ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 30/06/1997

דו"ח ועדת פלד - התקשורת בישראל

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 89

יום שני.כ"ה בסיוון התשנ"ז (30 ביוני 1997), שעה 14:30
נכחו
חברי הוועדה: עמנואל זיסמן - היו"ר

רפאל אלול

ראובן ריבלין
מוזמנים
שרת התקשורת לימור לבנת

חה"כ אברהם פורז

עו"ד צביקה האוזר - יועץ, משרד התקשורת

אלונה אריאלי-להב - יועצת לשרת התקשורת

איילה בר - משרד התקשורת

מרדכי קירשנבאום - מנכ"ל רשות השידור

צבי לידר - דובר רשות השידור

נחמן שי -מנב"ל הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

כרמית פנטון -יועצת משפטית, הרשות השניה למלותיה ולרדיו

מיכל רפאלי-כדורי - יו"ר המועצה לשידורי כבלים

אהובה פיינמסר - מנכ"ל הטלוויזיה החינוכית

מנחם אקרמן -יו"ר התאחדות הטלוויזיה בכבלים

גוסטבו טרייבר - מנכ"ל התאחדות הטלוויזיה בכבלים

עוזי פלד - מנכ"ל טלעד, מזכייני הרשות השניה

רון ורבר -יועץ התקשורת של זכיניות ערוץ 2

טרית פייסקי - עוזרת ליועץ התקשורת של זכיינות ערוץ 2

יצחק אלון - מנהל רדיו ירושלים, זכייני שידורי רדו אזורי

רפי רוזנפלד - מנהל רדיו ללא הפסקה, זכייני שידורי רדיו אזורי

שאול מייזליש - מנהל רדיו קול חי, זכייני שידורעי רדיו אזורי

רוני אלגרנטי ? - התאחדות בעלי תחנות רדיו אזורי

אלי ניסן - מרכז ועדת פלד, משרד התקשורת

יוסי פלד - יו"ר ועדת פלד

תמר גוטליב - חברה בוועדת פלד

סאשה קליין - חבר בוועדת פלד

עו"ד יוסי עבאד - חבר בוועדת פלד

אלי טאייב - עוזר של מר יוסי פלד

ישראל מידד - מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת

עמיחי פילבר - ערוץ 7

איציק אוחנה - ערוצי זהב

נאורה אמיתי -דוברת מק

אנשילד פפר - כל העיר

יולי שוורץ - גלי צה"ל

מנחם כהן - רשת ב'

יצחק שפירא - יועץ לוועדת החינוך והתרבות
היועצת המשפטית
אתי בנדלר
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי

רשמה: אירית שלהבת
סדר היום
1. דו"ח ועדת פלד - התקשורת בישראל.



דו"ח ועדת פלד - התקשורת בישראל
היו"ר עמנואל זיסמן
ועדת החינוך והתרבות תקיים היום דיון בדו"ח החשוב של ועדת פלד, שהוגש לשרת התקשורת. בדרך כלל הישיבות

של הוועדה הן לא בשעה 14:30. בדרך כלל אני גם יכול להמשך את הישיבה אחרי השעה 16:00, למרות שיש מליאה,

אבל היום, במקרה או שלא במקרה, בסביבות שעה 16:15 המליאה תהיה סוערת והיא תצביע על השאלה האם לתת

רציפות לחוק שמחייב שמערכת החינוך בישראל תניף את דגל ישראל ותשים את סמלי ישראל, כפי שזה נהוג ברוב

המדינות הנאורות והמתוקנות בעולם. זו הצעת חוק שהיא פרי יוזמה של שרת התקשורת לימור לבנת, שהוגשה כשהיא

היתה רק חברת כנסת, בקדנציה הקודמת. ועדת החינוך והתרבות החליטה, אחרי שנה של התלבטויות, כשיושב-ראש

הוועדה קיבל אומץ, ללכת ולהצביע בעד הצעת החוק הזו. אנחנו מקורם שהמליאה תיתן לנו רציפות. אומנם היתה לי

כוונה שהישיבה היום תהיה ארוכה וממושכת. בתיאום עם השרה ועם כל מי צריך לתאם אני אקיים ישיבה נוספת לפני

שהכנסת תצא לפגרה כסוף חודש יולי. הפגרה היא מ-3.8 ועד נובמבר.

אני רואה את הדו"ח כהצעה לשיפור נוסף של מפת התקשורת בישראל ולא כביקורת על הקיים. ישראל מתברכת גם

היום כתקשורת אלקטרונית מהטובות בעולם. בצד ההתפתחויות והשינויים שהתחוללו ברשות השידור, הושלמה מפת

התקשורת על-יד המהפיכה שה₪וללה עם הקמת הערוץ השני. גם הערוץ הראשון וגם הערוץ השני הם בתחום האחריות

והסמכות של הוועדה הזאת. אנחנו בחודשים האחרונים טיפלנו בכמה נושאים בצורה קונסטרוקטיבית ביותר.

אני רוצה לפתוח בברכה לשרת התקשורת, גברת לימור לבנת, על יתמתה בהקמת הוועדה, וליושב-ראש הוועדה, מר

יוסי פלד, ולכל חברי הוועדה על העבודה הטובה והמהירה. אקדים ואומר שאני תומך בקווים הגדולים של הדו"ח ושל

מדיניות שרת התקשורת. לא השמים הם הגבול אלא לשמים אץ גמל. גיוון ותחרות, שוק שידור פתוח, בדומה לעיתונות

הכתובה, חיוני לתקשורת האלקטרונית בחברה דמוקרטית.

אני שומר לי את הזכות להעיר הערות לא שוליות במשך הדיון. רשות הדימר לשרת התקשורת, גברת לימור לבנת.
שרת התקשורת לימור לבנת
תודה רבה ליושב-ראש הוועדה. קודם כל אני רוצה להודות על דברי הברכה ואחרי זה להודות על התמיכה בהצעת

חוק הדגל. הזכירו לי עכשיו שבקדנציה הקודמת, כשהבאתי את חוק הדגל אמרו לי: ניראה אותך, אם תהיי בממשלה, אם

גם אז תעמדי מול החרדים (הקואליציה דאז הרי התנגדה). כעת אתם רואים, עובדה שאני עומדת מול החרדים גם כשאני

בממשלה עם חרדים.
היו"ר עמנואל זיסמו
הבעיה היא לא רק עם החרדים. אני לא רוצה עכשיו להעיר מתרדמתם גם דובים אחרים בכנסת.
שרת התקשורת לימור לבנת
בכל אופן, אני מאוד מעריכה, ואני חושבת שמאוד חשוב שיתוף הפעולה הזה, זה דבר נכון וראף. אני מאוד מודה לך

על שיתוף הפעולה סביב הנושא הזה, ובוודאי גם על הדברים שאמרת בעניין ועדת פלד.

אני רוצה לומר כמה דברי פתיחה. אחר-כך אני מניחה שאתה תבקש מהאנשים שעסקו במלאכה להציג את הדו"ח,

קודם כל מיושב-ראש ועדת פלד, מר יוסי פלד, שבוודאי ירצה לומר כמה דברים.

אני ככר הצגתי בהזדמנויות שונות את העקרונות שהנחו אותי בכל העניין. אני רוצה להקדים מאוד בקצרה כמה

משפטים לנושא. קודם כל כמובן להודות לחברי ועדת פלד, שעשו עבודה מאוד יסודית ומאוד נאמנה. למרות שהיו הרבה

מאוד ועדות בתחום השידור בישראל, נדמה לי שזו הוועדה הראשונה שעשתה עבודה מקיפה מאוד על כל מפת התקשורת

בישראל, למעט השידור הצימרי (שבזה עוסקת ועדת צוקרמן).



הממשלה הטילה עלי לפני כ-8 חורשים להגיש לה הצעה בעניין הרחבת מפת השידור בישראל. אני חשבתי שכדי

להגיש הצעה רצינית לממשלה צריך להקים ועדה ציבורית שתוכל לבחון את הדברים ולהביא המלצות.

המלצות ועדת פלד מקובלות עלי.

אני אגיד דבר מה על תפיסת עולמי. אני רואה את השידור, בין אם הוא שידור בטלוויזיה ובין אם הוא שידור ברדיו,

כחלק מתוך העיתונות החופשית. אסור להגביל, בדיוק כשם שאיש לא יעלה על דעתו להגביל את מספר העיתונים היומיים

שיוצאים בישראל. אדם שהולך מחר להקים עיתון צריך ללכת למשרד הפנים ולקבל רישיון. אף אחד לא יגיד לו שיש כבר

מספיק עיתונים ולכן הממשלה לא מאפשרת לו להקים עיתון. הרי זה כסף שלו. בסך הכל צריך להיווכח שאץ לנו עכר

פלילי ולתת לנו רישיון, זה אקט טכני מאוד פשוט וכל אחד יטל לנקוט בו. איש לא יעלה על דעתו לבוא ולומר שיש

מספיק עיתונים בארץ ושלא צריך עוד עיתון וששוק הפירסום קטן מידי ואיך הוא יחיה. אלה כוחות השוק שייקבעו.ואכן

היו כמה עיתונים יומיים שנסגרו כבר בעבר, ויש עיתונים יומיים שנשארו. באותה מידה בדיוק אני רואה גם את מפת

השידור, בץ אם מדובר על שידור ברחו ובץ אם מדובר על שידור בטלוויזיה. למעט מגבלה אחת, שהיתה קיימת עד היום

בתחום השידור, שהיא מגבלת התדרים. היום בטכנולוגיות החדשות המודרניות, של לווינים, של ערוצים דיגיטליים, של

דחיסה, המגבלה היום היא הרבה פחות משמעותית ונותנת לנו הרבה יותר אפשרויות גם בתחום הזה.

אותה תפיסת עולם נבונה גם לגבי הטלוויזיה. כל מי שטפר בתפיסת העולם הזאת צריך לבוא ולהוכיח מה ההבדל בץ

שידור לבין עיתונות בתובה. מדוע הוא יתנגד או מתנגד למגבלות שהמדינה תטיל על עיתונות ומתנגד או תומך במגבלות

שהמדינה תטיל על שידור? איפה כאן ההבחנה? לא יכולה להיות כאן שום הבחנה רציונלית והגיונית באמת.

