ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 04/03/1998

הצעת חוק הספורט (תיקון - מוסדות שיפוט פנימיים), התשנ"ח-1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול 159 'on

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום רביעי. וי באדר התשנ"ח (4 במרץ 1998). שעה 09:00
נוכחים
חברי הוועדה: עמנואל זיסמן -היו"ר

ראובן ריבלין
מוזמנים
חה"כ מיכאל נודלמן

חה"כ דוד צוקר

דייר שוקי דקל - מנהל רשות הספורט, משרד החינוך, התרבות והספורט

עו"ד אפרים יפהר - סגן היועץ המשפטי, משרד החינוך, התרבות והספורט

עו"ד עמי ברקוביץ - לשכה משפטית, משרד המשפטים

גברי לוי - יו"ר התאחדות הכדורגל

יעקב אראל - מנכ"ל התאחחת הכחתל

אמיר שלח - כחרגלן

רפי כהן - כדורגלן

ערן דורון - מנכ"ל איגוד שחקני הכחרגל

שלום גולדבלט - יועץ משפטי, איגוד שחקני הכחרגל

יהודה שקמה - מזכ"ל איגוד הכחרסל

איתן חפר - סגן יו"ר איגוד הכחרסל, ומנהל אגף הספורט, הפועל

גלעד שמחוני - יו"ר איגוד- שחקני כחרסל

עו"ד אייל יפה - איגוד הכדורסל

צבי ורשביאק - הוועד האולימפי

זאב ברוורמן - הוועד האולימפי

עו"ד ידיו מכנס - הוועד האולימפי

עמי פיינשטיין - מ"מ יו"ר איגח- הכדוריד

עידן מימון - שחקן כחרק-

איתי פיירמן - שחקן כדוריד

עו"ד ברוך פליקר - מכבי

עו"ד אריה רוזנברג

דליה ברק-קמחי - יועצת לוועדת החינוך והתרבות של הכנסת

יצחק אופק - יועץ לוועדת החינוך והתרבות של הכנסת
היועץ המשפטי
משה בוטון
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי

רשמה: אירית שלהבת
סדר היום
1. הצעת חוק הספורט (תיקון - מוסחת שיפוט פנימיים), התשנ"ח-1997 (של חה"כ די צוקר).



הצעת חוק הספורט (תיקון - מוסדות שיפוט פנימיים). התשנ"ח-1997
היו"ר עמנואל זיסמן
בוקר סוב לכולם, למרות שהיום הוא יום סוער ומתוח בכנסת אנחנו מקיימים את הדיון הראשון לגבי

הצעת החוק של חבר הכנסת חד צוקר. אני אומר מראש שבדרך כלל אנחנו לא מפסיקים בשעה מסויימת

אלא אם נוצר צורך, אבל היום אני חייב בשעה 10:45 להפסיק את הישיבה כי בשעה 11 מתחילה ההצבעה

על בחירת נשיא המדינה.

בישיבה ראשונה זו, ראשית אזמין את חבר הכנסת חד צוקר, שהוא היתם של הצעת החוק שעברה

בקריאה טרומית, להציג את ההצעה שלו. לאחר מכן אאפשר לכל אחד מהגורמים הגנועים בדבר שהתמנו
ונמצאים כאן
להתאחדות הכחרגל, לאיגוד הכחרסל, לשחקנים - ועוד מעט אנחנו נבדוק אם יש איזשהו

גורם ציבורי שלא הגיע - נאפשר להם להציג את החלק ההצהרתי, להביע; את דעתם על עיקרי החוק. בזה

אנחנו פותחים את השלב של החקיקה. בע1ד כשבועיים, שלושה שבועות, אנחנו נמשיך בחקיקה עצמה. אבל

קודם כל שיגיד/ מה הם חושבים באופן כללי ועקרוני על החוק.

בימים האחרונים קיבלתי הצעות בכתב ואנחנו נפרסם את זה ברבים. נמצא פה גם מר חד בן-שימול

כתב בעיתון ידיעות אחרונות, הזמנתי לפה גם את העיתונות ואת התקשורת. אני גם מבקש מכל אחד

מהגורמים, גם אם כבר שלח לנו חומר, אתם רשאים אם תירצו בעקבות הישיבה הזאת לשלוח חומר מסף -

עיתונים, תוספות, שיפורים, מה שאתם מ1צאים לנכון, לפני שאנחנו מתחילים בחקיקה עצמה. כשנגיע

לחקיקה עצמה אנחנו נדון סעיף, סעיף.

רשות הדיב1ר לחבר הכנסת חד צוקר.
דוד צוקר
אני רוצה, על-פי בקשת היושב-ראש וכנהוג בבית, להישאר בשלב של הדיון הכללי ולא לרדת לסעיפים

אלא להציג את הרעיון.

הרעיון עובד על-ידי איגודי שחקנים, גם בענף הכחרסל וגם בענף הכחרגל, שבמידה מסויימת אני להם

לפה, לא משום שאילצו א1תי אלא משום שאני מאוד מסכים איתם. אני חצה להסביר שההצעה הזאת לא

באה בגלל איזה גחמה של חבר כנסת או בגלל איזה עניין אחר אלא בגלל צורך שעלה מן השטח והוא עבר

עיבוד וניסוח של שתי קבוצות מאוד חשובות בעיני כולנו, גם שחקני הכחרגל וגם שחקני הכחרסל, שאחרי כל

מה שנגיד, בספורט, חוץ מהקהל, הם הכי חשובים.
הצעת הח1ק עוסקת בשני דברים
האחד, שלא זכה לדיון ציבורי נרחב בעקבות ההצבעה בקריאה הטרומית, עניינו מי בותר את מוסחת

השיפוט;

והשני, שאולי יותר שנוי במחלוקת, עניינו מעמח של ספורטאי. זה יכול לכלול שחקן כדורגל או כחרסל,

זה יכול לכלול גם שחיינים (בשחייה יש בעיות חמות במידה רבה).

לשאלה הראשונה, מי ממנה את המוסחת השיפוטיים: הרעיון שמופיע כאן אומר שצריך לנתק בין הגוף

הביצועי, בהתאחדויות או באיגודים, לבין מינוי מי שיושב במוסחת השיפוט למיניהם. כלומר, לא ליצור מצב

שבו מי שמפעיל יומיומית את הכדורגל או את הכחרסל או כל ענף ספורט אחר גם ימנה את מוסחת

השיפוט, אלא לקבוע - אגב, מדינת ישראל עשתה את זה גם במוסחת השיפוט האחרים שלה - לנתק את

הקשר הישיר הזה ולאפשר לגוף שיש ל1 זיקה יותר חלשה למוסחת השיפוט לקבוע את א1תם מוסחת

שיפוט. אנחנו מציעים פה הרכב של 3, שאיננו ע1סק בפעילות היומיומית בהפעלת האיגודים או ההתאחחיות,

שייבחר את מוסדות השיפוט. להערכתי זאת הצעה יותר קלה, וגם קלה מאוד להבנה.

הנושא השני הוא כיחע הרבה יותר בעייתי בשל ויכוח, שאין צורך וגם אי אפשר להסתיר אותו, אבל אני

חושב שאת הוויכוח הזה אפשר לקיים בכבוד, אם מקשיבים אחד לשני, ואנחנו הבטחנו לעצמנו שנקשיב. אני



מדבר בשם שני האיגודים שמיוצגים כאן ובאמת אוזנם כחייה לשמוע מה אומרים כאן. אני מציע שכולנו

נעשה את זה.

ההצעה הזאת א1מרת בעצם את הדבר הפשוט הבא, שמי שמשלח-ידו הוא כדורסל או כדורגל -

בכד1ר0ל, אגב, המצב הוא די טוב, במקרה הזה אין פה ויכוח גדול עם איגוד הכחר0ל, ואני חצה להדגיש את

הנקודה הזאת - מוצע בעצם שמי שהמקצוע שלו עכשיו, או משלח ידו באופן חלקי, לא בהכרח מלא, הוא

בענף הכדורגל או בענף ספורט אחר (כפי שאמרתי, זה בולט בשחייה), מעמדו יהיה כאילו הוא עורך-דין, נגן,

זמר, או עובד בכל משלח-יד אחר. זאת בעצם ההצעה.

אם אנשים מוכשרים, שמופיעים בנבחרות בשם כולנו ומק-' שבת מקהילים באמת אלפי אנשים

למגרשים, בחרו לעסוק בזה, אין שום סיבה שהחירות תישלל מהם. זה ממש במונחים האלה, זה לא

במונחים אחרים. אולי נדמה לכם כאילו אני עולה לאיזה ספירות גבוהות למעלה, מה אני מחפש שם בכלל?

כולה ספורט. לא. מדובר פה באנשים שבעצם חופש התנועה המקצועי שלהם מאוד מוגבל, אני לא חצה

לומר נשלל. הוא לא מוגבל על-ידי כוחות רשע, הוא מוגבל על-ידי היסטוריה שהתפתחה. במרבית

מדינות העולם יותר ויותר מסירים את הכבלים האלה.

לא מוצע פה "חוק בוסמן". מי שמכיר את "חוק בוסמן", אני עכשיו יכול לתת כבר הרצאה על בוסמן.
גברי לוי
אין דבר כזה "חוק בוסמן".
דוד צוקר
הנוהגים הידועים כ"חוק בוסמן". זה בעצם פסק-דין של בית-הדין האירופי. אני חצה להדגיש שפסקי-הדין

של בית-המשפט האירופי לזכויות האדם מחייבים את המשפט הפנימי בכל מדינות האיח!ד, הם גוברים על

החקיקה הפנימית. מחבר על כ-40 מדינ1ת שחבחת באיחוד.

אבל בהצעת החוק הזאת לא מדובר על זה. מחבר פה על הצעה פחות מרחיקת-לכת.

לבקשת היועץ המשפטי של הו!עדה אני אומר בקצרה מה זה הדבר שמכונה "חוק בוסמן". מחבר

בשחקן בלגי שביקש לעבור מקבוצה בבלגיה לקבוצה אחרת בצרפת. זח לא התאפשר לו בגלל אלף ואחד

טעמים ומה שחשוב הוא שבסוף קבע בית-המשפט האיחפ' לזכויות האדם שאיסור המעבר של! מקבוצה

לקבוצה בין שתי מדינות עומד בניגוד לאמנות האיחפיות לזכ!י!ת האדם. בית-המשפט התיר את העברת!

ממדינה למדינה, מקבוצה לקבוצה, ומא1תו רגע בעצם נפתח שלב חדש באירופה, שב! במדינה אחרי מדינה

- אתם תיכף תשמעו מנציגי השחקנים - מרבית חמדיטת שאנחנו חצים לחקות א!תן בכחתל הן היום במצב

שהמעבר בין קבוצה לקבוצה מתבצע על-פי האופן הבא: יש בין שחקן לקבוצה חתה. כאשר החוזה פג -

השחקן רשאי להתקשר עם אגודה אחרת. זה כל ההצעה כולה. כאשר פג שקף החתח, השחקן משוחרר.
ראובן ריבליו
תסביר ליועץ המשפטי של הוועדה כיצד על-פי פסק-דין בוסמן השחקן עובר מקבוצה לקבוצה כאשר הוא

גם בעל ערך נכסי, זאת אומרת שהקבוצה שילמה כדי לרכוש אות! סכום מסויים.
משה בוטון
אז יצטרכו לשלם פיצוי.
חד צוקר
יש הסדרים כספיים שלמים, אבל צריך להיות בחר דבר אחד.
ראובן ריבלין
זה לא חופש מעבר רגיל.
ערן דוחו
חבר הכנסת ריבלין, אתה טועה.
גברי לוי
חבר הכנסת ריבלין, אתה לא ט1עה.
דוד צוקר
מי שירצה אני מוכן אחרי הישיבה לספק לו פרטים ועבודה שלמה שהוכנה בעקבות פסק-דין בוסמן. אני

אעמיד את זה לרשות היועץ המשפטי לוועדה, אני מניח שהוא נאמן על כולנו.
העיקרון שם הוא פשוט
מרגע שתם חתה ההתקשרות בין שני הצדדים, רשאי השחקן לבחור לו מעסיק

אחר, עם חוזה התקשרות אחר, כפי ששני הצדדים יעריכו האחד את ערך השני.
משה בוטון
זה נשמע ברור מאליו
דוד צוקר
זה אכן נשמע ברור מאליו.
היו"ר עמנואל זיסמן
אתה יודע שמשפט זה לא דבר ברור מאליו.
ראובן ריבלין
יש חוגים של התארגנויות שהן וולונטריות שבמסגרתן אתה משחק בשם אגודה. למשל אתה בארץ היום

יכול לעבור מקבוצה אחת לאחרת רק אם ההתאחדות מאפשרת לך את ההעברה. התקנון של ההתאחדות

מחייב את החתימה של הקבוצות.
דוד צוקר
אני רוצה להמשיך את הנקודה הזאת. מה שאמרתי ק1דם הוא שמרגע שמסתיימת ההתקשחת חופשי

אדם להתקשר עם אחר. בניסוח אחר: כרטיס השחקן י1תר לא עומד כמכשול בין השחקן לבין העברה של/

לקבוצה אחרת. היום המצב הוא שכרטיס השחקן משאיר בעצם את השחקן ברשותה של הקבוצה ומונע

במידה רבה את חופש התנועה של השחקן ואת החופש המקצועי של השחקן לבח1ר לו מקום עבודה חדש.

