ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 17/02/1998

הצורך הדחוף בהקמת בית ספר תיכון לאומנויות בחיפה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 153

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

שהתקיימה ביום שלישי, ב"א בשבט התשנ"ת (17 בפברואר 1998), שעה 12:00
נכתו
חברי הוועדה: עמנואל זיסמן - היו"ר

דוד אזולאי

זאב בוים

שמריהו בן-צור

צבי ויינברג

אליעזר זנדברג

נעמי וחן

יונה יהב

האשם מחאמיד
מתמנים
ד"ר יאיר סמוכה - סגן מנהל המינהל הפדגוגי, משרד החינוך והתרבות

אהרון זבידה - מנהל מתח וזיפה, משת החינוך והתרבות

עמרם מצנע - ראש עיריית חיפה

פרופ' יהודית נאות - חברת מועצה, עיריית חיפה

צביקה רק - ראש מינהל חינוך, תרבות ורווחה, עיריית חיפה

שרה נוה - מנהלת בי''ס תיכון ויצ"ו

תמר לוין - יו'ר המחלקה לילד ולנוער, ויצ"ו

אלון שב - תלמיד בי"ס ויצ"ו

גבי מגל - ועד הורים, ביים "רעות"

יהושע קליין - ועד הורים, בי"ם "רעות"

אפרת זקלד - ועד הורים, בי"ס "רעות"

חיים זקלד - ועד הורים, בי"ס "רעות"

צבי שני - ועד הורים, בי"ס "רעות"

אורי מיכאלי - ועד הורים, בי"ס "רעות"

אילת מיכאלי - ת1ד הורים, בי"ס "רעות"

יעל צח - ועד הורים, בי"ס "רעות''

והרה שמאי - ועד הורים, בי"ס "רעות"

אברהם בן-שבת - מזכ"ל הסתדרות המורים

יוסף וסרמן - סגן מזכ"ל הסתדרות המורים

יוכבד פרוכטר - הסתדרות המורים

אודליה שביט - מועצת תלמידים ונוער ארצית

מעין סלומון - מועצת תלמידים ונוער ארצית

נאוה שמואלוב - מועצת תלמידים ונוער ארצית
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
קצתית
סיגל גורדון
סדר-היום
הצורך הדחוף בהקמת בית ספר תיכון לאומניות בחיפה -

הצעה לסדר היום של חבר הכנסת אליעזר זנדברג.



הצורך הדחוף בהקמת בית ספר תיכון לאומנויות בחיפה
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא הקמת בית ספר תיכון לאומניות בחיפה. לפני

מספר חודשים היתה בקשה מצד ועד הורימ בית ספר "רעות" בחיפה לקיים ישיבה בנושא. לא

הזדרזנו לקבוע מועד לישיבה גם כאשר פנה אלי חבר הכנסת זנדברג, וחברי כנסת נוספים. חשבנו

שאולי באמצעות משא ומתן אפשר יהיה להסדיר את הבעיות. בדרך כלל הוועדה דנה בענינים

עקרוניים, ארציים, כלליים ולא נכנסת לתוך עימותים או סכסוך מקומי, אם כי לסכסוך הזה יש גם

השלכות ארציות.

הודעתי מראש שאת הישיבה נקיים באמצע פברואר. הבוקר קיבלתי פניה לדחות את

הישיבה בחודש נוסף ולא הסכמתי לכך. לוועדת כנסת יש הזכות להזמין כל אדם כולל את ראש

הממשלה, נשיא המדינה. לפני דקות מעטות קיבלתי פקס חתום על ידי יהודית אוסמי, מנהלת בית

ספר "רעות" והיא כותבת לי כך: "מאחר ונקלעתי למצב קשה ומורכב בכל הדיון הקשור בהקמת

חטיבה עליונה בית ספר "רעות", אבקשכם לשחרר אותי מהשתתפות בדיון שיתקיים היום בוועדת

החינוך של הכנסת בנושא הנ"ל." אני לא משחרר אותה, היא היתה צריכה לדבר עימי על מנת

להשתחרר, על כן היא לא משוחררת מהדיון. אני מכיר אח יחסי המהות והכפיפות בכל משרד

ממשלתי, בוודאי במשרד החינוך והתרבות. גם שר וגם מנכ"ל לא יכולים להורות למנהלת שלא

להופיע בפני הוועדה ולכן היא היתה צריכה להופיע. אברר זאת עימה, הדבר קרה בהפסקה הקצרה

בין שתי הישיבות ולא היה הזמן לברר זאת. דאגנו להזמין את כל מי שיש לו ענין בנושא, אם מישהו

קיבל הוראה לא להופיע בוועדה, אני מצטער על כך.
יונה יהב
אדוני היושב ראש, אני מבקש שייכתב בפרוטוקול שביקשתי ממך רשות מיוחדת להשתתף

בדיון על אף העובדה שיש לי בת הלומדת בבית הספר. אני חושב שזה צריך להיות ברור וכתוב.
היו"ר עמנואל זיסמן
אתה נציג נבחר ולכן מותר לך להיות נוכח בישיבה.
אליעזר תדברג
אדוני היושב ראש, אני רוצה להתייחס לנושא המקדמי ואני חושב שהוא חשוב. אמרת

שהנושא אולי מקומי, אני סבור שהנושא עצמו לגופו של ענין הוא לא נושא מקומי אלא נושא עם

השפעה אזורית במובן של צפון המדינה לפחות. אבל, אני חושב שאם חיפשנו ענין עקרוני לעסוק בו,

קיבלנו אותו בשבוע האחרון והוא נוגע לשני דברים. אמנם מי שביקש את הבקשה לדחות את הדיון

היום, עשה זאת מכיוון שלא יכל להיות נוכח. נבצר מחבר הכנסת לנקרי להגיע היום ולכן הוא ביקש

את דחיית הדיון. צריך לחשוב פעמיים מה הטעם בדיון בנסיבות הנוכחיות. אני רוצה להסביר:

ראשית, אני רוצה לשמוע את הפרטים ולכן אהיה זהיר ולא אפרט. המסר שהועבר למנהלת בית

הספר, למורים וגם לתלמידים בענין הופעתם בוועדה היה לקוי. אני יודע שנאמר לכולם, שלא

יופיעו בוועדה מהטעם שמשת החינוך ישמיע את עמדתו מפי נציגים אחרים. אני סבור שהם לא

יושבים כאן עם כובע של נציגים פורמליים של משרד החינוך אלא של אנשים שנמצאים בשטח. אני

חושב שזה חלק ממערכת הנתונים שצריכה להיות מוצגת בפני הוועדה.

שמחתי לשמוע ברדיו מפי מנהל המחח, מר זבידה, שהמצב אמור להשתנות, כלומר, יתירו

למנהלת להופיע בוועדה. אני חושב שהענין לא ברור בצד המעשי, אם כי בצד הפורמלי חל שינוי

בעמדת המשרד. היות והדבר לא היה מספיק ברור או אולי נותר בעמדה הקודמת בצד המעשי, על כן

המנהלת לא נמצאת כאן היום. אני חושב שבלי נוכחות המנהלת משמעו של הדיון אחר במובן

השלילי של המילה, אחר במובן של לא שלם ולא יכול להיות שלם.

אני חושב שכדאי שניתן את הדעת על הנקודה הזו כי היא נקררה עקרונית. אני גם חח- מאה-

שהשורה התחתונה תהיה, שימצאו את האשם בש"ג. גם אם המנהלח לא תופיע כאן או תופיע בפעם

הבאה, מישהו "יכסח" או יפגע בה באתה שהוא שלב בקריירה שלה ואולי אפילו בקרוב. אני חח-

מאוד שהדבר הזה יקרה.



אני לא מבין מדוע מורים או תלמידים, בעיקר תלמידים לא יכולים להיות כאן. הם נמצאים

כי הם הגיעו אבל ההוראה היתה שלא יגיעו.

ענין אתר שהוא רלבנטי מאוד והכל כענין מקדמי, השאלה לעצם מהות הדיון, כאשר כך
הבנתי
שהנושא נסגר פעם נוספת בין משרד החינוך והעירייה בשבוע שעבר. כלומר, היתה עמדה של

משח- החינוך שהובאה ממסגרת הדיון בכנסת על ידי סגן השר, ועל פי השמועה ששמעתי, שעמדת

משח- החינוך השתנתה. ברדיו נאמר, שמשרד החינוך תומך בעמדה להקים את החטיבה העליונה,

אבל עמדת משרד החינוך השתנתה על פי הפרוטוקול והיום העמדה היא נגד. נראה לי משונה כאשר

דיון מה מתקיים במשרד החינוך שלושה ימים לפני שהדיון מתקיים כאן. הייתי רוצה לשמוע תשובה

לשתי הנקודות הללו לפני שניגש לגופו של ענין.
זאב בוים
הוזמנתי לבית ספר "רעות" וביום ראשון ביקרתי בו. ראיתי את בית הספר, נפגשתי עם

מורים ועם תלמידים. מנהלת בית הספר אמרה לי אז שקיבלה הוראה ממפקח המחח, מר זבידה,

שהיא מנועה מלבוא לווננדה. הבעתי את תמיהתי ואמרתי לה, אני לא מבין איך משרד החינוך יכול

למנוע ממורה להופיע. גם במערכת המקובלת בתוך המשרד, כשיושב ראש ועדת כנסת נחמין אדם

כלשהו, הוא צריך להתייצב באן. זו כמעט חובה.

לכן, ההנחיה של המפקח נראית לי כהנחיה שגויה. מנהלת בית הספר התפתלה והמכתב

שלה מעיד על ההתפתלות וההתלבטות. אמרתי לה, שלא עולה על דעתי שהיא לא תהיה נוכחת

בדיון, ראשית מהצד הפורמלי של הענין, נוסף לזה גם הצד המהותי של הענין. אני חושב שהיה ראוי

שנשמע את עמדות בתי הספר שבהם נוגעים. נמצא כאן ראש העיר, הוא ודאי ישמיע את דעתו.

קראתי בעיון את מכתבו ואת הדוח ששלח, הדברים מעניינים.

אדוני היושב ראש, אני לא חושב שאפשר יהיה לסכם את הדיון היום אם לא נשמע גם את

אנשי ויצ"ו וגם את אנשי בית הספר "רעות".
יאיר סמוכה
אני רוצה לומר, שהדיון היום כן יכול להתקיים, ההחלטה להקים או לא להקים בית ספר

היא החלטה של המשרד ולא של מנהלת בית הספר, עם כל הכבוד.
זאב בוים
אם כך, אנחנו לא צריכים דיון. אבל אם אנחנו כן צריכים דיון אז בדיון צריך לשמוע את כל

הצדדים.
יאיר סמוכה
אני חושב שהעמדה של המשת ברורה ואנחנו יכולים לנמק אותה.
אליעזר זנדברג
מה עמדת המשת?
יאיר סמוכה
שוב אני אומר, אני מצר על כך שהמנהלת לא נמצאת כאן אבל בהחלט אפשר לקיים את

הדיון גם בלעדיה.
אליעזר זנדברג
למה אסרתם מלכתחילה על המנהלת להופיע בפני הוועדה?
היו"ר עמנואל זיסמן
יכול להיות מצב דומה עם בתי ספר אחרים בתחום הסמכות שלך, שמנהל או מנהלת

שמתמנים מגיעים לדיון. אתה יכול ללוות אותם אבל אתה לא יכול למנוע מהם לא להופיע.
אהרון זבידה
ראשית, בנושא של הופעתה או אי הופעתה של המנהלת לדיון. ובכן, קיבלנו הוראה בכתב

בזמנו מד"ר שמשון שושני, מנכ"ל משח- החינוך לשעבר, ובה הוא מורה במפורש, שכאשר עובדי

מדינה, עובדי משרד התינוך מתמנים לוועדות הכנסת, הם חייבים לקבל את אישורו של המנכ"ל והוא

יקבע מי אלה שייצגו את המשרד. אני מנית שההחלמה הזו השתנתה בעקבות התקנון או אירועים

שהתרחשו בכנסת. אבל זה המצב עד לפני זמן לא רב ולא שמעתי ידיעה אחרת. לאור הדיון

שהתקיים אצל המנכ"ל הוא קבע, שהמינהל הפדגוגי ואנוכי נייצג את המשרד. הודעתי על כך גם

למנהלת. היתה פניה לתקשורת ששאלה, איך סותמים פיות, היתה פניה נוספת של הוועדה ואמרתי,

אין לי בעיה אישית שהמנהלת תופיע. הודעתי לה, שהיא זכאית להופיע ואני מבקש שהיא תופיע

בוועדה. המנהלת אמרה לי שהיא פוחדת והיא מבקשת להיפגש איתי. אתמול נפגשנו והיא שוחחה

על כל הבעיות, מצד אחד היא עובדת משרד החינוך ומצד שני היא עובדת עם העירייה וכל מה שהיא

תאמר עלול לפגוע בה. אמרתי לה, אני מציע לך, תגיעי לוועדת החינוך ותצייני את הדברים הללו.

