ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 29/06/1998

הצעת חוק המועצה לקולנוע. התשנ"ח-1997; הצעת חוק הקולנוע, התשנ"ז-1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נו0ח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 190

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני. הי בתמוז התשנ"ו (29 ביוני 1998). שעה 09:00
נוכחים
חברי הוועדה: עמנואל זיסמן - היו"ר

רפאל אלול

נעמי וחן

ראובן ריבלין
מוזמנים
חה"כ יונה יהב

חה"כ דוד צוקר

עו"ד מיכה ינון - מנהל מינהל התרבות, משרד החינוך התרבות והספורט

שלמה יצחקי - תקציבן מינהל התרבות, משרד החינוך, התרבות והספורט

עו"ד דורית מורג - מנהלת המחלקה המשפטית, משרד החינוך התרבות

אורי אליאל - רפרנט אגף תקציבים, משרד האוצר

עו"ד אורית לב-שגב - לשכה משפטית, משרד האוצר

סיגל יששכר - החשב הכללי, משרד האוצר

רון חל - נציבות שירות המדינה

אלון וולף - נציבות שיחת המדינה

עו"ד טנה שפניץ - משח- המשפטים

עו"ד אלן זיסבלט - משרד המשפטים

עו"ד רחל גרשוני - משח- המשפטים

עו"ד עמי ברקוביץ - משרד המשפטים

שלמה שטתפלד - סגן ממונה, מרכז הסרט הישראלי, משרד התעשיה והמסחר

אתי ברכה - מרכז הסרט הישראלי, משרד התעשיה והמסחר

רינה רוטברט - מרכז הסרט הישראלי, משרד התעשיה והמסחר

מיכל מירון-שקד - דוברת רשות השיחר

. עו"ד מרסיה צוגמן - הלשכה המשפטית, רשות השיחר

מוטי לוי - סמנכ"ל כספים, רשות השיחר

מורי בן צבי - רשות השידור

כרמית פנטון - היועצת המשפטית, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

ישראל רינגל - יו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע

מרק רוזנבאום - מפיק סרטים, האקדמיה הישראלית לקולנוע

כתריאל שחורי - האקדמיה הישראלית לקולנוע

עו"ד שלום פוריס - האקדמיה הישראלית לקולנוע

אריאל פרידן - מפיק, יו"ר איגוד המפיקים, האקדמיה הישראלית לקולנוע

יוסי אורן - הנהלת האקדמיה הישראלית לקולנוע

אסנת אורן - האקדמיה הישראלית לקולנוע

אילנה שרון - מנכ"ל האקדמיה הישראלית לקולנוע

יורם גולן - הנהלת האקדמיה הישראלית לקולנוע

ניסים דיין - יו"ר איגוד במאי קולנוע וטלוויזיה בישראל

מוטי אידלס - איגוד במאי קולנוע וטלוויזיה בישראל

איתן וכסלר - איגוד במאי קולנוע וטלוויזיה בישראל

שמעון תמיר - איגוד במאי קולנוע וטלוויזיה בישראל

אורה יבניאלי - מרמת מדור הקולנוע, המועצה לתרבות ואמנות

אתי לבני - המועצה לתרבות ואמנות

גידי אורשר - המועצה לתרבות ואמנות



ליביה חכמון - יו"ר איגוד השחקנים, ההסתדרות הכללית

גדעון גנני - מנכ"ל הקרן להפקות מקור בכבלים

ר1ת פרמינגר

שאול שנהב - עוזר מחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה
היועצת המשפטית
ארבל א0טרחן (מתמחה)
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
יועצת הוועדה
דליה ברק-קמחי

רשמה: אירית שלהבת
סדר היום
1. הצעת חוק הקולנוע, התשנ"ז-1997 (של חה"כ יי יהב).

2. הצעת חוק המועצה לקולנוע, התשנ"ח-1997 (של חה"כ חד צוקר וחה"כ ראובן ריבלין).



הצעת חוק הקולנוע, התשנ"ז-1997

הצעת חוק המועצה לקולנוע. התשנ"ח-1997
היו"ר עמנואל זיסמן
קיימנו את הישיבה האחרונה לפני כחודשיים. כפי שהודעתי והתחייבתי אני חצה בשם הוועדה להביא

את הצעת החוק לקריאה ראשונה עוד לפני 0'ום המושב הזה של הכנסת. אי לכך כל מה שנעשה הוא כדי

שבערך 10 ימים לפני סוף חודש יולי הצעות החוק תובאנה לקריאה ראשונה במליאה.

אני גם התחייבתי לשוחח עם שר האוצר, ושוחחתי איתו במשרדו. הוא הסביר לי כמה ענף הקולנוע

חשוב לדעתו והוא גם לא הביע התנגדות לחוק. הוא אמר רק שהוא לא יכול להעביר אגורה שחוקה. אתם

צוחקים. כל מי שאמר שהחוק הזה זה רק כסף, טעה והטעה. בשבועות האחרונים התקבלו בוועדה הרבה

מאוד פניות בכתב, כולל מכתב רשום - אני מבקש לא לשלוח אלי הביתה מכתבים שמורים כי זה טירחה

בשבילי, אני צריך ללכת ולעמוד בתור בסניף הדואר, אבל קיבלתי גם מכתב מה 1הלכתי והוצאתי אותו

אתמול.

מתברר שיש חילוקי דיעות מהותיים לגבי תוכנו של החוק. רובעיה היא לא רק כספית. חילוקי הדיעות

האלה הם חשובים כי לאנשים חשוב לא רק כסף אלא גם דברים אחרים.

אני רוצה להבהיר מה התוכנית. אנחנו היום נתחיל בחקיקה. החקיקה תהיה בשני שלבים. נעבור סעיף,

סעיף. מר שאול שנהב, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, מסייע לנו ואף הגיש לנו חוברת קטנה שבה הוא רימ

את כל ההערות שישנן בכל סעיף וסעיף. במידה ואפשר להגיע להסכמה לגבי סעיף זה או אחר - יירשם

שהגענו להסכמה. במידה ואפשר לפשר או ליישר החרים - מה טוב. ולא, אני אכנס ישיבה נוספת, שיהיו

נוכחים בה רק חברי הוועדה ונציגי משרד החינוך והתרבות והגורמים המוסמכים, ואז נכריע בכל מה שיישאר

במחלוקת. מובן שבין ישיבה לישיבה, במידה ונציגים של הגורמים הנוגעים בדבר ירצו להעיר, להפעיל, להציע

- הכל פתוח.

אני רוצה לחזור על מה שהציעו לי כמה חברים, ובעיקר חברי, חבר-הכנסת ראובן חבלי). הוא אמר לי
כבר לפני חודשיים
תביא את הצעות החוק לקריאה ראשונה כפי שהן ואחר-כך ניכנס לפרטים בין קריאה

ראשונה לקריאה שניה ושלישית. זה לא מקובל עלי. ננסה להכניס פה תיקונים, לסגור את חילוקי הדיעות ככל

האפשר.

דבר אחד ברור, ובזה אני מסיים את דברי הפתיחה, אני וחברי נחושים בדעתנו להביא את זה לאישור

ולא לחכות לימים האחרונים של חודש יולי כי מי יודע, יכול להיות שבימים האחרונים של ח1דש יולי נצטרך

לאשר פעימה שניה ושלישית ואולי גם רביעית.
ראובן ריבליו
לא נסתפק בפחות ממדינה פלשתינאית בכל חלקי ארץ ישראל...
גדעון גנני
אם כך זה חוק לעידוד הקולנוע הפלשתינאי.
היו"ר עמנואל זיסמן
אם מה שאמרתי מקובל, אני יכול להמשיך?
יונה יהב
לא מקובל מה שחבר הכנסת ראובן ריבלין אמר, אבל....
היו"ר עמנואל זיסמן
נתחיל בסעיף הראשון, סעיף ההגדרות.
ארבל אסטרחו
אני קוראת מהצעת החוק של חבר הכנסת יונה יהב, סעיף 1.

"1. בחוק זה-

"סרט" - יצירה מורכבת מסדרה של תמונות וקולות או חסרת קולות, מצולמות בכל אמצעי המאפשר

הקרנה חוזרת וניתנים לשכפול, היוצרות תחושה של תנועה בעיני הצופה בהן ומהוות יחידה שלמה בעלת

משמעות מקורית אינדיבידואלית; היצירה עשויה במטרה להקרינה בכל צורה בקולנוע או בטלוויזיה;"
דוד צוקר
שאלה מרכזית שעלתה פה בשני הדיונים הראשונים היא האם אנחנו חצים, או שאיננו חצים, הבחנה

בין קולנוע לבין טלוויזיה. לפי ההגדרה הזאת, תמיכה בסרט עשוייה די מהר - ויכול להיות שחצים את זה אבל

צריך לדעת מה עושים - מהר מאוד עשוייה להפוך לתמיכה בטלוויזיה, בלי שתוכל לבוא ולומר: אנחנו עושים

חוק לטובת הקולנוע, כלומר לא סרט שמוקרן על המסך הקטן אלא סרט שמוקרן על מסך אחר. ההגדרה פה

היא כוללת, היא יכולה לשים לאל את המטרה המקורית של מציע הצעת החוק, אלא אם כן אנחנו מחליטים

באופן מודע לא לעשות הבחנה בין סוגי המדיה הללו. אני רוצה להפנות את תשומת הלב, אם מאשרים את

זה כך יכולים לבוא חלק מהגופים שייזמו את החוק (לא חברי הכנסת) ולומר שיכול להיות שמסכלים פה את

כל הכוונה המקורית של העניין.
רפאל אלול
לא הבנתי, מה זה מפריע? אם אדם עושה סרט לטלוויזיה או לקולנוע, האם זה לא אותו דבר?
דוד צוקר
אני חושב שמחצית זמן הדיון בשני הדיונים הקודמים היה סביב הנושא הזה.
ראובן ריבלין
בקרן לעידוד קולנוע נערך דיון ממצה בן כמה ישיבות, האם סרט טלוויזיה הוא גם סרט קולנוע. לדעת

המומחים כמובן יש הבדל גדול בין שתי צורות הביטוי במדיה. צריך לדעת היום שכאשר מדובר בקולנוע

הישראלי, חב היציחת נעשות על-ידי ובעזרת הטלוויזיה הישראלית, מבחינת הפקה, מבחינת היכולת. הן

מבחינת החובה שלהם על-פי חוק, שהיא לא מקויימת, והן עקב זה שחב היוצרים מתעסקים גם בנושא

הטלוויזיוני בגלל המוגבלות של אפשחת היצירה בקולנוע, המספר המועט של הפיצ'רים הנעשים כל שנה

בגלל שמדינת ישראל לא מסוגלת כמפיקה להפיק יותר מ-6-5 סרטים בשנה.

המומחים כאן צריכים לכוון אותנו. לפעמים אנחנו עלולים להגיע למצב שמבחינה אומנותית או מבחינה

יצירתית נגיע לתוצאה הראויה אך לאחר מכן מבחינת הביצוע אנחנו נימצא עוד פעם בשוקת שבורה. האם

הצלמים, האם הבמאים, האם עתרי הבמאי, האם כל האנשים שקשורים בענף הקולנוע לא מוצאים את

פרנסתם ואת יכולת הביטוי שלהם, כמו גם את הקידום וההתפתחות שלהם, גם בסגנון הטלוויזיוני של

היצירה הקולנועית? לגבי הדברים האלה אתם צריכים לכוון אותנו.

אין ספק שמבחינת ההגדרה יש הבדל בין קולנוע לטלוויזיה. אין הרי סרט קולנוע כסרט טלוויזיה. אבל

מבחינתנו, מבחינת החוק שאנחנו מתכוונים לחוקק ומבחינת המוגבלויות שיש לנו בעניין התקציבי, אתם

צריכים לכוון א1תנו ולומר לנו מה אתם חושבים. אני כמעט בטוח שיהיו גם הבדלי גישה בין גופים שונים.
היו"ר עמנואל זיסמן
יש פה, כפי שאתם חאים, 4 חלופות. במקום שהיועצת המשפטית תקרא אני מבקש מכל גוף להבהיר



את הצעותיו, כפי שהן כתובות פה, וגם להתייחס לדברים שנאמרו עד עכשיו.
רפאל אלול
לפי הדברים של חבר הכנסת ריבלין צריך לתקן את כל ההגדרה.
היו"ר עמנואל זיסמו
אנחנו מנהלים את הדברים בצורה מסודרת. אז מה, לא לתת להם להתבטא עכשיו?
ראובן ריבליו
בוודאי, יושבים פה מספר גופים שיש ויכוח ביניהם.
גדעון גנני
הוויכוח הוא על הכמות, לא על ההגדרות. כתוב בחוק עצמו "קולנוע, לרבות טלוויזיה". השאלה היא כמה

ניתן ל....
יוסי אורו
ההערה שהעיר חבר הכנסת צוקר היא בעיקרון הערה נכונה, אבל היא הערה נכונה באופן כללי. יחד עם

זה, הנושא הזה שנקרא "סרט" יכול להיות מוקרן כמו שהוא גם בקולנוע וגם בטלוויזיה. סרט תעודה הוא

סרט שיכול להיות מוקרן גם בקולנוע וגם בטלוויזיה. ולכן צריך לעשות איזשהי הגדרה כללית. סרט שנעשה

כסרט, למשל סרט תע1דה, אולי יוקרן בקולנוע ואולי לא, ויכול להיות שהוא גם יוקרן בטלוויזיה. לכן יש בהצעת

התיקון שלנו איזשהי הגדרה כללית ובצידה הגדרה מפורטת יותר של "קולנוע" ושל "סרט קולנוע".
דוד צוקר
הגדרת "קולנוע" היא הגדרה של הצד הטכני, השיווקי.
יוסי אורו
אבל בהערות שלנו יש הגדרה של "סרט קולנוע" - "סרט באורך של לא פחות מ-47 דקות, המיועד

להקרנה ראשונה בבתי קולנוע". עשינו איזשהי הגדרה כללית ולצידה גם התייחסות מפורשת לסרט קולנוע.
היו"ר עמנואל זיסמן
מה אתם מציעים?
יוסי אורו
אנחנו מציעים להשאיר את ההגדרה. הוספנו במקום "יצירה מורכבת" - "יצירה עלילתית או תיעודית",

זאת היתה ההצעה שגובשה פה.
חד צוקר
מה זה "יחידה שלמה"? מה זה "משמעות מקורית"? מה זה "אינדיבידואלית"? זה לגמרי לא בחר. זה

מיותר.
יונה יהב
זה מופיע גם בהצעת החוק שלו.
היו"ר עמנואל זיסמן
בדרך הזו אנחנו לא נתקדם. חבר הכנסת צוקר, אני מבקש ממך, אני לא יודע מה היה בוועדת חוקה

חוק ומשפט. המטרה מאחדת את כולנו. אני לחוץ מבחינת הזמן, אני רוצה בעוד 3 שבועות בערך להביא את

זה למליאת הכנסת. אני גם אומר, אני לא אכריע היום בשום פנים ואופן, אני רק רוצה שדברים שנכתבו

יובהרו. הרי יכולתי לעשות את זה בצורה אחרת. יכולתי לבקש מהיועצת המשפטית לקרוא את זה. אני נותן

בכוונה את רשות הדיבור לכל אחד מהגורמים השונים להתבטא בקצרה ולהסביר.

