ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 12/05/1998

חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מסי 11) - מעקב

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 172

מישיבת ועזת וזתינוך והתרבות

מיום שלישי, ט"ז באייר, התשנ"ח (12 במאי, 1998) בשעה 09:00
הנוכחים
חברי הוועדה: עמנואל זיסמן - היו"ר

זאב בוים

עבד-אלוהב דראושה

נעמי חזן

יהודה לנקרי

האשם מחאמיד

וליד צאדק חאג'-יחיא

אמנון רובינשטיין

ראובן ריבלין
מתמנים
המועצה להשבלח גבוהה:

פרופ' נחמיה לבציון - יו"ר ות"ת

מרק אסרף - רמ ועדת השלוחות ועתר בכיר

עו"ד מיכל דלין - ועדת השלוחות

נפתלי ויטמן
משרד החינור והתרבות
יעקב עדני - יועץ השר להשכלה גבוהה

יאיר לוין

נירה גור-אריה
משרד המשפטים
עדנה הראל
משרד הבריאות
ד"ר אורי שוחט - סגן פסיכולוג ארצי
המשרד לביטחון פנים
נצ"מ נאוה אפרת - ראש מחלקת הדרכה

נצ"מ אבי היימן - יועמ"ש מטה

רפ"ק אמירה בן-דור - קצינה במדור השכלה
נציבות שירות המדינה
מאירה עזר - מנהלת אגף הבחינות והמכרזים
ור"ה
פרופ' מנחם בן-ששון - רקטור האוניברסיטה העברית
איגוד לשכות המסחר
אמיר בן-דב - יו"ר איגוד בתיה"ס העצמאיים

עו"ד רענן הר זהב - יועץ משפטי לאיגוד

אתי וידבסקי - מכללת יוזמות

דני מטצל

עו"ד גלעד שר

אכי כיתן - מנכ"ל רשת מכללות

יוסי ליפמן - טורו קולג'

פרופ' יעקב רנד - טורו קולג'

לסלי מרקם - אוניברסיטת מידלסקס

מיירה פרי - אוניברסיטת מידלסקס

יגאל נאמן - המכללה לישראל

אמיר גלילי - מכללת רמת גן

עו"ד יעקב גלאור - אוניברסיטת יוניסה וצימפליין

יהושע לבני - אוניברסיטת יוניסה וצ'מפליין

אבי שמואלביץ - ארגון מכללות זרות

ד"ר דוד בן-מנחם - אוניברסיטת המברסייד

חוה אשכנזי - אוניברסיטת המברסייד

מרשל סרנת - מכללת מנצ'סטר

מועצת תלמידים ונוער ארצית-.

אופיר ישראלי

מלי מושיאשוילי

יסמין אלמוג

עמיר בוקובזה

רוית פלק
יועץ משפטי
משה בוטון
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
קצרנית
לאה קיקיון
סדר היום
חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 11) - מעקב -



חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקוו מסי 11) - מעקב
היו"ר עמנואל זיסמן
בוקר טוב לכולם, אני פותח אח ישיבת הוועדה.

לפני חודשיים הכנסת אישרה את התיקון לחוק השכלה גבוהה. במשך החודשיים

האלה, למוות שהיתה פגרה, היו מגעים והתייעצויות. נשמעו דברי שבח וברכה מהולים

בביקורת והסתייגויות. תמיד זה כר כאשר דנים בחוק. אנשים אומרים לי שהיום תהיה

ישיבה נוקבת וקשה. אסביר על מה נדון היום. אתמול אחר הצוהריים, הומצא לי המסמר

עם יישום הוראות המעבר של חוק המועצה להשכלה גבוהה. אנחנו נדון בהם. נציג את

התקנות. אם יהיו חברים מהמועצה להשכלה גבוהה שיירצו לחזק, להבהיר ולהוסיף - הם

יוכלו לעשות זאת. לאחר מכן אנו צריכים לשמוע את ההתייחסות והתגובה של משרד

החינור והתרבות, שבעקבותיה אולי יהיו הערות הבהרה. נשמע נציגים של שלוחות, כפי

שעשינו לפני שאישרנו את החוק. הקצבתי לעניין שלוש שעות. המגמה היא שאם יש דברים

מובנים ומוסכמים - נאשר אותם היום. במידה ולא, אזמן ישיבה ביום שני בשבוע הבא, על

מנת להשלים ולסכם.

אני חייב לומר שיש תסיסה ומתח בשבועות האחרונים, בעיקר סביב הנושא של

.long distance learningבהתייעצות עם חברים בוועדה, שהיו פעילים מאד בנושא, לא

הכנסתי את העניין הזה לחוק, כיוון שהוא היה מעכב את אישורו. לאחר מכן היה צורר

לטפל בזה. אני מודה שהמועצה להשכלה גבוהה, בהתייעצות עם משרד המשפטים, החליטו

לא לפרסם רשימה. הם חזרו בהם מכוונתם המקורית. אני רואה בכר הענות לפנייתי. על

הנושא הזה נדון היום. אני רואה את הנושא הזה כדחוף ביותר, כי הוא, כר הסבירו לי,

מהווה פגיעה קשה בהמשר קיומם של כמה שלוחות, לדעת נציגיהם. לכן זה נושא שאני

נותן לו עדיפות ראשונה בדיון ובסיכומים שאנו צריכים לקבל.
נחמיה לבציון
את המסמר שהגשתי אתמול ליושב הראש, ועכשיו מונח לפניכם, תציג עורכת הדין

עדנה הראל ממשרד המשפטים. זאת, מכיוון שמרגע שהתקבל החוק אנו פועלים בעצה

ובהדרכה שלהם, כדי שנפעל על פיו. אנו לא פונים ימינה ושמאלה שלא בהדרכתם. הניסוח

שמופיע לפניכם נוסח על ידי משרד המשפטים, ולכן גם יוצג על ידו.

אני רוצה להעיר שתי הערות שיעלו מתור הדברים. ההערה הראשונה היא נוהלית.

אנו משלימים בימים אלה את ההכנות להתחלת הפעילות של מתן הרישוי. בתור שבועיים,

אני מעריר, נוכל להמציא לכל מי שיבקש, את הטפסים ואת המסמכים עם ההנחיות,

הדרושים להגשת בקשה לרשיון לפי החוק הזה. בל הפרוצדורות עומדות להסתיים. הקמנו

מנגנון מיוחד לצורר זה, כולל יחידת פיקוח. קודם לכן - נביא בפני ועדת החינור שורה של

כללים שהמועצה להשכלה גבוהה תאשר, לביצוע החוק. כאשר הוועדה תאשר אותם נוכל

לצאת לדרר עם הפרוצדורות.

ההערה השנייה נוגעת לעניין ה- ,distance learningההוראה מרחוק. יש לכר גם

פרשנות משפטית, אר לדעתי צריר גם להכיר את השטח כדי להבין במה מדובר. החוק

שאושר בכנסת מדבר על הדבר העיקרי: "לא יפתח אדם ולא יקיים מוסד המעניק, או

המבטיח להעניק, תואר אקדמי - - או מקיים לימודים המקנים בסיומם תואר כלשהו''.

כלומר, העיקר פה הוא קיום לימודים בישראל. לכן, כל מי שמקיים לימודים בישראל,

שמוליכים לקראת תואר, חייב ברשיון, או נכנס להגדרה של שלוחה, לפי חוק זה. היו

מוסדות שקראו לעצמם, בהחלטה עצמית, מוסדות להוראה מרחוק. המערכת קיבלה את זה

בשלב הראשון. אנחנו טוענים שכל מי שמקיים לימודים, ולו גם חלקיים, הוא שלוחה, ולכן

חל עליו החוק. זה שצורת הלימודים בו שונה - את זה הוא צריר לתאר בתיאורים שלו. אין



דרך אתות להגדיר. אם יש הנחיה, או הנחיה מתוגברת, בנוסף ללימוד העצמי, של יום או

יומיים - בל הדברים האלה מוציאים על ידי קריאת שם מתבולת החוק. לבן אנו סבורים

שאיו מקום להבניס את המושג ''הוראה מרחוק'' לתור החוק. מי שיוביח שאינו מקיים

לימודים בישראל, בלומר, שהקשר בין התלמיד לבין מוסד האם נעשה ישירות עם מוסד

האם, בלי לקיים מסגרת לימודים בישראל - פטור. החוק הזה אינו חל עליו, ואין לו צורר

ברשיון. בל האחרים חייבים ברשיון בי הם מקיימים לימודים בישראל. אם סעיפים מסוימים

בחוק שונים מהבחינה הזו, נתחשב בבר כאשר ניתן את הרשיון. זו תהיה טעות להבניס בחוק

קטגוריה מיוחדת של הוראה מרחוק.

אני אומר זאת ביוון שהחלוקה במסמר שלפניבם מתייחסת למוסדות שקיבלו אישור

גם להוראה מרחוק, בי עד היום, עד קבלת החוק, היתה התייחסות לזה. היתה קטגוריה מו.

לדעתנו, מבחינת החוק, הקטגוריה הזו לא קיימת יותר. תהיה תקופת ביניים, בפי שיוסבר

מיד, אר רציתי להסביר את הפרשנות והעמדה שלנו.
היו"ר עמנואל זיסמן
יישום החוק זו אחריות גדולה יותר ממה שהיתה להם מאשר לפני אישור החוק. זה

לא נושא לדיון חוקי. זה נושא שצריר להותיר לנו איזשהו מרחב. יש לר מנגנון אחר,

התארגנות אחרת - איר תובל לעמוד בבר? זה מחייב הערבות ארגונית - - -
נחמיה לבציון
אנו בהחלט מודעים לבר. מאז קבלת החוק התארגנו בשתי יחידות. יש לנו יחידת

רישוי בתור המועצה. קיבלנו עובדת נוספת, עורבת הדין מיבל דלין, שנמצאת פה. היא

מרמת את עניין השלוחות. היא פועלת יחד עם מרק אסרף, ושניהם פועלים יחד עם מזביר

המועצה, עורר הדין נפתלי ויטמן. זה המערר. אם יתברר שצריר תוספת של בוח אדם מעבר

לבר - נוסיף. בצד זה הקמנו יחידת פיקוח, שתובל לבדוק, ולסייע ליחידת הרישוי, על ידי

בר שהיא תבקר בשטח. אחד מסעיפי החוק מדבר על בך שנציגי המועצה יבולים לבקר

במועצות בדי לוודא שהם מקיימים את תנאי החוק.

יש נוהלים שעברנו עליהם בקפידה רבה. אני מקווה שנאשר אותם היום בוועדת

השלוחות, ונביא אותם לבדיקה של משרד המשפטים, שיבטיח שהבל פועל לפי הדרר בה

הם הבינו את החוק. מבחינתנו הם המוסמבים. ביטלנו במה ובמה פעמים את דעתנו בפני

חוות הדעת של משרד המשפטים ביוון שאנו רואים אותם במי שמדריר אותנו בבל צעדנו.

ברגע שנקבל את האישורים ממשרד המשפטים לגבי ההליבים, הטפסים והמסמבים

הדרושים - ניבנס לפעולה. אנו ערובים לבר. אמרתי שנביא בללים לאישור ועדת החינור, בי

אלה הבללים שיעזרו לנו בביצוע. היום יאושרו הבללים במועצה, ומייד אחרי בן אגיש

אותם לוועדה.
עדנה הראל
התבקשתי להציג את הנייר שגיבשנו, בדי ליצור תמונה מסודרת של הוראות

המעבר, ושל היישום שלהן. הוראת המעבר, מבור, מורבבות מבמה הוראות משנה. האחת

מדברת על פרסום הרשימה של המוסדות שקיבלו אישור לקיים לימודים בשלוחה, לפני

קבלת החוק. המוסדות האלה יקבלו אישור לפעול בשלוחה ברשיון זמני, על פי החוק

החדש. ברור שרק מי שנבדק מראש על ידי המועצה, בהתאם למצב שהיה קיים יבול לקבל

רשיון זמני בשלוחה. לבן, לרשימה הזו נבנסים המוסדות שקיבלו אישור לקיים לימודים

בשלוחה. לא יכולים להיבנס לרשימה הזו מוסדות שקיבלו אישור לקיים משהו אחר,

שבתוב בו באופן מפורש - - -
היו"ר עמנואל זיסמן
במדינת ישראל, עז לקבלת החוק, היו לנו שני זרועות להכרה: הזרוע של המועצה

להשבלה גבוהה, והזרוע הלא פחות חשובה - של משרד החינוך והתרבות. לא כך?
עדנה הראל
הבנתי את דבריך. אני פתחתי בהתייחסות לאישור, ולא לגוף, ומדוע? מאחר שמה

שקיים ערב קבלת החוק - שני סוגי אישורים, כאשר הסוג השני של האישורים ניתן על ידי

המועצה להשכלה גבוהה, ואחר כה בשלב מסוים, על ידי משרד החינור, מכוח בקשתה של

המועצה להשכלה גבוהה. העובדה שמשרד החינור נתן את זה לא משנה את מהות האישור.

