ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 24/03/1998

הקומדי פרנסייז

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 165

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

שהתקיימה ביום שלישי. כ"ו באדר התשנ"ח (24.3.98). בשעה 12:00
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי

נרשם על-ידי; חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום; הקומדי פרנסייז.



- Vous etes pour la premiere fois en Israel

-Oui. Tout le monde...

- La premiere fois a Jerusalem?

- Monsieur le Depute Emmanuel Zysman, President de la

Commission de l'Education et des Affaires Culturelles,

Mesdames et Messieurs les membres de la Comedie

Fran9aise, Monsieur Jacques Mickkel, le dirigeant du

groupe, Madame Claire Vemet et Madame Claude Matthieu,

Monsieur Michel Favori et Monsieur Jean-Baptiste

Mallach, Monsieur le Conseiller Culturel pres

l'Ambassade de France, cher amis, nous avons l'honneur

et le privilege d'accueillir parmi nous ajourd'hui la

delegation de la Comedie Fran9aise a l'occasion de leur

visite en Israel. Monsieur le depute Emmanuel Zysman,

president de la Commission de l'Education et des

Affaires Culturelles, membre de la Commission des

Affaires Int^rieures, membre du Conseil Municipal de

Jerusalem pendant trente cinq ans souhaite vous dire des

paroles de bienvenue.

0

M. Zysman -Mesdames et Messieurs les membres de la Comedie

Fran9aise, Monsieur le Depute, Madame et Monsieur le

Conseiller Culturel, chers amis, Je voudrais commencer

1



par vous dire combienje me rejouis de recevoir

aujourd'hui parmi nous la delegation de la Comedie

Fran9aise au cours de leur visite dans notre pays.

Israel fete bientot les cinquante ans de son

independance. Nous realiserons plusieurs celebrations

dans tous les domaines. Ici, a la Commission de

l'Education et des Affaires Culturelles, nous voulons

contribuer a la promotion de la culture isrelienne a

l'etranger et a renforcer les liens entre la culture

israelienne et la culture et les arts etrangers. La

culture, en general, et I'art en particulier,

s'accomplissent au contact des autres. Plus nous sommes

sensibles aux artistes d'ailleurs, plus nous multiplions

les sources de notre inspiration creatrice. C'est dans

cet esprit que s'inscrit cette ceremonie. Cette

rencontre entre les eIus, les fonctionnaires et

evidemment, vous, les comediens qui incament la

continuite de L'art, cette rencontre ne peut que

renforcer les liens deja forts entre ceux dont la tache

est de rapprocher le public de deux pays a leurs arts

respectifs.

Mesdames et Messieurs, les relations entre la

France et Israel ont connu des moments forts,

2



n'est-ce-pas, Monsieur et malheureusement des temps durs

aussi. Nous sommes au milieu aujourd'hui.IIya eu une

histoire d'amour entre 1948 et 1967 et aussi une

traversee de desert entre cette date et le debut de

notre decennie. Les positions fran9aises non

^quilibrees, ont seme chez la nouvelle generation

israelienne des sentiments moins positifs a regard de

la France. Les relations entre Israel et la France se

sont ameliorees, surtout pendant que M. Lancry a ete

Ambassadeur en France; un dialogue politique est

reinstalle, les delegations se sont succedees dans tous

les domaines, la cooperation en matiere de defense s'est

retablie, mais plusieurs milieux ignorent encore que

c'est la cause d'un discours politique fran9ais...

vous savez de quoi je parle... avec des expressions

parfois moins diplomatiques qui ne facilitent pas notre

tache ici, d'etendre l'amitie entre les deux peuples a

de nouveaux secteurs. Je pense que nous devons peut-etre

faire en sorte que les relations culturelles soient

epargnees des changements politiques. Je souhaite que

les relations politiques soient a la hauteur des

relations culturelles et scientifiques puisque le

conflit et les divergences politiques s'acheveront tot

ou tard.

3



Vous , les membres de la Comrdie Francaise, vous

representez une illustre institution d'un pays dont la

culture est la characterisque de son etre. Je souhaite

que les Fran9ais connaissent davantage la culture

israelienne, classique de meme que la contemporaine et

que l'lsraelien soit plus expose a la civilisation

fran9aise, a la culture fran9aise et bien sur, a la

langue firan9aise, surtout ceux qui ne viennent pas des

milieux traditionnels des francophones, comme moi. Mon

Fran9ais, c'est de Bulgarie,ily a beaucoup d'annees...

Faisons ensemble de sorte que des liens de cooperation

artistique se tissent entre David et Marianne,

indispensables pour la sauvegarde de nos valeurs

spirituelles, a l'aube du troisieme millenaire.

C'est la que vous avez le plus grand role ajouer,

role au propre et au figure. Soyez les bienvenus a

Jerusalem et a la Knesset.

Comment etait mon Fran9ais?

- Impeccable.

- La parole est a Monsieur le Depute Yehuda Lancry,

vice-president de la Knesset, docteur es Lettres en

Litterature fran9aise, specialiste du Nouveau Roman,

4



plus precisement de Michel Victor, ancien president de

deuxieme chaine de la television israelienne,

,95ambassadeur d'lsrael en France entre 92 et

commandeur de la Legion d'Honneur.

M. Lancry - Dans la mouvance des propos du president de notre

Commission, je voudrais vous souhaiter la bienvenue et

vous dire combien, a titre de depute mais aussi comme

ancien amabassadeur, d'amoureux de la France, je salue

votre visite chez nous; je pense que chaque isarelien

meme s'il n'est pas francophone, sait tres largement

s'impregner,je dirais, de ce mythe colossal que

represente la Comedie Francaise, et que vous incamez

aujourd'hui, pendant votre visite a la Knesset, que vous

avez incame brillament semble-t-il, lors de vos

representations dans un theatre de Jerusalem.

IIy a effectivement dans cette visite qui semble

ici inaugurate de la Comedie Fran9aise en Israel, un

maillon tout a fait prestigieux pour la promotion des

relations culturelles entre la France et Israel.

