ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 24/06/1997

בתי ספר אקסטרניים בישראל

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסת לא מתוקן



פרוטקול מס' 85

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שלישי י"ט בסיון התשנ"ז (24.06.1997) שעה 08:30
נכחו
חברי הוועדה: עמנואל זיסמן

מלב אלסאנע

זאב בוים

שמריהו בן צור

ראובן ריבלין
מחמנימ
חה"כ זאב בנימין בגין

נפתלי פדהצור - ממונה על בתי הספר האקסטרניים,

משח- החינוך

דלית נחשון שרון - עורכת הפרסומימ במרכז לחקר המדיניות

החברתית
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
קצרנית
חנה כהן
סדר היום
בתי ספר אקסטרניים בישראל.



בתי ספר אקסטרניים בישראל
היו"ר עמנואל זיסמן
בוקר טוב, אני מתבבד לפתות את ישיבת ועדת החינוך. חבר הבנסת זאב בנימין בגין עמד

בראש ועדת המשנה של ועדת החינוך, שבדקה את נושא בתי הספר האקסטרניים, והגישה

לוועדה דו"ח בנושא. אני מעוניין לקדם את הנושא וליישם את המלצותיה.
זאב בנימיו בגין
כבר למעלה משנה שוועדת המשנה דנה בנושא בתי הספר האקסטרניים. איני מומחה

בחינוך ולכן נעזרתי בצוות מומתים מטעם המרכז לתקר המדיניות החברתית, בראשותו של

פתפ' יעקב קופ. חברי הצוות היו: פרופ' יעקב קופ, פרופ' חיים אדלר - ראש תחום חינור

במרכז, ד"ר ג'ואן האריסון מאוניברסיטת בר-אילן, פרופ' תמר הורביץ מאוניברסיטת בן

גוריון, פרופ' אריה לוי מאוניברסיטת תל-אביב ודיר ריטה סבר מהאוניברסיטה העברית.

ביקשנו לבדוק את מצב בתי הספר האקסטרניים ביחס למדיניות המוצהרת הננקטת על

ידי משרד החינוך, בכוונה להעלות את מספר הזכאים לתעודת הבגרות. ביקשנו לבדוק אם

יש צורר לשפר את התינוו התיכוני אקסטרני, כדי לשפר את הסיכוי של התלמידים לקבל

תעודת בגרות.

נמסר לנו על ידי משרד התינור שמזה כ- 8 שנים לא התקיים דיון במשרד התינור

ובמזכירות הפדגוגית, על המערכת המינור האקסטרנית. אומנם בתקופה זו קרו כמה דברים

חשובים למניעת נשירת תלמידים ממערכת החינוך, כמו תוכניות מביר וכד', אך משרד

התינוך לא מצא לנכון לדון במערכת האקסטרנית. תחושתנו היתה שאין עניין מיוחד בבתי

הספר האקסטרניים, ולמעשה משרד התינוך אינו מכיר בבתי ספר אקסטרניים, אלא

בנבחנים אקסטרניים. הגדרה זו חותכת חתך תד בין בתי ספר אלה ובתי ספר אחרים,

והדברים ניכרים כמובן בשטח.

ועדת המומתים קבעה, ואני שותף לקביעה זו, שבתי הספר האקסטרניים למתת שאינם

מקיפים מספר גדול של תלמידים, מביאים למתן הזדמנות נוספת לנער, שמסיבות שונות

למרות כל השיפורים במערכת החינוך, לא מצא את מקומו במערכת האינטתית.

העובדה שלא התקיים כל דיון בצמרת מערכת התינוך משך שנים, מעיד על העניין. אין

ספק שבתי הספר הללו אינם זוכים לטיפול דומה כמו בבתי הספר הרגילים. קיבלתי רושם

שלמערכת יש עניין שלא יהיו בתי ספר כאלה, ולכן מערימים קשיים לא מעטים. אם אין

מגמה כזו, אזי הקשיים מוערמים כתוצאה מהזנחה, וגם אז הדברים הללו אינם ראויים.
היו"ר עמנואל זיסמן
האם בתי הספר האקסטרניים אינם מוכרים על ידי משח- החינוך ?
זאב בנימין בגין
יש בתי ספר שמוכרים על ידי משרד המינור ואחרים שאינם מוכרים. יש שהם בפיקות

משרד החינוך, או התברר לנו שהפיקות הזה הוא חלקי בלבד, עוסק למעשה בפיקוח על

המבנה הפיזי ולעיתים קרובות אינו עוסק אפילו בהערכת המורים. רמת הפיקוח לקויה ואין

בו תוכן אמיתי.