אבל אנחנו מסייגים את הצעת החוק הזאת. לא היה לנו אומץ ללכת איתה עד הסוף, אני אומר את זה

במפ1רש, וגם התחשבנו מש1ם שרצינו שהצעת החוק תעבור וניסינו להגיע להסכמה עם ארגוני הספורט.

ישנה פה מגבלה.
היו"ר עמנואל זיסמו
אבל מה זה שייך לאומץ?
דוד צוקר
אני אומר לך, משום שעל העיקרון המובן מאליו הזה, כפי שאמר עו"ד בוטון, הציעו השחקנים ביוזמתם

לשים מגבלות.
יהודה שקמה
למה?
דוד צוקר
הסברתי למה. כדי לאפשר את העיכול של ההצעה הזאת, כדי לאפשר להגיע להבנה לגבי ההצעה

הזאת, ומשום שרצינו להתחשב באינטרס חשוב, של השקעת האגודות בנוער וטיפוח הצעירים.
מה באנו ואמתו
בין גיל 18 לבין גיל 24 תהיה בעצם תחנת יציאה אחת. פעמיים הספורטאי יכול לבחור,

בגיל 21 ובגיל 24. בכל אופן, ההתקשרות אז תהיה לפרק זמן ארוך יותר, לא כל שנה הוא יוכל להפסיק

חוזה ולעבור לקבוצה אחרת. אנחנו מעריכים שקבוצות משקיעות בשחקן כשהוא צעיר, בתקופה שהוא נער

מתבגר, הן משקיעות בזה כסף, ואנחנו חצים להבטיח להן תמורה, את החזר ההשקעה, לפרקי זמן ארוכים

יותר, לא רק של שנה (כמו שיכול להיות במקרה של התקשרות רגילה בין שחקן לבין אגודה). זו תהיה

התקשרות ארוכה י1תר, ל-3 שנים, ואחר-כך לעוד 3 שנים אם יגיעו שני הצדדים להסכמה. אבל צריך לאפשר

לקבוצה ליהנות מההשקעה שלה.
גברי לוי
בשביל זה יש הסגר קטין.
דוד צוקר
פה אני חצה לפתוח סוגריים. אדוני היושב-ראש, מי שיבוא ויאמר לך שבתקופה שהספורטאי הוא נער או

נערה, עד גיל 18, האגודות רק משקיעות ולא מרוויחות - לא יאמר אמת. יש אגודות רבות שטוב עושות

ובצדק עושות שיש להן בתי-ספר לספורט ויש להן מספר שחקנים רב מאוד. יש מקומ1ת שזה גם מקור לרווח.

רווח זה לא מילה מגונה פה כי זה מושקע בתוך הענף. אבל מי שיבוא ויאמר שהאגודות משקיעות בנוער רק

לשם שמיים, רק משום שהן חלק מחסידי אומות העולם - זה טיעון מאוד לא מדוייק.

זה הרעיון הכללי, כלומר לאפשר חופש תנועה מקצועי לאנשים צעירים שבחה בספורט כמשלח-יד,

באופן מלא או חלקי, יחד עם התחשבות באגודות, כך שמגיל 18 עד גיל 24 החופש הזה מצומצם במידה

מסויימת ואחר-כך, מגיל 24, הספורטאי הוא ח1פשי לעצמו. זה בעצם הרעיון ובכך אנחם מתחברים למרבית

המדינות המתקדמות, בוודאי בענף הכדורגל. כפי שאמרתי, הסוגייה הזאת היא שונה בכדורסל. עובדה

שהכד1רסל הישראלי שעובד על-פי מודל די חמה למודל הזה הוא לא ספורט ממש נכשל והאגודות לא ממש

מתמוטטות. אפשר לקיים ספורט גם כאשר שחקן כחרסל רשאי מידי שנה או מידי תקופה לחדש את החחה

שלו עם כל אגודה שעימה הוא ירצה להתקשר ושהיא תרצה להתקשר איתו, ולא קרה כלום לענף הכדורסל,

א1לי אפילו להיפן, אולי קרו לו דברים טובים.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני חוזר על כך שאתה לא ענית על השאלה שלי. לא שלא היה אומץ. היתה פה התחשבות מצידכם,

בבחינת "תפסת מרובה, לא תפסת" - תפסת מעט, תפסת. לפיכך תגיד שאתהרוצה להשיג מטרה ולכן

אתה לא הולך על המקסימום. ככה גם אמרת לי. זה דבר אחד.

דבר שני, פה הרימו ידים וביקשו רשות דיבור. אני אתן רשות דיבור לכולם אבל קודם כל אני אתן לפי

איזשהו הגיון מתקבל על הדעת. אני אתן לנציגים של הגורמים השונים ואם 'שאר זמן אני אתן לאחרים. אני

אומר את זה מכי1ון שהיום אנחנו לחוצים בזמן. בוודאי שאני אתן לגורם שנקרא חבר הכנסת הבי ריבלין.
ראובן ריבליו
אני מבקש ל1מר ליושב-ראש ולחברי חבר-הכנסת דוד צוקר, ובאמצעותם לומר לאורחים שנמצאים כאן

ושכולם נוגעים לעניין הזה בצורה בהרה ביותר, שאנחנו מספר חברי כנסת הרמנו. ידינו בעד הצעת החוק

בקריאה הטרומית על מנת לראות איך בודקים את החוק הזה ואולי אף מקדמים אותו, משך מונה להעלות

על השולחן את הנושאים שהועלו בכל חריפותם בהצעת חוק זאת.



יש פה בהחלט התנגשות בין שני עקרונות. אתם תצטרכו לתת לנו תשבות ברורות על מנת לשכנע

אותנ1. ההשש ה1א שאנחנו חלילה נביא למצב שם אגודות או התאחדויות, אותן אלה שמשקיעות בשחקנים

כה הרבה, לא תוכלנה להתקיים או לא תוכלנה לפעול. אנחנו עלולים להביא למצב שבו מתוך רצון לקדם את

הספורט אנחנו נימצא חסרים דווקא בספורט התחרותי. אני מציע לכם להתייחס ברצינות רבה לחוק המוצע

כאן ולתת לנו תשובות נוקבות וממצות, ולא תשובות מהשרוול, לכל אותן שאלות שמתעוררות על-פי ח1ק זה.

"חוק בוסמן" הוא חוק שאני מקווה שיחייב אותנו ענד מעט. אני חושב שאנחנו נהיה חלק מהקהיליה

האירופאית כאשר כל העמים יבינו שזכותנו על ארץ ישראל היא בלתי ניתנת לפשרה ולחלוקה, כולל הגולן

כמובן. אנחנו כבר חלק מאופ"א וחלק מכל ההתאחדויות הבינלאומיות.

חבר הכנסת צוקר אוחז את הש1ר בקרניו. אני חושב שהוא עושה עבודה חשובה ביותר. אני קראתי גם

בעיתונים על המהומה שאחזה בכל מוסחת הספורט ובאגודות עצמן. אני גם הייתי פעם חלק מאגודה ואני

יודע עד כמה הדבר יכול להיות חמ1ר. אני לא חושב שהחוק הזה הוא כל-כך דרקוני. אם אתם באמת

חושבים שזה בעייתי, הנה, זה הזמן לבוא ובמקום לכעוס ולצעוק או לחרף ולגדף, לתת תשובות ענייניות

ולנסות לשכנע אותנו מחע ובאתה מקום אנחנו צריכים לא לתת יד לאותו ניסוח או לאותה דרך.
היו"ר עמנואל זיסמן
חבר הכנסת ריבלין, אתה קצת איחרת. כפי שאתה יודע, ואתה חבר פעיל וחשוב בוועדת החינוך

והתרבות, יש בפני הו1עדה שורה של חוקים ויש גם איזה מוסר אלמנטרי שאומר שצריך לתת זכות קדימה
לחוקים שהגיעו קודם
ח1ק הקולנוע, חוק הנצחת מנחם בגין ז"ל, וכדומה. יש 22 חוקים כאלה שעומדים על

שולחננו. אבל מאחר ודיברנו על כך, הגענו למסקנה שבנושא הזה יש צורך לטפל במהירות.
ראובן ריבלין
אסור להשאיר אותו תלוי ועומד.
היו"ר עמנואל זיסמו
יש לי שיקול דעת בתוקף סמכותי אז אני הקדמתי את הדיון בהצעת החוק הזאת ועשיתי את זה גם

בהתייעצות איתך. זה לא יהיה במקום החוקים האחרים שנדון בהם במקביל, כי יש למ רק יועץ משפטי אחד,

אבל החלטנו להקדים את הדיון בהצעת החוק הזאת ולא להחזיק את זה במקרר. אני גם הודעתי שהיום זו

תהיה ישיבה בעיקר הצהרתית. אם יהיה צורך נעשה עוד ישיבה הצהרתית אבל אני רוצה להתחיל בחקיקה

מסודרת בקרוב. הם כבר שלחו חומר - אתה ע1ד לא ראית אותו וגם אני עוד לא הספקתי לקרוא הכל - והם

ישלחו חומר נוס, 1אנחנו נטפל בחקיקה הזאת בסדר עדיפות גבוה.

רשות הדיבור למר גברי לוי, יושב-ראש התאחדות הכחרגל.
גברי לוי
אני דבר ראשון רוצה להגיד שלצערי הרב חבר הכנסת צוקר לא דייק בדבריו, וחבל. את הדברים האלה

כדאי לדעת ביסודיות, לא רק מצד אחד.

אני רוצה לומר לך שאני מיוזמתי נפגשתי עם חבר הכנסת צוקר במשדר התאחדות הכחרגל וניסינו

להסביר לו איך נבחרים המוסחת השיפוטיים. אני יכול להגיד פה בקול רם שהוא לא ידע ברוק איך הם

נבחרים. כאשר הסברנו לו, שבעצם הם נבחרים באסיפה כללית לפי המלצה של בית-הדין העליון ושאין שום

קשר למרמים או למישהו אחר בבחירת המוסדות השיפוטיים, זה היה חדש בשבילו.

לאחר מכן הראינו לנ1 שחור על גבי לבן שאנחנו פ1עלים לקראת שינויים שצריכים להתאים לאיגוד

השחקנים ולקבוצות, בהתאם למה שנעשה באירופה. אני חושב שאנחנו אפילו הקדמנו את מה שהם

מבקשים. כלומר גם זה הובטח.

אנחנו ביקשנו ממנו, והיתה לנו הרגשה שהוא יקבל את רובקשה הזאת, אף על פי שהוא לא הבטיח כך,

אבל הוא נתן לנו הרגשה כאיל! הוא מקבל את הבקשה, לא להעלות את זה לכנסת, לחכות לפחות עד

התחלת העונה הקרובה. אם אנחנו לא נביא דברים הגונים, שיספקו ויעשו סדר בעניין הזה, אז שייעלה את



זה כחוק, אין שום בעיה, אם אנחנו לא נעשה את העבודה. לא דיברנו רק אלא גם הבאנו מסמכים כמעט

מושלמים למה שאנחנו רוצים להציע. למיטב ידיעתי מה שאנחנו רוצים להציע זה יותר טוב מאשר מה

שהשחקנים מבקשים, וגם הוא אמר לנו את זה, שמה שאנחנו אומרים זה עוד יותר ממה שהם מבקשים.

כמובן שבמסגרת הזאת אנחנו ביקשנו את תיקון חוק ה0גר קטין, שהוא לא מתקבל על הדעת והוא גורם

נזק לכל הקבוצות. ילד בן 16.5 (יניב קטן) חצה ממר יעקב שחר כבר עכשיו חתה על-0ך 250,000 לרדו.

הוא שחקן כדורגל מוכשר בן 16.5 והוא מאיים: או שאני נכנס להסגר קטין או שייתנו לי כך וכך כסף. זה בגלל

חוק הסגר קטין וצריך תיקון בעניין הזה.

אני אתן למר יעקב אראל להסביר את הצד המשפטי יותר לעומק. אני רק אמרתי בדברי הפתיחה,

ישבתי עם חבר הכנסת דוד צוקר, ניסיתי להביא את זה בחח טובה, חשבתי שהוא מבין, וסף שלא יחשבו

שאני רק זורק מילים, הראינו מסמכים.

אני רוצה לומר שישבנו בישיבה גדולה עם איגוד הכדורסל - מר דני קסטן, מר שמעון מזרחי, היועץ

המשפטי מר צבי יפה, השופט העליון דב לוין, היועץ המשפטי שלנו מר אביבי, מר עזריקם מילצ'ן ואנוכי - ודנו

באותם סעיפים. כולם, גם נציגי הכדורסל, קיבלו את מה שאנחנו אומרים והחלטנו בתוך תקופה קצרה לשים

את ההצעה על השולחן, לקבל את אישור הנהלת התאחדות הכדורגל, ולדבר עם יושב-ראש איגוד

השחקנים - היתה לי פגישה אחת איתן - כדי שגם הוא יביע את דעתו לגבי מה שאנחנו נציע.

