פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 115

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני. גי בחשוון התשנ"ח (3 בנובמבר 1997). שעה 10:30
נוכחים
חברי הוועדה: עמנואל זיסמן - היו"ר

רפאל אלול

שמחתו בן-צור

עבד-אלוהב דראושה

נעמי חזן

האשם מחאמיד

וליד צאדק חאג'-יחיא

ראובן ריבלין
מוזמנים
חה"כ עבד-אלמאלכ דהאמשה

חה"כ עבת מאור

בן ציון דל - מנכ"ל משרד החינוך והתרבות

איציק כהן - יו"ר המינהל הפדגוגי, משרד החינוך והתרבות

טובה אזולאי - סגנית דובר, משח- החינוך והתרבות

שמחה שניאור - מנהל מינהל הפיתוח, משח- החינוך והתרבות

עלי אסדי - מנהל המיבהל לחינוך הערבי, משרד החינוך והתרבות

יצחק כהן - מינהל לחינוך ערבי, משרד החינוך והתרבות

יגאל צרפתי - מרכז מיפוי, משרד החינוך והתרבות

דן גת - מנהל תחום מיפוי בפועל, משרד החינוך והתרבות

ד"ר האלה חזן - יו"ר ועדת מעקב לענייני החינוך הערבי

ראז'י מנסור - מנהל מחלקת חינוך בנצרת, ועדת מעקב לענייני החינוך הערבי

גיאבר עסאקלה - שתי"ל, ועדת מעקב לענייני החינוך הערבי

אסעד עזאיזה - היועץ לענייני ערבים, מרכז שלטון מקומי

אברהם בן-שבת - מזכ"ל הסתדחת המורים

אהובה נעמן - דוברת הסתדרות המורים

מחמוד יונס - חבר הנהלה, הסתדחת המורים

עלי זידאן - חבר הנהלה, הסתדחת המורים

יוסי וסרמן - סגן מזכ"ל, הסתדחת המורים

שי לחמן - יו"ר ארגון הורים ארצי

משה שיינפלד - יו"ר ועדת בטחון, ארגון הורים ארצי

אבי מצנר - ארגון הורים ארצי

ריימונד לדוין - ארגון הורים ארצי

אברהים שלבי - המועצה לשלום הילד

גאמיל סריה - מועצת תלמידים ונוער ארצית

מונה אבו אליונס - מועצת תלמידים ונוער ארצית

חנה שנק - מועצת תלמיז-ים ונוער ארצית

אושרית בורשטיין- מועצת תלמק-ים ונוער ארצית

נעה קברטף - מועצת תלמידים ונוער ארצית

גיורא מנדלר - האגף לחינוך, ההסתדחת הכללית

סיני נאסר - הנוער העובד, ההסתדחת הכללית

עו"ד אושרת טוקר-מימון - בזכות

ד"ר עוואד אבו-פריח- דובר הקואליציה, שתיל

סולטאן אבו עבייד - שתיל

חסן חטיב

יצחק שפירא - יועץ לוועדת החינוך והתרבות
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי

רשמה: אירית שלהבת
סדר היום
1. החינוך במיגזר הערבי - פתחן בעיות.



החינוך במיגזר הערבי - פתרון בעיות
היו"ר עמנואל זיסמן
אני פותח את הישיבה בנושא החינוך במיגזר הערבי. אני מצטער שאנחנו באיחור אבל גם הישיבה הקודמת,

שהיתה חשובה והיו בה סיכומים חיוביים, כוללת את המיגזר הערבי. ב-31.8, ערב פתיחת שנת הלימודים, ק"ממ

דיון ובסעיף 4 נאמר: כל מה שסוכם עם ארגוני המורים יחול באופן יחסי ואוטומטי על החינוך במיגזר הערבי. כל מה

שהיה בישיבה הקודמת היום הוא חשוב גם לישיבה הזאת.

אנחנו קראנו לבטל את השביתה במיגזר הערבי אבל אני סבור שגם אם היינו נענים לכל התביעות באותו יום

השביתה היתה מתקיימת כי כניראה מישהו החליט לקיים את השביתה. אני יודע שלא כל חברי הכנסת היו באותה

דיעה. אנחנו תבענו הקמת 2,000 כיתות לימוד במיגזר הערבי תוך 5 שנים ותבענו הקמת ועדת חומש תוך חודש.

אני חצה לשאול את מנכ"ל משרד החינוך והתרבות מה קרה מאז 31.8.

אולי תוכל גם להרחיב את הדיבור, בהצעת התקציב יש 950 מיליון לפיתוח והקמת מוסחת חינוך. האם תוכל

להתייחס גם לזה? מה התוכניות, מעבר לדברים שאנחנו הזכרנו, לגבי המיגזר הערבי בארץ?
בו"ציוו דל
אני אומר 3 דברים. באיזשהו שלב אני אצטרך לעזוב כי יש לי דיון על הכנת יום לימודים ארוך, לטובת סקירה

לוועדת החינוך והתרבות שאנחנו נגיש ביום רביעי.
היו"ר עמנואל זיסמן
אנחנו יכולים לגמור את הישיבה תוך 3 דקות, אם אתה תגיד ש-2,000 כיתות "בם תוך כך וכך, שמתוך

ה-950 מיליון 200 מיליון יילכו כך וכך. אם תאמר את זה אני מבטיח לך שאפילו חברי הוועדה הערבים יוותרו על

רשות הדיבור, יסתפקו בהח-עה חיובית ויזמינו אותך לחאפלה. גם חברי הכנסת היהודים.
בן-ציון דל
לפני 20 שנה, בשנת 1978, מי שהיה אז סגן יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת גבלבר, מאחדות העבודה,

שהיה הפטרון של מוזיאון "לוחמי הגיטאות", ביקש משר החינוך והתרבות בשעתו, מר זבולון המר, ששימשתי

כעוזרו, איזשהו פרוייקט מיוחד לצורך "לוחמי הגיטאות". הבקשה היתה על משהו סביב 90,000 לירות. ביקש

ממני השר לבחק מה ניתן לעשות. נימצא איזשהו עיזבון לטובת המדינה שהיה מיועד לנושאים מסוג זה, למשא

השואה. הכנתי את הדברים ואמרתי לשר שיש לי תשובה חיובית לזה מתוך עיזבון לטובת המדינה. בא מר גבלבר

עם עוד חבורה של 7-6 אנשים מן הגליל המערבי, התיישבו, ולפני שהם פתחו בדברים אמר להם השר זבולון המר

שהעניין מסודר ושנימצא הכסף. אמר לו חבר הכנסת גבלבר: תסלח לי אחנ' השר, אני באתי מ"לוחמי הגיטאות"

ואתה לא תיתן לי לדבר? זה בהתאם למה שאמר היושב-ראש עכשיו. זה סיפור שהיה.
האשם מחאמיד
אדוני המנכ"ל, אני מודיע לך שאני מוותר מראש על רשות הדיבור אם "בנו הכיתות.
בן-ציוו דל
אני חצה לומר 3 דברים ואחרי זה החברים שלי בוודאי יוסיפו.

ועדת החומש לתוכנית למיגזר הערבי הוקמה ובראשה עומדת פרופ' מחם בן-פרץ. אם יש כאן מישהו

מהחברים שיש לו את רשימת חברי הוועדה, אם יהיה צורך ואם החברים מבקשים אבחנו נוכל למסור את השמות.
האלה חזו
אנחנו מכירים את הרשימה.
שמחה שניאור
מחר ישיבתה הראשונה של הוועדה.
ראז'י מנסור
אבי לא הוזמנתי אף שאני חבר בוועדה.
בן-ציון דל
אני לא חבר הוועדה כך שאני לא ידעתי שזה מחר, אבל בוא, אפשר לבדוק למה לא הוזמנת.
וליד צאדק חאגי-יחיא
אתה תלך גם אם לא הוזמנת.
היו"ר עמנואל זיסמן
זו הערה נכונה מצידם. אם באמת יש מחר ישיבה וחם-' הוועדה לא יודעים על כך, זה דבר שאתם חייבים

להסדיר אותו. לא יכול להיות דבר מה. תידאג שהם יוזמנו למחר, ושהם יוזמנו גם בעתיד.
שמחה שניאור
זה לא יצא מלישכת המנכ"ל. ההזמנות יצאו ישירות ממשרדה של פרופ' מרים בן-פרץ.
בו-ציוו דל
יכולים חברי ועדת החינוך והתרבות של הכנסת לומר שהוועדה הוקמה בעקבות בקשת ועדת החינוך

והתרבות של הכנסת ושהשר הקים את הוועדה. בסדר. אגב, זה מספיק מכובד אם ועדת החינוך של הכנסת פונה

והשר מקים. מה קרה, מדוע הם לא הוזמנו? זו שאלה טכנית. אני מוכן שנעשה 5 דקות הפסקה ואני אתקשר

למזכירה כדי לברר. פרופ' מרים בן-פרץ היא יושב-ראש הוועדה והיא מוציאה את ההזמנות.
עבד-אלוהב דראושה
איזה כוח יש לוועדה? זה יותר חשוב.איזה סמכות יש לוועדה? האם רק להמליץ, כמו שהיו המלצות בעבר?
ענת מאור
אם אתה רוצה להקיש מוועדה שפרופ' מחם בן-פרץ עמדה בראשה בנושא הבגריות, כל מה שהומלץ ואומץ

אז, עכשיו הם ביטלו.
היו"ר עמנואל זיסמו
אני רק אומר לך שמספר הכיתות שייבנו באיזור הבחאים בדרום הוא יותר גדול ממה שהממשלה הקודמת

בנתה, ואנחנו יודעים מה תרומתה של הממשלה הקודמת בנושא זה. הדיון הזה הוא דיון רציני.
ענת מאור
אנחנו רוצים לראות את המיספרים. מה אם כן נעשה?
שמריהו בו-צור
אתם תמכתם במיפלגת העבודה ואנחנו ניבנה לכם כיתות.
האלה חזו
זה התחיל להיות ויכוח מיפלגתי.
בויציוו דל
הוועדה אמ1רה לסיים את עבודתה עד ה-1.2. משמעות הדבר, שזה ניתן עדיין לביצוע בשנת הכספים 1998.

