא אחת הדוגמאות המעניינות ביותר שכן יש בה שבעה

פרלמנטים. הם דוגמה מעניינת כי מפליא כיצד הם מצליחים להחזיק מדינה שלמה ומאוחדת.

הפלמים טענו שהכל בצרפתית, תרבות צרפתית, מוזיקה צרפתית והם לא רוצים את זה, אלא רק

דברים שלהם. אני מדבר על פלורליזם ואנחנו בכנסת, מועדת החינוך ובוועדות אחרות, בדיונים

נוקבים שנערכו נתנו דחיפה. הדחיפה התבטאה בזה שהיה טיפוח ונתנו דגש ועדיפות לפי תפיסה

מסויימת. לכן אין מנוס מחקיקה.



אני מוכן, במידה שחבר הכנסת יונה יהב ירצה, ללכת על חקיקת משנה, אך אם נסמוך אך ורק

על שיקול דעת ועל מערכת נסיבתית כלשהי, אני צופה שהדברים שקיימים היום יכולים להשתנות.

אני גם קורא בין השיטים מה מתכוונים, יש הבדל בחיי מי הממשלה ובחיי מי משרד החינוך

והתרבות ומי יבטיח אינטרסים וצרכים של כל חלקי הצימר. אתם צריכים להיות ערים לדבר

הזה.

אני מברך על מה שהתרחש בשנה האחרונה ב"קול ישראל", אבל העובדה היא שזה לא קרה

בשנת ה- 48 למדינת ישראל ורשת ג' יכלה להיות כמו שהיא היום עוד לפני כן. אף אחד לא יכול

לטעון שבגלל סיבות מוזיקליות החליטו להפוך את רשת ג' לרשת עברית. אני יכול לצטט את מר

אמנון נדב, גם בישיבות הוועדה, כי גם הוא חייב להיות קשוב לסביבה, לממונים שלו ולתפיסת

העולם שאופפת אותו. לכן רשת ג' אינה כמו שהיא היום רק מסיבות מוזיקליות, יש לזה גם סימת

חברתיות וציבוריות שהזמן גרמן.

אני נאלץ לומר את הדברים הללו בשלב זה של הדיון, כי אולי מישהו הבין מדבריו של יורם

טהר-לב שאין מקום לחוק. אני רוצה לקדם את החקיקה למרות שאני כיושב ראש ועדה יכול

להחזיק דברים ב"מקרר". אני רוצה לתת דחיפה לענין, כי הבעיה אינה החוק, אלא הנושא. אני

חושב שהגיע הזמן שנפרוץ את הנושא הזה כמו שפרצנו בכמה נושאים אחרים.
יורם טהר-לב
היססתי מאוד אם לדבר כאן בעד החוק. אני חושב שהחוק הזה נחוץ כדגל, אך מצד שני שתי

דעות שהושמעו כאן לגבי פירוט החוק כבר הפחידו אותי. היתה דעה שהשמיע ידחיי יעקב נווה

שאמר שצריכים להגיד לאנשי רשת ג' שישמיעו מוזיקה חדשה. דעה שניה שהושמעה על חיי חבר

הכנסת גבאי שאמר שמוזיקה לא טובה לא צריך להשמיע אותה, שישמיעו את "שבחי ירושלים".

כלומר, אני כבר רואה שאם הנושא הזה יפול לחייהם של פוליטיקאים הם יכולים להכתיב לנו

יותר מאשר השמעת שירים עבריים.

יונה יהב;

זאת לא הכוונה של הצעת החוק.
היו"ר עמנואל זיסמן
אמנם לא כל חברי הוועדה נוכחים כאן, אבל אנחנו בנושא הזה עיקביים מאוד ונחושים לא

להתערב.

יהודה כהו;

אני חושב שיש צורך בחוק הזה וחבל שהיוזמה לו באה רק עכשיו. מה שקורה בשנים

האחרונות בחברה הישראלית מראה שמעצבי התרמת במדינת ישראל, משום מה לא טיפשים.

בפסטיבל כרמיאל לדוגמה, אנחנו רואים שרוקדים שלושה ימים רק על בסיס הזמר העברי-

ישראלי. הצרכנים בפסטיבל ערד הם לא ממגרים אלא הנוער שצורך את התרמת הישראלית-

עברית.

אביהו מדינה;

תרשה לי לחלוק עליך. לא הייתי אומר שהנוער הישראלי הולך לפסטיבל ערד כדי לשמוע זמר

עברי, הם באים לצרוך חיקוי עברי של מוזיקה, צורת התנהגות וצורת תרמת אמריקאית.
יהודה כהן
אבל לפחות מוזיקה עברית. גם פסטיבל צפת מבוסס על תרמת ישראלית יהודית שמשום מה

בכלי התקשורת הם חסרים לנו. לעומת זאת קם לנו ערוץ 7 שאינו חוקי, "גלי הים התיכון"

שמשום מה אסרו עליהם לשדר למרות שהם שידרו מאוניה בסמוך לאוניה של ערוץ 7. כמו pקמו

כל הערוצים הישראלים הפירטיים שמשדרים רק שיריים עבריים. זה אומר שיש צרכנים לתרמת

הישראלית המקומית שמתפתחת שלא מקבלת מספיק בכלי התקשורת הממלכתיים.