בעולם כולו, וגם בישראל, נפתחים היום עוד ועוד ערוצים, בץ אם הם חצי-חוקיים, בין אם הם חוקיים, יש שידורי

לוויין שכבר מתבצעים בארץ.אני לא יודעת אם ועדת החינוך והתרבות קראה על זה, יכול להיות שאפילו עסקתם בנושא

הזה של שידורי לווייץ עם דמי מנוי, של סרטים פורנוגרפיים שישנם היום זמינים תחת ידו של כמעט כל אזרח. אז ישנם

דברים כאלה. אם אנחנו לא נזדרז ונסיר את החסמים ואת המגבלות שישנם על ערוצי לוויין ישירים (מה שנקרא D.B.S),

כרגע החוק לא מאפשר להסיר את החסם הזה, אם לא נסדיר את השוק הזה בצורה מושכלת ומתוכננת, הוא יבוא בצורה

פרועה ובלי שתהיה לט שליטה על כל הנושא של חדירת ערוצים טספים.

המלצות ועדת פלד מדברות על ישום הדרגתי במהלך של 5 שנים. מדובר כאן על מהפיכה אבל לא מהפיכה בת יום.

לא נקום בולט מחר בבוקר ופתאום נמצא שהגיעה מהפיבה לפתחט. מדובר כאן בתהליכים הדרגתיים, שבין חלקים שונים

שלהם אין אפילו זיקה. זאת אומרת, אפשר לחוקק חוק שייאפשר שידורי S.B.D , ואפשר להתעכב בהקמת רשות

תקשורת, שהיא חלק מתוך המלצות ועדת פלד, או בחוק תקשורת אחיד. כל זה אפשרי. אץ כאן דקה בהכרח בין

הטשאים. אני רוצה להעביר את כולם אבל כל זה יחול בצורה הדרגתית ולא בהכרח בלינקג' בין נושא אחד לשני.

הדיון שמתקיים היום בוועדת החינוך והתרטת הוא על דו"ח ועדת פלד. אחר-כך אם יהיו עוד טשאים שיירצו לדל

בהם אני אשמח להשיב עליהם. אני לא יכולה להישאר לאורך כל הישיבה אבל ישאר פה עו"ד צבי האחר, שעוסק בזה.

כמו כן נמצאים פה כמובן חברי ועדת פלד, וביניהם מר יוסי פלד, יושב-ראש הוועדה, שהשקיע בזה הרבה שעות, גברת

תמר טטליב, שהיא כלכלנית והיתה גם היועצת הכלכלית של הוועדה, מר סאשה קליץ, שהוא איש קולטע וטלוויזיה וגם

הוא חבר בוועדה, מר אלי ניסן, שהוא מרכז הוועדה והוא איש תקשורת במשך שנים רבות, וכן חבר הוועדה עו"ד יוסי

עבאדי. נדמה לי שהזכרתי את מי חברי הוועדה שנמצאים כאן. היו גם כמה חברי ועדה שלא הגיעו לכאן היום.

אדוני היושב-ראש, אני חושבת שהדיון שמתקיים כרגע בוועדת החינוך והתרבות הוא דיון מאוד חשוב. כשם שדיונים

ציבוריים שהתקיימו, היה דיץ של "מעריב קונגרסים" לפי שבוע, גם הם מאוד חשובים. הדיון הציטרי בבל אותן סוגיות

שעולות הוא דיון חשוב מאץ כמוהו.

בסך הכל המלצות ועדת פלד יבואו עוד להליכי חקיקה בכנסת, נושא אחר נושא. לא מדובר כאן באיזה מחטף. לא

מדובר כאן בהחלטות שכבר מיושמות, או שניתן ליישם אותם, מבלי שנעטר את המסננת, קודם כל של ועדת שרים

לחקיקה ושל הממשלה, אחר-כך של ועדות הכנסת למיניהן, כל אחת על-פי העניץ. בדרך עוד ישמעו בפני המסנטת הללו

כל הטעטת של כל הגורמים שיש להם הסתייגויות והשגות כאלה או אחרות. למעשה יתקיים כאן הליך של דיון ציבורי,

בין אם הוא דיון ציבורי פומבי, כמו ביום עיץ של "מעריב קונגרסים", בץ אם הוא בעיתוטת, במאמרים כאלה ואחרים, בין

אם הוא בוועדת החיטך והתרבות עכשיו, ובץ אם הוא בתוך הליכי החקיקה עצמם, שאז תוך כדי הליך החקיקה דנים בכל

סוגיה ומעלים כל טענה.



אני חושבת שבמובן הזה אנחנו באמת הבאנו המלצות שיש בהן מהפיכה מסויימת אבל מהפיבה שגם אלה שפחות

אוהבים אותה לא יוכלו אלא להודות שהיא בלתי נמנעת. השאלה היא רק איך נעשה את זה בצורה, מסודרת ומתוכננת, איך

נעשה את זה מתוך בקרה, ואיך לא נאפשר למהפיכה הטכנולוגית הזאת לחדור אלינו מבלי שאנחנו יכולים לשלוט מה,

מבלי שאנחנו יכולים לאכוף את כל מה שאנחנו רוצים לאכוף. אנחנו נתייחס כמובן לדברים האלה בהמשך.

הציבור ברובו, על-פי סקרים שנמצאים בידינו, תומך מאוד בחלקים נרחבים של המלצות הוועדה. אני מדברת כרגע

בעיקר על ערוצים יעודים בכבלים. נדמה לי ששיפור איכות החיים של אזרחי ישראל כתוצאה מכל זה הוא ברור ומובן.

הציבור מעוניין מה.
אברהם פורז
לציבור יש תחושה שיש ארוחות חינם, כניראה. הרי התחושה היא שאפשר לעשות המון ערוצים נהדרים מפירסומת

ואף אחד לא יפגע.
שרת התקשורת לימור לבנת
אני לא יודעת מה זה "ארוחות חינם". חבל שהחמצת את הרישא של דברי. אתה תצטרך לתת נימוק רציונלי מאוד טוב

מדוע אתה לא מציע להגביל עיתונות יומית או עיתונות שבועית, ולא מציע שהמדינה תתערב בשאלה כמה עיתונים ייצאו

בארץ, אבל אתה כן מציע שהמדינה תתערב, ולא מניח לכוחות השוק לקבוע, כמה ערוצים יהיו ברדיו ובטלוויזיה. תצטרך

לעבוד מאוד קשה מי לשכנע מישהו ברציונל הזה.
אברהם פורז
כדי שלא תהיה פה טלוויזיה נוסח איטליה.
שרת התקשורת לימור לבנת
אני מציעה שתימצאו לכם טיעונים חדשים. את הדוגמא של איטליה שמעתי כבר 300 פעמים. אולי כדאי למצוא משהו

חדש.
ראובן ריבליז
תמיד ישאר גם ערוץ ממלכתי ציבורי אחד.
אברהם פורז
אבל אתם תבטלו את האגרה. נציגי הליכוד בוועדת הכספים הצביעו על ביטול האגרה. אז אז יהיה ערוץ ציבורי?
יוסי פלד
את חברי הוועדה שרת התקשורת כבר הציגה. היו עוד חברים בוועדה, שאינם פה: מר פולק, עו"ד שמואל זיסמן,

גברת ליאורה... ומר גוסטבו טרייבר. מר אלי ניסן רימ את עבודת הוועדה.

אני אגיד כמה מילות רקע על הוועדה. אני לא מתטון להסביר עכשיו מה כתוב בדו"ח הוועדה. אני מקווה שכולם

קראו אותו ושלא באו עכשיו ללמוד את הדו"ח. אם באו עכשיו ללמוד את הדו"ח אז זה יקח לנו זמן רב. אני אגיד רק כמה

דברים מתוך הנחה שאנשים קראו את הדו"ח.

אני אומר את מה שאני חושב שחשוב גם לוועדה הזאת לשמוע וגם לציבור לשמוע, למרות שהיה דיון, כמו שאמרה

השרה, של מעריב קונגרסים. לא כולם אהבו את מה שאמרתי שם כי מחפשים את הוויכוח הענייני (של האינטרסים).

לצערי הרב מרבית הדברים מתנהלים ככה.

הוועדה הזאת התמנתה לפני כ-10 חודשים.
היו"ר עמנואל זיסמו
לפי החישוב שלי - 8 חודשים. היא הוקמה ב-21.10.96.
יוסי פלד
שמעתי לחשושים כאלה שלקחו ועדה שמאחוריה אוריינטציה פוליטית ואמרו לה: זה מה שאנחנו רוצים, תביאו

תוצרים. אני מבקש פה להגיד, ואני אומר את זה בכל מקום, אני במהלך העבודה נפגשתי עם שרת התקשורת 3 פעמים

בלבד, פעם אחת כשהיא מינתה אותנו, פעם שניה כשהיתה לנו בעיה לגבי התיאום עם ועדת צוקרמן, כדי שהיא תיראה

שאנחנו לא נדרוך אחד לשני על הרגליים ושתעשה סדר בענייין, ופעם שלישית כשנגמרה העבודה. חרץ מזה אף גוף

ממשלתי לא פנה אלי, ואני מניח שגם לא לחברי הוועדה האחרים, אבל את זה אני רק מנחש. חשוב שתתו את זה מפני

שקבוצת האנשים הזו עשתה את העבודה הכי טוב שהיא יודעת. אפשר לחלוק אם אנחנו יודעים או לא יודעים אבל זו היתה

עבודה נטו בצוות של 7 אנשים. שכחתי לציין שמר צביקה האחר ליווה את העבודה, לא כחבר ועדה, והוא השתתף

במרבית הישיבות שלנו. הדו"ח שלנו הוא תוצרת של מחשבה ושיקול דעת כפי שאנחנו הבנו אותו ללא שום מעורבות

ממשלתית של אף אחד.
אברהם פורז
מר צביקה האוזר נפגש יותר מ-3 פעמים עם שרת התקשורת בתקופה הזאת.
שרת התקשורת לימור לבנת
הוא ניפגש עם השרה כל יום. מה אתה רוצה להגיד בזה?
אברהם פורז
אולי היתה לו השפעה מכרעת על התוצאה.
יוסי פלד
דבר שני שאני רוצה להגיד הוא לגבי נושא השידור הציבורי. ניתן לנו מנדט, כפי שאנחנו הבנו אותו - ואם אני אטעה

בלשוני ואומר פה ושם "אני" אז תזכרו שבעצם זה לא אני אלא זה אנחנו, חברי הוועדה - המנדט שניתן לנו בעצם היה

להציע כיצד תיראה מפת התקשורת של מדינת ישראל בעתיד. לא מדובר על העתיד של עשורים קדימה אלא בעצם העתיד

שנושק להווה, החיבור שבין ההווה שלנו לעתיד הקרוב, זה מה שנתבקשנו לעשות.

