ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 28/01/1998

הצעת חוק להנצחת זכרו של חיים וייצמן, התשנ"ז - 1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 148

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום רביעי, אי בשבט התשנ"ח, (28 בינואר 1998), שעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה: עמנואל זיסמן - היו"ר

רפי אלול
מוזמנים
עו"ד אפרים יפהר - סגן בכיר ליועץ המשפשטי, משרד החינוך והתרבות

עו"ד תמר לומברהו - מנהלת מחלקת החקיקה של נציבות מס הכנסה

ערד אורית לב - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

עפרי בן-אריה - רפרנטית אגף התקציבים, משרד האוצר

גד ישעיהו - הלשכה המשפטית, משהו ראש הממשלה

קובי בוקאי - דובר עיריית רחובות

יעקב סנעטי - מועצת פועלי רחובות

פרופ' אביתר פריזל - גמ המדינה
יועצת משפטית
מירי פרנקל שור
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
קצרנית
סיגל גורדון
סדר-היום
הצעת חוק להנצחת זכרו של חיים ריצמו, התשנ"ז - 1997,

של חבר הכנסת רפי אלול.



הצעת חוק להנצחת זכרו של חיים וייצמן, התשנ"ז - 1997
היו"ר עמנואל זיסמן
בוקר טוב, אני מתכבד לפתות את ישיבת הוועדה. אנחנו עוסקים בהצעת חוק, הנצחת זכרו

של חיים וייצמן, נשיא הראשון של נח-ינת ישראל. הצעת החוק עברה בקריאה טרונזית.
רפי אלול
אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה על פעולתו הזריזה והמהירה. הצעת הזו נדונה כבר

לפני שנה, והיא נדתה שוב בעקבות העלאת הנושא על ידי במליאת הכנסת, ואז הוחלט שנכין הצעת

חוק וננהל דיון מסודר. ואכן, בהתאם לסמכותה של ועדת החינוך והתרבות ובהנחייתה פעלתי

והכנתי הצעת תוק. הצעת החוק הוגשה לממשלה. לדאבוני הרב, הממשלה החליטה להתנגד להצעת

החוק. הבאתי זאת לקריאה טרומית למרות התנגדות הממשלה, הצעת החוק עברה ואני שמח שהיא

נמצאת כאן.

אני גורס כי לכל מנהיג בהסטוריה שפעל למען המדינה יש מקום להנצחת זכרו ומורשתו,

בפרט שמדובר בחיים וייצמן, שהיה לו קשר הדוק מארד, לא רק למען הקמת המדינה, ואוזד הפעילים

המרמיים ביסודה של מרינה ישראל, אלא היה לו קשר הדוק מאוד למדע והחינוך של המדינה. אגב,

חלק גדול מהדברים מיושמים. מצאתי לנכון, שהמרכז של חיים וייצמן, האחוזה, הבית ומרמ

המורשת לא יהיו תלויים בידי נדבנים. המרכז היום סגור, העובדים פוטרו כי אין כסף. חשבו שאולי

מכון וייצמן ישיג סכום של 750 אלף דולר ויישפצו את המקום.

אדוני יושב ראש הועדדה, אני מציע לעבור על החוק. אני לא חושב שבמדינה כמו שלנו,

מרמים שראויים להנצחה, יהיו תלויים בנדבנים ותורמים.

כמו שחשוב להנציח את זכרם של מנחם בגין, בן-צבי, יצחק רבין, חשוב גם להנציח את זכרו

של חיים וייצמן בחוק.

עד עכשיו המצב היה שגופים כמו מכון וייצמן, הסוכנות היהודית ומשרד החינוך תמכו ביד

וייצמן. הסוכנות היהודית התנערה מהר מאוד. בעבר היה לה תקציב של מיליון דולר, לאט לאט

התקציב פחת והגיע לשלושים אלף דולר, עד שירד כליל. משת החינוך הקטין את ההקצבה, בהתאם

לכך גם מכון וייצמן. המטרה של מכון וייצמן לפתח ולקדם נושאים מדעיים ומחקרים, וכנראה שזה

לא היה בראש מעייניו. התוצאה הסופית, המקום סגור. יש אחוזה, יש מרמ, יש ארכיון אשר מעטים

כמותו בארץ, אבל אין לכך תקציב והמקום סגור.
אפרים יפהר
ראשית, אני רוצה לומר, כאשר חיים וייצמן נפטר אני הייתי בן שש. אני עדיין זוכר את

השכנים שלי כשבכו, מאחר וחיים וייצמן היה מנהיג נעוץ ומנהיג אהוב על העם כולו. כמובן,

שזכותו איננה מוטלת כלל בספק. אין ספק, שכנשיא ראשון של מדינת ישראל, כנשיא התנועה

הציתית, הוא זכאי לכך שיונצח בצורה הראויה ביותר.

אנחנו נמצאים לאחר הקריאה הטרומית. כלומר, אנחנו עדיין לא מדברים על הנחיצות בחוק

אלא על תוכנו. אני מבין, שעצם העברת החוק לקריאה טרומית ועצם עמדת הממשלה כפי שגובשה

בוועדת שרים לעניני חקיקה, לא התקבלה על ידי מליאת הכנסת.

אני רוצה להעיר שתי הערות עובדתיות. עובדה ראשונה, כשנה לאחר פטירתו של הנשיא

חיים וייצמן, התקבל חוק בכנסת, חוק הנשיא וייצמן שהסדיר שני נושאים, את הפנסיה לגברת ורה

וייצמן, ופטר את העיזבון של הנשיא חיים וייצמן ממס הכנסה. אלה שני הנושאים היחידים שהוסדרו

אז בחוק.
היו"ר עמנואל זיסמו
בכמה נאמד העיזבון?
אפרים יפהר
אין לי מושג. אני מניח שבית וייצמן ברחובות זהו השטח שעליו הוקם לאחר מבן מבון

וייצמן.
רפי אלול
האחתה שלו היא בחמישים דונם באזורים היקרים ברחובות. המבון מעוניו בקרקע.
אפרים יפהר
אני לא יודע את גודל העיזבון, אבל זה היה החוק שהתקבל בשנה לאחר פטירתו של חיים

וייצמן. ביקרתי בבית וייצמן יותר מפעם אחת, לאחרונה לפני מספר שנים. במחיאון, בית וייצמן

מובר גם על פי חוק המחיאונים במחיאון מובר. שיטת ההנצחה של נשיאים וראשי ממשלה אצלנו

התפתחה בצורה מעניינת למדי. הנשיא הראשון שהונצח בצורת חוק היה הנשיא יצחק בן-צבי ז"ל,

באשר החוק לא הנצית את יצחק בן-צבי האיש, אלא rיצחק בן-צבי, בלומר, הנושאים שבהם עסק

הנשיא. זה היה החוק הראשון. החוק הבא אחריו היה בשנת תשל''ג, חוק דוד בן-גוריון, ובתוך החוק

הזה הוקמו שלושה מוסדות, בית דוד בן-גוריון, המבון לחקר הנגב וצריף המגורים בשדה בוקר.