בסופו של דבר, כפי הנראה, המנהלת החליטה לא להופיע ולכתוב את המכתב הנ"ל. אין לי יד

במכתב ולו גם באיום מרומז כלשהו. הודעתי לה בצורה מפורשת, שתופיע בוועדה ותאמר את כל

הדברים שעל ליבה.

היו"ר עמנואל זיסמן;

חבר הכנסת זנדברג, אני מציע שנבדוק את המקרה, על כל פנים, אין ספק שעקרונית אנחנו

רשאים להזמין אותה. כמובן שאי אפשר לעשות זאת רק באופן ישיר, צריך ליידע גם את המנכ"ל וגם

את הממונים על המנהלת. על כל פנים, נבדוק את המקרה. עכשיו נעבור לגופו של ענין.
גבי מגל
יושבים כאן עימי חברי ועד ההורים של בית הספר, יושב ראש הוועד, תלמידי בית הספר.

ברשותך, ברצוני בכל זאת להתייחס לדיון המקדמי.
היו"ר עמנואל זיסמו
ועד ההורים של בית הספר בתוך מטה המאבק?
גבי מגל
מטה המאבק הוא בתוך ועד ההורים, הוא חלק מוועד ההורים.
יאיר סמוכה
אני מבקש שיירשם, שלתלמידים אסור היה להופיע ללא אישור מנהל המחת. אם מעמידים

דברים על דיוקם, צריך לומר שמשביתים אותם מלימודים תה חבל.
היו"ר עמנואל זיסמן
לא הזמנו את התלמידים אבל אני חושב שפורמלית ההערה נכונה, מעשית, אנחנו רוצים

לערב את התלמידים בתהליך הענין, הם לא רק לומדים- אזרחות הם צריכים לראות איך האזרחות

פועלת הלכה למעשה. תראו את הענין בצורה הזו.
יאיר סמוכה
בתנאי שהם מכבדים את הנהלים, גם זה חלק מאזרחות.
גבי מגל
ברשותו, בבל זאת אתייחס לדיון המקדמי. אני רוצה לומר, שמנהלת בית הספר "נקרעת"

היום בין הלויאליות שלה למשרד החינוך לבין בל מה שעשתה למען בית הספר.

נעמי וחף.

סליחה, כאן אני מתערבת ורצוני לומר, משום שהיא איננה, כל פרשנות לגבי מהות העדרה

איננה במקום. אני מבקשת ממך, אדוני היושב ראש, לעמוד על כך. זה יכול להתפרש בכיוונים שונים.

אנחנו רוצים לדון בנושאים מהותיים, בואו נדון בנושאים המהותיים עכשיו. שמעתי כבר חמש

פרשנויות שתות ועד כאן הסבלנות שלי.
גבי מגל
אגש לגופו של ענין למרות שאני חושב שיש לי אפשרות להביע דיעה אישית. אם לא נותנים

לי אפשרות, אני מתנצל ונחזור לענייננו.

ברצוני לציין, שביקשנו להזמין אנשים מקצועיים לוועדה כי הרי אנחנו כהורים יש לנו ענין

בדיוני הוועדה, יש לנו אינטרס בענין ולכן ביקשנו להביא אנשי מקצוע ממשרד החינוך שיטענו

טיעונים מקצועיים בנח- הקמת חטיבה עליתה ב"רעות". יש לציין שנמנע בעדם מלהגיע.

בברד היושב ראש, לאחר מאבק מתמשך כעשר שנים להקמת חטיבה עליונה ב"רעות", דעות

של הורים ותלמידים מתחלפים אך המאבק והמחאה עדיין נשארים וגוברים. לאחר תמיכה והזדהות

רבת היקף של הגורמים הרלבנטיים לחינוך באומנות בחיפה, הגענו לבית המחוקקים בישראל,

לוועדה כה מכובדת והיא ועדת החינוך של הכנסת.

ברצוני לציין. שבית הספר "רעות" נחשב לפנינה חינוכית בחיפה, בית ספר המשלב ומאזן

בצורה מושלמת לימודי אומנות ולימודים עיוניים ברמה גבוהה, בית ספר שהישגיו ידועים בכל

הארץ, בית ספר שבו קיימת אוירה יחודית ומיוחדת, בית ספר שבו ניתן דגש מיוחד על הכלים

ללמידה, על פיתוח וארגון לימודים מחדש המתחיל בחטיבת הביניים וחייב להמשיך בחטיבה

עליונה. מקום בו ילדינו מאושרים. מקוס בו ילדינו חפצים ורוצים להמשיך ללמוד. מקום בו יש

מעורבות הורים נדירה ויחודית. מקום בו כל צוות המורים גאה לעסוק בחינוך.

אדוני היושב ראש, ידוע על כך שיש ביקוש עצום ללימודי האומנות ב"רעות". נודי שנה

מגיעים ומתענינים בבית ספר "רעות" למעלה מ- 80 תלמידים. נבחנים כ- 500 תלמידים, מתקבלים רק

160 תלמידים. מתוכם, ממשיכים באומנות רק כ- 40 תלמידים. רק כ- 40 תלמידים לכל היותר מגיעים

לויצ"ו. מתענינים 800, מגיעים 40. המאות האחרות מתפזרות בין בתי הספר בחיפה וחלקן אף נודד

לערים רחוקות, ירושלים, תל-אביב. עבורנו ועבור חינוך האומנות בישראל היה צריך להיות זה יום

חג. יום שבו הצדק יראה ויעשה. יום בו נוכיח מעל לכל ספק בנחיצות והכרח בהקמת חטיבה עליונה

ב"רעות". יום בו נבשר בשורה לילדי חיפה והצפון הלומדים ב'רעות", לילדינו המוכשרים והכמהים

בכל מאודם להמשיך את לימודי התיכון ב"רעות". יום בו נשים קץ לסבל. לניתוק, לעזיבת המסגרת

שכה מצליחה וכה אוהבים. יום בו נאפשר לילדינו את החירות לבחור בעצמם את ההמשך לו הם

זכאים כחוק.

הגענו עד הלום מצויידים בתמיכה מוחלטת של משת החינוך כפי שהובעה מעל בימת

הכנסת על ידי סגן השר. הגענו עד הלום עם תמיכת מנהל המחוז, שרק שלשום הודיע בקול ישראל

שהוא תומך בהקמת חטיבה עליונה ב"רעות". הגענו עד הלום עם תמיכה והזדהות אדירה של

אומנים, אנשי חינוך, סופרים, הוגי-דיעות ועוד רבים נכבדים אשר הודיעו מעל במות ציבוריות

ובהזדמנויות רבות. כי יש לקיים רצף שש שנתי בבתי הספר העל-יסרריים ובהקמת חטיבה עליתה

ב"רעות". הגענו עד הלום חדורי אמונה ותקווה כי הגיע יום מועד לתלמידי "רעות'' ובשורה תצא

מוועדת החינוך. הגענו עד הלום בטוחים ובוטחים במערכת החינוך בישראל וכי ועדת החינוך

הנכבדה תהיה למאור הגדול של ילדי בית ספר "רעות".

אני רוצה לציין בקצרה את ההיסטוריה של בית הספר "רעות". בית הספר "רעות" הוקם

בהתחייבות עיריית חיפה ומשרד החינוך כבית ספר שש שנתי לאומנויות. בית ספר שש שנתי

לאומנויות יחיד לחיפה. אז. ויצ"ו לא התעסק באומנויות. זה היה בית ספר שעסק בחטיבות

העיצוביות בלבד. חייבים לומר את הדברים. בית ספר "רעות" היה בית הספר היחיד לאומנויות. בית

ספר שהצליח ונפתחה חטיבה עליתה. באמצע הלימודים הפסיקו את לימודי בית הספר ''רעות"

והוחלט להעביר את התלמידים לבית ספר ויצ"ו למרות התחייבותם של עיריית חיפה ומשת החינוך.



צריך לדעת, שבית הספר הוכח כבית ספר שש שנתי. זה לא בית ספר שהוקם כחטיבת

ביניים, זח בית ספר שהוכרז מלכתחילה והוקם כחטיבה שש שנתית לאומנויות.

לאחר לחצים פוליטיים מצד הנהלת ויצ"ו עולמי, הוחלט להפסיק את הלימודים בבית ספר

"רעות". מטעמים לא ברורים על אף כל ההתחייבויות ועל אף שבית ספר "רעות'' הצליח בצורה

יוצאת מן הכלל, הוחלט על הקמת ועדות ציבוריות שתבדוקנה את הנושא. כל הוועדות הגיעו

למסקנה או בהתבסס על נחתים שגויים או שבינתיים אבד עליהם הכלח, שהפכו בלתי רלבנטים
לעניננו. ועדה אחת קבעה
''מאחר ולא ברור לנו אם תהיה עליה גדולה ממדינות חבר העמים, ואם

תהיה, האם בכלל חיפה תקלוט עולים, מחמת אי הידיעה, אנחנו מחליטים שאין מקום להקים חטיבה

עליונה". היום, אותה ועדה, אם היו בידיה הנתונים, היתה צריכה לקום ולומר, רבותי, צריך להקים

מיד חטיבה עליונה ב''רעות". העובדות בפועל מצביעות, שאכן, כל אותן הנחות שעל פיהן נקבע

שלא תקום חטיבת עליונה ב"רעות" הוכחו ההיפך. יש ביקוש, יש עליה ממדינות חבר העמיס, חיפה

קלטה עולים רבים ממדינות חבר העמים, כ- 20% מתושבי חיפה הם עולים מחבר העמים. ועדה אחרת

שקמה החליטה לפעול בניגוד למנדט שנמסר לה. היא החליטה לבדוק משמעותו של בית ספר

לאומנות וקבעה, שבית ספר "רעות'' הוא בית ספר עיוני עם נופר אומנותי. עם כל הכבוד לוועדה

הזו, אני לא חושב שהוועדה הזו מוסמכת לקבוע מה הוא בית ספר לאומנות. יש את משרד החינור

שמכיר בבית ספר "רעות'' כבית ספר לאומנות ובית ספר מצויין.

לכן, אני חושב שהוועדה מתבססת על הנחת יסדר שגויה, היא קבעה מה שקבעה, וקבעה

שאין מקום להקים חטיבה עליונה ב''רעות". יש לנו חשש כבד מאוד שהוועדות האלה הן ועדות

מטעם, ועדות פוליטיות, ועדות שהוקמו על מנת ליישר קו עם החלטה קודמת, או על מנת ליישר קו

עם הסכם שיש לעיריית חיפה עם ויצ"ו, הסכם שמורה כי תלמידים יגיעו לויצ"ו, שויצ"ו תהיה

חטיבת ההמשר של "רעות". איך אפשר לקבוע דבר מה בחינוך?
זאב בוים
יש הסכם מה?
גבי מגל
ודאי שיש הסכם מה. הסכם הקובע שבית ספר ויצ"ו הוא חטיבת ההמשך של בית ספר

"רעות". אפשר לקבוע לילדינו מי תהיה חטיבת ההמשך ולאן ילכו ילדינו? יש זכות בחירה. חופש

הבחירה ניתן לילדי בית ספר תיכון, לתלמידים ולהוריס ולא לאף אחד אחר.