זה לא משהו שבאמצע השנה או בסוף שנת התקציב. זה /נחי/ ניתן לביצוע.



סמכותה של הוועדה להמליץ בפני שר החינוך והתרבות על ביצוע פעולות שייקטינו, ככל שניתן, מעל ומעבר

את הפער הקיים. אני אומר לך שקיים פער. אני לא צריך להגיד לר, אתה יודע יותר סוב ממני, את הפער הקיים בין

המיגזר הערבי לבין המיגזרים האחרים.

אני רוצה לציין שתי נקודות שבהן בולט הפער: 1) בנושא הפיתוח; 2) בנושא החינוך המיוחד.

זה שהמיגזר הערבי לא היה פתוח לחינוך המיוחד, כפי שעוד מיגזרים יחודיים אחרים במערכת החינוך לא היו

פתוחים, לא צריך לפגוע כהוא זה. ברגע שנוצרה הפתיחות צריך לעשות את הכל כדי לקדם ולגשר.
עבד-אלוהב דראושה
זה 0יפור ישן נושן. כבר 20 שנים יש פתיחות.
בן-ציון דל
זה התחיל מאוחר יותר, בכל אופן. אגב, גם במיגזר החרדי אותו דבר.

אלה שתי הנקודות שלפי הערכתי קיים בהן פער גדול.
עבד-אלוהב דראושה
האם 2,000 השעות שהבטחתם להעביר לחינוך המיוחד במיגזר הערבי כבר הועברו?
איציק כהו
בוודאי שהן הועברו, והן גם הגיעו.
בו-ציוו דל
אלה שתי הנקודות המרכזיות שאין לי כל ספק שהוועדה תעסוק בהן.
עבד-אלוהב דראושה
אדוני המנכ"ל, יש פה מנהלים. בואו נישאל את פיהם, האם הגיע משהו או לא.
עלי זידאן
לא הגיע. אתה יודע שאני גם בחינוך המיוחד. זה ניתקע כי יש ריב בין האגף לחינוך מיוחד לבין המפקחים

הערביים, במיוחד מי שהיה אחראי על זה עד לפני חצי שנה. בגלל הריב האישי הזה השעות לא הגיעו.
וליד צאדק חאגי-יחיא
והחינוך המיוחד תקוע עד הסוף בגלל זה.
איציק כהו
כל מה שנאמר עד עכשיו אין בו אף שמץ של אמת.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני רוצה לבקש משהו. אני נתתי את רשות הדיבור למנכ"ל כדי שייענה קודם כל על השאלות שאני הצגתי.

אם אתם עוצרים אותו באמצע הדברים, זו זכותכם אבל אתם גורמים לכך שאנחנו לא נגיע למטרה. קודם כל,

הישיבה הראשונה הבוקר היתה לא קלה. גם הוא בן אדם. אני רוצה קודם כל שייענה על השאלות המרכזיות

שבגללן פרצה השביתה. לא על ה-2,000 שעות של החינוך המיוחד, שהן מאוד חשובות. יש פה חילופי דברים,

וזה דבר חמור מאוד מה ששמעתי ממר יצחק כהן ואני חצה בדיקה בנושא הזה, איך הוא מדבר ככה ולמה הוא

מדבר ככה. אבל העיקר הוא בשבילי 2,000 כיתות. שנית, מה הסמכויות של הוועדה, לאן היא חותרת? אנחנו

רוצים להשיג דברים. מה עם תקציב הפיתוח, שאנחנו עומדים לאשר? אישתו אותו לקריאה ראשונה. מה החלק

של המיגזר הערבי בזה? אלה הן הבעיות החשובות והעיקריות. תתאזח בסבלנות. תנו למנכ"ל קודם כל להציג



את מה שיש לו. בוודאי שתישאלו שאלות אחרי זה.
בן-ציון דל
אני לא אכנס לפרסים כי אני לא חושב שמנהל כללי של משת- יכול לדעת תאם בבית-ספר מסויים אותן שעות

שהמנהל הכללי היקצה לאותו מוסד אכן הגיעו או לא הגיעו. לא כאן גם המקום לדון בזה. אני יודע שיש פניות לא

מעטות אל יושב-ראש ועדת החינוך והתרבות. הוא מפנה אותן אלי, כמנכ"ל, הדברים ניבדקים ומקבלים תשובות.

אבל אי אפשר לעסוק פה בדבר פרטני.

סמכותה של הוועדה הוא להמליץ בפני שר החינוך והתרבות. חזקה על שר החינוך והתרבות הנוכחי, שהקים

גם את ועדת החומש למיגזר הערבי הקודמת, גם בשנת 90 בקדנציה הקודמת שלו, חזקה עליו שייעשה הכל כדי

שאכן אותן המלצות שיוגשו בפניו, לא רק שאפשר יהיה לממש אותן אלא שאכן תמומשנה.

הדגשתי שהמועדים של אותה ועדה שהוקמה לצורך תוכנית החומש הם נוחים כי ניתן עדיין לבצע את

הדברים החל משנת 1998.

אני חושב שדווקא לשר החינוך והתרבות הנוכחי יש רגישות מיוחדת, אני חושב שהוא הוכיח את זה גם

בעבר, בשתי הקדנציות שלו, והוא יוכיח את זה גם בקדנציה השלישית, שיש לו רגישות מיוחדת למיגזר הערבי.

לבוא ולומר שהוא יוכל לבצע את כל מה שהוא רוצה? האם יש בכלל דבר כזה בחיים? משתדלים לעשות ככל

שניתן.

אני רוצה להתייחס לנושא הפיתוח ולומר כאן משהו כללי. בתוכנית העבודה של שנת התקציב 1998 אנחם

מתכוונים לתת מעל ומעבר לאחוזם של הערבים באוכלוסייה ובמערכת החינוך של המיתר הערבי, לתת להם

מספר כיתות מעל ומעבר באופן משמעותי. המיספרים מונחים כאן לפני וייציג אותם מר שמחה שניאור, אם הוא

ירצה להיכנס לפרטים.

הנחייה נוספת שנתן שר החינוך והתרבות, אנחם עומדים להגיש שכנית להפעלת יום לימודים ארוך במדינת

ישראל. עומדים להגיש תוכנית לוועדת החינוך והתרבות של הכנסת ביום רביעי הקרוב. בתוך התוכנית הזאת

מובן מאליו, שנמצא גם המיגזר הערבי וניקבעים אותם פרמטרים שאנחנו נציג אותם גם בפני הוועדה. קבעם
לאיזה ישובים ללכת
ישובים מוכי אבטלה, ישובים שיש בהם טעוני טיפוח, כל אותם פרמטרים שמצדיקים הפעלת

יום חינוך ארוך. ההנחייה החד-משמעית של השר היתה, אם ימצא שאכן על-פי אותן אמות המידה המיגזר הערבי

לא מקבל את האחת שלו במערכת החינוך, יש לתקן באופן מלאכותי. גם אם יהיה צורך לתת מנה כפולה של

פרמטרים לאותם דברים צריך לדאוג לכך שבשום פנים ואופן לא יהיה מצב שאחת הפעלת יום חינוך ארוך במיגזר

הערבי יהיה פחות מאשר במיגזר היהודי.
האלה חזו
מה זאת אומרת? אחוז לפי מה? לפי מספרם באוכלוסיה או לפי המצב הסוציו-קונומי או לפי מספר

המובטלים בישובים?
בו-ציוו דל
לא לפי המצב הסוציו-אקונומי. לפי האחת של המיגזר הערבי באוכלוסיה. זה המינימום. "לא יפחת".
האלה חזו
אם ניקח את האבטלה ואת המצב שדיברת עליו, אז הם צריכים לקחת חלק יותר גדול ממספרם הממשי

באוכלוסיה.
בו-ציוו דל
אם יהיה יותר, אין ויכוח בכלל. אבל אם יסתבר שזה פחות אז אני מצהיר כאן שהנחיית שר החינוך לאותה

ועדה, שיושב בה חבר הכנסת שטרית, שהוא יוזם החוק והוא יודע על כך, ההנחייה של שר החינוך והתרבות היא

כפי שהצגתי.
היו"ר עמנואל זיסמן
אנחם נדון בנושא הזה ביום רביעי. אז אנחם ניכנס לפרטים.
עבד-אלוהב דראושה
גם אני שמעתי את ההבטחה הזאת מהשר. אמרתי לו שאבי רוצה לראות את היישום של זה בשטח. עמדנו

על זה שכל המיגזרים "הנו מיום לימודים ארוך, שגם המיגזר הערבי יהיה מעוגן בכך. הבעיה היא היישום בשטח.

אנחנו מכירים את הכוונות הטובות של השר ושל המנכ"ל ואנו מודים להם על כוונותיהם. אבל איך יישמו את זה

בשטח? האם אנחנו נקבל שעות יום לימודים ארוך לפי מספר התלמידים הערביים, לפי הפרופורציה, הייחס שלנו

באוכלוסיה? אנחנו חצים לשמוע הצהרה שלך שאתה מתכוון ליישם בשטח את הכוונות ואת ההצהרות של השר.
בן-ציון דל
בפירוש - כן, חד וחלק.
עבד-אלוהב דראושה
יש לי חשדות לגבי עניין היישום. אני לא חושד במנכ"ל המשרד. כשזה מגיע לרמה של מנהלי מחוזות,

מפקחים ודברים כאלה, לא תמיד אנחנו מקבלים את חלקנו.
בן-ציון דל
חבר הכנסת דראושה, אם תגיע ביום רביעי לוועדת החינוך תיראה שזה רשום שמית לפי ישובים. זה לא

שניתנת הנחייה למנהל המחח לתת את האחת באוכלוסיה. גם במיתר היהודי, אגב. תהיה כאן רשימת ישובים.
עבד-אלוהב דראושה
אם יש רשימה של ישובים, זה מספק.
ב1-ציוו דל
אני רוצה לומר לך, לפי הערכתי קל יהיה יותר לבצע את יום חינוך ארוך במ'גזר הערבי מאשר במיגזר היהודי,

מבחינה אחת לפחות - כוח-אדם. יש כמות מורים בעלי השכלה, רובם בעלי השכלה אקדמאית, בוגרי מיכללות

להכשרת מורים, כלומר זה יתרון אדיר.
ראובן ריבליו
גם בדרום הארץ או רק בצפון הארץ?
בו-ציוו דל
בצפון הארץ, כי רוב האוכלוסיה הערבית מרוכזת בצפון הארץ.
ראובן ריבליו
שלא נגיע עוד פעם למצב שהצפון יחיה על חשבון הדרום ושבדרום תהיה הזנחה שהיא פשוט זועקת לשמיים.