היה קשה מאוד להתחמק מהעניין של השידור הציבורי. חלק מחברי הוועדה התעקשו שאנחנו נעסוק גם בשידור

הציבורי אבל המנדט שלנו לא איפשר את זה. ובכל זאת פה ושם, מי שקרא את הדו"ח רואה שיש דברים שאי אפשר

להתחמק מהם. אם המלצנו על איזשהי רשות מרכזית שכל השידור יהיה כפוף לה, אז כמובן שזה כולל גם את השידור

הציבורי. אם עסקנו בטלוויזיה החינוכית, אז זה מופיע תחת הטתרת של "השידור הציבורי" למרות שהטלוויזיה החינוכית

שייכת היום בחלקה לערוץ השני. בגדול נמנענו כמעט מלעסוק בשידור הציבורי.
ראובו ריבליו
זה יפגע בעצמאות? אני לא הבנתי את הנושא הזה. הרשות העליונה תהיה מתאמת או שהיא תהיה גם רשות מפקחת?
יוסי פלד
היא צריכה להיות גם מתאמת וגם מפקחת, לפחות בתחום של האתיקה. אנחנו חושבים שצריך להוציא איזשהו קוד

אתי. אני קצת מפחד לספר סיפורים כי כבר קיבלתי נזיפה השבוע בדיון של מעריב. איפה שנדלקה אצלי נורה אדומה

גדולה, אני הייתי יושב-ראש מועצת הרשות השניה, הייתי בדיונים אצל חבר הכנסת פורז מספר פעמים רב בתחום של...,

דרך אגב שמעתי אז את דאגתו שהטלוויזיה תהפוך לטלוויזיה בסגנון איטלקי לגבי ערוץ 2, בדיוק אותו דבר.
אברהם פורז
באמת הערוץ השני התחיל רע בהתחלה והשתפר מאוד. כשהביאו לאולפן עבריינים שייצאו מבית-סוהר לחופשה אני

חושב שזה היה רע. אבל זה השתפר מאוד מאז.
יוסי פלד
כשאני ישבתי במועצת הרשות השניה, שעסקה בשני תחומים - בתחום של הטלוויזיה המסחרית ובתחום של הרדיו

האיזורי מסחרי - היה מצב כמעט בלתי אפשרי. בנושא הרדיו עמדה מולנו שרת החינוך והתרבות דאז, גברת שולמית

אלוני, ובנושא הטלוויזיה עמדו מולנו 3 שרים, בזה אחר זה, האחרון שביניהם היה השר שטרית, וזה פשוט היה מצב

קטסטרופלי.

אני לא צריך לסקור בפניכם איך כל וישויות התקשורת למיניהן מנוהלות דרך כל מיני מאבקים פוליטיים שבץ משרדי

הממשלה. אנחנו לא התחמקנו מהעניין והמלצנו שתהיה רשות אחת שבתוכה יהיה גם השידור הציבורי, שיהיה כפי שיהיה,

ונמנענו מלהיכנס לנושא השידור הציבורי, כי זאת היתה ההנחייה שקיבלנו והשתדלנו לעמת- בה.

יש הרבה מאוד המלצות בתוך החוברת שמונחת לפניכם. זה לגיטימי שיהיו השגות. חלק מההשגות שאני שומע

בהחלט מעוררות מחשבה. בטח חלק מחברי הוועדה אומר - לאחר ששמעת כל-כך הרבה הערות, אם היית עכשיו מתחיל

את העבודה האם לא היית לוקח שיקול נוסף מה או אחר בחשבון? בהחלט יתכן שכן. אבל בגדול אנחנו הגענו להמלצות

כפי שהגענו מתוך אמונה שלמה שהן נמנות.

אני אגע ב-3 המלצות עיקריות של הוועדה.

המלצנו להקים רשות מרמית, כדי שתפסיק התיפזורת הזאת בץ מספר משרדי ממשלה. בלי לפגוע באף אחד, ב-4

השבים שהייתי במועצת הרשות השניה לעיתים ההחלטות לא היו דבר ענייני אלא דבר שקשור ביוקרה אישית, משרדית,

מאבקים שלא הוסיפו לתחום התקשורת במדינת ישראל יותר מיד. אנחנו חושבים שאם תקום רשות מרכזית שסאת

בהחלט המצב עשוי להיות יותר טוב.

המלצנו להקים עוד ערוץ מסחרי. בצדק אתם יכולים לשאול בשביל מה צריך ערוץ מסחרי נוסף, הרי ישנו כבר ערוץ

מוצלח, לדעתי. אנחנו הגענו למסקנה שלא רק שיש מקום אלא שיש גם צורך. אני לא אחזור על דברי שרת התקשורת

בכל מה שקשור לתחום של ההתמודדות, כוחות השוק וכולי. אנחנו מכירים את הטיעונים לגבי חוסר יכולתו של שוק

הפירסום הישראלי לשאת ערוץ נוסף, טענות שזה "גדול" על שוק הפירסום הישראלי. גם את זה אני שמעתי כאשר קם

הערוץ המסחרי, ערוץ 2, כאשר יצאו המיכרזים ונקבעו הזכיינים ותחילת השידורים עלו אותם טיעונים. דרך אגב, בשנים

האלה ועקב שיטת השידור של עררן 2 שוק הפירסום גדל. אנחנו מאמינים שיש מקום לעוד ערוץ מסחרי אחד.

כבר שמעתי נתונים שממוצע התשלומים עבור פירסומת ירד לעומת שנה שעברה, וגם הוצגו נתונים ומספרים. פעם

זה היה 7,000 דולר וזה הפך להיות 3,500 דולר או 4,000 דולר. אבל צריך להסתכל על התמונה הכוללת. אי אפשר

להציג מחירי פירסומת כשרואים שידורי בוקר, כי אז משלמים מחיר מאוד מאוד נמוך עבור הפירסומות אבל זה שעות

נוספות של שידור. כאשר מחברים את שעות השידור החדשות, שבהן נוספה פירסומת במחיר נמוך, לשעות השידור

בפריים-טיים, שבהן הפירסומת היא במחיר גבוה, מקבלים פתאום שהממוצע ירד. צריך לזכור ששעות השידור גדלו אבל

נוספת פירסומת. זה נכון שבשעות האלה הפירסומת היא יותר זולה.

אנחנו מאמינים שאפשר להכניס ערוץ מסחרי נוסף, צריך להכניס ערח כזה ושוק הפירסום יכול להתמודד עם זה. יש

גם חשיבות ליכולת של כוחות השוק להתמודד עם דבר כזה.
בעניין הכבלים
אתם מכירים את השיטה הקיימת במדינת ישראל. כשאתה רוצה כבלים אתה חותם עם מי שצריך

לחתום על הכבלים, יש מחיר פיקס, יש מחיר תחנות פיקס, איש לא שואל אותך, .Take it or leave it
אברהם פורז
אתם בדקתם את העניין המשפטי, כלומר מה קורה בעניין הזיכיון?
יוסי פלד
אני תיכף אדבר על הנושא המשפטי. יש בעיות אחרות.

זה קיים בעולם, זו לא המצאה שלנו. במיקרה הזה גם הסתכלנו על המטלה הכלכלית שמוטלת על משפחה במדינת

ישראל. אתה משלם את אגרת הטלוויזיה ואתה משלם את אגרת הרדיו ואתה משלם את הכבלים. זה מגיע בסיכום שנתי

להרבה כסף. איש לא שואל אותך איזה תחנות ישראליות יש לך בכבלים, יש כ-40 תחנות או משהו כזה. אנחנו חושבים

שצריכה להיות שיטת התקשרות אחרת עם הכבלים, איזשהי חבילה בסיסית, שממנה אם אתה רוצה לעלות אז יש מחיר

על כל ערוץ שאתה בוחר ואתה יכול להוסיף לכבלים שייגיעו אליך הביתה. יש כאלה שלא רוצים לראות ערוץ rtlויש

כאלה שמאוד רוצים לראות את ערוץ RTLאו כל תחנה אחרת. אפילו, ואני אומר אפילו כי זה חשוב, גם בהיבט של

המעמסה הכלכלית שאנחנו מעמיסים על אזרחי מדינת ישראל יש כאלה שקשה להם. דרך אגב, אני לא קושר את זה

לאגרה של הטלוויזיה. כשיצאה ההדלפה החוצה, נדמה לי שאחד הפירסומים הדרמטיים היו שאחת ההמלצות הראשונות

של הוועדה תהיה לבטל את האגרה.
אברהם פורז
בינתיים ועדת הכספים החליטה לבטל את האגרה, קיבלו את דעתך.
יוסי פלד
מר פות, אתה חושב שזה מקרה שאני לא חבר בבית הזה? זה לא מקרה, זו החלטה שלי.
שרת התקשורת לימור לבנת
אני עדה שזה נכון, כמי שהפצירה בו ארומת.
אברהם פורז
יכול להיות שאתה לא רוצה אבל גם לא כל אלה שרוצים בסוף מגיעים.
יוסי פלד
הדבר האחרון, שאני לא אגע בו, אבל הוא בהחלט תופס פרק מרמי בדו"ח, זה כל היטלות הטכנולוגיות. מרבית

ההמלצות שלנו בתחום הטכנולוגי מתייחסות לא ליכולות עתידיות אלא ליטלות טכנולוגיות שכם- קיימות וניתן להשתמש

בהן. לא ניתן להתחמק מהן, זה כבר לא מדע דיוני, אלה באמת דברים שנמצאים בהישג יד.