סלח לי, הפעילות הזאת, לעשות חוקי כנסת בענייני ספורט, זה מנוגד לעצם חוק הספ1רט. ההתאחדויות

לכדורגל הן עצמאיות לעשות את התקנונים שלהן. נכון שאם זה ס1תר חוק אלמנטרי או את חוק זכויות האדם

אז אין שום בעיה לתקן. בי1ם שאני נכנסתי להתאחדות הכדורגל בנאום הפתיחה קבעתי שאני אפעל לקראת

זה שלשחקן כדורגל יוכל להיות כרטיס ביד בדרך ז1 או אחרת. מאז שנבחרתי אני פועל, יחד עם מר יעקב

אראל, לעשות את זה, לעש1ת את זה בשכל כף שגם הקבוצות לא תיפגענה. זה לא רק עניין של שחקנים.

הבר הכנסת חד צוקר אמר שהכי חשוב זה השחקנים, נכון.
דוד צוקר
אמרתי שהקהל הוא הכי חשוב ואחרי זה השחקנים.
גברי לוי
הקהל והשחקנים. בלי בעלי הקבוצות השחקנים יכולים לשחק גיולים. צריך שיהיה כסף לשלם להם. מי

ישלם להם את הכסף אם לא יהיו בעלי קבוצות? אם כל בעלי הקבוצות יברחו יקרה בכדורגל הישראלי מה

שקרה למכבי נתניה ומה שקרה להרבה קבוצות, שהן התפרקו באין כסף.
מצד אחד אמה לנו
תפריטו, תנו לבעלי קבוצות להיכנס. אני זוכר את חבר הכנסת חד צוקר, שהזמים

אות1 לפגישה על הפרטה, להסביר במה ההפרטה היא טובה. אז מר יעקב שחר נכנס לתמונה. אנחנו הלכנו

לקראת הפרטה והולכים לקראת הפרטה. אבל עכשיו אומרים: רגע, תע, רגע, מילא הפרטה אבל אלה

שהשקיעו מיליונים עכשיו יפסידו את מה שהם משקיעים. הם יקנו את השחקן חיים רביבו במילי1ן חלר 1כעבור

3 שנים הוא יוכל לבחח בלי שיחזירו להם את הכסף.

העסק העקחנ' הוא לא לעצור שחקן כך שלא יוכל לעבור לקבוצה. זאת אומרת, שלא "צא מצב, וזה מה

שהיה במקרה של בוסמן, שמצד אחד ביקשו משחקן סכום עתק כדי שהוא יוכל לעזוב 1מצד שני לא רצו אותו

בקב1צה, זאת א1מרת, עשו אותו מובטל. ואז הוא הלך לבית-משפט, בצדק, מכיוון שהוא לא עבד. אנחנו בעד

לשפר את העניין הזה ולהגיע למקסימום האפשרי, בהדרגתיות מסויימת. זה מה שרציתי להגיד בשלב זה.
ראובן ריבליו
אם אנחנו נקבע תקופת מעבר של 6 שנים, שבעוד 6 שנים יידע מר שחר שהוא לא יצטרך לקנות אף

שחקן, שהוא יוכל לעשות חוזה, ושהוא לא ישלם י1תר מהיום...
גברי לוי
יש לנו פיתרון לזה.
יעקב אראל
אני רוצה להקדים דבר אחד בתשובה לחבר הכנ0ת צוקר. חבר הכנסת דוד צוקר בהגינותו, באותה
פגישה שבה מדובר אמר
תראו, אני אדגיש בכל פורום שם אני אופיע את ההצעה שלכם ושאתם הקדמתם

אותי בהשיבה שלכם על הנושא. ואני לא שמעתי את זה. קראתי את הסטנוגרמה של הישיבה במליאת

הכנסת, לא קראתי שם שהוא אמר את זה, וגם פה הוא לא אומר את אותם דברים שאז הוא אמר לנו.
דוד צוקר
אמרתי שבמידה וההתאחדויות תגענה להבנה על ההצעה שלכם בלי חקיקה אז לא יהיה לי ויכוח על

זה, אבל שתגענה להבנה הזאת, לא לשום הבנה אחרת. אבל אני לא חצה להיכנס לוויכוח לגבי ההערה של

מר גברי לוי. הרי לא הבאתם את הנייר שלכם, אין לי מושג מה כתוב שם. תפסיקו עם העניין הזה, תעשו לי

טובה. לא נתתם לי את הנייר שלכם ביד כי הוא עוד לא מוכן.
גברי לוי
נתנו לך ביד.
דוד צוקר
מר גברי לוי, תתאר לך שאני אתקן עכשיו את כל מה שאמרת. הישיבה היא קצרה.
ערן דורון
בהצעה שלהם נמצאו סתירות לעומת מה שהם מדברים.
דוד צוקר
הם לא היו מוכנים לתת לי את זה ביד. אין לי מושג מה כתוב שם.
גברי לוי
נתנו לך אותה ביד. לא נתנו לך אותה הביתה אבל נתנו לך לקרוא את ההצעה שלנו.
היו"ר עמנואל זיסמן
מה שהיה, היה. זה התפרסם בעיתונות. אבל עכשיו יש הצעת חוק שעברה בקריאה טרומית, 33 חברי

כנסת הצביעו בעדה, 4 תברי כנסת - דווקא מש"ס - הצביעו נגד, וכעת אנחנו דנים בהצעת החוק הזאת. מה

שהיה, היה. עכשיו יש חוק ואתה צרך להיות מע1ניין לשכנע אותנו שהחוק הזה יהיה כפי שאתה מציע.
יעקב אראל
לגבי הנושא של מוסדות השיפ1ט: מוסדות השיפוט נקבעים, כפי שנאמר, על-ידי נשיאות בית-הדין העליון

ומוצעים לאסיפה הכללית. צריך להזכיר למי שעוד לא יודע, שהתאחדות הכדורגל היא כבר מזה שנים מוסד

קונסטיטוציוני, שיש בה הפרדת רשויות בין הרשות הנבחרת השיפוטית לבין הרשות המבצעת.

הרשות השיפוטית מורכבת מהמערכת השיפוטית של התאחדות הכחרגל בשתי אינסטנציות משפטיות:

בית-הדין העליון של התאחדות הכדורגל, שמורכב מ-11 חברים (כרגע יש הרכב חסר כי חבר אחד נפטר

ובסך הכל יש 10 חברים, צריך למנות ע1ד חבר אחד נוסף) ובית-דין המשמעתי.

נשיאות בית-הדין העליון מונה 3 חברים: כבוד שופט בית-המשפט העליון בדימוס דב לוין, השופט שא1ל

אלוני, ועורך-דין עובדיה רזיאל. אותם השלושה הם שמציעים לאסיפה הכללית את רשימת בית-הדין העליון

ואת רשימת בית-הדין המשמעתי.

המערכת השיפ1טית מורכבת גם מיועץ משפטי להתאחדות הכדורגל, שהוא התובע הכללי של



ההתאחדות, ובדומה למבנה של המדינה הוא גם היועץ המשפטי להתאחדות וגם ראש התביעה הכללית.

מופרד מזה תפקיד התובע של התאחדות הכדורגל, כאשר תובע התאחדות הכדורגל הוא בעצם

במעמד של פרקליט המדינה. הוא מייצג את התאחדות הכדורגל בפני בתי-הדין המשמעתיים שלה ובפני

בית-הדין העליון וכאשר יש צורך, בפני המוסד לבורחת.

התאחדות הכדורגל שוויונית לחלוטין בהופעה שלה בפני בתי-הדין. אין לה עליונות על הקבוצות ואין לה

עליונות על השחקנים. כאשר התאחדות הכדורגל מופיעה בבית-דין עם יעוץ משפטי זכאי שחקן או זכאית

קבוצה להופיע עם יצוג מקביל. אין מצב שם להתאחדות הכדורגל יש עליונות בהופעה בפני בתי-הדין.

פ0קי-הדין של התאחדות הכדורגל, וכאן העניין החשוב, הם יעילים ומהירים. כל תקרית משמעתית

שהתבצעה בשבת מ1באת לחון בי1ם רביעי באותו שבוע ולכל המאוחר שבוע לאחר מכן, ויש צורך

בעדויות משטרה וכולי, אבל לא י1תר מאשר 10 ימים מקרות האירוע.

על החלט1ת בית-הדין למשמעת יש אפשרות לערער בפני בית-הדין עליון, למעט על ענישה שהיא

ענישה מינימלית אוטומטית. מדובר על הרחקה ממשחק אחד או שניים אוטומטית 1במקרה זה אין אפשחת

לערעור. ישנו גם מנגנון של בקשת רשות לערעור, כפי שקיים במדינת ישראל לגבי פסיקות מסויימות.

אני רוצה לסכם ולומר שההחלטיות והסופיות של פסקי הדין היא שבעצם הופכת את כל המערכת הזאת

לכל-כך יעילה. מכיוון שבניגוד לפסיקות בתחומים אחרים במדינה, אזרחיים ופליליים, שבהם ניתן למשוך את

העניין מעבר לזמן מסויים, בכדורגל אין אפשרות לשיהוי בקבלת החלטה. אירוע שקרה בשבת חייב לבוא

לביטוי בענישה לקראת השבת הקרובה שלאחריו. יש לנו בסך הכל שבוע ימים לכל היותר כדי לנהל את

ענייני המשמעת שלנו מכיוון שיש לכך השפעה על תוצאות משחקים. אם שחקן ביצע עבירה הוא חייב לרצות

את עונשו מהר ככל שניתן מכיוון שזה עלול להשפיע עד בלי סוף במהלך הליגה ואז לא תהיה סופי1ת לליגה.
היו"ר עמנואל זיסמן
לא לגבי הפחתת נקודות. קרה בישראל שגם החזית נקודות לאחר שהופחתו.
דוד צוקר
יש לי הצעה לסדר, אולי נחזור לנושא. זה לא שייך להצעה. אני מדבר רק לגבי מי שקובע את המוסדות.
יעקב אראל
המוסד לבוררות הוא אחד מהמוסדות השיפוטיים שקיימים בכחרגל. הוא מ1רכב מ-5 חברים, כולם

עורכי-דין. כל תובענה שמ1גשת בידי שחקן, מאמן או קבוצה מובאת בפני נשיאות בית-הדין העליןן שממנה

ספציפית לכל תיק את הבורר המתאים. במקרה הזה הבוררים דנים על-פי דיני הבוררות המקובלים במדינה.

יש עילות לפסילת פסק בורר לפי העילות הקבועות בחוק הבוררות.
ראובן ריבליו
זה שטר בוררות לכל דבר? הן מתנהלות על-פי שטר בוררות לפי חוק הבוררות?
ברור פליקר
על פי תקנון הבורחת. יש דברים קוגנטיים לחוק הבוררות ויש אקסגנטיים.
יעקב אראל
הם פועלים על-פי חוק הבורחת ובהתאם לתקנוני התאחדות הכחרגל.
אייל יפה
.

הם משוחררים מהדין המהותי.
יעקב אראל
יש יעילות גם באכיפת פסקי הבורחת. יש כ-200 תובענות בשנה.
ראובן ריבליו
יכול שחקן לבוא ולומר שהוא לא מסכים לבורר שנקבע?
יעקב אראל
לא.
ברור פליקר
אבל גם האגודה לא יכולה להגיד את זה. עקרון השוויון נשמר פה.
יעקב אראל
שתי האינסטנציות של מוסדות השיפוט, בית-הדין העליון ובית-הדין המשמעתי, והמוסד לבוררות, כל

הפנל של הדיינים נבחר על-ידי האסיפה הכללית על-פי רשימה שמוגשת על-ידי נשיאות בית-הדין העליון,

שכוללת, כפי שכבר אמרתי, את השופט בדימוס דב לוין, השופט שאול אלוני ועו"ד עובדיה רזיאל.

אני רוצה לומר, אני לוקח לעצמי את הקרדיט שיש לי מספיק מהלכים באירופה. אנחנו התאחדות

שתומכת היום בבניית התאחדויות לכדורגל באירופה. מוסחת השיפ1ט שלנו הם מ1פת ודוגמא בכל אירופה.

כאשר היו בעיות בהתאחדות הכדורגל הקפריסאית אני תרגמתי עבורם את תקנוני ההתאחחת לכחרגל וזה

מונהג שם. אנחנו לקחנו על עצמנו להיות החונכים של ההתאחדויות במדינות כמו בלרוס, ליטא ולטביה אחרי

שהן התפרקו מברית-המועצות, ואנחנו הקמנו עבורם את המערכות המשפטיות שנוהגות שם עד היש.

התאחדויות לכדורגל במערב איחפה, ואני לא לוקח חגמא של מדינה קטנה, מדינה כמו אנגליה פועלת

היום לפי אמות מידה שהיא לקחה מהתאחחת הכדורגל שלנו, כולל תקנוני המשמעת שלה, שנבט לפני 6-5

שנים לפי מודלים של התאחדות הכחרגל בישראל. אותה התאחחת קטנה הפכה להיות אור לגויים.