מה לעשות, יכול להיות שצריך לעשות מאמץ בתום הישיבה הזאת במשך 10-7 ימים להפגיש את

הגורמים ולהגיע למשהו מוסכם.
חד צוקר
הם עשו את זה כבר.
היו"ר עמנואל זיסמן
לא עשו. למה אתה אומר לי שעשו?
מר7? רוזנבאום
כן עשינו. היתה פגישה בחסות האקדמיה הישראלית לקולנוע. הדברים נחנו וייצא נייר מוסכם.

לשאלתך, חבר הכנסת חד צוקר, אם זה יכלול גם קולנוע וגם טלוויזיה - זה קולנוע + מה שנקרא

טלוויזיה גבוהה, דרמות וסרטים דוקומנטריים. אנחנו מאמינים שהחוק צריך גם לתמוך בדברים האלה.

יש אנשים בודדים בתוך השוק, כמו חברי, מר גדעון גנני שיושב איתנו, שהוא מסוייג מזה. שייגיש את

הערותיו בא1פ1 אישי, זה זכותו.
היו"ר עמנואל זיסמן
אנחנו נגיע אליו.
חד צוקר
איגוד הבמאים פשוט שלח לי את זה.
מוטי אידלס
סעיף זה מקובל על איגוד הבמאים מפני שהכוונה כניראה להקרנת החומר הזה בטלוויזיה. אין לנו בכלל

התנגחת לדבר מה.
ראובן ריבלין
אני זוכר את זעקתכם כאשר קרן עידוד הקולנוע החליטה ששליש מהתקציב שלה יילך לקואופרוחקציה

טלוויזיונית.
מוטי אידלס
זה דבר אחר.
ראובן ריבליו
ההתנגדות שלכם היתה חריפה ביותר. תיזהרו, זה לא דבר אחר. לפי החוק הזה תבוא כל רשת

טלוויזיה שרוצה להפיק סרט ותבקש לקבל הקצבה לעניין הטלוויזיוני מאותה עוגה שיש לקולנוע הישראלי.
מוטי אידלס
לזה אנחנו מתנגדים.
י(0י א1ח
14 איגודים נוספים חתמו על הנוסח של התיקון הזה. יש שינויים מזעריים של איגוד הבמאים, בסך רגל

זה רק בכמה סעיפים לא עקרוניים מבחינתנו.
ני0ים דייו
הם לא מזעריים כל כך.
יוסי אורו
אם כך, אנו מציעים שבסעיף הזה יהיה כתוב "יצירה עלילתית או תיעודית".

צריו לבדוק, לפי מה שנאמר, מה הוא מיכלול החוק. לא מה עושה הסעיף הזה כרגע אלא מה עושה

מיכלול החוק. אם מיכלול החוק באמת יכול להתפרש כך שגופי טלוויזיה יכולים לפנות ולקחת כסף, אז משהו

עקום בעניין. אבל אם מיכלול החוק לא יכול לומר את זה אז כשנגמור אותו אני חושב שנצא ושכרנו בידינו
גדעון גנני
ההגדרות צריכות להתייחס בעיקר למוצרים, ויותר מאוחר בהמשך החוק צריך לקבוע את חלוקת

העבודה, או איזשהם עקרונות לחלוקת התקציב למוצרים כאלה או אחרים.

ההגדרה הראשונה "סרט" מדברת על "יצירה אודיו-ויזואלית שעשוייה במטרה להקרינה בכל צורה בבתי

קולנוע או בטלוויזיה" - היא עונה לעניין. בהמשך החוק יכול לבוא סעיף - וכאן אולי יש ויכוח על כמות האחוזים

- שייקבע שאיקס כסף מתוך התקציב שמיועד להפקות יילך לסרטים שנועדו לסרטי קולנוע, קח: סרטים

שמיועדים להקרנה ראשונית בבתי קולנוע, ואיקס כסף יכול ללכת ליצירות טלוויזיה, קרי: יצירות שנועה

להקרנה ראשונה בטלוויזיה. זה בכלל לא עניין איכותי, זה עניין מקצועי. הסרט "תמונות מחיי נישואין" של

ברגמן נעשה בשביל הטלוויזיה וזה סרט בכלל לא רע...
ההגדרה השניה, "קולנוע"
"יצירת סרטים, לרבות יצירת תסריטים ... " - אני לא כל-כך מבין את

ההגדרה הזאת. אני מציע לא לכלול אותה כמו שהיא כתובה כרגע כי יש בזה איזשהי הגדרה חדשה למילון.

זה כאילו לוקחים את זה, מכניסים למילון ואומרים: "קולנוע = יצירה, מכירה, ארגון, מימון". יש כאן תיאור של

פעילות ולא תיאור של מוצר.

לגבי העניין של החשש מפנייה של גופי שידור שייבקשו במסגרת החוק הזה מימון להפקות המיועדות

לטלוויזיה, אכן נכון, יש בעיה עם זה.
יונה יהב
הגדרה בחוק היא לא הגדרה מילונית. הגדרה של חוק גם לפעמים יכולה להיות פעולות.
גדעון גנני
אבל במקרה הזה בכל זאת לפני שאתה מתחיל להגדיר משהו אתה רואה קודם כל על מה מדובר.

מדובר במושג ולא על יצירה של איזה הווייה חדשה. לא כל-כך הבנתי את זה. הרי החוק בסופו של דבר

מונה מה הם תפקידי המועצה, בין היתר: ליצור סרטים, לשמר, לאסוף נגטיבים, לשלוח אותם, להביא צופים

וכולי. בסך הכל זה מופיע בפעולות. לא צריך את זה בהגדרה. זה לא נשמע כל-כך סביר.

לגבי החשש מכך שגופי שידור ייהנו מהחוק הזה בעצם, ובעיקר גופי שידור פרטיים, שהרי הם זכו

במכרזים ובין הייתר גם בשל המחוייבות שלהם להשקיע במיכסות מסויימות של הפקות מקוריות, שנקבעו

לא בכסף אלא בשעות - יש אכן בעיה. אני התייחסתי לנושא הזה ולחשש שאתה מביע ממה שיהיה אם כך



ייקבע בחוק הזה ובחקיקה משלימה ברשויות השונות. יש היום מגמה במועצה לשידורי כבלים, וניסיון של

הרשות השניה ליישר בעניין הזה קו, לקבוע שהפקה שמומנה בכספי ציבור, החלק שמומן בכספי הציבור לא

יבוא במניין מחוייבותו של בעל הזיכיון. בצורה מאת מונעים את האפשרות שהחוק הזה, בצורה ישירה או

עקיפה, בעצם יבוא במקום התקציבים שהיום גופי השידור צריכים להשקיע מתקציבם. האם זה בחר? זה

אולי קצת מסובך, אז אני אסביר לכם. זה סעיף שצרך להיכנס.
יוסי אורו
אבל זה מופיע.
גדעו) גנני
זה יפתור את הבעיה. כל השאר זה אכן למועצה שתפעל על-פי קריטריונים, שייקבעו בחוק: כמה מתוך

הכסף הזה יילך להפקות שמיועדות לחשיפה ראשונית במסגרת הסיטואציה של אנשים שיושבים באולם

קולנוע ואוכלים פופ-קורן, וכמה יחשפו לזה לראשונה תוך כדי הכנת סלט בבית שלהם. אין כאן שום סתירה.

המטרה בחוק הזה בסופו של דבר, מטרת-העל, היא ליצור תוספת תקציבית רצינית ביותר לכלל היצירה

האודיו-ויזואלית. לא משנה כרגע אם היצירה מוקרנת לראשונה בקולנוע או בטלוויזיה. אני מציע שיותר

מאוחר, כאשר נגיע לסעיף של חלוקת הכספים וקביעת קריטריונים לחלוקה, אז נדון מה צריך לתת לזה ומה

צריך לתת לזה. אין סתירה בין שני הדברים. כמו שאמרתי קודם, היצירה של ברגמן "תמונות מחיי נישואין"

היא יצירה שנעשתה במקור לטלוויזיה והיא אחת מהיצירות האודיו-ויזואליות החזקות ביותר שנעשו אי פעם,

וזה לא משנה שהיא נוצרה מלכתחילה כיצירה לטלוויזיה.
היו"ר עמנואל זיסמן
יש פה הצעה של איגוד במאי קולנוע וטלוויזיה בישראל.
ניסים דייו
לגבי הגדרה של "סרט" אין לנו הצעה.
היו"ר עמנואל זיסמו
ההגדרה שלכם לא חופפת את ההגדרה של החוק.
מוטי אידלס
אולי יש בידך תיקון ישן. הגשנו ב-25 ליוני הצעה, בעקבות הצעת האקדמיה הישראלית לקולנוע. שלחנו

את ההסתייגויות החדשות והן בעצם מבטלות את מה שהיה ק1דם. אין הסתייגות לסעיף 1.
היו"ר עמנואל זיסמו
אני רואה לנגד עיני נייר. אז או שהרפרנט טעה. אם הוא טעה, נמשוך לו באוזן. אבל נדמה לי שהוא לא

טעה. אם מה שאתם מציעים היה כלול במה שנמצא בסעיף הראשון שדיברנו עליו אז לא הייתי נותן לו רשות

דיבור אבל אני רואה שיש הבדלים. האם אתם אומרים שאין הבדלים? אם כך, אני מודיע בזה שמה שרשום

פה לא קיים יותר. נעבור הלאה.
גדעון גנני
צריך להוסיף רק הגדרה של "סרט מקורי".
היו"ר עמנואל זיסמו
האם עו"ד גוטפריד, יושב-ראש איגוד המוסיקאים, ישנו פה?
הערה
הוא נמצא בחוץ-לארץ כנציג של איגוד המוסיקאים. אני מתנצלת בשמו.
היו"ר עמנואל זיסמן
האם לגבי סעיף 1, שהוא סעיף הגדרות ארוך מאוד, יש למישהו עוד הערות? בבקשה.
ני0ים דייו
ההסתייגות שלנו נובעת מהבלבול שנוצר באופן סמנטי בין "חברת הפקה" לבין המושג "מפיק". "חברת

הפקה" ו"חברת הפקה ישראלית" הם מושגים שאני לא מבין אותם גם משפטית. העניין הזה נשאר עדין

בתוקף והוא מבלבל משום שהמפיק הוא בעצם האדם שעומד מאחורי ההפקה. מדוע להכניס גם את חברת

ההפקה לפני המושג "מפיק"? הבלבול הזה יוצר איזשהי הפרדה, שהופכת בעצם את חברת ההפקה לגורם

שמפיק את הסרט ומטעמה יש גם מפיק, שזה עוד איזשהו גורם נוסף. על זה אנחנו הגשנו את הסתייגותנו.

אני פונה גם ליועצים המשפטיים לדעת האם לדבר הזה יש תוקף.
גדעון גנני
אני מציע להוסיף הגדרה של "סרט טלוויזיה": "סרט המי1עד לשידור ראשוני בטלוויזיה". זה יפתור לנו את

הבעיה עם "קולנוע" ו"סרט קולנוע", אז אנחנו מסודרים.

לגבי "מפיק" אני מציע לקחת את המונח ...
ראובן ריבליו
אם למשל סרט שנעשה כולו בפילם מיועד להקרנה ראשונה בטלוויזיה, האם הוא סרט טלוויזיה?
גדעון גנני
כן, משום שהוא הוזמן על-ידי גוף שידור, הוא מיועד על-פי החוזה לשידור קודם כל בטלוויזיה. אני מציע

לא להיכנס לעניין הזה.
ראובן ריבליו
אז אל תכתוב דבר שהוא לא נכון.
גדעון גנני
אני מציע שיהיה מובן מהחוק הזה שהחוק הזה לא נועד לממן...
ראובן ריבליו
אתה מדבר כאילו אתה נותן לנו הוראות.
גדעון גנני
אני לא נותן הוראות, אני מציע. אני מייצג קרן לעידוד הפקות מקור בכבלים. אני איש מקצוע שעסק

הרבה מאוד בחקיקה של חוקי תקשורת ולכן אני פשוט מרשה לעצמי לתחם את תחמתי הצנועה.