כבוד היושב ראש, אני רוצה לומר, נעשה מעשה חמור בנח-ינת ישראל, מספר ימים לפני

ישיבת הוועדה ניסו להפוך את הוועדה הזו לכלי ריק. כבוד ראש העיר, מר עמרם מצנע, יחד עם

צמרת משרדו, יחד עם הגב' דבורה נמרא שהיא חברה בוועד המנהל של ויצ"ו, עם מר שטטמן חברו

למפלגה של מר בן-ציון דל, נפגשים עם משרד החינוך וקובעים החלטה אד-הוק לענין הוועדה הזו.

אני אומר באחריות, הם מקבלים החלטה אד-הוק לענין הוועדה המכובדת הזו, שלא תקום חטיבה

עליתה ב"רעות". הרי אנחנו יודעים את עמדת משח- החינוך.

עמדת משת החינוך כפי שהובעה על ידי מנהל המחח, מר זבידה, כפי שהובעה על ידי סגן
השר, משה פלד, בכנסת
שיש להקים חטיבה עליונה ב"רעות". מר משה פלד אמר מפורשות, עמדת

משת החינוך המוחלטת, יש לקיים רצף שש שנתי בבתי הספר היסודיים ולכן תומך תמיכה מוחלטת

בהקמת חטיבה עליתה ב"רעות".

ובכן, מר זבידה מנהל המחח, שמכיר את בית ספר "רעות" יותר מאשר כל אחד אחד, איש

המקצוע במשת החינוך, גם סגן השר מביע את עמדתו שיש להקים חטיבה עליתה ב"רעות" ולפתע

הכל משתנה? פתאום אין מקום להקים חטיבה עליונה ב"רעות"? פתאום עמדת משת החינוך משתנה?

רבותי, איך יתכן הדבר? לא רק שמקבלים החלטה מאת, בנוסף, מקבלים החלטה במשת החינוך

שמנהלת בית הספר לא תופיע בוועדה על אף שהוועדה המכובדת הזו הזמינה אותה. לא יכלו להגיע

מורים, לא יכלו להגיע תלמידים, וגם לא יכל להגיע גורם ממשת החינוך שמשום מה תומך בעמדת

בית ספר "רעות". לעומת זאת, אנחנו מקבלים נציגות מכובדת של ויצ"ו. תלמיד בית ספר ויצ"ו קיבל

אישור להגיע לוועדה. אף אחד לא מנע בעדו. אף אחד לא חשב שאולי הוא משבית את בית הספר.

אני חושב, שהדיון הזה לא יכול להתחיל ולהסתיים היום. אנחנו מבקשים את כבוד היושב

ראש, שקמין את מנהלת בית הספר, שייתן לה חסינות ויאפשר לה לדבר, ושיזמין את צוות המורים,

את נציגי התלמידים שלנו וכמובן נציגים מומחים ממשת החינוך במחח חיפה. תודה רבה.
אברהם בן-שבת
אני מבקש ממך אדוני יושב ראש הוועדה, למצוא את הדרך כפי שתראה לך, בדרכך שלך,

לקבל את וזרות דעתם של המורים ומנהלת בית הספר.

אני מכיר גם את בית ספר ויצ"ו ויש לי הערכה רבה על כל המתרחש בו. אבל, אני לא זוכר

בית ספר בעיר שקם והפך לגורם מרמי באורח החיים התרבותי והקהילתי של העיר חיפה כפי שבית

ספר "רעות" קנה לו מקום של כבוד, של יוקרה ושל מעורבות. רק אמש, גם אני וגם כברו ראש העיר

נכחנו באחד האירועים החשובים ביותר, התכנסות אדירה למען נשים מוכות. על הבמה הופיעו

תלמידי "רעות'' כפי שהם מופיעים בכל מקום ומקום. למה אני מרמז - - -
עמרם מצנע
למען הסדר ההיסטורי, הופיעו גם תלמידי ויציר.
אברהם בן-שבת
נכון. אמרתי את דעתי על ויצ"ו.

יש לנו כאן חממה פדגוגית על כל המשתמע מכך. אני מכיר את יחסו של ראש העיר לנושא

החינוך, יחס נפלא. אני פונה אליו ואני אומר לו כאן בוועדה, שישקול שנית, אין בכך שום עוול ואין

בכך פסול, שבעיר אדירה ונפלאה כמו חיפה יהיו שני בתי ספר. אני חושב שתסימתה של חטיבת

"רעות" בסוף כיתה ט' זו השקעה שלא מפיקים ממנה את מלוא התועלת. אני מכיר את התלמידים,

אני מכיר את ההורים, אני חושב שיש שם יכולת גדולה מאוד שכדאי שהעיר חיפה תמשיך ותיתן לה

לצמוח הלאה כחטיבה שש שנתית, יכול להיות שישנם שיקולים אחרים, אבל אני אומר כל שיקול גם

אם הוא כלכלי, אם הרא טכני, הוא איננר עומד בפני השיקולים החינוכיים, השיקולים של התרעלת

החברתית שחטיבת "רעות" עשויה להצמיח.

אני חתר ואומר, יש לי הערכה רבה לבית ספר ויצ"ו, חטיבת "רעות'' לא צריכה לבוא

במקרס ויצ"ו רויצ"ו לא צריך להיות במקום חטיבת "רעות". כמו שישנם בתי ספר שונים, אף אחד לא

במקום השני, יש כאן תחילה של יצירה עם שאט נפש של מנהלת, ציבור מררים, ציבור הורים,

תלמידים, למה צריך לגדוע ולערוף ראשים לחממה כל כך נפלאה וכל כך רצינית? מדוע? יהיו

השיקולים אשר יהיר, אני חושב שהם אינם עומדים מול התועלת החברתית, התרבותית רהחינרכית

שאני רואה שעולה מתוך חטיבת הביניים ואני מכיר אותה לעומק.
תמר לוין
עמדת ויצ"ר בנרשא בית הספר התיכרן לאומנויות ועיצוב מול חטיבת הביניים "רעות"
בחיפה
בית הספר התיכרן לארמנרת של ריצ"ו בחיפה יחודי במשנתו ובדרכו החינוכית ותופס מקום

מכובד בחינוך לאומנות ולעיצוב בעיר חיפה ובאזור הצפון רכמרבן גם בישראל. המדינירת החינרכית

של בית הספר דוגלת במתן אפשרות לכל תלמיד להתפתח אישית בסביבה תומכונ ויצירתית, לפתח

את נטיותיו האומנותיות ולעצב לעצמו בסיס להמשך דרכו. תפיסה חינוכית זו מוכיחה את הצלחתה

לאורך שנים. כ-95% מתלמידי ויצ"ו ניגשים לבחינות הבגרות כולל בגרות מוגברת במקצועות

ההומניסטיים ובמקצועות המדעיים, רמה עיונית גבוהה המאפשרת לכל בוגר בעל תעודת בגרות

להמשיך את לימרדיר בכל מוסד להשכלה גבוהה שבו יבחר. הישגי בית הספר במקצועות רבים מעל

הממוצע הארצי. רוב בוגרי ויצ"ו השתלבו באומנות בשמורות, תאטראות ולימודי המשך בבתי הספר

לארמנרת.

כמי שמקבלת את גזרי העתרנרת בארץ, אני מוצפת באירועים של בית הספר ויצ"ר, כך

שההערה של ירשב ראש הסתדררת המררים, שאין הופעה של תלמידי ויצ"ר בהשוואה ל"רעות" היא

אינה רלבנטית. הרא גם משרוה תלמידי י"ב רי"א כשיש תקופות שניגשים לבגרות, רעם כל הכבוד, יש

גם תקופות שאי-אפשר ואנחנו לא יכולים לשחרר אותם.

הקמת חטיבה עליתה נוספת ללימודי אומנות בחיפה תיצור כפילרת מיותרת רפגיעה בשני

המרסדרת אם השני יקרם, שמשמערתה, ירידה באיכרת החינרך האומנותי ופגיעה ביעדיו העיקריים.

שתי חטיבות עליונות שתתמודדנה על אותו נתח מוגבל של אוכלוסיה פוטנציאלית.



אני מצטערת אם אני פוגעת בחיפאים, גוש דן הוא פי שלוש ממנין התושבים, יש בו בית

ספר אחד, חטיבה עליונה אחת לאומנות, בית הספר "תלמה יליף בכל גוש דן, בדקנו את הענין ואין

צורך להקים בית ספר נוסף בגוש דן על כל המשמעות ממכלול כל התיכוניים, היסודיים, וחטיבוו!

הביניים.

תלמידי "רעות" הבוחרים להמשיך את לימודי האומנות משתלבים בתיכון ויצ"ו בצורה

חלקה ומגיעים בו להישגים מצוינים. בוגרי ''רעות" שאינם מעונינים בלימודי אומנות כדרך חיים

אלא כמגמה, אם בכלל, יכולים להשתלב בבתי הספר העיוניים הקיימים בחיפה עם מגמות עיוניות

כמו בהרבה בתי ספר בכל הארץ.

שתי ועדות ציבוריות, ועדת גבריאלי, שמונתה על ידי מר אריה גוראל בשנת 1989, וועדת

עינב, שמונתה על ידי עמרם מצנע בשנת 1994, ומשת החינוך ב- 1993, הגיעו למסקנה שאין כל

הצדקה להקמת חטיבה עליונה ב"רעות" משום שאין מספיק תלמידים בעלי נתונים מתאימים לקיומן

של שתי חטיבות עליונות בתחומי האומנות.

מדובר בתלמידים אשר חייהם נעים סביב האומנות, הזקוקים לאוירה מיוחדת ואמצעים

יחודיים שיש בבית ספר יחודי לאומנויות.

תלמידים המעוניינים באומנות כתחביב יכולים ללמוד בבתי ספר רגילים. אם העיסוק

האומנותי אינו מהווה את מרכז חייהם, עדיף שילמדו בבית ספר תיכון רגיל שבו מתקיימים לימודי

אומנות כחלק ממגוון המקצועות המוצעים לכל תלמיד בבתי הספר בחיפה.

תיכון ויצ"ו קולט את כל בוגרי "רעות" המעונינים בלימודי אומנות ולימודים עיונייים ברמה

גבוהה, בתעודת בגרות מלאה, ללא כל סלקציה והבחנה, ללא כל בחינות ישירות, כל מי שרוצה

מתקבל.

תיכון ויצ"ו פתוח לבוגרי "רעות", לכל מי שרוצה ללמוד את מקצועות האומנות

ההומניסטיים.

תלמידי חטיבת הביניים מצויים בשלב של טרום התבגרות והחלטותיהם מושפעות מאח-

מחברת המבוגרים המקיפה אותם, הורים, מורים, הנהלה ועוד. גם אם לא תהיה השפעה של גורמים

מתערבים, הרי שלא כל בוגרי חטיבת הביניים "רעות" יגיעו לויצ"ו מהטעמים שנמנו לעיל.

ריכח משאבים, הכנת תוכניות לימודים מגוונות והשתלמרות מורים לצרכים משתנים של

התלמידים מביאים לריכח מאמץ שיאפשר למספר רב של תלמידים מגוון פעילויות חינוכיות

ואומנותיות. פיצול משאבים יגרום לבזבח מיותר של כספים.

בעקבות המלצות ועדת בן-עמי עינב, הושקעו קרוב למיליון ש"ח בתיכון ויצ"ו רק לפני

שלוש שנים, כשהשותפים היו ויצ"ו, משח- החינוך ועיריית חיפה. כל אחד שליש תה לא קל לויצ"ו,

תנועה שנידונה אך ורק מכספי תורמים ללא כל מפלגה וללא כל עזרה. מיליון ש"ח הושקעו בתיכון

ויצ"ו לאומנות ועיצוב על מנת לפתח את החטיבה גם בתוכנית הלימודים של מגמות האומנות

והעיצוב.