הצעת החוק כפי שהיא מוצגת בעצם מייתרת את כל המערכת השיפוטית, את כל המבנה המפואר הזה

שהוקם. מה בעצם ההצעה אומרת? ששופט בדימוס שימונה על-ידי שר החינוך (אם יימצא שופט כזה

שיסכים), נציג מטעם האגודות (שהן בעצם באות בפני בתי-הדין), ונציג ארגון השחקנים (שהם גם המובאים

לדיון) - הם שיימנו את בתי-הדין.
הערה
גם בתי-הדין הצבאיים פועלים כך.
ראובן ריבליו
גם בתי-הדין לעבודה בארץ פועלים כך ולגביהם יש שאלה אם נציגי הציבור הם באמת השובים. אבל

בבתי-דין לעבודה בישראל לפי החוק נמצא שופט מקצועי, נציג העובדים ונציג מעסיקים.
גברי לוי
אנחנו לא מדברים פה על יחסי עבודה. פה מדברים על יחסים משמעתיים.
דוד צוקר
אנחנו מדברים רק על יחסי עבודה. הבוררות היא בתחום יחסי עבודה.
יהודה שקמה
יש פה ערבוב בין שני דברים.
היו"ר עמנואל זי0מו
אנחנו לא דנים עכשיו סעיף, סעיף. מר יעקב אראל מצהיר מה היא העמדה של התאחדות הכדורגל.
יעקב אראל
אני מדבר על הנושא המשמעתי.
אייל יפה
יש לי רק הצעה לסדר כי יש פה ערבוב מושגים מוחלט.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני אתן לך לדבר בהמשך. אבי אומר לך שכאשר אנחנו נדון סעיף, סעיף, נדבר על זה. מר אראל מביא

את עמדת התאחחת הכדורגל ולא צריך להפריע לו. כשמצהירים הצהרות, לא מפריעים. לחבר הכנסת

ראובן ריבלין יש את הזכות הזאת. אני פונה אליו ואומר שעוד מעט אנחנו ניכנס ללחץ של זמן. לא יתכן

שאנחנו לא נשמע גם את איגוד הכדורסל, גם את השחקנים, גם את נציגי משח- החינוך והתרבות.
ראובן ריבלין
אתה רוצה שאני גם אשמע וגם אבין או שאני רק אשמע?
היו"ר עמנואל זיסמו
לא תמיד אתה מבין מייד.
יעקב אראל
מינוי הדיינים על-ידי ההרכב המוצע הוא בלתי סביר וי1תר מזה, הוא גם לא נכון.

על-פי הצעת החוק מדובר על כך ש"הוועדה גם תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה ואת אופן פעולת

מוסדות השיפוט הפנימיים". זאת אומרת שאותה ועדה, שמורכבת מארגון השחקנים, ארגוני הקבוצות

הנוגעים בדבר ואותו שופט שיימצא, אם "מצא, בעצם מייתרת את כל תקנוני התאחדות הכדורגל מכיוון

שהיא תיקבע את כל תקנוני המשמעת הפנימיים.

לכן להערכתנו ההצעה היא בלתי סבירה, היא לא נכונה, והיא בעצם הופכת את כל המערכת שהוקמה

במשך שנים למערכת שלא תוכל לפעול בשום א1פן.

לנושא של מעמד השחקן וההוראות בקשר למעבר שחקנים: אנחם הכם איזשהי הצעה שמדברת על

טווח של שנים. בואו נאמר שהחל משנת 2001-2000 אנחנו נתיישר עם הקו הליברלי ביותר, הקיצוני ביותר

מבחינת מעבר שחקנים וחופש של מעבר שחקנים בין קבוצה לקבוצה.
היו"ר עמנואל זיסמו
האם יש לנו את ההצעה הזאת?
יעקב אראל
אנחנו נגיש אותה במסמך כתוב תוך כשבועיים. מה זה אומר בעצם? שתהיה פעולה מדורגת גדי להכין

את הקבוצות ואת השחקנים, שאז הם יוכלו להתארגן כדי להגן על עצמם בעתיד אגב, אף אחד לא כפה



עלינו את העניין הזה. בשיחות שהיו לי עם יושב-ראש ההתאחדות העניין הזה נבנה והחלטנו להכין את

המסמך. המסמך הזה קיים לפי דעתי כבר מעל לחצי שנה. כאשר אנחנו הכנו את המסמך שנקרא "כדורגל

2000", איך אנחנו נערכים לקראת הכדורגל בשנות האלפיים, המסמך שעליו אני מדבר כבר היה קיים. זה

היה בתוכנית העבודה שיושב-ראש התאחדות הכדורגל הכין עוד לפני הבחירה שלו לקדנציה הנוכחית. אני

עד לכך ואני מקווה שזה מקובל על כולכם. המסמך הזה קיים.
ראובן ריבליו
הכוונה לא חשובה כמו התוכן. תביאו את ההצעה וניראה אותה. לא חשוב מתי זה קרה.
היו"ר עמנואל זיסמן
אתה יודע שיש מחשבה, יש כוונה ויש מעשה. אתה מדבר על מחשבה. אני לא ראיתי שום כוונה. אם
אתה אומר לי
אני בעוד שבועיים מגיש לך, זאת אומרת שאתה עוד לא גיבשת, לא עיצבת את זה. אני

מאמין לך שאתה חשבת על זה אבל אנחנו חצים לקבל את זה. נתייחס לזה כשנקבל את זה.
גברי לוי
אני גיבשתי את ההצעה. אני צריך הסכמה גם של איגוד השחקנים וגם של הקבוצות, שההצעה תהיה

מקובלת על כולם.
דוד צוקר
למשל לחבר הכנסת זיסמן יש מחשבה שהגולן ישאר בידי ישראל אבל רק הוא עוד לא סיכם את זה עם

הסורים. אז יש מחשבה.
איתן חפר
אני סגן יו"ר איגוד הכדורסל. קודם כל, אני משתומם מאוד שארגונים ששייכים לאיגוד הכדורסל מציעים

לחברי כנסת להציע חוקים. צריך לקבל את ההחלטות האלה בתוך איגוד הכחרסל. אני חושב שאיגוד

הכדורסל מתנהל טוב. הוא יכול להתנהל לבד. הוא מקבל חוקים והחלט1ת ותקנונים, שהביאו את הכחרסל

לאן שהביאו אותו. אם ארגון כלשהו ששייך לאיגוד הכחרסל חצה להציע הצעה, יש לו את הדרך הטובה

ביותר, הנכונה ביותר לדעתי, לבוא לאיגוד הכחרסל ולהציע את הצעותיו.

אני לא חצה לחזור על כל הדברים שנאמח על-ידי התאחחת הכחרגל. אני חושב שהשבועיים

האחרונים, כאשר בית-הדין העליון של איגוד הכחרסל - בהרכב של 7 ש1פטים, ביניהם שופטים מכובדים

מא1ד וע1רכי-דין מכובדים מאוד - קיבל החלטה בשתי אינסטנציות, החלטה קשה מאוד לאיגוד הכחרסל, זאת

ההוכחה הבחרה ביותר שאין שום קשר, אין שום התערבות, בין המ1סחת השיפוטיים של איגוד הכחרסל

לבין מוסחת איגוד הכחרסל. אני מאוד משתומם על הניסיון לערער אחרי כל השנים האלה על צורת העבודה

של מוסחת השיפ1ט של איגוד הכחרסל, בבית-הדין, בוועחת המשמעת. אני לא אפרט איך ומה אבל הדרך

של הבחירה שלהם היא בדיוק כמו בהתאחחת הכחרגל.

נשיאות בית-הדין העליון מציעה את ההרכב. האסיפה כללית של איגוד הכחרסל, שמייצגת 1,500

קבוצות מכ-500-400 אגודות ומועחנים ברחבי המדינה, מאשרת את הצעת בית-הדין. היא לא מתערבת,

היא לא בוחרת, אין שום קשר לשום שחקן, לשום מאמן, לשום חבר הנהלה. אני חושב שהצעת החוק הזאת

היא פש1ט לא במקומה. אין שום דרך יותר טובה לבחור את המוסחת האלה מהדרך שבה הם נבחרים היום.

אני חושב שדווקא התערבות של נציגי ארגונים בת1ך איגוד הכחרסל בבחירה של המוסחת השיפוטיים

תיפגע ותיצור קשר שהוא לא נכון, הוא לא בריא, הוא לא טוב, לעומת המצב הנוכחי.
דוד צוקר
יש לי שאלה. אמח לך קודם שיש מודלים שלמים של בתי-דין משמעתיים בענייני עבודה, שזה ההרכב

שלהם. כדי תת להם קרדיט, כדי לתת להם בסיס של אמון רחב, משתפים בבחירה שלהם את הגורמים

שבסופו של דבר יבאו מולם. זה מודל שנועד לתת לגיטימציה.
איתן חפר
כל הגורמים האלה נמצאים בתוך כותלי איגוד הכדורסל, כל הארגונים, כל המועדונים, כל הקבוצות. כל

אחד יכול להביע את דעתו כך או אחרת.
יעקב אראל
אתה מדבר על הבוררות או על הכל?
דוד צוקר
על בוררות.
יעקב אראל
אז זה לא מופיע בהצעה הזאת.
ראובן ריבלין
מה שחבר הכנ0ת צוקר אמר עכשיו הוא לא נכון, עם כל הכבוד. הוא ניסה את זה. הוא התכוון לומר

שהמוסדות המשפטיים, בין לבוררות ובין למשמעת, יהיו בהרכב כזה. זה מה שה1א מתכוון.
איתן חפר
אבל זה לא נכון.
יעקב אראל
אם הוא מדבר על מוסד לבוררות אז יש בזה היגיון.
ראובן ריבליו
חבר הכנסת צוקר למשל חושב, אני לא אומר אם זה צודק או לא, שבבית-דין משמעתי טוב שיהיה גם

שחקן, טוב שיהיה מנהל קבוצה וט1ב שתהיה ההתאחדות. דרך אגב, זה לא דבר מהשמיים.
גברי לוי
זה חלק מהשיפוט.
חד צוקר
מדינת ישראל פועלת על-פי זה.
ראובן ריבליו
זה קיים כך בNBA-
יהודה שקמה
ה-NBA זה דיקטטטורה מוחלטת.
ראובן ריבליו
בואו תראו לנו מדוע זה אבסורדי.
היו"ר עמנואל זי0מו
זה מה שאתם מבקשים משחקני כדורגל, ואני יודע מה זה כדורגל. אתם מבקשים שאם מישהו מתגרה

בהם שהם ימשיכו לשחק כי אם יגלו שהם הגיבו יוציאו אותם מהמישחק. מה שאתם עושים זה ההיפך ממה

שאתם מחנכים את השחקנים.

אתם צריכים להבין שמה שחבר הכנסת דח- צוקר מציע זה רפ1רמה מהפכנית במדינת ישראל. הוא

רוצה ליטול ממכם סמכויות ברזל ולמסור אותן לידי המדינה. זה ברור לכם? אני מבין את הרגישות שלכם,

אני מבין את המתח, אבל עיזבו. הוא לא גיבש את דעתו עדיין, אני אומר לכם שיש לו דיעה אבל הוא לא

גיבש את דעתו. אל תהפכו את זה לח-שיח. אני רוצה לשמוע את כל הגורמים.

אומנם 33 חברי-כנסת הצביעו בעד החוק אבל אני לא מאמין שכולם מאמינים בכל הסעיפים שבחוק.
יעקב אראל
אם הוא היה מסייג את זה למ1סד לבוררות הוא היה מקצר את כל ה1ויכוח.
היו"ר עמנואל זיסמן
אם היו מוסרים לחבר הכנסת צוקר סמכות בלעדית לקבוע, החוק היה אחר, לפי דעתי. אבל בשביל זה

אנו יושבים פה במגמה לבחק אם אנחנו יכולים להגיע להסכמה. לא נחמן חוקקם חוק שהבטיח את יחסי

הגומלין בין שלוחות של אוניברסיטאות זרות לבין אוניברסיטאות בארץ. זה לקח חודשים, כולם התנגדו לחוק,

אבל בסוף יצאה תוצרת מ!סכמת פחות או יותר על כולם. לכן אני אומר לכם, תציגו את העניין ואל תתווכח1.
איתן חפר
לא התווכחתי איתם. אני לא משפטן אבל אני חי את חיי היום-יום ואני אומר עוד פעם, בשבועיים

האחרונים כששופטי בית-הדין העליון של איגוד הכדורסל קיבלו החלטה שאט התנגדו לה, זו בשבילי

ההוכחה לאי התערבות של מוסדות האיגוד. ראיתי את הצורה בה מתנהלים הדיונים האלה - ואני גם לא

מכיר אישית את כל האנשים שיושבים בבית-הדין - כאשר בית-הדין קיבל החלטה שמנוגדת לתקנון איגוד

הכדורסל שימו לב שמי שערער על החלטת בית-הדין לא היה אף אחד אחר, לא קבוצה ולא שחקן, אלא

איגוד הכדורסל. איזה קשר יש בין איגוד הכחרסל לבין בית-הדין? זאת ההוכחה הברורה ביותר לאי-התלות.

על כן אני אומר, לסיכום הנקודה הזאת, איגוד הכחרסל לא רואה שום צורך, לא דרך ולא שום ביטוי אחר

לשינוי הדרך שבה נבחרים מוסחת השיפוט של איג1ד הכחרסל, מהדרג הנמוך יותר, ועחת המשמעת, ועד

לבית-הדין העליון בהרכב של 7 שופטים ומוסחת הבוררות של איגוד הכחרסל. אני חושב שמאז שנכנס חוק

הספורט, נכנסו חוקי הבוררות וכולי, הדברים האלה מתנהלים בצורה מאוד מוחלטת ומהירה. הדברים נכנסו

בהחלט למסלול שהוא בריא מקצועית, כלכלית, שיפוטית וכולי.