אני מציע שתהיה הגדרה של "מפיק" ולא של "חברת הפקה". שיהיה כתוב ש"מפיק" זה "אדם או תאגיד

המארגנים בפועל את תהליך הפקת הסרט".

יש לי עוד הגדרה של "מפיק ישראלי" - "מפיק שהוא תושב ישראלי - אדם או תאגיד- "המתגורר בה

דרך קבע", ובמקרה של תאגיד - "תאגיד הרשום בישראל ו- 51% מהשליטה וההון בו הם בידי תושב ישראל



המתגורר בה דרך קבע."

אני מציע שתהיה גם עוד הגדרה של "מפיק עצמאי" - "מפיק ישראלי שאינו ..." האם ההגדרה של

"מפיק עצמאי" נכנסה לחוק? זה נועד למנוע מצב שאתה חושש ממנו בין היתר, שגם זכיין תקשורת יוכל

לבוא ולבקש מימון ישירות על-פי החוק הזה. החוק הזה לפי תפיסתי ולפי תפיסת החברים פה נועד לתמוך

במפיקים עצמאיים.
ראובן ריבליו
לא מקובלת עלי הגדרתו לגבי...
היו"ר עמנואל זיסמן
אנחנו עוד לא גמרנו לשמוע. תנו לו להביע את דעתו.
עמי ברקוביץ
יש לנו במשרד המשפטים הרבה מאח- הערות.

יש לי מספר הערות לגבי ההגדרות. קודם כל לגבי הגדרת "סרט" - לא בחר לי מדוע צריך להיות בסעיף

הזה "לטלוויזיה או לקולנוע" כאשר בסעיפים מאוחרים יותר יש את הקביעה של חלוקת היחס בין טלוויזיה

לקולנוע.

דבר שני בהגדרה של "סרט" - האם אין חשש שהתוספת של "עלילתית או תיעודית" תוציא מתוך

הגדרת "סרט" זיאנרים אחרים, שגם להם היה מקום? למשל שידורים ניסיוניים. זה מופיע בהמשך אבל

אנחנו מוציאים את זה מהגדרת סרט.
ניסים דייו
אין זיאנרים אחרים.
יוסי אורו
אתה יכול להגיד שסרטים מסויימים יכולים להיות עלילתיים.
היו"ר עמנואל זיסמו
תקשיבו להערות האלה כי אלה הערות של משרד המשפטים.
עמי ברקוביץ
דבר שני, לגבי "קולנוע" - אני חושב שההגדרה של קולנוע היא מאוד מסורבלת. לא בחרות לי גם

המטחת שאפשר להשיג באמצעותה. אם יש הגדרה כל-כך רחבה ליקולנוע" אז אחרי זה כשמגדירים "סרט

קולנוע" אתה צריך להציב....
יונה יהב
מה אתה מציע?
עמי ברקוביץ
אני לא יודע. או לצמצם את ההגדרה, שבחר שהיא הוצעה על-ידי איגוד הבמאים, או לבטל אותה בכלל.

אני רק אומר שאם מגדירים "קולנוע" ואחרי זה "סרט קולנוע", לכאורה צריך להציב את ההגדרה של "קולנוע"

ב"סרט קולנוע". פה נוצרה איזשהי הגדרה מיותרת. אני מציע לשקול, או לבטל את ההגדרה הקונקרטית...
יונה יהב
אבל מה אתה מציע?
עמי ברקוביץ
אני לא איש מקצוע, אני לא יכול לתת הצעה מוגדרת. אני מעלה את הבעיות שאני רואה. אני חושב

שצריך לשקול או לצמצם או לבטל.
יונה יהב
אני רק אומר שבניסיון המועט שיש לי בוועדה תמיד משרד המשפטים הגיע עם נוסח משלו.
דוד צ1קר
אנחנו נבוא עם עמדה ואחרי זה הוא יציע נו0ח.
עמי ברקוביץ
זה לא חוק של משרד המשפטים.

אני הייתי מציע לשקול לבטל את ההגדרה "קולנוע" ולהגדיר רק "0רט קולנוע". לא בחרה לי המשמעות

של ההגדרה של "קולנוע".
ראובן ריבליו
סרט קולנוע לעומת סרט טלוויזיה. אני מסכים איתו מאה אחוז.
עמי ברקוביץ
אני כבר אתייחס להגדרות נוספות. בהגדרה של "סרט ישראלי" יש ניסיון להפנות לעניין של זכויות יוצרים.

לפי דעתנו הנושא הזה הוא מאוד בעייתי, עלול ליצור בלבול והוא בעצם לא מחוייב לצורך החוק הזה. יש כאן

חילוקי דיעות בעניין זכויות יוצרים. אנחנו חושבים שמאוד לא כדאי להיכנס לנושא הזה בהצעת החוק הזאת.
יונה יהב
אתה אומר את זה בגלל שנכתב "יוצריו הראשונים"?
עמי ברקוביץ
בהצעה המקורית יש הפניה ליוצרי הסרט "על פי פקודת זכויות יוצרים" - שאני מבין שיש איתה בעיה -

"על כל תיקוניה או כל חוק אשר יבוא במקומה, לרבות הבמאי, תסריטאי, המלחין והמפיק". קראתי גם

מהחומר שהועבר על-ידי איגוד הבמאים שיש מחל1קת בנושא הזה. יש הצעת חוק ממשלתית, שמשרד

המשפטים יוזם, בנושא של זכויות יוצרים. אני לא חושב שבמסגרת הצעת החוק הזאת, מכיוון שהמטרה היא

לתמוך בסרט כיחידה, יש מקום לנסות לשמור על זכויות היוצרים, מה שגם עלול לעמוד בניגוד לניסיונות

שלנו.

אני מציע לשקול גם בהגדרה של "במאי" וגם בהגדרה של "מפיק" ללכת בעקבות הגדרות קיימות. יש

בחוק הבזק הגדרה של "הפקה מקומית".
יונה יהב
לא הבנתי את הראציו. מה הבעיה אם אתה מסתמך בהגדרה שלך על פקודת זכויות היוצרים? אתה

לא גורע שום דבר.
עמי ברקוביץ
קודם כל, יש חילוקי דיעות ביחס למה שקובעת פקודת זכויות היוצרים.
גדעון גנני
במאים לא נכללים בפקודת זכויות היוצרים.
עמי בר7ו)ביץ
אני הושב שהמטרה של חוק זכ1יות יוצרים, עם ההגדרות שלו, היא בעצם מטרה אחרת מהמטרה שלנו

בהצעת החוק הזאת. אנחנו מסתכלים על הסרט כיחידה ואין לנו מטרה לחלק את הזכויות בין יוצרי הסרט.
ראובן ריבליו
מר ברקוביץ, הייתי מבקש ממך לישיבה הבאה, אם זה אפשר, לעש1ת חקר של חוקים אחרים, כמו

החוקים הנהוגים בנושא זה באוסטרליה ובהולנד.
חד צוקי
בחוק הבזק יש הגדרות שנעשו לפני 3 שנים.
יונה יהב
כדאי לאמץ אותן.
ראובן ריבליו
לא בטוח שחוק הבזק ע1לה בקנה אחד עם חוק הקולנוע.
היו"ר עמנואל זיסמן
חבר הכנסת ריבלין, אל תבקש את זה לישיבה הבאה. אל תחזרו על דברים לא נכונים. אני רוצה, אחרי

שנשמע את המוזמנים, להכרת שבסעיף 1 יש חילוקי דיעות. אני מציע לעשות מאמץ לגשר על פניהם. אם אי

אפשר לגשר על פניהם אז בישיבה הבאה תהיה הכרעה. משרד המשפטים, שהוא לא גורם אינטרסנטי,

יהיה שותף בישיבה.
עמי ברקוביץ
בשלב זה אנחנו מעלים את הדברים ברמה של הצעה.
היו"ר עמנואל זיסמו
אם משרד המשפטים יכול לסייע לנו במציאת ההגדרה הנכונה בחוק, מה טוב. אני לא מצטרף ללחץ

שהפעלתם על משרד המשפטים אבל אני מבקש, אם תוכלו, שתסייעו לנו.
יונה יהב
האם אתם תומכים בהגדרת "סרט"?
עמי ברקוביץ
גם בהגדרת "סרט" עדיין יש דברים שלא מקובלים עלינו.
יונה יהב
אבל אתה בעד להגדיר "סרט" בשינויים המחוייבים?
עמי ברקוביץ
כן-
יונה יהב
אתה בעד הגדרת "קולנוע"?
עמי ברקוביץ
אני מציע להוריד את הגדרת "קולנוע".
יונה יהב
"תקציב ה0רט"?
עמי ברקוביץ
נראה לי שלא צריך את ההגדרה של "תקציב הסרט".
יונה יהב
"חברת הפקה"? אתה הולך לפי הרעיון שלהם?
עמי ברקוביץ
אני בכלל לא הייתי מגדיר "חברת הפקה". אני לא בטוח שבכלל יש צורך להגדיר "מפיק".
דוד צוקר
בחוק הבזק עשינו את זה.
יונה יהב
אני מבין שאתה גם בעד להוריד את ההגדרה של "חברת הפקה ישראלית".

"מפיק"?
מוטי אידל0
'ש הסתייגות לעניין של "מפיק ישראלי".
עמי ברקוביץ
לא ברור לי למה צריך להגדיר "מפיק".
יונה יהב
"יוצרי הסרט"? אתה בעד להסמיך את זה על חוק הבזק וחוקים קיימים אחרים?
עמי ברקוביץ
כיוון שרוב חילוקי הדיעות נוגעים לשאלה מה הוא סרט ישראלי, אני מציע בנושא הזה שנסתכל על

ההגדרות הקיימות בחוק הבזק או בחוק הרשות השניה לרדיו ולטלוויזיה ונעתיק את ההגדרות משם.
יונה יהב
"הפצת סרט"?
עמי ברקוביץ
ההגדרה הזאת לא ברורה לי.
יונה יהב
"שכפול סרט"?
עמי ברקוביץ
גם זה לא ברור.
יונה יהב
"הפצת סרט לקהל"?

עמי ברקוביץ;

זה גם לא ברור.
יונה יהב
"שידור טלוויזיה"?
עמי ברקביץ
לא ברור לי לשם מה זה נחוץ.
יונה יהב
"בית קולנוע"?
עמי ברקוביץ
אני לא בטוח שצריך את זה. אם אתה מגדיר "סרט קולנוע" כ"סרט המיועד לשידור בבית-קולנוע" אז זה

מיותר.
יונה יהב
"סרט ישראלי"?
עמי ברקוביץ
את ההגדרה של "סרט ישראלי" צריך. לדעתי צריך להעתיק את ההגדרה של "סרט ישראלי" מחוק

הבזק או מחוק הרשות השניה לרדיו ולטלוויזיה.
יונה יהב
"קופרודוקציה בינלאומית"?
עמי ברקוביץ
אני לא בטוח שצריך להגדיר את זה. גם לא הבנתי, ובהגדרה זה מתכר, מה זה הסכמי הקופרודוקציה

הרשמיים.
יו0י אורו
יש הסכמי קולנוע בינלאומיים.
יונה יהב
"גוף קולנועי נתמך"?
עמי ברקוביץ
ההגדרה של "גוף קולנועי נתמך" בעצם מפנה לשלב מאוחר יותר בהצעה. אני לא תומך בזה. ההגדרה

הזאת נראית לי בעייתית בגלל המבנה...
יונה יהב
ומה לגבי ההגדרה של "השר"?
עמי ברקוביץ
את זה צריך.
יונה יהב
עכשיו הבנתי מה צריך ומה לא צריך לפי שיקול דעתכם.
עמי ברקוביץ
אפשר יהיה לדון מה בהמשך.
יוסי אורו
אני מתייחס לסעיף 1. עד כה התייהסתי רק להגדרת "סרט" ויש לנו עוד כמה הערות. אני רוצה לרגע

לנסות לנמק. הנושא הזה של קולנוע הוא קורפוס הרבה יותר רחב. זה קורפוס שכולל גם את השימור שלו,

כולל גם פסטיבלי סרטים, כולל גם חינוך וכולי. אנחנו מתייחסים לכל המרחב הזה.
עמי ברקוביץ
את זה תכניס במטרות.
יוסי אות
אני לא יכול לתת לאנשים לקיים מטרות של משהו שלא כלול במהות העניין. הוספנו פה בהגדרה של

"קולנוע" - "לרבות יצירת תסריטים ומרכיבים אחרים של הסרט".

ניסינו להגדיר מה זה "סרט קולנוע". היתה איזשהי בעיה של אורך. הגענו לאיזשהו מודוס ויוונדי של "74

דקות שמיועד להקרנה ראשונה בבתי קולנוע".
יונה יהב
מה קורה אם זה סרט קצר יותר?
יוסי אורן
אז זה לא סרט קולנוע. יש איזשהו נוהל בתוך הענף בעולם, מה מוגדר כסרט ומה לא מוגדר כך.

העניין של "חברת הפקה" " יש פה חילוקי דיעות על דברים שלדעתי הם לא משמעותיים.
יונה יהב
אתה לא התייחסת לזה שנציג משת- המשפטים חצה לצמצם את סעיף ההגדחת למינימום. תתייחס

לזה. זה עניין של קונספציה.
יוסי אוח
אני לא יודע בדיוק מה הוא חצה לצמצם ומה הוא חצה לשנות.
מיכה ינון
כשיהיו פחות הגדחת יהיו גם פחות מחלוקות. על כל דבר אפשר לקיים פה דיון ארוך מאוד.
עמי ברקוביץ
אתה לא צריך להזכיר פה את העניין של זכויות היוצרים.
היו"ר עמנואל זיסמן
אתה לא חייב מייד לתת לנו תשובה. יש זמן. היום לא מצביעים.
יוסי אורן
העיקרון המרכזי של "יוצרי הסרט הראשונים" לא היה נושא של זכויות יוצרים אלא איזשהו ניסיון לכפות

מה הוא סרט ישראלי.