על האישור קיים אותו דין, בין אם הוא ניתן על ידי המועצה להשכלה גבוהה, ובין אם הוא

ניתן על ידי משרד החינוך. התוקף של האישור הזה נגזר מהמהות שלו, לא מהגוף שנתן

אותו, מכיוון שהגופים שפעלו אז, לעניין מתן אישורים בין כך לא פעלו מכוח סמכות על פי

דין, אלא פעלו מתוך איזושהי פעולה וולנטרית לטובת הצרבנים. כבר דנו בזה מספיק.
היו"ר עמנואל זיסמן
את יודעת מי יושב הראש של המועצה להשכלה גבוהה?
עדנה הראל
שר החינוך.
היו"ר עמנואל זיסמן
יש בעיה משפטית. אני מסב לכר את תשומת הלב.
עדנה הראל
אני מנסה להתמודד עם הרבה מאד חומר שהתקבל בתקופה הזו. אז אנא, ברשותך.
ראובן ריבליו
השאלה היא מו: האם יכול היה משרד החינוך להוציא אישור, בלי ידיעתה של

המועצה להשכלה גבוהה.
אריה בריק
חשבו בהתחלה שגם הבעיה הזו קיימת, שיש שוני בין האישורים שניתנו ל-

distance leamingעל ידי המועצה להשכלה גבוהה לבין האישורים שניתנו על ידי משרד

החינוך. הבעיה הזו לא קיימת כרגע. אנו דנים במהות. כל החלטה שתתקבל היום, או

בישיבות הבאות, תחול על כל המוסדות, בין שאושרו כך, ובין שאושרו אחרת.
היו"ר עמנואל זיסמן
ברור, אך שים לב מה היא אמרה - כל מוסד שקיבל הכרה מהמוסד להשכלה גבוהה,

הופר לפי הוווק - - -
עדנה הראל
לא זה מה שאמרתי, לכן ביקשתי לסיים את דבריי. נדמה היה לי שאני לא מובנת.

המועצה להשכלה גבוהה נתנה שני סוגים של אישורים. סוג אחד ייכנס לרשימה, סוג שני -

לא ייכנס. משרד החינור נתן אישורים כמו הסוג השני, ולכן גם הם לא ייכנסו לרשימה,

אבל קודם כל יש רשימה של מוסדות שהמועצה להשכלה גבוהה נתנה להם את האישור

האחר, שהוא לא אישור לקיים שלוחה, והם לא ייכנסו לרשימה. אותו סוג של אישורים נתן

גם משרד החינוך, וגם הם לא ייכנסו לרשימה. אין שום הבדל בין המעמד של המועצה

להשכלה גבוהה למעמד של משרד החינור. המעמד הוא של האישור.
היו"ר עמנואל זיסמן
הרי כולם יצטרכו להגיש בקשה. גם מי שהיה לו מעמד יציב, קובע ומוכר. כולם

יצטרכו לעבור את התהליר הזה. חשבתי שחשוב שיודגש בפתח הישיבה, שכעת פועלים

באמצעים אחרים, ובכוח אדם אחר. יש הערכות במועצה להשכלה גבוהה, ולא יהיה צורר

לחכות עד תום השנתיים. העניינים צריכים להגיע לפתרון תור זמן קצר. צריר לתת עדיפות

ראשונה במעלה תור מאמץ מרוכז ומשולב, שבפרק זמן קצר בודקים את הכל. שאלתי את

פרופסור נחמיה לבציון - איר אתה בודק? והוא ענה לי - לפי הסדר בו הוגשו הבקשות. כל

הקודם זוכה. אין כל אפשרות אחרת. גם מוסדות שקיבלו הכרה - כולם עכשיו על סל

הבדיקה וההוכחה. אם כר - למה לעשות את כל הדיפרנציציה? הרי כולם יצטרכו להגיש

בקשה, בין אם הרשיון שלהם זמני, ארעי, מיוחד או אחר. כולם יצטרכו לעבור את הפיקוח

ואת הבקרה.
נחמיה לבציון
אני רוצה לענות, כי גם הטענה של יושב הראש ברגע זה אינה משפטית, אלא טענה

מהותית- ציבורית.
היו"ר עמנואל זיסמן
מוסרית, הייתי אומר.
נחמיה לבציון
מאותו רגע שמשרד המשפטים נתן חוות דעת משפטית אנו כבולים. מאותו רגע

חיפשנו דרר ציבורית כדי להתמודד עם הקביעה המשפטית הזו. כדי לשנות אותה צריר .

לשנות את החוק. מבחינת הפרשנות של החוק - הם המוסמכים לפרש.
נעמי חזן
לא מובן לנו מה הקביעה המשפטית. אולי מישהו יגדיר זאת בצורה ברורה.
נחמיה לבציון
אני מציע שעדנה הראל תסביר מדוע חוות הדעת שלהם לנו היתה שאי אפשר

להכניס את מוסדות ה- distance learningלרשימה.
עדנה הראל
אסביר שוב מה הבעיה. ערב קבלת החוק היה מצב שבו המועצה להשכלה גבוהה

פעלה לפי הקריטריונים שפחות או יותר התקבלו בסופו של דבר בהצעת החוק, ובדקה

מוסדות שביקשו את הגושפנקא לכך שהם פועלים לפי הקריטריונים. המועצה להשכלה

גבוהה בדקה את המוסדות האלה, ואם הם עמדו בקריטריונים היא לקחה זאת על אחריותה

והודיעה לציבור כי המוסד פועל לפי מה שהממשלה הציעה בהגדרת שלוחה. בהוראת

המעבר אמרנו שראוי שהמוסדות האלה יקבלו גם רשיון זמני. לא ייתכן שהם יאבדו את

האישור שיש להם.

לעומת זאת, היה סוג אחר של מוסדות, שפנו למועצה להשכלה גבוהה, וטענו שהם

מקיימים למידה מרחוק. הם לא מקיימים למידה בפועל, ו - - -
ראובן ריבלין
החוק שלנו לא דן בזה.
נעמי חזן
בפירוש הנחנו את זה בצד. כתוב בפרוטוקול במפורש שאנחנו לא דנים ב- distance

.learning
עדנה הראל
בדיוק. באו המוסדות האלה למועצה להשכלה גבוהה, כאמור, וטענו שהם מקיימים

דבר שונה, הם יצרו מצג שהם לא מקיימים למידה בפועל, אלא למידה באמצעות התכתבות

או אמצעים אלקטרוניים. המועצה, על סמך מצגים אלה, נתנה לחלק מהמוסדות האלה,

אישורים שלא היו על סמך הקריטריונים האלה. האישורים אמרו שהמוסד אינו שלוחה,

אלא מוסד שמקיים למידה מרחוק. בכל אחד מהאישורים האלה כתוב: "אישור זה אינו

מהווה אישור לקיים שלוחה בישראל", הם לא נבדקו על ידי הקריטריונים של השלוחות.

בשלב מסוים הבינה המועצה להשכלה גבוהה שמה שקורה פה הוא שהיא פועלת

לפי אותם קריטריונים לגבי דבר שלא אמור להיות בתחום הסמכות שלה. אם באמת מדובר

בלמידה מרחוק, כאשר אני לומדת בביתי, במסגרת של אוניברסיטה מכובדת מחו"ל. לא

ייתכן שכדי שאתכתב עם אותו מוסד אצטרך רשיון. זה לא צריך להיות בסמכות המועצה

להשכלה גבוהה במדינה דמוקרטית כמו שלנו. לכן, אם אני אלמד בהתכתבות, ארצה,

בסופו של דבך, שהתואר שלי יוכר. לצורך כך אלך למשרד החינוך. אם מדובר בלמידה

מרחוק, הגוף הרלבנטי לכך הוא רק משרד החינוך, אם רוצים לקבל הכרה לצורך דירוג

ושכר. כל צורת לימוד אחרת, בה יש מוסד בארץ המקיים לימודים אינו למידה מרחוק.

אמרנו שאנו לא חיים במדינה בה יש צורך לקבל רשיון ללמידה מרחוק. אם מדובר

בלימודים שמקיים מוסד בישראל, החוק שלנו נותן לו תשובה.
היו"ר עמנואל זיסמן
חבר הכנסת אמנון רובינשטיין הוא היוזם והרות החיה של התיקון. בתור שר החינוך

לשעבר.
אמנון רובינשטיין
לצערי אני חייב לשוב את הישיבה, כי עלי להשתתף בישיבת ועדת הכספים.

רציתי להציע שלאתר שתתפרסם הרשימה, ועניין החוק יופעל, שוועדת התינור תקדיש לכך

דיון מיותד, ואולי אף תבקר בשלותה אחת או שתיים. הנושא הזה הוא מאד תשוב.

בתקופה שתלפה מאז הגשת הצעת התוק ומאז תקופת הטיוטה של היועץ המשפטי

לממשלה, ועד שהכנסת קיבלה את התוק, הודות למאמצי יושב הראש, קרו דברים. בצד

שלותות מאד רציניות צמתו גם עשבים שוטים. לדעתי הצעת התוק באה למיין את הדברים.

יש בין השלותות מוסדות מאד תשובים ורציניים, שלא רק מספקים את הביקוש להשכלה

גבוהה, אלא מכניסים לכאן מודלים שונים מאשר המודל הישראלי.

יש עוד דבר מעניין שהוועדה צריכה לתת עליה את דעתה. למוסדות האלה

מתקבלים בדרך כלל תלמידים שלא הצליתו להתקבל למוסדות להשכלה גבוהה בישראל.

בתלק מהמוסדות האלה הבחינות הם כמו במוסד האם בתו"ל. הבתינות מתקיימות באותו

היום, ונבדקות על ידי בודק מהארץ ומחו"ל. הדבר המדהים הוא שהציונים של התלמידים

הישראלים, שלא מצאו מקום לרכוש השכלה גבוהה לא פתותים מאלה של עמיתיהם

בתו"ל.
ראובן ריבלין
איפה שיקול הדעת אינו נכון?
ראובן ריבלין
העובדה הזו מצביעה על כר שהמחסור במקומות בהשכלה הגבוהה לא קשור

לאיכות. אין כאן עניין של הורדת האיכות, אלא שנוצר מצב שבגלל הביקוש הגדול

והמבורך להשכלה גבוהה בארץ, תלמידים שהיו מצליתים לא יכולים להתקבל.

האוניברסיטאות כאן צריכות, לדעתי, להתעניין בדברים שנעשים שם. יש בישראל מסורת

אקדמית מסוימת, שהיא תשובה ומבורכת, אך לא הכל תסין לביקורת. למשל, העניין של

משך הזמן לקבלת תתואר השני. זה לא דבר מקודש. מדוע במדינת ישראל התואר השני צריך

לקתת כל כך הרבה זמן?
נפתלי ויטמן
אנו עוסקים בזה.
אמנון רובינשטיין
אני יודע. המועצה להשכלה גבוהה התתילה לעסוק בזה. יש כאן דבר תשוב

ומהותי. למרות שמדובר במספר קטן, הם פועלים כקטליזטור.

מוסד ללמידה מרתוק לא יכול ללמד לימודים בארץ. אם יש למידה מרתוק, תה דבר

שהולך וגדל, וגם האינטרנט נבנס לעניין הזה בקנה מידה גדול, זה לא לימודים בישראל.

אסור לערבב בין האוצרות. שלותה היא שלותה, עם פיקות מהמועצה להשכלה גבוהה.



למידה מרחוק היא מחוץ לתחום העיסוק של החוק הזה. אחת הבעיות שלנו היא שנוצר מצב

שבמגזר הציבורי נותנים שבר לפי הדירוג האקדמי. זה דבר פרובלמטי שיוצר לחץ על משרד

החינור. הצעתי בזמנו שייקבעו כללים לגבי למידה מרחוק. זה לא שייר למועצה להשכלה

גבוהה. הלמידה מרחוק לא קשורה למשטר הישראלי. מי שדורש תוספת שבר - אז בודקים

את מהות הלימודים שלו.
נחמיה לבציוו
איו לי בעיה עם הוראה מרחוק - - -
ראובו ריבליו
אבל אנחנו לא יכולים לפקח עליה.
נחמיה לבציוו
בדיוק.
אמנוו רובינשטיין
הכי מסוכן הוא שמוסד ללמידה מרחוק יפתח 2-3 כיתות לימוד, ויגדיר עצמו כמוסד

שהוא חציו ללמידה מרחוק, וחציו ללימוד בכיתות. במקרה מה הפיקוח לא יהיה ברור.