הנקודה השניה לגבי העבר1ת שחקנים: יש שלוש ליגות מקצועניות בכחרסל הישראלי (ליגה לאומית אי

וליגה לאומית בי לגברים, וליגה לאומית לנשים). כל שחקן בתום החוזה שלו יכול לעבור מקבוצה לקבוצה אם

אין לו חוזה חתום בקבוצה. אין שום מקום לתקן את התקנה הזאת. כל יתר הליגות הן חובבני1ת. בליגות

נמוכות וחובבניות, כאשר מועחנים בנויים על תשתית של נוער ושל ילחם, יש להם איזשה' חזקה על

השקעה של שנים שהם השקיעו. לא יכול להיות ששחקן שגדל בקבוצה מגיל 7 עד גיל 20-19 יקום ויילך.

אז יש חוקים שהתקבלו פה לפני 5 שנים, אולי אפילו פחות, לגבי העברות קטין וכולי. אני לא אומר שזה

הדבר הכי טוב אבל זה נתן איזשהו פיתרון. לפעמים זה פוגע, לפעמים זה טוב. יש גם שחקנים שרוצים

לעבור לקבוצה מסויימת בהעברת קטין ואחר שנה מסתבר להם שלא כדאי להם לעבור כי בקבוצה שבה

הם גדלו הרבה יותר טוב להם, אז הם קצת למח מהניסיון, קצת למח לשאול, ויש להם את האפשרות

לעבור, לא מחזיקים אותם בכוח.
דוד צוקר
גם אז בישרתם על מות הענף, כאשר חשבתם שתהיה חקיקה, ולא כך קרה.
איתן חפר
לא יעלה על הדעת ששחקן בגיל 16 מודיע פתאום לקםצה שלו שהוא בשבוע הבא הולך לקבוצה

אחרת. אם כך יהיה אז אתה יכול לסגור את הענף, אף אחד לא יתעסק יותא עם נוער. אם מר יעקב שחר או

מר רובי שפירא משקיעים כסף, האנשים שמנהלים את התשתית של הכדורסל בישראל...
ראובן ריבליו
הסכנה היא שייקנו הכל בהונגריה.

אני מתנצל שאני צריך לעזוב, אני לא נוהג לעזוב ישיבה לפני שהיא נגמרת, אולם אני צריך להיות בעוד

10דקות במקום אחר.
איתן חפר
לא ישקיעו בתשתית. אני לא מדבר על כסף בכלל. אני אומר שבענף הכחר0ל אין שום צורך לשנות.

צריו להשאיר את הדברים כמו שהם.
היו"ר עמנואל זיסמן
לא מקבלים היום החלטה. אתם יכולים להיפגש איש, זו מדינה דמוקרטית. קח בחשבון שלא נהיה רק 3

בזמן ההחלטה. אנחנו 15 חברי כנסת בוועדה.
איתן חפר
אני גם לא נכנס לפרטים. אני פשוט נוגע בדברים בצורה כוללנית מאוד על מנת שלא יקבלו מחר חוק

שמשמעו שאפשר יהיה לסגור את ענף הכדורסל. תודה.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני רק חולק עליך על דבר אחד. אמרת שכשקבוצות עולות מליגות נמוכות לליגות העליונות הן נהיות

מקצועניות מייד. אני אומר שהן הופכות למקצועיות עוד לפני כן. אתה לא מכיר את העניין. אבי יודע מה זה

להעלות קבוצה מלמטה למעלה, אני כבר העליתי קבוצה מליגה נמוכה. אתה חושב שקבוצה שנמצאת

בליגה נמוכה היא חובבנית עד שהיא עולה לליגה גבוהה יותר ואז היא הופכת למקצוענית. זה טעות.
גברי לוי
אני מבקש להעיר הערה קטנה. דבר ראשון, הכדורגל לא שולל את שימי שיטת הבוררות. אנחנו לא

שוללים. אנחנו נביא הצעה.

דבר שני, אם נקבל את "חוק בוסמן" ונהיה רשות אירופאית, כמו שכולם חושבים שיהיה, אז יהיו פה 11

שחקנים זרים בקבוצה.
דוד צוקר
אפשר להגביל את המספר.
גברי לוי
אי אפשר לקבל רק חצי מ"חוק בוסמן".
יהודה שקמה
אני אקצר. אני חושב שנוצר פה מתח שלילי מלאכותי בין ארגוני השחקנים לבין ההתאתדויות. אני חצה

לומר על הסף, ארגוני השחקנים הם חלק אינטגרלי וחשוב מההתאחדות. צריך לקרב אותם אלינו, צריך



לשבת איתם, צריך לשמוע אותם במסגרות האיגודים. המהלכים האלה היו אצלנו באיגוד הכדורסל...
דוד צוקר
האם יש להם נציגות בהנהלת איגוד הכדורסל?
יהודה שקמה
אתה קוטע אותי באמצע המשפט, תן לי לסיים. היינו קרובים לסיכום התקנונים של הצטרפות ארגון

השהקנים לאיגוד הכדורסל. בתוך ארגון השהקן התהלפו המובילים, היו חילופי דורות, ועם הארגון החדש

1עם יושב-הראש שלו עדיין לא ישם לסכם את הדברים. אני לא הייתי רוצה שכאן יווצר רושם כאילו שיש איזה

עויינות בין ארגון השחקנים לבין האיגודים. זה היה אולי פעם. היום כולם מבינים שצריך את העגלות האלה

להוביל ביחד.

דבר שני, בהצעת החוק של חבר הכנסת צוקר בסעיף 2(ד) אתם לא מבחינים בביתר בין שני מוסחת:

המוסדות השיפוטיים של האיגוד ומוסדות הבוררות של האיגוד.
שלום גולדבלט
כך החוק היום.
יהודה שקמה
סלח לי, תאמין לי שאני אשמע אותך בהקשבה בהמשך, תרשה לי לסיים.

אני אומר שערבוב התחומים הזה גורם להרבה מאוד אנשים לתהות ולא לרובין את מהות העניין, איך

מתנהלים המוסדות השיפוטיים ומוסדות הבוררות. אני מצטרף לדעתו של מר גברי לוי. גם אנחנו בוחנים את

האפשרות למצוא את הדרך שמוסד הבורחת יבוא לקראת כל מי שניגש לבוררות.

אני רוצה לומר נתון שהוא בודאי ידהים אתכם 90% מפסקי-הדין של מוסד הבוררות היו לטובת

השחקנים, כך או אחרת, באחוזים כאלה ואחרים, לפחות באיגוד הכחרסל (אני לא מתמצא בהתאחדות

הכד1רגל}. בסופו של עניין אם השחקן בא לבוררות עם חומר מסודר ומקוטלג, הבורר לא יכול להתעלם מזה

ואם מגיע לו כסף, הוא מקבל כסף.
ברור פליקר
אם יורשה לי לדבר לפני ארגון השחקנים, הם בטח ישיבו אחר-כך. אני אשתדל לדבר מאוד בקצרה. אני

לא אחזור על דברי חברי.

לגבי הנושא הראשון של מוסחת השיפוט ומוסחת הבוררות: אני מניח שכנראה ארעה פה אי-ובנה

בניסיון לתקן את הנושא של הבוררות, שהוא באמת בעניינם של דיני עבודה, במרכאות או שלא במרכאות,

בי1 הקבצות לשחקנים, אך הכניסו פה שינויים שמתייחסים גם למוסחת השיפוט המשמעתיים. אלה שני

דברים נפרדים לגמרי.

אם אכן דנים רק בנושא הבוררות, מחברי פה אני מבין שקיימת נכונות לב1א לקראת הנושא הזה ולבתק

את זה שוב. לגבי נושאי השיפוט המשמעתיים אין ניגוד אינטרסים בין השחקנים לבין האגודות. כאשר שחקן

מוענש, מוענשת גם האגודה. אני לא יכול להעלות על דעתי איזשהו גורם שיכול לבוא ולומר שבנושא של

השיפוט הפנימי הם רוצים שהאגוחת יתנו נציג לחח- וארגון השחקנים יתן נציג לחת-. זה לא קיים כך

במציאות. זו מיקשה אחת, האגודה והשחקן, בנושאים המשמעתיים.

בנושא הבוררות אכן אני מצטרף לדעת חברי שבנושא הספציפי הזה, אם התיקון היה מתייחס רק אליו,

היינו יכולים להגיע להבנה במהירות רבה הרבה יותר.
לנושא של השופט פה
יתכן וצריך להכניס בחוק הספורט - גם היום, מי ממנה את תמוסחת האלה?

שופטים בדימוס. זה לא מעוגן בחוק אבל אפשר לציין את זה.



אם יורשה לי לומר עוד משפט אחד גם לגבי הנושא השני,

זו טעות לראות את כל נושא התיקונים לחוק הספורט רק דרך המשקפיים של שני האיגודים המובילים
במדינת ישראל, קרי
הכדורגל והכדורסל. יש עוד 30 או 40 ענפי ספורט אחרים. לא בהכרח מה שמתאים

לכדורגל וכדורסל מתאים גם להרמת משקולות או לענפים אחרים שלא נחשפים לעין הציבור תחר ושם לא

מושקעים הכספים ודיני עבודה זה לא בדיוק הנושא שמעניין את המשקולן שבא להתאמן שם. יש לי חשש

שכדי להיענות לדרישות של ארגוני שחקנים, שהם בעיקר מייצגים כדורגל וכדורסל, ער כמה שאני מבין,

אנחנו הולכים 1גורמים לאנדרלמוסיה שלמה בכל ענפי הספורט הנוספים של מדינת ישראל.
שוקי דקל
מדובר על 64 ענפי ספורט.
ברור פליקר
אני חצה לומר עוד דבר אחד, אנחנו לא שמים לב שהנושא של השחרורים מתייחס למיקרים יוצאים מן

הכלל (וכך נאמר גם כשניסחו את חוק הספורט). היום בעיות השחרורים בספורט הישראלי, רובעיה של

ספורטאי שבנקודה פלונית חצה להשתחרר מהאגודה ולא מצליח, אלה מקרים יוצאים מן הכלל. אני חי את

הנושא הזה.
דוד צוקר
נו, באמת. פה כולנו חכמים. מזל שהגיעו לפה ספורטאים שיספח את האמת.
ברור פליקר
אני לא יודע אם אתה מצוייד בסטטיסטיקה.

אני חצה ל1מר בצורה הברורה ביותר, לפני 3-2 שנים, לא 5 שנים, שקן חוק הספ1רט ונקבעו המדרגות

של עד גיל 18 ואחרי גיל 18. יש בסעיף 12 לחוק הספורט מנגנון שיפוטי שניתן ליישם אותו. ק1בע סעיף 12

לחוק הספורט, שכל ספורטאי שלא מקבל תשובה שמספקת אותו לעניין השחרור יכול לפנות לשופט שמונה,

והשופט רשאי על-פי החוק לאשר את החלטת האגודה, לבטל את החלטת האגודה או לשמת א1תה. דהיינו,

לאותו ספורטאי שלא קיבל את הסעד שהוא רצה באגודה ישנה דרך שיפוטית שקבועה בחוק לקבל את

הסעד שהוא חצה.
עח דוחו
לצערי הרב רוב הדיון לא התמקד בנקודה העיקרית כאן. אנחנו באים ומבקשים מהכנסת, תנו לנו זכויות

אזרח כמו לכל אזרח אחר במדינה, זה רק מה שביקשנו כאן. ביקשנו לקבל זכויות כמו כל אחד אחר. אנחנו

שחקני כד1רגל וזה מקצוע. בעבר זה לא היה מקצוע אך הי1ם זה מקצוע. אנחנו מבקשים שתהיה לנו

אפשחת להתפרנס במקצוע שלנו כמו כל אזרח אחר במדינה. יש לנו פרק חיים קצר מאת- בעבודה שלנו

ואנחנו חייבים להקדיש את כולנו לתוך העבודה. אנחנו לא נעבוד עד גיל 65 ונצא לפנסיה. בפרק הזמן הקצר

הזה אנחנו מבקשים חופש עיסוק, כמו שחוק-יסוד: חופש העיסוק מתיר לכל אזרח במדינת ישראל, ואנחנו

לא רוצים להיות שונים מאף אחד אחר.

חבר הכנסת צוקר הגיש כאן הצעת חוק שארגוני השחקנים סומכים ידנו עליה מתוך שיקול וראייה רחבה

יותר של העניין. שמנו על עצמנו מגבלה מרצון על זכות שהכנסת העניקה לנו כאזרחים.

יש טענה שמשקיעים בנוער, טענה שאני לא חושב שיש לה ביסוס אמיתי. לנו יש פרטים על תקציבים

של מחלקות נוער שמסיימים עונה בחוחים גדולים, אנחנו נעביר את זה לוועדה. דיברתי השבוע עם שני

יושבי-ראש בכדורסל ואחד מהם אמר לי: אני מממן חצי מתקציב קבוצת הבוגרים בתקציב של הנוער. כל1מר

הוא לא יסגור את מחלקת הנוער. אומר לי יושב-ראש מחלקת נוער: גם אם תעשו את זה מגיל 18 חופשי

לכל דבר אני לא אסגור את מחלקת הנוער כי אני מחויח שם כסף, הבוגרים לא יתנו לי לסגור. אם אנחנו

מנהלים את העניינים שלנו נכון, אם אנחנו עושים את העסקים שלנו נכון, אז מחלקת טער מרוויחה כסף.