גם בגללכם.
האשם מחאמיד
אני מציע שאנחנו נתקדם בחון.
ראובן ריבליו
אתה שומע ממנו שמגיעות 2,000 שעות למיגזר הערבי ויש ויכוחים אצלכם בין המפקחים.
היו"ר עמנואל זיסמן
רבותי, נתקדם הלאה. היתה הצהרת כוונות ברורה ובהירה וניבדוק אותה ביום רביעי.
עבד-אלוהב דראושה
אנחנו מברכים על הדברים הללו. כל הכבוד.
בן-ציון דל
אלה 3 הנקודות שרציתי להדגיש כאן כפתיחה: 1) הנושא של ועדת החומש; 2) הנושא של הפיתוח; 3)

הנושא של יום חינוך ארוך. בניית כיתות זה פיתוח, במינוח שלנו.

נוכל למסור לכם מספר נתונים חשובים בנושא פיתוח. אני חושב שאולי הבעיה היותר קשה מכל ר1בעיות,

שגם נותנת את התחושה הלא טובה, קשורה למיבנה הפיזי. בחר שהפדגוגיה חשובה ומה שנעשה בתוך כותלי

הכיתה, אין על כך ויכוח. אבל בחר שהאווירה והתנאים הפיזיים הם לא רק קשים, הם הרבה יותר קשים מקשים.

בוודאי שכל מה שתשקיע, הערך שלו נופל ב-50%, אם לא מעבר לזה, כאשר התנאים הפתיים כל-כך קשים.
היו"ר עמנואל זיסמן
היום יש הצעת אי-אמון בקשר לזה. אני ע1ד לא החלטתי איך אני מצביע. אני חצה לדעת, אם אני אשתכנע

היום
עבד-אלוהב דראושה
אני רוצה לשאול, האם העיקחן של 2,000 כיתות, שמוקצות לנו לפיתחן הבעיה של המחסור הקיים והגידול

הטיבעי בתוכנית חמש שנתית, העיקרון הזה מקובל על המשרד?
בן-ציון דל
הוא ניתן לביצוע, בהחלט. לפי מה שאתה תיראה עכשיו שאנחנו הולכים לבצע המיספרים רשומים כבר, זה

גם מ1חלט על דעת האוצר. זה בהחלט ניתן לביצוע.

אני חצה לומר לך משהו. אני חצה לזקוף חלק לזכותי, חלק לזכות של יושב-ראש הוועדה, וחלק לזכותו של

כל אחד מאיתנו. אנחנו, לא ביוזמתי, דחפו אותנו - אם מעוררים אותך ואתה לא מבצע אז זה חמור אבל אם

מעוררים אותך ואתה מבצע אני הושב שזה בהחלט חיובי. באמצע שנת התקציב, בק"ץ, עוררו אותנו לעניין הקשה

של המיגזר הערבי בדחם, בשיתוף פעולה מלא של השר, עם לחץ מאסיבי של יושב-ראש ועדת החינוך של

הכנסת. פנינו בנושא הפיתוח, בנושא בניית הכיתות, לאוצר - ואני אומר לכם שזה כמעט ללא תקדים. ישבנו עם

האוצר, לחצנו - ושוב אני אומר, בלחץ אדיר של יושב-ראש ועדת החינוך והתרבות - וקיבלנו תוספת מאסיבית.

הייתי גם מנהל אגף הפיתוח בהיסטוריה שלי במשרד החינוך והתרבות. נדמה לי שזה ללא תקדים, תוספת

מאסיבית כזאת באמצע שנת התקציב. אני מקווה שזה מופעל כבר.

הערה אחת בכל שנוגע לתקציב הפיתוח: יש לנו בעייה שקיימת לא במיגזר הערבי אלא בכל המיגזרים. גם

כאשר מוכרים הצרכים והמשרד מתקצב, לעיתים מסתבר שאף על פי שהמשרד מקציב והרשות המקומית

מע1ניינת, ואין ויכוח על הצרכים, מסתבר לפתע שהקרקע לא זמינה. יש איזשהם כללים אלמנטריים. כלומר, צריך

לקחת גם את הדברים האלה בחשבון. אם משהו לא ניבנה צריך לבדוק תמיד מדוע הדבר לא בוצע. להרים

פחייקט של 12 כיתות, 18 כיתות, 24 כיתות, בסופו של דבר זה תלוי בראש הרש1ת המקומית. יש ראש רשות

מקומית שמקבל ב-1.1 הודעה על תיקצוב של 18 כיתות עם אזהרה מוקדמת וב-1.9 כבר קיים ועומד מיבנה של

18 כיתות אך ישנן רשויות מקומיות שבהן אין זה כך. אז אתה עובד באמצעות החברה למשק וכלכלה ואז זה עולה

יותר יקר. יש בעיות. זה פחייקט שצריך להרים אותו. צריך להוציא מיכרז ולעשות אלף ואחד דברים.

בעיקחן, אני חוזר, אני מציע שמר שמחה שניאור יתן נשנים לגבי 1998.
שמחה שניאור
כמו שהמנהל הכללי אמר בדיון האחרון שהיה פה, משרד החינוך והתרבות, באמצעות מינהל הפיתוח, פעל

מעל ומעבר לגבי תוכנית החומש. זה גם רשום והוצג לוועדה כמיסמך, לגבי ועדת המעקב שאושרה. אם היינו

מונים לפי תוכנית החומש שכבוד השר הכין בקדנציה הראשונה שלו היינו אמורים לדוגמא לתת 225 כית1ת. אנחנו

הי1ם התחלנו, וזה גם כתוב שמית, בניית למעלת מ-350 כיתות.

בתור דוגמא, בין השנים תשנ"ה לתשנ"ו, בפועל נ1ספו כית1ת תיקניות, שעליהן המיגזר הערבי קיבל תקנים,

מינהל הפיתוח במשרד החינוך והתרבות תיקצב כ-310 כיתות.



ביו שנת תשנ"ו לתשנ"ז, שיש לפי התקן תוספת של 203 כיתות נסו ותקנים, מינהל הפיתוח במשרד החינוך

והתרבות נתן בב0י0 382 כיתות לכל הגילאים: גנים, י0ודי, על-י0 וגני טרום-חובה.

בתקציב 1997 חשוב להדגיש מה שאמר המנכ"ל ומה שכבוד יושב-ראש הוועדה פעל. אנחנו הגענו, אם

אנחנו לוקחים את ה-302 ומוסיפים לזה עוד את התוספת נסו של עוד 72 כיתות - זה 50 שהאוצר נתן ו-28

שהמנהל הכללי דרש מאיתנו להשיג - אנחנו מגיעים לפחות ל-450 כיתות. כל זה עוד לפני הצגת פעולה של

תוכנית חומש חדשה.
ראובן ריבליו
כמה התחלות היו ב-1997?
שמחה שניאור
זו נקח-ה שאני אתייחס אליה בהמשך. קודם כל הקצבות.
עבד-אלוהב דראושה
האם זה כולל את בתי-הספר הדרוזים גם?
שמחה שניאור
לא, זה לא כולל דרוזים. יש ועדת חומש לערבים, יש ועדת חומש לבדואים, יש ועדת חומש לדרוזים

ולצירקסים, מה שאתה חצה.

בנושא של תקציב 1998: אנחנו מתכוונים לבנות במיגזר הערבי - והמנכ"ל כבר ראה את הרשימות, אנחנו

מחכים רק לאישור התקציב בכנסת - אנחם מתכננים לבנות כ-326 כיתות לימוד.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מבקש שתחזור רגע. יש היום הצעת אי-אמון. אני חצה לרובין בחוק. כמה בניתם ב-1993?
שמחה שניאור
ב-1993: בנינו 276 כיתות.

אין כאן את הנתון של 1994. הכל מדובר על התחלות בנייה.

ב-341:1995 כיתות.

ב-1996: בנינו כ-310 כיתות.

ב-1997: בנינו 452 כיתות, כולל התוספת של רובדואים.
ראובן ריבליו
אני מבקש שתדגיש לפרוסוקול מתוך כמה? ב-95 מתוך כמה נתנו להם להם 341 וב-96 מתוך כמה נתנו

310? זה חשוב מאוד לאי-אמון.
שמריהו בן-צור
אני חצה להראות לך שלמחת שתמכת בבחירות בפרס בנו לכם כיתות.
האלה חזו
האי-אמון זה לא על העבר. האי-אמון הוא על העתיד. תדבר על מה שקורה עכשיו בחינוך.
שמחה שניאור
ב-1998 ניבנה כ-326 כיתות.