Celles-ci connaissent, me semble-t-il, maintenant une

apogee a la faveur de la saison d'lsrael qui aura lieu

en Automne prochain et c'est Monsieur le Directeur

5



general adjoint des Affaires Culturelles du Ministere

des Affaires Etrangeres, ambassadeur designe... qui

s'est tres largement occupe de cette cooperation en vue

de la saison d'Israel avec bien entendu la contribution

remarquable de l'Ambassade d'Israel... je fais allusion

surtout a mes successeurs, puisque ceci a ete prepare

lors de ces deux ou trois demieres annees. Votre visite

ici meme dans le haut-lieu de la politique israelienne,

mais aussi dans la ville, symbole de paix, la ville de

Jerusalem, ce seigneur l'attend, seigneur de paix

l'attend qui ne peut devenir, c'est ce que disait

Mallarme dans un texte sur Hamlet, un texte consacre au

theatre, Seigneur !'attend qui ne peut devenir, mais

qu'il viendra. Entre autres, grace a la mediation

d'instances culturelles comme la votre, grace a la

parole, certes theatrale, artistique que vous apportez,

mais qui, d'un autre esprit, signifie un engagement

social, un engagement politique, une mise en harmonie

des esprit et des coeurs entre les peuples de cette

region. J'espere qu'au dela d'Israel, vous aurez ete

contactes... mon partenaire immediat cette gestation de

paix et que vous avez en vue, si non dans Iimmediat,

mais peut-etre dans le futur proche, une toumee dans la

region etj'aimerais vous voir personnellement en

6



ambassadeurs de paix a travers lart que vous vehiculez.

Alors, moi je n'ai pas beaucoup de reproches a faire a

la France. Je I'aime trop pour dire quoi que ce soit...

cette passion de ia France queje ressens puisque comme

mon voisin, le President du groupe d'amitie Israel-France

au Parlement, a la Knesset, nous avons l'un et l'autre

ete eduques en francophones deja depuis notre enfance;

je pense que la France reside en nous, nous la

considerons, dans une certaine mesure comme un horizon

fondateur, de sorte que nous avons tendance dejuger

l'action fran9aise en Israel quand bien meme fut-elle

ici ou la, ambigue politiquement, comme tres globalement

positive.

C'est avec ce message queje souhaiterais vous dire

encore une fois la bienvenue et esperer vous revoir chez

nous et dans cette region de facon plus frequente.

- Merci beaucoup, Monsieur le Depute Yehuda Lancry.

La parole est a Monsieur le Depute Rafi Edry,

vice-President de la Knesset et president de

!'Association parlemenatire Israel-France.

Rafi Edry - Monsieur le President, Mesdames et Messieurs les

membres de la Comedie Fran9aise, on est ravis de vous

7



avoir panni nous aujourd'hui; c'est unejoie. On a eu

deja les premiers echos de vos succes a Haifa, a Tel

Aviv ou les amateurs du theatre israelien et le public

israelien beneficieront de votre presence ici; vous etes

dans un pays ami, je peux dire que les membres de

l'Association ou du groupe France-Israel, c'est le plus

important a la Knesset, il se compose de entre 25 et

de tous les membres de la Knesset, c'est le plus

important etje considere que les membres du Parlement,

de l'Assemblee Nationale, du groupe France-Israel aussi,

d'apres ce queje sais, c'est le plus important et le

plus grand aussi. Cela prouve I'amitie et l'amour que

l'ensemble de ce pays eprouve pour la France.IIy a des

malentendus, mais on n'oublierajamais la presence de la

France dans les moments les plus difficiles des annees

48 jusqu'a 67; quand il y avait l'embargo, c'etait la

France qui etait la, quand il fallait faire passer les

centaines de milliers d'immigrants pour rentrer dans

leur pays , dans notre pays, et je suis parmi un de ces

immigrants qui a passe par le sol de la France, on

n'oublierajamais cette presence de la France qui s'est

gravee ajamais dans mon coeur. Je voulais vous

souhaiter aussi, je me joins a mes amis, le President, a

mes amis membres de la Knesset pour vous souhaiter la

8



bienvenue, un bon sejour et on vous dit, comme on dit

chez nous "Brouhim habayim". Merci.

- Merci Monsieur le Depute. La parole est a M. Ouri

Bamer, directeur general-adjoint pour les affaires

culturelles au Ministere des Affaires Etrangeres qui,

quelques semaines avant de gagner son poste

d'ambassadeur dlsraei a Ankara a bien voulu accepter

cette invitation pour nous faire un bilan de la

cooperation culturelle et scientifique entre Israel et

la France.

M.Ouri Bamer - Thank you very mnuch, Mr. chairman and my

good friends. I will speak in English because my French

is not so good and I don't want it to turn into an

Israel comedy if I speak in French. So, with your

permission, I will say a few words in English,

especially after Professor Lancry, I dont't dare...

I think that we, at the Ministryof Foreign

Affairs, in our department, Aviva Barie and Tali Samesh,

and Mr. Camhi, we are very fortunate to be engaged in

the largest casa project that Israel had ever been

engaged in with any country in the world, which is the

Saison d'Israel which will take place between October to

9



December 1998. For four straight months, there will be

about 500 Israeli artists and friends in all walks of

life and culture performing about 110 performances in

about 15 cities. This is to my humble opinion and

information the largest event that Israel ever had in

any country including the United States. I want to thank

the French government and institutions and my colleagues

from the French Embassy who have been very cooperative

for the last three years for enabling us to expose

Israel art and culture in France, in such high

volume and magnitude. We have been a working unit since

the 19thof April 1995. I remember the date very well

because this was about the timeof the birth of my

grandson and I had to fly from Paris back to Israel; it

was a very special moment and it expresses I think the

appreciation of the French govemement and cultural

institutions for art and culture in Israel. We have been

working together with joint efforts, we have joint

steering committees, the chairman was appointd by the

French president, we have distinguished people from

Israel, we reached the point that only a few weeks ago,

we even chose together a public relation company to work

together for France and Israel; it's unprecendented, the

atmosphere, the discussions and steering commmittees are

10



really very warm, cordial, France representatives come

to Israel almost every week or two weeks, Israeli

performing art groups, exhibition together with us and

so and so forth. I have here a full list I am not going

to trouble you with and all the activities, this is in

French and the other is in Hebrew and we are very

fortunate and I think it is going to enhance our

relations for a long time because a lot of the

activities developed relations between institutions

including young artists from both countries to work

together. Not only that one artist comes and performs,

it's much beyond this. It is also in architecture,

literature, it's every aspect of art that exists and I

want of course to thank you and welcome you here in

Israel where you are very well known, but we, through

our various groups owe to share with you and to learn

from the very excellent high and profficient culture in

France and I believe that this cementin of cultural

relations will also demonstrate all the relations

between Israel and France and I would like to thank Mr.