יש פה בעיה של רצון מול יכולת והשאלה היא אס לעשות 20 ערוצים ישראליים לכל מיני

נוסחים, כדי שיהיה פחות לחץ וכל מי שירצה יפנה לערוץ שהוא מעדיף. כך לא יהיה הוויכוח על

מספר האחוזים, אלא יהיה 100% של אותה מוזיקה. מי שירצה לשמוע רק מוזיקה מזרחית יוכל

לעשות את זה, או כל סגנון אחר.

ניצן זעירא;

לכל זמר יהיה עתץ.
היו"ר עמנואל זיסמן
הוזמנתי על ידי מר אלברט מרציאנו לערב שורשים. באותו ערב הבחנתי שבין מוזיקה מכרית

לקווקזית אין הבדל. אן כשאתה אומר מוזיקה מזרחית יש כל מיני סוגים של מוזיקה מזרחית.

יהודה לנקרי!

לכאורה צמד המונחים תרבות וחקיקה עשויים להראות כמקוטבים, כמנוגדים. התרבות בשם

חופש היצירה תמיד היתה, ועלולה להיזהר מאוד מכל פולשנות חקיקתית. בדבריו של יורם טהר-

לב קיבלנו מדגם מייצג לכך. לעומת זאת שמענו גם שיש מדינות עם מסורת תרבותית עמוקה

מאוד, שיודעות להגן היטב על היצירה המקומית. צרפת הוזכרה בצדק ומי שעוקב אחר המו"מ של

צרפת במסגרת האיחוד האיתפי יודע שהם מקדמים בעקשנות רבה מאת את מה שהם מכנים:

- L'EXCEPTION CULTURELLE FRANCAISEהאיחוד התרבותי הצרפתי. הם לא מסתפקים רק

בהגנה על יצירתם, אלא מנסים להקרין באמצעות הפרנקופוניה את התרמת.

לכן אני חושב שמוצדק מבחינתנו לחוקק את החוק. חבל שאין לנו סקרי האזנה שיכולים לתת

מושג מדוייק, אולי לאשר את דבריו של מר יאיר שטרן, אודות נפח ההשמעה של הזמר העברי.

שמענו גם שקיימות תחנות איזוריות שמשמיעות 100% לא זמר עברי. חבל שאין סקרי האזנה

יותר מדוייקים. אני חושב שאם נגיע לחוק שכזה צריך לקדם אותו, כדי להגן על היצירה

המקומית, לקדם ולפתח אותה. ביום שנשתכנע שיש לנו אחיזה ונחלה בענין הזה, יכול להיות שלא

נצטרך עוד את החוק.

יושב ראש הוועדה סיפר על השירים העבריים ששר באוניה. אני יכול לספר שבבית הספר

היסודי במרוקו שירים כמו "כחול ים המים" היו בראשית צמיחת גאולתנו. אני משוכנע שיש לזמר

העברי חשימת מהמעלה הראשונה.

עם כל הזהירות שמתבקשת ושאנחנו חייבים להיות קשובים לאזהרות, אני תומך בהצעת

החוק.
יונה יהב
אני רוצה להשיב במיוחד לעו"ד עדנה הראל ולהפנות אותה לפסק דין של העליון, פסק דין

ראם, שאומר שכדי לפתח ולהחיות את השפה העברית, זה יכול אפילו למא על חשמן חופש

הביטוי. זאת אומרת, אנחנו ניתלים באילנות מאוד גמהים ואני מצטער מאוד שהממשלה לא

נתלית בהם.

אני רוצה להמשיך את דבריו של מר טהר-לב ולומר שהחוק הזה הוא מסגרת של מספר חוקי

תרמת שלקחתי על עצמי להעביר בכנסת. זאת מהטעם הפשוט שאנחנו נמצאים בצומת מאוד

חשוב, בשנת החמישים למדינה, שעדיין לא עיצבנו את פני החברה שלנו ולא עיצבנו את תרמתה

של החברה הזאת. זאת גם מהטעם שאנחנו עדיין מדינה קולטת עליה. לפיסת האדמה הזו

התאספו יהודים מ- 104 מדינות, שמדברים 74 לשונות וחשופים לאלף תרבויות. מזה רוצים לגבש

משהו שהוא שלנו, עם זהות שלנו. זה ייקח אולי עוד מאה שנה, אך זה חייב לקבל היום איזושהי

הכוונה ואם היינו כבר בני אלף שנים, אני הראשון שקם נגד החוק.