אנחנו ניראה את החלוקה. בתקציב המדינה לשנת 1998 בדברי ההסבר בספר התקציב יהיה כשב



שבאמתחתנו יש בינוי של כ-620 כיתות (עם גני הילחם) במיגזר היהודי, שהוא ממלכתי + ממלכתי-דתי, למעט

חרדים ב"מעיין החינוך התורני" ולמעט לימודי השואה. זה מתחלק בין ממלכתי, ממלכתי-דתי, לימודי שואה ועוד

כ-60 כיתות גני חובה לפי דו"ח ועדת ברודט. המיגזר הערבי לצערי לא יכול ליהנות מהתקנה הזאת כבר כמה

שנים. במסקנות ועדת בחדט הממשלה החליטה וקבעה 0ף של 3,000 יחידות דיור. גם הרבה ישובים יהודים לא

יכולים להגיע ל0ף הזה.
היו"ר עמנואל זי0מו
בנושא הזה ההתנחלויות הן כמו המיגזר הערבי.
שמחה שניאור
נכון, בנושא הזה הם כמו המיגזר הערבי.
ראובן ריבליו
האם הבניה לחרדים היא מתקציב משרד החינוך והתרבות? אם כן, אז למה אתה לא מוסיף את זה?
שמחה שניאור
הוא חייב להיות. הוא יעודי.

חשוב לציין כאן ברשימת הנושאים האלה את ההבדל בין הקצבות לבין
היו"ר עמנואל זי0מו
אני רוצה להבי/ אותך. אתם מתכוונים השנה לבנות 620 כיתות במיגזר היהודי, פרט למיגזר החרדי ופרט

לש"ס.
שמחך. שניאור
פרט לדרוזים. לדרוזים ייבנו 44 כיתות, יש את הפירוט, כל השאר זה המיגזר הערבי. כלומר: 326, פרט

למיגזר הדרוזי ולמיגזר החרדי, על שני גווניו, מעיין החינוך התורני ובכל השאר יש לכם חלק.
היו"ר עמנואל זיסמן
זאת אומרת, אתם תיבנו השנה בערך 1,000 כיתות.
האלה חזו
זה 1,450, לפי ספר התקציב.
היו"ר עמנואל זי0מו
מתוך 1,450 אתם מתכוונים לבנות 326 למיגזר הערבי, שלא כולל את הדרוזים. אם אני מוסיף את הדרוזים,

זה 380 כיתות מתוך 1,450.
שמחה שניאור
חשוב להדגיש ש-1,450 כיתות מחולקות, וההדגשה הזאת מאוד חשובה, כפי שאתם יודעים, בספר התקציב

מופיעה תקנה לחרדים ותקנה לדרוזים וכדומה. אי אפשר להמיר מתקנה של דררוים ליהודים כמו שאי אפשר

להעביר מחרדים למיגזר אחר.
עבד-אלוהב דראושה
כמה מתוך זה נמצא במזרח ירושלים?
שמחה שניאור
60 כיתות.
עבד-אלוהב דראושה
וכמה לבדואים?

שמחה שניאות

לבדואים - 83 כיתות.
שי לחמו
כמה כיתות ניבנות למיגזר החרדי וכמה למיגזר הממלכתי?
שמחה שניאור
במיגזר החרדי - 210: 120 בסיס חרדים + 90 ל"מעיין החינוך התורני". אני לא מדבר על ההסכמים

הקואליציונים. זה מה שמופיע בספר התקציב.
היו"ר עמנואל זיסמן
המיספרים שהוא אומר מחזקים את מה שאתה אמרת. 326 זה מעל ומעבר לאחת באוכלוסיה. אנחנו היינו

רוצים שייבנו 400 כיתות, כדי לעמוד במיכסה החמש-שנתית. כלומר חסר לנו למעשה בניית עוד 74 כיתות במיגזר

הערבי.
שמריהו בן-צור
44 כיתות לדרתים + 336 למיגזר הערבי: זה מגיע ל-380 כיתות.
עבד-אלוהב דראושה
מיכסת הכיתות הזאת לא כוללת את הדרוזים. לדרוזים יש בעיות בנייה משלהם.
האלה חזו
הדחזים הם במיגזר הערבי אבל בתקציב הם מתוקצבים לבד.
היו"ר עמנואל זיסמן
יש פה עובדות מאוד חשובות. קודם כל העובדה הכי חשובה בשבילי היא שבהשוואה ל-1993, שזה היה שיא

של ממשלת רבין, שאני תמכתי בה באותה תקופה, הי1ם ניבנות יחסית הרבה יותר כיתות במיגזר הערבי.

גברת האלה חזן הציגה את הנושא והעבירה את הדרישות שאנחנו קיבלנו אותן כדרישות צודקות. היה מדובר

על 2,000 כיתות בחלוקה ל-5 שנים, כלומר בנייה של 400 כיתות לשנה. אם כי אף אחד לא התנגד גם שייבנו

600 בשנה הזאת, זה לא חייב להיות שווה בשווה.

אבל אם אני לוקח את ה-326 אני אומר שחסרות 74 כיתות (חבר הכנסת דראושה צודק, שזה לא כולל את

הדחזים). אם חסרות 74 כיתות, בא המנכ"ל היום ואומר שיש אפשחת לתקצב את זה ב-98. כלומר, אפשר לומר

שאחת התביעות המרכזיות לשביתה, שנמשכה 3 ימים, שבעיני היתה מיותרת, לא היה צריך לגרום נזק של 3

ימים, אפשר לתת ביטוי למחאה גם ביום אחד, אבל לא ב-3 ימים רצופים. חבל על הילחם ועל החינוך שלהם. ועל

זה מגישים אי-אמון. אני אומר את זה עכשיו בחח טובה. אנחנו נחפש דרך, כוועדת החינוך והתרבות, לעמת על

הדרישה הזאת ולהשלים ל-400, נעשה את המאמץ המשותף הזה.
האלה חזו
זו לא היתה הדרישה היחידה.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני לא אומר שזו היונה הדרישה היחידה. אמרתי שזו היונה אחת הדרישות המרכזיות. אבל זאת דרישה

שאנחנו צריכים למלא אותה. נחפש דרכים במשותף. הרי התקציב עדיין לא אושר בכנ0ת באופן סופי. אנחנו כולנו

תמיד התייצבנו, וגם עכשיו אנחנו מתייצבים, מאחורי שר החינוך והתרבות, מאחורי המנכ"ל, כדי שלא יקצצו

בחינוך. ככל שלא מקצצים בחינוך יש יותר אפשרות למלא את החסר, להדביק את הפיגור.

אני אגב אומר, בנושא הזה בחר לנו היום שיש התקדמות גדולה ואנחנו חצים למלא את החסר. זה הכל.
עבד-אלוהב דראושה
יש לי שאלת רובהרה. דיברו על 326 כיתות. מתוך זה אני מבין - 60 כיתות למזרח ירושלים. מזרח ירושלים

לא נכללת בסטטיסטיקה שלנו.
שמריהו בו-צור
אני שמח מאוד מאוד שאתה אומר שמזרח יחשלים לא נכללת.
האלה חזו
אנחנו לא מכירים בה כחלק מהארץ.
ראובן ריבליו
זה שטח כבוש ונצרת כבוש ואום-אל-פחם כבוש. מה זה כבוש?
האשם מחאמיד
ועדת המעקב, שד"ר האלה וחן עומדת בראשה, לא מייצגת את ערב" מזרח יחשלים.
עם--אלוהב דראושה
אני מברך על כך שבונים כיתות במזרח ירושלים. אני חצה להבהיר שאני לא מדבר על האספקט הפוליטי, אני

מדבר על האספקט החינוכי, על סטטיסטיקות, לאתה בנייה זקוק החינוך הערבי במדינת ישראל. אנחנו מדברים

על 2,000 כיתות. לא לקחנו בחשבון את העניין של מזרח יחשלים. לכן חסרים לי כאן עוד 60 כיתות.

בנוסף לכך, התוכנית שאתה הצגת בעניין הבחאים בדחם: הם ערבים לכל דבר ואני כולל אותם

בסטטיסטיקות שלי. אבל כשאנחנו מדברים על 326 כיתות: מורידים את 60 הכיתות של מזרח יחשלים + 80

כיתות של הנגב. זה אומר שביישובים הערביים האחרים, במרכז ובצפון, "בנו 186 כיתות בלבד.
בן-ציון דל
אפשר לצמצם כל דבר ובצדק ואז יוצא לפי הנותנים שלי פחות ממה שאתה אומר: 170 כיתות למיגזר הערבי

מול 580 כיתות למיגזר היהודי. אם עושים צימצום מקביל במיגזר היהודי ולא מחשיבם קיבוצים וכדומה. אם אתה

מנטרל את מזרח יחשלים, מבחינתך בצדק, כי זה לא נכלל ברשימת התביעות, אז אני מעמיד את מה שנשאר

כאן, כל הבנייה לממלכתי והממלכתי-דתי זה 580 כיתות ולמיגזר הערבי - 170 כיתות. הורדתי גם את המיגזר

הערבי בדרום, ביקשת גם את זה לנטרל.
היו"ר עמנואל זיסמן
בקיצור, הוא אומר לך שיש טענה כללית שצריך הרבה יותר כספים כדי לבנות כיתות ו-170 הם מעל ומעבר

ל-18.
עבד-אלוהב דראושה
אני מברך על כך שבונים כיתות במזרח ירושלים.
שמחה שניאור
ה-580 הם האקוויוולנט ל-170, לקיזוז שאתה עושה בין הקצאה ליהודים להקצאה לערבים.

אני חצה להעלות נקודה שאולי קצת תוציא את העוקץ, שאולי לא תינעם בעיני הרבה אנשים, כולל אנשי

הדרום ואנשי הצפון. רבותי, למתת כל ההקצבות האלה ולמרות שהתקציב משוריין יש מ0פר לא קטן של כיתות

שלא ניבנו עוד משנת 93. יש רשוי1ת מקומיות שקיבלו הרשאות תקציביות כדת וכדין בהיקפים די גדולים ואנחנו

עדיין לא ראינו התהלת ניצול שלהן.
ראובן ריבליו
למה אתה לא מעביר מייד לרשות אחרת שכן תיבנה?
היו"ר עמנואל זי0מן
בנושא הזה דיברתי עם מנכ"ל המשרד ועם שר החינוך והתרבות. אני חצה לקיים בימים הקרובים ישיבה גם

עם שר הפנים. לפי דעתי הגיע הזמן. קראתי באסה עיתון ביום שישי שרוצים להקים בית-משפט מיוחד בישראל

לשפיטת ראשי רשויות וראשי ערים. דבר אחד בחר, לא יכול להיות מה שקורה במדינת ישראל, שכספים מועברים

מהאוצר - יש האשמה כזאת כעת בפרדס-חנה - אך ראש הרשות לא מעביר את הכסף וכתוצאה מכך העובדים

שובתים, בצדק, הם חצים משכורת, וכתוצאה מזה הכל מושבת: הילדים, מערכת החימך, כל השיחתים. זה דבר

בלתי ני0בל. מסתבר שיש צורך לברר איך מטפלים בנושא.