רצינו להגדיר "סרט ישראלי" כדי שיהיה איזשהו כורח שהוא ייעשה על-ידי חברת הפקה ישראלית. 2/3

מיוצריו הראשונים, 2/3 מהצ1ות האומנותי, לרבות שחקנים, ו-2/3 מהצוות הטכני הם אזרחי מדינת ישראל.

לצורך העניין הזה יצרנו איזשהי הגדרה של מה זה "יוצרי הסרט הראשונים". אם אפשר לעקוף את זה, אז

עדיף לעקוף את זה.

בעניין של הסכמי "קופרודוקציה בינלאומית" הוספנו ש"הצוות הישראלי יהיה בהתאם לחלק היחסי של

חברת ההפקה הישראלית". כלומר, אם החלק היחסי שלה הוא 10%, גם הצוות הישראלי 'היה 10%.
עמי ברקוביץ
אני לא בטוח שיש לזה בהכרח מק1ם בחוק.
ראובן ריבליו
צריך לחשוב, בשביל מה החוק הזה? מה המטרה של החוק הזה? אחר-כך תתחילו את ההגדחת.

אתם עושים לעצמכם פה דבר איום ונורא, אתם כל פעם מברברים וכך אתם לא תגיעו לשום מקום. למה

אנחנו עושים את חוק הקולנוע? חוק הקולנוע בא כי לא יודעים מי נותן תקציב, למה ולמי. אנחנו חצים שהחוק

הזה יגחם לכך שלקולנוע הישראלי יהיה תקציב. איך יחלקו את התקציב? החוק הזה צריך ולהגדיר את זה.

אנחנו צריכים לרובין את זה כך, להתחיל לצאת מהמטרה. פה מתחילים מכל מיני דברים אחרים ולא מבינים



לאן נגיע בסוף ומי יקבל בכלל, אם בכלל. לכן אני מציע להתרכז בעניינים האלה, לקבל עמדות מגובשות של

צד כזה מול הצד השני, אם יש עמחת כאלה, ואולי לנסות להגיע להסכמה.
יוסי אורן
ההערה האחרונה היא לגבי מה שנקרא פה "גוף קולנועי נתמך". אנחנו קצת שינינו את ההגדרה.

ביקשנו שיהיה מצויין שזה "עמותה ציבורית שלא למטרת רווח, אשר הוקמה במטרה לקדם לפחות אחד

מהנושאים אשר המועצה אמורה לתקצב". זה לא כל-כך ברור בנוסח הקיים. בהגדרות בהצעת החוק כתוב

"גוף קולנועי נתמך".
ראובן ריבליו
כל מפיק קולנוע בישראל הוא גוף קולנועי נתמך.
יוסי אורו
אנחנו הנחנו שהמועצה לכשתקום תוכל להעניק כספים רק לגופים ציבוריים. רק הגופים הציבוריים

האלה, כמו הקרן לעידוד קולנוע ישראלי או קרנות אחרות, יוכלו להעניק את זה ליוצרים עצמאיים באופן ישיר,

לא על-פי שיקול דעתם הבלעדי אלא על-פי עקרונות שייקבעו. זה מופיע בסיפא. כרגע הגדרנו מהו "גוף

קולנועי נתמך" והרחבנו אותו לנושא הציבורי.
ישראל רינגל
אני רוצה לחזק את דבריו של חבר הכנסת ריבלין. יש לי הרגשה שרוצים להיות יעילים ולקצר ולהעלות

איזשהו חוק שאחר-כך נשב וניבכה עליו לדורות. אנחנו היום בוכים מכיוון שאין חוק לתעשיה שלנו. כשמשרד
המשפטים אומר
או להסתמך על חוק הבזק או לבטל הגדרה של קופרודוקציה, אז נדלק לי אור אדום.
גדעון גנני
לא צריך לכתוב קופרודוקציה בכלל.
היו"ר עמנואל זיסמן
מר גנני, אתה לא יכול לשנות את זה שנדלק לו אור אדום.
ישראל רינגל
גם המועצה שתקום בעקבות החוק צריכה לקבל כלים כדי לעבוד. פה היא יכולה להיכנס לתוהו ובוהו

מה שלא נצא ממנו. לא צריך להסתמך רק על חוק הבזק משום שחוק הבזק לא מגדיר נכון את חוק הקולנוע

כתעשייה. ישנם הסכמים בינלאומיים של מדינות נאורות, מדינות בסדר גודל כמו מדינת ישראל. פשוט צריך

לשבת וללמוד אותם. יש לנו את החומר, נוכל להעביר לכם אותו אם תבקשו מאיתנו. נלמד מה זה הקולנוע

בעולם ומה זה קופרודוקציה. למעשה הח1ק הזה הולך להוביל את המהלך הזה.

הקולנוע התקרב לטלוויזיה והגבולות מטשטשים, זה חלק מדבר שק1רה בכל העולם. אבל בעיקר פה

מדובר על הקולנוע ועל סרטים.
ניסים דייו
אני חוזר בי מההצעה שלנו בעקבות מה שנאמר כאן. אני עומד מאחורי כל משפט שאמר חבר הכנסת

ריבלין.
מר7ו רוזנבאום
אני חושב שאולי לפני הדיונים הקולנועיים האלה על הצעת החוק, שמשתתפים בהם כל-כך הרבה

אנשים וכל אחד מביע את דעתו, לפי דעתי משרד המשפטים היה צריך להגיש איזשהו נייר נגדי ואם לא,



לפחות לשבת איתנו ולהכין הצעה משותפת.
ראובן ריבליו
הם לא יועצים לענף הקולנוע ובצד התוכני הם לא מומחים.
מרק רוזנבאום
יכול להיות שצריך ליזום מפגש בין יועצים משפטיים שלנו, והקרנות של האיגודים, לבין משרד המשפטים,

לקבל את הערותיהם. אנחנו לא מומחים לכתיבת חוקים, ברור שמשרד המשפטים יודע בזה יותר. חבל שזה

לא נעשה במשותף.
היו"ר עמנואל זיסמן
בשביל זה יש ועדה. אני קובע שהדיון לגבי 0עיף 1 הסתיים. שמענו אתכם. צריך לעשות מאמץ

בשבועות הקרובים להגיע למשהו מוסכם. יכול להיות שאת הישיבה הבאה נפצל לשני חלקים. בשלב

הראשון נביא הצעות מוסכמות ככל האפשר ונחליט דברים עיקריים, ואחרי זה אני אבקש מכל הנוגעים בדבר

לצאת ואנחנו נכריע כוועדה, יחד עם נציגי משרדי הממשלה שהם חלק בלתי נפרד מהוועדה לצורך הדיון,

כמו ראש מינהל התרבות מר מיכה ינון, כמו גברת דורית מורג, היועצת המשפטית של משרד החינוך

והתרבות וכיוצא באלה. אני מאוד רוצה לדבוק במטרה, והמטרה היא לקדם את החוק.
דוד צוקר
אני לא בשלב של הדיון התיאורטי. מאחר והעמדה של משרד המשפטים מאוד מקובלת עלי, לגבי ריבוי

ההגדרות, שהן פשוט מיותרות, כולל ההגדרה של "סרט" שצריכה להיות הרבה יותר מכווצת, אני מציע -

בעקבות הדברים של חברי הכנסת ראובן ריבלין ודברים שנאמרו בפעמים קודמות - אני מציע אחרי סעיף

ההגדרות, לפי דעתי זה יפתור לנו בהמשך הרבה מאוד בעיות, שיהיה סעיף מטרה אחד.

אני רוצה שיהיה סעיף מטרה שייגדיר את שתי המטרות של החוק: 1) עידוד- הצד התרבותי: 2) עידוד

של ההפקה הישראלית. זה ההבחנה בין הצד התעשייתי לצד התוכני. זה יכוון אותנו הרבה מאח- בהמשך.

זה בוודאי יעזור גם לפרשנות של החוק. יש כאלה במשרד המשפטים שלא אוהבים את זה, יש כאלה שכן

אוהבים, אבל אני חושב שסעיף מטרה מסדר מאוד את העבודה.

אני רוצה להרגיע את החוששים. נטילת ההגדרות מחוק הבזק לא נוטה לסבך משהו אלא באה כדי

ליצ1ר אחיחת בחקיקה. אני מציע שלא תפחדו מזה. אני חושב שההגדרות בחוק הבזק בכל מה שקשור

להפקה המקורית הישראלית נעשו באופן מאוד מדוייק ויש פה מפיקים שמאוד נהנים מההגדרות האלה.

אני מציע ליצור פה את ההבחנה - למתת הטשטוש שקורה במציאות - בין הקולםע לבין הטלוויזיה. אני

רוצה להזכיר לכם, סרטי טלוויזיה קיבלו עידוד בשלושת החוקים באופן משמע1תי. בחוק הערוץ הראשון ובחוק

הערוץ השני יש עידוד משמעותי לעניין. מוכרחים במקביל, או בנוסף, למרות הטשטוש שקיים, ואולי בגלל

הטשטוש שקיים, לדעת שהחוק הזה עוסק בסרטים שהייעד הראשוני שלהם ה1א הקולנ1ע.
ראובן ריבליו
למשל החוק הזה שאתה מדבר עליו מגדיר את החובה של הטלוויזיה לעודד את הקולנוע ב-3 או 4

סרטים בשנה. אני לא מדבר על הוראה או על הנחיה אלא על ההיגיון מאחורי החוק. חוק הכבלים מבחין בין

קולנוע לבין...
חד צוקר
לא, אתה מדבר על חוק הערוץ הראשון. בחוק הערוץ השני העידוד הוא להפקה המקורית בטלוויזיה. זה

מקור כספי משמעותי שעשה דברים מאוד טובים לתעשיה. מה שמוצע פה זה לא על חשבון מה שכבר

הוקצה אלא בנ1סף, לקבוע כסף שמס1מן לתעשיה הזאת. נכון שבשלב השני זה גם יוקרן בטלוויזיה אבל

אנחנו רוצים לעודד פה תת-ענף בתוך הענף הזה שעושה תמונות. לכן אני מציע ליצור את ההבחנה הזאת כי

זה חוק עידוד הקולנוע, גם אם אחר-כך זה יוקרן גם בטלוויזיה.
שלמה יצחקי
תקציבי הקולנוע זה לא רק קרנות. אם מתהילים להגדיר אז צריך להגדיר גם מה זה "פסטיבל

הסרטים", מה זה "ארכיון הסרטים", מה זה "בית-ספר לקולנוע", אין לזה סוף.
מוטי אידלס
מר יוסי אורן דיבר על זה. הוא הציע שזה יכלול כל דבר שסביב הקולנוע.
דוד צוקר
משרד המשפטים הציע לרדת מכל ההגדרות, וזה פותר את העניין.
שלמה יצחקי
הערה שניה, אני מחזיר אתכם לדי1ן הקודם. יכול להיות שאני מקדים את אנשי משרד המשפטים. הדיון

הזה הוא אחר אם אנחנו מדברים על תאגיד שייקום וייעשה את זה או אם אנחנו מדברים על דבר שנשאר

במסגרת ממשלתית, שלידה מקימים מועצה ציבורית. ברגע שמחליטים שזה לא תאגיד אז הדיון משתנה.

אם מהליטים שזה תאגיד, שהתאגיד עומד מול המוסדות שאמורים לקבל את הכסף, אז הדיון הוא אחר.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מודה לך. אתה עזרת לי עכשיו לעבור לסעיף 2. אני בדקתי את זה עוד פעם ואני רואה שאין שום

התנגדות לסעיף 2. סעיף 2 הוא סעיף מאוד ברור: "מוקמת בזה מועצה לעידוד ותקצוב הקולנוע הישראלי

שחבריה יתמנו על ידי הממשלה (להלן - "המועצה")." לא כתוב מי אחראי בממשלה אבל כשב "ממשלה".

אף אחד עד לרגע זה לא התנגד לסעיף 2 ולכן אני מאשר אותו פה אחד.
טנה שפניץ
אני רוצה לבקש מהוועדה לשתף איתנו פעולה בניסיון שאנחנו עושים להגיע לאיזשהו הסדר, איזה חוקים

ומבנים צריכים להיות במגזר הציבורי. לצורך זה אנחנו משקיעים הרבה מאוד מאמצים. יש לנו מספר

תאגידים ציבוריים עם פרופסורים מהמשק, לאו דווקא מהאוניברסיטה, שמבררים מה הם הקריטריונים, מתי

מקימים גוף עצמאי. הקמנו גם ועדה פנים-ממשלתית כדי לראות את המבנה הפנים-ממשלתי המתאים.

פה יש לנו מועצה לקולנוע. אני לא רוצה להלאות את הוועדה לגבי הקריטריונים, מתי בדיוק מקימים

תאגיד עצמאי, שהוא אישיות עצמאית. אני עכשיו עוד מבחינה בין גוף פנים ממשלתי ובין גוף שיש לו אישיות

משפטית משל עצמו. המועצה הכינה קריטריונים מתי מקימים גופים כאלה. אני לא חצה פה להיכנס לזה,

לא לעניין של גופים שלטוניים, שצריך נציגי ציבור, וכן הלאה. אני רק חצה לומר שיש לנו בערך 50תאגידים

ציבוריים היום ועם לא מעט מהם יש לנו הרבה בעיות. אנחנו מדברים למעשה מתוך ניסיון.