למי שלא יודע, אני רוצה לומר, יש שמתה מגמות בתיכון ויצ"ו, ארבע לאומנות וארבע

לעיצוב, מעבר לבל המקצועות הרגילים ההומניסטים שכל תלמיד תיכון בארץ לומד. כך שיש הרבה

מעל ומעבר למה שבאמת צריך ואין כל בעיה לספק כל דרישה לכל תלמיד. כל זאת במטרה ללמד

את תלמידי המגמות נושאים ומדעים שהם רלבנטים לפיתוחו של התלמיד כאומן וכאדם.

אני רוצה לומר, בימים אלה של אבטלה קשה כל כך, אנחנו יכולים דווקא לחשוב על חטיבת

המשך, מדוע שלא נתאחד? אני לא יודעת מה יש להם כנגד ויצ"ו. אז, הוחלט על הנהלה משותפת

שתתכנס אחת לחודש כדי שהדברים באמת קרמו ולא יהיה כפי שנאמר גדיעת ראשים. מעולם, עד

היום, לא היתה ישיבה כזו. ההמלצה של הוועדה שיהיה רצף. אם אין ישיבה קשה לעשות זאת.

אני מקווה מאוד, שההופעה היום אולי תפסיק פעם אחת ולתמיד את מחול השדים הזה.

נראה לי שאי שאפשר להקים עוד ועדה ועוד ועדה, אבל עד שהוועדה לא תחליט מה רוצים הרי

הדבר הזה לא יפסק.



משנת 1980 אני נמצאת בהנהלת ויצ"ו לא היה יום שלא דובר ולא פורסם אודות דבר זה.

כבוד היושב ראש, אני מאוד מקווה, שתגיעו למסקנה, למען התלמדים. יושב כאן בוגר בית ספר

"רעות", היום הוא לומד בביתה י"ב בתיכון ויצ"ו, אולי כדאי לשמוע מה יש לתלמיד של "רעות"

לומר על ויצ"ו.
עמרם מצנע
אני רוצה לומר מספר דברים, האודר, בנושא המנהלת יהודית אוסמי. כשהנושא הובא

לידיעתי, המלצתי בכל פה לא לחסום אף אחד. כל המעונין להופיע והוועדה מזמינה אותו, שיופיע

בפני הוועדה ותבל שהדבר התגלגל כפי שהתגלגל.

שנית, ההתמודדות היא לא בין ויצ"ו לבין 'רעות'. ההחלטות הן לא של ויצ''ו ולא של

"רעות", ההחלטות הן של מערכת החינוך שמורכבת ממשת החינוך ומעיריית חיפה. ההחלטות

האלה בסופו של דבר מיושמות על ידי שני בתי הספר. לצערי, לאורך כל השנים הללו של המתח

הבלתי פוסק, שהוא רק שלעצמו יצר את המתחים בין בתי הספר, זה לא ראוי, לא מוצדק וכמובן

מזיק.

אני רוצה להדגיש, שבתקופתו של קודמי, ראש העיר לשעבר, אריה גוראל, כאשר הוקם בית

ספר ''רעות", היתה אמירה, הבטחה, התחייבות לכך, שבית הספר יצמח ויהפוך להיות שש שנתי.

בעקבות התלבטויות שהיו בנושא ובעקבות סיבות נוספות קמה ועדת גבריאלי. להערכתי, מהיכרות

חברי הוועדה, הוועדה היתה ענינית ובחנה את הנושא. היום בדרך לכאן עיינתי פעם נוספת בדוח

הוועדה שהוגש ב- 1989 או ב- 1990, היא דנה גם בתוכן, גם בפדגוגיה וגם בארגון, ומה שהיא

כותבת בדוח, כל המוסיף גורע.

הוועדה פסקה את מה שפסקה וכבר היתה כיתה י' בבית ספר "רעות', והיא פסקה, שבמרחב

מטרופולין חיפה, לא רק העיר חיפה, בית הספר משרת את כל המטרופולין, חטיבת ביניים אחת

וחטיבה עליונה אחת מספיקים. הוועדה ציינה שחטיבת הביניים תהיה ב"רעות' וחטיבה עליתה

תהיה בויצ"ו. ובעקבות אותה ועדה נחתם ההסכם עם ויצ'ו שהוא הסכם כפי שאנחנו חותמים כל

הסכם.

דרך אגב, תיכון ויצ"ו הוא בית ספר משולב עייריה-ויצ"ו. יש לנו כמה בתי ספר משולבים

כאלה, חותמים הסכם שמסדיר את הנושאים הכספיים, מסדיר את הנושאים של תנועות התלמידים,

נושאים ארגתיים, מעורבות של העירייה, ועל כן גם יושבת ראש אגף התינוך שלנו בהנהלת בית

הספר, בוועד המנהל כפי שזה קיים בבתי ספר דומים.

הדיונים בנושא די צמררים למערכות בחירות. זה היה ב- 1989 וב- 1993 כאשר הייתי

במערכון הבחירות, הבטחתי שאבחן את הנושא ואלמד אותו ואבדוק את הנושא פעם נוספת לאחר

שאבחר. נבחרתי והקמנו ועדה בראשותו של בן-עמי עינב. בן עמי עינב היה יושב ראש הוועדה, ד"ר

אסתי וייס, רואה חשבון חיים כחלה, יושב ראש ועד ההורים המרמי, רואה חשבון דני מנדל, ד"ר

אפרים נתנזון ורמי פלומין, מנחל בית הספר התיכון המקיף "קרית חיים", שהוא בית הספר הגדול

ביותר בחיפה. הוועדה תה והגיעה לאותן המסקנות, עסקה בכל התחומים שהתבקשה לעסוק,

המליצה המלצות שבסופו של דבר לא קיבלנו אותן לא כי הן לא נכונות אלא כי רצינו במועצת העיר

להגיע להחלטה פה אחד. בין ההמלצות שלא בוצעו, להקים הנהלה משותפת מעל שני בתי הספר,

ויכול להיות שהגיע הזמן לממש גם את ההמלצה הזו.
נעמי חזן
למה זה לא בוצע עד עכשיו?
עמרם מצנע
זה לא בוצע, כפי שאמרתי, לא את כל ההמלצות קיבלנו, לא כי הן נכונות או לא נכונות,

בגלל שאני הערכתי, שלא בשלה הקרקע לכך שבאמת שני בתי הספר יכנסו תחת הנחלה משותפת

וישתפו פעולה כי המאבק ממשיך להתקיים והוא מתקיים בפועל בין בתי הספר. אמרתי בהמשך

לאותו משפט, שיכול להיות שבאמת הגיע הזמן לממש זאת ולכפות הנהלה כזו שתנסה מה שאנחנו

לא הצלחנו בשנים האחרונות-להביא ליתר שיתוף פעולה.



בעקבות החלטה הוועדה, נחתם החוזה, הוארך תוקף התחה של בית ספר ויצ"ו, הוא גם

הורחב בי חלק מהמלצות הוועדה היו להגביר את לימודי המדעים לחמש נקודות בבית ספר ויצ"ו.

מתה פרופסור מהטכניון ללוות את תיבון ויצ"ו והוא עושה את עבודתו, הוגברו הלימודים, הוקמו

מעבדות על ידי כספים גם של משרד החינוך, גם של העירייה וגם של ויצ"ו. במקביל, סוכם גם לגבי

"רעות", הוקם אשבול פיס קהילתי למרות שבית ספר "רעות" לא עמד בכללים של מפעל הפיס

ומשרד החינוך, הצלחנו לשכנע בגלל המיוחדות ובגלל האופי המיוחד, ובבית ספר "רעות'' הוקם

ונבנה בפועל מרם שכזה. לכן בית ספר "רעות" גם כן הורחב. יש לי היכרות טובה עם שני בתי הספר

ושניהם בחי ספר מצויינים. כל אחד עם מטרותיו ועם אופיו המיוחד.

דובר כאן על לחצים פוליטיים, אין כאן שום לחצים פוליטיים ואני דוחה זאת על הסף.

לגבי תאום עם משרד החינוך, לפחות בשיחה איתי, סגן שר החינוך טוען שלא הבינו אותו

נכון, אבל אני חושב שהאמירה שלו בכנסת היתה בעיתית. הוועדה יכולה לזמן אותו, לשמוע אותו

ולא להזקק לסטנוגרמות. אבל מאז שאני זוכר, עמדת משרד החינוך היתה מתואמת עם עיריית חיפה,

גם במקרה הזה, העמדה מתואמת. לא יכולה להיות עמדה לא מתואמת כי בסופו של דבר משרד

החינוך מקצה חלק גדול מהכספים וחלק גדול מהדברים האחרים. אכן, בשבוע שעבר קיימנו פגישה

אצל מנכ"ל משח- החינוך, אם הוועדה רוצה לראות את רשימת הנושאים היא יכולה, עשרה נושאים

שנושא אחד מתוכו היה בנשא ישיבת ועדת החינוך. אני אומר בפה מלא, שעיריית חיפה מתואמת

ומתאמת את מהלכיה עם משת החינוך. לא יעלה על הדעת שזה אחרת. ועל כן, לא הרמיזות אלא

האמירות שנשמעו כאן ברמה הפילוסופית העקרונית הם בכלל לא קיימים. בוודאי שאנחנו מתאמים

עם משרד החינוך ובוודאי שיש גם בעיריית חיפה וגם במשרד החינוך אנשים שחושבים אחרת. זו

מערכת פלורליסטית, אבל מערכת שבסופו של דבר מקבלת החלטות על פי כללים מקובלים בכל

מערכת ארגונית.

כפי שנאמר, כל פעם עולים טיעונים חדשים. אנחנו חושבים, שראוי, שבתי הספר כולם יהיו

שש שנתיים. למעט בית ספר ''רעות" ובית ספר נוסף, כל בתי הספר בחיפה הם שש שנתיים. אני

מקווה שבית הספר האחר - סיכמנו עם משרד החינוך ורוב המכשולים הוסרו - גם הוא יהפוך לבית

ספך שש שנתי, חטיבת ביניים וחטיבה עליתה. גם שם יחתם הסכם כי זה בית ספר שאיננו רשמי.

נכון, "רעות" היא נקודה נחותה בהקשר הזה אבל כשמבינים זאת, יש כאן סדרה של נתונים ומשקלם.

יחד עם זאת, לדעת כולם, במטרופולין חיפה אין צורך ביותר מאשר חטיבה עליונה אחת.

הבקשה או העמדה או הדרישה של ההורים בבית ספר "רעות" של"רעות" יהיה המשך היא

לגיטימית ואני גם מבין אותה. הוא בית ספר מצויין עם אווירה יוצאת מן הכלל, עס שיתוף פעולה

של הילדים עם סגל המורים וההורים. אבל, אנחנו צריכים להסתכל על המערכת בכללותה. באופיו

של בית הספר ובאופיו המיוחד, אין צורך בחטיבה עליונה נוספת. להקים חטיבה נוספת, זאת תהיה

טעות גם מבחינת משאבים וגם מבחינה פדגוגית. אין צורך. היום ב"רעות" יש ארבע כיתות בכל

שכבה, אפשר בשנה הבאה לקלוט עוד שתי כיתות, ערר שמונים ילדים בלי שום בעיה. המגבלה

היחידה היא ועדת המיון של בית הספר. בית הספר הוא בית ספר סלקטיבי, הוא ממיין את תלמידיו

ולא במקרה משמונה מאות הנבחרים, מגיעים לבחינות רק 600 ומתקבלים רק 160. לבית הספר אין

שום בעיה לקלוט עוד 50%. גם ויצ"ו בהמשך יכול לקלוט עוד תלמידים רבים.

על פי כל המומחים, גם באוכלוסיה ברמה איכותית כמו אוכלוסיית מטרופולין חיפה

והצפון, אין צורך בבית ספר שבסיסו ואופיו המיוחד הוא נושא האומנות ולידו לימודים עיוניים

ריאליים או הומניים ככל שיהיו.

לידיעת חברי הוועדה, בחיפה קיימים מספר בתי ספר תיכתיים שבהם לומדים במסלול

אומנות ואפילו מגיעים לבגרות בחמש יחידות. תלמיד שרוצה ללמוד במסלול שעיקרו הוא מסלול

עיוני ובצידו התמחות, התמקצעות, העמקה, הרחבת אופקים בנושא של אומנות, אין בעיה, הוא יכול

לקבל זאת כמעט בכל בתי הספר העיוניים שלנו בחיפה.