זה לא רק אחריות של משרד החינוך והתרבות. כמו שלשר הפנים מותר בתנאים מיוחדים לפזר מועצה

ולהקים ועדה קרואה, כמו שקרה בבני-ברק, צריך אותו דבר שתהיה וערה קרואה בענייני חינוך. לא יכול להיות מה

שקורה בכמה רשויות. אני מודה לך על ההערה. זה כולל גם ישובים ערביים.
האשם מחאמיד
כראש עיר לשעבר וכאדם שמסתובב ברשויות מקומיות ערביות אני מודיע לך שהנתונים שהובאו הם לא

נכונים. אם הם נכונים אני מאוד מבקש לקבל את רשימת אותן רשויות מקומיות. גם אני חצה להיות הוגן ולהגיד מי

אלה שלא מבצעים. איכפת לי ואני לא אגן עליהם.
היו"ר עמנואל זיסמן
הוא יתן לי רשימה ואני אעביר אותה לכל חברי הוועדה. לא רק אליך.
ראובן ריבליו
אם אתה לא חצה להגיש שאילתא אני אגיש שאילתא למשרד החינ1ך והתרבות כדי שזה יפורסם.
האשם מחאמיד
שנית, יש בעיה שאדוני היושב-ראש מודע לה. אתן לך דוגמא. בנצרת ובאום-אל-פחם יש הרשאת כספים

לבית-ספר מסויים, כאשר יש קרקע. המינהל לא מוותר ולא מוכן לתת את הקרקע. עכשיו בא משרד החינוך

והתרבות אל אותה עיריה שיש לה...
ראובן ריבליו
האם אין 40% של הפקעה לצורכי ציבור?
האשם מחאמיד
לא על זה מדובר. יש הפקעה לצורכי ציבור. בינתיים יש תוכנית מאושרת לבית-ספר אחר. משרד החינוך
והתרבות בא ואומר
לא, אנחנו רק נותנים הרשאה לאותו מקום ש בו אין אישור. במקום שיש איש1ר לא נותנים.
וליד צאדק חאג'-יחיא
אדוני היושב-ראש, אני מציע לנצל את הדיון בצורה יותר פרודוקטיבית. ראשנו הולך סחרחר עלינו, באמת.



אנחנו צריכים להתרכז בעיקר ולא בדברים האלה.
האשם מחאמיד
אבל גם שלא יטענו טענות לא נכונות.
ראובן ריבליו
אין לך בעיה בנצרת? אני אגיד לך מה היה בנצרת? אבל אתה אומר את האמת. מינהל מקרקעי ישראל אמר

לעיריית נצרת שמוכנים לתת את הקרקע אם העירייה תיתן קרקע עירונית במקום זה.
ראזיי מנ0ור
מה שאומר חבר הכנסת ריבלין הוא לא נכון.
עבד-אלוהב דראושה
אני מקבל את העיקרון של 326 כיתות. לפיכך חסרות 74 כיתות. אדוני המנכ"ל, מה עם 74 הכיתות?
בן-ציון דל
קודם כל אני רוצה לומר שזה לא אופייני למיגזר הערבי, שמקבלים הקצאה ולא מבצעים, יש גם במיגזר

היהודי ושם המיספרים אף יותר גחלים. זה קורה בדרך כלל מתוך לחץ כבד של ראשי הרשויות המקומיות, שאינם

מסוגלים לעמוד מול לחץ של הורים וכיוצא באלה אף על פי שראש הרשות יותר שהקרקע לא זמינה לו עד תומה

אבל באלף ואחת דרכים הוא מראה למשרד החינוך והתרבות שהנה זה מחר בבוקר מתפנה ומבקש שייתנו לו את

זה ושלא "יפספסו לו" (בלשון הילדים) את שנת התקציב. כך קורה גם כשאתה מסביר לו שאם הוא לא יצליח

לבצע זה יעמוד לרשותו על-פי ההוראות רק שנתיים ואחרי זה הוא יאבד את זה וייצטרכו להתחיל את כל המהלך

מחדש. זה לא נעשה מתוך רצון רע של אף אחד. גם כשלא בונים צריך תמיד לבחק למה. ראש הרש1ת רצה,

עשה והשתדל. זה לא בהכרח בטלנות. הוא מאמין באמונה מלאה ותמימה, מת1ך הרצון והלהיטות שלו שהוא

יצליח לקבל את הקרקע. בסוף מסתבר לו שהקשיים גדולים. אבל שוב, זה לא רק במיגזר הערבי.
האשם מחאמיד
אדוני המנכ"ל, אם נדע, אולי נוכל לעזור לו.
בן-ציון דל
אין בעיה. ראש העיר מעוניין לא פחות ממך.
עבד-אלוהב דראושה
אדוני המנכ"ל, יש לך צו1ת שעושה עבודה טובה בעניין הפיתוח והבינוי: מר שמחה שניאור ומר דן גת, מר שי

כנען ומר יגאל צרפתי, שהכרתי רק היום. אלה בחורים טובים שעושים עבודה טובה.

יש פיגור מסויים בסקטור הערבי, שגם ראשי המועצות אשמים בו, אבל גם יש שם בעיה של קרקע, שהזכיר

אותה חבר הכנסת האשם מחאמיד, שהמינהל לא תמיד מאפשר לרשויות לתכנן ולבנות.
ראובן ריבליו
מה זה מיתחם שנלר בנצרת? יש שם 5 דונם.
האשם מחאמיד
אם יש לו תשובה לגבי 74 הכיתות נוותר על רשות דיבור.
בן-ציון דל
אין לי עכשיו 74 כיתות לשלוף מהמותן. אני כל הזמן מציג מה קיים בתוכנית העמדה לביצוע של משרד



החינוך והתרבות. אומר חבר הכנסת דראושה שכדי לגרום לכך שייבנו 2,000 כיתות, כדי להגיע למיכסה של 400

כיתות בשנה, אז צריך עוד לבנות השנה עוד 74 כיתות.
עלי זידאן
אדוני היושב-ראש, אני מבקש שתספר לנו מה היה היום בישיבה בשעה 9 בעניין הקיצוץ. זה אולי יתן תשובה

לנציגים.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני פתחתי את הישיבה בזה. מה שסוכם היום כולל את כל אזרחי מדינת ישראל, כולל התושבים הקבועים

במזרח ירושלים.
ראזיי מנסור
אם תהיה החלטה לבנות 400 כיתות, עדיין אין החלטה כזו, זה רק תיכנון והצהרה. לנו לא תמיד מובטח

שנקבל. מר שמחה שניאור תמיד אומר שאם יביאו לו תקציב הוא יתן. הצרכים שלנו ידועים למשרד החינוך

והתרבות אבל הבעיה היא עם הביצוע. אם תהיה החלטה אני מבקש שגם תעקם אחרי ביצוע ההחלטה של בניית

400 כיתות עד שאני אגיד לכם שזה בסדר.

אני חצה להבהיר נקודה מסויימת. המינהל לפיתוח עשה עבודה טובה מאוד השנה. מאיין נבעו 2,000

הכיתות החסרות? מר דן גת ומר שי כנעני שלחו חוברת ואמרו שיש צורך מוצדק לבנייה של 2,000 כיתות במיגזר

הערבי, מהן 1,300 כיתות זה צרכים מיידיים לתקציב 1998 ועוד הקצאה לצרכים שייבוצעו יותר מאוחר. זאת

אומרת, הרשות שעבדה ורוביאה את המימצאים הנכונים והמדוייקים למר דן גת קיבלה רשימה. יש לי ספק אם

הצרכים של כל אלה שהופיעו ברשימה, שאף אחד לא יודע מי הם, גם בדרום בנגב, מולאו. זה דבר אחד.
בן-ציון דל
זה בדיוק אותו דבר במיגזר היהודי. אתה חושב ש-580 כיתות שאמרנו כאן, בממלכתי ובממלכתי-דתי, אלה

הצרכים של המיגזר היהודי? זה בחוק אותו דבר. הצרכים הם מרובים.
ראז'י מנסור
יש הבדל אחד. אני מסתובב הרבה גם במרכז הארץ ורואה. יש בתי-ספר שמתרוקנים במרכז הארץ והצרכים

של המיגזר היהודי, לא מגידול טיבעי אלא מתזוזה של אוכלוסיה, זה נושא יותר קשה. אבל הדרישה שלי היא לגבי

כלל האוכלוסיה, לא רק לגבי המיגזר הערבי.
יצחק שפירא
מספר העולים הוא אף גדול מהריבוי הטיבעי.
ראזיי מנסור
בקשר לחינוך המיוחד: המיספרים האלה לא כוללים בתי-ספר לחינוך המיוחד. אני מבקש להוסיף סעיף ניפרד

לבינוי בחינוך המיוחד.