למעשה, עד 1986 היו אלה החוקים היתידים שהנציחו אישים.

בשנת 1986 חוקקה הבנסת חוק בללי, חוק להנצחת זברם של נשיאי ישראל וראשי

ממשלותיה. תאורטית, מאותו שלב, ניתן היה לצפות, שאין צורך בחוקים אינדיבידואליים, אלא

במסגרת זו יבואו על פתרתן בל הסוגיות האינדיבידואליות לגבי ראש ממשלה זה או נשיא זה.

מסתבר, שהדבר הזה היה נבון והחזיק מעמד במשך 11 שנה עד השנה הקררמת שבה נחקק חוק המרמ

להנצחת זברו של יצחק רבין. מאותו רגע אנחנו נמצאים במצב הצפה של חוקים אינדיבידואליים,

שלמעשה הופבים את החוק הבללי שהתקבל ב- 1986 להלבה ואין מורים. אמנם, החוק להנצחתו של

יצחק רבין נקרא חוק המרמ להנצחת זברו של יצחק רבין, בלומר מרובר על מוסד, אבל אנחנו

יודעים, שלאחר חקיקתו של החוק הזה, יהיו הצעת חוק נוספות וחלקן יתקבלו.
היו"ר עמנואל זיסמן
אנחנו מחבים לדיון בקריאה ראשונה, חוק בגין, שיתקיים בעת- מספר ימים. ההבדל הוא,

שאצל יצחק רבין ז''ל, הקרקע היא ממקורות של האזרח הישראלי, אבל אצל בגין דיל, הקרקע נקנתה

על ידי העמותה. מי שחיקק את חוק נשיאי ישראל, חיקק חוק בדי להצהיר שיש חוק אבל לא דאג

להנצחתם. יש במה חוקים באלו בתחומים שונים, החוקים יפים אבל הם הצהרתיים.
אפרים יפהר
יש בהם גם סמבויות.
היו"ר עמנואל זיסמן
אם בך, למה לא דאגו לוייצמן? למה משת החינוך והתרבות, על פי החוק הזה, לא דאג ליד

וייצמן על מנת שלא יסגר? למה היינו צריבים להגיע לחרפה הזאת? הרי קיימנו באן דיון. למה היינו

צריבים להגיע לזה? נאמר, שבענין רבין היה אחה שהוא צורך פוליטי, לאומי, על בסים רחב. למה

ביד וייצמן היינו צריבים להגיע לזה? למה הפלו לרעה בין וייצמן לבין בן-צבי?
אפרים יפהר
אינני יבול להגיב על הדברים, אבל אני אומה המצב ברגע הוא, שלמעשה, עברנו שלב

מואץ של חוקים אינדיבידואליים, בשאני מניח, שממתין עדיין באיזה שהוא מקום באופק חוק

להנצחתו של זלמן שזר שעדיין לא הונצח פורמלית בחוק, אף על פי שיש מרכז. יש מרמ שזר אבל

לא על פי חוק.

לגופה של ההצעה, הייתי מציע לשנות את שם החוק ולקרוא לו חוק rחיים וייצמן. בלומר,

בסעיף 3 להצעת החוק נאמר, מוקם בזה מרמ להנצחת זברו של חיים וייצמן, שייקרא יד חיים וייצמן.
רפי אלול
אתה צררק, אני מסכים איתך.
אפרים יפתי
מדובר כאן על מיקום המרכז, שיהיה ברחובות ויכלול את הבית, האחוזה, הקבר, הארכיון

וערר נכסים השייכים לחיים וייצמן. צריך להוסיף כאן עיזבון חיים ויצמן.

יש לנו את התקדים של חוק דוד בן-גוריון, והשאלה שלי, האם האישיות המשפטית של

המרמ המוצע, האם האישיות המשפטית תהיה של היד כולה או של כל אחד ואחד מהמוסדות שלה

כמו שיש לנו למשל בחוק דוד בן-גוריון.
היו"ר עמנואל זיסמן
נגיע לזה בהמשך.
קובי בוקאי
למעשה, עיריית רחובות לא מתקצבת את הבית בשום צורה וגם לא תקצבה בעבר. כמו

שאמר חבר הכנסת רפי אלול, התקצוב הגיע מהסוכנות היהודית וממשרד החינוך. בדיון שנערך בשנה

שעברה, ראש העיר, מר סנדלר אמר, שהוא פעל למען החוק הזה במיוחד לאור העובדה שיש אתרים

אחרים שנכללימ בחוק שימור אתרימ לאומיים והם מתוקצבים על פי החוק הזה, ולעומת זאת בית

וייצמן לא מתוקצב על ידי המדינה. אני לא חושב, שעיריית רחובות יכולה לתקצב, מלבד היותה

שותפה לפעילות, במיוחד לאור העובדה שאנחנו מלווים על ידי תוכנית הבראה מתוקצבת ובלתי

ניחנת לחריגה.
היו"ר עמנואל זיסמן
הדברים שאמר ראש העיר ואני מצטט: המדינה חייבת לקחת על עצמה את ניהול rוייצמן.
קובי בוקאי
אני רוצה לומר, בתי ספר שמסיירים ברחובות, פרט למוזיאון, חלק מהסיור שלהם הוא בית

וייצמן והיומ אין להם את בית וייצמן. אנחנו מדברים על 20 אלף ילדינו בשנה, שלא מקבלימ היום

הדרכה בבית וייצמן.
היו"ר עמנואל זיסמן
נחום וירסקי מהסוכנות היהודית אמר: איני מכיר הסכם לפיו התחייבה הסוכנות לממן 50%

מתקציב יד וייצמן. הסוכנות מזה מספר שנים מעבירה הקצבה של 30 אלף דולר וכך ימשך. זה נמשך?
קובי בוקאי
זאת צריך לשאול את העמותה, לפי מיטב ידיעתי, הבית סגור. אני יודע שבפנים נערכים

שיפוצים על ידי מכון וייצמן.
רפי אלול
הבית סגור. קרן רוטשילד העבירה 750 אלף דולר לשיפוץ הבית מכיוון שהבית התמוטט

והמרתף בעייתי.
עפרי בו-אריה
היינו בדיון בוועדה לפני כשבועיים בנושא של הנצחת מנחם בגין. אנחנו לא מציגים עמדה

מול האדם, אלא באופן כללי. כפי שתואר על ידי נציג משח- החינוך, יש חוק להנצחת נשיאים וראשי

ממשלה, שקובע מהם הפעולות שיש לעשות למען ההנצחה. המטרה של החוק היתה ליצור אחידות

בהנצחה של כל ראשי הממשלה והנשיאים, והיא כוללת מספר דברים, בין היתר, הוצאת ספר על

האדם, אזכרה ממלכתית כל חמש שנים, בעבר זה היה פעם אחת אבל ועדת סמלים וטכסים הפכה

זאת לכל חמש שנים. ועוד פעולות שונות, מרכז ההסברה מוציא סרט על האדם וכוי.