זה אולי יישמע מוזר אבל התאגיד הציבורי, שהוא אישיות בפני עצמו, הוא מסוכן מבחינה זו שיש לנו גוף

שאנחנו שולחים אותו לאוויר העולם 1אנחנו במידה רבה מאבדים את השליטה עליו. נראה לנו בהרבה

מיקרים שזה שיא העצמאות. אבל, ואני אומרת את הדברים בזהירות, חברי המועצה מתמנים על-ידי מי

שהם מתמנים, על-ידי הממשלה או על-ידי שר, ולא תמיד חוסר התלות שלהם הוא יותר גדול במינויים האלה

מאשר כשהם נמצאים בתוך הממשלה.
היו"ר עמנואל זיסמו
אולי נעביר לבג"ץ, שבג"ץ ימנה את המועצות.
טנה שפניץ
לא. אני תיכף אגיע גם לדבר החיובי, ואני לא בטוחה שזה דו1קא בג"ץ.

הגופים האלה מתמנים. מהניסיון אנחנו חאים שקל מאוד למנות אנשים לשם אבל יותר קשה לראות



שהם באמת משתתפים בדיונים ומלווים אותם באופן שוסף. לפעמים החלטות חשובות מתקבלות בפורום

לא גדול, כאשר דווקא מי שיותר מעוניין מגיע לישיבות האלה. ניגוד העניינים של חברי המועצות הוא בדרך

כלל מאוד מיידי. בעוד שיכול להיות ניגוד עניינים באופן כללי אצל אנשים הרי כאן אנחנו אפילו לא יודעים על

כך בדרך כלל. צריך לקחת בחשבון שבמועצות האלה אי אפשר לפצות את האנשים על הזמן תה גם

משתקף אחר-כך בפעילות שלהם.

יש לנו בעיה לגבי הגופים הללו, מה בדיוק רמת האחריות שלהם? הם לא חברה ממשלתית, הם לא

עובדי מדינה. העניין של אחריות חברי המועצה הוא לא ברור ולא גמרנו לברר אותו.
דוד צוקר
אם יורשה לי הערה, את בעצם אומרת שאת פוסלת את כל שיטת התאגידים על-פי דין. יש עשרות

כאלה. חצי מהמשק וחיי התרבות של ישראל מתנהלים על-ידי תאגידים על-פי דין, מרשות השידור ועד ...

אני אתן לך דוגמאות של עשחת גופים, ואת פוסלת את ההיגיון של הקיום שלהם.
טנה שפניץ
לא, אני לא פוסלת. אמרתי שיש מקרים שזה מתאים. אני לא רוצה לתת פה הרצאה של שעה מתי

מקימים את הגופים האלה. אני רק מזהירה ואומרת לכם שבמקום שלא חייבים אז עדיף לא להקים תאגיד.

אלה גופים שמנגנוני הבקרה שלהם מאוד חלשים. אין לנו בהם מניות, אין לנו נושים, ההשפעה של

החשב כללי ושל היועץ המשפטי לממשלה, שהם גופי בקרה מסויימים, היא השפעה חלשה מאוד, אם

בכלל. גם כשאנחנו רואים דברים שהם לא בהכרח עולים בקנה אחד עם מה שאנחנו חושבים שצרך להיות,

לא קל לנו להתערב אם זה לא דבר פלילי.
יונה יהב
מה אתם מציעים?
טנה שפניץ
תיכף אני אומר. אין לנו את כל מנגנוני הבקרה. לכן במקום שלא חייבים עחף לא לשלוח את הגופים

האלה לאוויר.

אני רוצה לומר בסוגריים, אנחנו מדברים על ענף הקולנוע, וכבודו במקומו מונח, אבל במשרד החינוך

והתרבות יש לפחות במעמד דומה הרבה מאוד נושאים, כמו מחול, מוסיקה או אופרה ואני לא בטוחה שזה

טוב שלכל אחד מהם אנחנו נקים תאגיד ציבורי. התאגידים הציבוריים הם גופים קצת יקרים.
דוד צוקר
האם הממשלה התנגדה להפוך את המועצה לתרבות ולאומנות לתאגיד?
טנה שפניץ
הממשלה התנגדה.
יונה יהב
אבל זה לא יעזור לה.
טנה שפניץ
יכול להיות. אנחנו גם לא עושים מלחמות.
יונה יהב
למה לא התנגדתם להקמת רשות הספורט?
דורית מורג
רשות הספורט היא לא תאגיד עצמאי, היא יחידה במשרד החינוך, התרבות והספורט.
טנה שפניץ
הרשות להגבלים עסקיים זה לא תאגיד, רשות החברות הממשלתי1ת הם לא תאגיד, כל הגופים האלה

הם גופים פנים ממשלתיים. יש להם מעמד בחוק. הדברים העקרוניים נקבעו בחוק. בדרך כלל זה גם לא רק

לחלוקת כספים אלא אלה גופים שצריכים להפעיל סמכויות על פרטים, על צדדים שלישיים, צריכים להיכנס

לרשות הפרט, ואז אין לך ברירה אלא לחוקק. כדי שרשות החברות הממשלתיות תוכל להיכנס לחברה

ממשלתית אני חייבת לתת לה סמכויות בהוק, אין לי ברירה. אבל אם לב העניין פה הוא שיש לנו גוף - אולי

צריכה להיות מועצה - גוף שיש לו מטרות: לכל זה אין לנו התנגדות.
יונה יהב
המועצה בגירסה שלך יכולה לקבל תרומות למשל?
טנה שפניץ
היא תקבל את התרומות כפי שמקבלים במשרדי הממשלה.
יונה יהב
זה יילך למשרד החינוך, התרבות והספורט. אם אני רוצה להעביר עיזבון לטובת הקולנוע...
שלמה יצחקי
יש אפשרות. אפשר לפתוח תקנת הכנסות ש... את תקנת ההוצאות, אין שום בעיה.
דורית מורג
או הכנסה מיועדת. היום הקרנות הקיימות יכולות לקבל תרומות. מי מונע מהן לקבל תרומות?
יונה יהב
אני מדבר על המועצה שתקום.
יוסי אורו
אם זאת עמותה עצמאית שעומדת בפני עצמה. את זה אני מבין. אבל....
היו"ר עמנואל זיסמן
קיבלנו הסבר על המדיניות של משרד המשפטים, שמסתכל על הדברים מזווית אחרת. לכן נתתי גם

להבהיר. מה שגברת שפניץ אומרת עכשיו זה משהו הדש, זה לא מדיניות מסורתית של משרד המשפטים.
טנה שפניץ
זו העמדה של הממשלה. מזה 4-3 שנים שאנחנו מנסים לעשות סדר.
היו"ר עמנואל זיסמן
בסדר, אנחנו קיימים 50 שנה ועכשיו חל שינוי והבהרת מה אתם מתכוונים לעשות בכלל, שאתם מנסים

לעשות סדר. אני שומע אותך, אבל עד לרגע זה לא שמעתי מה העמדה שלכם לגבי הצעת החוק. באופן

קונקרטי אני עדיין לא יורע מה העמדה.
טנה שפניץ
קודם כל, זה נכון לגבי התפיסה שלנו בכלל, אבל למשל ברשות להגבלים עסקיים, ברשות למלחמה

בתאונות הדרכים, בכל המקומות האלה אנחנו הצלחנו לשכנע את חברי הכנסת, שהיתה להם עמדה

מסויימת, ללכת איתנו וללמוד מהניסיון של 46 שנים + 4 השנים האחרונות שבהן אנחנו מנסים להכניס יותר

סדר והיגיון בדברים.
היו"ר עמנואל זיסמן
אם את יכולה לשכנע גם אותנ1, גם אנחם נשתכנע. אבל רציתי לשאול אותך במקרה הקונקרטי הזה,

למשל חוקקתי את חוק הזיכרון לרבין ז"ל והוקמה מועצה. לא שמעתי שהממשלה התנגדה למועצה הזאת.
טנה שפניץ
אנחנו התנגדנו לחוק, כתאגיד ציבורי בודאי שהתנגדנו.
היו"ר עמנואל זיסמו
עם כל הכבוד, משת- המשפטים הוא משת- מאוד מאוד חשוב, אני יכול רק לדבר בזכותו של המשרד

הזה, אבל הממשלה, במקרה זה משרד ראש הממשלה תמך בחוק והוקמה מועצה, לחגמא. חוקקנו את

חוק בגין ז"ל. בשנה האחרונה, בכנסת הנוכחית, בוועדה הזאת חוקקנו שורה של חוקים שהקימו מועצות.
טנה שפניץ
אני לא רוצה לחזור על הדיון לגבי חוק הזיכרון לרבין ז"ל, לבגין ז"ל וכולי. אני חושבת שזה במישור אחר.
היו"ר עמנואל זיסמו
זאת אומרת, יש כניראה פרצות גם במדיניות הזאת שאת חצה לעגן.
טנה שפניץ
אצלנו אין פרצות אבל אנחנו מקבלים שיש אולי מיקרים מאוד מאוד חריגים, כפי שהצגת.
היו"ר עמנואל זיסמו
במקרה הזה מה אתם מציעים?
טנה שפניץ
עקרונית אנחנו חושבים שלא צריך חקיקה. בשביל לומר שיהיה סעיף תקציבי כדי שייעבירו לקולנוע

כספים 1שייקבלו את זה מאיזשהי מועצה וכולי, עקרונית בשביל זה אין צורך בחוק.

אנחנו חושבים שאם בכלל צריך חקיקה, אם בכל זאת רוצים לתת עיגון חקיקתי לענף הקולנוע ואולי גם

הפניה תקציבית כזאת או אחרת, אפשר להשאיר את זה במסגרות ממשלתיות. שתהיה מועצה מייעצת ולא

שייישב איזשהו גוף של נציגי ציבור, שעם כל הכבוד להם...
דוד צוקר
ועדה מייעצת זה משאל העם.
היו"ר עמנואל זיסמן
איו את חצה לתקן את הסעיף כפי שהוא מופיע פה?
טנה שפניץ
משרד החינוך, התרבות והספורט הכין הצעה חלופית למקרה שלא תתקבל דעתנו ונהיה חייבים. אני

מבהירה, לדעתנו אין צורך בחקיקה.
היו"ר עמנואל זי0מו
עו"ד טנה שפניץ, אני מעיר לך בסובלנות גדולה בגלל המסורת של היחסים שלנו במשך 40 שנה. את

חוזרת על האמירה שלך ואני מודיע לך שאנחנו נחושים בדעתנו לחוקק את החוק. אמרתי היום מספר

פעמים שאני רוצה להעביר את זה בקריאה ראשונה. אני לא יכול להמר, ואני לא מהמר, אבל יש לי יסוד איתן

להאמין שזה יעבור בקריאה ראשונה. ואת חוזרת על זה שאתם מתנגדים.

אני אומר לך עכשיו, יש סעיף מה - מה את אומרת עליו?
טנה שפניץ
אני אומרת שניקח את שלושת הסעיפים ונעגן בחוק, אם רוצים, את ההרכב של המועצה, את המטרות

של המועצה. היא תהיה מועצה מייעצת שתביע את דעתה. האחריות לחלוקת כספים לא תהיה בידי גוף של

אנשים מע1ניינים בצורה זו או אחרת אלא היא תתקבל בדרכים מס1דרות.
יונה יהב
יש לי הערה קטנה לגברת טנה שפיץ, הערה קונצפטואלית. כניראה שמשרד החינוך התרבות והספורט

ומשרד המשפטים לא קלטו את המהות של החוק הזה. החוק הזה בא לא רק להסדיר את ענף הקולנוע

אלא גם לקבוע פעם אחת את עצמאותו. אם אני אקבל את הגירסה שלך, אני אעקר לחלוטין את הרעיון

הבסיסי הזה כי אני אשאיר את הענף הזה באותן טלטלות כפי שאנחנו חווים אותן ב-3-2 השנים האחרונות.
הערה
החוק הזה בא להגן על הקולנוע מפני הממשלה.
מיכה ינון
אני חצה להשלים את מה שגברת טנה שפניץ אמרה. כמנהל מינהל התרבות במשרד החינוך, התרבות

והספורט אני מודע לזה שהקולנוע ספג כל מיני קיצוצים ובעיות ולכן הרצון של המחוקק להדגיש הדגשה

מיוחדת את נושא הקולנוע בתרבות הישראלית מקובל עלינ1. לכן יש מקום לחקיקה, למרות שזה סותר את

המדיניות שנוקט משרד המשפטים בשנים האחחנות.
היו"ר עמנואל זיסמן
גם זה ממשלה.
מיכה ינון
אבל לא צריך לעבור מקיצוניות לקיצוניות, בין כלום לבין תאגיד שמסתובב באוויר. יש לזה הרבה בעיות,

כפי שמשרד המשפטים מציין אותן.



אני רוצה להביא לכם דוגמא מדבר שהוא חי 1קיים כבר שנים ואני מלווה את פעולתו בחודשים האחרונים

וחושב שהוא בהחלט מתאים לעניין. יש מועצה על-פי חוק שנקראת "מועצת המתיאונים" בראשות שופט

בדימו0 של בית-המשפט העליון, השופט דב לוין. גם גברת דורית מורג וגם אני כבר כמה שנים מלווים את

הפעולה שלה. יש לה תקציב שאושר על-ידי הכנסת. התקציב מחולק על-ידי ועדת כספים של המועצה

הזאת, שהיא לא מורכבת מפקידי משרד החינוך התרבות והספורט אלא מאנשי ציבור, ביניהם על-פי חוק:

מנהלי מוזיאונים, אנשי ציבור, הרכב די מעניין ודי מכובד של המועצה, כולל חתני פרס ישראל וכולל אנשים

רציניים מאוד וסימפטיים. הם עוסקים בנושא בהתלהבות ובאר1בה, ואני עוקב אחרי זה.