הכנסת הזו עוברת טלטלות כאלה ואחרות שבאות מאוד לביטוי בעולם היום-יום, בסדר

עדיפויות, בתקציבים ובתשומת לב. לכן אנחנו חייבים לעצב את חוקי התרמת הללו וחייבים

שהכנסת הזו תנחיל את זה לעם. אם יהיה חוק זה תהיה אמירה מאוד מאוד חשובה שמחייבת

ואני מתיש שהיא מחייבת. לכן אין בהצעת החוק הזו סנקציה. לא יועמד עורך למשפט על כן

שהוא השמיע רק 48% זמר עברי ואז גם מענישים אותו. הכוונה היא ליצור אמירות. לאמירות

מהבית הזה יש משקל והן מאוד מאוד חשובות דווקא בצומת שאנחנו נמצאים בו.

יתרה מזו, גדולים וחשובים מאיתנו חשבו על זה. אני חושב שהגישה המשפטית שעו"ד הראל

הציגה כאן לא נכונה ולא בכדי אף אחד לא עלה על הבמה להשיב בשם הממשלה, אני זוכר את

האווירה סביב החוק. לא בכדי ישב מר שייקה לוי עם חבריו ביציע ולא ראיתי אף אמיץ אחד

שרצה לקום ולדבר נגד החוק הזה.

אם יש תקנת משנה שמחייבת את כל העיריות בארץ לגבי שילוט מעל עסקים פרטיים, על אחת

כמה וכמה רשויות שידור שמשתמשות במשאב לאומי. הרי התדרים הם משאב לאומי וניתן רק

זיכיון לגורמים פרטיים להשתמש במשאב לאומי. כשאני שם שלט על הבית שלי, למרות שהבית

הוא שלי, השלט שלי וההוצאה היא שלי, מחייבים אותי מה לכתוב עליו וזה בסדר גמור מבחינת

המדינה המתהווה פה. אני בהחלט עושה גזירה שווה לחוק הזה.

אני מודה שיש בהצעת החוק הזו כמה בעיות ניסוחיות שהיועצים המשפטיים צריכים לשבת

על כך. אני מציע לקבל את הצעת החוק כפי שהיא, להביאה לקריאה ראשונה ואחר כן נשב על

הניסוחים ונתקן אותם.

עדנה הראל;

אני לא כופרת בפסק הדין ראם, אבל מידת הפגיעה בחופש הביטוי שלגיטימית לסיטואציה

מסויימת צריכה להיבחן. יש מגבלת תדרים ולכן את השימוש בתדרי רדיו הוציאו למכרז, אבל

מגבלת התדרים היא כזאת שמאפשרת גם קיומן של תחנות רדיו איזוריות ויותר מתחנה אחת

באיזור, אנשים משקיעים ומשדרים וממומנים מפרסומות. אם יש רייטינג כל כן גמה להאזנה

בעברית, אז גם בקומבינציה של בעל הזיכיון ומפרסמים, זה ישפיע על השידורים בעברית. אינני

יודעת מה האחוזים של הזמר העברי בתחנות הרדיו האיזוריות. ראוי לשמוע את כל בעלי תחנות

הרדיו האיזוריות ואת כל בעלי הזכיונות שהשקיעו בענין הזה. לכן קיים מכרז ולכן לא כל אחד

יכול להיות בעל זיכיון. הם קיבלו את הזיכיון על סמך כללים מסויימים לפעולה והם פועלים

במסגרת הזו. אם האיזון שבין חופש הביטוי, האינטרסים, השפה העברית לבין מנגנון הפעולה

שלא מוצדק יעמוד במבחנים קונסטטוציונים לחייב אותו לעשות לפחות מחצית, אני לא בטוחה.

הקדמתי קודם ואמרתי שאני מדברת רק על המעטפת. יש הרבה דברים שהוועדה צריכה לתת

עליהם את הדעת מבחינה משפטית. הסעיף האחרון מסמיך את השר הממונה לנקוט בצעדים

לאכיפתו, מה זה אומר! מי אמר שאותו שר לא יוכל לקמע ז'אנרים, לקבוע טעמים?
היו"ר עמנואל זיסמן
מאחר שיש לנו כוונה לקדם את החוק, כוונה שהתחזקה במהלך הישיבה, אנחנו נקיים ישיבה

נוספת עוד לפני שהכנסת תצא לפגרה. לקראת הישיבה הבאה אני מבקש את ההתייחסות של

משרד המשפטים, משרד החינוך והתרמת והגורמים הממשלתיים לכך שאנחנו רוצים ללכת בדרך

של חקיקה. אם יש תיקונים או שיפורים שאתם סמרים שצריך להכניס להצעת הודק, אני מבקש

להעביר לוועדה.

הרשות השניה חסרה בישיבה זו, יכול להיות שהיא תהיה עוד מעט גם הרשות של ערוץ 7

ויהיה לה מימד לאומי ציוני.
יהודה לנקרי
זה יעזור לה למלא את המכסה של השירים העבריים.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מבקש לנצל את הזמן עד הישיבה הבאה כדי לקבל תגובות והצעות מהגורמים השונים.

אני אקיים עוד ישיבה והמגמה היא שלקראת ה- 29 ביולי נוכל להביא את הצעת החוק לקריאה

ראשונה.

אני מתה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30

קוד המקור של הנתונים