כפי שנאמר כאן, יש לנו שורה ארוכה של חוקים ולדעתי, אם החוק הזה יתקבל וגם אם

החוק של בגין יתקבל, מדינת ישראל תצטרך לשלם מדי שנה מליוני שקלים על הנושא הזה. צריך

לקחת בחשבון את סדרי העדיפויות. אם קובעים בחוק, שנת-י שנה כמקרה זה נותנים לא פחות

מחמישה מליון שקל לנושא, גם בערר עשר שנים יצטרכו לשלם זאת, אלא אם כן ישנו את החוק

והתהליך הרבה יותר מסובך. אני חושבת שצריך לערוך את הדיונים מול משרד החינוך כפי שנעשה

עד היום, תה במסגרת סדרי העדיפויות של המשרד. המשרד יחליט אם הוא רוצה ש- 20 אלף

תלמידים יגיעו למקום או לא יגיעו למקום ובהתאם לזה הוא יתמוך בזה. צריך לזכור, שכל כסף

שמוגדר בחוק, אי אפשר יהיה לנצל אותו לדברים אחרים. במקרה הזה, זה יכול להיות כיתות לימוד

או כל דבר אחר, שעות לימוד, שעות חיזוק. כלומר, זה ילך ממקור כלשהו מתוך משח- החינוך. אנחנו

מתנגדים לעשות זאת בחקיקה. מאז חוק רבין, האוצר בזמנו לא התנגד להצעה, אבל היו אלו נסיבות

מאוד מיוחדות שאין צורך לדבר עליהן.

אם פותחים תקדים, לא יהיה ראש ממשלה או נשיא שלא יהיה יעד, או מרמ, או ארכיון, או

מכון מחקר לזכרו. אני חושבת שמה שצריך לעשות, אולי לבחון שוב את החוק להנצחת נשיאים

וראשי ממשלה. יכול להיות שהוא לא מספיק רחב. יכול להיות שבאופן כללי רוצים להוסיף סעיפים

כאלה ואחרים, אבל כן לשמור על האחדות, כן לשמור על המסגרת, ואם אנחנו עושים חוק ייחודי

לכל אחד ואחד, זה יעלה גם הרבה כסף וגם לא ניתן יהיה לשנות זאת. גם הממשלה בסדרי

העדיפויות שלה לא תוכל להחליט אם היא רוצה זאת או לא, כי זה יהיה כרוך בחקיקה או בשינוי

חקיקה.
היו"ר עמנואל זיסמו
אני אבחן את הנושא יחד עם חברי הוועדה. אמרתי זאת גם כאשר היה דיון על חוק בגין.

יחד עם זאת, הבחינה הזו עלולה להיות לא מספקת. נראה לאיזה מסקנות נגיע. אבל אני אומר

בצורה הברורה ביותר, יש בכוונתי לקדם את הצעת החוק. כרגע מדובר בקריאה ראשונה. שנית, בין

שווים יש תמיד יותר שווים, אין שיוויון מוחלט. יש הבדל בין הנשיא וייצמן שהוא ה"אבא" של

המדינה. גם בארצות הברית יש הבדל בין וושינגטון לבין ג'ונסון.

אני מבין את הענין, אני קשוב להשלכות ואנחנו נעשה בחינה מחודשת. אני חושב שהנשיא

וייצמן הוא ברמה גבוהה יותר מרמה ממוצעת של נשיא. אני לא מכיר את חוק הנשיאים, רשמתי

לעצמי לבדוק ולבחון אותו. אם בחוק לא עשו את ההבחנה הזו שאני חושב שהיא הכרחית, אולי

צריך לעשות זאח. אני אומר שוב, כוונתי ברורה מאח- לקדם זאת, מה עת- שמדובר על קריאה

ראשונה. יחד עם זאת, נעשה את הבחינה הזו בתיאום איתכם ובתיאום עם השר.
עפרי בן-אריה
אני רוצה לציין, שבשורת הפעולות שבהנצחה שנקבעה במסגרת החוק, הציעה ועדה

ציבורית והממשלה אישרה את שורת הצעדים.
היו"ר עמנואל זיסמן
מי עמד בראש הוועדה?
עפרי בן-אריה
אני לא יודעת אבל אני יכולה לבדוק זאת.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מבקש לבדוק זאת, כמו כן גם לקבל את הדוח שלה. אם עושים בחינה, יש לבדוק, אם

הם הגיעו למסקנות, מה היו הנימוקים שלהם.
קובי ברקאי
נאמר כאן, שבחוק יש הגדרה לגבי אזכרה, דווקא בנושא של חיים וייצמן העניו שונה, כל

שנה נערכת אזכרה ולא כל חמש שנים כפי שמוגדר בחוק. כלומר, בכל מקרה הנושא של חיים וייצמן

יוצא מן הכלל.
גד ישעיהו
ב- 1986 חוקק החוק להנצחת זכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה. לשיטתך, שאני

חולק עליה, לו רצתה הממשלה או הכנסת להתחיים לחיים וייצמן בנפרד, היא היתה מחוקקת חוק

נפת לחיים וייצמן, הנסיבות לא השתנו מאז מותו, החוק חוקק לאחר מותו. לכן, באיזה שהוא מקום

אני כן רואה את ההנצחה או את החוק כחוק שמאגד - - -
רפי אלול
עם כל הכבוד לך, החוק עבר בקריאה טרומית, זאת אומרת שישבו מחוקקים והצביעו על

החוק הזה, מה הם אפסים בשבילך? גוף מחוקק מביא זאת לכאן לאחר שהצביעו בשביל הצעת החוק.
גד ישעיהו
החוק להנצחת זכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה, שחוקק ב- 1986, חוקק אחרי מותו

של הנשיא וייצמן. לו רצתה הכנסת בזמנו לחוקק חוק נפרד לחיים וייצמן, אני חושב, שהיתה עושה

זאת בנפת. מעבר לכך, אני חושב שיש חלופות כמו קרן עזבתות של משת ראש הממשלה, שלצורך

הענין, יד לוי אשכול מקבל תמיכה מסיבית מהקרן, ובראש הקרן עומד השופט בן-דרור. אנחנו אישית

לא רואים צורך לחוקק חוק.
היו"ר עמנואל זיסמו
משת ראש הממשלה תומך בחוק בגין?
גד ישעיהו
אני חושב שכן. ראש הממשלה לא יכל להגיש את הצעת החוק - - -
היו"ר עמנואל זיסמו
למה זה לא עולה בקנה אחד עם מה שאמרת קודם? למה שבגין לא יהיה על פי חוק 1986?

יש סתירה בדבריו.
גד ישעיהו
אם אמרת שיש הבדל בשיוויון, יכול להיות שכן.
היו"ר עמנואל זיסמו
אני מציע לך לקרוא מה בגין אמר על וייצמן, לא על עצמו.
גד ישעיהו
רציתי להעלות אלטרנטיבה או חלופה דרך קרן העזבתות, שהיא אמצעי נכבד, כסף שיכול

להועיל. בסך הכל מדובר בענין כספי ואני מניח שהקרן הזו יכולה לשמש כחלופה לטיפול בנושא.
רפי אלול
לפני שהכנתי את הצעת החוק הייתי במשרד ראש הממשלה. בהתאם לבקשת ראש

הממשלה, ישבנו בישיבה, כל הגורמים יוזד עם יאיר מעיין על מנת לנסות למצוא פתרון לפני החוק.