חיפה היא עיר שיש בה אזורי רישום ועל כן עם כל הפתיחות, רוב ההורים שולחים את

ילדיהם לבית ספר על פי אזור מגוריהם. זה לא קורה בבתי הספר המיוחדים. לכן, הורים השולחים

את ילדיהם לבית ספר "רעות", יש להם בהחלט פריבילגיה ללכת לבית ספר שהוא איננו באזור

הרישום.

אני חושב שבית ספר ויצ"ו מתאים להיות המשך לבית ספר "רעות".

התנגדתי לפתוח את הנושא לדיון כי לא יתכן שבמשך שנים, עוסקות ועדות, עוסקים בנושא,

מקבלים החלטות ובכל פעם הנושא הזה מתפתח כמו עוף חול.



הבעיה היא, שכאשר איו השלמה עם קבלת ההחלטות, בעצם לא מצליחים למצות את הדרך

שבה הולכים עד תום. על כן, כל זיון וכל עיון בנושא הזה לא מאפשר לקרם ולהתקרם.

אני בהחלמ חושב, שצריך להגיע למצב שבו ההורים וילדיהם יבחרו בחירה חופשית. לפחות

עם שיחות שלי עם תלמידים בויצ"ו בוגרי "רעות'', כל פעם אני משתכנע מחדש, שאם יתנו

לתלמידים לבחור לבד, ויאפשרו לילדים להכיר את ויצ"ו ולבקר בויצ"ו, הם ישמחו ללמרר שם.
אליעזר זנדברג
רציתי לשאול לגבי המנדט של אותה ועדה: היו שיקולים מקצועיים, שיקולים כלכליים, או

שהיא התמקדה באחת הטענות שהשמיעו באחני, שהיא לא עסקה במכלול הרחב של כל השיקולים

הללו אלא התמקדה בתחומים מסויימים.

נאמר לי, שבטלוויזיה בכבלים, אחת הטענות של ראש העיר, שמודי זנדברג ומשה פלד הם

מאותה סיעה ומכאן הקשר. לא שוחחתי עם סגן השר ולא החלפתי איתו מילה, בטח לא ניסיתי

להשפיע על דעתו, על עמדת משרדו כהוא זה בפניי הדיון. שמעתי אותו מדבר מעל הדוכן ולפני כן

לא היו שום מגעים בינינו.

השאלה המרמית בעיני, מה עמדתך לגבי הקמת בית ספר פרטי כבית ספר תיכון?
עמרם מצנע
ראשית, האמירה שלי בטלוויזיה נכונה, אתם מאותה סיעה.

לגבי השאלה הראשונה, הדבר היחיד כשהגבלתי את הוועדה לפחות בתחילת עבודתה, זה

לא להתעסק בשיקול הכלכלי בעיקר כי רציתי לנטרל את השיקול הכלכלי ולאמר, בואו נבדוק זאת

אידיאולוגית, פדגוגית, ארגונית ולא את השיקול הכלכלי. הערכתי, שלמרות שיש משמעות כלכלית,

רצוי לא לערב קמח בתורה בנושא הזה ולהגיע קודם להחלטה, מה רוצים, ואחר כך אם יש בעיה

כלכלית, לנסות ולהתמודד איתה. לקראת סוף דיוני הוועדה, הוועדה התבקשה לעשות בחינה כללית

בנושא הכלכלי ויש לזה משמעות כלכלית, היא לא כל כך פשוטה ולא כל כך קלה כפי שמציגים.

לגבי השאלה בנוגע לבית ספר פרטי, אני לא יכול לומר לך את דעת העירייה. אני יכול

לומר לך את עמדתי שלי, בתקופה שאנחנו נמצאים, אני לא מאמין בקיומם של בתי ספר פרטיים,

לרעתי זה דבר בעייתי במערכת שלנו ואני לא חושב שזה יפתור את הבעיה. לצערי הרב, החברה

הישראלית הולכת ומתבזרת בשני תחומים במקום להתכנס. האחד, היקף המשרתים בצה''ל שהוא

כור-היתוך, וחשוב מאוד לכל תושב מדינת ישראל לשרת בצבא. השני, מערכת בתי הספר. המערכת

החרדית בכלל מפוצלת לחלוטין. גם המערכת הממלכתית דתית מתפצלת התפצלויות משנה ואני

מתמודד כנגד ההתפצלויות. גם במערכת הממלכתית נשמעות היום שמועות על פיצולים כאלה או

אחרים. אני חושב שזו שגיאה גסה.
יאיר סמוכה
ראשית, המשת לא חולק על הדברים שנאמרו על בית ספר "רעות" ובית ספר ויצ"ו. שניהם

בתי ספר מצויינים. המשת קובע באופן חד משמעי, שהמגמה היא בתי ספר שש שנתיים אבל לא

כאשר מדובר בבית ספר עתיר משאבים והמשאבים הם לא חד פעמיים. זה מה שקורה במערכת

הטכנולוגית. צריך לחדש את הציוד מדי שנה כמעט. ולכן, כל פעם שמדובר בבית ספר שהוא עתיר

משאבים, החטיבה העליונה היא חטיבה שמנקזת אליה תלמידים רבים.

מי שמחליט על הקמת בית ספר חדש היא הרשות המקומית ומשרד החינוך והם נשענים על

עובדות מוחלטות, כמה תלמידים יש בכיתה א', כמה מהם יגיעו לחטיבת הביניים, כמה מהם יזדקקו

לבית ספר תיכון. בחיפה אין צורך באף בית ספר על יסודי נוסף. חיפה היא עיר מזדקנת, היא נמצאת

בחברה טובה יחד עם תל-אביב. לא רק שאין צורך בפתיחת בתי ספר, אלא שנסגרים בתי ספר.

לשאלתך, אף אחד לא יכול למנוע פתיחת בית ספר פרטי אם בית הספר עומר בתבחינים

שהמשרד קובע. אבל, אין בתי ספר פרטיים שהם בתי ספר עתירי משאבים. בדרך כלל יש בתי ספר

עיוניים וגם הם בקושי מתקיימים בגלל אגרת תלמידי חוץ וכן הלאה. הרעיון מלכתחילה צופן

בעיות.



לגבי העובדה שרק 40% מתלמידי "רעות" ממשיכים בבית ספר ויצ"ו, אין בכך שום בעיה,

אני אפילו מברך על כך. 10% מהתלמידים שמסיימים חמש יחידות אלקטרוניקה, חמש יחידות חשמל,

חמש יחידות פיסיקה, ממשיכים במקצוע. 90% הולכים לרפואה, למשפטים לפסיכולוגיה וכן הלאה.

אתם רוצים, שתלמיד בכיתה ד יקבע את עתידו עד סוף הימים?

תלמידים יודעים אחה מקצוע ללמוד כמקצוע מוגבר, במה להיבחן ברמה של חמש יחידות,

במגמה שתוביל אותם לאן שהם רוצים. בוודאי לא יכול לעשות זאת תלמיד בכיתה חי. לכן, קרוב

לוודאי שמרבית אלה, בוגרי "רעות'' שלא מגיעים לויצ"ו, עושים פעם נוספח חושבים ומחליטים

שהם רוצים ללכת למסלול אחר וזה מקובל.

לכן, אין מקום לפתוח חטיבה עליונה בבית ספר "רעות". צריך לפעול יחד, להדק את הקשר.

העובדה, שבית ספר ויצ"ו מתחייב לקבל כל בוגר של "רעות" מהווה מענה טוב לבוגרי "רעות".
היו"ר עמנואל זיסמן
אולי תסביר לנו את המשמעות של להדק את הקשר.
יאיר סמוכה
אם בית ספר "רעות" בוחר תחום מסויים של אומנות או תחום מסויים של התמחות בעיצוב,

מן הראוי שתהיה אפשרות לבוגר מה אם הוא מעונין, להמשיך ולהתמחות בחטיבה העליונה ואז הם

יפתחו את אותו מסלול.
היו"ר עמנואל זיסמו
הבעיה איננה להקים גוף משותף שמנסה לשפר את היחסים. יש בזה מהות. אני רוצה להבין

את המהות, מה נדרש לפי משרד החינוך מבית ספר זה במידה ויש ועדה מו. אחה שינויים צריכים

להיות אצלם?
יאיר סמוכה
רק רצון טוב ואני חושב ששיתוף הפעולה לא נובע מההתחמות עצמה אלא מהרצף בין

חטיבת הביניים לחטיבה העליונה. למשל, שהיועצות ידברו, שנדע שיש לנו ילד עם לקות למידה

מסויימת, שצריך מייד להתחיל לטפל בדרכי היבחנות מיוחדות. תלמיד עם בעיה מו או בעיה אחרת,

שיטות הוראות שהתאימן לקבוצה מסויימת יוטמעו גם בחטיבה העליונה. החלק של העיצוב ושל

האומנות הוא חלק פשוט יחסית אבל כל מה שאופף את הילד גם מבחינה אישיח - - -
היו"ר עמנואל זיסמו
אתה יכול לומר לנו מה אומר הסיכום שהתקבל לאחרונה? במה הוא שתה ממה שהיה נהוג

עד עכשיו? חזרתם על אותו סיכום ואותה מדיניות שהיתה נהוגה עד עכשיו.
אהרון זבידה
למעשה מר מצנע ביקש פגישה בנושאים שונים.
היו"ר עמנואל זיסמו
נניח שהיתה פגישה רק בנושא הזה. מותר היה לקיים ישיבה רק בנושא הזה.
גב' מגל
איתנו הם לא רוצים להפגש.
היו"ר עמנואל זיסמו
לו ידענו, היינו דואגים לזה.
גבי מגל
כבוד היושב ראש, הפניתי אליו מכתב, ביקשתי להזמין אותו לבית ספר "רעות/ ביקשתי

להפגש איתו, ביקשתי להפגש עם מר בן-ציון דל מנכ"ל משהו החינוך, וביקשתי ממר זבידה לקיים

פגישה כזו. נאמר לנו, שהגברת לוי תפגש עימנו, לא נפגשה איתנו ואף אחד לא הסכימ להפגש

איתנו. לפני דיון מה היה מקום לשמוע אותנו, לא חייבים להסכים איתנו אבל לפחות לשמוע אותנו

חה לא נעשה.
אהרון זבידה
אמרתי את הדברים כדי לסתור את הדברים שאמר מר מגל, שלכאורה התקיימה ישיבה

מיוחדת כדי למרפד את דיוני הוועדה לפי דבריו.

לגופו של ענין, מאחר ונשמעו קולות שונים בנושא ויצ"ו של פקידי משרד החינוו בדרו

שונה משל סגן השר ושלי, שחלקס לעיתים תורגמו בתקשורת בצורה שונה. מר מצנע ביקש שתהיה

החלטה מאושררת מחדש, ברורה, שמנכ"ל משרד החינוו או השר ידברו עם פקידי המשרד, ולכן

אושררה מחדש ההחלטה שאכן משח- החינוו והתרבות תומו בגישת העירייה ובהמלצות הוועדה

ולכן גם הוא קובע בצורה החלטית, שאין מקום להקים בחיפה בית ספר על יסודי אומנותי נוסף על

ויצ"ו. אלה הדברים שהתקבלו במפגש. זו עמדת משרד החינוו הנמרצת.
היו"ר עמנואל זיסמן
יש החלטה של משת החינוו והתרבות שמאשררת את ההחלטה הקררמת ותומכת בהחלטה

של עיריית חיפה, זה יוצר לבית ספר -רעות" בעיה חדשה. כל מאבק צריו להיות מאבק ריאלי. היום

לא נסכם את הדיון מכיוון שאני חייב להביא לכאן את מנהלת בית ספר "רעות" ולשמוע את דבריה.
גבי מגל
ברצוני לומר, פנינו למשרד החינוו וביקשנו להביע את דעתנו בטרם תתקבל החלטה במשרד

החינוו. קיבלנו מכתב ממיכאל כהן, עוזר בכיר למנכ"ל, והוא אומר: "בהמשו לתשובתי אליו

בפנייתו אל שר החינוו והתרבות והספורט, מר זבולון המר ז"ל, ובהתייעצות עם מר שניאור שמחה,

מנהל מינהל הפיתוח, אני מעביר את הנושא לטיפולה של הגב' רות אוטולנגי, שתבדוק את הנושא

ותתייחס בהתאם". היא שלחה לי מכתב שבו נאמר לי, נפגש לפני שמשרד החינוו יקבל החלטה. לא

נתנו לנו להביע את דעתנו.
היו"ר עמנואל זיסמן
לא בסדר. מאחר ואני גם מעונין להעסיק את השר החדש בעיקר בעניני חינוו, אני אדאג

להביא בפניו את הבעיה כשילמד את הנושא.
יהררית נאות
ועדת החינוו העירונית היתה הפורום גם בקדנציה של ראש העירייה הקודם, מר אריה

גוראל וגם בקדנציה הנוכחית, שדנה בהמלצות שתי הוועדות, ועדת פרופ' גבריאלי, וועדת בן-עמי

עינב. ההמלצות התחו בפני ועדת החינוו.