לסיום אני אומר לכם, מודאי שיש הרבה אנשים שחולקים על המלצות הוועדה, וזה בסדר גמור. אנחנו השקענו

הרבה מאוד עבודה, שמענו המון אנשים, עשרות אנשים הופיעו בפנינו. גם חבר הכנסת פורז הופיע בפנינו.
אנחנו עבדנו בשתי שיטות
1) פרסמנו בעתונות הודעה, שמי שרוצה להופיע בפני הוועדה מוזמן להופיע בפניה; 2)

חברי הוועדה חשבו מי הם האנשים שחיוני מאוד שיופיעו בפנינו, ביוזמתנו. הופיעו באמת עשרות אנשים ומגוון הדיעות

הוא עצום. רק כדי לסכר את האוזן, אחת השאלות שנשאלתי, האם היתה לנו איזה ועדה כלכלית שעסקה אך ורק בניתוח

שוק הפירסומת? לא, אנחנו לא עבדנו ככה. אנחנו שמענו דיעות מכל אותם אנשים, שמרביתם מומחים בתחומם, עם

מספרים ועם נתונים. על-פי הנתונים שהוצגו בפנינו היינו צריכים לקבל המלצות. להגיד לכם שאני נהניתי מהעמדה

הזאת? תודה רבה.
היו"ר עמנואל זיסמן
מאחר והשרה לימור לבנת חייבת לעזוב אני אשנה את התוכנית שלי. אני רוצה לומר כמה דברים, לא רק בשמי אלא

בשם כמה חבריס בוועדה (בגלל השעה הזאת לא כולם יכלו למא), עוד לפני שהיא עוזבת.



אני חוזר רק על משפט אחד שאמרתי בדברי הפתיחה. אני תומך בקווים הגדולים של הדו"ח. אני תומך גם במדיניות.

אבל אמרתי שיש לי כמה הערות ואני רוצה להשמיע אותן לפני שהשרה תעזוב.

1) בל שינוי חייב לשמור על המעמד הקיים של השירות הציבורי, על היקפו ועל גיוונו. יש לדחות את הדיבורים על

צמצום השידור הציבורי לחדשות בלבד. חייבים להבטיח בחקיקה את מימונו הממלכתי של השידור הציבורי. הוא צריך

להמשיך ולקיים מגוון תוכניות שייבטיחו רמה ואיכות, המושפעות פחות מהרייטינג. ערוץ 1 נותן את התשובה לכך. אני

רוצה את תגובת שרת התקשורת לעניץ הזה.
אברהם פורז
מה את אומרת על ביטול האגרה בערוץ 1?
היו"ר עמנואל זיסמו
אנחנו לא נהפוך את הישיבה הזאת לישיבה של חבר הכנסת פורז ושינוי. תן לנו לנהל דון מסודר ותירגע.

2) אסור לפרוץ בבת-אחת עם ערוצים חדשים רבים. זני מביע דעה שהיא לא רק שלי, אחרי שהכחתי מה שהכרזתי

בפתח הישיבה. יש חשש שעולם הפירסום המממן את המערך הקיים יתפזר לפירורים קטנים מידי בין ערוצים רבים מידי

ואז הכל עלול לקרוס. מה אתם חושבים על זה? לכן יש לאפשר ערוץ נוסף אחד, להמתץ, לראות מה קורה מבחינה

כלכלית, ורק אחר-כך להמשיך, בכל פעם ערוץ אחד נוסף ולא יותר.

3) דווקא משום שאני, ועוד כמה חברים, תומכים בחופש השידור, שייקבע על-פי השוק, אינני מבין מדוע המדינה

צריכה לקבוע את אופיים של הערוצים החדשים. אני הייתי אצל ראש הממשלה בפגישה עם הסיעה שלי באיזשהו נושא.

את מה שאני משמיע עכשיו השמעתי גם בפניו. יש להניח לשוק לעשות זאת. אם יתברר שהשוק אינו מצליח לקיים דברים

בעלי חשיבות חברתית, בדיוק בשביל זה יש שידור ציבורי ועליו יהיה צריך להטיל משימה מאת.

אלה שלוש ההערות שמצאתי לנכון להגיד אותן בנוכחות השרה, עוד לפני שהיא צריכה לעזוב. מה שאני אומר זה לא

על דעתי בלבד. גם אנחנו, חברים מסיעות שונות מועדת החינוך והתרמת, שומעים לרחשי הלב של הצימר. נתתי לזה

ביטוי, למרות שבקווים הגדולים אנחנו תומכים בתוכנית. התטונתי לתת לחברי הוועדה לדבר אבל מאחר שאת צריכה

לעזוב אני לא חושב שהדברים האלה צריכים להישמע בהיעדרך.
שרת התקשורת לימור לבנת
אני מייד אגיב על זה, ואם יהיו עוד הערות אחריך לחברי הוועדה אז גם עו"ד האתר ואחרים יוכלו להרחיב.

אשר להערה הראשונה שלך לגבי השידור הציבורי. ועדת פלד לא עסקה בשידור הצימרי, זה לא היה בסממתה, זה

גם לא בסמכותי. ראש הממשלה מינה ועדה, שבראשה עומד מר ארנון צוקרמן, שעוסקת בנושא השידור הצימרי. תוך

כדי עבודת ועדת פלד וועדת צוקרמן התגלעו חפיפות מסויימות לגבי חלק מהנושאים ועל pאני ישבתי ביחד עם מר יוסי

פלד ועם מר ארנון צוקרמן ואנחנו הגענו להסכמה שוועדת פלד לא תעסוק בשידור הצימרי, ואכן היא לא עוסקת בזה כלל

ועיקר. הייתי מציעה שהדיון על השידור הציבורי, שהוא דיון מאוד חשוב, ושיבולות להתגלע מ מחלוקות, ראוי שייתקיים

בניפרד לגמרי, ובהחלט במנותק מהמלצות ועדת פלד, שאץ להן דבר וחצי דבר עם עניין השידור הצימרי, לא לגבי קיומו,

לא לגבי מימונו, לא לגבי אופיו, לא לגבי שום דבר שקשור אליו.

להערה השניה שלך, שלא לינת יותר מידי ערוצים בבת-אחת, שאנחנו לא נוכל להשתלט על זה ולא נוכל לבדוק מה

קורה, ושצריך לעשות את זה בצורה הדרגתית. אני אמרתי שיישומן של כל המלצות ועדת פלד הוא תהליך הדרגתי

שיימשך כמה שנים. לא מדובר כאן ביישום מיידי של ההמלצות.

כרגע יש לנו ערוץ מסחרי אחד ואנחנו מדברים על ערוץ מסחרי נוסף שגם הוא יהיה רק בתום הזיכיונות של זכייני

ערוץ 2, דהיינו בתום 1999. גם להתחיל עכשיו בפעולה כדי להביא ערוץ מסחרי נוסף לערוץ 2, זה תהליך שצריך לקחת

3-2.5 שנים, זה חקיקה והכנות ומיכרזים ואלף ואחד דברים. כל זה ביחד ממילא לא יתבצע כרגע אלא מדובר על תהליך

ארוך בהרבה.



אגב, D.B.Sלמשל, לא מדובר כאן על ערוץ מסחרי במובן של ערוץ 2 או ערוץ 3 אלא D.B.Sזה בעצם ערוץ

שמבוסס על דמי מנוי והוא מהווה תחרות בפועל לבבלים. הבבלים ברגע הם מונופול, יש 5 זכיינים אבל בל וביין הוא

מונופול באיזור שלו. אין תחרות בבבלים. אדם לא יבול לבחור אם להתחבר למפעיל אחד של הבבלים או למפעיל אחר. מי

שגר בירושלים אין לו ברירה אלא להיות מחובר למפעיל שעובד בירושלים, וטלי. לבן הלוויין הוא לא עוד ערוץ מסחרי

רגיל, הוא חבילת ערוצים למנויים שמהווה תחרות לבבלים והיא איננה באה לעניין נתח שוק הפירסום, היתבנות בלבלית

של עוד ערוצים מסחריים, ובולי.

איפה יש לנו עוד ערוצים נוספים? ברוב מדינות העולם בבר אין רק ערוץ מסחרי אחד, ברובן יש לפחות שני ערוצים

מסחריים. אנחנו בין המדינות האחרונות בעולם עם ערוץ מסחרי אחד. צריך לקחת את זה בחשבון.
אברהם פורז
יש פה 6 מיליון תושבים, אפילו פחות.
שרת התקשורת לימור לבנת
אנחנו מסבנים, קטנים, עלובים וגמדים. חבר הכנסת אברהם פורז, אם זה היה תלוי בך לא היה שום דבר.
אברהם פורז
באמת? אם יש ערוץ שני זה במידה רבה בגללי.
שרת התקשורת לימור לבנת
אנחנו דיברנו על שמים פתוחים, מתוך תבנית ברורה. תפסיקו עם הדמגוגיה הזאת. המלצות ועדת פלד אינן פותחות

את השמים לבל דיבפין ולבל דורש, בלי שום בקרה, ולבל מי שמתחשק לו. המלצות ועדת פלד אומרות בבירור שמדובר

על ערוץ מסחרי אחד נוסף בעוד 3 שנים, בדי שנהיה במו רוב מדינות העולם שבהן יש יותר מערוץ מסחרי אחד. המלצות

ועדת פלד מדברות על דברים בל-בך מוגדרים וברורים שמי שבא לטעון באילו אנחנו מציעים באן איזה מין שמים פתוחים

מבולגנים, בלי סדר, בלי אחריות, בלי איזה מגבלות, הוא פשוט אומר דברי דמגוגיה. חבל על הדברים האלה.

אני מדברת באן על 5 ערוצים יעודיים בבבלים, שגם הם יבואו בהדרגה בסופו של דבר, שעליהם מדברת ועדת פלד

(ושעליהם גם המליצה, אגב, מועצת הבבלים). מדובר באן בנתח שוק זעיר יחסית לבל נתח שוק אחר שאפשר לדבר עליו

של ערוץ מסחרי רגיל. יש באן מתן מענה לקבוצות שונות בציבור. מה עושים היום העולים מארצות חבר העמים? הם

רואים 3 ערוצים בבבלים שמועברים מרוסיה ושם יש גם פרסומות ישראליות, אי אפשר למנוע את זה. בגלי-צה"ל היום

בבר יש פרסומות סמויות, אתה יודע את זה טוב מאוד, יש בבל מקום במעט. אי אפשר יהיה לבלום את זה או למנוע את זה.