אחד הדברים החשובים שצריר להתרחש תוך זמן קצר מאד - משרד החינור צריר להביא

לוועדה כאן את הקריטריונים שלו ושל נציבות שירות המדינה להכרה במוסדות ללמידה

מרחוק.
ראובו ריבליו
יש עוד נקודה אחת שלא ברורה לי מהמצב החדש שנוצר - האם שלוחה שקיבלה

היתר, בדרר זו או אחרת, שפועלת על פי רשיוו - האם חיא יכולה על פי שיקול דעתה

הבלעדי לפתוח בתור הארץ עצמה 50 שלוחות לשלוחה המרכזית?
נפתלי ויטמו
לא.
יאיר לויו
קודם כל אני שמח שראש ות"ת והמועצה להשכלה גבוהה לא הביעו את דעתם אלא .

אמרו שמאחר והייעוץ המשפטי הוא מה, הם מציעים שמוסדות ה- distance learning

שקיבלו כבר אישור לא יופיעו ברשימה. זאת אומרת שיש לנו בעיה משפטית שבה אנו

צריכים לדון, ולא בעיה עקרונית שכאילו המל"ג או הות"ת מתנגדים שאלה שקבלו אישור

ל- distance learningלא יופיעו ברשימה. רק נצייו שלפי 8 (ב), וכך גם אומר המסמר

שלפנינו, גם מי שקיבל אישור חייב לקבל את אישור המועצה.
משה בוטון
איפה זה כתוב?
יאיר לוין
תקרא את מה שאתה כתבת ב- 4 (ד): "יודגש כי המוסדות אשר קיבלו אישור לקיים

לימודים בשיטת למידה מרמוק לפני תחילתו של תיקון מס' 11 מחויבים גם הם בקבלת

רשיון על פי החוק, בהתאם להוראות סעיף 8ב לתיקון מס' 11..,'' מאחר וכולנו יודעים

שרוב רובם של המוסדות שקיבלו אישור שהם distance learningמקיימים לימודים, וקיבלו

אישור או מהמועצה או מאתנו, נוצר מצב שכולם שלוחות. חלק קיבל אישור כשלוחה, חלק

קיבל אישור כמוסד של .distance learning
היו"ר עמנואל זיסמו
אבל נוצרה מציאות בשטח.
יאיר לוין
החוק בא להסדיר משהו לא מסודר, לא ראוי, שכולנו חשבנו שצריר סוף-סוף לארגן

אותו ולעשות בו סדר. בישיבה האחרונה ביקשתי שכל המוסדות שקיבלנו אישור ל-

distance learning ממשרד המינור או מהמועצה, יופיעו ברשימה יחד עם השלוחות. היה
בירור קצר, ואתה אמרת
כר יהיה. זו היתה החלטה שהתקבלה כאן, בוועדת החינוך וכך

אני רואה את הפירוש של 8ב לחוק שאומר: מי שקיבל אישור כ- distance learningאנחנו

רואים בו שלוחה, יש לו רשיון זמני, והוא יגיש בקשה להכרה.
היו"ר עמנואל זיסמן
בשביל זה הערתי את הערתי. אם נוצר מצב חדש, ובתור חודשיים בודקים את כולם,

ללא יוצא מן הכלל, גם את השלוחה המיוחסת ביותר - - -
עדנה הראל
לא. זה לא כתוב בהוראת המעבר. מה שכתוב הוא - - -
נחמיה לבציון
אני מבקש שיאיר לוין יגמור את דבריו, ואחר כר נציג את הפתרון שיש לנו

למציאות.
יאיר לוין
הוראת החוק באה לעשות את אותו סדר, וכר גם אמר ראש ות"ת: גם מי שמקיים

לימודים בשיטת distnace leamingnצריר לבוא אלי, ואני אתן לו אישור אם הוא distance

learningאמיתי או לא. לכן חשוב שגם הם ייכנסו פנימה, ושלא ניצור שתי קטגוריות,

שאחת תחפש את הדרר ליצור לנו דברים שאנו לא רוצים שיקרו. אני רואה סכנה גדולה

מאד בהופעת רשימה שכוללת רק שלוחות. כל העבודה שעשינו תתבזבז, וניתן כאן אפיק

למי שאנו לא רוצים שיקבל הכרה, והוא יופיע. ברגע שאמרנו שכולם צריכים לקבל רשיון,



וכולם קבלו רשיון זמני - זו הדרך הנכונה ביותו לטפל בעניין. ההסבר כאילו המל"ג יזע

מה קורה שם ולא ידע מה קורה אצל האתרים הוא בטל לחלוטין לעומת הצורר הדחוף

לראות את כולם כחבילה אחת.
נחמיה לבציון
אני מנסה להציע לכם פתרון במסגרת הפרשנות המוסמכת לחוק. לדעתי אנו נמצא

את הפתרון שלפניכם, אם תבינו את החוק. יש פה פתרון לאותה בעיה שכולנו רוצים לפתור

- המציאות שנוצרה. אנו מציעים להיצמד לפרשנות המוסמכת של החוק, כי כל פרשנות

אחרת לא תעמוד אחר כר במבחן בג"ץ. אם מישהו יטען נגד זה, בג"ץ יכול להכריע כר או

כר. לכן הפרשנות המוסמכת המשפטית היא כפי שאסביר.

איר אמזער עד למינימום את הנזק שעלול להיווצר לאותם מוסדות שקיבלו אישור

ל- ?distance learningאנחנו אומרים שהם אמנם לא יופיעו ברשימה כי החוק אינו מאפשר

לנו את זה, לפי הפרשנות המוסמכת, אבל יש לנו את הרשימה הזו, מתואמת עם משרד

המינור והתרבות. מי שיפנה אלינו לבקש את הרשימה, נשלח לו תדפיס, ונשלח לו רשימה

אחרת של מוסדות שקיבלו אישור אוזר. כלומר, אם מישהו - נציבות שירות המדינה, משטרת

ישראל או כל גוף אחר - ירצה לקבל את הרשימה, הוא יקבל רשימה אחת שהופיעה

ברשומות לפי החוק, ורשימה אחרת, מוסכמת על ידי מל"ג ומשרד החינוך. זה מבחינת

הגילוי.

בעוד שאנו חושבים שלפי החוק, כל מי שיופיע ברשימה צריך מעכשיו לרשום
בהודעות שלו
השלוחה פועלת ברשיון זמני של המל"ג, אנחנו מציעים שנרשה להם לא

להיבלל ברשימה. הם יקבלו הודעה מפורשת, ויוכלו להראות אותה לסטודנטים שלהם,

שמשרד החינור והתרבות ימשיר להעריר לצורכי דירוג ושכר את התארים המוענקים על ידי

המוסדות האלה, על סמך האישור הקודם. כלומר, בדרר הזו, להערכתנו, עד שנקבל את

הרשיון הקבוע, לא ייפגעו המוסדות להוראה מרחוק שקיבלו את האישור - - -
ראובן ריבלין
אתה אומר ''עד שיקבלו את הרשיון" או - "אם ועד" ?
נחמיה לבציון
אם ועד.

המסמר שלפנינו בא למנוע את הנזק שיושב הראש אמר שעלול היה להיגרם

למוסדות של הוראה מרחוק כיוון שהם לא הופיעו ברשימה. ידענו שאם אנו נעים לעבר

אלה, האחרים ייראו את עצמם פגועים. ניסינו, אם כר, להגיע לאיזה מיצוי של הדברים.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני רוצה להסביר שוב. יש מציאות שנוצרה. אנו מכירים חוקים במדינת ישראל

שהמציאות המשתנה רוקנה אותם מתוכנם. יש חוקים כאלה. אחר כך באים ומתקנים. בא
יאיר לוין ואומר
גם שלוחות, שחבר הכנסת אמנון רובינשטיין הזכיר אותן, אנחנו נבקר. גם

בלי החלטה אני כבר ביקרתי בכמה שלוחות, אבל ההצעה מתקבלת. נלר לבקר.

אני מודה גם לות"ת וגם למשרד המשפטים. הם יכלו לא לקבל את הפנייה שלי. הם

נענו לפנייה, ולא פורסמה רשימה. עכשיו אנחנו מתווכחים. למה כל זה כאשר אני יודע

שיש פרק זמן מוגדר שבו יהיה סטטוס קוו. כל אחד יהיה במעמד בו הוא היום. אני נותן

לכך עדיפות ראשונה במעלה, כי יש גם מירוץ עם הזמן. אם יש סימן שאלה הוא יכול



לפגוע באינטרסים כלכליים. קיבלתי בזמן האחרון פניות היסטריות מסטודנטים בגלל אי

הוודאות שלהם לגבי המשך הלימודים שלהם. לכן אני אומר בשביל מה כל הוויכוח? ייקבע

זמן, לפי הצעתכם. בפרק הזמן הזה תבחן, תבדוק ותפקח על כולם.
עדנה הראל
איו אפשר לעשות בדיקה תור חודשיים ל- 30 מוסדות? התוצאה אז, לפי החוק, שעד

שלא נגמרת הבדיקה - אף אחד לא מוכר לצורכי דירוג ושכר. בשום שלוחה. כר לפי

הוראות החוק העיקרי.
עבד אלוהב דראושה
אבל תגדירי את זמן הבדיקה.
עדנה הראל
לא. גם אם מגדירים בזמן את הבדיקה, מחר יוגש בג"ץ נגד המדינה על ידי שלוחה

מוכרת, שעמדה בכל הקריטריתים. יושב פה פרופסור מרשל סרנת. הם עבדו קשה, לפי

הקריטריונים. הם עומדים בהם. לפי הוראת המעבר, שיצאה מנקודת הנחה שהם עמדו

בקריטריונים הם לא יוכלו להיות מוכרים, למרות שהוראת המעבר שקבעה הכנסת

בפברואר, מקנה להם את המעמד הזה.
ראובן ריבלין
אם אתם חושבים באיזושהי צורה, שלאחר חקיקת החוק הזה לא יצטרך להיות מוקם

מנגנון בתור המל"ג שיפקח על החוק ויבצע אותו, אז אתם לא יודעים על מה אתם מדברים.
היו"ר עמנואל זיסמן
אתה אמרת תוך חודש.
נחמיה לבציון
סליחה. אמרתי שתוך חודש נשלח את הטפסים. יש 40 או 50 שלוחות. אנחנו לא

מוכנים לעבוד תחת לחץ של זמן בשום מקרה שהוא. החוק מפורט, יש מאות עמודי ניירות

שכל אחד יצטרר להגיש כדי לעמוד בתנאי החוק. אנו צריכים את הזמן - - -
אבי ביש
יש 16 אלף סטודנטים שלומדים.
נחמיה לבציוו
אני מציע לא לפגוע בהליכי הפיקוח והבקרה, כי זה יהיה לדורות. אני מציע לא

להפעיל כל לחץ על מנגנון הרישוי והפיקוח. יש שתי אפשרויות. האחת - לקבל את

הפרשנות של ההוראה, והאחרת - שהכנסת תחליט לפשט את הוראות המעבר, ולהגיד

שהאישורים נשארים בתוקפם, כמו שהם, למשר תקופה מסוימת עליה יוחלט, עד אשר תוגש



הבקשה. במלים אחוות - תמחקו את סעיף (א) ויהיה רק סעיף (ב) בהוראות המעבר שיאמר:

בל אחד רשאי להמשיך לפעול במו שהוא פועל, בתנאי שיגיש בקשה תוך חצי שנה. הבקשה

יבולה להיות מאושרת או להידחות.
יאיר לוין
ברגע שלא מקבלים רשיונות קבועים, בלאו הבי, לא משתנה מעמדו של שום מוסד.