על פי ההבחנה של משרד החינוך יש בתי ספר תיכוניים ריש בתי ספר לנבחנים

אקסטרניים. המושג בתי ספר אקסטרניים כמהות ארגונית, אינו מוכר במשרד החינוך.

קיים שוני בין בתי הספר השונים. לא רק שהנבחנים עצמם מסדירים את כלל עניניהם

במשרד החינוך ולא באמצעות בתי הספר, ולכן אינם זוכים לחגורת התמיכה של בית הספר.

ציוני המגן אינם מוכרים, אין בחינה בעל פה במקצועות מסויימים, וכן גם כל נושא לקויי

הלמידה.

בהיותי שר המדע הקמתי את ועדת מרגלית, ועדה משותפת עם משרד החינוך ומומחים

מהאקדמיה, לבדיקת הסוגיה של תלמידים לקויי למידה. הוועדה תסיים את עבודה בימים

הקרובים, אני מקווה שיהיה דיון פורה בוועדה זו, שהמסקנות תהיינה רציניות והולמות את

רצינות הנושא. אני מקווה שהמסקנות ייושמו כבד בשנת הלימח-ים הבאה.

בשנים האחרונות חל שינוי מבורך ביחס לתלמידים לקויי למידה. צריך למצוא את

האיזון בין מערכת מרמית שמנחה בעקרונות ובתוכניות הלימודים, אך מעניקה גם סמכויות

לבתי הספר ואוטונומיה מסויימת למועצה הפדגוגית. בהתאם למדיניות זו בתי הספר

הרגילים הוסמכו להעניק, על סמך תיעוד מתאים, את היכולת להתאים את מתכונת המבחן

לתלמיד לקוי הלמידה. לפיכך בשנתיים האחרונות עלה מאוד מספרם של אלה שביקשו את

התאמת מתכונת הלימח-ים. בהקשר זה בולטת הפלייתם לרעה של בתי הספר האקסטתיים.

היות שאין מושג רשמי של בתי ספר אקסטרניים, התלמיד לקוי הלמידה צריך לנהל את

מאבקו באופן אישי מול משרד החינוך, משום שאין בבתי הספר האקסטרניים מועצה

פדגוגית שנותנת לו תמיכה זו.

אני מאוד מקווה שהמלצות הדו"ח תיושמנה, חלקן בעלות משמעות מרחיקת לכת לגבי

מהות בחינות הבגרות. ההמלצה האחרונה בדו"ח מבקשת לשלב את כלל ההמלצות עם

המלצות ועדת מרגלית. (ההמלצות מצורפות לפרוטוקול).
יהודית גידלי
האם יש התייחסות בדו"ח לעלות הלימודים בבתי הספר האקסטרניים?
זאב בנימיו בגיו
לא התייחסנו לכך, משום שלא ניתן להחזיק את המקל בשני קצותיו. אם אומרים שיש

מקום גם למערכת מקבילה פרטית, במספרים לא גדולים, אני לא תאה אפשרות להכתיב

פיקוח על המחיר, אלא הוא צריך להיות חלק מהתחרות.



קשה להעריך את מספרם המדוייק של התלמידים בבתי הספר האקסטתיים, אני מעריך

שמספרם מגיע לב- 3,000 תלמידים. זהו אחד הקשיים שמשח- החינוך מציין בגלל הניידות

הרבה של התלמידים. מספר זה קטן מאוד ביחס לעבה עובדה זו היא לשבחו של משרד

החינוך שעשה מאמצים רבים בשנים האחרונות להקטנת מספר הנושרים מבתי הספר.

השאלה, לאור המספר הקטן של התלמידים האקסטתיים, אם למרות בל המאמצים,

תלמיד שלא מצא את מקומו במערבת הרגילה יש להענישו על בך. אומנם מספר מקבלי

תעודת בגרות מלאה מטעם בתי הספר האקסטתיים הוא קטן ביותר, ב- 15%, אך ועדת

המומחים סברה שלגבי סוג תלמידים זה, גם הצלחה במבחן בגרות אחד היא הצלחה, הן

מבחינת הדימוי העצמי של התלמיד, והן מבחינת יבולתו להוביח לסביבתו שהוא אבן

מסוגל ואולי ישלים את השאר לאחר השירות הצבאי. אלה הם יתרונות שחשוב להתחשב

בהם בדי למנוע את התחושה, שאבן תלמיד מה נענש אם הוא לא מצא את מקומו,

והמערבת דנה אותו שלא תהיה לו הזדמנות שניה. זו אומנם לא המדיניות אך זו תוצאה של

העדר מדיניות.