היו שתי ישיבות, ולא היה פתרון. לשיטתך, ניסינו כל דרך כולל משרד ראש הממשלה.
גז ישעינהו
העלתם את החלופה של קרן השבתות? מי שמטפל בקרן העזבונות במשרד ראש הממשלה

הוא ראש אגף ציבור ואני יכול להעלות בפניו את הענין.
היו"ר עמנואל זיסמו
אתה צריך לדעת, שקרן העזבתות אינה נתונה למתת וסמכות. כמי שפונה מדי פעם ופעם

בתוקף אחריותי לעזור למוסדות, אני נתקל במוסדות שיש סיבה הומניטרית לעזור להם כמו מוסדות

תרבות, מוסדות עם ילדים פגועי מוח: אני מקבל מכתבים מקרן העזבונות, שיש לה תקנון, התקנון

וזדש, עבר שינויים ויש פרוצדורה. זה לא הימים ההם שפונים לקרן העזבונות ואז יש שיקול דעת

בלבד והם מקציבים סכום כסף זה או סכום כסף אחר. הענינים כנראה השתנו בגלל סיבות שתות.

המציאות שלנו נעשתה יותר קפדנית ויותר עומדת על קריטריונים אוביקטיבים ואחידים.
גד ישעיהו
אני מניח שאדוני סומך על השופט בן-דרור.
היו"ר עמנואל זיסמו
אני מרגיש את השינוי היום על פי המכתבים שאני מקבל. ותאמין לי, אין בהם צורך מפלגתי

או פוליטי. אלה מוסדות שכל אחד מאיתנו היה רוצה לעזור להם. בעבר לא היתה תשובה שלילית.

לא צריך לדחות את הרעיון, אבל צריך לבדוק אותו. במסגרת הבחינה המחח-שת של החוק עם כל

המשתמע ממנו, נבדוק זאת. אבל בינתיים, כל עוד לא נעשתה הבחינה המחח-שת, כל עוד אנחנו לא

יודעים לאיזה מסקנות נגיע ובאיזה מידה הם יתקבלו על ידי הגורמים השונים לשנות את החוק. אני

לא מסתיר את כוונתי, ואני לא חושב שכולם שווים, כולם צריכים לקבל, כולם ראויים לקבל, אבל

הם לא שווים.
גד ישעיהו
אני מבקש לבחון את הנשא הזה.
היויר עמנואל זיסמו
אנחנו נבחן זאת יחד.
רפי אלול
דרך אגב, ההקצבה מתוך קרן השבתות שהשופט בן-דרור עומד בראשה, זו הקצבה לשנה

אחת.
תמר לומבחו
מעבר להתייחסות הכללית שהובעה על ידי משת האוצר, במידה והוועדה תחליט בכל-זאת

להעביר את ההצעה כמו שהיא, רציתי להתייחס לסעיף 20 שמתחייס לפטור ממיסים. כשקראנו את

הצעת החוק, בחנו את מטרות המרכז כפי שמצוינות כאן, ומטרות המרכז הן בבחינת מטרות ציבוריות

לענין סעיף בפקודת מם הכנסה, שקובע, שגוף הפועל למטרות מסוג המטרות האלה, שהן מטרות

חינוך, תרבות, מדע, הוא בבחינת מוסד ציבורי. לפיכך, קיימות לגביו בחוק הכללי, בפקודת מס

הכנסה, בחוק מס שבח וחוק מס רכוש הטבות מס שונות, פטור ממיסים על הכנסתו, פטור ממס שבח,

פטור ממס רכישה ופטור ממס רכוש. סעיף 20 קובע שני דברים. ראשית הוא קובע, שהמרמ יחשב

כמוסד ציבורי. כפי שאני מסבירה כעת, הדבר מיותר לאור קיומה של ההוראה הכללית. מצד שני,

הסעיף בסופו קובע פטור גורף ללא קשר לעסקאות ולשימוש בנכסים של המוסד. אני חייבת לציין



שבחוקים שלנו, הפטורים וההטבות בצורה הרחבה ביותר, מוקנית בצורה מבוקרת ומפוקחת כאשר

המוסד משתמש בנכם, בפעילות לצורך הנוטרה הציבורית. אני חושבת, שגם בהקשר של המרכז

הנוכחי, הרבר צריך להישמר. עוד אציין, שגם בחוק של מרכז רביו, מלכתחילה העלו את סעיף

המיסים ומאותו טעם, גם הם שמטו את סעיף המיסים הואיל והדין הכללי נותן את הפתרון לאותם

מצבים שכיחים. כפי שאפשר לראות שם כרגע, כדי שהמרמ יפעל לפעילות הציבורית. ככל שהוא

יפעל לפעילות הציבורית, ההכנסות השוטפות, ההכנסות ההוניות יקבלו את הפטור המלא. לפיכך,

הסעיף מיותר, הסיפא שלו פשוט גורפת.
רפי אלול
כלומר, המרמ יהנה מפטור מאתונה - זה בסדר, והוא יהיה מלכ"ר.
תמר לומברחו
הרישא מיותרת. מלכ''ר זה ממושגים של חוק מע''מ. מוסד ציבורי הוא מושג מפקודת מס

הכנסה. אין חפיפה מלאה ביניהם. אני לא יודעת מה התיחסות של מוסד ציבורי לגבי יתר

התשלומים. אני לא בטוחה שיש משמעות של היותו מוסד ציבורי לענין אתונה, תשלומי חובה וכר.
אביתר פריזר
לחוק הנצחה לזכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה, קיימת גם מועצה וגם ועדה

שבראש הוועדה עומד חיים ישראלי. חבל שאין נציג של הוועדה. אני חבר במועצה, אני לא רשאי

לדבר בשמה, אני לא מייצג את המועצה.
היו"ר עמנואל זיסמו
הוועדה הזו קוראת עיתונים ושומעת תקשורת, היא רואה שאנו עוסקים בנושא, היא יכולה

להזמין את נציגיה.
אביתר פריזל
זה לא מדויק שלא נעשות פעולות. יצאו מספר כרכים על ידי ארכיון המדינה, לחיים

וייצמן, לבן-גוריון ולבן-צבי. יכול להיות, שצריך להרחיב את הסמכויות שניתנות למועצה ולוועדת,

או להרתיב את הכלים שעומדים לרשותם. הנושא בעל משקל עבורי כי אני מכיר את הארכיון טוב.