זאת על פי החוק, וגם על פי הסדר בין המל"ג לבין משרד החינוך. בל מי שלומד היום, או

יתחיל ללמוד באשר עדיין לא התפרסמה רשימה - דינו באילו למד במוסד שפועל ברשיון

זמני.
עדנה הראל
זה לא נבון. יש חוק.
יאיר לוין
אני חושב שזה על פי החוק.
היו"ר עמנואל זיסמן
עם בל הבבוד הוא מדבר בשם משרד החינור והתרבות, מוסד שגם נתן רשיונות, ואף

אחד לא הגיש בג"ץ נגד זה. לא שמעתי שמישהו הגיש בג"ץ נגד החלטות של משרד החינוך

והתרבות.
עדנה הראל
זה לא נבון. הגישו בג"ץ.
יאיר לוין
לא רק זאת, זה גם מוסבם על המועצה להשבלה גבוהה, שמי שנמצא בצנרת והיום

מותר לו לקבל אישור, יקבל. זח דבר ברור. אין ויבוח.
נחמיה לבציון
אין לנו ויכוח על זה.
יאיר לוין
בל פיגור שליום לקראת תחילת שנת הלימודים מבניס אלפי תלמידים למצב לא

טוב. אנחנו בדיעבד מאשרים שהם יקבלו baאו ,maמפני שאנו משתהים. בל ההשתהות

היא בי לא רוצים לראות את בולם בחבילה אחת. בל מי שקיבל עד היום רשיון זמני, או

רשיון אחר, או היתר לפעולה - - -
נעמי וחן
אבל זה שונה.
היו"ר עמנואל זיסמן
אם תגידי - אני מציעה שיטפלו קודם כל באלה, בלי לשנות את המצב - מילא. אבל

את מכניסה - - -
יאיר לויו
סליחה אדוני יושב הראש, בוא נעשה חשבון פשוט. אפילו מי שחושב שיש הבדל

ביניהם טועה בזה שהוא לא מסכים שהם יהיו ברשימה אחת. אסביר מדוע. ברגע זה אמרתי

שכל מי שעובד ורשאי, וכאלה שנמצאים בצנרת - יקבלו. ברגע שהם מופיעים ברשימה, תור

שנה וחצי, אם הם לא קיבלו רשיון - הם כבר לא יהיו, זאת אומרת - איך שאתה לא מסתכל

על העניין, בלי שתופיע עכשיו רשימה, כולנו מפסידים.
האשם מחאמיד
לתומי חשבתי שאני היחיד שלא מביו, יש עוד אחדים. חשבנו שהחוק הזה יפתור

את הבעיות שעומדות בפני הציבור של אלה בישראל שרוצים ללמוד, ונפתח להם פתח

לכך עכשיו אני מבין שישנם סטודנטים שלומדים בשלוחות שונות, שעד כה לא קיבלו

אישור. כל אחד מאתנו צריר לשים את עצמו בנעליהם, או בנעלי הוריהם - הם לא יודעים

אם לימודיהם יוכרו או לא. אתם מדברים על הגדרות ועל מושגים שאני לא מבין, אר

בינתיים יש ציבור שסובל מכר. מה אנו, כוועדה, עושים כדי שאותם תלמידים יבינו לקראת

מה הם הולכים?

דבר שני, ישנן שלוחות שהגישו בקשה להכרה עוד בשנת 96. עד עכשיו חם לא

קיבלו אישור. סטודנטים לומדים שם ומחכים לאיזושהי ישועה. לכן, צריר להגדיר תקופת

זמן לעניין. אני מתאר לעצמי שאפשר לתגבר את הכוחות שיפעלו בנושא הזה. אפשר

להגדיר איזשהו פרק זמן סביר לטיפול.

אני רוצה להבין את ההבדל: האוניברסיטה הפתוחה בארץ מלמדת, וחקייחת מפגשי

הנחיה---
נעמי חזן
הם חברים במל"ג.
האשם מחאמיד
הדברים האלה מוכרים, ואחרים לא. מדוע?
נחמיה לבציוו
זו לא הוראה מרחוק.
עדנה הראל
האוניברסיטה הפתוחה היא מוסד מוכר, תוכניות הלימודים שלו מפוקחות - - -
יהושע ליבני
אז תפקחו גם עלינו, מה הבעיה?
עדנה הראל
אנחנו מבקשים לפקח גם עליכם, זה בדיוק העניין. אתם רוצים פטור מפיקוח.
יהושע ליבני
אנחנו לא רוצים פטור מפיקוח.
עדנה הראל
ועד איך. הרשיון שאתם מבקשים הוא פטור מפיקוח.
האשם מחאמיד
אם כך, אם אותם מפגשי ההנחיה באים לומר שהאוניברסיטה הפתוחה היא איננה

מוסד של ,distance learningמדוע אי אפשר לומר על כיתה של אותה שלוחה שנפתחת

באום-אל-פאחם או בעראבה, שהיא כמו אותו מפגש הנחייה? מדוע המפגש הזה

באוניברסיטה הפתוחה נחשב כשלוחה, ובאום-אל-פאחם לא?

כאשר במדינה מתוקנת משרד החינוך נותן אישורים למוסדות - - -
יאיר לויו
משרד החינוך נותן אישוך לתלמידים.
האשם מחאמיד
משרד החינוך נותן אישור לתלמידים, והמל"ג נותן אישורים למוסדות - - -
אריה בריק
זה משהו אחר לגמרי.
האשם מחאמיד
תסבירו לי מה זה "משהו אחר". כאשר משרד החינוך אומך שהוא מכיך בתארים

מסוימים - - -
משה בוטח
לצורך דירוג בשכר.
האשם מחאמיד
נכון, אם כר - יש פה הכרה.
נחמיה לבציוו
זו לא הכרה במוסד. זו קביעה שהתעודה היא שוות ערר לתעודה מוכרת.
היו"ר עמנואל זיסמן
זו מעין הכרה.
האשם מתאמיד
זו כן הכרה, אדוני. יש פה בלבול שלם.
נממיה לבציוו
יכול להיות שהם יכירו בתעודה של סטודנט אחד, ובתעודה של סטודנט אוזר מאותו

מוסד הם לא יכירו.
האשם מחאמיד
צריר לעשות דברים בצורה ברורה ונהירה.
היו"ר עמנואל זיסמן
מה אתה אומר לגבי ההצעה שאני הצעתי? העליתי הצעה ברורה, בהירה, חד

משמעית, שמשותפת לי ולמשרד החינוך והתרבות. ההצעה אומרת שלא מפסידים שום דבר,

כל אחד יתקיים לפי ההכרה שיש לו כרגע.

אם ההסתייגות של חבר הכנסת פוח היתה מתקבלת, ואם לא הייתי מפעיל לחצים

אישיים על חבר כנסת אחד לפחות, שאני שולח לו ניחומים על מות אביו, הכל היה מתהפך.

לא היה חוק. אם לא הייתי נחוש ועד הרגע האחרון לא הייתי פועל בעניין, לא היה חוק. .

לו היתה מתקבלת הסתייגות אחת - לא היה חוק. יכולנו לדחות אותו. מה זה המשחק הזה?

יש לי מחויבות מוסרית באופן אישי.

שמענו את חבר הכנסת אמנון רובינשטיין לגבי ההגדרות. היא לא נוחה לכמה מן

האוניברסיטאות והשלוחות, אבל אומרים לי שגם שלוחות מבוססות ויוקרתיות קצת חפרו

את הכללים ויצרו איזושהי מציאות ישראלית חדשה. מה אנו מבקשים? פרק זמן של מספר

חודשים, לא של שנים, כאשר לא מערערים על הסמכות של המועצה לבדוק את הדברים.
האשם מחאמיד
כמובן, בתנאי שיעמדו בתנאים.
היו"ר עמנואל זיסמן
יכול להיות שיש כאלה שיוכרו על ידי משרד החינוך והתרבות ולא עומדים

בתנאים, ויכול להיות שיש כאלה - - -
נעמי חזן
כאשר חוקקנו את התיקון החוק עשינו זאת בכוונה מפורשת מאד, להסדיר שני
עניינים
1. דירוג של מוסדות להשכלה גבוהה 2. הסמכות להכרה. לגבי הדירוג עשינו

אבמנה מאד מפורשת, אר ייתכן שלא נתנו לה ביטוי בקול רם, בטעות. הבחנו בין מוסדות

להשכלה גבוהה בישראל, בין שלוחות של אוניברסיטאות בחו"ל, שחייבות לעמוד

בקריטריונים מסוימים על פי חוק, לביו אוניברסיטאות בחו"ל שאינן תחת פיקוח ישראלי

כלשהו. זה הדירוג.

את הסמכות לתת את ההכרה נתנו למל"ג, בצורה מפורשת. רק המועצה להשכלה

גבוהה רשאית להכיר במוסדות להשכלה גבוהה בישראל ובשלוחות הפועלות בארץ, על פי

התיקון לחוק שעשינו. כל מה שקשור לאישור והכרה בתארים למטרות של שכר - לא

טיפלנו בזה בצורה מפורשת. ידענו שהנוהג הוא שמשרד החינור נותן את ההכרה הזו.

עכשיו נוצר בלבול. חלק מהדיון כאן היום הוא כתוצאה מהבלבול הזה, ומכר שהדבר לא

מוסדר בצורה מפורשת. לפי דעתי העיקרון חייב להיות מי מכיר בתואר למטרות של שכר?

או משרד החינוך שעשה זאת עד עכשיו, או נציבות שירות המדינה. זו בעיה

אדמיניסטרטיבית. חייבים לסגור אותה. חייבים לקבע את העיקרון שיש מוסד אחד מוסמר

שנותן הכרה למטרות של שכר וקידום.
יאיר לוין
יש.
נעמי חזו
אם הוא קיים ומוסמך, והוא משרד החינוך - ככל שידוע לי - אז צריך להגיד את זה

בצודה מפורשת. זה העיקרון. לכן, אין טעם ברישום כפול בכל הנוגע להכרה למטרות של

שכר וקידום.
יאיר לוין
זה מוסדר ואחיד. ככה זה.
נעמי חזן
אני מנסה להבהיר מה שמצטייר בבלבול אדיר. גם בישיבה הזו.

עיקרון שני, נילווה, שעליו אני מתעקשת כמי שהיתה מאד מעורבת בחקיקת

התיקון, זה שהפיקוח על ההכרה ניתן, אף הוא, רק לגורם אחד, והוא המועצה להשכלה



גבוהה, בכל הנוגע למוסדות להשכלה גבוהה בישראל, והכרה בשלוחות טל פי התיקון

החדש.
יאיר לויו
גם זה מוסדר.
נעמי וחו
אם גם זה מוסדר, נותרו לנו שתי בעיות שצריר להסדיר אותן, ולהסכים לגביהן.

הבעיה הראשונה - לגבי הלימוד מרחוק, ה- .distnace learningבמפורש, בישיבות שהיו לנו

כאן, הוחלט שכל מה שקשור לזה לא יטופל במסגרת החוק. יתרה מזו, כאשר יש הנחיה

בארץ, על פי ההגדרה זו שלוחה, והיא חייבת לעמוד בחוק.
יאיר לוין
נכון מאד.
נעמי חזו
distance learningשאין בו הנחיה, יש לגביו רק סוגיה אחת שעומדת על הפרק

כרגע, והיא ההכרה בתואר למטרות שכר וקידום.
עדנה הראל
כן, בדיוק.
יאיר לוין
מדוע יש כאן בעיה?
נעמי חזן
אני חושבת שאין כאן בעיה. אם אני לומדת באינטרנט, משרד החינוך צריך להחליט

אם זה מוכר או לא, למטרות של שכר וקידום, אך לא המועצה להשכלה גבוהה צריכה

להחליט על כך אין לה את הכלים ואת האפשרות לפקח על מה שקורה שם. רק למשרד

החינור יש אפשרות להעריר, על פי הקריטריונים שלו. אם הלמידה מרחוק כוללת הנחיה

בארץ הרי היא שלוחה, שחייבת לקבל הכרה של המל"ג - - -
נחמיה לבציון
לא הכרה, אלא רשיון.
נעמי חזן
כן, רשיון של המל"ג שמוסמך לעשות זאת על פי חוק. אם אין הנחיה. מי שיעריך

את התואר הוא משרד החינוך, שקבענו שהוא המוסמך לכך.

אם כה על מה אנו מתווכחים? עד כאן יש הסכמה, ונותרה הסוגיה של תנאי

המעבר. תלמיד שנמצא היום במסגרת של לימודים בשלוחה, אשר לא ברור אם יש לה

הכרה או לא, ומתי תהיה לה רשיון. מה קורה? אנחנו צריכים להסדיר כמה דברים: האם אנו

משאירים את המצב עמום, עד למועד שאנו נקבע לסיום הרישום? השאלה השנייה- מתי

מתחילה אותה ספירה לצורך רישום? אני חושבת שזה יוצר בעיות אמיתיות לסטודנטים

שהם בתוך הצנרת, אפילו במוסדות שקיבלו אישור.
נפתלי ויטמו
יש תשובות לזה בחוק.
נעמי חזן
אם כל מה שנאמר קודם מוסכם, בואו נדבר על מצב המעבר. רק על הוראות

המעבר. אנו צריכים להסדיר שני דברים: 1. פסק הזמן עד להסדרת כל העניין עד תום. אנו

עובדים לפי לוח זמנים אקדמי, שבו שנה מתחילה בספטמבר או אוקטובר. האם אפשר

להסדיר את העניין עד אז? סטודנט שמתחיל ללמוד בשנת הלימודים הבאה רוצה לדעת אם

התואר שלו הוא ברשיון של המל"ג או לא. האם אנחנו יכולים לספק ודאות לסטודנטים

שמתחילים את לימודיהם בשנת תשנ"ט?