במערבת החינוך יש ב- 1.2 מיליון תלמידים, למעלה מ- 100 אלף במחזור, לפיבך 3,000

תלמידים אקסטרניים אינם מספר גדול ואפשר להשקיע בהם. מערבת החינוך משקיעה

מאמצים גדולים בתלמיד בודד, בדי של ינשור מהמערבת, בהשוואה לתלמיד בודד

ולמאמצים המושקעים בו, מספר התלמידים האקסטרניים הוא גדול ויש לנסות לתמוך בהם.'
ראובן ריבלין
האם לקחו בחשבון במה תלמידים, במידה וימסדו את עניין בתי הספר האקסטרניים,

יפלטו ממערבת החינוך? יתבן שתלמידים שמנסים היום לסגל את עצמם למערבת הרגילה,

מתוך הבנה שהפספורט לחיים הוא תעודת בגרות במסגרת בתי הספר התיבוניים, יפלטו

מהמערבת ברגע שיפתחו בפניהם האפשרויות ללבת לבתי ספר אקסטרניים.
זאב בנימיו בגיו
אם גישה זו נבעה, היא מעין גישת הענשה, משום שיוצא מבך שמותר לנו ליצור מצב בו

מאח- לא בדאי לנשור מבית ספר התיבון. הערבתי היא שילד מעוניין לגדול עס סביבתו,

להתקדם עם חבריו ואינו רוצה בדרך בלל להיות או להיחשב לחריג. לפיבך מן הצדק להקל

עליו במידת האפשר.

איני טוען שצריך להשוות בין בתי הספר, ובאופן אוטומטי לתת לבית ספר אקסטרני את

הזבות להעניק ציון מגן. ברב המקרים לא תלוי רק בתלמיד אם הוא יבול להישאר בבית

הספר, ואין להערים עליו הרבה קשיים במידה ואינו יבול להשאר במסגרת הרגילה.
נפתלי פדהצור
לעניות דעתי יש עיוות בהצגת הבעיה. אני מסבים שהעניין לא נדון באופן רציני, אך אם

לא תהיה הבחנה בין בתי ספר אקסטרניים לבין הנבחנים האקסטרניים, זה יעורר יותר

בעיות מאשר פתרונות.

ישנם הרבה נבחנים בוגרים, שהחליטו אחרי צבא או בשלב מאוחר יותר, להשלים את

בחינות הבגרות. אותם תלמידים אינם נבחנים במסגרת אקסטרנית, אלא בתלמידים

אינטרניים. נבחנים שסיימו ביתה י"ב ממשיבים להיחשב כנבחני משנה של בית הספר,

דהיינו, נרשמים באמצעות בית הספר ונבחנים במסגרת בית הספר.



במערכת האקסטתית יש נבחנים קטינים ונבחנים בוגרים. הקטינים מהווים חלק קטן

מהמערכת, כ- 3% . אם מחילים לגביהם כללים מסויימים, נוצרת מערכת שונה מאשר לגבי

כלל הנבחנים האקסטרניים. זהו עניין מאוד מסובך מבחינה משפטית, סטטוס וכדי.

לגבי ראיית הזכויות כפי שהן באות לידי ביטוי בהמלצות הדו"ח, ההערכות לדבר זה

היא מאוד מסובכת, משום שתתעורר שאלה: מדוע בגיר בבית ספר אקסטרני לא יקבל ציון

שנתי אם יוחלט, בעוד שקטין כן יקבל. חלק גדול של האנשים הנמצאים במערכת הם

מבוגרים שמשרדי הממשלה השונים, כתמריץ להגדלת הפנסיה או דברים אחרים, מחייבת

אותם בכמות בחינות מסויימת, והם לעולם לא יגיעו להשלמת תעח-ת הבגרות. אותם אלה

הם חלק מהמערכת, ולפיכך מדוע שגם הם לא יקבלו ציון מגן.
זאב בנימין בגין
מדוע שצעיר בן 25 שילמד בבית ספר אקסטרני לא יקבל ציון מגן?
נפתלי פדהצור
יש בעיות שהפתרון שלהם מתחייב, אך זה יקח הרבה זמן.
זאב בנימיו בגיו
אם כך אני יכול להבין שמשרד החינוך אינו דוחה על הסף את ההמלצה הזו.
נפתלי פדהצור
לבוא ולומר ששיעור ההצלחה של מקבלי תעח-ת בגרות הוא 10%, לא נכון לגבי

הקטינים. כלומר, לא נכון לומר שלמערכת האקסטרנית באים רק המסכנים, מפני שיש גם

שכבה נכבדה של גאונים שאין להם זמן לבזבז בבית הספר וכד'.