הדוקטורט שלי נעשה על וייצמן. מצד שני, במסגרת החוק שקיים, יכול להיות שיש כלים שלא נוצלו

ש- הסוף, כגון, לתת לארכיון מעמד של ארכיון ציבורי, שזה מעמד מוכר על פי חוק, ודברים נוספים

שהם בתחום הוועדה עצמה, ומוטב היה שנציג הוועדה יסביר. מהזווית המוגבלת שלי, לא נראה לי,

שבמסגרת חוק ההנצתה אין כלים מספיקים גס לכבד את וייצמן כמו שצריך, וגם לטפל באחחה.
היויר עמנואל זיסמו
למה לא מטפלים?
קובי בוקאי
הבעיה היתה, שעד לפני שנה, עד שהמצב הידרדר, הכל פעל כמעט כשורה.
אביתר פריזל
יש לי הערה ספציפית לחוק. מאחר שאנחנו מדברים על סיטואציה שבה קיימים מוסדות

בשטח וברגע אנחנו עומדים להפוך אותם למעמד חדש, לדעתי, חייבת להיות הוראת מעבר שתדבר

על, כיצד הגופים האלה משתלבים בגוף החדש.
היו"ר עמנואל זיסמו
בסדר, נתייחס לוה. ראשית, אנחנו משנים את השם והחוק יקרא: חוק rחיים וייצמן,

התשנ"ז-1998.
מירי פרנקל שור
" 1. מטרתו של חוק זה להקים מרמ שינציח לדורות את פועלו ומורשתו של חיים וייצמן.''
היו"ר עמנואל זיסמו
מאשרים.
מירי פרנקל שור
"2. בחוק זה: ''השר'' - שר החינוך והתרבות.'
היו"ר עמנואל זיסמו
אני מבקש להוסיף את המלה ספורט. שר החינוך, התרבות והספורט.
מירי פרנקל שור
''המרמ - המרכז להנצחת חיים וייצמן". האם להוסיף גם כאן, vחיים וייצמן?
אפרים יפהר
לדעתי, בעצם בסעיף 3 שמיד נגיע אליו כתוב, מוקם בזה מרמ להנצחת זכרו של חיים

וייצמן שייקרא, 'יד חיים וייצמף. לדעתי, זה לא משנה, אפשר לקרוא לזה בהמשך מרמ, כאשר

בחוק הוא ייקרא, vחיים וייצמן.
מירי פרנקל שור
'המועצה - המועצה שתנהל את המרמ.

הקרן - קרן על שמו של חיים וייצמן שתעניק מילגות לסטודנטים אשר יצטיינו בלימודי

מדעים מדויקימ, או לימודי ההיסטוריה של מדינת ישראל.'

האם צריך להכניס את הנושא של הארכיון?
אביתר פריזל
רצוי, כי הארכיון הוא החלק הפיזי המשמעותי ביותר ביד חיים וייצמן. הארכיון גדול עס

אלפי מסמכים ומסודר היטב.
אפרים יפהר
יש לי הצעה, בחוק דוד בן-גוריון יש סעיף מיוחד בנושא הזה ובו נאמר: שארכיון המכון יהיה

חלק מגמך המדינה ויחולו עליו הוראות חוק הארכיתימ, ואולם הפעלת סמכותיו של גמ המדינה

תהיה בתיאום עם מועצת המכון. מנהל הארכיון יתמנה בידי הגמ בהתייעצות עם מועצת המכון וגס

עליו יחולו הוראות סעיף 16 שמדבר על תנאי עבודתו.
היו"ר עמנואל זיסמו
בסדר. מקובל,
מירי פרנקל שור
"3. מוקם בזה מרם להנצחת זכרו של חיים וייצמן שיקרא t"חיים וייצמד.

4. המרמ יהיה ברחובות ויכלול את הבית, האחוזה, הקבר, הארכיון, ועוד נכסים השייכים

לחיים וייצמן.'



אפרים יפתה

השאלה, האם מדובר על נכסים ששייכים רק לעזבון? התשובה היא, יש בל מיני תאגידים

שנקראים בשם זה או אחר שאולי אנחנו לא יודעים מהו, שמחזיקים את הבית, את האחחה, את חלקת

הקבר. צריך לבדוק את השמות המדויקים של התאגידים, אם קיימים תאגידים, או שמדובר בעובון

חיים וייצמן.
היו"ר עמנואל זיסמו
אתה יכול לבדוק זאתי יש שתי אפשרויות. האחת, נלך עם הנוסח הזה, כי זה רק קריאה

ראשונה ולפני קריאה שנייה ושלישית יש לנו זמן. אפשרות שניה, אם אפשר לשפר כבר, עדיף.
רפי אלול
מי שמנהל את המרכז, ,shopperהוא יודע בדיוק איזה נכסים יש. שיהיה כתוב, שם

האגודה, שם העמותה, שנדע שזה שייך ליד חיים וייצמן.
קובי בוקאי
כלומר, אתה רוצה לדעת את כל הפריטים שיש בתוך המוזיאון, את שם הבעלויות.
יעקב סנעטי
גם בדיון הראשון שלנו בוועדה כאן, כאשר האתר נסגר, ביקשנו מהנציג שהיה כאן את

האמנה, לפי מה הם עובדים שם. לא היתה נכתות לתת זאת.
היו"ר עמנואל זיסמן
נסכם כך, שתשיגו מה שאתם יכולים להשיג עד לדיון בקריאה הראשונה שיתקיים תוך שבוע

ימים.
יעקב סנעטי
הייתי מבקש שתהיה החלטה כתובה שתחייב אותם לתת זאת, מכיוון שאז לא היתה נכונות

לתת זאת.
היויר עמנואל זיסמן
אם צריך להוציא מכתב, אני אוציא מכתב.
עפרי בן-אריה
אנחנו דנים בסעיפים ספציפיים, ומכיוון שרק אתמול הגיעה הודעה על כינוס הוועדה היום,

נציג של הממונה על השכר לא נמצא כאן ולא הספקנו לרם את התגובה. כנ"ל משח- המשפטים,

המועצה, שיש לה תפקיד. אני מציעה אולי, לקיים ישיבה נוספת ובה נערוך את הדיון על הסעיפים

עצמם. יש אנשים, שחבל שהם לא נמצאים כאן.
היויר עמנואל זיסמן
נקיים דיון נוסף בקרוב, אני מקבל את דעתכם, אבל כעת נעבור על כל הסעיפים, כך יהיה

קל יותר, לאחר הסיכומים של חיום.
מירי פרנקל שור
כשאנחנו אומרים, יכלול את הבית, האחחה, הקבר, אלה דברים מוגדרים?
רפי אלול
כן. הם מוגדרים באמנה של rחיים וייצמן.
נדרי פרנקל שור
"5. מסרות המרכז הן:

(1) לימוד ההיסטוריה של התנועה הציונית.

(2) לשקף את אישיותו של חיים וייצמן כנשיא הראשון של מדינת ישראל ואשר היה ממקימי התנועה

הציונית.