משרד החינוך, התרבות והספורט הוא בסך הכל מחלקת הביצוע של המועצה הזאת, שמקבלת

החלטות, כולל החלטות מאוד ענייניות. לא תמיד אנחנו יכולים לעמת- מול הלחצים של המוזיאונים שחושבים

את עצמם מקופחים כתוצאה מההחלטות שלהם, אבל ההחלטות מתקבלות כיוון שעומד בראש העניין הזה

שופט בית-משפט עליון. עובדה שאף אחד עדיין לא הגיש בג"ץ.
דוד צוקר
אז מה לא בסדר בהצעה הזאת? אתה בעצם תומך בהצעה.
מיכה ינון
בדוגמא שנתתי זה לא תאגיד. זה מועצה על-פי חוק, שמנוהלת על-ידי שופט בדימוס. זה הצעת ביניים

שפועלת בשטח ומצליחה. אם יש בעיות מיוחדות לקולנוע אז צריך לפתור אותן באמצע1ת החוק. אני אומר

שזה מודל שמוכיח את עצמו. לא הוקם תאגיד נפרר, לא הוקם תאגיד על-פי חוק, אלא הוקמה מועצה על-פי

חוק, שמנהלת את הכספים שבתקציב המדינה בנושא המוזיאונים.
כתריאל שחורי
אבל זה היה על-פי חוק.
היו"ר עמנואל זיסמן
אבקש ממכם, אנחנו עכשיו בסעיף 2. זה סעיף שלא קיבלנו לגביו אף הערה בכתב.
דוד צ1קר
גברת טנה שפניץ, אני רוצה להתווכח איתך לגבי ההיגיון של הצורך בצורת התאגדות שהיא משרד

ממשלתי. יש פה אלטרנטיבה למושג "ממשלתי" וניסיון למלא בתוכן את המושג הזה שאנחנו משתמשים q
המון פעמים לחינם
ממלכתי, או ציבורי. אנחנו יותר מידי פעמים מזהים את המושג ציבורי או את המושג

ממלכתי עם ממשלתי. כל הרעיון פה הוא לתת לממשלה פחות תפקיד. נכון, להחליש את המעמד של

המדינה, ובעצם לבוא ולומר למי שעוסק בתחום הזה, לבעלי העניין, שהם אחראים. את ראית בזה משהו

שלילי אבל הרעיון פה לפי דעתי הוא חיובי - לתת לבעלי הענין עצמם לעסוק בזה ולחלק את המשאבים

שהממלכה תקציב להם.

לך זה נדמה כאיזה רעיון שמשבש איזה סדרי עולם. זה לא משבש שום סדרי עולם. בשנים האחרונות,

רשמתי לפני כמה שמות של מועצות, של תאגידים על-פי דין - כמו: המועצה לשימור אתרים היסטוריים,

המועצה לפיתוח הגליל, המועצה לפיתוח הנגב, זה שמות שאני שולף מבלי לבחק.
טנה שפניץ
הם לא תאגידים. לא הערתי את זה סתם. זה שאתה מקים תאגיד בעייתי.
דוד צוקר
לפחות 2 מ-3 השמות שהזכרתי שהוקמו בשנים האחרונות - ואם תיתנו לי רבע שעה ללכת לספריה אני

אביא עוד כמה...
מיכה ינון
הבעיה היא שזה לא חשוב מה שמופיע בספריה, אנחנו רוצים משהו שייפעל בחיים.
דוד צוקר
מה ההבדל ביניהן? חלק עובדות וחלק לא עובדות. ההבדל הוא מה המח1קק עשה. אם זה היה מ0

שפתיים כלפי בעלי העניין, כלפי אלה מהגליל, אמרו: נקים מועצה ויהיה להם משרד - זה באמת לא עובד.

אבל יש מועצות אחרות שפועלות כשורה. אם המחוקק ידאג - ואת זה אנחנו עושים עכשיו - שהן תהיינה

בעלות סמכות אז הן ייצקו תוכן ממשי במושג "ציבורי" או במושג "ממלכתי". נכון, לא חצים ממשלה בתוך

הדבר הזה.
מיכה ינון
לכן המועצה של המוזיאונים מכירה את המתיאונים ומתקצבת אותם.
דוד צוקר
העיקרון שצריך לשמור עליו וממנו צריך לגזור את החוק, לתת מעמד עצמאי לענף הזה, לענף במובן

הרחב ביותר של המילה. ולתת מעמד פחות לממשחה ,שכמעט לא תהיה לה נוכחות. לציבור צריכה להיות

נוכחות, לחברה הישראלית צריכה להיות נוכחות, ולא צריכים להיות שם רק אנשי קולנוע, אבל לא צריכה

להיות שם ממשלה כמעט. צריך כמובן להיות לה יצוג אבל בוודאי לא משקל מכריע. כל מה שייגזר מהעיקרון

הזה הוא נכון.

אני לא בטוח שההצעה של מר ינון היא גרועה כל-כך. אני לא בטוח, גברת שפניץ, שזו גם ההצעה שלך.
טנה שפניץ
הממשלה מדברת רק בקול אחד.
דוד צוקר
אם זה מועצה שקמה על-פי חוק ושמשה- החינוך, התרבות והספורט הוא רק קבלן הביצוע שלה והוא

לא קובע, אז זאת תוצאה סבירה, אני לא מניח שמישהו יתנגד.
יונה יהב
יש רק מינוס אחד, שהמסגרת המשפטית הזאת לא יכולה לקבל תרומות עצמאיות.
מיכה ינון
אז שאת התרומות יקבלו קתות.
דוד צוקר
זה לא בעיה.
אורי אליאל
הטלטלות שעברו על ענף הקולנוע הן עקב שיקולים כספיים של שר המסחר והתעשיה בעיקר אבל גם

של שר החינוך, התרבות והספורט ואין לזה שום קשר למבנה תאגיד. אני יכול לתת לכם מספר דוגמאות של

תאגידים שתקציביהם הופחתו. אין זה משנה אם לגוף קראו תאגיד או קראו לו בשם אחד. זה במישור

המהותי. תאגיד על-פי חוק לא מבטיח מסגרת כספית מגובה.

דבר שני, זה דבר טכני, תאגיד על-פי חוק יסודות תקציב טעון אישור של שר האוצר, עמדת משת-



האוצר היא שאיננו רוצים להיות מעורבים בהליך הביורוקרטי הזה, שכרוך מידי שנה באישור תקציב התאגיד

על-פי חוק.
חרית מורג
בישיבה שקיימנו עם מטה הקולנוע העליתי את כל הסכנות שיש בתאגיד שם מוציאים את כל תקציב

הממשלה לגוף שהוא "אינטרסנטי", במרכאות (נכון שהובאום כל מיני איזונים ובלמים), משום שהביקורת

היא פחותה. יכול להיות שאחרי שהוא ייצא מתחום הממשלה עדיין יהיו גורמים אינטרסנטיים אחרים, או

תחומים אחרים שיירצו לקום בנושא הקולנוע ואז ברגע שניתקנו את הגוף הזה מהממשלה 'היו שם גם כל

החסרונות שבעניין הזה משום שהגוף הזה כבר יצא לדרך.

היום, עם כל החסכונות של ניהול התקציב על-ידי הממשלה, הרי אתה יכול לאיים על שר זה או אחר

בתחום נוסף, בקרן חדשה, בתחום מסויים שאולי נפתח לו קריטריונים כספיים אחרים. ברגע שזה תאגיד

על-פי חוק, הנושא הזה יחסית סגור.

אנחנו מדברים היום יותר על מועצה מייעצת - גם בחוק המוזיאונים - מועצה מייעצת עם סמכויות, ועל-פי

חוק הרי צריך לשמוע בדרך כלל למה שהיא מייעצת. אם לא חצים לשמוע אפשר ללכת אולי לבג"ץ כנגד

השר. זאת אומרת, השר צריך לקבל את הייעוץ שלה, בוודאי לא לנהוג בשרירות-לב כלפי הייעוץ שלה.

ניקח לדוגמא תאגיד על-פי חוק כמו האקדמיה ללשון עברית. הם מתקשרים אלים יום יום על כך

שהממשלה קיצצה בתקציבם, על כך שלא שומעים עליהם. הם נמצאים בדיונים היום על אף שזה תאגיד

על-פי חוק, אחד מהתאגידים המעטים...
מיכה ינון
הוא צריך את חתימת שר האוצר על התקציב שלו.
יונה יהב
מר מיכה ינון הוא הזרוע המבצעת והוא עומד תחת לחצים של כל גורמי התרבות והאומנות במדינה.

נניח שהמועצה העצמאית הזאת, כביכול, החליטה את מה שהחליטה אבל הוא בפועל לא יכול לבצע מכיוון

שאין לו כסף. איך תמנעי מצב כזה?
דוד צוקר
זה לא פשוט לסרב להחלטת מועצה.
יונה יהב
הוא לא מסרב, הוא רק אומר שהוא לא יכול עכשיו ןהוא יוכל רק במועד יותר מאוחר. סדר העדיפויות שלו

זה המיכלול כולו. איך את זה אני מונע?
חרית מורג
היום המדינה מחלקת תקציבים על-פי סעיף 3(א) לחוק יסודות התקציב לפי קריטריונים שוויוניים. גם

בנושא הזה, אם יהיו המלצות מועצה יהיה יותר קשה לדחות.

תפקיד המועצה המייעצת הוא לייעץ לממשלה מה הם סדרי העדיפויות שלה בחלוקת התקציב ואולי גם

מה יהיו הקריטריונים שלה בחלוקת תקציב מאת. זה עדיין לא נותן כסף. איך נותנים כסף? זה דווקא

בתקציב משח- החינוך, התרבות והספורט, עם כל ההערות שיש בעניין הזה.
היו"ר עמנואל זיסמן
האם יש איזה מועצה שיש לה עודף?
דורית מורג
אין אף מועצה שיש לה עודף.
טנה שפניץ
רשות הנמלים, ואז לא לוקחים מהם את זה בחוק.
יונה יהב
המועצה להסדר ההימורים.
דורית מורג
דווקא במסגרת המשרד הרבה פעמים יש תוספות תקציב, תה לא יהיה לגוף שהוא תאגיד סטטורי. יש

הרבה פעמים הזרמת כספים, טובה או לא טובה, שהיא לא על-פי חוק, ודווקא משום שזה נמצא תחת חסות

משרד גדול יש אפשרות תימרון.
שלמה יצחקי
עו"ד דורית מורג אמרה בדיוק את מה שאני רציתי להגיד, שבמשרד ממשלתי יש יתרונות לגודל. אני

רוצה לתת את הדוגמא של סוף שנת 1997, כשלא היה בחר בין שני משרדי ממשלה איפה הכסף. שר

החינוך, התרבות והספורט ממש בימים האחרונים של שנת התקציב 1997 הוסיף לקרן... 4.25 מיליון שקל

מתוך העודפים. במקרה של תאגיד זה לא היה קורה.
מרק רוזנבאום
ועכשיו ב-1998 עדיין מחפשים את הכסף הזה. תספר את כל הסיפור, לא רק חצי.
שלמה יצחקי
עוד לא נגמרה שנת 1998.
טנה שפניץ
יש הרבה תאגידים והרבה דוגמאות, זה לא אומר כלום. זה תלוי איך הם פועלים. אנחנו הסקנו מסקנות

שהתאגידים, ואני אומרת את זה פה בזהירות, הם מתחילים נהדר. אתה לא יכול לפרק תאגיד אלא בחוק.

אתה צריך לראות לעיניך את התאגיד כשהוא פועל רע, כשיש לך מועצה שלא מתכנסת, באים 4-3 אנשים

שהם אינטרסנטיים, מוציאה המון כספים על דברים שאתה חושב שהיא לא צריכה להוציא עליהם. הם

נוסעים, הם באים, ויש לנו עכשיו דוגמאות מאוד מאוד קריטיות בפני העיניים על מה הולכים הכספים. אין לנו

גופי בקרה לעב"מים האלה שאנחנו שולחים לעולם. הם לוקחים כספים שאפשר היה עם גופים הרבה יותר

מסודרים להוציא אותם יותר טוב.

עכשיו אני פונה לחברי הכנסת, למרות שיושבים פה אנשי הקולנוע, בכל זאת אנחנו בכנסת. הקולנוע

הוא נושא חשוב אבל לפחות בתוך התרבות הוא אלמנט אחד. אם אנחנו כל-כך חרדים לתרבות ולתקציב

צריך לראות, האם ההצעה היא גם שאנחנו נקים תאגיד למוסיקה, תאגיד סטטוטורי לעת- 6-5 נושאים ואז

נתחרה ביניהם בתקציבים הניתנים על-ידי משח- החינוך, התרבות והספורט?

מה שאנחנו מנסים לבוא ולהגיד, זאת צורת התאגדות מאוד מיוחדת ומאוד מסוכנת מבחינת הליווי שלה

בהוצאת הכספים. לא בטוח גם שהיא עצמאית. ברבות הזמן אתה יכול לפי הניסי1ן למצוא שזה פועל לא טוב.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני רואה שהורמו עוד ידיים. אתם יכולים לתמוך בצד זה או בצד זה, אבל העמדות בחרות.
יונה יהב
אין ויכוח על המועצה. על זה אפשר להסכים.
היו"ר עמנואל זיסמן
זה מה שרציתי לומר. סעיף 2 הוא לא במהלוקת. אנחנו מדברים על מה שבא לאחר מכן בסעיף 3.
יונה יהב
גם סעיף 3 הוא בהסכמה.
עמי ברקוביץ
יש שם דברים שלא ברורים אבל לא נדון בזה עכשיו.
היו"ר עמנואל זיסמן
אילו היינו מאשרים באופן פורמלי אז אפשר היה לאשר את סעיף 2. בחר לי היש שסעיף 2 יהיה מאושר

בבוא הזמן.