דבר אחרון באשר לחלק הזה של הבינוי והפיתוח יש עניין שהמנכ"ל גם התייחס אליו, נושא הארכת יום

הלימודים. מה יעשו המורים, גם אם יש מורים טובים במיגזר הערבי, כאשר בית-הספר לא מותאם? לכן יש תקציב

במינהל הפיתוח להתאמה ולרה-ארגון. המיגזר הערבי כמעט בכלל לא נהנה מזה. נהנה מי שמבקש, כמו נצרת או

אום-אל-פחם, אבל הם לא מקבלים סכומים משמעותיים. הצרכים הם יותר גדולים מזה. אנחנו לא רוצים לשכוח

את בתי-הספר שניבנו לפני 30-20 שנה. לכן גם את התקציב הזה צריך להגדיל במיוחד למיגזר הערבי על מנת

להתאים את המיבנים.
גיאבר עסאקלה
שיעור התלמידים הערביים מקרב כלל התלמידים, או שיעור האוכלוסיה הערבית מקרב האוכלוסיה בישראל,

זה לא הדבר שצריך לקבוע אלא מה שצריך לקבוע זה הצרכים.



עכשיו אני חצה לברר אם יש תופעה כזאת כמו שקיימת במיגזר הערבי, של 30 בתי-ספר שלמים של חינוך

מיוחד שנמצאים בדירות שכורות, אני אפילו לא אומר בניינים. 320 הכיתות, שכוללים גם כיתות במזרח ירושלים,

לא יכולים לענות על הצורך הזה בלבד. קיימים חדרים שכורים שמשמשים לחינוך מיוחד במיגזר הערבי בכל רחבי

הארץ.

מה שצריך לעשות זה לתת לאוכלוסיה הערבית, ואבי מקווה שזו המגמה של המשרד - זו המגמה של ועדת

החינוך והתרבות - לפצות על אפלייה, על פער של 50-40 שנה. הגיע הזמן. אני מציע, אם אנחנו חצים להתגייס

לכסות את הפער הזה אז כדאי להתחיל לעשות את זה לא לפי האחת באוכלוסיה, כי ככה נענה רק על הגידול

הסיבעי. אני רוצה אפלייה מתקנת. 320 כיתות מתוך 1,500 זה לא אפלייה מתקנת, זה חלוקה לפי השיע1ר

באוכלוסיה.
היו"ר עמנואל זיסמן
מה פיתאום? 326 לא כולל את הדחזים. הם גם לא כוללים את הערבים ביפו ובלוד. אני בטוח במה שאני

אומר.

אני אומר לכם, חבר הכנסת דראושה תפס את העניין. למעשה יש התקדמות גדולה מאוד. צריך 74 כיתות.

אם יבנו עוד 74 כיתות אני לא אומר שזה מספיק. אם היה תקציב צריך היה לבבות בתוך שבה את כל 2,000

הכיתות. העמדה שלך ברורה לי אבל אני חאה לנגד עיבי את הכל. יש עוד מיגזרים שפונים לוועדת החיבוך

והתרבות ואלי. חברי הכנסת פה יכולים לשים את הדגש, מסיבות בחחת, על המיגזר הערבי אבל הם גם מגינים

על כל האוכלוסיה בישראל. כמו שהיה בדיון שנערך בשעה 9 הבוקר.

אני אומר לך, אם אבחנו נתאחד סביב זה, צרך להשלים את מה שבימסר היום ועת- 74 כיותת, זה חיה מספק

את השולחן הזה.
גיאבר עסאקלה
מניתוח הנתונים לגבי שנים שעברו, אבי לא יכול אפילו להיות בטחו ש-320 כיתות, ואני מקווה שנגיע ל-400,

לא כוללות מיגזרים אחרים. בעבר אני ביקשתי למשל ממר שמחה שביאור את רשימת היישובים שקיבלו גבי

טרום-חובה. נעשתה שם עבודה יפה. זה כלל גם אוכלוסיה ערבית ביישובים מעורבים וגם ישובים דחזים. אבי חצה

התחייבות ש-326 הכיתות הן נטו למיגזר הערבי ולא לעיריית חיפה ולא לעיריית תל-אביב, שזה בטו.
האלה חזו
האם 326 זה לא כולל ערבים בערים מעורבות, ערבים ביפו וחיפה?
תשובה
אולי אחד או שניים.
וליד צאדק חאגי-יחיא
מר שמחה שניאור, אשמח אם תוכל לספק לנו מידע על מיספר הכיתות שניבנו מאז 1993. מה יש לך בקבה

עכשיו? אני מבקש פיחט שמי, מה בוצע ומה לא בוצע. מה מיספר החדרים? כשאתה אומר שיש 170, יש לי

ספקות וחששות,אגיד לך את האמת, מכיוון שבשטח מתבטא העניין בזעקה איומה ופה המצב על מי מנוחות.
בן-ציון דל
חס וחלילה. אחה מי מנוחות?
וליד צאדק חאגי-יחיא
ככה מתארים את העניין. אז אני מבקש לספק לנו פירוט.
היו"ר עמנואל זיסמן
הבקשה שלך, וגם הבקשה של חבר הכנסת האשם מחאמיד בנושא אחר, התקבלה. הוא ימציא לנו את זה.
האשם מחאמיד
אני רוצה לדעת כמה כיתות ניבנו ואני רוצה לדעת מה נעשה במשך השנים.
האלה חזן
קודם כל אני מברכת על זה שהגענו לשעה הזאת, שאנחנו דנים על החינוך הערבי. זה דבר מאח- מבורך

ומאוד מצויין.

שנית, אני רוצה להסתייג מהקביעה כאילו שהשביתה היתה מתבצעת אפילו אם היו נענים לדרישותינו. אני

מסתייגת מהטענה הזו. זה צריך להירשם בפרוטוקול שאנחנו שבתנו בצדק.

נכון שבעניין החינוך המיוחד אני סקרתי את העניין ואני יודעת שהוחזרו כמה שעות. הוחזרו תקנים שהיו

חסרים. אולי לא הגיעו ל-2,000. סקרתי עד 900, זה מה שהצלחתי לברר מהשטח. זה נושא שניסגר.

לפי זה אנחנו באמת עשינו עוד כמה צעדים קדימה. אני חצה שאנחנו היום נסיים את כל הפרק הזה ולא

נמשיך. אנחנו מסיימים את הפרק הזה בכמה נקודות.

אנחנו הצבנו גם את העניין של הבנייה. אם תתקבל החלטה בחרה וכתובה שתהיה לנו בנייה של 2,000

כיתות לאורך 5 שנים, זה דבר אחד.

אנחנו גם דיברנו על התאמת המיבנים, שמר ראז'' מנסור דיבר עליה. אנחם רוצים לדעת בבירור מה האחת

שלנו בתקציב הזה.

אנחנו דיברנו על שעות תקן. אנחנו לא מדברים רק על שעות תקן בסיסי. אנחם מדברים גם על סלים. דיברנו

על תוספת של 8% ללימוד שפה שלישית. אני רוצה שהמנכ"ל יתייחס גם לנקודה הזאת, שאף אחד לא התייחס

אליה עד כה.

דיברנו גם על מיבנים לחינוך המיוחד ומיבנים לגני טרום-חובה. מצב הבינוי של גני טרום-חובה ושל החינוך

המיוחד הוא מאח- קטסטרופלי. מי שמבקר בגני טרום-חובה בשטח רואה מה קורה, הילידם נמצאים שם כאילו

בגטו.

אני מבקשת שתהיה התייחסות לנקודות רואלה. יש גם כל מיני בעיות אחרות אבל אלה הדברים שנעלה

עכשיו.
יצחק שפירא
גני טרום-חובה זה לא באחריות משרד החינוך והתרבות אלא באחריות הרשויות המקומיות.
עלי אסדי
אני בטוח שהחינוך הערבי "צא נישכר מכל הדיון הזה. נכון שיש חסרונות, אבל נדמה לי, לאור ההישגים

בשטח, שכל העזרה תופנה יותר ויותר לגידול ושיפור המערכת.

נמצאים פה האנשים המופקדים בשטח. נוסף לכל המאמצים הטובים במשרד לאשר עוד תקציבים חייבים גם

להפנות אצבע לעודד את פיתוח השטח למנהלים, מוחם, הורים וסלי, על מנת שהתמונה תשתנה. תודה.
אברהים שלבי
אני מהמועצה הלאומית לשלום הילד. בידי יש נתון סטטיסטי משנתון של המועצה הלאומית לשלום הילד

שאנחנו מוציאים כל שנה. מי שקורא את השנתון הזה יודע שכמעט 80% ממה שאנחנו אומרים בשנתון מעיד על

המצוקה שבה נמצא החברה הערבית בישראל, מהמצוקה הגדולה בחור, בתקנים ובדברים אחרים.

אני מתייחס לחינוך המיוחד. בהמשך למה שאמר מר גיאבר עסאקלה על החינוך המיוחד ועל הקושי שבו

נמצא המיגזר הערבי, אנחנו, האנשים שעובדים בשטח, מקבלים פניות מכל רחבי הארץ למועצה לשלום הילד,

במיוחד בקשר לחינוך המיוחד. קיים פער אדיר בין שני המיגזרים, הערבי והיהודי.

במיגזר הערבי יש צורך לפתוח עוד הרבה הרבה כיתות ולפתוח הרבה מיסגרות, שלא קיימות היום במיגזר



הערבי. אני אתן דוגמא. מנצרת ועד סירה אין כמעט אף מסגרת מתאימה לעשרות רבות של ילחם שצריכים להגיע

לחינוך המיוחד. אני מדבר על מרחק של כמעט 100 קילומטר בין נצרת לטירה.

אני מנצל את ההזדמנות שיושבים כאן אנשי חינוך מהמיגזר הערבי, שהם הכתובת לפנייתי. נמצא בידי כאן

הסקר שנעשה בשנת 1996 על אחוז הילדים הנמצאים במערכת החיכוך בישראל במיגזר הערבי לעומת המיגזר

היהודי בגילאי שנתיים.

במיגזר היהודי 68.6% מהילדים בגילאי 2 שנים לומדים במערכת החינוך לעומת אפס במיגזר הערבי.

בגילאי 3: 44% במיגזר הערבי לעומת 95% במיגזר היהודי.

בגילאי 4: 71% במיגזר הערבי לעומת 99% במיגזר היהודי.