סטודנטים שהתחילו כבר ללמוד במוסדות האלה לקחו על עצמם סיכון מסוים ברגע

שנרשמו, נכון? אני רוצה לדעת מה קורה לאלה שהם כבר בתוך המסלול, לגבי ההיתר.
נחמיה לבציון
הגישה שלי כלפי הסטודנטים היא הליברלית ביותר. אנו נחמיר יותר לגבי מוסדות

מאשר לגבי סטודנטים. לכן, יש לי הצעה, שאני מניח שתסכימו עליה. גם בסעיף 8 ב נאמר

שזו לא עבירה על התוק להמשיר ללמד, גם ללא אישור כלשהו - מה גורלם של

הסטודנטים? אני אומר כך - המוסדות צריכים להקפיד מיחמתם, בשליטה עצמית,

שהסטודנטים ממלאים את בל חובותיהם, למשל: משך הלימודים, הברה בלימודים קודמים,

היקף הלימודים. זאת כיוון שכאשר הם יפנו למשרד החינוך והתרבות לקבל את ההכרה,

משרד החינור והתרבות ישפוט אותם לפי תנאי התיק. אם הם טשו מסלול מקוצר ל ba הוא

לא יאשר להם את התואר. משרד החינוך ירצה להבטיח שלא יהיו קיצורי דרר. כל

השלוחות מכירות היום את החוק. הן יודעות מה מוטל עליהן, ולכן, אם הפרשנות שלי

מוסכמת על ידי משרד המינור - זו התשובה לשאלה של חברת הכנסת נעמי חזן.
נעמי חזן
אתה בעצם אומר לשלוחות: תמשיכו לפעול, בינתיים, כאילו יש לכם רשיון, ואתה

מסמיך את משרד החינוך לתת הכרה לתואר,
נחמיה לבציון
לא. לא לתת הכרה לתואר, אלא לאשר את התעודה.
אריה בריק
אני רוצה להבהיר. יושב ראש הוועדה אבן עשה מאמצים רבים כדי להעביר את

התיקון לחוק. בשיחות בין משרד החינור למשרד המשפטים אנו תמיד מציינים את זה. מדוע

אני אומר את זה. כי אתה חברת פה לדברים שכביכול אמר יאיר לוין. אני חושב שדבריו לא

הובנו כראוי. אני רוצה להבהיר אותם מהצד המשפטי.

אני לא חושב שיאיר לוין אמר שאין צורך ברשימה. הוא לא התכוון לומר את זה,

והוא גם לא מוסמר לומר את זה.
היו"ר עמנואל זיסמן
יאיר לוין מציע שתהיה רשימה אחת.
אריה בריק
בדיוק כר. מגמת דבריו היתה שלא ייפגע אף אחד באותה תקופת מעבר. מדוע הוא

לא רוצה שייפגעו? כי הכל בא אליו, על ראשו, כל המכתבים, כל הפניות והבקשות של

האנשים הבודדים. כל אלה מגיעים אליו והוא צריר להתמודד אתם. הוא רוצה למצוא

מוצא שהוא יוכל לעמוד בו כאדם, וכעובד משרד המינור.

אני רוצה להציע לוועדה הצעה, של דרר מסוימת, שכל מטרתה היא שאנשים

ומוסדות לא ייפגעו. ההצעה גובשה, ויש מאחוריה גם חוות דעת של משרד המשפטים,

שאומרת שיש צורר ברשימה. צריך לעבוד על המסמר הזה, וליצור מצב שבו לא ייפגעו

בתקופת המעבר אלה שפעלו - - -
היו"ר עמנואל זיסמן
מה אורכה של תקופת המעבר?
אריה בריק
אם תקופת המעבר תהיה קצרה מאד - זה טוב. המועצה להשכלה גבוהה צריכה

לענות מה יהיה אורכה.
היו"ר זיסמן
אם תקופת המעבר היא ארוכה - - -
נחמיה לבציון
הכוונה שלנו היא שבתקופת המעבר אנו ננסה להקל, לא להחמיר. תבינו. על מנת

שרשיון הקבע יהיה אמיתי, אל תלחצו עלינו. תנו לנו לעשות את הבקרה. בואו נמצא דרר

להקל על המוסדות בתקופת המעבר. זה מה שאומר אריה בריק.
אריה בריק
תקופת המעבר צריבה להיות קצרה ונוחה.
משה בוטון
יש לי שאלה למשרד המינור. למה שמשרד החינוך והתרבות לא יפרסם מודעה,

בשירות לציבור, ובה ייאמר איזה מוסדות נותנים תארים שהמשרד מביר בהם לצורך דירוג

לשבר, לתקופת המעבר?
יאיר לויו
אני רוצה לענות. יש שתי אפשרויות לענות לשאלה שלך. אני וזושב שאם אפרסם

את הדברים אני פוגע במל"ג. זה תפקידו על פי החוק, מאחר וההברה במוסדות - - -
משה בוטוו
סליחה, משרד החינוך מביר לצורר אחד, והמל"ג מביר לצורר אחר.
היו"ר עמנואל זיסמן
לפי דעתי לא צריך לפרסם שום דבר. אתה יודע שהוצאתי מבתב, ובו ביקשתי

להעביר את הרשימה. אני אבקש פגישה דחופה עם שר האוצר שייתן לו מנגנון מיוחד עם

מיטב האנשים בדי לטפל בזה.
יאיר לוין
אם מישהו הבין שמי שלא קיבל בבלל רשיון אנו נאפשר את הלימודים בו, אין זה

בר. הקלה פירושה רק הקלה רק למי שקיבל היתר פעולה או מהמל"ג, או מאתנו. במילים
אחרות
מי שלא קיבל היתר לפעולה, ולומד באיזשהו מוסד, לא יבירו בו.

מבל הסיבות, אדוני יושב הראש, וגם מהטעם שנתת - בדאי לפרסם רשימה אחת,

ולגמור את העניין.
יוסי ליפמן
אני נציג "טורו קולג', הדיון בבנסת היה מהיר, ענייני, תבליתי, ועמד בלות זמנים

שלא הרבה האמינו בו. אנו בבר בחודש השלישי של תקופת המעבר. ציפיתי שהמועצה

להשבלה גבוהה תתייצב באן היום עם תובנית פעולה שקובעת מה יהיה משך הזמן לפיקוח.

מצד אחד נחמיה לבציון אומר שיהיו מאות טפסים של רישוי, ומצד שני הוא אומר שיש לו .

פקידה אחת. זה לא זה.
נחמיה לבציון
סליחה - - -
יוסי ליפמן
יש לי קצת ניסיון. אני לא שמעתי שאתה בכלל מאורגן.
נחמיה לבציון
אני לא צריו לדווח לך איך אני מאורגן.
יוסי ליפמן
מחודש פברואר אני שומע שעוסקים בטפסים. אני מצפה לדבר מאז אלמנטרי.

שאנשים יידעו מה לוח הזמנים, מי מטפל בהם, איזה טפסים צריך למלא, וכל הדברים

הבסיסיים. עד לרגע זה, מתחילת פברואר, אני לא יודע מה קרה. אני מצטט את מה
שאמרת
זה עוד יילך למשרד המשפטים, תהיה יחידת ביקורת בשטח. כל זה ייקח חודשים

על חודשים. זו הערכתי.

מצד שני אתה אומר שנצלם תמונת מצב כפי שהיא היום. הדבר אומר שכל

התוכניות וכל היתמות לשנת הלימודים 98-99 לא יידונו. לא ידונו אפילו על דברים

טכניים, כי מה המועצה אומרת? כרגע לא דנים בכלום. למה אי אפשר לדון בבקשות. באיזה

סתירה העניין עומד?
יעקב רנד
אני רוצה להצטרף לדברים שאמר קודמי, אר אולי לא לטון בו הם נאמרו. בקרת

המוסדות זה דבר חשוב. הייתי שותף לדיונים במועצה להשכלה גבוהה, כחבר במועצה,

כאשר הפרופסור אמנון רובינשטיין, שהיה אז שר חינוך, הביא את כל הנושא הזה. היו לנו

כמה מטרות. טענו שהשלוחות ממלאות ועתידות למלא תפקיד חשוב בהבטחת הכשרה

אקדמית לאוכלוסיית ישראל, שהמדינה אינה יכולה לעמוד בה. הדבר מקובל. הן לא

תוכלנה לקבל שום תקציב ממשלתי, וגם זה מקובל, אך אנו רוצים לשמור על האיכות. אנו

רוצים לאפשר להן נתיבי פעולה.

יש לי תחושה כאילו אנו עומדים כאן זה מול זה, בעוד שאנו צריכים לעבוד יחד.

אנו צריכים יחד לשנס מותניים ולבדוק מה עושים, כדי שתוכניות חדשות תאושרנה.

המוסדות משקיעים עבודה, כוח אדם וקשרים. יש תאריכים. הסטודנטים צריכים להירשם

לשנת הלימודים 98-99. אנחנו כל הזמן מקבלים תשובות שהן אולי מוצדקות מבחינת

המציאות של המל"ג, אך מבחינת המטרות המשותפות לנו ולמל"ג, אנו עומדים עם ידיים

כפותות.
גלעד שר
אני מייצג את מכללת ''יתמות'' ומכללת רמת-גן. אנו שוכחים דבר אחד: התלמידים

לא יושבים מסביב לשולחן כאן, ולא קוראים את הפרוטוקול של ישיבת הוועדה. הם .

נמצאים כיום במצב של חוסר בהירות מוחלט. חלק מהמוסדות המארגנים נמצאים בסכנת

כליה, עקב חקיקת החוק. בחקיקה יש פגמים, אך הם ניתנים לתיקון. חלק מהם מוצעים

כאן. אני מוכן להעיר הערות ספציפיות לגבי הנייר שהכינו במשרד המשפטים.

אף אחד לא כופר בסמכות המל'ג. הפרסום של קטגוריה כח או אחרת הוא רע. בזמן

הביניים, בתקופת המעבר - כל פרסום הוא רע. אני מציע להימנע מכל פרסום של כל

רשימה בתקופת המעבר, ואני מציע שהיא תהיה קצרה. אני מסכים עם הדברים שנאמרו

כאן קודם לגבי חוסר הארגון של המל"ג. אני אומר זאת מתוך ידיעת העובדות. אין טפסים,



לא יודעים למי לגשת, אומרים שהקפיאו את המצב, ואין טיפול בבקשות של השלוחות

מיום חקיקת החוק ועז היום.

אני מציע להתייחס ל . distance leamingהאנשים שמנהלים את הלימודים האלה

מהארץ לא מבקשים להתחמק מפיקוח, בקרה או הרשאה - כפי שצוין כאן. אני סבור שאי

אפשר לתקן חוק שמתקן תיקונים כבדים ביותר בכל הנוגע להסדרת הפעילות של מוסדות

זרים בארץ, ולהתעלם מהנושא של .distance learningיכול להיות שזו היתה המגמה של

הוועדה לפני חקיקת החוק. היום, במציאות שנוצרה, ואני שמח שיושב הראש עמד על

הדברים האלה, אי אפשר להתעלם מ .distance learningנכון שהיום הם נעזרים באינטרנט,

והולכים לכיוונים של למידה ללא שום צינור ביניים, אר זה רק הכיוון. כיום, לא ניתן עוד

להתעלם מהנושא הזה. יש הצעה מסודרת, שאני מבין שהיא כבר בהליכי חקיקה, של

תוספת לתיקון הזה, והיא - הכללת distance learningבתור התיקון שהוצע, כתיקון מספר

12, כקטגוריה בפני עצמה, שהגדרותיה יהיו בחוק.

בהתייחס לנייר של משרד המשפטים שהוגש כאן - - -
משה בוטוו
אנו לא דנים בזה עכשיו.
היו"ר עמנואל זיסמן
זה נושא מאד מוגדר. הצעתי הצעה ואני עומד עליה. אני מבקש שיהיה סיכום

בנושא. אם נפתור את הבעיה הזו, הרי שיצאנו לדרך
גלעד שר
לגבי ה- ,distance learningלא חשוב אם תהיה חקיקה בנושא או לא. צריר לדאוג

שהמצגים שהמדינה הציגה טרם חקיקת החוק, שהלימודים ב distance learningהם כשרים

ומוכרים לצורכי דירוג ושכר - ימשיכו להיות מוכרים לתקופה של שנה וחצי מהיום,

לפחות, או למשך יתרת תקופת ההיתר, ולפי המאוחר, לא לפי המוקדם.
יאיר לוין
לכן יש צורר ברשימה.
גלעד שר
לא צריר שום רשימה לצורר העניין הזה, משום שטרם חקיקת החוק שלחתם רשימה

למל"ג, והמל"ג שלח אליכם. יש כאלה שאמרתם להם בכלל ש - - -
יעקב גלאור
אני מייצג את אוניברסיטת "יוניסה", שהיא אוניברסיטה ממשלתית מדרום אפריקה.