אם אנחנו רוצים שציבור הצרבנים הישראלים דוברי הרוסית יראו ערוץ ישראלי שמדבר חלקו בשפתם ושייטל לתת להם

מענה במקום שייראו את הערוצים משם, מה רע בזה? זה נתח שוק מסויים. מי שמבין רק שפה אחרת, ולא מבץ רוסית,

הרי לא יראה את זה. אותו דבר לגבי הערוץ הערבי, אותו דבר לגבי ערוץ מסורתי. מה קורה היום? הרב עובדיה משדר

בלוויין דרשות. קראתי בעיתון לפני במה ימים שהרב אליהו משדר עבשיו גם pומתחיל להתחרות בערוץ של הרב

עובדיה. הנה, יש לנו תחרות בשוק, שמים פתוחים ותחרות בין הרב עובדיה לרב אליהו בערח לווייני ואנחנו יושבים

ומתוובחים. על מה? מי אמר שאין תחרות? בטח שיש תחרות. רק יש בלגן, זה לא מסודר, זה לא בחוק וזה לא מפוקח.
אברהם פורז
האם יש פירסומות בשידורים של הרב עובדיה?
שרת התקשורת לימור לבנת
אני לא יודעת אם יש פרסומות, אבל בטח יהיו. גם ב-D.B.S לא תהיה פרסומת, אתה יודע את זה היטב, זה יהיה

חבילת ערוצים למנויים. בשתדבר איתי על הלוויץ של הרב עובדיה ועל פרסומת תהיה הגון ותדבר באותה נשימה על

,D.B.Sשתהיה בלי פרסומת אבל למנויים.



מדובר על ערוץ מסורתי-דתי, מורשת ישראל, משהו שעוד יוגדר, כי זה עוד לא הובא. אנחנו מדברים על צורך של

נתח בציבור הישראלי. מה זה כל תחנות הרדיו הפירטיות האלה שמשדרות, "כל האמת" ו"קול הנשמה", "הריו 2000",

"רדיו 2001" ואחרים? יש ברדיו ערוץ 2000 חוקי ויש ערוץ 2000 ברדיו פירטי, שהוא ערוץ דתי גם כן. מאיפה בא כל

זה? למה זה בא?
אברהם פות
האם אין הבדל בין העלויות של תחנת טלוויזיה ותחנת רדיו? הרי תחנת רדיו אדם יטל להפעיל לבד, להחליף

תקליטים לבד.
שרת התקשורת לימור לבנת
זה בא להעיד על כך שיש לציבור צורך בתחנות יעידיות שמשדרות את מה שבלבבם. אני רואה פה את מר שאול

מייזליש, נציג הרדיו האיזורי הייעודי ("רדיו קול חי"). זה הרי משונה, תחשבו על זה, אם יש לו מאזינים שרוצים לשמוע

את התיו המסורתי אז מי אמר שהם מרומים רק במרכז הארץ, היכן שהוא משדר? אולי אנשים בגליל ובדרום גם רוצים?

למה צריך להגביל אותו? הרדיו שלהם אגב הוא דוגמא להצלחה כי יש ציבור במדינת ישראל שרוצה לשמוע רדיו

דתי-מסורתי. באותה מידה יש צימר במדינת ישראל שרוצה לראות ערח טלוויזיה דתי-מסורתי. האם אנחנו לא ניתן לו

את זה?

אם לכל הדברים האלה לא תהיה היתמות כלכלית אז לא יהיו יזמים שייעשו את זה. אנחנו לא מחייבים מישהו לעשות

את זה, אף אחד לא מוכרח להריץ ערוץ מה או להגיש מועמדותו למיכרז כזה. לא טפים על אף אחד. אם זה לא יהיה עסק

כלכלי אז לא יהיה מי שייעשה את זה. הרי בסך הכל מדום- על נתחי שוק קטנים יחסית.

עד כאן התשובה שלי להערות שלך. אני רוצה לומר כהערה אחרונה. כל דבר בפירוש עדיץ פתוח לדיונים, כל

הדברים האלה עוד יגיע הרי לדיון בכנסת. אנחנו לא הולכים עכשיו לעשות מחטף כך שפתאום מחר בטקר תמצאו את

עצמכם עם כל זה. כל הטענות ישמעו וייבדקו וייבחנו וניראה. אבל אסור לנו לאפשר לבלום, לא את הטכנולוגיה ולא את

הרצון של ציבורים שונים לראות, לשמוע ולהיות חשופים לכל מיני סוגים של שידור את זה אבי מציעה לכולנו לזטר כל

הזמן. תודה רבה.
אלי ניסו
הייתי רוצה, ברשותך, לדבר בישיבה הבאה משום שעד עכשיו הייתי אומר שרוב הביקורת נשמעה מפי אנשים שלא

קראו את הדו"ח. כל האנשים שדיברו כאן פשוט לא קראו את הדו"ח. אני מציע לחטת לישיבה הבאה, אולי עד אז יקראו

את הדו"ח. הם מצליחים לכתוב, להגיב ולהתייחס לעניין הזה בלי לקרוא את הדו"ח. זאת תופעה שמביעה את הוויכוח

הציבורי בארץ. אתה לא חייב לדעת על מה אתה מדבר אבל אתה יטל לדבר, העיקר שתגיד כך או אחרת. אני מבקש,

ברשותך, לא לדבר עכשיו אלא רק בישיבה הבאה. תודה רבה.
היו"ר עמנואל זיסמן
האם עוד מישהו מחברי ועדת פלד רוצה לדבר? אם לא, רשות הדיטר לחבר הכנסת ריבלין.
ראובן ריבליו
אני מודה שאני בין אלה שלא קראו את הדו"ח כי הרגע קיבלתי אותו. אני נוהג להתייחס רק לדברים שקראתי. אני

מוכרח לומר שממה ששמעתי, מקובלים עלי רוב דבריה של שרת התקשורת, אם לא טלם. אני גם מצטרף להערותיו

ולשאלותיו של יושב-ראש הוועדה.

אני מאוד שם לב ל"מוסיקה" שהיתה בקולה של שרת התקשורת בכל מה שקשור לעתידו של הערוץ הציבורי. אני

חושב שבעניין זה צריך לדעת שיש רבים מחברי הכנסת שלא יתנו יד לפגיעה וייעשו כל שביכולתם כד להגן על השידור

הציבורי, וינהגו בעניין זה קלה כחמורה.
אברהם פורז
אדוני היושב-ראש, הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות. קודם בל, אני חושב שלמר יוסי פלד ולחברי הוועדה

האחרים היו בוונות טובות, אין לי בזה שום ספק. אני לא חושב שאתם נגועים באיזה חוסר תום-לב או משהו מה. יחסית

לסכנות שאורבות למדינת ישראל מדברים אחרים, גם אם הדו"ח הזה ייושם במלואו זה אסון הבי קטן.

בדו"ח הזה יש שני מבשולים רציניים. קודם בל, מדינה חייבת לנהוג בהגינות כלפי אזרחיה, גם בלפי אזרחים שהיה

להם מזל וניגשו למיכרז חבו במיברה זהב. את זה אני אומר לגבי העררץ השני. יכול להיות שהזביינים של הערוץ השני

נפלו על מיברה זהב אבל הם קיבלו 6 שנים + 4 שנים (אם יסתבר שהם מילאו את בל התנאים), ואני חושב שהמדינה לא

יכולה לאחד אותם בעוד שנה וחצי ולהפוך אותם מ-3 זכיינים ל-1. אני גם חושב שהמדינה לא יטלה לתת לעוד זכיין אחד

ערוץ מסחרי. כשהם ניגשו למיברז לדעתי הם יצאו מתוך הנחה שלאורך תקופת הזיכיון יהיה רק ערוץ מסחרי אחד, אחרת

אולי הם לא היו ניגשים או אחרת היה קורה משהו אחר.

אותו דבר לגבי הבבלים. אני מאוד תומך ב"טירינג", כלומר בבך שהלקוח יוכל לקבל חבילות. זה נראה בעיני סביר

לגמרי. אבל מי שניגש למיכרז בכבלים בשעתו קיבל מהמדינה את הזטת לעשות את השידור בצורה שהוא נעשה כעת.

אתם שואלים אותי איך זה קרה? אני הייתי ראש המועצה לטלוויזיה בבבלים והייתי ראש הפרוייקט הזה כשהוצאנו את

המיברזים. באנגליה הכבלים נבשלו לחלוטין, וגם בצרפת ובמדינות נוספות הם נבשלו. אגב, גם בארצות-הברית הם נכשלו

בהמון מקומות. בי בשבאו אנשים שהתעניינו הם אמרו: אני מקים תשתית אדירה בעלות של מאות מליונים, קובר חוטים

באדמה, ואני לא יודע מה יהיה בסוף. אגב, היה להם מזל. אם הערק השני לא היה מתעכב בפי שהתעכב אז החדירה של

הכבלים היתה הרבה יותר נמוכה ובסופו של דבר אני לא יודע אם זה היה בכלל ריווחי. אני סמר שאנשים ניגשו למיכרז,

טוב, או רע, אץ זה משנה, ואם הם ירוויחו הרבה בסף יהנה מזה מס הכנסה.
אלי ניסו
לידיעתך, היה "טירינג" במיכרז. אני יטל להראות לך את זה שחור על גבי לבן.
אברהם פורז
אם הם התחייבו ל"טירינג" במיברז וויתרו להם באיזשהו שלב, אחרי שזט, יטל להיות שאפשר לחייב אותם

ב"טירינג" עכשיו, ואני תומך בעניץ הזה.

לדעתי לשרת התקשורת יש טעות קונספטואלית בסיסית מביוון שהיא חושבת שתחנת רדיו סקטוריאלית היא אותו

דבר כמו תחנת טלוויזיה סקטוריאלית. ברדיו העלויות הן מאוד נמוטת ואפשר לעשות גם תחנה פירטית, שמישהו נעמד

עם מכשיר, שם פטיפון, מנגן שיריס ים תיכוניים או שירים מהמזרח הרחוק וזהו. אני ראיתי איך מופעלת תחנת רדיו. יש

חנויות בלונדון שיש להן תחנת תיו רק בשביל החנות.
רוני אלגרנטי
אתה בעד תחנות פירטיות שבכה עובדות? שנדע את עמדתך. בוא נדבר על מה דרשו מתחנות הרדיו האחוריות בארץ.
אברהם פורז
לא על זה אני מדבר. יתבן שמה שדרשו פה מהתחנות האיזוריות מופרז ולכן חלקן בבעיה. אני לא קבעתי מה דרשו.

אני עשיתי רק במיטב יכולתי לשחרר את הפקק, כי היו שני שרים שהתווכחו ואי אפשר היה להוציא את זה לאוויר.

שונה העניין לגבי טלוויזיה, שונה לחלוטין. אפשר כמובן לעשות טלוויזיה בכל מחיר. אפשר לקנות סדרות

מחוץ-לארץ. בדרום אמריקה יש אופרות סבון סוחטות דמעות בספרדית, נהדר, אפשר לתרגם את זה וזה יעלה אולי

1,000 דולר לחצי שעה לאפיזודה. השאלה היא איזה טלוויזיה אנחנו רוצים. זה לא סתם שמביאים את איטליה בתור

דוגמא. באיטליה פתחו את השמים ונהיו שם עשרות או מאות תחנות, שכולן לא שוות שום דבר.