בגילאי 5: 90% במיגזר הערבי לעומת 99.5% במיגזר היהודי. זה כבר נופל תחת חוק חינוך חובה.

בגילאי 13: זה 95.8% לעומת 95%. זה כמעט שווה.

בגילאי 14: יש נשירה של כמעט 20% מהתלמידים בבתי-הספר הערבים בישראל לעומת 97% במיגזר

היהודי.

אני מאוד מקווה שכולם יתייחסו לנתונים האלה.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מציע לך לצלם את זה ולהעביר לוועדה.
עוואד אבן-פריח
אני חצה להעלות 3 נקודות.

נקודה ראשונה, אני חצה להגיד שבאמת משהו זז בדרום. זה גם בזכות הלחץ שאנחנו הפעלם בהתחלת

השנה וגם בזכות ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. באמת יבורכו כל החברים שנמצאים פה וגם החברים שאינם

נמצאים פה. יש תוספות וכל מיני דברים.
בן-ציון דל
ומה עם משרד החינוך והתרבות? לא היה לו חלק בזה?
עוואד אבו-פריה
אני אומר את הדברים הטובים. בעבר היו 5.7 אחוזי הצלחה בבגרות ואילו היום אנחנו עומדים על 11%. זה

יפה מאוד. אנחנו צריכים לעשות חאפלה על כך שסוף כל סוף הגענו ל-10% הצלחה בבגרות. אני מאח- שמח

שמנכ"ל משרד החינוך והתרבות נמצא פה. בפעם הקודמת הוא לא היה כשאמתו לו את הדברים.

יש בידי פה את דף העמדה שאיתו יצאנו לשביתה. אבי מבקש לקרוא אותו. אף אתת מהנקודות שציינו

בהתחלת השביתה לא מומשה. שנית, ביקשנו שתהיה רשות חינוך לבהאים. אלה שתי הנקודות.

אתחיל מרשות חינוך לבדואים. לפני כ-5-4 חודשים חבר הכנסת חיים אורון הציג שאילתא: מה זה "רשות

החינוך לבדואים"? אז אמרו שבראש רשות החינוך לבדואים עומד אדם בשם מר שוקי שוחט ושברשות יושבים

כמה שייחים מכובדים, שחלק מהם ניפטר וחלק מהם יושב בבית מרותק למיטה עקב מחלה ולא יכול לעשות כלום.
אנחנו שואלים
רשות החינוך לבחאים, שהיום אחראית על 55% מהאוכלוסיה הערבית בדרום, שהם בערך

60,000 אנשים שגרים בכפרים הלא-מוכרים - כולכם גם צריכים לדעת שהמלצות ועדת החינוך והתרבות בעבר

להקים ועדה בין-משרדית, לחבר בתי-ספר לחשמל וכל הדברים האלה צריכים לעבור דרך הרשות הזאת - הרשות

הזאת היום לא מתפקדת. אם היא מתפקדת אני מאוד מתפלא איך היא מתפקדת. יושב-הראש שלה נשאר אך כל

החברים התפטרו פרט לאחד שחזר בו מהתפטרותו. זו שאלה אחת שאנחם שואלים.
היו"ר עמנואל זיסמו
זה יבדק.
עוואד אבו-פריח
הדבר השני, אנחנו ביקשנו חיבור של 12 בתי-0פר לחשמל. אף בית-ספר לא חובר עד היום לחשמל במיגזר

הערבי בדרום. ב-12 בתי-0פר אין השמל. המים סוף סוף הגיעו. ביקשנו הקמת כ-100 כיתות בדרום. עד היום לא

הוקמו אפילו 40. אני חושש שניסגר העניין. אני חבר בוועד הורים בשני בתי-ספר ואני מכיר אותם מקרוב. בשני

בתי-הספר האלה כל הכיתות מנוצלות, כולל המיקלט, כולל חדר המדרגות, ממש כל פינה.
ראובן ריבליו
כלומר תוקצבו 100 כיתות ורק 40 ניבנו?
עוואד אבו-פריח
פחות מ-40. אמרנו שלא נחזור מהשביתה עד שלא תאושר בניית 100 כיתות בדרום. אני יודע שיש הברים

שדואגים לצפון ודואגים גם לדרום. הדרום סוף סוף קיבל בזמן האחרון קצת יותר ממה שהוא קיבל בשנה שעברה

אבל הוא לא קיבל עדיין מה שדרוש.

אנחנו רוצים לגוון את מסגרות החינוך בכדי לצמצם את הנשירה. דיבתו על 70% נשירה בדרום. רצינו לגוון

ולפתוח בית-ספר חקלאי בדחם ומסגרות טכנולוגיות ברמה גבוהה, כדי שתהיה אפשרות בחירה וכדי שילד שלא

רוצה להמשיך את הלימודים בבית-הספר העיוני יוכל ללכת למקום אחר. דברים כאלה לא הוקמו ואין אפילו כוונה

להקים אותם.

ביקשנו הקמת גנים לגילאי טרום-חובה, גם בכפרים המוכרים וגם בכפרים הלא-מוכרים, שאין בהם אפילו גן

טרום-חובה אחד.
ראובן ריבליו
ממי אתם מבקשים גני טרום-חובה?
עוואד אבו-פריח
ממשרד החינוך והתרבות.
ראובן ריבליו
אם כך אז אתה יכול לבקש ממני באותה מידה. משרד החינוך והתרבות לא נותן גני טרום חובה.
עוואד אבו-פריח
זאת הבעיה, כי בכפרים הלא מוכרים אין אף אחד שאחראי עליהם חוץ מרשות הבחאים, שפועלת כרשות

מקומית.
היו"ר עמנואל זיסמן
הנושא העיקרי של הישיבה זה לא נושא הבדואים בדחם. אנחנו ממשיכים לטפל ולקדם. הדברים שאתה

אמרת יבדקו בוודאי ואנחנו נטפל בזה. עיקר הישיבה הוא על הנושאים שדיברם עליהם קודם.
סולטאן אבו-עביד
אנחנו יודעים שהנושא הוא החינוך במיגזר הערבי. אנחנו מתישים חלק מהמיגזר הערבי. אבל לנו יש גם

בעיות מיוחדות שאנחנו חצים שמנכ"ל משרד החינוך והתרבות ישמע אותן. הבעיה של רשות הבדואים
היו"ר עמנואל זיסמן
אבל יש לך כל מיני דרכים כדי שהוא ישמע אותם. הוא לא סגור באיזה חדר מוגן הרמטי. מי מונע ממכם לדבר

עם המנכ"ל? תן לי להסביר לך. אני, כמי שיש לו קצת זכויות, לוועדה יש קצת זכויות, אני אומר שזה לא הנושא של

הישיבה היום. היתה שביתה, לא חשוב, לא ניכנס עכשיו לזה, והיו איומים להחריף את השביתה. והנה הגענו למה

שהגענו היום. זכותכם להעלות את הנושאים האלה. אני רק אומר, זה לא הנושא של הישיבה היום. אבל הדברים

נרשמו ואנחנו נטפל בהם ונעקוב אחריהם.
עבד-אלוהב דראושה
אולי נקיים ישיבה מיוחדת לגבי החינוך הערבי של הבדואים ברחם.
היו"ר עמנואל זיסמן
בבקשה. נקיים על זה ישיבה יותר מהר ממיכתב התודה שהגיע אחרי חודשים לתערוכה. אתה זוכר את זה?

בינתיים גם התחלפו ראשי העיר של רהט והתחלפו עוד כמה דברים. אבל אני מתייחס בכל הרצינות לדברים

שהועלו.
מחמוד יונס
שמעתי את המיספרים שהוצגו ואני מברך על כל חדר שייבנה בכל המיגזרים, ובמיוחד במיגזר הערבי. אני

מקווה שבישיבה הבאה נדבר על החדרים שניבנו. אני מאמין שזה יתבצע. אני מקווה כך.

אני מבקש שעניין הבינוי יקשר עם עניין השמירה בבתי-הספר הערביים, אלה שייבנו ואלה שקיימים. בהרבה

בתי-ספר ערביים לא קיימת כלל שמירה. יש דו"חות, ואני פונה בעניין זה גם לחבר הכנסת האשם מחאמיד, הוא

מכיר בתי-ספר ביישובים שקצין הבטיחות של משרד החינוך והתרבות כתב עליהם: "בית-הספר במצב הקיים

מהווה סכנה לתלמידים", ועדיין בתי-הספר האלה פועלים. חלק מהכספים של המשרד זרמו לרשויות המקומיות אך

הרשות לא העבירה את זה לבתי-הספר.
היו"ר עמנואל זיסמן
סלח לי, אני לא במיקרה התערבתי כשדיבר חבר הכנסת האשם מחאמיד. נקיים ישיבה מיוחדת בנושא הזה.

לא נערבב עכשיו מין שלא במינו. זה נושא חמור, שקורה במדינת ישראל, גם במיגזר היהודי וגם במיגזר הערבי.

אנחנו חייבים לטפל ביחד, גם שר החינוך והתרבות וגם שר הפנים, צריכים למצוא דרכים כדי לטפל בזה.
מחמוד יונס
אני לא נכנס לפרטים אבל העניין הוא מאוד מאוד חמור.

אני מבקש רק דבר אחד, בקשר לדרום, לרוגביר את התמריצים למורי הצפון אשר עובדים בדרום על מנת

שיישארו.
בן-ציון דל
הערה אחת חשובה בקשר למיגזר הערבי בדתם, לגבי הבינוי של הכיתות. היות וועדת החינוך והתרבות

היתה מעורבת אישית לכן חשוב להדגיש. אנחנו הוצאנו הרשאות ל-106 כיתות למיגזר רובחאי בדרום, שזה כולל

את אותן כיתות שאנחנו הוספנו. מתוכן הצליחו עד עכשיו להתחיל לבנות 40 כיתות. צריך לזמר, כשמדובר על

פיתוח, שמשרד החינוך והתרבות לא מעביר כסף אם אין לך תוכניות. אתה צריך להגיש תוכנית - הנה, זה מה

שאני הולך לבנות. הרי משרד החינוך והתרבות לא אומר: קח כסף ל-20 כיתות וכשתיגמור לבנות תודיע לי. זה לא

הולך ככה. יש איזה סדר מינימלי. ל-40 כיתות היו תוכניות ולזה הועבר הכסף. אין פה שום עיכוב מבחינת משרד

החינוך והתרבות. הכסף עומד לרשות הפרוייקט במשך שנתיים.