Lancry who was the first one to embark on this project

when he was Ambassador in Paris and we see the results.

Thank you very much.

11



- Merci beaucoup M. Bemer. Au nom du President de la

Commission, la parole est a nos invites, les membres de

la Comedie Fran9aise.

J.P.Mickel - Monsieur le President, Mesdames, Messieurs les

Deputes, d'abord j'ai honte de ne pas parler Hebreu

quandj'entends comme vous parlez Fran9ais. Je suis

vraiment desole, mais effectivementje n'ai pas eu cette

chance, Je voudrais vous dire que notre institution, car

comme vous le savez, elle est tres ancienne, est tres

honoree et tres heureuse d'avoir votre invitation et

d'etre ici avec vous aujourd'hui. Cela nous touche

beaucoup car par cette invitation et cet accueil, vous

honorez la culture fran9aise en general, la Iangue

fran9aise et aussi le theatre, et aussi le theatre qui

est dans une situation etrange dans la societe actuelle,

du fait precisement de la Iangue et de la barriere

possible que peut representer une Iangue dans les

relations intemationales. Les autres arts, les arts

plastiques, la musique, la danse circulent beaucoup plus

facilement que le theatre et c'est une vraie question

qu'il nous faut, tous ensemble, a l'echelle planetaire

je crois, essayer de resoudre, parce que, au fond, le

theatre est le seui de tous ces arts, de tous ceux qui

12



existent dont le media est IHomme, et l'etre humain et

l'individu et de ce fait, je crois qu'il represente par

excellence la possibility de cette paix dont vous

parliez, cette relation individuelle, de cette dimension

veritablement humaine, puisque le theatre parle de

l'Homme, avec l'Homme et pour l'Homme. Donc, je crois

que nous sommes des ambassadeurs, tous les gens de

theatre de partout, nous sommes des ambassadeurs

precisement pour la paix et pour une autre vision du

monde, je n'entrerai pas dans les problemes politiques

que vous avez evoques tout a l'heure, je ne les connais

pas etje n'ai pas qualite non plus pour le faire, mais

je crois profondement etje pense que tous les acteurs

de la Comedie Fran9aise et tous les acteurs du monde

sont de mon avis en disant que le theatre lui-meme a une

tres grande force parce qu'il est vehicule par des etres

humains en chair et en os et que c'est dans ces

relations-la que nous pouvons nous comprendre et nous

aimer le mieux possible. Merci encore de votre accueil,

nous y sommes vraiment tres sensibles etj'espere,

j'espere bien sur que cela se reproduira bientot; la

Comedie Francaise n'atait pas venue en Israel je crois

40depuis 40 ans. J'espere qu'on n'attendra pas

nouvelles annees pour revenir vous visiter et nous nous

13



rejouissons beaucoup de cette saison israiIienne qui va

avoir lieu a Paris a lautomne. ; ce sera encore

l'occasion de nous voir, merci et donc a bientot,

j'espere.

- Un petit changement. Monsieur Weinberg, est depute de

la Knesset et il est membre de ce Comite. II est tres

occupe maintenant maisje lui donne deux minutes parce

qu'il va dire quelque chose d'extraordinaire.

M. Weinberg - D'abord, c'est un grand honneur pour moi de vous

accueillir a Jerusalem etant donne que comme chercheur

americain qui venait a Paris tous les etes depuis

jusqu'avant les elections pendant 32 ans, je crois que

je n'ai pas rate un ete sans avoir assiste a

certaimenent plusieurs fois a la meme piece, je crois

connaitre le repertoire de la Comedie Francaise

peut-etre mieux que les Parisiens et je crois que

I'etablissement qui s'appelle la Comedie Fran9aise, la

maison de Moliere represente pour moi vraiment la

gloire, une des gloires certainement de la civilisation

fran9aise. Je voudrais simplement ajouter un autre mot.

Tout a fait par hasard, Samedi dernier, chez moi,

j'avais un moment et j'ai pris sur le rayon de ma petite

14



bibliotheque un volume de Agnon. Agnon est notre

seul Prix Nobel de Litterature, en hebreu. Etj'ai

parcouru quelques pages extraordinaires, je me suis dit:

voila du Moliere! je crois qu'il y a quelque chose de

tres proche entre rhumour, l'ironie, la prise pour

cible de la betise humaine, de la lachete, de

l'hypocrisie, de toutes les vaches sacrees, c'est

l'esprit de Moliere qui regne dans la littarature

israelienne a travers notre seul Prix Nobel. Encore

une fois, je m'excuse, une tres importante qui

passe par une commission a cote quej'ai presentee a la

Knesset ilya quelque temps et encore une fois, soyez

les bienvenueje suis tres content de vous voir ici.

M. Mickel - Je crois que nos camarades acteurs ont prepare

quelques textes qu'ils souhaiteraient lire pour

remercier et pour parler, pour parler le Fran9ais de la

poesie.

Claire Vemet -Alors, je vais vous lire un poeme de Victor

Hugo, c'est un poeme absolument humoristique et

certaines personnes sont surprises que Victor Hugo ait

ecrit une chose comme 9a parce que ce n'est pas tout a

fait dans ses cordes habituellement. Cela s'appelle

15



"Bons conseils aux amants".

Un brave ogre des bois natifde Moscovie

Etait fort amoureux d'ume fee et l'envie

Qu'il avait d'epouser cette dame s'accrut

Au point de rendre fou ce pauvre coeur tout brut.

L'ogre, un beau jour d'hiver, peigne sa peau velue

Se presente au palais de la fee et salue

Et s'annonce a l'huissier comme Comte Ogrouvski.

La fee avait un fils, on ne sait pas de qui.

Elle etait,ce jour-la sortie, quant au mioche,

Bel enfant blond, nourri de creme et de brioche,

Don fait par quelque Ulysse a cette Calypso,

II etait sous la porte etjouait au cerceau.

On laissa l'ogre et lui tout seuls dans I'antichambre.

Comment passer le temps quand il neige en Decembre

Et quand on n'a personne avec qui dire un mot?

L'ogre se mit alors a croqur le marmot.

C'est tout simple et pourtant, c'est aller un peu vite

Meme quand on est ogre et qu'on est moscovite

Que de gober ainsi le mioche du prochain!