היא פועלת בשיטת הלמידה מרחוק בהרבה מאד מדינות בעולם, גם בישראל, והיא נחשבת

היום למוסד האקדמי הגדול ביותר בעולם ללמודים בשיטת למידה מרחוק. היא פועלת

בישראל על פי אישור פעולה למידה בשיטת למידה מרחוק, מחודש יולי 96.
נעמי חזן
אישור של מי?
יעקב גלאור
אישור מטעם המועצה להשכלה גבוהה.

אני רוצה להביע עמדה עקרונית, וגם לספר מספר דברים שיובלו לסבר את האחן

בקשר לדברים ששמענו באו. ראשית, העמדה העקרונית שלי, שהיא עמדת האוניברסיטה,

בבל שהיא יבולה להביע דעה לגבי הליבי חקיקה בישראל, היא שאת פסק הזמן הזה שיושב

הראש מציע, צריך לנצל לדבר אחד פשוט - להשלמת הליך החקיקה, באופן שבתור התיקון

ייקבע איך מטפלים במוסדות .distance learning

אני לא מבין מה הלהיטות הגדולה להתפרק מהפיקוח על המוסדות האלה, הרי

במוסדות האלה לומדים אלפי תלמידים בישראל, ולא רק באינטרנט. במוסדות האלה

לומדים בשיטה שאתם, המל"ג, הגדירה בשעתו ב 'למידה מרחוק", בבוללת מפגשי הנחיה

אישית מוגברת. בשאנו פנינו בשנת 96 לקבל אישור פעולה הצהרנו שאנו מלמדים בשיטה

הזו בבל מקום בעולם. התלמיד מקבל חבילה של ספרים, חוברות וקלטות. פרט לבר

התלמיד משתתף במפגשי הנחיה אישית. מדוע? בי ללמוד בבית זה לא מספיק, מסתבר.

המפגשים מבניסים את התלמידים למסגרת, מאפשרים להם לשאול שאלות - - -
יאיר לויו
לפי החוק זו שלוחה.
יעקב גלאור
החוק לא מגדיר מה היא שלוחה. הוא קובע מה להנחת דעתו של המל"ג צריר

להתקיים בדי שהמוסד ייחשב בשלוחה. אם המל"ג קבע שזו שלוחה י בסדר, אר לי מותר

לבפור בבר. באשר פנינו בשנת 96 לקבלת אישור פעולה מן המל"ג, הצגנו להם את אופן

הפעולה שלנו - באמצעות הדואר ובתוספת מפגשי הנחיה אישית מוגברת. על סמר זה

ביקשנו אישור לשלוחה, או למוסד של ,distance learningבפי שהם ימצאו לנבון להגדיר

אותנו. נתנו לי תשובה פשוטה, שאני מוגדר ב- .distance learning

בבל העולם מקובל שאוניברסיטאות בגון האוניברסיטה הפתוחה, מבצעות לימודים

בשיטה של למידה מרחוק בצרוף מפגשי הנחיה אישית, שהם חיוניים מאד. אחד התנאים

שהמועצה להשבלה גבוהה העמידה ל"יוניסה" היה שמפגשי ההנחיה יחיו חובה. התשובה

היא - לא. בבל המוסדות הללו, מפגשי ההנחיה אינם מעניקים נקודות זבות אקדמיות. הם

רשות בלבד. אלפי סטודנטים במדינת ישראל לומדים במתבונת הזו בדיוק. בל אלה מוצאים

מתחולתו של החוק. אני רואה באן תופעה מדהימה. עד עבשיו חשבתי שהשלטונות - - -
נחמיה לבציון
לא, הם לא מוצאים מן החוק - - -
יעקב גלאור
הם מוצאים מתחולתו של התיקון לחוק.
נחמיה לבציון
לא.
עדנה הראל
ההסבר שהתחלתי לתת נקטע - - -
יעקב גלאור
יכול להיות שאני לא מבין. אם כך - אני מבקש הבהרה. למה אני מתכוון? החוק לא

חל על מוסדות מהסוג הזה. הדבר הראשון הוא שאין פיקוח. הרי קודם הואשמנו בכר שאנו

רוצים להתפרק מפיקוח. האוניברסיטה שאני מייצג אומרת - בבקשה, אנא מכם, בואו

לפקח. אם אנו שלוחה - זה דבר אחר, אבל אל תאמרו לי שיש לי אישור פעולה ואני נמצא

היום ברשימה נפרדת. אין לי אישור פעולה ואף לא רשיון זמני.

למצטער אני אומר - תנו לי רשיון זמני קודם כל. יש לפי אישור פעולה מיולי 96.

לא יכול להיות שהיום, בהינף קולמוס, יאמרו לנו: אתם בחוץ. זה מעבר לעמדה העקרונית

שהמוסדות הללו בהחלט ראויים לפיקוח.

בשעתו, בדצמבר 96, כאשר המועצה להשכלה גבוהה שינתה את מדיניותה

והחליטה לא לטפל יותר במוסדות של ,distance learningוהעבירה את הטיפול למשרד

החינוך, פורסמה רשימה של מוסדות שיש להם אישור פעולה. ראינו שאוניברסיטת

"יוניסה'', אינה ברשימה, דהיינו - אין לה אישור פעולה. פנינו למועצה להשכלה גבוהה,

ולאחר מכן גם לבג"ץ, וההדורים יושרו. קיבלנו התחייבות מפורשת, שהעובדה שהמל"ג

החליטה לא לטפל יותר ב distance learningאיננה פוגמת באישור הפעולה שכבר ניתן.

עכשיו אני נוכח שבניגוד לפרסום שהיה בהתחלה, כאשר צורפה לחוק רשימה של המל"ג

שכללה את מוסדות ה ,distance learningכרגע מחליטים שזה לא כר' באופן עקרוני - - -
היו"ר עמנואל זיסמן
אתה מתכוון לרשימה שקיבלנו אחרי אישור החוק? הרשימה שחתומה על ידי מרק

אסרף?
יעקב גלאור
כן, יש שתי רשימות כאלה - האחת בכתב-יד, והשנייה - מודפסת. כל מוסדות ה-

distance leamingהיו בתוכן.
גלעד שר
לא כולם.
יעקב גלאור
המוסדות שקיבלו אישור פעולה בעבר - - -
גלעד שר
גם לא.
יעקב גלאור
לכן אני סבור שרשימה שאסור לפרסם רשימה שלא כוללת מוסדות של distance

.learningיושבת כאן נציגת המשטרה, ונציג של צה"ל. הם כבר הוציאו רשימות. מי שיהיה

ברשימה יוכר על יזם ללימודים. מי שלא יהיה ברשימה - לא יוכר.
נאוה אפרת
מה שאתה אומר אינו נכון. אתה אומר עובדות לא נכונות.
יעקב גלאור
אם העובדות לא נכונות אני תוזר בי, אר מאחר ויש אתי מסמר שלכם שאומר זאת,

אני מוכן להציג לכם אותו.

אסור לפרסם רשימות נפרדות, בוודאי לא עד שיתקיים דיון רציני ומסודר בשאלה

האם ראוי להכליל את המוסדות האלה בגדר מוסדות שמפוקחים על ידי המועצה להשכלה

גבוהה.
אמיר בן-דב
דיברנו בנושאים חשובים כל-כה אר אני רוצה לדבר על מה שקורה בשטח ואיר

מתמודדים עם המציאות היומיומית בתקופת המעבר. אמר פרופסור לבציון, ואני מכבד את

אמירתו, שהתלמידים לא ייפגעו בתנאי שיקיימו תנאים מסוימים. אני רוצה להוסיף לכר

שאלה - תלמידים שלומדים בשלוחות או ב distance learningאו בכל צורת לימוד בנקודות

שונות במדינת ישראל. פרשנות המועצה להשכלה גבוהה לגבי אותם מרמי תמיכה שונה

מהמציאות בשטח, בה התלמידים לומדים ולא רוצים להיפגע. בימים אלה ממש, כאשר

סטודנטים מתקשרים למועצה להשכלה גבוהה, ושואלים לגבי שלוחה מסוימת במרמ

מסוים, המועצה אומרת - לא. ניתן ללמוד במקום הנקודתי היחיד שאושר. גם הנושא הזה

נמצא במחלוקת, כך שתלמידים נפגעים בימים אלה, על פי פרשנות המועצה, ועל פי

פעולתה. השאלה היא מה עושים בתקופת המעבר, ועד שיוחלט מה מעמדם של אותם

מרמים.

נושא שני, שלא דנו בו היום, הגא האופי והאופן שבו מתנהל הדיון. אני יודע

שהנושא טרם נדון, וטרם התקבלה החלטה, למשל בדרישתה של המועצה לפרסם שהשלוחה

פועלת ברשיון זמני, וכדומה. חשבתי שתבוא המועצה ותאמר: השלוחה פועלת על פי חוק

השלוחות. תלמידים לא יחושו פגועים מהמילה 'רשיון זמניי, וכדומה. צריך לזכור שיש

תלמידים מאחורי הדיון הזה.
נעמי חזן
אתה לא יכול ליצור הטעייה. אתה בפירוש אומר משהו שאתה לא בטוח שאתה

יכול לקיים. אני צריכים להימנע מכך. לצערי הרב זה קרה בעניין המכללות, שהבטיחו

תארים ולא יכלו לעמוד בכר.
היו"ר עמנואל זיסמן
יש פה ויכוח ארוך. אני בכלל לא רוצה שיהיה פרסום, ואתה עכשיו מתווכח מה

יהיה כתוב בו. אני מציע לא לפרסם אף רשימה, או רשימה אחת בלבד. אל תיכנס לפשרות

שלא מקובלות עלי.

אם יש תקופת מעבר, שכולם צריכים לעבור אותה, אז אחת משתיים - או

שמפרסמים רשימה אחת, או שלא מפרסמים זבר, וגומרים את התהליר הזה. אני לא קובע

אותו. שיחליט הות"ת במה זמן נידרש לכר. שלא יגידו שלוחצים. אני מוחה על כר שמישהו

יגיד שאנו מאיימים או לוחצים. קיבלנו שליחות בכנסת להגן על אלה שמאיימים עליהם.
אבי ביתו
אני מדבר בשם שלוחת אוניברסיטת "דרבי". אנחנו מקיימים פעילות בישראל

באפעל, ובמרכזי תמיכה ברחבי ישראל. הגשנו למועצה, ברגע שהחוק הופעל, בקשה, על

פי דרישת החוק, לאישור מרמי הפעולה שלנו. אנו מביאים לישראל דבר ששונה מן הקיים

במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. באנו לישראל מתור ראיה שאנו עומדים לתת פתרון

שונה. אנו עובדים בבית-גיאן עבור המגזר הדרחי, ובחצור הגלילית עבור חיילים שיוצאים

מלבנון ללמוד. זה הרצון שלנו, זו הפעילות שלנו. אנחנו לא עוד אוניברסיטה בתל-אביב.

אנחנו חיום נמצאים במצב שבו הסטודנטים מקבלים הודעות שונות מידי בוקר:

לימוד ב "יד-טבנקין" מאושר, אר במקום אחר - לא. הדברים האלה לא ברורים. אני חושב

שמה שאתה דורש בהחלט צודק - שעד לקביעה מי עובד באיזה פורמט על פי החוק, לא

תפורסם כל רשימה. צריר לפרסם רק מודעה לציבור הלומדים בישראל שהם מוגנים על ידי

ועדת החינור של הכנסת ועל ידי החלטותיה. היום יש 16 אלף לומדים בשלוחות. לא יכול

להיות שהם ייזרקו עם מודעה מו שמפרסמת היועצת המשפטית החדשה של הוועדה, או

של המל"ג, או על ידי מישהו אחר שלא מוסמר ולא מבין את הפרשנות או את החוק עצמו.

הדברים האלה חייבים להיות מוסדרים. אי אפשר לזלזל בציבור שבא ללמוד בתום-לב. אנו

מלמדים בתום-לב. באישור הפעולה שלי לא מצוין שאני צריר ללמד באפעל, דווקא.
נפתלי ויטמו
כן רשום.
אבי ביש
סליחה, יש לי שני אישורי פעולה, יש לי תואר שני בחינוך" ולא מחכרת בו המילה

''אפעל". אני מוכן להביא אותו כרגע לוועדה. כדאי לבדוק את הדברים. לא החכרה המילה

"אפעל" בתואר השני, אבל היועצת המשפטית שלר כבר הודיעה, שתואר שני שיילמד

בחיפה לא יאושר. הדבר נתון לוויכוח ועדיין לא הוכרע. המועצה עדיין לא החליטה אם

מותר לי ללמד במרכזי תמיכה, ולכן שלא תפרסם מודעות לציבור בטרם ההכרעה. אם

תתקבל הכרעה, וייכפו עלי לכנס את כל הלומדים למתחם אחד - אקבל את זה. בינתיים -

אל תודיעו הודעות. למה אנו צריכים לזרוק את התלמידים למצב של חוסר ודאות? זו .