אני רוצה להסביר בפני חברי הוועדה מה היו השיקולים שהנחו את ועדת החינוו העירונית

בראשותי להמליץ למועצת העירייה לקבל את דוח בן-עמי עינב. לכאורה, למה לא לתת חטיבה

עליונה ל"רעות"? כולנו ''רשעים''? כולנו לא רוצים את הפרחים שלומדים ב"רעות" להמשיו ולטפח?

לכאורה, למה לא? זה מאוד לא פופולרי להגיד לא. בתור מי שהתעסקה לפחות ארבע שנים בנושא

חינוו בעיר חיפה, אני רוצה להסביר מה הנחה אותי ואת חבריי. אגב, היו חילוקי דעות. הוצפנו

שיחות, שמענו, קראנו וגיבשנו את ההחלטה שלנו בשני דיונים ארוכים ומתישים שלאחריהם גם

מועצת העייריה קיימה דיונים.

הבעיה היא, האם מסתכלים על 480 התלמידים או נוטים ומסיתים את המבט ל- 12,000

התלמידים שלומדים בחטיבות הביניים בעיר חיפה. האם אנחנו מסתכלים על ההשפעה של הקמת

חטיבה עליונה ב"רעות'', על המכלול ועל שאר בתי הספר. שאלה נוספת, האם אנחנו יכולים להקים

שני בתי ספר או שתי חטיבות עליתות בעיר חיפה.



השכלנו לעשות תוכנית אב לחינוך בעיר חיפה, שאומצה על ידי נזועצת העיר חיפה. בזקנו

את צפי חאוכלוסיה ולכנזה בתי ספר נזדקק, או חלילה נסגור כיתות. אני נזקווה שמנהל המרכז יאשר

את דבריי, אנחנו צופים לסגירת כיתות גם בבתי הספר העיוניים על הרכם, אותם בתי ספר שמציגים

את החינוך בעיר חיפה לרמה יחסית די מוכרת בארץ. יש לנו ירידה במספר התלמידים, לצערי,

למרות קליטת העליה המסיבית בעיר חיפה. משמעו, אנחנו סוגרים גני ילדים. אנחנו גם פותחים

פתות כיתות בבתי ספר על יסודיים על הרכס. יש לנו בעיה של מסה. זו אחת הסוגיות המרכזיות

בשיקול מבחינת המערכת העירונית. אני מלאת הערצה לתלמידי והורי בית ספר "רעות''. למדתי

להעריץ אותם על הנחישות, על הרמה, אבל, צריך להסתכל על כלל המערכת. אין לנו מספיק

תלמידים לקיים בית ספר אחד בעוד חמש שנים. אני רוצה להסביר למה. למדתי את התורה במשרד

החינוך וצריך לפחות שש עד שבע כיתות בחטיבת הביניים כדי לקיים רמה נאותה בבית ספר על

יסודי עם מגוון מספיק של בחירה בכל המקצועות לבגרות. היום התלמיד רוצה תוכנית פרטנית

יחסית ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו כיתה של 15 תלמידים עם 5 יחידות במתמטיקה, עוד 10

תלמידים עם 5 יחידות בגרות בפיסיקה, ועוד 7 תלמידים בבגרות בכימיה. אנחנו צריכים מסה של

לפחות שש עד שבע כיתות בחטיבת הביניים. הראיה, שדווקא בכל האזור הגדול של המרכז אין

מספיק מסה, על אחת כמה וכמה באזור הצפון.

על פי אמות המידה שבית הספר מכתיב, כאשר מתקבלים ל"רעות'' 160 תלמידים, בערך

29%-26% אינם תושבי חיפה. כדי להיות מתאים לבית הספר על פי אמות המידה של בית הספר,

אנחנו נזקקים להכניס תלמידי חוץ. יש תלמידים מטבעון, מטירת הכרמל, מהקריות, שאינם שייכים

לחיפה.

אני רוצה לנסות להסביר, זה לא רשעים ומסכנים מהצד השני. לקחנו בחשבון שיקולים יותר

מערכתיים וזה מה שניסינו לעשות.

פתיחת חטיבה עליונה בבית ספר "רעות", להערכתי משמעותה, סגירת בית ספר ויצ"ו. אני

מוחה על כך שאומרים, שויצ"ו לא היה קיים. בדקתי זאת, ויצ"ו קיים 30 שנה בעיר חיפה. בית ספר

"רעות" קם ב- 1986 ואני מעידה על עצמי, שכאשר אריה גוראל רצה לסגור את בית ספר "רעות",

אני יחד עס עמיתי עורך דין אדם פיש, לצד הורי "רעות" פנינו לאריה גוראל ואמרנו לו, שנעתור

לבג"ץ מכיוון שהתלמידים שנכנסו ראויים לסיים את לימודיהם. לאחר שאדם פיש שכנע את גוראל,

גוראל אמר, נקים ועדה ואכן קמה ועדת גבריאלי שהסיקה מסקנות וראה זה פלא, מסקנות מאוד

דומות הסיקה ועדת בן-עמי עינב. אני מוחה על כך, שמי שמסכים בחיפה להיות חבר באיזה שהיא

ועדה, לאחר מכן נתון למתקפות ולהשמצות, הוא נגוע בחוסר אובייקטיביות. למה? במה נגת1ה ד"ר

אסתר ריס בחוסר אובייקטיביות, רק בגלל זה שהיא הסכימה להיות בוועדה ולהגיש המלצות

ולשבת שעות ולבדוק נושא? לא יכול להיות שאם אתם תחליטו מה שתחליטו כולכם תהפכו לבלתי

אובייקטיבים. צריך לרסן את הדברים.

אני מצרה על כך, שהמלצותיו של פרופסור נועם גבריאלי לא התקבלו בשנת 1989. אז היה

צריך להקים, לקרוא לזה בית ספר אחד, הנהלה אחת, והמשמעות של האיחוד, תוכנית לימודים

ומורים משותפים. יש הרבה מאוד בענין הזה. אולי זו היתה טעות ואולי מחוסר רצון לפגוע במאבק

של הורי ירעות". אולי הטעות שלנו, אבל אני לא חושבת שמאוחר הזמן לענין.
היו"ר עמנואל זיסמו
את למעשה אומרת, שחיה צריך להיות איחוד או מיזוג?
יהודית נאוח
נכון מאוד. אני חושבת כך. אגב, בעירייה לא התייעצנו בענין, אני מביעה דעה אישית.

בהקשר לשאלתו של חבר הכנסת מודי זנדברג לגבי בתי ספר פרטיים. אני יכולה לומר לך

מה קרה בארבע השנים כשהייתי יושבת ראש ועדת החינוך. כל בתי הספך הפרטיים רוצים להכנס

תחת כנפי העירייה. לכל בתי הספר הפרטיים קשה להחזיק מעמד ולהציע את המגוון. לא מדובר רק

במורה, מדובר בתשתית מעבדתית, תשתית מחשבים, ויש בעיה שהעלות סביב תלמיד לא מתבטאת

רק בכסא ובגיר, ולכן בתי הספר הפרטיים לא מחזיקים מעמד. לא הייתי ממליצה אפילו כאוהדת

"רעות" לשקול את האפשרות הזאת. עדיף את הכפיפות של משרד החינוך והעירייה, שם לפחות

אתה לא נסגר ויש לך את הבסיס.
יאיר סמוכה
בארץ לא נשאר אף בית ספר אקסטרני בארץ.
יהודית נאות
זו אפילו הנטיה בחיפה, אני לא נזדברת על כלל הארץ.

בדקתי מתי נחתמו ההסכמים בין עיריית חיפה לויצ"ו, תמיד לאחר שהוועדות הגישו את

המלצותיהן, וועדת החינוך אימצה המלצות. המלצות ועדות גבריאלי וועדת בן-עמי עינב אמרו מה

העירייה צריכה לעשות. באשר לבן-עמי עינב, הוא קבע חד משמעית, צריך לטייב את רמת המדעים.

והוקמה מגמה למדעימ וקיבלנו את הטיעונים של הורי "רעות" אז, שהם רוצים גם 5 יחידות

בפיסיקה, 5 במתמטיקה ו- 5 יחידות בכימיה. קיבלנו את הטיעון ומזה כל מקורות הכסף שהחרמו

לשם. אז מה, כולם טעו?
צביקה רק
אדוני היושב ראש וחברי הוועדה, אתה ודאי יודע ומכיר את העיר חיפה ומערכת החינוך בה

מכיוון שבתחילת השנה הזו אירחנו אותך, אתה לא זר לנו ואנחנו לא זרים לכם מתוך המערכת

שראינו ביום האחד. ודאי שמת לב שיש כאן הרבה אמוציות ביו שני בתי הספר לבין הוועדים בכל

מה שקורה. אני רוצה לנסות ולבחון זאת בהיבטים לא פוליטיים, לא כלכליים, אלא פדגוגיים נכונים

בשני מבחנים. כשאנחנו באים לבחון האם צריך או לא צריך חטיבה עליונה לבית ספר לאומניות

בעיר חיפה, צריכים להיות שני מבחנים. המבחן האחד הוא מבחן האומנויות, מה זה בית ספר

לאומנות. מבחינה זו אנחנו פונים למשרד החינוך והוא יודע בדיוק בהגדרה שלו מה זה בית ספר

לאומנות. שני בתי הספר, גם בית ספר 'רעות" וגם בית ספר ויצ"ו מוגדרים על ידי משת החינוך

כבתי ספר לאומנות. המבחן הזה קיים וישנו.

המבחן השני שכולם דנים בזה בשעתיים האחרונות, האס יש מסה קריטי, האם יש מספיק

תלמידים על מנת לפתוח שני בתי ספר בעיר חיפה. על פי העובדות ועל פי הנתונים שלנו משתי

הוועדות, מתוך הנתונים שאנחנו מכירים כולל חיפה כמטרופולין, אין מספיק תלמידים. לכן,

ההחלטות של שתי הוועדות שהיו אוביקיטיביות לחלוטין דיברו על כך שיש רצף שש שנתי בעיר

חיפה, כאשר חטיבת הביניים היא בית ספר -רעות" והחטיבה העליונה היא בית ספר ויצ"ו. אלא מה,

הדבר הזה לא בא לידי יישום בשאלות שנשאלו כאן כי לא יכולנו עד היום להטמיע, להביא לידי

ביטוי את בית הספר כבית ספר שש שנתי וזה נובע מחוסר רצון לשיתוף פעולה של בית ספר "רעות".

נעמי חזן;

ניסיתם?
צביקה רק
ניסינו בכל מיני דרכים. לדוגמה, אחת הנקודות החשובות ליצור רצף היא להביא את בוגרי

כיתה ט' לכיתה י' בבית ספר ויצ"ו על מנת שיראו את בית הספר. מה שקורה בפועל, בית הספר לא

משתף פעולה.

לשאלתך ולהגדרה של משדר החינוך מה זה בית ספר שש שנתי ברצף עם שני מבנים

שנמצאים במרחק אחד מהשני, זו היכולת באמת להוביל את הנושא האומנותי ברצף מכיתה ז' עד

י"ב. למשל, בנושא של המחול, לקחת את המחול ולהוביל אותו עם מורה אחד מכיתה ד עד י"ב.