Le baillement de l'ogre est frere de la faim.

Lorsque la fee rentra, plus d'enfant. On s'informe.

La fee avise l'ogre avec sa bouche enorme.

"As-tu vu" cria-t-elle un bel enfant quej'ai?"

16



."6§1^1ת Le bon ogre naiflui clit:"Je l'ai

Oh, c'6tait maladroit, vous qui cherchez a plaire,

Ne mangez pas l'enfant dont vous aimez la mere.

Je vais vous lire un poeme que vous devez connaitre,
d'Arthur Raimbaud
qui est "Le dormeur du val.

C'est un trou de verdure ou chante une riviere

Accrochant follement aux herbes des haillons

D'argent ou le soleil de la montagne fiere

Luit. C'est un petit val qui mousse de rayons.

Un soldatjeune, bouche ouvrete, tete nue,

Et la nuque baignant dans le frais cresson bleu,

Dort. II est etendu dans l'herbe sous la nue,

Pale dans son lit vert ou la lumiere pleut.

Les pieds dans les glai'euls, il dort souriant comme

Sourirait un enfant malade, il fait un somme.

Nature, berce-Ie doucement, il.a froid.

Les parfums ne font pas frissoner sa narine.

II dort dans le soleil, la main sur sa poitrine,

Tranquille; il a deux trous rouges au c6te droit.

17



M. Mathieu - Moi je vais vous dire un po me de Claude Roy,

un poete qui vient de nous quitter... Cela s'appelle

"Lanuit".

Elle estvenue la nuit de plus loin que la nuit

A pas de vent, lourde de fougere et de menthe,

Voleuse de parfums, imbue de fausse nuit,

Fille aux cheveux d'ecume issue de l'eau dormante.

Apres I'aube, la nuit tisseuse de chansons

S'endort d'un songe lourd, d'astres et de meduses.

Et les jambes melees au fuseau des saisons,

Veille sur le repos des etoiles confuses.

Sa main iaisse glisser les constellations,

Le sable fabuleux des mondes solitaires,

La poussiere de Dieu et de Sa creation

La semence de feu qui fait

Mais elle vient, la nuit, de plus loin que la nuit

A pas de vent, de mer, de feu, de loups, de pieges,

Bergere sans troupeau, gianeuse sans epis.

Aveugle aux Idvres d'or qui marche sur la neige.

M. Favori - "Salut" de Stephane Mallarme.



Rien, cette ecume vierge vert

ne designait que la coupe;

telle loin se noie une troupe

de sirenes, main a l'envers.

Nous naviguons, 6 mes divers amis,

moi deja sur la poupe,

vous l'avant fastueux qui coupe

le flot de foudres et d'hivers.

Une ivresse belle m'engage

sans craindre meme son tangage,

de porter debout ce salut

solitude de recifs, etoiles,

a n'importe ce qui valut

le blanc souci de notre toile.

- Merci beaucoup... Monsieur le Conseiller...

19



M. Le Conseiller culturel - Apres ces textes... je veux dire

simplement effectivement quelques mots au nom de

rAmbassadeur de France, M. Jean-Noel de Bouillard de

Lacoste, je voudrais vous dire combien nous avons ete

touches de cette invitation a la Knesset, cette

invitation lancee a la Comedie Fran9aise, mais je crois

qu'au-dela d'elle, comme un signal lance a la France, a

l'opinion fran9aise, un signal d'amitid, de connivence

culturelle par Son Excellence l'Ambassadeur Lancry et

bien franchement nous touche beaucoup et j'espere que

la Comedie Fran9aise ne reviendra pas dans 40 ans

puisqu'il est peu probable queje sois encore conseiller

culturel. Dans 40 ans,je souhaiterais bien vivre ce

grand moment sur le tour de la Comedie Fran9aise en

Israel. Alors, merci, merci a tous.

Mesdames et Messieurs, chers amis, pour conclure et

pour symboliser ce que vous avez dit hier, Monsieur

Mickel, que le theatre est le miroir de la poesie, je

voudrais lire un poeme, un poeme ecrit par notre poete

David Fogel qui a vecu a Paris,pendant 18 ans entre les

deux guerres, avant d'etre deporte par les nazis. II est

le seul poete hebrai'sant d'avoir serie de

poemes a Paris en Hebreu. La traduction est faite par

20



Longues sont les soirees en automne

Les lunettes de tes lumieres sont devenues troubles

Nuit apres nuit, la Seine les en tremblant.

Ton passe jusqu'au bout de argentes

Ton hier et ton demain revent encore

Et moi etrangere

Vivre avec toi toute ton enfance.

Dans la mollesse de

Coule notre

Un lourd navire

Sur son mat superieur

S'accroche uneaveugle lune

Tout est s' epanche vers mes entrailles

Et la tristesse est perdue

Dans les cris dejoie du dehors

Des chanteurs ont passe par toi

Sans

Des fines demoiselles

0 combien les ont aimees

sur moi des nuits de dentelle aussi

Avec lesquellesje me couvrirai

Toute ma vie.

21



Merci.

Maintenant on va vous offiir un cadeau et c'est deux

volumes de l'art israelien.

...Quel accueil, Monsieur le President, merci

22



(תרגום מצרפתית)

-אתם כאן לראשונה בישראל

-כן .כולנו...

- פעם ראשונה בירושלים?

-אדוני, ח"כ עמנואל זיסמן, יו"ר ועדת החינוך והתרבות, גבירותיי ורבותיי חברי הקומדי

פרנסז, מר ז'אק מיקל, מנהל הלהקה, גב' קלייר ורנה וגב' קלוד מתייה, מר מישל פבורי ומר

ז'אן-בטיסט מלאך, אדוני היועץ לענייני תרבות של שגרירות צרפת, ידידים יקרים, יש לנו

הכבוד והפריבילגיה לקבל היום בקרבנו את משלחת הקומדי פרנסז לרגל ביקורה בישראל.

חבר הכנסת עמנואל זיסמן, יו"ר ועדת החינוך והתרבות, חבר בועדת הפנים, המכהן מזה

שלושים וחמש שנים כחבר במועצת עיריית ירושלים, מבקש לומר לכם כמה מילות ברכה.