בקשתי, כמי שמייצג 3,000 סטודנטים במדינה.
נעמי חזן
אני רוצה להציע הצעה, כדלהלן: להציב תאריר יעד ברור למילוי הבקשות. עד

לתאריך זה, מי שירצה להיכנס לסבב הראשון ימלא את הטפסים ויגיש אותם. כל מי שיגיש

בקשה עד תאריר זח, הבדיקה בעניינו תסתיים עד לתאריר מוסכם. אני מציע שנבין

שהמועצה להשכלה גבוהה צריכה לעבוד, וגם אם ייקח שנה, והבדיקה תהיה עמוקה,



שיטתית, עקבית - זה בסדר. אני עדייו חושבת שלא לפרסם רשימה עד לסיום הבדיקה

המוסבמת, בתאריך המוסכם. בינתיים - להשאיר את הרשיונות והאישורים הקיימים, ואם

יש צורר מבחינה משפטית לומר שזה רשיוו זמני - שבר יהיה. שהמצב יהיה זמני אר שתהיה

לבר גושפנקא מבחינת אופי ההברה.
נחמיה לבציוו
מה זו הגושפנקא?

נעמי חזוי.

שייאמר שזה רשיוו זמני עד לסיום הבדיקה.
נחמיה לבציוו
שזה אישור במו שהיה.
נעמי חזו
אני רוצה להוסיף נקודה נוספת. השתוממתי מדבריו של אבי ביתו, מהסיבה

הפשוטה שאני לא מוצאת שום תחליף לאמת לאמיתה, לגבי בל מי שנבנס למוסד זה או

אחר. התלמידים צריבים לדעת אם יש רשיוו אם לאו, אם יש הברה אם לאו, האם התואר

מובר על ידי משרד החינור או לא' ואם יש ספק צריך להגיד להם. שידעו שהם נוטלים על

עצמם סיבוו מסוים. בל הטעייה בענייו הזה אסורה. ועדת החינוך והתרבות לא מבירה, לא

מסמיבה, לא נותנת גיבוי, או בל דבר מה. היא אומרת לסטודנטים שעליהם לדעת לאו הם

נרשמים.
היו"ר עמנואל זיסמו
הדברים שהצעת תואמים את מה שהצעתי. את מפרטת את ההצעה שלי בארבע
הצעות משנה. את אומרת
ו. שייקבע תאריך להגשת הבקשות 2. קביעת תאריר מוסבם -

שנה מהגשת הבקשה- בהצעתה לסיום הטיפול 3. לא לפרסם רשימה, ובל מי שעובד היום

עובד לפי מה הותר לו עד באו.
נחמיה לבציוו
אני תומך בהצעה של חברת הבנסת נעמי חזו. אני מציע שתהיה החלטה של יושב

הראש, ומבתב של משרד המשפטים אלינו. אני מביו למה עורבת הדיו עדנה הראל ממשרד

המשפטים מודאגת. אם יגישו בג"ץ נגדנו מצד בלשהו, היא זו שתצטרך להתגונו. אני לא

יודע איך בית המשפט העליוו יתייחס לפנייה של ודעת החינוך של הבנסת אם היא תבקש .

את העיבובים. לבו אני מציע שיהיה סיבום ביו היועצים המשפטיים של הוועדה, שיחשבו

איך להגו על ההחלטה הזו מפני האפשרות שיוגש בג"ץ נגדה.

אני דוחה בבל תוקף את בל הדברים חסרי השחר של יוסי ליפמו. הוא אינו יודע מה

קורה במועצה להשבלה גבוהה. אנו מבקשים לתת את התשובה שנה מיום הגשת הבקשה.

אנו נעמד על בך. נובל לקצר זאת בפועל, אך לא על פי בלל. בדי לחזק את עמדתי אני רוצה

להוסיף ף אנו מרגישים אחריות בלפי הסטודנטים הלומדים. אני מציע שהדבר ייאמר על

ידי משרד החינוך והתרבות, על ידי יאיר לויו ונירה גור-אריה, שגם תלמיד נ:שלוחה שאיו

לה אישור ביום עמד בבל תנאי החוק - תעודתו תובר. אני הולך לקראת הסטודנטים, לא



לקראת המוסדות. עם המוסדות נקפיד כתוט השערה. אני לא רוצה להפיל את האחריות על

הסטודנט הלומד, אר מצד שני - שלא יעשה הקלות. שלא יקבל הצעות ללימודים תור שנה,

או תוך סמסטר.
יהושע לבני
תפסיק עם הזילות הזו.
נחמיה לבציוו
סלח לי, אני מצטט ממה שאתה מפרסם במודעות.
יהושע לבני
אתה מסתתר מאחורי המעמד שלה וזורק נקודות לזלזול.
נחמיה לבציוו
אין לר ברירה. אם תקפיד על הוראות החוק, שמשרד החינור מכיר אותן - יאושרו

תעודות גם למי ש - -
היו"ר עמנואל זיסמן
אתה יכול לומר מה התאריר שאתה מציע לאחר הגשת הבקשות?
נחמיה לבציון
אני מציע חצי שנה להגשת הבקשות, ושנה מיום הגשת הבקשה במלואה.
דוד בן-מנחם
אבל אין לך עדיין טפסים.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני לא מבין אתכם. לזה רציתי להגיע מלכתחילה - שמי שחשב ש"קוברים" אותו

היום, יש לו פסק זמן נוסף. זה דבר מרחיק לכת ביותר, אתם לא מברכים על זה. אני מופתע

מהאורר של פסוק הזמן הזה.
נחמיה לבציון
אני מציע תאריר של חצי שנה מהיום שבו המועצה להשכלה גבוהה תהיה ערוכה.

יהיה תאריך קבוע שהמועצה תקבל אותו ברגע שכל החומר יהיה במלואו. הגשת בקשה

שאינה מלאה איננה פותחת את המרוץ של שנה. אני מקווה שהתשובה תינתן הרבה קודם

לכר.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מודה לך, זה נותו תשובה גם לכל אלה שכתבו פתקאות, ושאלו מה עם כל

הדברים האתרים - אלה שבצנרת ואלה שלא. משאירים סטטוס-קוו למשר שנה וחצי. אין

הכוונה לפעילות בלתי חוקית. מי שאינו חוקי - צריך מייד להכות אותו, אך מי שיצר מצב

חוקי הדש, מוכר או בלתי מוכר, יטופל במשר שנה וחצי.
משה בוטוו
מה שאמר יושב ראש הות"ת יכול להיות טוב במידה והוא תואם את הוראות החוק

הקיימות.
היו"ר עמנואל זיסמן
בסדר, אני רואה את ההצעה הזו, המוסכמת בברכה. עשיתי מאמץ בעזרתך ובעזרת

אחרים כדי שנגיע להסכמות עם ות"ת, בהיותו מופקד על הצד המהותי, האקדמאי. אם הוא

מסכים על כך, וצריך לחוקק חוק - נחוקק. אם משרד החינוך אתנו, והדברים הם על דעת

הות"ת - נלך לכיוון של חקיקה מהירה. יש ,common senseוקיימים גם רחשי הלכ. אני

רוצה ללכת על הדבר הזה. אם זה נוגד את החוק, ננסה לבדוק מה המצב ולפתור את העניין.

גם בבג"ץ יושבים אנשים שיכולים להבין.
אמיר גלילי
קיים כאן דבר שלא סוכם עליו. יש למעלה מאלף תלמידים שלומדים לתואר M.BA

שנרשמו ללימודים לפני שלוש שנים. תואר לוקח שנתיים וחצי. הם נרשמו ללימודי

,distance learningלפי ההגדרה של האוניברסיטה, לא שלנו, כאשר האוניברסיטה אומרת

שבודקים רק לפי בחינות. עוברים את הבחינות בארץ, עם מערכת פיקוח שלמה. כעת,

התלמידים האלה, מקבלים תמיכה במפגשים, אם הם רוצים - - -
היו"ר עמנואל זיסמן
כרגע ניתנה תשובה. אני לא מכיר את הנושא הזה. אף פעם לא דיברו אתי על כר.

אתה מעלה את הנקודה שהם לא ייכללו במסגרת ההחלטה שלנו? אני אומר לך - הם

ייכללו.
נחמיה לבציון
הם יגישו את התעודות שלהם למשרד החינוך והתרבות. מה בעיה?
אמיר גלילי
משרד החינור טוען שהוא לא יודע.
נחמיה לבציון
משרד החינוך והתרבות יבדוק את התעודות האלה, ואם ימצא שהן ראויות - הוא

יאשר.
היו"ר עמנואל זיסמן
אם אתה מקבל תשובה שהבעיה שאתה מעלה בלולה בהצעת הסיבום המוסכמת -

נגמר העניין. אתה יבול להירגע.
נחמיה לבציון
אמרתי שמעמד הסטודנטים אינו מותנה בשאלה אם למוסד יש אישור או לא. מעמד

הסטודנטים מותנה בבר שהתעודה תשביע את רצונה של המחלקה במשרד החינור והתרבות.

אני סומר עליה לגמרי. הוספתי עוד סעיף בדי לדאוג לסטודנטים, בולל לסטודנטים שלר.

אמרתי שאין הבדל אם הסטודנט לומד במוסד שיש לו אישור או אין לו אישור, ובלבד

שמשרד החינור יעריר שהם עמד בדרישות.
יגאל נאמן
אני חושב שהסיבום, בפי שהציג אותו נחמיה לבציון יחד עם יושב הראש, נותן

פתרון מתקבל על הדעת לבל מי שנמצא בתהליר. אני מציע שלא לשנות את התארים.
נחמיה לבציון
בן, זה חלק מן ההצעה.
יגאל נאמן
אני חושב שזה פתרון סביר לסיטואציה - - -
נחמיה לבציון
ובלבד שתור חצי שנה תוגש הבקשה.
יגאל נאמן
מאז נובמבר 97, בבר למעלה מחצי שנה, עובדים על מובנית הלימודים. זה דבר

שמתפתח ומשתנה. יש מקרים שהוגשו בקשות והמל"ג אמר שאינו מאשר בגלל סיבה

בלשהי, אם העניין תוקן והוגשה בקשה נוספת הרי שבבר חצי שנה לא דנים בה. בקשות

באלה, ברגע שבבר יצא החוק - - -
נחמיה לבציון
אנחנו נמשיך לא לדון בבקשות האלה, ואתה תהיה אחראי בלפי הסטודנטים שלר

שהתובנית החדשה שלר עומדת בדרישות החוק. הבעיה היא מה יקרה עם התלמיד באשר

הוא יפנה בבקשה למשרד החינור להברה בתעודתו. אין לו בעיה אתנו. אתה צריר לדאוג

שתוכנית הלימודים תהיה תואמת לדרישות החוק. אני סומר עליו שתדע לבדוק זאת

בעצמר. אין משמעות לשאלה אם למוסד בו הוא למד היה אישור פעולה או לא. גם מי שאין

לו רשיון וגם מי שיש לו אישור פעולה - המשרד יבדוק בל תעודה באופן אינדיבידואלי.
היו"ר עמנואל זיסמו
אני לא מקבל את זה. אתה מעלה דבר ספציפי שנוגע למקום מסוים. אנחנו אומרים

- אנו חחים את היום הזה לשנה וחצי. זו התשובה. חבל על הזמן.
מרשל סרנת
לעתים רחוקות אפשר להסכים לכל זבר בוועדת החינור בכנסת.
אבי שמואלביץ
הנושא הוא טכני בלבד. אם אוניברסיטה נמצאת כבר בהליכים - - -
היו"ר עמנואל זיסמו
היא תעשה את מה שכל מוסד צריר לעשות.
עדנה הראל
אני רוצה להצטער על כר שניסיתי להסביר בתחילת הדיון את המצב הקיים, את

ההצעה שלנו, ואיך היא מנסה לשמור על הזכויות של כולם, וליצור את הסדר הראוי

והמוקדם ביותר. מכל מיני סיבות הופסקתי בתחילת הדברים, ואני רואה שדבריי לא יוצגו

כאו היום.