יש פה גם אשליה אופטית. מי שמאמין שאפשר לעשות ערוץ חדשות ישראלי שיישדר רק חדשות ויהיה מבוסס על

פירסום, אז לדעתי אץ לו מושג מבחינה בלכלית.
סאשה קליין
האם אין מספיק חדשות בארץ?
אברהם פורז
לא, אין בסים כלכלי לזה, אין מספיק פירסום. עוגת הפירסום היא עוגה נתונה. נמכרת פה איזשהי אשליה. נוצרה

איזשהי תחושה בציבור שאפשר לעשות 7-5 ערוצים, יעודיים או אחרים, באיכות טובה, עם פירסומת, כאילו לא מבקשים

מאף אחד שום כסף, והכל יהיה בסדר. זה לא ככה. זה לא סתם שאני כל הזמן צועק שזו מדנה של 5.5 מיליון תושבים.

אגב, בתוכם חלק דוברי ערבית, שלא רואים את הערוצים הישראלים, חלקם חרדים שאץ להם בכלל טלוויזיה, וחלק באו

מחבר העמים ורוצים לראות רק טלוויזיה ברוסית. אז כמה נשארו?
צביקה האתר
אז יש ערוץ יעודי בערבית, ערוץ יעודי למסורת וערוץ יעודי ברוסית.
אברהם פות
הכנסת אישרה לפני כחודשיים בוועדת הכלכלה משהו לגבי ערוצים יעודיים בכבלים, וזה יגיע. אם זה יהיה רק

ערוצים יעודיים אז לדעתי הם יהיו מסכנים ועלובים ואפשר יהיה לתת להם לפעול. הפחד הגדול הוא שהערוצים האלה

יפרצו את גבולות הייעוד שלהם, כי אפשר להביא סרט מחוץ-לארץ ולתרגם אותו. אני פשוט רוצה להציג פה את העניין

הכלכלי של הדבר הזה. זאת מדינה קטנה עם שוק פרסומות קטן, כשאתה לוקח את התקציב הזה ומחלק אותו לאלף

פרוסות, אתה מקבל כל פרוסה קטנה ומצומקת ועלובה.
רפאל אלול
אני לא קראתי עדיין את כל הדו"ח. ממה ששמעתי בתקשורת וקראתי בעיתונות זה נראה לי קצת יותר מידי גדול

בשביל הארץ הקטנה הזאת. מר פלד, אני אחזיר אותך לוויכוח שהיה לנו עוד לפני פתיחת הערוץ השני. היה לנו ויכוח כמה

כסף ילך על פירסום. אני מתאר לעצמי שהתייעצתם עם פירסומאים. שוק הפירסום במדינת ישראל הוא ברור, הנתח הוא

ברור ויידוע מראש.

אתמול בערב היה אצלי אורח, מר אביהו בן-נון ושאלתי אותו למה משקיעים הון עתק בפירסום מכוניות בעיתונות, 2

עמודי צבע, וכמעט לא מפרסמים מכוניות בטלוויזיה. התברר שהם בדקו, עשו מחקרים, ומצאו שהעסק לא עובר. פעם

היתה ריצת אמוק, כשערוץ 2 נפתח, כולם רצו לפרסם בטלוויזיה ומי שפירסם בערוץ 2 היה "גדול". אבל אנשים כבר

התפקחו, כל אחד עושה מחקר שוק, בודק מה הרווח שלו, מה השוק שיש לו ומי יקנה. היום אנשים יותר זהירים.

אני חושש שזה יותר מידי גדול, יותר מידי מהר, ולהערכתי זה גם יטל ליפול.

אני רוצה לקוות שברקע של הדברים לא היתה פה איזשהי התחשבנות פוליטית בץ הליכוד לבין אליטות מהתקשורת

של השמאל, "בואו ניכנס בהם, נכניס להם, הם הכניסו לנו, נחזיר להם".
ראובן ריבליו
לא יעלה על הדעת דבר מה.
רפאל אלול
אני רוצה לקוות, כך אמרתי, הייתי זהיר בדברי. אני רוצה לקוות שהדברים האלה לא היו ושלא היתה פה איזשהי

התחשבנות כזו או אחרת כדי להתנקם בתקשורת.



לפחות בדבר אחד אני שקט. שרת התקשורת אמרה דברים שבשמעו לי מאוד הגיוניים ומעשיים וגם כדאי לקבל

אותם. היא אמרה, ראשית, שזה הדרגתי ושנית, שבל דבר יעבור בכנסת בכל הוועדות ואז בל אחד מאיתני יובל להשפיע

(כמובן אחרי שניקרא את הדו"ח הזה). תודה.
מרדכי קירשנבאום
אני אומנם מייצג את השידור הציבורי אבל אני מוברח לומר, אני גם הופעתי בפני ועדת פלד. אני רוצה לשבח את

הדו"ח, קודם בל ברצון שלו לעשות סדר בענף, שיש בו היום אנרכיה טוטאלית, והולכת להיות אנרכיה עוד יותר גדולה.

הרי לא ניכנס כעת לעומקם של דברים בזמן הקצר שנותר, ישנם דברים שניראים לי חיוביים מאוד, אולי לאחרים דברים

אחרים ניראים חיוביים. אבל חייבים לעשות סדר באנרכיה הזאת של התקשורת, הן בטלוויזיה והן ברדיו, ולבחון בל נושא

ונושא באמת בזהירות רבה, לא להיחפז.

ברגע ששמעתי שהדו"ח בבר הואץ לישיבת ממשלה לאישור וכבר מנסים לעשות מעץ מחטף בדו"ח, לדעתי זה ביזיון

לדו"ח. זה סוג של דו"ח שמביא כמה צעדים מאוד מאוד מהפכניים, שמחייבים סבלנות רבה.
ראובן ריבלין
אם אתה תשבח אותו, אולי לא יקבלו את זה כל-כך מהר בממשלה.
מרדכי קירשנבאום
צריך לעשות צעד, צעד. לא קל לוועדה, כל ועדה, לנסות לעשות סדר בבלגן הזה ולנסות לראות את העתיד,

בשהעתיד גם מבחינה טכנולוגית הוא עתיד כמעט בלתי ברור לחלוטץ משום שגם הדיגיטציה וגם הלווייניות וגם כל מה

שייקרה פה בתוך לא יותר מ-5 שנים יטל להיות שיישיג כבר את מה שיוכל להתממש מתוך הדו"ח הזה באותו פרק זמן.

אלה דברים שמתקדמים במהירות אדירה. ערוץ תדר אחד של רדיו ישדר 24 ערוצים ארציים, דברים שבבלל אנחנו לא

מסוגלים עוד לעכל אותם. זו מהפיכה טכנולוגית שקורית כבר עכשיו באירופה ובתוך 5 שנים היא תהיה חייבת לקרות פה.
צביקה האוזר
המהפיכה הטכנולוגית זה, אגב, עיקר הדו"ח.
מרדכי קירשנבאום
יחד עם זה, יש דברים שלא נתתם עליהם את הדעת. ישנם דברים שקשורים בתקשורת, לא רק בטכנולוגיה ולא רק

בזכות לשמים פתוחים כאלה או אחרים. יש גם תקשורת שהיא חווייה קולקטיבית, שהיא מדורת השבט, שהיא תקשורת

שאתה רוצה שעדיין תחבר את הקטבים ואת הקצוות של החברה הישראלית ולא רק תבליט את הצרבים הבידוליים שלה,

את הקבוצות, את האתניות, כך שיהיה מכנה משותף בתוך הדבר הזה.

יחד עם זה, אני שרב אומר, אני חושב שעשיתם מלאכה יפה מאוד. זו מלאכה טובה להתחלה, להתחיל לדון ולבחון כל

דבר לגופו. אם יתברר שאין שוק פירסום לעוד עררן מיסחרי, לא יהיה עוד ערוץ מיסחרי. לא צריך להיכנס לפניקה

מהדבר הזה. יתכן שייתברר שמבחינה משפטית הזימון של הערוץ השני הוא לא ל-6 שנים אלא ל-6 פלוס 4 שנים, משום

שאם הם ממלאים את חובותיהם ב-6 שנים אין שום סיבה להפר את הזימון לעוד 4 שנים, אז צריך להמן שזה תהליך

שייקח עד שנת 2003 ולא עד 1999. כל הדברים האלה, מה יש לחשוש מזה? הרי עורמ-דץ עובדים חזק בארץ והם

יבדקו. מה שניתן ליישום, ייושם. מה שלא, לא. אבל אני כן מציע גישה חיובית וכן מציע לראות מה אפשר לקדם מתוך

הדו"ח ולא לעשות את הדבר הרגיל ולנפנף אותו.
גוסטבו טרייבר
מהדו"ח הזה יתפרנסו הרבה עורכי-דין.
נחמן שי
אבי סבור שהדו"ח הזה הוא דו"ח חשוב וטוב. אני קראתי אווגו. יש לבו הרבה הערות, חלקן אפילו תיקונים של

עובדות ובדומה, אבל זה לא בדיוק המקום להעיר. בקטע הזה אפשר היה לעשות עמדה יותר מדוייקת, אבל זה לא צריך

להעיב על התמונה. אני חושב שההתמודדות עם הסוגיה הזאת של היתרמת וגידול בתחום התקשורת היא נבונה. עשתה

את זה שרת התקשורת לימור לבנת עם הוועדה הזאת. בשיובאו הדברים לדיון פרטני אנחנו בבל מקום ומקום נביע את

דעתנו. אגב, לא צריך לצפות שאנחנו באופן אוטומטי נגן על זכייני ערוץ 2 או על זבייני הרדיו האחורי. בכל נקודת זמן

ייפקעו זכיונות ואז אפשר יהיה לדעתנו לפתוח את זה מחדש ולדון מחדש. עד לאותה נקודה בהחלט צריך לכבד אותם, הם

קיבלו זיכיונות ממדינת ישראל. אבל אנחנו כרשות שהתחילה מהלך של שינוי גדול בתחום התקשורת בישראל, גם בתחום

הרדיו וגם בתחום הטלוויזיה, רוצים בהחלט לראות את השינוי הזה נמשך ומתגלגל הלאה.
עוזי פלד
אני מצטרף לדברים הטובים האלה שאומרים על דו"ח ועדת פלד. אבי חושב שדו"ח ועדת פלד מכיל בחובו קבוצה

גדולה של המלצות חשומת וענייניות. אני לא בדקתי עם סרגל חישוב, אולי זה 60% מהדו"ח, אולי 70%, אולי 80%.