מר זיסמן - גבירותיי ורבותיי חברי הקומדי פרנסז, אדוני חבר הכנסת, גבירתי ואדוני יועץ

התרבות, ידידים יקרים, ברצוני להתחיל ולומר לכם עד כמה אני שמח לקבל היום את פניה של

משלחת הקומדי פרנסז במהלך ביקורה בארצנו. ישראל תחגוג בקרוב חמישים שנה לעצמאותה.

אנו נקיים אירועים רבים בכל התחומים. כאן בועדת החינוך והתרבות, אנו מעונינים לתרום

לפרסום התרבות הישראלית בחו"ל ולחיזוק הקשרים בין התרבות הישראלית ואומנויות זרות.

התרבות באופן כללי והאומנות בפרט, מתבצעים מתוך קשר עם הזולת. משום כך אני מגלים

רגישות כלפי האומנים ומגדילים את המקורות להשראתנו היצירתית. זוהי הרוח המנחה את

עריכת הטקס הזה. מפגש זה בין נבחרים, פעילים וכמובן אתכם, השחקנים, המסמלים את

המשכיות האומנות, אינו יכול אלא לחזק את הקשרים האיתנים הקיימים כבר בין הפועלים

לקירוב קהלי שתי המדינות לאומנותם.

גבירותיי ורבותיי, הקשרים בין צרפת וישראל ידעו רגעים חזקים, האם לא pאדוני, ולמרבית

הצער, גם רגעים קשים. כיום אנו נמצאים באמצע. היה סיפור אהבה בין 1948-1967 וגם שיממון

מתאריך זה ועד תחילת עשור זה. עמדותיה הבלתי מאוזנות של צרפת נטעו בלבו של הדור

הישראלי הצעיר רגשות פחות חיוביים כלפי צרפת. הקשרים בין ישראל וצרפת השתפרו, במיוחד

בתקופת כהונתו של מר לנקרי כשגריר ישראל בצרפת., (התחדש) הדו-שיח הפוליטי, הוחלפו



משלחות בכל התחומים, שיתוף הפעולה הצבאי חודש, אך מספר מגזרים עדיין אינם יודעים שזהו

ענייו לדיון פוליטי צרפתי... אתם יודעים על מה אני מדבר... לפעמים, עם ביטויים פחות

דיפלומטיים שאינם מסייעים למשימתנו כאן, להרחיב את הידידות בין שני העמים למגזרים

חדשים. אני חושב שכדאי שנפעל לכך שהקשרים התרבותיים לא ייפגעו משינויים במדיניות. אני

תקווה שהקשרים המדיניים לא יהיו פחות טובים מקשרי התרבות והמדע, מאחר שבמוקדם או

במאוחר יחלפו חילוקי הדעות והניגודים הפוליטיים.

אתם, חברי הקומדי פרנסז, מייצגים מוסד מפואר של מדינה שהתרבות היא ממאפייני ישותה.

הייתי רוצה שהצרפתים יכירו יותר את התרבות הישראלית, זו הקלאסית וזו המודרנית

ושהישראלי ייחשף יותר לתרבות הצרפתית, וכמובן גם לשפה הצרפתית, במיוחד אלה כמוני,

שמוצאם אינו מהקבוצות הפרנקופוניות המסורתיות. מקור הצרפתית שלי הוא בולגריה לפני

שנים רבות...

הבה נפעל יחדיו כדי שיירקמו קשרי שיתוף פעולה אומנותי בין דוד ומריאן, שהם תנאי הכרחי

לשמירה על ערכינו הרוחניים, בעלות השחר על האלף השלישי. זהו התחום שבו יש לכם את

התפקיד הגדול ביותר לשחק, גם במובן המילולי וגם בהשאלה. היו ברוכים בבואכם לירושלים

ולכנסת.

איד הייתה הצרפתית שלי?

-מצוינת.

-רשות הדיבור לחבר הכנסת יהודה לנקרי, סגן יו"ר הכנסת, דוקטור לספחת צרפתית, מומחה

לרומן החדש, ובאופן מיוחד של מישל ויקטור, לשעבר יו"ר הרשות השניה לטלוויזיה. שגריר

ישראל בצרפת בין השנים 1992 - 1995, מפקח לגיון הכבוד.

מר לנקרי - ברוח דבריו של יו"ר הועדה שלנו, ברצוני לקבל את פניכם בברכה ולומר לכם, עד כמה

אני רואה ברכה בביקורכם אצלנו,בתור חבר כנסת אך גם כשגריר לשעבר, כאוהב צרפת. אני

חושב שכל ישראל, גם אם אינו פרנקופוני, מסוגל בדרך כלל לספוג את מה שהייתי מכנה כמיתוס

האדיר שמייצגת הקומדי פרנסז, שאתם מייצגים אותו היום בביקורכם בכנסת, ונראה שייצגתם

אותו בצורה מזהירה בתיאטרון בירושלים. ביקור ראשון זה של הקומדי פרנסז בישראל, מהווה

אבן חוליה מפוארת לקידום הקשרים התרבותיים בין צרפת וישראל. נראה לי שקשרים אלה



הגיעו לשיא מסוים לקראת עונת ישראל שתתקיים בסתיו הקרוב, והיה זה סגן מנכ'יל משרד החוץ

האחראי על ענייני התרבות, השגריר המיועד... שהיה מי שטיפל בעיקר בשיתוף פעולה זה לקראת

העונה הישראלית, כמובן, בשיתוף פעולה של שגרירות ישראל... אני מתכוון במיוחד לאלה שבאו

אחרי, מאחר שהדבר הוכן במשך השנתיים - שלוש האחרונות. ביקורכם כאן בהיכל הפוליטיקה

הישראלית אך גם בעיר שהיא סמל לשלום, העיר ירושלים, האדון מצפה לה, אדון השלום מצפה

לה שאינו יכול להגיע, זה מה שאמר מלארמה בטקסט על המלט, טקסט המוקדש לתיאטרון, אדון

מחכה לה שאינו יכול להגיע אך יגיע. בין השאר הודות לתיווך של מוסדות תרבות כמו זה שלכם,

הודות לדברי האומנות, גם אם תיאטרליים, שאתם נושאים עמכם אך שפירושם במובן אחר, היא

מחויבות חברתית, מחויבות מדינית, הכנסת הרמוניה לשכלם ולבם של עמי האזור. אני מקווה

שהתקשרו אליכם גם מחוץ לישראל... שותפי הישיר למהלך זה של שלום, שיש לכם תכנית, אם

לא אז אולי בעתיד הקרוב, לערוך סיבוב הופעות באזור, והייתי חצה לראותכם באופן אישי,

כשגרירי שלום באמצעות האמנות שאתם מביאים. לי אין טענות רבות כלפי צרפת. אני אוהב

אותה יותר מדי מכדי לומר דבר כלשהו... אהבה זו שאני רוחש לצרפת, מאחר שכמו שכני יו"ר

קבוצת הידידות ישראל-צרפת בכנסת, התחנכנו שנינו מילדותנו כפרנקופונים. אני חושב שצרפת

טמונה בתוכנו, אנו רואים בה במובן מסוים אופק מייסד, כך שיש לנו נטייה לשפוט את הפעילות

הצרפתית בישראל, גם אם אינה חד משמעית פה ושם מבחינה מדינית, כחיובית באופן כללי

ביותר.