אני רוצה להתייחס להצעה של יושב ראש הוועדה - - -
היו"ר עמנואל זיסמן
עם התוספת של חברת הכנסת נעמי חזן ועם התוספת של נחמיה לבציון. יותר נוח

לי להגיד שזו הצעה משותפת של שלושתינו, של כל השלוחות ושל משרד החינוך
עדנה הראל
בלי להתייחס מי מציע את ההצעה, אין לי שום הערות לכל מה שנוגע לתקופת

הגשת הבקשות, ותקופות הדיון בהן. זה תואם את הוראות החוק כפי שהן היום, כולל

הוראות המעבר. לעומת זאת, יש בעיה לגבי שני דברים בחלק האחרון של ההצעה:

שהמדינה לא תפרסם כל רשימה, למרות שהוראת המעבר מחיבת אותה לכך, ושהרשימה

הזו אמורה לתת מעמד של רשיון זמני, ובצד זה - קביעה שמוסדות שקיבלו אישור פעולה

ימשיכו להתקיים. עם כל הכבוד המדינה לא יכולה להסכים עם זה, אם זה נוגד את הוראות

החוק. אני מבקשת להביע ספק גדול מאד אם פעולה מו עולה בקנה אחד עם הוראות ,

החוק.
היו"ר עמנואל זיסמן
איר הסכמת, אם כך, לא לפרסם רשימה במשר שלושה חודשים?
עדנה הראל
אחרי התייעצות - - -
היו"ר עמנואל זיסמן
הצעת לי משחו, והוא לא קוים עד היום הזה.
עדנה הראל
שוחחנו שיחה טלפונית ארוכה מאד, שבסיומה ביקשת ממני להקפיא הבל. אם בר -

בל ההצעה שהצענו בזמנו, בבר לפני שלושה חודשים, שמטרתה היתה הקפאת המצב, ואי

פגיעה בזבות מהזבויות שהמדינה במצגיה יצרה בלפי הסטודנטים קיימת גם היום בנייר

שלנו. לבן, אני מצטערת שלא התאפשר לי להציג את הדברים. בל זמן שלא נעשה תיקון

לחוק אני מבקשת להעיר לגבי ההצעה הזו שלא ניתן לקבל חלקים בה.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני שלם עם עצמי. בל מה שעשיתי הוא בהתאם לבוונת המחוקק. בוונת המחוקק

היא להפסיק לתת תארים בזול. אני חושב שהברחי לתת תקופת מעבר. אני לא קבעתי

אותה. מבחינתי היא צריבה להיות הרבה יותר קצרה. אני מניח שמי שיודע טוב ממני שקל

את העניין. יש לנו מטרה משותפת להשיג - לשים קץ למבירת תארים בזול בישראל. מצד

שני, האוניברסיטה העברית נותנת תארים אליטיסטיים יותר. זו זבותה, והגנתי על הקו

הזה. בבל שיש שלוחות ומבללות אפשר להגיע לאליטיזם. אחרת אף אחד לא היה מסבים

לאליטיזם הזה. הוא לא היה קיים בשנת 1949 באשר אני למדתי בה.

אם את נחושה בדעתר ואם לאו - זו ההחלטה שתתקבל.
עדנה הראל
אסביר שוב. תיקון החוק יצר מצב שלא היה קיים עד בה, ולפיו מוסד המקיים

לימודים בישראל חייב ברשיון. אישור הפעולה איננו בגדר רשיון, ולבן המוסדות האלה

שיש להם אישורי פעולה שניתנו להם לפני שנה - שנתיים הם לא רשיונות, גם אם הם ניתנו

על ידי המחלקה להערבת תארים יום אחרי קבלת החוק. הם עדיין לא רשיונות. אותם

מוסדות לא מקיימים את הוראות החוק. לבן, היתרונות שמוענקים למוסדות בעלי רשיון

והמעמד שמוענק להם - לא מוענקים להם רק מעצם העובדה שיש להם אישור פעולה. זה

לא רלבנטי. זה בדיוק במו שרשיון לפתיחת עסק מהעיריה לא רלבנטי לצורך העניין. אין

להם רשיון פעולה על פי החוק.

הוראת המעבר באה ומנסה ליצור מצב ביניים שמקנה מעמד גם למוסדות שהיו

בעלי אישורי פעולה באלה או אחרים. לבן, הוראת המעבר ביקשה להקנו מעמד. אתה

אומר שהמעמד הוקנה על פי רשימה. בל זמן שהרשימה לא מתפרסמת - - -
נחמיה לבציון
לזה אני לא מסבים - - -
היו"ר עמנואל זיסמן
בסעיף 8 א רשום: "רשימת המוסדות כאמור", לא נאמר איזו רשימה. יאיר לוין

אומר: רשימה של הכל. את אומרת - - -
עדנה הראל
אני מתקנת את עצמי: פרסום הרשימה אינו - - אלה שקיכלו אישור כשלוחה לפני

פרסום החוק חל עליהם סעיף 8 א גם אם הרשימה - - -. המדינה עדיין מפירה את הוראות

החוק לגבי פרסום הרשימה. יחד עם זאת הסטטוס-קוו לא משתנה מהותית. אותם מוסדות

,distance learningשלפי הפרשנות של המדינה אינם בעלי רשיון זמני, כי הם לא קיבלו

בעבר אישור לפעול כשלוחה, לא היו גם אם הרשימה לא תפורסם. הם ימשיכו להיות

מוכרים לצרכי דירוג בשכר, אם המדינה תחליט שהיא רוצה לעמוד מאחורי - - -
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מבין שמכל ההצעה את מסתייגת רק מאי פרסום הרשימה.
נחמיה לבציוו
יש לי הערכה מלאה לעדנה הראל, ואיני ח כהוא-זה ללא התייעצות אתה, אר פה,

בעניין הזה, נדמה לי שאם תהיה הסכמה, אותה מבטא יושב הראש - הוא צריר לגרום לכר

שסעיף 8א לא יופעל. במילים אחרות, גם השלוחות היו מעדיפות להישאר עם אישור

פעולה ולא לעבור לרשיון זמני, מפני הפגיעה שיוצר רשיון מה. יכול להיות שהם

מוותרים. אמרת שהוראות המעבר נותנות למי שהיה לו אישור פעולה פריבילגיה מסוימת.

יושב ראש הוועדה, בהסכמת אותן שלוחות, שלטובתן בא סעיף 8א אומר - בואו לא נפעיל

את 8א. כמובן שאם אחת מאותן שלוחות תגיש בג"ץ - או שהכנסת תחוקק, או שהבג"ץ

יכפה עלינו להפעיל את סעיף 8א. כיוון שאחד הדברים שיחייבו את השלוחות שסעיף 8א

נוצר לטובתן הוא לעבור לרשיון פעולה זמני, הם מוותרים על הסעיף הזה. לכן יכול יושב

ראש הוועדה לקבל החלטה על דעת חברי הוועדה ועל דעת השלוחות, שלא מבצעים את

הוראות 8א.
עדנה הראל
אתה מניח פה שתי הנחות. אני אעזוב את השאלה האם אנו יכולים להחליט שלא

לקיים את החוק. אתה מניח שלאישור הפעולה ממשיכה להיות איזושהי משמעות אחרי

כניסת החוק לתוקף.
נחמיה לבציון
לא. שום משמעות.
עדנה הראל
ההנחה השניה שאתה מניח היא שפרסום, או העדר פרסום - משנה את המעמד.

בקריאה משותפת היינו רואים שאין זה משנה.
יאיר לוין
יצא המרצע מן השק ואנו מבינים מה כוונת המדינה בפי שהיא משתמעת מדבריה

של עדנה הראל. לפי דעתי הפירוש שלה מנוגד בתכלית הניגוד לרומ הדיונים בוועדה,
שניהלת, שאמרו דבר שימזור כבומרנג
דינם של מוסדות distance learningכדינם של

שלוחות.

אריה בריק-.

כרגע זה לא אקטואלי.
יאיר לוין
זה אקטואלי כי עדנה הראל אומרת בצורה מפורשת שתור שנה -שנה ומצי העניין

יחזור כבומרנג.
נחמיה לבציון
אתה נלחם מלחמות שכבר אינן.
יאיר לוין
אני נלחם במלחמות שעוד תהיינה. שמעתי אותה היטב. כל הכוונה לא לפרסם

רשימה היום היא כדי להפריד בין מי שקיבל - - -. לכן, אם צריר תיקון לחוק זה כדי שאי

אפשר יהיה לא לפרסם את הרשימה.
היו"ר עמנואל זיסמן
אנחנו עומדים לקבל החלטה וההחלטה היא: ו. תאריר יעד להגשת הבקשות - עד

חצי שנה 2. תאריך לסיום הבדיקה והפיקוח - עד שנה מיום הגשת הבקשה
נחמיה לבציון
מיום אישור הגשת הבקשה.
היו"ר עמנואל זיסמן
מיום אישור הגשת הבקשה. 3. לא לפרסם שום רשימה עד להחלטה הסופית, לפי

סעיף 2.
נחמיה לבציון
גם אז לא תפורסם רשימה. החוק לא מחייב אותנו להוציא רשימות של מי שקיבל

רשיון.
היו"ר עמנואל זיסמן
אם יש החלטה - היא מחייבת. אני לא יודע מה יהי התפקיד שלי בעוד שנה וחצי.

אני רוצה שתהיה באן החלטה ברורה.
משה בוטוו
החוק לא מחייב איזושהי רשימה.
היו"ר עמנואל זוסמן
אנחנו לא דנים בחוק, אלא בהחלטה של ועדה. שהדברים יהיו ברורים. הנקודה

הרביעית בהחלטה - שבל מוסד יישאר עם אישור הפעולה שהיה לו. עד לגמר התהליר - - -
משה בוטון
ולא יאוחר משנה וחצי מיום - - -
אבי היימו
המשמעות של דבריה של עדנה הראל היא מאד פשוטה. זה לא בל בר בא לידי

ביטוי. אתם דיברתם על המוסדות ועל התלמידים, אבל קיים השירות הציבורי, שאני חלק

ממנו, והוא גדול מאד. מה שאותי מחייב הן הוראות החוק, והן ברורות. הן קובעות נורמה

מסוימת, שאני לא אחרוג ממנה. הנורמה אומרת שמי שיש לו אישור פעולה הוא אישור

זמני. אותי זה מחייב.

מה שאני רוצה, ב "קליינט" של החוק, הוא, שגם השוטרים ושאר העובדים במגזר

הציבורי יידעו. דווקא לבר דרושה רשימה.
היו"ר עמנואל זיסמן
אתה הרי מביר את הרשימה.
נחמיה לבציון
חבה עוד שנה וחצי.
אבי היימן
יש אנשים שלומדים. אם היתה רשימה זה היה מקל.
נחמיה לבציון
אבל אדם שלומד לא עובר על החוק.
אבי היימן
למה קבעת בחוק שיש רשימה?
נחמיה לבציוו
הרשימה לא היתה בשבילך הרשימה היתה בשביל להקל על השלוחות. רצה

המחוקק, בזמנו, לתת איזשהו מעמד מיוחד לשלוחות שעמדו בדרישות אישור הפעולה.

מסתבר שיש לנו בעיה. אין לה שום קשר לסטודנטים.
אבי היימו
אולי לא היתה כוונה שיהיה קשר, אבל הוא קיים.
נחמיה לבציוו
איו שום קשר.

היו"ר עמנואל זוסמן-

אני רוצה לומר לר מה ההבדל. יש הבדל בין מצב שבו הסטודנט פונה לקבלת הסבר.

אתה נותן הסבר לשוטרים שלך. זה ההבדל. זה עסק מסגרתי, עם משמעת וכללים. תן את כל

ההסברים שצריכים להינתן. אתה מסגרת מאורגנת. לא מדובר בסטודנט בודד. לכן, אתה

רשאי ומוסמר לתת את ההנחיה וההדרכה.
נחמיה לבציון
אני ממליץ שתלמד אותם את החוק ותורה להם להקפיד שבמוסד בו הם לומדים

יקפידו על כל הכללים.
אבי היימן
זה אכן מה שאנו עושים.
יעקב רנד
חשוב שנתייחס לגבי אותם מוסדות שיש להם אישור, שהוכרו על ידי הועדה

במועצה להשכלה גבוהה, שהתוכניות החדשות שלהם - - -
היו"ר עמנואל זיסמן
קיבלת תשובה לכר ולא הקשבת. כאשר מדברים על סטטוס-קוו זה בדיוק העניין.

אם אתה תפר את הסטטוס-קוו הוא לא יתקיים. אנו לוקחים את המצב כיום ומעתיקים אותו

עד לתום תקופת המעבר. הבנת אותי?
יאיר לוין
אני רוצה להעיר שמאחר ולא תפורסם רשימה. העול שייפול עלינו בטיפול בפניות

הוא גדול פי כמה, במו שבשעתו ביקשתם לתגבר את המל"ג בעובדים, בך הייתי מבקש

לתגבר גם אותנו.
היו"ר עמנואל זיסמן
תודה לך. תודה לבולבם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:50

קוד המקור של הנתונים