(3) להדגיש את הקשר ביו מדע להגשמה ציונית.''
אפרים יפהר
בחוק דה- בן-גוריון יש מטרות. לדוגמה: "כינוס החומר הספרותי, הנזדעי והתעודי הקשור

באישיותו ותקופתו של בן-גוריון, בפתנלו... בתנועה הציונית ובמדינה, ללימוד ולמחקר של תקומת

ישראל בארץ ישראל ובפרסום תוצאותיה." אלה המטרות של המכון למורשת דוד בן-גוריון. לטעמי,

הנוטרות בהצעה כאן הן מטרות שטתיות.
היו"ר עמנואל זיסמו
אנחנו מקבלים את מה שאתה אומר ואנחנו נתקן.
מירי פרנקל שור
''6. פעולות המרמ - המרמ יבצע את הפעולות הדרושות למילוי המטרות האמורות בסעיף

5 לחוק. במסגרת פעולות אלו, יהיה המרמ פתוח לציבור וישמש:

(1) מחיאון לזכרו של חיים וייצמן.

(2) מרמ לקריאה, לעיון, למחקר ולפרסום בנושאים שתקבע הנהלת המשרד.

(3) ארכיון שיכנס את החומר הספרותי, המדעי והתיעודי הקשור באישיותו ובתקופתו של חיים

וייצמן.

(4) מרמ מבקשים שיכלול סיורים מודרכים במרמ.

(5) ללימוד ולמחקר של תקומתה של התנועה הציונית ומדינת ישראל.''
אפרים יפהר
בפסקה 5, ללימוד ולמחקר של התנועה הציונית ותקומתה של מדינת ישראל.
מירי פרנקל שור
"(6) במרמ תוקם קרן מחקר אשר תעניק מילגות בסכוס שיקבע על ידי המועצה, לסטודנטים אשר

יצטיינו בלימח-י מדעים מדויקים או בלימודי ההסטוריה הציונית.''
היו"ר עמנואל זיסמן
זה צריך להיות סעיף נפרד.
מירי פרנקל שור
"7. (א) המרמ יהיה תאגיד.

(ב) המרמ יהיה גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 פסקה (2) לחוק מבקר המדינה, התש"ח - 1958

(נוסח משולב) ו).

8. למרמ תהיה מועצה בת עשרים ושבעה חברים, שימונו על ידי שר החינוך, התרבות והספורט.
היו''ר עמנואל זיסמן
על ידי השר.



מירי פרנקל שור-.
'"...על ידי השר, ואלה חבריה
(1) נשיא המדינה.

(2) יו"ר הכנסת.

(3) השר.

(4) יושב ראש הסוכנות.''
היו"ר ענזנואל זיסמן
לא בטוח. אם הסוכנות מפסיקה לשלם, אני מוריד אותה. אני אודיע זאת גם ליושב ראש

הסוכנות, אברהם בורג.
מירי פרנקל שור
"(5) השר הממונה על טכסיס וסמליס.

(6) נשיא מכון ויצמן למדע.

(7) ראש עיריית רחובות.

(8) נציג המועצה לאתרי הנצחה לפי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי

הנצחה, התשנ''ב-21992).

(9) נציג מטעס שר המדע.

(10) נציג ההתאחדות הציונית.''
היו"ר עמנואל זיסמן
מה זאת אומרת. ההתאחדות הציונית? אני לא שמעתי עליה.
רפי אלול
הכותה למועצה הציונית.
מירי פרנקל שור
''(11) נציג משפחת וייצמן.

(12) נציג מועת התלמידים הארצית.

(13) שני נציגי המועצה להשכלה גבוהה.

(14) נציג המועצה לעניין הנצחת זיכרמ של מי שנשאו את משרת נשיא המדינה או ראש הממשלה

לפי חוק הנצחת זיכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה, התשמ''ו 31986).

(15) שלושה חברי כנסת שיבחרו על ידי ועדת החינוך של הכנסת.''
היויר עמנואל זיסמן
למה שלושה? אני לא יודע אס זה מותר.
רפי אלול
כך זה גם מופיע ביד בן-צבי.
מירי פרנקל שור
'(16) שבעה נציגי ציבור שיבחרו על ידי עיריית רחובות ובאישור השר.

(17) שני אנשי הסגל האקדמי במוסדות מוכרים בארץ, מתחום המדעים המדויקים.''
אפרים יפהר
המרכאות לי המילה השר, מיותרות, גם בפסקה 3 וגם בפסקה 16. שנית, בפסקה (4) אם בכל

זאת תכנס הסוכנות, צריך להכניס את השם הפורמלי שלה, הסוכנות היהודית.



פורמלית כתוב, שהמועצה תמונה על ידי השר. אבל, רוב הגופימ הם אנשים נקובים בשם

משרותיהם. למעשה, השר איננו ממנה אף אחד, הוא בסך הכל מפרסם זאת ברשומות. אם נסתכל על

כל הרשימה, שר החינוך, התרבות והספורט איננו ממנה אף אחד מחברי המועצה. לכן, אני מציע,
שכל מה שכתוב כאן יהיה
א. למרכז תהיה מועצה בת עשרים ושבעה חברים. ב. השר יפרסם

ברשומות את הרכב הוועדה.
היו"ר עמנואל זיסמו
הייתי מכנים גם את הקהילות היהרריות בארצות הברית. נחשוב על כך, זה יכול להכניס

כסף. מותר להכניס למשל נציג של הפרדרציה הציונית של אנגליה? מבחינת החוק מותר להכניס

אנשים שאינם אזרחי מדינת ישראל?
אפרים יפהר
לא זכור לי תקדים בהרכב של מועצה שממונה על פי חוק, שיש בה אנשים שהם אינם אזרחי

מדינת ישראל. אני אבדוק זאת לישיבה הבאה.
גד ישעיהו
היתה הצעת חוק דומה בענין בחירת נשיא המדינה, היתה שם דרישה, שבבחירה של הנשיא

ישתתפו גס נציגים של הסוכנות היהודית בעולם. אני זוכר שמשת המשפטים התנגד נחרצות.
היו"ר עמנואל זיסמו
בסעיף 9 כתוב, יושב רש המועצה יכהן נשיא המדינה. אתה צריר לכך הסכמה. אתה לא

יכול לחייב אותו.
קובי בוקאי
הנשיא וייצמן הביע את התנגדותו להיות קשור בצורה רשמית בכלל בנושא הזה, בגלל

הרגישות שבו.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מציע להוריד זאת. נשיא מדינה, אתה חייב לקבל הסכמה מראש, אתה לא יכול לחייב

אותו. אנחנו מורידים זאת, והיו"ר שלה יבחר על ידי המועצה. ברור שצריך להיות אדם בעל מעמד

ממלכתי.
אפרים יפהר
אני לא מביו את סעיף 9(ב). סעיף 9(ב) אומר: ''המועצה תבחר, באישור השר, את אחד

מנציגיה כממלא מקום ליושב ראשי. אני לא מבין, מה פתאום אישור השר? שר החינוך, התרבות

והספורט צריך לאשר? מה פירוש, אחד מנציגיה של המועצה? המועצה היא הרי הגוף שנבחר.

מירי פרנקל שור.

אפשר לומרף המועצה תבחר את היושב ראש ואת ממלא המקום.

''10. תפקידי המועצה-

(1) לקבוע את מדיניות הכללית של המרמ.

(2} לאשר את תקציב המרמ.

(3) לפקח על ביצוע קווי הפעולה של המרמ רעל תוכניותיו.