במשך שלוש שנים עם כל הלחצים שלנו והבקשות שלנו והתחנונים שלנו מול בית הספר "רעות"

להעביר את התלמידים במגמת המחול, מספרם 27, החלטתי לעשות מעשה ולקחת את המורה למחול

שהיתה בבית ספר "רעות'' והעברתי אותה לבית ספר ויצ"ו, הפלא ופלא, כל התלמידים מבית ספר

"רעות" עברו לבית ספר ויצ"ו ומגמת המחול בבית ספר רצ"ו פורחת. הכיצד? לכן אני אומר, ברצון

הטוב של בית הספר, ועד ההורים, ועד הפעולה, מנחל בית הספר, מורי בית הספר, שישכילו להבין,

שויצ"ו הוא ההמשך הטבעי של "רעות", בזה אנחנו פותרים את הבעיה. אם סורי והורי בית הספר

"רעות" ישכילו ויבינו שכל 160 תלמידים יעבה לויצ"ו, הרי השפעתם בויצ"ו תהיה כמו ב"רעות".

הבה ונעשה זאת.
חיים זקלד
אני מבקש מחברי הוועדה הנכבדימ לראות מה קורה, בואו נבחן את התהליך. התהליך

הבסיסי, שיש סוס, יש מיס, נביא אותו למיס והוא ישתה את המים שבחרנו בכוח. כל התהליך

שאנחנו עדים לו כבר עשר שנים הוא תהליך של כוח. גם הדברים שנאמרו כאן הם בכוח, לקחת את

הילדים שלנו בכוח ולהעלות אותם לויצ"ו. טעות לומר שהיו המהלכים. לא בסדר שמאשימים את

המנהלת. צריך להזמין את המנהלת לוועדה ולשמוע מפיה את הדברים.

אנחנו נפגעים מהשמצות שאין להם מקום. יש כאן אוכלוסיה גדולה של ילדיס שמגיעה לה

חופש הבחירה. אנחנו טוענים שהמערכת מועה. העובדה שיש קבוצה גדולה של הורים ותלמידים

שלא רוצים, מדברת בעד עצמה. למה שלא תהיה לה זכות הבחירה. אולי הנופך האומנותי שעליו

מדבר עינב שגוי.

בית ספר "רעות" מגיע לנו, לא מגיע לנו להכניס בכוח לגרון את ויצ"ו.

לא איפשרו לנו להביא תומך מקצועי, או להביא את אותס המומחים עם הדיעות של משרד

החינוך. יושבים שם אנשים שחושבים אתרת, הם לא נמצאים כאן, למה נמנע מאיתנו להביא אותם?

למה נמנע להביא את יהודית אוסמי לכאן?

לדברי הגברת תמר לוין, יש לי כאן רשימה של תשעה בתי ספר באזור תל אביב שמלמדים

אומנות. מתוכם, בהגדרה שלנו מה זה בית ספר לאומנויות ולא בהגדרה של ועדת עינב, יש שם מספר

לא קטן של בתי ספר לאומנויות, לכן אנתנו חולקים על הנתונים שאת מוסרת.

כמה פעמים השתמשו בוועדות הציבוריות. עם כל הכבוד לאנשים המכובדים שישבו

בוועדות הללו, אני טוען שההחלטות של שתי הוועדות היו שגויות, במיוחד ההחלטה של ועדת בן-

עמי. ישבו שם אנשים שקיבלו מנדט לבדוק האם יש מקום לפתוח חטיבה עליונה בבית ספר ''רעות"

בהשוואה לויצ"ו. מה עשתה הוועדה הנכבדה הזו, הגדירה דבר שמשרד החינוך מתקשה לעשות,

מהותו של בית ספר לחינוך לאומניות.

אנחנו חושבים שהוועדה הזו שגתה עם כל הכבוד, אנחנו מוכנים לעבור סעיף סעיף בדוח

ולנמק מדוע היא שגתה.

נגררנו לסיטואציה שאנחנו לא יכוליס לברוח ממנה. אנחנו לא רוצים להתעמת עם ויצ"ו, לא

חשוב לנו מה יש בויצ"ו. לאותם 65% שלא הולכים לויצ"ו, משהו אחר מענין אותם, הס הולכים

למקום אחר.
נעמי חזן
לאן הם הולכים?
צביקה רק
הם מתפזרים ל- 21 בתי ספר בעיר. הם פונים לבתי ספר עיוניים. משת החינוך עשה סקר

רשמי בתוך בתי הספר במטרה לקבוע כמה תלמידים היו ממשיכים ב''רעות'' בצורתו, לא בצורה של

ויצ"ו. התשובה היתה, 87% מהתלמידים היו נשארים ב"רעות" לו היתה שם חטיבה עליונה. הדבר

הזה נשכח.

כל הזמן אנחנו מלווים בהשמצות אבל אף אחד לא שואל אותנו מה אנחנו כן רוצים. אותנו

שמים בצד, מחליטים עבורנו מלמעלה.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני רוצה לומה היום לא נסכם את הדיון.

ראשית, אפנה למנכ"ל משרד החילון והתרבות ואבקש שהפגישות שביקשתם יקויימו.

שנית, אני רוצה לבדוק את הנושא עם המנהלת. אני מבקש שמנהלת בית הספר תגיע לוועדת

החינוך. לא ברור לי מדוע היא כתבה את הפקס, אי אפשר לומר שהרתיעו אותה מלהגיע לכאן. אף

אחד לא יכול להעניק לה חסינות. מנהל בית ספר צריך לעמוד גם במבחנים לא רק עם התלמידים גם

עם הציבור ולכן היא היתה צריכה להיות כאן. אם באמת הופעל עליה לחץ, היא צריכה לחשוף

זאת. אבדוק את הענין, אם יתברר שהיא לא הגיעה לכאן לא בגלל לחץ אלא רצתה להיות טובה עם

כולם, לא אעבור על כך לסדר היום.

יש לנו סמכויות גם בתחומים אחרים. בענין הזה הסמכות שלנו היא בעיקר פרלמנטרית

מוסרית אבל יש לה את המשקל שלה.

נדמה לי שפרופסור יהודית נאור שפעה כנות ויושר והביאה בפנינו דברים שנותנים לנו

תמונה כוללת.
אהרון זבידה
אדוני היושב ראש, אולי כדאי לרענן את ההנחיות החדשות לגבי זימון עובדי מדינה. לפני

כמה שנים יצאו הנחיות חדשות.
אליעזר זנדברג
יכול להיות שמכאן נובעת התקלה.
היו"ר עמנואל זיסמן
רשמתי זאת לפניי,
נעמי חזן
שלוש נקודות: ו. זימון ואי נוכחות אנשים מסויימים שהיו מעורים יותר מאחרים בפרשה גרם

לדיון שהוא דיון שעל פי ההגדרה לא יכול להיות ממצה. באסקפטיות רבה, אני לא חושבת שהוועדה

צריכה להתערב בחיכוכים עם בעלי אופי מקומי. יש אנשים ששלטו בנושאים האלה שנים רבות ובין

לילה אנחנו מנסים להתמחות, אני לא מסוגלת להתמחות. שמעתי את ההורים של בית ספר "רעות",

טרחתי לשאול גם את הצד השני כדי שלי תהיה תמונה מסויימת. אני מותירה אותך לקבל החלטה

בענין הזה.

2. יש כאן מורכבות אמיתית ויש כאן איזונים של כל מיני גורמים, בין היתר הרצון למצוינות

מצד אחד. מצד שני, לאוכלוסיה של חיפה צריו לשקול לתת אפשרויות של הזדמנויות שוות. יש כל

כך הרבה מרכיבים, ומה שמדהים אותי בכל הסיפור הוא המורכבות המתמשכת. לאורך שנים, אף

אחד לא הצליח להגיע למסקנה שבצורה זו או אחרת כולם יכולים לחיות איתה תה מאוד מפריע לי.

במשך 12 שנה אנחנו נמצאים במאבק מתמשך בלי יכולת להגיע להסכם.

3. מכל האפשרויות כרגע, נראה לי שלמעשה יש שתי אופציות. אופציה אחת של היפרדות,

שמבחינה מדינית אני תומכת בה. ואופציה שניה של שיתוף פעולה, של רצף חינוכי. אלה שתי

האופציות שנראות. אני לא בטוחה שבחנו את שתיהן לעומק.
זאב בוים
לא ביקרתי בבית ספר ויצ"ו. שמעתי את אנשי "רעות" הייתי שם ואשתדל לגייס גס ניסיון

נזסוייס שיש לי כמי שהיה בעבר במערכת החינוך. ד"ר יאיר סמוכה, אני רוצה לומר לו, כשהוקם

בית ספר "רעות" בעצם ניתנה התחייבות והיה ברור להורים ולתלמידים שזה יהיה בית ספר צולח,

שש שנתי. רק לענין הזה, מבחינה חינוכית יש ערך רב לקיום התחייבות מאת כי חינוך זה תהליך.

כאשר פתחת בית ספר מה ויש לו אופי מיוחד, אי אפשר להריץ שלוש שנים את בית הספר אלא אם

כן מראש הודעת על כך. אף אחד לא כופר בכך, ברגע שהוקם בית ספר "רעות'' הייעוד שלו היה שש

שנתי, היתה התחייבות להורים, על זה הוא נבנה.
עמרם מצנע
ההתחייבות הסתיימה ב- 1989. מי אלה שנפגעים כאן? כבר שישה מחזורים ההורים יודעים

שהחלטת משרד החינוך, שבית הספר הוא רק תלת שנתי. כלומר, אין אף הורה שיש לו היום או לפני

שנה או שנתיים התחייבות שבית הספר הוא שש שנתי.
זאב בוים
לגבי האבות המייסדים של בית הספר.

ממה שהתרשמתי בביקור הקצר, אך בעיניים מקצועיות, שזה בית ספר אליטיסטי, שעושה

מבחני מיון, שעושה סלקציה וזה ברשות ובסמכות. משת החינוך יודע שזה נעשה כך. רוב

האוכלוסיה שם היא אוכלוסיה מבוססת בעלת יכולת. סוג מה של חינוך לא יכול לקיים אוכלוסיה

חלשה, כלומר, אוכלוסיה חלשה לא יכולה ללמרר שם. אולי יש כמה מתקשים שהמערכת מסייעת

להם אבל בגדול, אי אפשר שיהיה אחרת. אתם יודעים זאת. זה לא לטעמי הרעיוני האידיאולוגי. אני

בעד אינטגרציה בחינוך, גם בחינוך לאומנויות. אבל, מצד שני, אולי צריך שבתוך הרצון שלנו

לאינטגרציה צריך יוזודיות וצריך מצוינות.

אם היה רצף של בית ספר שש שנתי ב"רעות", רוב האנשים היו ממשיכים שם. הילדים

מרוצים והתקנאתי במה שיש שם.

למרות ההחלטות שברמה העיונית יש בהן הגיון רב, אם אנחנו צריכים ליצור רצף של

תוכנית עבודה ותוכנית לימודים, אז בואו נחזק את ויצ"ו. הוועדה חשפה חולשות. אם רוצים ליצור

רצף ללא תקלות, נעלה את הרמה של ויצ"ו.
תמר לוין
הם טופלו במיליון שקל.
זאב בוים
הם טופלו, השקיעו כסף ואולי לא בכל התחומים אלא בתחומים מסויימים.