אז גם אם נגיד שיש השקעה כאן, ואנהנו לא נתווכח על זה כרגע, כי אני חושב שאני אוכל להוכיח בקלות

באמצעות המספרים שזה לא נכון, לקחנו ונתנו 6 שנים לטובת הקבוצה. 6 שנים שבהן אנחנו מחייבים אדם

לחתום על חוזה - מה שלא קיים בשום ענף אחר שאני מכיר בשוק העבודה.

אנשי ההתאחדות באים לכאן ואומרים שישנן הצעות והם כבר יעשו הכל והם יבואו ויעדכנו. האם הולכים

לשים מגבלה על החופש שלנו ולא מדברים איתנו? אנחנו כבר 3 שנים מנהלים משא ומתן עם ההתאחדות

לכדורגל, מבקשים לדון על הדברים האלה ולא מקבלים מענה.
גברי לוי
לא היה לכם אף משא 1מתן בנושא הזה עם ההתאחחת לכחרגל מע1לם. מעולם לא פנית להתאחדות

הכדורגל במשא ומתן על העניין הזה.
ערן דורון
זה לא נכון. אני פניתי להתאחחת. פניתי למנכ"ל התאחחת הכחרגל היושב מולי, והוא ישב מולי

כיושב-ראש ועדה. ביקשתי לדון במסגרת ה0כם קיבוצי בתנאי ההעברות של שחקנים.
יעקב אראל
ההסכם הקיבוצי דיבר על תנאי העבודה, הוא לא דיבר על העברות.
גברי לוי
את הנושא הזה לא העלית ולו פעם אחת. אל תגיד דברים לא נכונים, עם כל הכבוד.
היו"ר עמנואל זיסמן
מר גברי לוי, הדברים שלך נאמרו ונרשמו.
ערן דורון
אני עומד על מה שאמרתי.
לגבי ההצעות של ההתאחחת
את חלק מהן דרך אגב הם הראו לנו. גם מנכ"ל ההתאחחת הציג בפני

את ההצעה שלו לטווח ארוך, הצעה לשנת 2000 ומשהו. מה שהוא הציע זה להשאיר את זה, שאנחנו

נדבר על זה ב-1995/6 ומ-1996 ועד שנת 2000 ומשהו "שאר חר שלם של שחקני כדורגל משוללי זכ1ת

יסוד שמגיעה לכל אזרח.

כולם איימו שבעלי עסקים יעזבו את הכחרגל אם החוק הזה יתקבל. אנחנו שמענו את הטענות האלה

ב-1994 כשיצאה פסיקת בוסמן. שמעתי את מר חזוס גיל אומר שהוא יעזוב את הכחרגל אם החוק ימומש.

בספרד יש חוק בוסמן מלא, כלומר כל שחקן בכל גיל שהוא יכול לעבור לכל קבוצה.
דוד צוקר
בספרד זה יותר מרחיק לכת ממה שאנחנו מציעים, שם זה ח1פשי לגמרי.
ערן דוחו
בספרד שחקן שהוא בן 18 משוחרר לאלתר ויכול לחתום חתה בחינם בכל קבוצה שהוא רוצה. מר חזוס

גיל אמר שהוא יעזוב אולם אנחנו יודעים שהיום הוא קונה שחקנים, הוא השקיע עכשיו מיליון ומשהו חלר

לקניית שחקן ישראלי אפילו. הוא נשאר בכחרגל והוא חי כחרגל. נציג ארגון השחקנים הספרדי טוען שהיום

הכדורגל הספרדי הוא בפריחה הכי גחלה שלו מאז 1מעולם. ככה זה קיים בדנמרק, בהולנד, בפורטוגל

ובאיטליה. כל אירופה מאמצת את הדברים האלה, וגם באנגליה. דיברו כאן על אנגליה שלומדת מאיתנו

תקנונים. אני מוכן היום לאמץ את התקנון ואת הזכויות שמגיעות לשחקני כחתל באנגליה ואת ההתייחסות



שלה זוכה ארגון שחקני הכדורגל באנגליה. תבינו שמי שמייעץ לי כאן לכל אורך הדרך זה דווקא יושב-ראש

ארגון השחקנים האנגלי, שאמר שהתקנון הישראלי, שכאן אמה שהוא אור לגויים, הוא תקטן דרקוני חסר

תקדים. זה הכינוי שבו נקב נשיא ארגון השחקנים האירופאי ויושב-ראש ארגון שחקני הכדורגל האנגלי.
גברי לוי
אתה מתכוון לארגון השחקנים. שלא יבינו לא נכון, חשבנו שאתה מדבר על ההתאחדות האנגלית.
ערן דורון
הם חלק מהענף, מה לעשות. כל האנשים הטובים האלה יהיו בארץ ונוכל להפגיש אותם איתכם

ותשמעו מהם איך זה מתנהל באירופה בחוק.

למעשה אנחנו מצאנו מיקרים שבהם אנחנו בתחתית הסולם מבחינת הזכויות שלנו.

מדברים כאן על כך שייקנו את חיים רבים במיליון דולר ושהוא ישתחרר אחרי שנה. לא 'קט שחקן במיליון

דולר כשהוא שחקן חופשי. הם יקבלו אותו בתנאים אחרים והם יוותרו עליו בתנאים אחרים. עלות קניית

השחקן תהיה שונה. אם אתה יודע ששחקן משתחרר מחר מחתה תמכור אותו שנה לפני סוף החתה אבל

תדע שאתה לא יכול למכור אותו במיליון חלר כשבשנה הבאה הוא עובר בחינם, צריך למכור אותו במחיר

שהקבוצה תסכים לשלם. כשקבוצה תיקנה שחקן היא תדע שיש לה חתה, היא תחתים אותו על חתה ל-6-5

שנים ובתום החוזה הוא ישתחרר. היא תיקח לשיקולה שה-500-200 אלף חלר שהיא השקיעה על שחקן

זה חלק מהשכר שלו לאורך 6 שנים, זה העלות של שחקן. כלומר הטענות האלה בפועל לא עומדות במבחן

המציאות.

דרך אגב, לאור העובדה שהחוקים באירופה כל-כך ליברליים היום באירופה מחתימים שחקנים בני 16

על חוזים, כמו שהזכירו כאן לגבי יניב קטן. אני לא מסכים עם הדרישות של השחקן הזה ממר יעקב שחר

וצריך לטפל בנושא הזה אבל באירופה זה קורה ומחתימים ילחם בגיל 16 על חחים.
ברור פליקר
ואתה חושב שזה נכון להחתים ילד בגיל 16 על חתה?
ערן דוחו
הרגע אמרתי שאני לא מסכים לכך.
דוד צוקר
אבל האם זה נכון שכנר מאוד מוכשר שווה יותר מאשר כנר פחות מוכשר? יניב קטן הוא "כנר' טרא

מוכשר, אין מה לעשות.
גברי לוי
באמצע הוא צריך לשרת בצבא גם.
דוד צוקר
מה זה שייך?
ערן חרון
יש לי כאן פרוטוקולים של ועדה לכחרגל מקצועני של אופ"א. הם מציעים לארגו שחקני הכחדגל

האירופאי לאמץ הצעה של "חוזה מודל", כך זה נקרא, לפיה בגיל 21-18 לשחקן יהיה חתה מתלמד, ובגיל

24-21 חוזה מקצועני ראשון, שלאחריו הוא יש1חרר ללא כל תמורה, זו הצעה שאופ"א הגישה לארגון

השחקנים האירופי בכוונה להחיל את זה על כל אופ"א. זה נשמע קצת מוכר.



יש לי כאן מכתב של האיחוד רואירופאי שעונה בתשובה לאחד מחבר' האיחוד שאמר שהוא שמע

שאופ"א רוצים לאמץ הצעה כזאת. התשובה היתה שזו הצעה שנוגדת לחופש העיסוק וגם אם יש הסכמה

עם השחקנים לא בטוח שאופ"א תאשר את זה.

דרך אגב, אנחנו התחלנו לנהל איתם משא ומתן אבל פשוט לא מצאנו אתן קשבת בקטע הזה. אני רוצה

להזכיר שהגענו לסיכום אחרי 3 שנים על הסכם קיבוצי, יש מכתבים שאומרים לי שעלי לבוא לחתום.

שמענו כא1 קריאה נגד התערבות של הכנסת. גם אירופה התערבה, יש לי כאן דוגמאות של פרלמנטים

באירופה שהתערבו במה שנעשה בהתאחדויות שלהם וקבעו להם מה לעשות.
הוזכר כאן הנושא של מוסחת השיפוט
מלה אחת לגבי הנושא של דין משמעתי: דין משמעתי הוא חלק מהפרנסה שלנו. כששחקן מורחק בא1פן

שרירותי ל-8 משחקים על-ידי דיין, שמזמן היה צריך להתחלף כי הוא יותר מיד' זמן בתפקיד וצריך לעשות

רענון מידי פעם, הפגיעה כאן בפירוש, ובזה אני מסכים עם מר פליקר, משותפת לקבוצות ולשחקנים.

בשיחות שהיו לי עם יושבי-ראש קבוצות מאז הצעת החוק הם אמת: אנחם תומכים באופן מוחלט שככה

ימונו הדיינים. גם הקבוצות רוצות שהדיינים ישתנו. הדיינים נמצאים יותר מידי זמן בתפקיד והקביעות שלהם

פוגעות באופן קשה מאוד בפרנסה שלנו כשחקנים ובהשקעה הכספית של הקבוצות. ראשי הקבוצות תומכים

בסעיף הזה.

לגבי הנושא של הבוררים, שהוא נושא באמת כואב: התכר כאן שב-90% מהבוררויות זוכים השחקנים.

שימו לב, שחקן מסוגל לתבוע לבוררות רק על סמך חתה חתום. חב החתים גם אושרו על-ידי בקרה

תקציבית. אנחנו מגיעים למצב שאחר שהחתים נבדקו על-ידי בקרה תקציבית, ונבדקו בצורה חמורה מאוד,

הם לא מקו"מים באופן שיטתי. אתם אומרים ש-90% מהשחקנים זוכים בבוררות? מה זה אומר? אם

לשחקן מגיע על-פי החתה 100% מהשכר שלו והבורר פוסק לו, ללא שום נימוק, 60% מהחוזה, לפי

הסטטיסטיקה שלכם הוא ניצח אבל לפי הסטטיסטיקה שלי הוא הפסיד הרבה כסף.
יהודה שקמה
עם כל הכבוד שאני החש לך, אתה אומר פה עובדות שהן לא נכונות.
ערן דוחו
גם אתה לא דייקת ולא הפרעתי לך.
גברי לוי
זה אותו דבר גם בבית-משפט רגיל.
ברור פליקר
תגיד גם שאמצעי מימוש פסק-הדין בהתאחדויות היום הוא הטוב ביותר. בשום הוצאה לפועל בארץ הם

לא יצליחו לקבל את הכסף.
ערן דוחו
הרעיון של מוסד בוררות הוא טוב ומקובל עלינו אבל הדרך למינוי חייבת להיות שונה. אני יודע שהיום יש

שחקנים שמפחדים לפנות למוסד לבוררות עקב חוסר אמון מוחלט. הבוררים לא כל-כך טובים. רק לראיה,

בשבוע שעבר ביטל שופט בית-משפט פסק-דין של בורר כי הבורר החליט שהוא יכול לחן בנושא של פיצו"

פיטורין והלנת שכר והתעלם באופן מוחלט מחוקים טבעיים. הבורר אמר: אין בדעתי לפסוק מכיוון שזה יגרום

מק כלכלי לקבוצות והוא התעלם כאן מחוקים של המדינה. רק בשבוע שעבר ביטל שופט פסק בורר בנושא

הזה. יש לנו עכשיו המון פניות נגד הבוררים. למעשה, הבוררים האלה לא עובדים נכון.

אנחנו מוטרדים מאוד, הרבה יותר מאשר ממה שיש בתקנונים הרשמיים - ממה שמתרחש במסדרונות.

אנחנו חושבים שאם זו באמת תהיה בוררות מוסכמת בין השחקנים והספורטאים לבין הקבוצות, ושתהיה



דמות ניטרלית של שופט בדימוס, הבוררים יהיו מחוייבים לפעול לטובת הצדק ולא לט1בת צד מסויים.

הוזכרו כאן 5 בוררים. לפני שנה היתה תל1נה להתאחדות הכדורגל כי היו רק 2 בוררים בפועל שקיבלו

את כל התיקים.
גברי לוי
אני מוכן גם עכשיו לבוררות מוסכמת. עכשיו, ככה, על השולחן, לבוררות מוסכמת, חד משמעית. זו

הערה נכונה.
גלעד שמחוני
בוקר טוב לכולם. אני מדבר בשם ארגון שחקני הכדורסל. חוק-יסוד: חופש העיסוק מעניק לכל אזרח

במדינת ישראל חירויות בסיסיות מסויימות. מעצם זה שמדובר בחוק-יסוד, שמאוחר לכל חקיקה ספציפית

אחרת בנושא, הרי שהוא צריך לגבור על כל תקנה של איגוד הכחרסל, הוראה של התאחדות הכדורגל וכולי

שסותרים אותו.