(4) לדון בדוחות שיעביר לה המבקר הפנימי של המרמ ולקבוע מסקנות.

(5) לבחור את הזכאים למילגות מטעם הקרן,

1 ו. (א) המועצה תתכנם לפחות ארבע פעמים בשנה, ולא פחות מאשר כל שלושה חודשים.''
אורית לב
אתה מגביל אותם לשלושה חודשים והם לא יכולים להתכנס לפני כן? הכוונה, שרק פעם

בשלושה חודשים יתכנסו?
רפי אלול
הכוונה היא שההתכנסות לפחות פעם בשלושה חודשים, זאת אומרת מינימום, פעם בשלושה

חודשים, לפחות ארבע פעמים בשנה.
אפרים יפהר
אני רוצה להעיר, שבחוק מרם יצחק רבין, יש סעיף, שהמועצה תתכנס לפחות פעם אחת

בשנה.
מירי פרנקל שור
"(ב) יושב ראש המועצה או ממלא מקומו ינהל את ישיבותיה. הוא חמן את ישיבות המועצה ויקבע

את מועדן, מקומן וסדר יומן.

(ג) המועצה תקבע את סדרי עבודתה ככל שאלו לא נקבעו בתקנות.

(ד) לא תתקיים ישיבת מועצה אם יהיו נוכחים בה רק שליש מחברי המועצה הנמצאים בארץ. במקרה

מה תקיים הישיבה בהקדם האפשרי כאמור בתוק זה."
אפחים יפהר
הסעיף האחרון מיותר.
היו"ר עמנואל זיסמו
מקובל, הסעיף מיותר.
מירי פרנקל שור
"12. חברי המועצה לא יהיו זכאים לשכר מהמרמ בנם- עבודתם, אולם יהיו זכאים להחזרי

הוצאות שהוציאו במילוי תפקידים הזאת על פי שיעורים שיקבע השר.

13. חברי המועצה, שאינם חברים סטטוטוריים, יכהנו חמש שנים ואפשר לשוב ולמנותם פעם נוספת."
אפרים יפהר
בסעיף 12, במקום עבודתם, אני מציע לכתוב שירותיהם.
היו"ר עמנואל זיסמן
בסדר.
מירי פרנקל שור
"14. השר רשאי, לאחר שנועץ ביושב ראש המועצה, להעביר חבר מועצה מתפקידו לפני

סיום כהונתו, באם לא מילא את תפקדו."
גד ישעיהו
חסר, החלפת חבר מועצה. בחוקים סטנדרטיים אחרים יש העברה מכהתה ויש החלפה,

חילופי חברים. העברה מכהונה, למשל, מישהו שביצע עבירה שיש עימה קלון, נפטר וכדומה. חילופי

חברים, מכיוון שהשר החליט לצורך הענין שהוא רוצה להוציא מישהו ולהחליפו בנציג אחר. זה קיים

בחרקים אחרים.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מציע שאת הסעיף הזה נפרט בהתאם להתערות.
מירי פרנקל שור
צריו להוסיף סעיף התפטרות, אם מישהו רוצה להתפטר, צריך לאפשר לו את הזכות

להתפטר.
אפרים יפהר
בסוף סעיף 14, במקום: "באס לא מילא את תפקידו'', אני מציע: אם נבצר מהם דרך קבע

למלא את תפקידם.
מירי פרנקל שור
האמ לא צריר למנות ועז מנהל. יש כאן גוף גרול של כמעט שלושים חברים, הכולל את

יושב ראש הכנסת, השר ואנשים עסוקים מאוד, צריך בעצם גוף אופרטיבי שינהל את הענין.
רפי אלול
צריו ועז מנהל של חמישה אנשים. המועצה תקבע מי יהיו האנשים.
אפרים יפהר
בחוקים אחרים יש סעיף מיוחז שבו מפורט גררל הוועז המנהל, מי מנזנה אותו ולפעמים גם

הנחיות יותר ספציפיות, כמו למשל, בחוק לזכרו של יצחק רביו יש סעיף שבו נאמר, שהשר ימנה

מבין חברי המועצה ועז מנהל של תשעה חברים ובלבז שהם: 1. נציג ראש הממשלה. 2. נציג שר

החינוך. 3. שני נציגימ של הסגל האקדמי.
היו"ר עמנואל זיסמן
מה מספר חברי המועצה בחוק לזכרו של יצחק רבין?
אפרים יפהר
המועצה מונה 29 חברים.
היו"ר עמנואל זיסמו
בחוק הזה יהיו שבעה חברים.
אפרים יפהר
ראשית, יש להוסיף סעיף על תפקידי הוועז המנהל. שנית, להוסיף סעיף על פיזורו של

הוועד המנהל. בנוסף, בסעיף ההוצאות והגמול, יש צורך לשלם גם לחברי הוועד המנהל, באותו

מעמד.
היו"ר עמנואל זיסמן
מתקבל.
מירי פרנקל שור
'15. (א) המועצה, באישור השר, תמנה לתפקיד המנהל הכללי של המרכז, אדם מקצועי

אשר יקבל שכר, שיקבע על ידי המועצה ובאישור השר.

(ב) ראש המרמ - (1) ינהל את כל האתרים הנמצאים בחסות המרמ. (2) יישם את החלטות המועצה.

(3) יכין את תוכנית העבודה השנתית ואת חלוקת התקציב, ויעבירה אל המועצה.''
אפרים יפהר
מכיוון שהשר חבר מועצה, משונה לומר, באישור השר. אם השר חבר במועצה והמועצה

מחליטה ואחר-כך זה עובר לאישור השה זה קצת משונה. לכן אני מציע אולי, לפי הצעת השר, או

להוריד את המילים באישור השר.
היו"ר עמנואל זיסמו
מקובל.
מירי פרנקל שור
'16. למרכז ימונה מבקר פנימי אשר יפעל בהתאם להוראות חוק הביקורת הפנימית,

התשנ''ב 1992, ויגיש דין וחשבון למועצה על ממצאיו.

תקציב - 17. (א) תקציב המרם ייקבע על ידי השר בהתאם להצעת התקציב של המועצה ובתנאי

שהסכום לא יהיה נמוך מחמישה מיליון שקל חדש, אשר יבואו מתקציב משרד החינוך, התרבות

והספורט,"
היויר עמנואל זיסמן
אני מציע לא לנקוב בסכום. יכול להיות שגם הסכום הזה לא יספיק. בינתיים, נשאיר את זה

פתוח, ללא סכום.
אפרים יפהר
אני חושב שזה סוטה מהמקובל. לדוגמה, בחוק דוד בן-גוריון נאמר, שהוועד המנהל של כל

מוסד יכין הצעת תקציב שנתית לשנת התקציב הנתתה ויגישה לשר החינוך והתרבות. התקציב טעון

אישור הממשלה ושאר דרכי קביעתו יקבעו בתקנות.
אורית לב
צריך להוסיף, שתקציב המרכז יקבע על ידי השר ובאישור שר האוצר. על פי חוק, התקציב