אלה הדברים שעמם ברצוני לאחל לכם שוב ברוכים הבאים, בתקווה לראותכם שוב באזורנו

לעתים קרובות יותר.

-רב תודות, ח"כ יהודה לנקרי.

רשות הדיבור לח"כ רפי אדרי, סגן יו"ר הכנסת, ויו"ר האגודה הפרלמנטרית ישראל - צרפת.

רפי אדרי - אדוני היו"ר, גבירותיי ורבותיי חברי הקומדי פרנסז, אנו שמחים לראותכם בינינו

היום., זוהי שמחה אמיתית. קיבלנו כבר הדים ראשונים על הצלחתכם מחיפה, מתל-אביב שם

ייהנו חובבי התיאטרון הישראלים והקהל הישראלי מנוכחותכם כאן., אתם נמצאים במדינה

ידידה. אני יכול לומר שמספר חברי האגודה או הקבוצה צרפת-ישראל הוא הגדול ביותר בכנסת

הוא מורכב בין 25 ל-27% מכל חברי הכנסת, זוהי הקבוצה החשובה ביותר ואני חושב לפי מה

שידוע לי שגם בין חברי האסיפה הלאומית, הקבוצה צרפת-ישראל היא החשובה ביותר וגם



הגדולה ביותר. דבר זה מוכיח את הידיות והאהבה שחשים מרבית תושבי המדינה כלפי צרפת, יש

אי הבנות, אבל לעולם לא ישכחו את עמידתה של צרפת בשנים הקשות ביותר בין 48 עד 67.,

כאשר היה אמברגו, הייתה זו צרפת שניצבה לצדנו, כשצריך היה להעביר את מאות אלפי

הפליטים לתוך המדינה, ואני נמנה בין פליטים אלה שעברו דרך אדמת צרפת, לא נשכח לעולם

את עמידתה של צרפת שנחרטה לעד בלבנו. אני מצטרף לחברי היו"ר, לידידי חברי הכנסת, כדי

לקבל את פניכם בברכה ולאחר לכם שהות נעימה ואומר לכם כפי שאומרים אצלנו "ברוכים

הבאים". תודה.

-תודה לחבר הכנסת. רשות הדיבור למר אורי בתר, סמנכ"ל משרד החוץ לענייני תרבות, אשר

הואיל להיענות להזמנה זו, שבועות אחדות לפני יציאתו לתפקידו החדש כשגריר ישראל

באנקרה, כדי לסכם את שיתוף הפעולה התרבותי והמדעי בין ישראל וצרפת.

מר אורי ברנר - תודה רבה, אדוני היו"ר וידידי הטובים. אדבר באנגלית, מפני שהצרפתית שלי

אינה די טובה ואינני רוצה שאם אדבר בצרפתית, ייהפך הדבר לקומדיה ישראלית . לכן,

ברשותכם אומר מספר מילים באנגלית, מה גם שאיני מעיז אחרי דבריו של פרופ' לנקרי... אני

חושב שאנו במשרד החוץ, במחלקתנו - אביבה בריה וטלי סמש ומר קמחי היינו ברי מזל גדולים

שניתן לנו לעסוק בפרוייקט הגדול ביותר שישראל עסקה בו מעולם במדינה כלשהי בעולם, והיא

עונת ישראל שתתקיים בין אוקטובר לדצמבר 1998. במשך ארבעה חודשים מלאים יופיעו כ- 500

אומנים ישראלים וחברים בכל תחומי החיים והתרבות בכ- 110 מופעים ב- 15 ערים בערך. דבר

זה לדעתי הצנועה ולפי הידוע לי הוא האירוע הגדול ביותר שקיימה ישראל במדינה כלשהי, כולל

ארה"ב. ברצוני להודות לממשלת צרפת ולמוסדותיה ולעמיתי משגרירות צרפת שהיו מאוד

משתפי פעולה במשך שלוש השנים האחרונות על שאפשרו לנו להציג את האומנות והתרבות

הישראלית בצרפת בנפח ובעוצמה כה גדולים. הפכנו ליחידת עובדה מאז ה- 19 באפריל 1995. אני

זוכר היטב את התאריך, כי זה היה בערך זמן לידתו של נכדי והיה עלי לטוס חזרה מפריס

לישראל., היה זה רגע מיוחד ביותר והוא מבטא לפי דעתי את הערכתה של ממשלת צרפת

ומוסדות התרבות שלה לאומנות ולתרבות בישראל. עבדנו ביחד במאמצים משותפים, יש לנו

ועדות היגוי משותפות, היו"ר מונה על ידי נשיא צרפת, יש לנו אנשים מפורסמים מישראל, הגענו

למצב שרק לפני מספר שבועות בחרנו ביחד חברה ליחסי ציבור שתעבוד עבור צרפת וישראל



יחדיו., זהו דבר ללא תקדים, האווירה, הדיונים וועדת ההיגוי כולם מתבצעים בחמימות גדולה,

בלבביות, נציגי צרפת באים כמעט מדי שבוע שבועיים לישראל, קבוצות אומנים, תערוכות

משותפות אתנו וכוי. יש לי כאן רשימה מלאה אך לא אטריד אתכם בפירוט כל הפעילויות, זוהי

הרשימה בצרפתית והשניה היא בעברית, ואנו ברי מזל ואני חושב שהדבר יחזק את הקשרים

למשך זמן רב מאחר שחלק גדול מהפעולות יסדו קשרים בין מוסדות, כולל אומנים צעירים משתי

הארצות, שימשיכו לעבוד יחדיו. זה לא רק אומן אחד המגיע ומופיע, זה הרבה מעבר לכך. זה גם

בתחום האדריכלות, הספרות, ובכל תחומי האומנות הקיימים ואני רוצה כמובן להודות לכם

ולקדם את פניכם בברכה בישראל שבה מכירים אתכם היטב, אך אנו, דרך הלהקות השונות שלנו

חייבים לחלוק עמכם וללמוד מהתרבות המעולה והשופעת הקיימת בצרפת, ואני מאמין שחיזוק

זה של קשרי התרבות ישקפו את גם את כל הקשרים בין ישראל וצרפת והייתי רוצה להודות למר

לנקרי שהיה הראשון שהתחיל בפרוייקט כאשר כיהן כשגריר בפריס, ואנו רואים את התוצאות.