מאחר ואנחנו מתחילים להתקרב לסיום הישיבה, אני לא רוצה שנחמיץ את המטרה. אני מבקש שתעירו

כעת הערות לכל הסעיפים מכאן ואילך, עד ס1ף החוק. הדברים כתובים, דרך אגב, אבל אם מישהו חצה

להדגיש משהו, זה הזמן. אני חצה לסיים את הישיבה בעוד כ-20 דקות. בבקשה.
מוטי אידלס
אני מאיגוד הבמאים 1אני מבקש להתייחס לנוסח של סעיף 3(ג)(1). אנחנו מציעים "עידוד יצירתם

והפקתם של סרטי קולנוע ישראלים". זה שינוי קל מהנוסח המופיע כרגע. בפיסקה (1) הוספנו את המילה

"יצירה", וכמו כן הצענו להשמיט את המילה "קידום" ויישאר רק "עידוד".

פיסקה (8) יוצרת התנגשות ולפי דעתנו הצעתנו גם תפתור את הבעיה שמופיעה בסעיף 1. אנחנו

מציעים "עידוד יצירת דרמות וסרטי תעודה המיועדים לשידור בטלוויזיה" (במקום: "עידוד יצירת טלווויזיה

איכותית לרבות דרמות וסרטי תעודה"). זה כדי לצמצם את ה"לרבות". זאת אומרת, אם משתמשים במילה

"לרבותיי אז מבינים שיש בעצם (1), (2), (3) ו"לרבות" כולל גם את זה. אנחנו חצים להישאר במה שחבר

הכנסת צוקר הדגיש מאוד, בנושא הזה של קולנוע. כל הזמן זה צריך להיות מחכר.

אנחנו השמטנו את המילה "איכותית" מפני ש"איכות" זה משהו קצת מופשט.
היו"ר עמנואל זיסמו
ההערות שלך ברורות.
אורי אליאל
אנו מתנגדים לסעיף 7 - תקציב המועצה.
היו"ר עמנואל זיסמו
בשיחה שהיתה לי עם שר האוצר, אני אמרתי את זה בפתח הדברים, אמרתי לו משפט והוא לא ענה.

לכן אני לא רוצה להגיד שהוא הסכים איתי בשלב הזה של השיחה. אני אמרתי לו שאם הוא לא מתנגד לחוק

הקולנוע אז מה איכפת לו לתמוך, אם האוצר לא יצטרך להשתתף?
אורי אליאל
האוצר משתתף פה בדלת האחורית, בפקידים.
הערה
לסעיף 7(א)(4) אתה לא מתנגד.
מיכה ינון
לתרומות [בפיסקה (5)] אתה לא מתנגד.
יונה יהב
אגב, האם אתה מוכן לנכות את התרומות ממס?
אורי אליאל
לא. מה פתאום?

זה לגיטימי להתווכח על תקציב משרד החינוך, תה לגיטימי להתווכח על תקציב משרד התרבות. מה

שלא לגיטימי לדעתנו, מרגע שתקציב משרד החינוך והתרבות נקבע, לקבוע לשר החינוך והתרבות, למנכ"ל

המשרד ולראש מינהל התרבות איך לחלק את התקציב שלהם בין הגופים השונים. זה איננו לגיטימי.
היו"ר עמנואל זיסמן
אם אני חתמתי כאגודת ישראל - אני לא אומר את זה עכשיו כדי לנגח - הסכם קואליציוני ושם כת1ב:

לפעולות תרבות כך וכך, תה עובר למשרד והמשרד משלם. האם זה כן לגיטימי?
אורי אליאל
זה בעייתי, זה לא לגיטימי. לא הייתי רוצה לעגן את זה במסגרת של חקיקה.
היו"ר עמנואל זיסמו
אני לא אתן לך דוגמאות של עוד מפלגות. נתתי לך דוגמא לגבי אגודת ישראל כי היא הכי נוחה וידועה.
דורית מורג
המשרד צריך לקבוע קריטריונים לחלוקה.
יונה יהב
מאיזה בחינה זה בעייתי?
היו"ר עמנואל זיסמו
הסכמים קואליציוניים מחייבים את השר. אם אני הייתי צריך לבוא לשר החינוך, התרבות והספורט

ולהנהלת המשרד היום הייתי אומר להם שאני מבקש ואז היו אומרים לי: בסדר, אנחנו חייבים לספק את

הצרכים של כולם, לתת שירותים לכל חלקי האוכלוסיה, אבל לתת מעבר אנחנו לא מוכנים. אבל מאחר ויש

הסכם קואליציוני אז זה מחייב. זאת אומרת, הסכם קואליציוני יכול לחייב אתכם אך לא תיתנו לענף הקולנוע?
אריאל פרידן
כשזה בא להגנה על הממשלה זה בסדר.
היו"ר עמנואל זיסמן
ואם היתה מפלגה שהיתה מכניסה את זה בהסכם הקואליציוני, האם זה כן היה מחייב?
דוד צוקר
לשנה אחת.
אורי אליאל
באשר להסכמים הקואליציוניים, יכול להיות שהם מנוגדים לעמדה מקצועית, אם היית מבקש עמדה

שכזאת. אנחנו מביעים פה את עמדתנו המקצועית, שהיא לא תמיד מיושמת.
יונה יהב
דרך אגב, אתה מביא את העמדה המקצועית של משרד החינוך, התרבות והספורט ולא את העמדה

של משרד האוצר.
אורית לב-שגב
זאת עמדה של משרד האוצר.
יונה יהב
משרד החינוך, התרבות והספורט לא מתנגד לרעיון הזה. אז מי שמך להתנגד לרעיון הזה?
אורי אליאל
אגב, לפני הדיון הזה התכנסנו מספר פעמים בוועדות בין-משרדיות, עם נציגים מכל המשרדים. מה שאני

אומר כרגע זה עמדה מגובשת של הממשלה.
יונה יהב
מר מיכה ינון, האם אתה מתנגד שמקורות אחרים יתקצבו את הקולנוע?
אורי אליאל
גם באשר למועצת המוזיאונים, אולי ראוי להדגיש את זה, משרד החינוך, התרבות והספורט הוא זה

שקובע מה יהיה תקציב המוזיאונים.
מיכה ינון
מי שקובע זה ועדת הכספים של הכנסת.
אורי אליאל
קובע את זה תקציב משרד החינוך, התרבות והספורט. מה שניתן למועצת המוזיאונים זה עצמאות

מלאה בניוד המשאבים הפנימיים שנקבעו לה. אותו דבר אנחנו מציעים גם בנושא הזה.
יונה יהב
כעיקרון לפי מה שאתה אומר יש אפשרות שהתקציב הייעודי בעניין הזה במשך שנה יהיה 1,000

שקלים וכל מה שתעשה הקבוצה המכובדת זה לחלק את 1,000 השקלים הללו. אז מה עשינו בחוק?
אורי אליאל
אם שר החינוך, התרבות והספורט יחליט שהתקציב הוא 1,000 שקלים...
טנה שפניץ
אבל גם בתאגיד זה כך.
אורי אליאל
גם באקדמיה ללשון העברית, שהיא תאגיד על-פי חוק, אם שר החינוך, התרבות והספורט מחליט

שתקציבה יהיה 1,000 שקלים אז התקציב שלה יהיה 1,000 שקלים. דברים כאלה קורים מידי שנה.
מיכה ינון
שר החינוך, התרבות והספורט מחליט יחד עם שר האוצר.
אורי אליאל
שר האוצר מאשר את התקציב אבל הוא לא זה שבמקור קובע מה היא מסגרת התקציב.

הדבר השני זה הנושא של מס. אין בתקציב משרד החינוך, התרבות והספורט במקומות אחרים נושא

של מיסוי יעודי. הדרך הנכונה ביותר היא לקבוע את תקציב משרד החינוך, התרבות והספורט ולתת לגורמים

המקצועיים בתוך המשרד לחלק אותו לאור התקציב שעומד לנגד עיניהם.

לדוגמא, אחרי שחילק... את התקציב פתאום אתה מוסיף לו 2 מיליון מס רק לנושא הקולנוע למשל. אני

חושב שהכי נכון לתת למינהל התרבות להחליט איך הוא רוצה להשתמש בכל הכספים שעומדים לרשותו.

כל הכספים שעומדים לרשותו זה מה שניתן בתקציב המדינה.
היו"ר עמנואל זיסמן
הרי ועדת הכספים במשך השנים הרחיבה את סמכויותיה. הממשלה, הנוטלת סמכויות מהוועדות, נטלה

סמכויות גם מוועדת החינוך והתרבות והעבירה אותן. אתה יודע על מה אני מדבר. הם מחליטים לא רק על

תקציב משרד החינוך, התרבות והספורט. הם מחליטים גם על הקצבות למוסדות.
דורית מורג
כבר לא. זה בניגוד לחוק יסודות התקציב. חוק יסודות התקציב אומר שאתה קובע תקציב לנושא.
היו"ר עמנואל זיסמו
אבל הם עשו את זה. כשהיה להם עודף, האם הם לא חילקו את העודף?
דורית מורג
ברמת נושאים, לא ברמת מוסדות.
היו"ר עמנואל זיסמו
האם הקולנוע הוא לא נושא?
דורית מורג
הקולנוע זה נושא.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני יודע על מה אני מדבר. זאת אומרת, מה שיוצא למעשה, שמלבד משרד האוצר גם ועדת הכספים

של הכנסת הפכה להיות גורם שבמידה מסויימת משפיע.
יונה יהב
אבל זה לא שייך לתאגיד סטטוטורי, זה בכל מקרה.
מיכה ינון
ועדת תמיכות יכולה להחליט שוועדת כספים מאשרת לה כסף לתקנה.
דורית מורג
אבל גם בתאגיד סטטוטורי יכולה הממשלה להחליט בסמכות השר להעביר כסף.
סנה שפניץ
בתאגיד לא מקבלים את היתרונות ולוקחים את הסיכונים.
אורי אליאל
מה שאני מציע בסיכומו של דבר, לגיטימי להתווכח על תקציב התרבות, לגיטימי לשכנע את משרד

החינוך, התרבות והספורט להקצות יותר לתחום הקולנוע. לא לגיטימי להכתיב למשרד החינוך, התרבות

והספורט כמה כסף לשים מידי שנה בתחום הקולנוע. לא נהוג בשום מקום לחייב את תקציב משרד החינוך,

התרבות והספורט.
יונה יהב
לפי מה אתה בונה על כמה ינתן להם? בהצעת החוק כתוב עיקרון ולא כתובה הנוסחה.
מיכה ינון
זה לא מתקציב משרד החינוך, התרבות והספורט.
גדשו גנני
אתה לוקח את זה מהזכיינים. האם הם כבר הסכימו לתת את ה-5% האלה?
מיכה ינון
או מהאוצר או מהזכיינים, לא ממשרד החינוך, התרבות והספורט. זה לא מוצע בכלל.
יונה יהב
ממה שהם מעבירים לממשלה.
אורי אליאל
יש פה סעיף האומר שמשרד החינוך, התרבות והספורט באמת יכול להוסיף כסף לתקציב הזה אבל יש

פה גם סעיפים של מיסוי.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני יודע על מה אני מדבר. זאת אומרת, מה שיוצא למעשה. שמלבד משרד האוצר גם ועדת הכספים

של הכנ0ת הפכה להיות גורם שבמידה מסויימת משפיע.
יונה יהב
אבל זה לא שייך לתאגיד 0טטוטורי, זה בכל מקרה.
מיכה ינון
ועדת תמיכות יכולה להחליט שוועדת כספים מאשרת לה כ0ף לתקנה.
דורית מורג
אבל גם בתאגיד סטטוטורי יכולה הממשלה להחליט בסמכות השר להעביר כסף.
טנה שפניץ
בתאגיד לא מקבלים את היתרונות ולוקחים את הסיכונים.
אורי אליאל
מה שאני מציע בסיכומו של דבר, לגיטימי להתווכח על תקציב התרבות לגיטימי לשכנע את משרד

החינוך, התרבות והספורט להקצות יותר לתחום הקולנוע. לא לגיטימי להכתיב למשרד החינוך, התרבות

והספורט כמה כסף לשים מידי שנה בתחום הקולנוע. לא נהוג בשום מקום לחייב את תקציב משת- החינוך,

התרבות והספורט.
יונה יהב
לפי מה אתה בונה על כמה ינתן להם? בהצעת החוק כתוב עיקרון ולא כתובה הנוסחה.
מיכה ינון
זה לא מתקציב משרד החינוך, התרבות והספורט.
גדעון גנני
אתה לוקח את זה מהזכיינים. האם הם כבר הסכימו לתת את ה-5% האלה?
מיכה ינון
או מהאוצר או מהזכיינים, לא ממשרד החינוך, התרבות והספורט. זה לא מוצע בכלל.
יונה יהב
ממה שהם מעבירים לממשלה.
אורי אליאל
יש פה סעיף האומר שמשרד החינוך, התרבות והספורט באמת יכול להוסיף כסף לתקציב הזה אבל יש

פה גם סעיפים של מיסוי.
מיכה ינון
הם קשורים בין האוצר לבין המציע של החוק. אבל לא משת- החינוך, התרבות והספורט.
אורי אליאל
בסעיפים של מיסוי אין sayהחינוך, התרבות והספורט להגיד מה טוב לו ומה רע לו. אם

מחליטים שתחום הקולנוע ממשיך להישאר דווקא תחת תחום משרד החינוך, התרבות והספורט - ואפשר

להתווכח על זה - אז ההיגיון אומר שיש לתת למשרד החינוך, התרבות והספורט את האוטונומיה המלאה

להחליט כמה כסף מגיע לתחום הקולנוע; אם מחליטים שתחום הקולנוע לא שייך י1תר למשרד החינוך,

התרמת והספורט אז אולי צריך לחפש איזשהו מנגנון אחר.
מיכה ינון
מר אורי אליאל, זה יותר מורכב ממה שאתה מציג. משרד החינוך והתרבות, באמצעות המועצה הזאת,

כלומר שר החינוך, התרבות והספורט, שהוא השר הממונה לפי ההצעה הזאת, ימשיך לנהל את תחום

הקולנוע באמצעות מועצה, בין אם היא תהיה תאגיד על-פי חוק ובין אם היא תהיה מועצה על-פי חוק.