אני מדבר כאן היום בכובע הרשמי של שחקני הכחרסל אבל גם בצורה לא רשמית בשם כל שאר

הספורטאים בישראל, כמו לדוגמא שחקני נבחרת ישראל בכדוריד שבאו לפה.

מה שאנחנו מבקשים זה שבסך הכל ישוו את הזכויות שלנו לזכויות של כל שאר האזרחים במדינת

ישראל. אנחנו מבקשים בדיוק את אותן זכויות. אנחנו לא מבקשים יותר ואנחנו לא מסתפקים בפחות, בדיוק

אותו דבר. זה כולל את זה שתהיה לי הזכות ללכת לבורר שיהיה מוסכם גם עלי ולא יכפה עלי, ואת הזמת

שלי לשחק בשנה הבאה איפה שהכי טוב לי.

המתנגדים לחוק מעלים שתי טענות. הטענה הראשונה היא שלקבוצות יש זכות לקטוף את הפירות של

השקעתן בשחקנים. הטענה הזאת קיימת רק בספורט הישראלי. אם לדוגמא לאדם יש 3 ילחם, אחד הולך

לנגן בכינור, השני הולך ללמוד מחשבים והשני ה1לו להיות ספורטאי. שלושתם מצליחים ופורחים ושלושתם

מקבלים הצעות. הכנר מקבל הצעה לנגן בתזמורת הפילהרמונית בירושלים, זה שלמד מחשבים מקבל

הצעה לעבוד בחברת אינטל, והספורטאי מקבל הצעה לשחק בהפועל ירושלים. אז למה החוג לנגינה לא

ח1שב שמגיע ל1 פיצוי על כך שאותו נגן כל-כך מצליח? 1למה גא1ן המחשבים יכול לעמר לאינטל ומשם

לקומפקט ולסיים את החוזה ולעבור ל-?NET-VISION
גברי לוי
כי בספורט הקבוצה קנתה את הזכויות לעומת אותו נגן שלא קונים את הזכויות שלו.
גלעד שמח1ני
היא לא קנתה אותן.
הערה
בחוג למ1סיקה אתה משלם, אתה לא מקבל בחינם. החוג למוסיקה לא השקיע בו, גם החוג למחשבים

לא השקיע בו.
היו"ר עמנואל זיסמן
מר גלעד שמחוני, תמשיך לדבר.
גלעד שמחוני
כל שאר האזרחים במדינה חופשיים ורק הספורטאים שבויים בידי האגודה שלהם. האגודה יכולה לסרב

לתת לשחקן לעבור ויותר מכך, היא לחב פשוט גובה כסף כדי שהוא יוכל לעבור.
גברי לוי
אף שחקן לא שב/' ביד קבוצתו.
אייל יפה
אל תגיד שאין אף שחקן שבוי .אני מייצג אחד מהם ששבוי עכשיו בידי קבוצתו.
גלש- שמחוני
אפשר לשאול את השחקנים אם הם שבויים או לא.

יש כאן התנגשות של שני אינטרסים: מצד אחד האינטרס של האגודות, לקצור את פיחת השקעתן,

ומצד שני האינטרס של השחקן, שמגולם בחוקי-יסוד של מדינת ישראל. אתם תצטרכו להחליט איזה אינטרס

גובר. לדעת ה0פ1רטאים האינטרס שמגולם בחוק-יסוד גובר, תה גם מגובה בפסיקת בית-המשפט העליון,

שתחולק לכם תיכף.

אין לאיגוד הכדורסל או להתאחדות הכדורגל זכות לשלול ממני את זכות היסוד שלי. יתרה מכך, אפילו

לחברי הכנסת בשבתם כוועדת החינוך והתרבות אין את הזכות הזאת וגם לבית-המשפט העליון בישראל אין

את הזכ1ת הזאת. היחידי יכול לו1תר על הזכות הזאת זה רק אני בעצמי. זאת היא זכות ששייכת רק לי

במדינה דמוקרטית. זאת היא זכות שאני מוכן לוותר עליה ולהגביל אותה בתנאים מסויימים, במשא ומתן.
יהודה שקמה
אלא אם כן ככה כתוב בהתה.
גלעד שמחוני
לגבי מה שנחתם בחוזה אין לי שום בעיה.
דוד צוקר
הוא אומר שאפשר להגביל את זה רק מרצון חופשי.
גלעד שמחוני
חוזה זה רצון חופשי שלי.
ברור פליקר
עד היום אף בית-משפט לא קבע את....
גברי לוי
אבל אנחנו מסכימים לזה. אנחנו רק מנסים לעשות את זה באופן מסודר.
היו"ר עמנואל זיסמן
ע1ד רבע שעה בחוק אני אסיים את הישיבה. לא תהיה ת1ספת זמן. אני חצה לתת גם למשרד החינוך,

התרבות והספורט להגיב, אני רוצה לדעת מה עמדתם.
גלעד שמחוני
כדי להמחיש על מה אני מדבר, אני אעביר לכם תיכף נספח לגם מה שקורה בארצ1ת הברית.

בארצות-הברית יש מנגנון שקוראים לו "דראפט". ה"דראפט" מעניק, למי שלא יודע, לקבוצה הכי חלשה



זכויות על השחקנים הכי טובים. ה"דראפט" - אתם תיכף תראו את זה פה במאמר ב Harwaid law revue--

נוגד את החוקה האמריקאית. למה שחקנים באמריקה לא הולכים ומבטלים את ה"דראפט"? הרי החוקה

מעניקה להם זכויות כפולות ומכופלות מהזכויות שלי יש בתור אזרח ישראלי? כי שם בצורה מסודרת יושבים

עם השחקנים ומגיעים איתם לידי הסכמות. זה מה שאנחנו מבקשים פה.

נקודת המ1צא היא שה0פ1רטאי האמריקאי הוא שווה זכויות לכל אזרח אחר, לא שיש לו פחות זכויות,

ה1א שווה זכ1יות 1במסגרת משא 1מתן הנא מו1תר על חלק מהחירויות האלה לט1בת כל הצדדים בענף.

אנחנו מבקשים שנקודת המוצא תהיה שמהשנה הבאה ספורטאי אזרח ישראל יהיה ש1וה זכויות, כמו

כל אזרח אחר, וייהנה מכל הזכ1יות ומכל החובות. זה נותן פרק זמן של 6 חודשים לכל בעלי העניין בענף

לשבת איתנו ולהגיע איתנו להסכמות רשמיות, כמו שמדובר בשחקני הכדורגל.

ההתנגדות השניה לחוק היא כמו שהביעו אותה ראשי האיגודים וההתאחדויות, ביניהם מר גברי לוי,

שלכנסת אין זכות להתערב במוסדות אוטונומיים כמו איגודי הספורט.
היו"ר עמנואל זיסמן
הוא לא אמר את זה.
גלעד שמחוני
אם זאת לא הטענה אז אין בעיה.
היו"ר עמנואל זיסמו
כדאי שתדע שמדינת ישראל זה לא ארצות-הברית. הכנסת היא המוסד העליון ויש לה זכות לא רק

להתערב, היא יכולה לשנ1ת כל דבר. מר גברי לוי לא דיבר נגד זה. הוא אמר שיש להם דברים שמתנהלים

כל-כך טוב, לכן למה צריך מישהו אחר להתערב ולקבוע להם אחרת? אני מכיר את מר גברי לוי, הוא מאח-

מכבד את הכנסת. תאמין לי שהוא יכבד גם את החוק הזה כשהוא יאושר בקריאה שניה ושלישית,
גלעד שמחוני
מה שאנחנו מבקשים, לסיכום, שתקבעו עמדה עקרונית שאנחנו שווי זכויות כמו כל אזרח אחר. זאת

נק1דת המוצא לתחילת משא ומתן. העמדה הזאת היא צודקת, היא מתחייבת מן החוק, היא מתחייבת

מפסיקת בית-המשפט העליון, והיא מגובה על-ידי עשרות אלפי ספורטאים מכל רחבי הארץ. תודה רבה.
היו"ר עמנואל זיסמו
מר גלעד שמחוני, אתה לא יכול לחלק את זה עכשיו. תעביר את זה למנהלת הוועדה ואני אתן לך אישור

לחלק את זה לחברי הוועדה בתום הישיבה.
ידין מכנס
יש לי פה מעמד מיוחד. אני מתחייב לא לומר יותר מ-7 משפטים. אני הקמתי את ארג1ן שחקני הכחרגל

ואני עד היום נשיא כבוד שלו, מצד אחד. מצד שני, אני נמצא כאילו מנגד לשחקני הכחרגל כי היום אני עומד

בראש מועדון כדורגל שמעסיק ספורטאים. כמו כן אני עומד בראש "אייל" שזה איגוד הספ1רט של 34 ענפי

ספורט, שכפי שאמר עו"ד פליקר, לגביהם הנתונים הם שונים.

יש לי הצעה מעשית, חבר הכנסת זיסמן, ואני פונה פה לראשי התאחדות הכחרגל ואיגוד הכדורסל,

לראשי איגוד השחקנים, הבה נשב מהיום במהלך 3 השבועות הקרובים 6-5 פעמים -maונגיע לנוסח

מוסכם. אני מציע שנחזור הנה עם נוסח מוסכם.
היו"ר עמנואל זיסמו
תודה רבה, מר מכנס, אתה באמת עמדת בדבריך, אמרת אפילו רק 6.5 משפטים.



דייר שוקי דקל, האם למשרד החינוך יש עמדה בעניין הזה?
אפרים יפהר
יש עמדה לממשלה, לא למשרד החינוך.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני יודע מה זה ממשלה ואני יודע מה זה שר החינוך, התרבות והספורט. אני אומר לך שזאת לא עמדת

ממשלה. אצלי עמדת ממשלה זה כאשר הממשלה מחליטה בעניין. יש לפעמים הבדלים, אתה יודע. אני

יודע שהוא כתב מכתב, אני רוצה לדעת.
שוקי דקל
אני העברתי את חוות הדעת בכתב בהתייחסות להצעה של חבר הכנסת חד צוקר. גם התייחסתי לכך

שיש כאן ערבוב בין הבוררות והמשמעת, שצריך בנושא המשמעת להשאיר את זה כמו שזה. לגבי הבוררות

יש מקום לצירוף נציגים של ארגוני השחקנים. זה לגבי שני המוסדות האלה.
יעקב אראל
אתה מדבר אך ורק על המוסדות לבוררות?
שוקי דקל
אני מדבר על עניין הבוררות. אני עושה את ההפרדה.

לגבי העניין של ההסגר, נדמה לי שביטא את זה עו"ר פליקר בצורה טובה מאוד, שלא יכולה להיות

החלטה גורפת על הספורט מכיוון שזה שונה במהות בין ענפים אישיים לבין הענפים הקבוצתיים, הכחרגל

והכדורסל וכך הלאה. לכן צריכה להיות גם בעניין הזה הבחנה.

לחלק הראש1ן של ההסגר של ספורטאים עד גיל 18 אנחנו קיבלנו את חוות הדעת שנראית לנו סבירה.

לחלק השני אנחנו מציעים שיהיה כתוב שייתקיים דיון עם ג1פי הספ1רט כדי להגיע להחלטה מוסכמת.
איתן חפר
מה זה חוות הדעת עד גיל 18?
שוקי דקל
היא כתובה, אני יכול להעביר לך את זה, אני לא חצה לגזול מזמן הוועדה. מדובר על הסגר קטין. אנחנו

מציעים להשאיר את זה למעשה כמו זה. לדעתנו זו העמדה הנכונה.

לגבי ההצעה לתיקון, אני חושב שמה שמר ידיו מכנס הציע מוביל למה שגם אנחנו הצענו כאן בכתב,

לשתף את גופי הספורט, להציע מחדש את ההצעה כאשר היא תהיה מוסכמת.
דוד צוקר
העניין הוא, מר דקל, שיש בעיה קלה עם ההצעה המאוד נבונה של מר ידיו מכנס, מכיוון שמר גברי לוי

אמר במהלך הישיבה הזאת למנכ"ל איגוד שחקני הכחרגל שאיתו הוא לא ידבר לעולם. זאת בעיה.
ידיו מכנס
אני מתחייב להושיב אותם יחד.
גברי לוי
דבר ראשון, אל תהיה דובר של מר ערן דוחן. דבר שני, אני יושב-ראש ואדבר עם יושב-ראש איגוד

השחקנים, לא עם המנכ"ל. יש לי מנכ"ל שמדבר עם המנכ"ל.
עת חרון
לנו יש טרמינולוגיה אחרת.
הערה
מחר נעשה ישיבה ונשנה את התפקיד שלך.
דוד צוקר
אתם באמת חושבים שהם עובדים אצלך? הם לא צמיתים שלך. אנחנו נתנגד לזה.
אפרים יפהר
כרגע כשאנחנו מדברים על המבוא, על הדברים העקרוניים בלבד, אני חצה לומר כאן בגדול, שעבודת

הממשלה, ועדת שרים לענייני חקיקה החליטה להתנגד להצעת החוק הזאת. העמדה הזאת שחרה וקיימת

גם בשלב הזה.
דוד צוקר
ואולם 0גן שר החינוך, התרבות והספורט, המייצג את הממשלה, כשהוא ענה להצעה במליאת הכנסת

הוא אמר דברים ברורים.
עמי ברקוביץ
זה בניגוד להחלטת הממשלה, אני מצטער.
דוד צוקר
יכול להיות אבל דבר סגן שר החינוך, התרבות והספורט שעמדו נוכח אתניהם של 33 חברי הכנסת

שהצביעו בעד הצעת החוק היו שונים מהעמדה שאתם מציגים.
היו"ר עמנואל זיסמן
מבחינה פורמלית יש החלטה של ועדת שחם אך סגן השר ש1כנע אחרת, ולא רק שוכנע, הוא אחד

מה-33 שהצביעו בעד החוק. אתם יכולים לנקוט באמצעים. מר יפהר, אני אומר לך שמבחינה פורמלית אתה

צודק. יחד עם זאת הכיוון הוא אחר. יש בינתיים שר חינוך חדש ואנחנו נעשה מאמץ לשמת את עמדת

הממשלה.
אפרים יפהר
אני מקווה להצליח לשכנע גם את חבר הכנסת צוקר שההצעה שלו היא מיותרת לחלוטין. אבל זה עניין

לחוד, זה כשנדון בסעיפים עצמם.