תודה רבה.

תודה רבה מר בתר. בשם יו"ר הועדה, רשות הדיבור לאורחינו, חברי הקומדי פרנסז.

זי.פ. מיקל - אדוני היו"ר, גבירותיי, רבותיי חברי הכנסת. ראשית כל אני בוש על כי איני דובר

עברית כאשר אני שומע איך אתם מדברים צרפתית. אני מצטער באמת, אך מזלי לא השתפר לכך.

ברצוני לומר לכם שהמוסד שלנו, שהינו עתיק מאוד כפי שידוע לכם, התייחס בכבוד רב ובשמחה

להזמנתכם ולהימצאותנו כאן היום אתכם. הדבר נוגע מאוד ללבנו כי באמצעות הזמנה זו וקבלת

פנים זו, הנכם מכבדים את התרבות הצרפתית באופן כללי, את הלשון הצרפתית ואת התיאטרון,

הנתון במצב משונה בחברה כיום, מעצם הלשון עצמה ובשל המחסום שהשפה יכולה להוות

ביחסים הבינלאומיים. ענפי האומנות האחרים, האומנויות הפלסטיות, המוסיקה, המחול

מסוגלים להתנועע בקלות רבה יותר מהתיאטרון, וזוהי בעיה אמיתית שמוטל על כולנו,בקנה

מידה עולמי, אני חושב, לנסות ולמצוא לה פתרון, משום שהתיאטרון בעצם הוא היחידי בין כל

ענפי האומנות הקיימים, שבו האדם , יצור האנוש והפרט הם המדיה, ואני חושב שהוא מייצג

בצורה הטובה ביותר את האפשרות להשגת השלום הזה שעליו דיברתם, את הקשר האישי הקיים

בממד זה שהינו אנושי באמת, משום שהתיאטרון דן באדם, עם האדם ולמען האדם. על כן, אני

חושב שאנו הננו בדיוק השגרירים למען השלום ולמען מבט אחר על העולם, לא אכנס לבעיות



פוליטיות שהעליתם קודם, אינני מכיר אותן וגם איני מוסמך לעשות זאת, אך אני מאמין בעומק

לבי ואני חושב שכל שחקני הקומדי פרנסז וכל שחקני העולם שותפים לדעתי באמרי שלתיאטרון

עצמו יש עוצמה רבה, משום היותו מובא על ידי בני אנוש בשר ודם, וכי באמצעות קשרים אלה

נוכל להבין ולאהוב זה את זה בצורה הטובה ביותר האפשרית. תודה שוב על קבלת הפנים, אנו

באמת מאוד רגישים לכך, ואני מקווה כמובן שהדבר יישנה בקרוב., אני חושב שהקומדי פרנסז לא

הופיעה בישראל מזה 40 שנה. אני תקווה שלא נמתין 40 שנה נוספות כדי לשוב ולבקרכם, ואנו

שמחים מאוד לקראת העונה הישראלית שתתקיים בפריט בסתיו., זו תהיה הזדמנות נוספת

להתראות שוב. תודה ולהתראות בקרוב, אני מקווה.

-שינוי קטן. מר וינברג הוא חבר כנסת וחבר בועדה זו. הוא עסוק מאוד כעת, אך אני מקציב לו שתי

דקות מפני שיש לו משהו יוצא מהכלל לומר.

מר וינברג - קודם כל, זהו לי כבוד גדול לקבל את פניכם בירושלים, כי שבתור חוקר אמריקאי

שהגיע לפריס מדי קיץ במשך 32 שנה עד לפני בחירות, אני חושב שלא עבר קיץ אחד מבלי שאצפה

בודאי מספר פעמים באותה הצגה, אני חושב שאני מכיר את הרפרטואר של הקומדי פרנסז אולי

אפילו טוב יותר מהפריסאים, ואני חושב שהמוסד ששמו קומדי פרנסז, ביתו של מולייר, מייצג

עבורי באמת את התהילה, בודאי אחת תהילת התרבות הצרפתית. רציתי פשוט להוסיף מלה

נוספת. לגמרי במקרה, בשבת שעברה היה לי רגע פנוי אצלי בבית, ושלפתי מהמדף של ספרייתי

הקטנה ספר של עגנון. עגנון הוא פרס הנובל היחידי שלנו בספרות בעברית. עיינתי בכמה עמודים
יוצאים מהכלל, ואמרתי לעצמי
זהו מולייר! אני חושב שקיימת קרבה רבה בין ההומור,

האירוניה, הקליעה אל האיוולת האנושית, השפלות, הדו-פרצופיות של כל הפרות הקדושות, רוחו

של מולייר היא השולטת בספרות הישראלית דרך פרס הנובל שלנו. ושוב, אני מתנצל, בגלל

חשובה ביותר שעוברת בועדה הסמוכה לכאן שהצגתי לכנסת לפני זמן מה, ושוב היו ברוכים, ואני

שמח מאוד לראות אתכם כאן.

מר מיקל- אני חושב שחברינו השחקנים הכינו כמה טקסטים שברצונם להקריא כדי להודות וכדי

לדבר בלשון הצרפתית של השירה.



קלוד וורנה -אם כן אקריא לכס שיר של ויקטיר הוגו, זהו שיר שכולו הומוריסטי, ויש המופתעים

להיווכח שויקטור הוגו כתב משהו מעין זה, שאינו לגמרי בסגנון הרגיל שלו. השיר נקרא: "עצות

טובות לאוהבים".