אין טעם לחזור על כל מה שאמרתי בתחילת הישיבה.

אני רק רוצה לומר שהוועדה לתוכנית החומש, שאותה הקים שר החינוך והתרבות, והמיסמך הונח לפני

הוועדה, אמורה לטפל לא רק בפיתוח. היא אמורה לטפל בהישגים הלימודיים, בטיב ההוראה, בשיטות, בכוחות

ההוראה והכשרתם, בחינוך הטכנולוגי מדעי - וזה לא הוזכר כאן בכלל על אף שהוא חשוב מאין כמות!, החינוך

המיוחד שדיברנו עליו, שירותי חינוך, בינוי ופיתוח מוסדות חינוך. מתוך כל אותם תפקידים התייחסנו כאן לשניים,

שהם גם לפי דעתנו, ואני חושב שעל זה יש קונצנזוס, שהם הבוערים ביותר וצריכים לתת בהם באופן הדחוף

ביותר את המענה, זה נושא החינוך המיוחד והנושא של הבינוי.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני רוצה לקרוא בפניכם את הצעות ההחלטה.
נעמי חזן
אני ביקשתי רשות דיבור, עם כל הכבוד, כבר לפני חצי שעה. אני רוצה להגיד 3 משפטים.

לגבי 74 כיתות: אם אבחנו נצא עם החלטה פה אחד בעניין 74 כיתות אז אני חושבת שיצאנו עם תוצאה

מהישיבה הזאת.

אני פונה אליך, חבר הכנסת זי0מן, כיושב-ראש ועדת החינוך והתרבות: משרד החינוך והתרבות אחראי על

החינוך במדינת ישראל. אין לו תמיד את מלוא הסמכויות לממש. בניית כיתות קשורה למשרד הפנים, עצם הבנייה

הפיזית, לא התיקצוב, אך יש בעיות עם השילטון המקומי. יש בעיות עם משרד הבריאות לגבי החינוך המיוחד

וכדומה. אבל, אדוני המנכ"ל, אתה אחראי על החינוך במדינת ישראל ולוועדה הזאת יש כתובת אחת. אם יש

בעיות תיאום בין משרד החינוך והתרבות למשרדים אחרים אזי אנחנו דורשים שהכתובת והאחריות המלאה תהיה

אתה ומשח- החינוך והתרבות.
הנקודה השלישית - העדפה מתקנת
הדרך היחידה לבדוק שאומנם המהלך הוא נכון ושחייבים בכל

התחומים, גם האיכותיים וגם הכמותיים, העדפה מתקנת זה בתוצאה. כאשר התוצאות של החינוך במיגזר הערבי

ישתוו בכל התחומים לתוצאות של החינוך במיגזר היהודי, עשינו מעשה. עד אז תמיד תמיד צריך העדפה

מתקנת. שוויון זה יצירת אי-שוויון במיקרה הזה.
וליד צאדק חאגי-יחיא
אדוני היושב-ראש ואדוני המנכ"ל. שמענו על רובנ"ה. אני חושב שאנחנו חוזרים על עצמנו עוד ועוד ועוד. אני

לא מזלזל בבנייה. שוב אני מקווה שהרשימה שאני ביקשתי תועבר אלי, מ-1993 ועד היום, בכדי אנחנו נהיה

רגועים לגבי ההבטחות שניתנות.

אנחנו פסחנו בעצם על דבר אחד חשוב. מר דל, אתה אמרת ששתי הבעיות העיקריות הן בינוי וחינוך מיוחד.

החינוך המיוחד אני חושב שצריך להדאיג אותנו ולהדיר שינה מעינינו. לא יכול להיות שמסתובבים ילחם במצוקה

ללא כל טיפול נאות בעניינם. יש לנו לצערי הרב במיגזר הערבי הרבה מאוד ילדים לקויי למידה ובעלי צרכים

מיוחדים, יותר מאשר במיגזר היהודי. אני חושב שצריכה להיות תשומת לב מיוחדת לעניין הזה.

דבר שני, וזה מתבקש ממה שאני אומר, העניין של הפסיכולוגים והיועצים החינוכיים הוא מאח- לוקה בחסר

אצלנו. הצעתי כבר כמה פעמים שאנחנו נבוא בדברים עם האוניברסיטאות כדי שתיעשה הכשרה של אנשים

לתחומים הללו. מכיוון שהדרישות הן מאוד מאוד גבוהות לגבי פסיכולוגים ויועצים ומרפאים בעיסוק וכדומה אנחנו

צריכים לפתור את זה על-ידי הידברות עם האוניברסיטאות בכדי לפתוח מגמות להקל על הסטודנטים הערביים.

לצערי הרב, וזה מתבקש מכל העניין התוכני שאנחנו מדברים עליו, אחת הסטודנטים באוניברסיטאות ירד ב-3

השנים האחרונות. היתה יחדה משמעותית למרות שאחת הסטודנטים הערביים באוניברסיטאות הוא נמוך לאין

שיעור יחסית לאחת שלהם באוכלוסיה.
היו"ר עמנואל זיסמן
בשעה 13:00 אנחנו נקיים ישיבה בנושא הזה של מיכללות. זה לא מיכללות של יהודים. הן מיכללות של כל

האזרחים. למי אתם נואמים פה? אני לא מבין אתכם.
וליד צאדק חאגי-יחיא
דבר אחרון, עדיין עניין המחשבים בבתי-הספר חסר מאוד. אני חושב שאנחנו צחכים להזכיר את העניין הזה

ולהוסיף גם את הסלים של טיפוח החינוך במיגזר הערבי.
עבד-אלמאלכ דהאמשה + האשם מחאמיד
אני מוותר על רשות הדיבור:
היו"ר עמנואל זיסמן
הצעת סיכום

1. ועדת החינוך והתרבות מציינת בסיפוק ובהערכה את הקמתה של הוועדה לתוכנית החומש לחינוך במיגזר

הערבי שנקבע לה תאריך לסיום עבודתה, ל-1.2.98. אני מבין שהוועדה פתוחה בפני כולם, אם חברי כנסת יהודים

וערבים רוצים להוקיע בפניה הם יוכלו לעשות את זה. הוועדה מודה לשר החינוך, התרבות והספורט על היענותו

לפנייתה של הוועדה בעניין זה. אנחנו נקבל את ההמלצות של הוועדה ונחן בהן בוועדת החינוך והתרבות בחודש

פברואר. אני מביע תקווה בשם כולם שההמלצות יבטיחו צימצום משמעותי בפערים בין החינוך הערבי לחינוך

העיברי ושביצוען של ההמלצות האלה, כפי שאתה אמרת, יחל כבר בשנת התקציב 1998.

2. הוועדה שמעה בהערכה את הודעת מנכ"ל משרד החינוך והתרבות כי שיעור הבינוי למיגזר הערבי

ב-1998 מכלל הבינוי יהיה מעל ומעבר לשיעורו באוכלוסיית התלמידים. אנחנו נעקוב אחרי זה.

3. הוועדה רשמה לפניה את הודעת המנכ"ל כי שיעור ההקצאות ליום לימודים ארוך במיגזר הערבי לא יפחת

משיעורו בכלל אוכלוסיית התלמידים. את זה ניבחק גם ביום רביעי, בישיבה שיש לנו בנושא הזה.

4. הוועדה חוזרת על החלטתה הקודמת שחייבים לבנות 2,000 כיתות. לא חייבות להיבנות 400 כיתות

בשנה. יכול להיות שהשנה הבאה תהיה שנה יותר טובה ואז זה צריך להיות 600 או 700. כלומר 2,000 ב-5

שנים. הוועדה משבחת את תוכנית הבינוי של משרד החינוך והתרבות במיגזר הערבי ל-1998, בהיקף שהמשכו

מבטיח השלמת 2,000 כיתות תוך חמש שנים (בהתאם לפנייתה של ועדת החינוך והתרבות), דבר שהתקבל גם

על דעת האוצר.

5. הוועדה מודאגת במיוחד מהמצב החמור בתחום הבינוי לחינוך המיוחד במיגזר הערבי. הוועדה ממליצה כי

במסגרת השלמת 2,000 הכיתות בחמש שנים תינתן קדימות ביצוע לחינוך המיוחד.

6. הוועדה קוראת למשרד החינוך והתרבות להוסיף 74 כיתות לבינוי במיגזר הערבי בשנת 1998, כדי להגדיל

את שעורו בכלל הבינוי.
בו-ציון דל
ממשרד האוצר.
היו"ר עמנואל זיסמן
לא, אנחנו דורשים ממך. כשייחליטו להפריט את משרד החינוך והתרבות ולמסור את הסמכויות שלו ליתר

המשרדים אז ניפנה למשרדים אחרים. כעת האחריות היא על משרד החינוך והתרבות.

7. הוועדה תקיים דיון בהשתתפות נציגי האוצר והחינוך בעניין העברת כספים לרשויות המקומיות ואופן

השימוש בהם.
האלה חזו
היו כמה נקודות שלא היתה כל התייחסות אליהן. לא היתה התייחסות לשעות התקן, לא היתה התייחסות

לתקציב הבנייה. איך אפשר לגמור את כל הצעדים שלנו? אנחנו רוצים להגיע להסכם.
היו"ר עמנואל זיסמו
אני חושב שבזה סיימנו את הישיבה בכבוד. יתר הדברים שעלו היום ולא בחנו הם בתחום ההחלטות שלנו.

נעקוב אחריהם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15

קוד המקור של הנתונים