הילדים וגם ההורים של "רעות" לא מוכנים שבית ספר ויצ"ו יתגלח על זקנם. אני אומר זאת

מהניסיון שלי.
תמר לויו
בשביל זה להקים עוד בית ספח
זאב בוים
לא בשביל להקים עוד בית ספר או לא, אבל פיזור התלמידיס - מרביתם בוגרי ט' "רעות"

לשורה של בתי ספר אחרים בעיר, באיזה שהיא מידה זו עמדה של התלמידים. אני לא מבקר את

ויצ"ו, לא הייתי שם, אבל אני אומר, הילדים בוחרים עם הרגליים בתי ספר עיוניים נטו למרות

שלמדו בבית ספר לאומנות. מה שראיתי בבית הספר, שזו הצבעה ברגליים, כי הם לא חושבים שבית

ספר ויצ"ו יתן להם מה שהם מצפים לו ואז הם מעדיפים משהו אחר. זו בעיה, איך מפתחים את בית

ספר ויצ"ו. נכון לרגע זה, הילדים לא רואים בבית ספר ויצ"ו כיוצר סיפוק.
שרה נוה
חשוב מאח- לבדוק למה.
זאב בוים
יבול להיות שיש עליהם השפעה של ההורים, הסתה, אני לא יודע מה.

שנית, המחוג. התנסיתי בזה בבתי ספר רגילים. הרעיון מצויין, אבל כשיש רק נזרביב א1זד

שנקרא ריחוק גאוגרפי, שאיו רצף טריטוריאלי, בבר יש קושי עצום למיזוג. מה שצריך, להניע

תלמידים, מורים, אמצעים, בדי ליצור מצב של רצף אמיתי. בשבחוליות האלה יש קושי לעשות זאת,

הרצף לא מתקיים. הרצף הגאוגרפי הוא בעייתי בהוצאות נוספות שישנן. לבן, הדבר הנבון הוא,

ליצור רצף במקום טריטוריאלי אחד שאין בעיה לחיבורים האלה. במיוחד באומנויות יש הוראה רב

תחומית ורב גילית. תזמורת של חטיבת הביניים לא דומה לשמורת של בית ספר שש שנתי. מדובר

בתחומים מקצועייים אומנותיים.

בל הדברים שאמרתי הם מנקודת ראות מקצועית חינובית. יש לי בובע נוסף, הייתי גם ראש

עיר ואני מבין טוב מהדברים שנאמרו לגבי התלבטויות מסוג אחר לגמרי של עלויות, בסף, מי יבנה.

יש לי מידה של סימפטיה למה שראיתי בבית ספר "רעות". למרות עמדות אידיאולוגיות עקרוניות

בחברה אטרוגנית במו שלנו, שבסיס החינוך במדינת ישראל צריך להיות אינטגרטיבי, אני מאמין בזה

אמונה שלמה, את המחיר אם ישנו מה, צריך לפתור על ידי יחודיות ומצוינות, ליחודיות ומצוינות יש

מחיה אולי מחירים. יבול להיות שצריך לשלם אותם כדי שלא ילכו לאיבוד. אין היום רצף תה הולך

לאיבוד. נכסים כאלה לא נשמרים מאליהם. מה שקיבלו קיבלו, אבל התחומים האומנותיים האלה,

אם לא ממשיכים לטפח אותם הם הולכים לאיבוד וצריך לחשוב על זה.
יונה יהב
אני חושב שנקודת המוצא היא שגיאה טוטאלית שנזדברת על מאגרים ועל פוטנצייאלים.

הייתי עד בוועדת עינב, יש ארבע ערים שהן שונות מכל הערימ הנותרות במדינת ישראל, שהן

הומגניות בבחינת חתך האוכלוסיה, חיפה אחת מהן. כתוצאה מכך, מאגר הפוטנציאל ללימודי

תרבות ולעיסוק בתרבות הוא גבוה והוא הגבוה ביותר במדינה. עשרות שנים עסקתי בתרבות,

ניהלתי תיאטרון, ואני אומר לכם בצורה וזד משמעית, אני מצר בכאב רב על גישתו של ד"ר סמוכה

שהיא גישה טכנית מקצועית. זה לא נכון להתייחס לענין הזה. לכן אני אומר, שהפוטנציאל בחיפה

ובסביבה הוא ענק, הוא לא לשני בתי ספר הוא לשלושה ויותר.

בית ספר ויצ"ו היה בית ספר במתכונת אחרת לגמרי עד שהנהלת ויצ"ו העולמית עשתה

מעשה אדיר, היא מינתה אדם בשם שדמון שהפך את כל צורתו של בית הספר לבית ספר מדהים. הוא

מעורב גם בחיי הקהילה.

חלק גדול מהפוטנציאל של התלמידים של בית ספר "רעות" הולך לאיבוד מכיוון שההורים

יודעים שאין לזה המשך. בדקתי לפחות עשרים מקרים שסיימו את בית ספר "רעות", האנשים האלה

נכנסו לבית הספר אבל מבחינה חברתית ענינית ומעשית הם לא נקלטו. אנחנו לוקחים אנשים עם

בעלי אופי מסויים, עם רמת הישגים מסויימת, עם קלסטרון אישי מסויים.

בעשר השנים האחרונות שאני מלווה את פרשת "רעות", מעולם עמדת משת החינוך לא

היתה העמדה שדיר סמוכה הביע כאן. עמדת משח- החינוך היתה דו-שלבית. מה שהיה קשור למערך

הבינוי, הם תמיד התנגדו. כל הקשור במערך הפדגוגי של העוסקים בנושא תרבות ואומנות, תמיד היו

בעד. לכן אתמול עשיתי מעשה והתקשרתי למנכ"ל משח- החינוך ורציתי לדעת מכלי ראשון, הוא לא

היה מודע לענין אבל הוא אמר לי משפט אחד: "מה אתה מצפה, שאני אכופף לראש העיר את היד או

אלחם נגדו? זה התפקיד שלנו?". כמו שאמר ראש העיר, הוא מתאם עם משרד החינוך ומשרד החינוך

צריך לתאם איתו. זה בהחלט לא ענין של מלחמות ומאבקים אבל צריך לומר כאן על השולחן, שבכל

עשר השנים, הגישה התכנית שלכם היתה בעד החטיבה העליונה, הגישה הענינית הפרקטית של כמה

זה עולה היתה נגד. זו היתה העמדה לאורך כל השנים.

בית ספר ויצ"ו הוא בית ספר גדול, רק שהוא בית ספר בכיוון אחר.

בית ספר "רעות" הוא בית ספר אינטגרטיבי. בחיפה יש בעיה, יש נתק מוחלט ביו הכרמל

לבין יתרת העיר.



צריו לפנות לראש העיר, לחשוב בפעם השניה, יש פוטנציאל לבית הספר.
אליעזר זנדברג
לא ביקרתי בויצ"ו וגם לא ב''רעות". אני נזתרשם על סמך הדברים שנאמרו ואני חייב לומר

שאני מופתע מעמדת המשרד. אני חושב שהתמונה שמצטיירת, שבפועל המודל לא עובד. אני חושב

שהדיון כאן תם ולא נשלם מהטעם הפשוט שצריך להמשיך ולשמוע את האנשים הרלבנטים. אני

מברך על כך שהיתה אפשרות גם לנציגי ההורים להשמיע את קולם.

לא מדובר כאן ברצ"ו נגד ''רעות/ ההתרשמות שלי כאיש ציבור שהעסק לא עובד.
עמרם מצנע
בשש שנים האחרונות, הורים שמגיעים לבית ספר "רעות" יודעים מה עמדת משח- החינוך

ומה עמדת עיריית וזיפה. הבעיה היא שכל הזמן יש הערכה שהמאבק יצליח. כשוועדת בן-עמי עינב

סיימה את עבררתה, הזנחתי, שבקבלת ההורים יאמר להורים, שתפיסת מערכת החינוך, שההמשך

הטבעי של בית ספר "רעות" הוא ויצ"ו. זז זכות שאיו לאף תושב בעיר. הויכוח הוא תמיד על

העובדות. עד עכשיו לא אמרתי דבר לא נכוו בעובדות. אני חחר ואומר, רוב תלמידי חיפה הולכים

לפי אזורי רישום. חלק לא קטן שמגיעים ל'רעות" בטח מהפריפריה, באים בין השאר כדי להחלץ

מאזורי רישום.

חבר הכנסת יונה יהב ציטט את דבריו של מנכ"ל משת החינוך. אני מבקש שלישיבה הבאה

יגיע מנכ"ל משרד החינוך. לא כופפתי יד לאף אחד.
יתה יהב
לאחר שהבהרתי לו מה היתה עמדת המשרד לפניו, הוא אמר לי, תפקידנו במשרד החינוך

לא לריב עם ראש העיר, לא לכופף ידיים אלא לתאם, ואם העירייה לא רוצה זה המצב כרגע.
עמרם מצנע
אני מבקש להזמין את מנכ"ל משח- החינוך לישיבה הבאה כי אני רוצה לשמוע אותו. זה

נכון שבן-ציון דל לא עסק לעומק בנושא הזה. מי שעסק בנושא הזה לעומק היה המנכ"ל הקודם

שמשון שושני בעקבות דוח ועדת עינב, לפני תנדת עינב ואחרי ועדת עינב.
גבי מגל
אם כך צריך להזמין גם את שמשון שושני.
עמרם מצנע
בן-ציון דל לא התעסק בכך מאחר שעמדת משרד החינוך נקבעה אז.

למיטב ידיעתי, בארבע השנים האחרונות, עמדת משרד החינוך ברורה. מי שעסק בזה היה גם

שר החינוך הקודם, מר אמנון רובינשטיין, שאליו פנו אז ההורים והוא הנחה את מר שמשון שושני

להתעסק בזה. במישור הכספי, לא היו בכך דיונים רציניים עד היום.

בגלל המבנה הטופוגרפי של חיפה אבל לא רק, יש לא מעט בתי ספר שש שנתיים שיושבים

בקמפוסים שיש מרחק ביניהם. במעבר מחטיבת ביניים לחטיבה עליונה, יש בו בעיתיות מסוג מסויים.

אמרתי מראש שזה שהקמפוסים מרוחקים זה חסרון גדול. הוא עדיין לא מספיק גדול כדי להקים עוד

חטיבה עליונה בחיפה, חטיבה עליונה שתשרת את המקומות שלשמה היא מוקמת.

חבר הכנסח יונה יהב דיבר על פוטנציאל. ידידי, ב- 1 בספטמבר 1998, יחד עם משרד

החינוך, אנחנו יכולים בלי מאמץ לקלוט יותר תלמדים בחטיבת ביניים "רעות". אפשר להגדיל עד

80. אני מתרשם שהבעיה היא בעיקר בעיה של פוטנציאל. בית ספר "רעות" הוא באמת בית ספר

סלקטיבי, הוא בוחר את התלמידים.



יש ויכוח אידיאולוגי מה זה בית ספר לאומנות. ועדת גבריאלי גם מתייחסת לסוגיה, מה

ההבדל ביו בית ספר לאומניות ומה ההבדל ביו בית ספר שיש לו גם מסלולים אומנותיים. מהפגישות

הרבות שהיו לי עם ההורים, זה לב הויכוח. אותם הורים שמובילים את המאבק רואים תפיסה שתה

מהתפיסה שלנו, מה צריך להיות אופיו של בית ספר "רעות'' וכתוצאה מזה - מה צריך להיות אופיו

של בית ספר ויצ"ו. ילד שרוצה ללמוד לימודים עיתיים ריאליים הומניים איכותיים ובצידו מסלול

אומנותי מתוגבר ואיכותי יכול למצוא זאת גם ב''ליאובק'', גם ב"עירוני ה'" גם בחוגים וגם בבתי

ספר נוספים. לעומת זאת, "רעות" וויצ"ו, דוח גבריאלי מציין ואומר, אפילו אם הילדים ברמה נמוכה

במקצועות העיוניים, הם צריכים להתקבל, כי בית הספר הזה צריך לתת משקל יתר לנושא

האומנויות. בית ספר מהסוג הזה, בתל-אביב יש אחד, בגוש דו יש אחד, ובחיפה איו צורך ביותר

מכך.
חיים זקלד
אנחנו לא רוצים את אותו הדבר. זה לב הבעיה.
עמרם מצנע
אמרתי שזה לב המחלוקת.

חבר הכנסת זנדברג, תחרות היא דבר חיובי, במקרה הזה היא תביא נזק לכל המערכת.
היו"ר עמנואל זיסמו
לסיכום שהצעתי אני מוסיף את הבקשה להזמיו את מנכ"ל משרד החינוך, בן ציוו דל.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:00.

קוד המקור של הנתונים