במאמר שלי שפורסם היום ב"מעריב", ושחילקתי לכם, כתבתי שמספיק קמצוץ של מלח במס מים זכים כדי שכל המים

לא יהיו ראויים לשתיה. לצערי יש כמה קמצוצים כאלה בדו"ח הזה, וחבל.

אני מצטרף למה שאמר מר נחמן שי לפני רגע, שיש בדו"ח כמה דברים עובדתיים שהם לא נכונים ויש שם כמה

דברים שהם הערכות כלכליות שבכלל לא נכדקו.

אני רוצה בכל זאת להעלות כמה נושאים, על קצה המזלג, ולצערי אין זמן.

אני מתפלא על השרה לבנת, שאמרה פה לפני רגע, מה הרעש? מה הבעיה שעושים שמים פתוחים? למה שלא כל

אחד יפתח תחנת טלוויזיה? כוחות השוק יקבעו. אני מייצג את חברת "טלעד", שקיימת כבר 25 שנים. ב-25 השנים האלה

אנחנו פנינו לשלטונות מדינת ישראל בבקשה להקים תחנת טלוויזיה פרטית אולי 10 פעמים, פנינו לכל מישטר ולכל

ממשלה. אף פעם לא קיבלנו תשובה חיובית. אבל כל מי שפנה ב-25 השנים האלה לפתוח עיתון, תו הדוגמא שהשרה

לבנת נתנה, אם הוא לא היה פושע פלילי הוא קיבל רישיון לפתוח עיתון. מדינת ישראל החליטה קולא הרי העיתונות

הכתובה כמו השידור הטלוויזיוני. השידור הטלוויזיוני לא הופקע מעולם מרשות הממשלה. הממשלה היא שמעניקה

זיכיוטת והממשלה היא שתעשה כל מה שצריך בנושאים האלה ולא להיפך. לכן אני קצת תמה על ההקבלה הזאת ואני

חושב שהיא לא במקומה.

אני רוצה לומר כמה דברים ותרשו לי להיות אפילו (במרכאות כפולות) "ממלכתי". אני לא אדבר כזכיין בער וץ 2.

אבי אדבר כאזרח מדינת ישראל, כמי שאולי הוא הוותיק ביותר במדינה בנושא טלוויזיה. הייתי סגן מנהל צוות ההקמה של

הטלוויזיה בשנת 1967. יש פה עוד שניים, מר מרדכי קירשנבאום ומר אלי ניסן, שבאו אלינו לצוות חודש או חודשיים

אחרי. אני הוותיק ביותר בארץ, יחד עם מר אליהוא כץ, בנושא הזה. תרשו לי לומר, ראיתי כבר את כל האפשרויות.
מרדכי קירשנבאום
עד היום מטפלים בניירות שהשארתם.
עוזי פלד
וחבל שלא יישמו אותם. לו היו מיישמים אותם יטל להיות שלוועדת פלד היה נחסך היום הרבה מאוד, אבל זה עניין

אחר. לא כאן המקום לעשות חשבונות, בוודאי לא איתך.

לגופו של עניין, אני חושב שאי אפשר לפתוח במדינת ישראל ערוצים טספים. אני לא מדבר רק על הטלוויזיה

באיטליה, אני מדבר גם על צרפת. בצרפת ערוץ 5, שזה ערוץ נוסף במדינה של 60 מיליון תושבים, פשט את הרגל מפני

שהאנשים שקבעו את המדיניות של השידור בערוץ 5 לא היו מוכנים לרדת לרמה הנמוכה שאליה יתו באיטליה. יש לנו

דוגמא מצויינת באנגליה, גם כן מדינה של 60-55 מיליון איש, שב-30 השנים האחרונות במדינה הענקית הזאת לאט לאט

בהדרגה פתחו 2 ערוצי פירסומת בסך הכל. למה לא לקחת את הדוגמאות האלה?



מה שרת התקשורת אומרת לנו כרגע ומה אומר הדו"ח, שקיבל את עמדת השרה? מר יוסי פלד, אני ממש נפעם, זה

יוצא מן הכלל שהדגשת רק את 3 הפעמים שכהן נפגשת עם השרה. בקרוכ תקבל, במו בר-און, את החשבון מ"בזק", כמה

פעמים טילפנת אולי ללישבה או שטילפנו אליך. אבל לא זאת הנקודה. אני אומר, איך יטל להיות שאתם מאמצים בדיוק

את הדו"ח, עם ה-5 ערוצים יעודים, שהשרה הביאה לכנסת, ומחר זה נדון בוועדת הכלכלה? בדיוק אותו דבר. האם אין

לכם מחשכה עצמאית? אתם לא שמעתם מהשרה שום דבר?

רבותי, 5 ערוצים יעודיים שיימומנו מפירסומת במדינה של 5.5 מיליון אנשים, במדינה שיש בה ערוץ טלוויזיה מסחרי

אחד שקם רק לפני 3.5 שנים, במדינה שבה יש המלצה בשנת 1999, בעוד שנתיים, להקים ערוץ נוסף? אני לא נגד ערוץ

נוסף של טלוויזיה מסחרית.
אברהם פורז
תוסיף לאותה רשימה, מדינה שממליצה לבטל את אגרת רשות השידור וגם אותו לממן מפירסומות.
עוזי פלד
אני מייד רוצה להגיע לזה. באנגליה הזעירה מה עשו? נתנו קודם כל פירסומת לערוץ נוסף ברשות הציבורי. אז לפני

שאנחנו חושבים על ערוץ מסחרי נוסף צריך לדאוג לרשות השידור, שהיא תתקיים. כולנו פה, אני מאמץ, חושבים שיש

מקום לשירות ציבורי כזה, לשידור ציטרי במדינת ישראל. אז למה לא חושבים על זה?

מי שם את משרד התקשורת כאחראי על ערוץ 2? עד כמה שאני יודע זה לא בתחום סמטתו. אז רשות השידור לא

מטופלת בדו"ח אבל ערח 2 כן? עד כמה שאני יודע משרד התקשורת מטפל רק בכבלים, הוא לא מטפל בכל השידור

הציבורי. אם יש ועדה שמטפלת בשידור הטלווזיוני טלו אז שתטפל בכבלים, בערוץ 2 וברשות השידור. בשביל זה צריך

להקים ועדה ממלכתית שתדון בדברים ותאמץ 60%, 70%, 80% מדו"ח ועדת פלד, ושתזיז משם את העשבים השוטים.
כרמית פנטוו
השר הממונה סירב להופיע.
עוזי פלד
עכשיו אני אדבר כאינטרסנט. רבותי, אנחנו קיבלנו במיכרז לערוץ 2, ואני שמח שזכינו בו, קיבלנו מנדט לשדר

במשך 6 שנים, עם אופציה, לפי סעיף 35 לחוק הרשות השניה, להאריך ב-4 שנים אם נעמוד בכל ההתניות שישנן בחוק.

לא רק שאנחנו משתדלים לעמוד אלא אני חושב שאנחנו גם עומדים בתנאים. בחישובים הכלכליים ביקשו מאיתנו במיכה

להגיש תוכנית עיסקית על 10 שנים, לא על 6 שנים. "טלעד" היא היחידה מכל הזכיינים שלקחה את הדבר הזה ברצינות

ופתחה אולפנים דיגיטלים חדשים בירושלים, יצרה מקומות עמדה לאלפי אנשים בירושלים, קנתה ציוד בהון עתק,

ב-13-12 מיליון דולר, בציוד אולפנים, בפוסט פרודקשן, בדברים אחרים. ביססנו את זה על 10 שנים ולא על 6 שנים.

כמו כן אנחנו הלכנו לשליש ערוץ ולא הלכנו לערח שלם. לבוא היום ולהגיד - רגע, יש משחק חדש בקלפים, ושבסוף

שנת 1999 אנחנו נעשה ערח אחד?

מר יוסי פלד וחברי הוועדה שישנם פה, תסבירו לי, ואני שואל את זה בכנות, האם ערח 2 הוא לא סיפור הצלחה? זה

סיפור הצלחה יוצא מגדר הרגיל. למה הוא סיפור הצלחה? אני אגלה לכם את הסוד הקטן, משום שאנחנו 3 זכיינים באותו

ערוץ, משום שיש לנו 3 מנהלי תוכניות ילדים ו-3 מנהלי תוכניות בידור ו-3 מנהלי תוכניות דוקומנטריות, ו-3 מנהלי

תוכניות, ו-3 מנהלי שיווק והכל פי 3. כמו pיש לנו עוד 14.5% ששם אין בדיוק את כל הדברים האלה. יש לנו תופעה

יוצאת מן הכלל במדינת ישראל, יש לנו טלוויזיה לימודית שקוראת לעצמה "חינוכית", שמשדרת בערח הראשון, בערוץ

השני ובכבלים. אתם ראיתם אימפריה מאת? בשום מקום בעולם אין דבר כזה.

העובדה שאנחנו 3.5 זכיינים היא שנותנת לערוץ הזה את העוצמה. לזה הלכנו, ואני חושב שזה סיפור הצלחה.

בואו לא ננפנף עם הדברים שאמרו פה. מחירי הפירסום יורדים. הרי עם מר יוסי פלד אי אפשר לשחק, הוא מכיר את

המאטריה מבפנים. אני מודה, בעניין הזה - ותרשו לי גם נימה אישית - הלוואי ולכל האיגודים הממשלתיים והממלכתיים

היו יושבי-ראש כמו מר יוסי פלד. אבל בואו נדבר בשפה שהיא הכי פשוטה. כמה היתה עוגת הפירסום שהלכה לטלוויזיה



ברבעון הראשון ב-96 וכמה זה היה ברבעון הראשון ב-97? פחות. זאת הנקודה. 97 נמוכה בהכנסות מ-96. זה לא חשוב

כמה העלות הממוצעת לתשדיר, זו לא הנקודה. הנקודה היא שסך כל הכסף שבא לערוץ 2 עכשיו, בגלל בעיות בכלכלה

הישראלית, הוא כזה ומה, והוא יותר נמוך.