צריך להיות מאושר גם על ידי שר האוצר.
היו"ר עמנואל זיסמן
זה מתקציב משרד החינוך. חייבים לציין את שר האוצר?
אפרים יפהר
אין חובה להזכיר את שר האוצר כי זה נובע מחוק יסודות התקציב. בחוק המרמ להנצחת

זכרו של יצחק רבין נאמר כך: א. המועצה תאשר הצעת תקציב שנתית ותגישה לשר האוצר לשם

אישורה. התקציב טעון אישור שר האוצר. שנת תקציב המרמ תהיה כשנת תקציב המדינה.
אורית לב
על פי חוק צריך שזה יהיה באישור שר האוצר. אני לא יררעת מדוע יש כאן התנגדות נחרצת.
רפי אלול
אי אפשר שתי משוחות כל פעם מחדש, בכל שנה. יש שר אחד, שהוא יאמר לשר האוצר

לאשר זאת.
מירי פרנקל שור
'עובדים - 18. (א) תנאי העסקתם של עובדי המרמ יהיו כשל עובדי המדינה בתפקידים

מקבילים, בשינויים ובתיאומים שיקבע השר ועל פי המלצת המועצה.
אפרים יפהר
יש שתי קבוצות של עובדים, אלה שבאים יחד עם הגופים הקיימים ויש עובדים חדשים.

לגבי עובדים קיימים, אנחנו לא יודעים נזה תנאי עבודתם. עובדתית, אינני יודע מה המצב, ולכן, אם

מדובד בעובדים בעלי זכויות מהעבד, אני יבול להסדיד זאת בהודאת מעבד.
דפי אלול
בל העובדים פוטדו וקיבלו פיצויים.
היו"ר עמנואל זיסמן
לדעתי לא צדיר להיות סעיף מה.
עפדי בן-אדיה
תהיה התייחסות של הממונה על השבד בהקשר לסעיף זה. אני חושבת שצריך אותו גם על

פי חוק יסודות התקציב.
מירי פרנקל שור
אני רוצה לחזור לסעיף 15, האם לקבוע את תנאי העסקתו של ראש המרכז לתקופת כהתתו?
היו"ר עמנואל זיסמן
ראש המרמ - כן, בי הוא מנהל. מנהל, חייב להיות.
מירי פרנקל שור
''19. קיום המועצה, סמבויותיה או תוקף פעולותיה לא יפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר

בהם, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

20. לעניו פקודת מס הכנסה יחשב המרם כמוסד בעל אופי ציבודי לענייני חינוך ותרבות,

וכל עסקה של המרמ וכל נכסיו יהיו פטורים מכל אגרה, ארנונה או תשלום חובה אחר המשתלמים

למדינה או לרשות מקומית'.
תמר לומבדוו
אני מציעה למחוק את םעיף 20. כמו שהוא לא כלול היום במרמ להנצחת רביו, שבזמנו רצו

גם לכלול סעיף במתכתת מו, הואיל ויש פתרוו בחוק הקיים לפטור ממיסים כאשר הוא מבוקר ככל

שהמרמ פועל למטרות הציבוריות שלו.
רפי אלול
הבעיה היא, שכללנו גם את נושא הארנונה. לשבוע הבא, תביאו לנו הצעה.
מירי פרנקל שור
"21. (א) המרמ לא יהא רשאי למכור או להעביר בדדך אחרת נכס שבבעלותו, אלא באישור

75% מחברי המועצה ואישור השר.

(ב) המרמ לא יהא רשאי למשכו נכס שברשותו או להשכירו אלא בתנאים שנקבעו בסעיף קטו (א).'
אפרים יפהר
הנוסחה בחוק לזכרו של יצחק רביו היא מאת: "המרמ לא יהא רשאי למכור או להעביר

בדרך אחרת נכס שבבעלותו למעט נכסים שפרטים לגביהם לרבות סוגם ושוויים נקבעו בתקנות, אלא

באישור השר. ב) המרמ לא יהא רשאי למשכו נכס שברשותו או להשכיח מתקופה העולה על עשר

שנים, אלא באישור השר. ג) המרמ לא יטול הלוואה העולה על סכום שקבע השר בתקנות, אלא

באישור השר ושר האוצר.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מציע להעתיק זאת גם לחוק הזה.
קובי בוקאי
יש במרכז פרטים שנתרמו או ניתנו על ידי מישהו, אני לא יודע אם הם בבעלות מלאה של

המרכז.
אפרים יפהר
הזכות של המרמ בהם תהיה מכות של מי שמחזיק בהם כרגע.
קובי בוקאי
אני חושב שצריר לבדוק בבעלות מי הנכסים.
היו"ר עמנואל זיסמן
תבדוק.

אנחנו מאשרים את סעיף 22.
אפרים יפהר
סעיף 20 לחוק דוד בן-גוריון אומר: 'ארכיון המרמ יהיה חלק מגחך המדינה ויחולו עליו

הוראות חוק הארכיונים, התשנ"ו - 1955, ואולם הפעלת סמכויותיו של הגנז תהיה בתיאום עם

מועצת המרמ." אפשר להוסיף סעיף נוסף אחרי עובדים.
אביתר פריזל
המשפט האחרון, הפעלת סמכויות הגמ, אני מציע להוציא אותו כי סמכויות הגמ נקבעו על

פי חוק ואי אפשר לסייג את החוק לחוק אחר. שלא יווצר מצב, ששמירת החומר או מכירת חומר או

העברת חומר תיעשה על פי הנהלת המוסד החדש, כשהדבר הזה עומד בניגוד לחוק.
אפרים יפהר
איר זה פועל בחוק דוד בן-גוריון.
אביתר פריזל
הבעיה לא התעוררה, אבל היא עלולה להתעורר לפי הנוסח הזה ולכן הניסוח מסוכן.
אפרים יפהר
ב. מנהל הארכיון יתמנה בידי הגמ בהתייעצות עם המועצה ויחולו עליו הוראות סעיף 18.
אביתר פריזל
אני מציע למתן את הסעיף הזה, מנהל הארכיון יתמנה על ידי המועצה עצמה באישור הגנז.
היויר עמנואל זיסמו
מקובל.
אפרים יפהר
יש סעיף נוסף בחוק דוד בן-גודיון שמדבר על הומר ארכיוני: "ג. החומר הארכיוני הקשור

באישיותו של דוד בן-גוריון, בפועלו וביצירתו, יוחזק בארכיון המכון. וחומר כאמור הנמצא בידי גנזך

המדינה ובידי מוסדות, גופים או אנשים אחרים למעט חומר שברשות הפרס, יועבר לארכיון המכון

במקור ובהעתק כפי שיורה הגנז.'' השאלה, האם רוצים להכניס סעיף מה גם לענין המרכז, לענין

מסמכים שקיימים ונמצאים בידי גמר המדינה לגבי חיים וייצמן.
רפי אלול
אני לא רוצה סעיף מה. אפשר לוותר עליו.
היו"ר עמנואל זיסמו
ביום רביעי הבא נקיים ישיבת המשך. ממין את משרד המשפטים, את הממונה על השכר,

וחברי הנזועצה.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45.

קוד המקור של הנתונים