בין שאר העקרונות במדינה דמוקרטית קיימת גם הזכות להתאגדות. בחוק הספורט ניתן ביטוי לזכות

הזאת בסעיף 10 שבו נקבע בין השאר שהתאחדות או איגוד יתקינו תקנונים שיסדירו את הניהול תתקין של

הענף או ענפי הספורט שהם מרכזים, לרבות תקנונים בדבר משמעת, שיפוט פנימי, העברת ספורטאים

בכפוף לסעיף 11(א}, וכולי. בהמשך נאמר שם ש"התקנונים האמורים יחייבו את אגודות הספורט,

הספורטאים ובעלי התפקידים שבאותו ענף או באותם ענפי ספורט".



חבר הכנסת צוקר לא מציע בהצעת החוק הזאת לשנות את ה0עיף הזה. העיקרון הזה קיים. מה

שמציע חבר הכנסת צוקר זה להתערב בגופים הוולונטריים האלה, בתחום של מימי המוסדות הפנימיים של

השיפוט. ההצעה הזאת של חבר הכנסת צוקר היא מאוד מבולבלת. כאשר מחבר על ועדה אז לא בחר אם

מוסדות השיפוט הפנימיים של האיגודים השונים בענפי הספורט השונים יהיו אותה ועדה או שיהיו מוטחת

שיפוט פנימיים שהוועדה תמנה. זה לא בחר לחלוטין מהצעת הח1ק של חבר הכנסת צוקר.
דוד צוקר
לכן יש 3 קריאות, אנחנו נבהיר את זה.
אפרים יפהר
אנחנו בשלב הזה מדברים על כך שלא בחר אם יש ועדה אחת או שיש 68 ועחת, כמספר ענפי

הספורט, זה נקודה אחת. אני חושב שבשלב הזה, בגדול, אין עילה להתערב בחיים הפנימיים של איגודי

הספ1רט והתאחדויות הספורט במדינה דמוקרטית, כאשר אנחנו לא מתערבים בחיים הפנימיים של ג1פים

ו1ל1נטריים אחרים, כמו ההסתדחת.
דוד צוקר
מר אפרים יפהר, גם אם זה סותר חוק-יסוד?
ידיו מכנס
האלטרנטיבה היא פנייה לבתי-משפט, תה עדיף על בתי-משפט.
אפרים יפהר
אין חוק-יסוד שסותר פה. לא הוכח שיש פה איזשהו ניגוד אינטרסים.
היו"ר עמנואל זיסמן
מר יפהר, אם זה היה כך אז לא היו בארץ בתי-דין לעבודה. אני זוכר את הוויכוח לגב הקמת בתי-דין

לעבודה, או בקשר להקמת בית-משפט לחוקה, או הקמת בית-משפט לתביעות קטנות. הרי תמידהיה ויכוח

כזה. מר יפהר מציג גישה שהוא מאמין בה.
אפרים יפהר
לכאורה אין עילה להתערבות בחיים הפנימיים של התאחחי1ת הספורט ואיגודי הספורט. לא שמעתי שום

עילה אמיתית שבאמת צריכה לגחם לכך שהמחוקק יתערב בחיים הפנימיים האלה.

שנית, לגבי ההצעה בעניין העברת ספורטאים: יש פה שיקולים שונים. קיים חוק-יסוד: חופש העיסוק.

ח1ק-יסוד: חופש העיסוק חל גם על מי שעוסק בניהול קבוצות ספורט, גם לו יש חופש עיסוק, וגם על מי

שמשמש כהתאחדות ספורט, גם לו יש חופש עיס1ק. יש גם חוק-יסוד: כבוד האדם וחיחתו, ששומר על קניינו

של אדם, לרבות כספו.
גלעד שמחוני
על קניין של מי?
אפרים יפהר
הרי יש כסף שמסתובב בעניין הזה.
היו"ר עמנואל זיסמו
כל אחד ממכם מביע את דעתו. אל תיכנסו אחד לדברי השני.
אפרים יפהר
לכן כשמדובר בנושא של העברת ספורטאים צריך להגיע לאיזון מסויים. האיזון מסויים שנקבע בחוק

כרגע, בלי התיקונים, הוא האיזון שקובע שקיימים הסדרים של הסגר, שמוצע לבטל אותם, ...
משה בוטון
אבל הקביעות האלה שקיימות בחוק הן גם התערבות בנוהלים פנימיים של הארגונים.
אפרים יפהר
אבל קיימת אפשרות לפנות לבית-משפט במקרים שבהם ספורטאי חושב שהוא נפגע מהחלטת

האגודה של1. הדרך הזאת עד היום אף פעם לא נ1סתה על-ידי אף ספורטאי. עד היום לא הצליחו, לא עשו

שום דבר. הצעת החוק של חבר הכנסת צוקר תייתר גם את הדרך הזאת שקבועה היום בחוק. בעצם יהיה

צורו לבטל גם את סעיף 12 לחוק כי אחרי שנקבל את ההצעה של חבר המסת צוקר כל אחד יוכל לעבור

כמה שירצה ולאיזה קבוצב שירצה.
אייל יפה
אני בחמה למר ידין מכנס, מצד אחד יועץ משפטי לאיגודים ומצד שבי מייצג שחקנים וקבוצות בענפים

אחרים.
ידיו מכנס
אני לא יועץ משפטי.
אייל יפה
התכוונתי שאתה מכיר את שני צידי המטבע.
היו"ר עמנואל זיסמן
אל תשת1וה אליו ושהוא לא ישתווה אליך,
גלעד שמחוני
אם אתה מייצג שחקנים אתה לא יכול לייצג את איגוד הכדורסל.
אייל יפה
תשמעו את מה שאני אומר. אחרי זה תגידו לי אם אייצג או לא אייצג. אני יועץ משפטי לאיגוד הכדורסל,

ובענף הכדורגל אני מייצג גם שחקנים וקבוצות.
ערן חרון
ובוועד האולימפי?
אייל יפה
אני לא שאלתי אותך על הריקודים שאתה רוקד בערב.



יש לי הרגשה שרצו לקחת בניין שלם של מוסדות שיפוט שבהם לא מצאה חן, מסיבות כאלה או אחרות

- ואפשר לחלוק על כך, או לא - קומה מסויימת ובמקום לשפץ את הקומה הור0ים את כל הבניין. מר ערן

דוחן טען שיש ל1 בעיות עם פ0קי בורר. גם לי יש בעיות עם פסקי בורר. יש לי באותה מידה גם בעיות עם

פ0קי-דין של בית-משפט מה או אחר. האם זאת הסיבה להרוס את כל המבנה?

יותר מזה, יש לי הרגשה שכנראה התכוונו יותר למוסד לבוררות וכדרך אגב, אולי במודע ואולי לא במודע,

החליטו לכלול את כל המערכת השיפוטית הפנימית של מוסחת הספורט בישראל ולהרוס אותם. רבותי, אין

מ1סד שיפוטי פנימי באיג1ד כלשהו במדינת ישראל, וגם מוסד שיפוטי שלא נכלל באיגוד, כולל בית-הדין

המשמעותי של עובדי המדינה וכל מוסד שיפוטי אחר, שהוא ברמה, בהיקף, באימת של בתי-הדין

המשמעתיים ובית-הדין העליון של איגודי הספורט.
ידיו מכנס
והם עדיין צריכים ריענון.
אייל יפה
זה לא שייך.
גברי לוי
בשביל זה צריך חוקים, בשביל הריענון הזה? בשביל זה צריך לשמת את החוק?
דוד צוקר
זה הדבר היחידי שאנחנו חצים.
אייל יפה
אם רוצים להחליף דיין מה או אחר או לרענן את הרכב בית-הדין העליון, אז אין לי שום הערה. אבל

בגלל זה לא צריך לבנות איזה מערכת שלמה שתחולל תוהו ובוהו בכל המערכת.

כשישבו 7 דיינים בדיון נוסף באיגוד הכדורסל - ואגב איגודר הכדורסל הוא שרוגיש את הבקשה לחון מסף

- 4 מהם היו שופטים, בדימוס או בפועל, בבית-משפט מהחי או עליון. אין דבר מה בשום מוסד אחר.

להשוות את זה לבית-הדין לעבודה זה לא ממין העניין. זה ש1נה בתכלית השינוי מהמודל. בבית-הדין

לעבודה תבדקו בכמה דיונים אכן יושבים נציג העובדים ונציג המעבידים. 99% מהם הם...

עוד משפט אחד 1אני אסיים.
היו"ר עמנואל זיסמן
אתה תדבר בפעם הבאה. אני לא יכול. אתה לא מבי1? יש עכשיו בחירות לנשיאות. אני אתן לך לדבר

בפעם הבאה.

אנחנו נקבע ישיבת המשך תוך 3-2 שבועות. עד אז יהיה גם פרוטוקול. על-פי התקנון של הכנסת לא

מוציאים פרוטוקולים אבל אם תירצו לראות את הפרוטוקול הוא יהיה פתוח בפניכם.
דוד צוקר
יש בעניין זה שינוי. במידה והישיבה היא פתוחה, כל אחד יכול לראות את הפרוטוקול. אפשר גם לה1ציא

את זה.
היו"ר עמנואל זיסמו
אני לא מוציא פרוטוקולים. אפשר לבוא לפה 1לקרוא אותו. לא יעתיקו את הפרוטוקול ולא יצלמו אותו אבל



יהיה פרוטוקול פתוה לכולם. אני לא נותן פרוטוקולים אבל אפשר לבוא לפה ואנחנו נאפשר לגל אחד לקרוא

בצורה נוהה ביותר. אפילו נגיש כוס תה, אם ירצו. אם אתה חצה לערער עלי, תערער. מי שמוציא פרוטוקול

אחד אחר-כך צריך להוציא עת- פרוטוקולים. זה דבר אחד.

דבר שני, קיבלנו הומר. כל גורם שירצה לכתוב או ליידע אותנו לגבי מסקנות שיש ל1 מהישיבה הזאת, כל

מי שירצה להוסיף או לתקן, בבקשה.

דבר שלישי, מר מכנס אמר מה שאמר. אם אני, יחד עם החברים שלי בוועדת. החיכוך והתרבות - אני

אומר את זה כי חבר הכנסת צוקר הוא יחם החוק והוא לא חבר ועדת החינוך והתרבות -עקרונית יש 15

הברים. זה שהיום היו פה 4 חברי כנסת זה לא אומר שזה יהיה כך בפעם הבאה (למתת שזה יום מיוחד

היום). אם אנחנו נרגיש צורך לכנס את כל הגורמים על מנת לגבש משהו מוסכם, אז יבואו כולם, וכולם ידברו

עם כולם, בין אם ירצו ובין אם לא ירצו. לכן אני מתייחס ברצינות להצעה של מר ידין מכנס.

אם אפשר בלי הוועדה להגיע למשהו מוסכם, אני אברך על כך. אבל אם אנחנו נגיע למסקנה שלצורך

זה צריך לכנס את הוועדה, אנחנו נכנס אותה. אני גם אסביר לוועדת השחם לענייני חקיקה ולשר החדש

שהם יכולים לשנות את החלטתם. לא חייבים לדבוק בהחלטה שהיתה. מכל מה שאני שמעתי היום,

העמדות ברורות מאוד, אבל אני חושב שאפשר להגיע גם למשהו מוסכם ואנחנו נעשה מאמץ. אם לא,

כשנתחיל לדון לפי סעיפים נקבל החלטות. אבל אם אפשר עד לישיבה הבאה לעשות מאמץ ולהגיע למשהו

פחות או יותר מוסכם, זה ייקל עלינו.
ראובן ריבלין
לפני קריאה ראש1נה תעשה ע1ד ישיבה?
היו"ר עמנואל זיסמן
כן. לא רק ישיבה אחת.
דוד צוקר
אבל אתה רוצה שינסו למצות את ההידברות בין הצדדים.
היו"ר עמנואל זיסמו
כבר קרו דברם, שאנשים אומרים מה שאומרים אבל אחר-כך שוקלים מחדש. ואחרי ששוקלים מחדש

מתנהגים לפי שיקול הדעת החדש הזה.
ראובן ריבליו
הדברים שאמר מר איתן חפר לגבי חובבנים, הוא צודק, זה נכון.
היו"ר עמנואל זיסמו
אני מודה לכם מאוד. תאחלו לנו בחירה טובה של נשיא. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50

קוד המקור של הנתונים