בתי ספר אקסטרניים הופכים יותר ויותר לפרטיים אינטרניים, כמו תיכון אנקורי, רון

ואחרים שביקשו את הרשיון לכך. מבחינה טכנית הסיבה היא שזה מגדיל את המאגר של

התלמידים שמותר להם לקלוט. בית ספר אקסטרני רשאי לקלוט מכיתה י'א בלבד וברגע

שהוא הופך לבית ספר אינטרני הוא רשאי לקלוט תלמידי כיתה י' ובהמשך אולי גם תלמידי

כיתה ט/ כבית ספר לכל דבר.

משח- החינוך תומך בשכר לימוד מדורג לגבי קטינים הנמצאים במערכת האקסטתית,

דבר שאינו מונע מהם ליטול סכומים נכבדים ביותר מההורים, כתוספת לתמיכת משרד

החינוך. השיקול מדוע תלמיד ילך לבית ספר אקסטרני הוא לא רק עניין של צורך ראשוני,

אלא גם של יכולת פיננסית לבצע זאת.

אין שום הבדל אמיתי בדרך הטיפול בחריגים בין המערכת האינטתית והאקסטתית,

הדרישות לגבי שניהם שוות. על פי מחר המנכ'ל החדש, לאור הניצול הלא הגון שנעשה

בסמכות על ידי בתי ספר מסויימים, נקבע שלגבי הנושאים של ההתאמות הקלות, כמו:

תוספת זמן או אפשרות של שימוש במילונית, נשארה הסמכות במסגרת בית הספר.
העניינים הכבדים כמו
בחינה בעל פה, שיעתוק וכו' , יחזרו לדיונים של ועדות במשרד

החינוך וידרש אבחון של פסיכולוג וכד'.
זאב בנימיו בגיו
ההקלות המכונות ''קלות'', נשארות בסמכות בית הספר, האם זה כך גם לגבי בית הספר

האקסטרני ?
נפתלי פדהצור
איו נוהל מהותי שונה. בית ספר אמור לבצע גם לגבי -הקלות קלות" את אותם אבחונים

ואותו מטלות תיעודיות שנדרשות מהנבחן האקסטרני.
זאב בנימיו בגיו
קשה לי לקבל את טענתך שתלמידים בעלי לקות למידה בבית ספר אקסטרני אינם

מופלים לרעה, שבו תלמיד אקסטרני צריך בעצמו לפעול על מנת להשיג הקלות כלשהן,

ואילו התלמיד האינטתי מקבלו בתחום בית הספר.
נפתלי פדהצור
איו מחלוקת עובדתית לגבי סמכות הקביעה. מה שנדרש מתלמיד אינטרני ומנבחו

אקסטרני לצורך הגשת הבקשה הוא זהה. בלומר נדרש בל תהליך האבחוו וההמלצות, ובו

גם ההוצאה הבספית לצורך מימוש הענייו. השאלה מתעוררת רק לאחר שיש לתלמיד את

האישורים על היותו לקוי למידה, מי מחליט על ההקלות. בבית הספר הוועדה הפדגוגית

הוסמבה להחליט בענייו. בבית האקסטרני, בל ערר המצב הקיים, איו ועדה פדגוגית

מוסמכת, ולא ניתו לתת את ההקלות במסגרת האקסטרנית.

הרגשתי היא שבמצב היום, בכל הנוגע לוועדה להתאמת דרכי בחינה, איו קיפוח אמיתי

של הזכויות אם התלמיד פעל כנדרש. איו שיוויוו כי אלה סמכויות שונות שמחליטות, אך

איו קיפוח מבחינת מה שנדרש, בדרך הפעולה והאפשרות לערער. ההבדל היחיד הוא:

עבור האינטרני בית הספר עושה את העבודה, ואילו האקסטרני עושה את העבודה בעצמו.
שמריהו בן צור
האם ישנה במשרד החינוך ועדה כלשהי שמטפלת בתלמידים האקסטתיים?
נפתלי פדהצור
יש ועדה בתשלום, שיושבת כל השנה ומטפלת בכל בקשה באופו מהיר.
זאב בנימיו בגיו
אני מבקש לבדוק את יחס משרד החינוך להמלצות הדו"ח. המלצה 2: "מומלץ להתיר

לבתי הספר האקסטרניים לתת ציוני מגו שמשקלם יהיה עד 40% מציון הבגרות הסופי,

בכפוף לבדיקת תוקפם על פי נוסחאות המשמשות את משרד החינוך לגבי בתי הספר

האינטרניים. במשרד החינוך קיימות נוסחאות לבדוק את מידת ההלימה ביו ציוני המגו של

בית ספר כלשהו וביו הציונים שהתקבלו בו בבחינות הבגרות החיצוניות. אפשר לבצע זאת

כמהלך הדרגתי; בתחילה לאפשר ציוני מגו שמשקלם יהיה 20% לעומת 80% ציוני הבחינה

החיצונית, אחר כך 30% לעומת 70%, ועד ליחס של 40% ל- 60%. ברור שלשם כך יש

לשכלל את תהליך המשוב הסמסטריאלי ולהעביר את ציוני בחינות הבגרות לבית הספר

האקסטרני ללא שיהוי".