כדי שתבינו את המימדים, את הרווח ה"פנטסטי" שלנו, אנחנו הפסדנו בין חודש נובמבר 1993 לחודש מאי 1994

מיליון דולר לחודש. האם מישהו בא ורצה לקנות את המניות אז? עמדו בתור, גם בייקשת" וגם ב"טלעד". אני אמרתי שאני

קונה את כל המניות, רק תיתנו. למזלם הם לא מכרו. 1996 היתה שנה מצויינת מבחינה כלכלית, בין היתר משום שלא היו

לנו 20 שעות שידור ביום. מאז 1.1.97 יש 20 שעות שידור וכל הרווחיות הפנטסטית הזאת בוודאי יורדת. אבל רמתי,

לקחנו סיכונים ויש לנו גם סיכויים. אף אחד לא צריך לבוא בטענות. ואמר נמן חבר הכנסת אברהם פורז, אז ישלמו מס

הכנסה. מה, אנחנו גונבים ממישהו? אם נרוויח כמה מיליונים, שליש מזה ילך למס הכנסה. אץ פה בעיה בכלל.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני אמרתי שהיום אני לא מסכם. אני רוצה גם להגיד לך, יש דברים שהם בתהליכי חקיקה, אז ידונו בכל דבר לגופו.

כמו pלפני שמכינים חוק מתייחסים לדו"חות שייצאו באותו עניץ ומתייחסים לדיון הציבורי. אני אעשה דק נוסף כי

לפעמים זה עוזר להסיק מסקנות. השאלות שאני שאלתי, שחלק מהדברים שלך כלולים באחת מהן, יתנו חומר למחשבה

גם לשרת התקשורת וגם לראש הממשלה. לק הצעת חוק שתוגש יכולה להיות קצת שונה ממה שהתכוונו מלכתחילה.

אני אומר שצריך לקבל את הדו"ח אבל צריך להקפיד על כמה דברים שהם יהיו ענייניים. בדיקה כלכלית, האם בכלל

אפשר לבצע, בדיקת היתכנות בכל התחומים. להביא את זה במחטף בלי בדיקה רצינית כבר לישיבת הממשלה הקרובה

ולאשר את זה, זה ניראה לי טעות.
יצחק אלון
לרדיו לא התייחסו כאן בכלל, ואני לא יודע למה. יש שתי ועדות בדקה: ועדת צוקרמן וועדת פלד. שכחו שיש את

ועדת בניזרי. אני לא יודע האם זה מיקרי, האם מכך צריך להבץ שיש ועדה חוקית שתפקידה להקים תחנות רדיו פירטיות?

לא נאמרה שום מילה על ועדת בניזרי. אץ שום התייחסות לנושא. אם הוא יורשע על עבירה שיש עימה קלון זה לגבי

העתיד אבל למה ועדת פלד לא ניקתה את השטח? כשאתה בא לעשות משהו חדש אתה קודם כל מנקה את הדברים הלא

חוקיים. אם הרשות המבצעת, גם של המימשל הזה וגם של המימשל הקודם, לא הצליחה לאכוף את החוק של רדיו אזורי,

למה עושים כל-כך הרבה שרירים? קודם כל שהרשות תבצע את תפקידה, באמצעות שלושת המשרדים - משרד

התקשורת, המשרד לבטחון פנים ומשרד המשפטים - ותאכוף את החוק לגבי הרדיו האיזורי. אז אפשר יה?: להתייחס

לעסק. ככה קשה מאוד להתייחס.

גם אני מודה על העבודה של הוועדה.
אהובה פיינמסר
אני אשמור את זכות הדיבור באריטת לפעם אחת. אני רוצה להגיד רק דבר אחד. מר קירשנבאום, אל תישן כל-כך

בשקט עם השידור הציבורי.
מרדכי קירשנבאום
אני לא נרדם כבר 4 שנים. האם מישהו נותן לי לישון בשקט?
אהובה פיינמסר
אמר פרופי אליהוא כץ, ביום העיון שהזכירה השרה, שככל שיירבו ערוצים מסחריים ככה יחלש מעמדו של השידור

הציבורי, אפילו אם יושקע בו הרבה מאוד כסף. צריך לקחת את זה לתשומת הלב. זה נתון שעובד בכל העולם. תיראו מה

שקורה בארצות-הברית.



אנחנו לא נגד המהפיכה הזאת. ההמלצות צריכות לקחת בחשבון איך שומרים על השידור הציבורי ולא רק בתוך איזה

גטו ניפרד לשידור הציבורי. הוועדה הזדרזה והמליצה לדון בשידור הציבורי בוועדת צוקרמן, אבל קודם כל להוציא את

הטלוויזיה החינובית מערוץ 2. בנושא הזה אני חושבת שדווקא ועדת החינוך והתרבות צריכה לתת את הדעת. אומרים

במה לפגוע אבל לא מציעים אלטרנטיבה.
גוסטבו טרייבר
אנחנו נידחה את הדיון המהותי על הדו"ח אם וכאשר הנושא יגיע גם לשלבי חקיקה, אם כי אני רוצה להתריע על

מספר נורות אדומות שנדלקו, שאני חושב שהן גם חשובות לוועדה, לכל ועדה בכנסת.

אנחנו מתעלמים כרגע מדיון אחר של הוועדה לגבי הניסיון לחוקק חוק תקשורת אהד ושכל רשויות השידור יהיו תחת

שר אחד ושתהיה רשות אחת. היום אנחנו מדברים האם כן יהיה ערוץ 2 או ערוץ 3 נוסף או לא יהיה, אם כן יהיה D.B.C

או לא יהיה. אני רוצה לשים את הדברים האלה על השולחן כי הם חשובים, אולי דווקא לך כיושב-ראש ועדה.

מקובל להגיד שמה שיש היום נעשה טלאי על טלאי, וזה נכון. אני לא מקבל את דברי מר מרדכי קירשנבאום,

שמדובר באנרכיה. מה שנעשה טלאי על טלאי עד עכשיו הוא לא בהכרח רע. בכל זאת יש היום 3 ערוצים מלאים, ערוץ 1

הציבורי, ערוץ 2 המסחרי וערוץ 3 בכבלים, שהם ערוצים מלאים. בכל זאת יש עוד 6-5 ערוצים נושאיים שיש לציבור

הישראלי בכבלים. לעומת המצב שהיה לפני 6-5 קונים יש היום בחירה של כ-40 ערוצים.

דבר נוסף שחשוב להזכיר, הדבר הזה לא נעשה סתם ככה. אומנם אנחנו הראשונים שמתווכחים עם זכייני הערוץ

השני אבל אי אפשר להוציא מהם את ההצלחה שלהם, שבאה כתוצאה מהשקעה וגם מהוצאה מאוד גדולה להפקות מקור.

גם חברות הכבלים השקיעו הרבה מאח- כסף באדמה וגם הוציאו הרבה מיליוני שקלים בהפקות מקור וההצלחה הזאת היא

לא סתמית.

לבוא עכשיו ולהגיד שחוק תקשורת אחד יציל את המצב, ושזה הדבר הטוב היחיד? אני אומר, בואו נהיה זהירים.

הרבה מאוד דברים נעשו במדינת ישראל טלאי על טלאי, גם חוקי-יסוד נעשו טלאי על טלאי, עוד הרבה דברים נעשו כך.

והיו דברים שנעשו בבת-אחת, כמו חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שנעשה בבת-אחת ואנחנו יודעים מה קרה לזה. אז בואו

נהיה זהירים עם הניסיון לסדר את כל העולם בבת-אחת. אני אומר את זה לחברי הכנסת.
היו"ר עמנואל זיסמו
כמי שהשתתף בדיונים על חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שם באמת יש דברים שנעשו בגלל שאז מיהרנו ועכשיו רבים

מצטערים.
גוסטבו טרייבר
אנחנו מקבלים את דברי שרת התקשורת כאן, שהכוונה איננה לעשות מהפיכה אלא אבולוציה בהדרגה וגם לעשות

את הדברים בהסכמה.
יוסי פלד
ראשית, אנחנו באמת חושבים שצריכים ללכת בזהירות ולא למהר.

דבר שני, בהיבט המשפטי, תה מופיע בדו"ח, לא יעלה על הדעת שייעשו עוד ערוץ מסחרי ובזה נסיים. לא בהכרח

אם יעשו עוד ערוץ מסחרי הוא יהיה בתנאי פתיחה שווים או במכנה משותף לערוץ 2 או לזכייני הכבלים.
אברהם פורז
האם הזכיינים של ערוץ 2 לא יצאו מהנחה שבמשך 10 שנים לא יהיה דבר נוסף בישראל?
יוסי פלד
מבחינתי גם אם הבטיחו להם 20 שנה, אז מה? במיקרה הזה זה נוח לי כי אני הייתי שם, בעניין הזה של 6 שנים או

10 שנים.

אני מסוגל לספוג ביקורת. אני חושב שכך צריך לבנות דברים, ובשקט.

על דבר אחד אני מאוד מצטער, מר עתי פלד, גם אם לא התטונת אבל אצלי זה התקבל ברמיזה. אני חתר ואומר עוד

פעם, אף אחד לא הכתיב לי דבר ואל תספרו לי סיפורים על טלפונים של בר-און. אני חתר ואומר לכם את מילתי, שום

תוך כדי העבודה אף גורם ממשלתי לא דיבר איתי. אני מדבר רק על עצמי, אולי זה שונה לגבי יתר חברי הוועדה. איתי אף

אחד לא דיבר ולא שאל מה העבודה, מה לעשות, מה רוצים. אז יכול להיות שבעצם המינוי שלי הם פתרו את הבעיה, גם

טענה כזו כבר שמעתי. אני אומר לכם, לא היתה מעורבות פוליטית בעבודה הזאת ולא ניסו להשפיע עלי. יכול להיות שעם

שאר חברי הוועדה כל הפוליטיקאים דיברו. איתי איש לא דיבר.
צביקה האתר
יש לי הרבה דברים להגיד אבל בגלל קוצר הזמן אני לא אגיד אותם. אסור לסגור את הישיבה הזאת בלי להגיב על

דבריו של חבר הכנסת פורז. זו פעם ראשונה שאני שומע שלערוץ 2 ניתן מונופול על הפירסום עד שנת 2003, זאת

אומרת שאסור יהיה לפתוח ערוץ מסחרי נוסף. אפילו ערוץ 2 לא טען את זה.
היו"ר עמנואל זיסמו
עוד לפני סוף חודש יולי נקיים ישיבה נוספת ואנחנו נלווה את הדו"ח הזה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:05

קוד המקור של הנתונים