מפלצת יער חביבה מסביבות מוסקבה

הייתה מאוהבת מאוד בפיאה

ורצונו להינשא לגבירה התעצם עד כדי

לשגע את לבו הפשוט כל כך.

ביום חורף יפה, סירקה המפלצת את עורה השעיר,

והופיעה בארמון הפיאה. היא ברכה לשלום

והציגה עצמה לפני שומר הסף כגרף מפלצובסקי.

לפיאה היה בן, איש אינו יודע ממי.

באותו יום היא לא הייתה בבית, והילד,

זאטוט יפה ובלונדיני, שניזון מקצפת ועוגות,

מתנה שהשאיר לקליפסו זו אוליסס כלשהו,

היה ליד הדלת ושיחק בחישוקו.

השאירו אותו עם המפלצת לבדם בפרוזדור,

איד אפשר להעביר את הזמן כשהשלג יורד בדצמבר

וכשאין עם מי להחליף מלה?

אז המפלצת התחילה לאכול את הזאטוט.

זה נשמע מאוד פשוט אך איפה נשמע כדבר הזה,

אפילו אם אתה מפלצת וגם אם מוסקוואית,

לזלול כך את זאטוט זולתך?

פיהוק שעמום של מפלצת הוא אחיו של הרעב.

כאשר הפיאה חזרה, לא ומצאה את הילד,

היא התעניינה ושאלה את המפלצת עם פיה הענק

"האם ראית, צעקה, את הילד היפה שליל"
המפלצת הטובה והתמימה, ענתה
"אכלתי אותו".

אוה, מה שלומיאלי היה הדבר, אתם המנסים למצוא חן,

אל תאכלו את הילד שבאמו אתם מאוהבים.

אקריא לכם שיר של ארתור רימבו המוכר לכם אולי. שמו: "הישן מהעמק"

זהו חור בירק ובו שהנחל המזמר בו

מתבדח ומחבר שרידי כסף לעשבים

ששמש הרים גאה בהם בוהקת.

זהו עמק קטן אפוף קרני שמש.

חייל צעיר, פיו פעור, ראשו חשוף,

וצווארו שקוע בשחלים הכחולים הקרירים, ישן.

הוא שוכב בעשב מתחת לעננים.

חיוור, במיטתו הירוקה שעליה ממטיר האור.

רגליים בין הגלדיולות, הוא ישן עם חיוך

כחיוכו של ילד חולה, מנמנם.

טבע, חבקי אותו בעדינות, קר לו.

ריחות ניחוח אינם מרעידים את נחיריו.

הוא ישן מתחת לשמש, ידו על החזה,

שלוו, שני חורים אדומים לו מצד ימין.

מר מתייה - אני אקריא לכם שיר של קלוד רוי, משורר שנפטר לאחרונה... שם השיר: "הלילה".

הלילה הגיע מרחוק יותר מהלילה,



בצעדי רוח, כבד משרכים וממנתה,

גנב ניחוחות, ספוג לילה מזויף,

נערה עם שיער של קצף היוצאת ממים רדומים.

אחר עלות השחר, הלילה רוקם השירים,

נרדם בחלום עמוק של כוכבים ומדוזות,

וברגליים המשולמת בפלך העונות,

הוא שומר על מנוחת הכוכבים הנבוכים.

קבוצות הכוכבים נשמטות מידו,

החול האגדי של עולמות מבודדים,

אבק האלוהים ויצירתו

זרע האש העושה.

אך הוא בא הלילה, מרחוק יותר מהלילה

בצעדי רוח, ים, אש, זאבים, מלכודות,

רואת צאן שאין לה עדר, מלקטת ללא שבולת.

עיוורת בשפתיים של פז הפוסעת בשלג.

מר פבורי - "ברכת השלום"

שום דבר, הקצף הבתולי הזה הירוק

שסימן רק את החתך,

כפי שמרחוק טובעת קבוצת סירנות,

ידיים במהופך, אנו שטים, אוה ידידי השונים,

אני, הניצב כבר בירכתיים, אתם בצד הקדמי החותך

את גלי הברקים והחורפים.

שיכרון יפה משתלט עלי,

ומבלי לחשוש גם מטלטוליה

לשאת בעמידה ברכה שלום זו של

בדידות השוניות, הכוכבים



לכל מה שהיה שווה לדאגה הלבנה של מפרשנו הלבן.

-תודה רבה ...אדוני היועץ...

היועץ לענייני תרבות - אני באמת רוצה לומר רק כמה מלים בשמו של שגריר צרפת, מר ז'אן-נואל

בויארד דה לקוסט, רציתי לומר לכם עד כמה נגעה ללבנו הזמנתכם לכנסת, הזמנה זו הופנתה

אמנם אל הקומדי פרנסז, אך אני חושב כי מעבר לכך היווה הדבר מעין אות שנשלח לצרפת אל

דעת הקהל שלה, על ידי כמד השגריר לנקרי, אות של ידידות, ושל שיתוף פעולה תרבותי, המרגש

אותנו באמת ואני מקווה שהקומדי פרנסז לא ישוב רק בעוד 40 שנה, מאחר שלא סביר שאשמש

אז עדיין כיועץ לענייני תרבות. בעוד 40 שנה הייתי מאוד רוצה לחוות את הרגע הגדול הזה של

סיבוב הופעות של הקומדי פרנסז בישראל. אם כן ,תודה, תודה לכולכם.

-גבירותיי ורבותיי, ידידים יקרים, לסיום וכדי לסמל את מה שאמרת אתמול, מר מיקל,

שהתיאטרון הוא ראי השירה, הייתי רוצה להקריא שיר, שיר שנכתב על ידי המשורר שלנו, דוד

פוגל, שחי בפריס במשך 18 שנה בין שתי מלחמות העולם, לפני שגורש ממני על ידי הנאצים. הוא

המשורר היחידי בשפה העברית שכתב סדרה של שירים עבריים בפריס. התרגום (מעברית

לצרפתית) הוא שלי.
(הערת מתרגם
זהו שיר המבטא את זרותו של המהבר בפריס, אך גם את אהבתו אליה. השיר נכתב בעברית וניתו

לעיין במקור, על כו לא תורגם כאו שנית.)

-כעת נגיש לכם שי. אלה שני כרכים על האומנות הישראלית.

- איזו קבלת פנים, אדוני היו"ר, תודה...

קוד המקור של הנתונים