התקציב של המועצה יתרם לה מכמה מקורות לפי ההצעה. הן מתקציב משת- החינוך, התרבות

והספ1רט. משרד החינוך, התרבות והספורט לא רוצה לנצל את ההזדמנות של החוק ולברוח מהנושא הזה.

גם היום הוא משקיע בסך הכל עשרות מיליוני שקלים - למרות כל הקיצוצים והכעסים - בתחום הקולנוע והוא

חצה להשקיע יותר. הוא ישקיע יותר על-ידי זה שהוא יקבל כספים. ההצעה, שהיא כעת בין האוצר לבין

המחוקקים פה, היא שהמועצה תקבל 8.5% מאגרת הטלוויזיה ובנוסף לזה עוד 5% מההכנסה הכוללת של

כל גוף פרטי המשדר בטלוויזיה בישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט יקבל לניהולו במקום 30 מיליון,

אולי 100 מיליון שקל באמצעות המועצה, לנהל אותה בצורה הוגנת וצודקת בין כל הגופים.

אנחנו בהחלט מברכים על זה ותומכים בזה. תפקידנו להביא עוד כסף לתרבות ולא למצוא דרכים איך

להביא פחות. לכן אנחנו בהחלט תומכים בזה ושמחים, ומעוניינים להיות שותפים למשרד המשפטים בהכנת

הצד המשפטי של העניין.
עמי ברקוביץ
יש החלטת ממשלה. זה לא משרד החינוך, התרבות והספורט באופן אישי. יש החלטת ועדת שרים

לענייני חקיקה. הממשלה מתט;דת לזה. משרד החינוך, התרבות והספורט לא יכול לתמוך באופן אישי

בהצעה הזאת.
אורית לב-שגב
אנו פה בדיעה מייעצת בלבד. אנחנו לא תומכים בחוק הזה.
יונה יהב
אנחנו מאוד מכבדים שיש בין כל נציגי הממשלה פה פלורליזם מחשבתי שבא לידי ביטוי בישיבה הזאת.
עמי ברקוביץ
אבל היועץ המשפטי מביא רק עמדה אחת לכנסת.
אורי אליאל
אני רוצה להוסיף עוד משפט אחד. למשרד החינוך, התרבות והספורט קשה להתנגד לתוספת תקציב,

זה לא משנה איך קוראים לה, אם קוראים לה מס או אם קוראים לה בשם אחר.
יונה יהב
תקציב צבוע, מה שנקרא.
אורי אליאל
נכון. אם היתה מתקבלת תוספת תקציב אחרת של 20 מיליון שקל, שזה מה שנובע פה מסעיפי המיסוי

השונים, למשרד החינוך, התרבות והספורט לא היתה התנגדות. לכן אני אומר עוד פעם, אם אתם חצים עוד

כסף, אם משרד החינוך, התרבות והספורט דורש עוד כסף, שייעלה את זה בדרכים המקובלות וייבקש

תוספת תקציב ולא בדלת האחורית כי זה צורה מעוותת לנהל דברים.
יוסי א1רו
אני רוצה להתייחס לשינויים בסעיפים.

בסעיף 3(א), תפקידי המועצה, ביקשנו להוסיף שהמועצה יכולה למלא את התפקידים "באמצעות כללים

שיקבעו על ידה לצורך קיומו של חוק זה."

בסעיף 3(ב) כתוב "מדיניות חלוקת תקציב הקולנוע בין הגופים השונים". אנחנו רצינו לציין שזה הגופים

שהם בעלי תמיכה, כפי שהם הוגדרו, כדי שלא תהיה שאלה של גופים ש1נים.

בסיפא כתוב "הקבוצות השונות". כיוון ששאלו אותנו אם זה קבוצות הקולנוע השונות אז כתבנו "מתן

ביטוי מייצג לנ1שא הקולנוע לכל מרכיבי האוכלוסיה", כדי שיהיה בחר על מה אנחנו מדברים.

בסעיף 3(ג) בפיסקה (1) כתוב "קידום ועידוד הפקת סרטים ישראלים". אנחנו מבקשים שיהיה כשב

"קידום ועידוד יצירת והפקת סרטי קולנוע ישראליים, המופקים על חברת הפקה ישראליות עצמאיות" - זה

כדי שהנושא של טלוויזיות ציבוריות וכולי לא יוכל להיכנס לעניין.

בפיסקה 3(ג)(2) כתוב "יצירת תנאים לפיתוח והפקת יצירה מכל סוג". שוב פעם, מה שכבר העלינו,

אמרנו "יצירת תנאים לפיתוח והפקת יצירת קולנוע ישראלית מכל זיאנר: עלילתי, תיעודי, נסיוני, מונפש,

בפורמט של סרט אחך או קצר."

אני חוזר לנושא של פיסקה 3(ג)(8) "עידוד יצירת טלוויזיה איכותית לרבות דרמות וסרטי תעודה" ומבקש

להוסיף "על ידי חברות הפקה ישראליות עצמאיות".

בסעיף 7, שעוסק בתקציב המועצה, בפיסקה (א)(2) כת1ב "חמישה אחוז מההכנסה הכוללת של כל

זכיין כמשמעו בחוק הרשות השניה לרדיו ולטלוויזיה בישראלי. אנחנו מבקשים לכתוב: "חמישה אחתים

מההכנסה הכללית של כל גוף פרטי בעל זיכיון או בעל רשיון המשדר או שישדר בעתיד בטלוויזיה בישראלי.

5% ממס קניה בחלק מהסעיפים התבטל (למשל בפיסקה (3)). אנחנו מבקשים לבטל אותו כי יש לנו

איזשהו ויכוח כרגע עם חוק זכויות י1צרים, לאן הדברים האלה הולכים.
הערה
חוק זכויות מבצעים.
יוסי אוח
בפיסקה (4) כתוב "העבחת מתקציב משרד החינוך, התרבות והספורט, משרד המסחר והתעשייה

ומשרדי ממשלה אחרים" - אנחנו מציעים "העברות מתקציב משרדי הממשלה", פשוט כדי להשאיר פה

אופציה פתוחה, אם הממשלה חצה להוסיף לזה עוד משרדים.

בסעיף 9, מספר חברי המועצה, כיוון שאנחנו בסעיף 10 ביקשם לשנות את מספר חברי המועצה אבל

לא את היחסים ביניהם, אנחנו מבקשים שבסעיף 9 במקום שיופיע "15-11", י1פיע "17-13". היו ויכוחים מי

יישב במועצה.



בסעיף 10, הרכב המועצה, בסעיף קטן (ג), בין חברי המועצה בפיסקה (1) מופיע "מפיק - נציג הארגון

היציג של מפיקי הקולנוע העצמאיים בישראלי. אנחנו מבקשים לבטל את הסעיף הזה. לעומת זה אנו מציעים

להרחיב את פיסקה (2), שיהיה כתוב לפחות "תשעה" - "ארבעה מתוך העוסקים בתחומי היצירה הקולנועית
הבאים
מפיק, במאי, תסריטאי, שחקן, צלם, שרך, מנהל אומנותי, אחד מכל תחום", וכן (3) ו-(4) עובר

מדינה ו-(5) נציגי ציבור.
מוטי אידלס
אולי אפשר לרגע להפריע לך. יש לנו הערה לסעיף 10(ג)(2). הבמאים מבקשים לקבוע "לפחות שני

מפיקים, שני במאים, תסריטאי, שחקן, צלם, עורך ומנהל אמנותי", ואנחנו רוצים להוסיף במיוחד "כולם בעלי

הכשרה מקצועית 1ביסי1ן בתחומם".
ליביה חכמון
לי יש הסתייגות אחת לעניין זה. אנחנו ביקשנו 2 שחקנים. זה מאוד חש1ב. צריך לתת להם יצוג.
הערה
רב1תי, זה הכל יק1ם וייפ1ל על סעיף 7(א).
י1סי אורו
סעיף 15, הכרה בגוף נתמך, אנחנו מבקשים לשנות אות1 כדי שיהיה ברור למי המועצה יכולה לתת.
אנחנו מבקשים שיהיה כתוב
"המועצה רשאית להכיר בעמותה כמוסד קולנוע ראוי תמיכה על יסוד כללים

אשר יקבעו על ידה ובלבד שכללים אלה לא יגבילו את חופש הביטוי, הדעה והמצפון."

בקשר לסעיף 19, שזה סעיף שאני יודע שיש עליו חילוקי דיעות, בסעיף קטן (ב) אנחנו מציעים 80%

מתקציב המועצה יופנה להפקת סרטים באופן ישיר, 48% להפקת סרטי קולנוע, 32% לז'אנרים אחרים

ולטלוויזיה."

יש לנו ת1ספת שנראית לנו מאוד חשובה, סעיף קטן (ד), שאומר ש"במניין מחוייבויותיו של כל גוף שיחר

פרטי להפקות מקומיות על פי כל דין, לא יבוא סרט קולנוע, או סרט טלוויזיה, או יצירה קולנועית מכל זיאנר או

חלקיהם, אשר הפקתם מומנה על פי חוק זה." זאת כדי שהחוק לא "קל על הזכיינים השונים אלא שרק

תהיה להם איזשהי תוספת.
כרמית פנטון
אני מבקשת להעיר לגבי הנושא של התקציב, לגבי סעיף 7. רציתי להסב את תשומת הלב לכך שהנוסח

הנוכחי לא מתיישב עם הקונספציה של החוקים האחרים, גם בנוגע לכבלים וגם בנוגע לזכייני הרשות השניה.

אני גם ראיתי הערות דומות מנציגי הכבלים.

רציתי להסב גם את תשומת הלב לכך שאין מושג מה של הכנסה כוללת של זכיין אלא יש נושא של

תמלוגים של בעלי זיכיון. בכל מקרה אם רוצים לתקצב באיזשהו אופן מהכנסות של אנשים אשר קיבלו זיכיון

מהמדינה מדובר על אחוז מסויים מהתמלוגים וצריך להסביר את זה כי אין מושג מה של "הכנסה כוללת".
מ1טי לוי
איפה אין מושג מה? בחוק הקיים?
כרמית פנטון
זה לא מושג שרלוונטי בנוגע לבעלי זיכיון.
מוטי לוי
בעולם זה רלוונטי. אולי פה זה לא רלוונטי.
כרמית פנטון
אני כרגע לא אתייחס לסעיפים הקטנים האחרים בנוגע לתקציב. אני מניחה שתהיה התייחסות כוללת

של משת- המשפטים, אז אני אתמקד יותר בנושא של בעלי זיכיון. אם חצים להחליט על איזשה' נוסחה

שתייחד אחת מסויים לצורך איזשהי מטרה שרואים לנכון, כדי שזה יהיה רלוונטי זה צריך להיות אחת מסויים

מתמלוגים שבעלי הזיכיון משלמים למדינה.
היו"ר עמנואל זיסמן
יש של1שה שלבים.

נתחיל מהסוף. ברור לי עכשיו שהישיבה הבאה, שצריכה להיות זמן סביר לפני הגשת הח1ק לאישור

בקריאה ראשונה במליאה, צריכה להיות בת שני חלקים: בחלק הראשון אפשר יהיה עוד פעם לבחק כמה

דברים, ובחלק השני ישארו חברי הכנסת ונציגי משרדי הממשלה כדי להחליט.

יכול להיות שיהיו כמה דברים שאין צורך להכריע בהם מייד ושהם יידונו שוב בין קריאה ראשונה לקריאה

שניה ושלישית. אני אומר מראש, כדי לאפשר הידברות ולקרב את הצדדים, לא חייבים לפני קריאה ראשונה

להכריע בכל הסעיפים. אפשר יהיה להשאיר דברים. אבל צריך לפחות עוד פעם לעשות מאמץ לקרב בין

הצדדים.

זה מחייב לפעולה אחרת ממה שחשבתי ב-3 השבועות הקרובים. אני פונה בבקשה למציעי החוק,

חברי הכנסת צוקר, יהב וריבלין, אני אבקש גם מחברת הכנסת נעמי חזן, ואולי יש הבד כנסת שמסיםת

שונות לא הגיעו לישיבה, לסייע לנו. זה חודש מאוד עמוס, יש לנו דיונים על הרבה מאוד הצעות חוק שנוגעים

בתחומי החינוך, התרבות, המוסיקה והספורט. אני אישית לא אוכל להתפנות ולכן אני פונה אליכם שאתם

תעשו מאמץ נוסף, תדברו ביניכם על מנת לנסות להגיע עם דברים פחות או יותר מוסכמים. תנסו לדבר עם

האוצר ועם משרד המשפטים, לנסות להגיע למקסימום של הסכמ1ת לקראת הישיבה ולאפשר לנו להביא

הצעת חוק שנשענת על הסכמה רחבה ככל האפשר. זה תלוי מאוד בפעילות שלכם. אני אישית לא אוכל

להיות מעורב. מה שאני מתחייב זה לעשות את הישיבה, לעשות אותה בשני חלקים ולהביא את זה

להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00

קוד המקור של הנתונים