המלצה 5: ''מומלץ שהנבחנים האקסטרניים יוכלו ליהנות מכל האופציות שהמערכת
מאפשרת להשגת תעודת הבגרות
יש לאפשר לכתוב עבודה במקום בחינה, יש להחיל את

האופציה של ההגרלה במקביל להגרלה המופעלת במערכת האינטרנית, בכפוף לכך

שהנושא של מתו ציוני מגו יטופל כמומלץ בסעיף 2. למשל, יש לאפשר להגיש תלמידים

אקסטרניים מצטיינים ל- 5 יחידות בביולוגיה, או בכל מקצוע אחה ולא לצמצם אופציות

אלה. זאת בכפוף לדרישות העומדות בפני כלל התלמידים כמובו''.
ראובן ריבלין
ההמלצות מחייבות קודם כל הצגת שאלה עקרונית, אם משרד החינוך מבקש לתת מעמד

רשחי לבתי ספר אקסטרניים. אם ניתן להם מעמד רשמי מימלא יש למשרד פיקוח על בתי

ספר אלו, והם יבולים לתת ציון מגן ולהרחיב את כל הדברים החלים על בתי הספר

הרגילים, גם לבתי הספר האקסטרניים. צריר לבדוק אם משח- החינוך מוכן ליצור מערבת

נוספת של בתי ספר פרטיים בפי שמקובל בארצות העולם.
נפתלי פדהצור
לגבי המלצה מספר 2 אני סבור שלמשרד החינוך תהיה בעיה גדולה ליישם המלצה זו.

זה בבחינת טירוף מערבות טוטלי, מפני שאז יש לשנות לחלוטין את ההגדרה של ציון שנתי,

ולפי הגיון זה נבחן אקסטרני יוכל לטעון שהוא מקופח מפני שהוא לומד בבית לבד ולא

מקבל הטבה זו. מדובר ברב אוכלוסיית הנבחנים האקסטרניים, ואלה ששפר מזלם ויש

להוריהם כסף לשלם תמורת הלימודים במסגרת זו, יהנו מכך.

ההגיון שמאחורי הרעיון של ציון שנתי הולך בצורה זו לאיבוד, משום שהציון הוא

לתלמיד שלמד במשך שנתיים מקצוע מסויים, שעושה עבודות מסויימות שמבוקתת בתום

הלימודים, נבחן ומקבל ציונים על ההשתתפות במהלך הלימררים. זה לא ניתן להיעשות

במסגרת האקסטרנית, משום שלימה- מקצוע שם נעשה בחשך שלושה חררשים בלבד.
שמריהו בו צור
יש שאלה עקרונית לגבי מעמדו של בית הספר האקסטרני. אם רוצים לפורר את בית

הספר הציבורי לטובת בית הספר האקסטרני, שרב הבאים בשעריו הם אנשים משכבות

מבוססות. הליך זה של התפוררות בית הספר הציבורי קיים כבר בארצות הברית, ולפי

הצעה זו נותנים לשכבות מסויימות מענזד מסויים ולשכבות החלשות לא נותנים זאת. זאת

בעיה עקרונית ערכית ממעלה ראשונה.

אני סבור שניתן לקבל חלק מההמלצות כאן, לו יצויין שמחייבים תלמיד במספר שעות

לימה- מסויים. בכך ניתן יהיה ליישם המלצה 2, משוס שתלמיד ילמד את מכסת השעות

כמו התלמיד הרגיל.
נפתלי פדהצור
לפי הנחת משרד המינור תהליך למידה אינו דומה לשקילת מוצר מסויים. לא רק כמות

השעות נמדדת, אלא גם ההפסקות בינן לצורך עיכול החומר וכד'. לא ניתן לומר שמי שלמד

במשך 3 חודשים זהה לתלמיד שלנה- שנתיים.

לפני שנים, בעת היותי מנהל בית ספר, הצעתי לאפשר לנו להפעיל בשיטה זו ילדים

בבית ספר אינטרני, כלומר לסיים לימוד מקצוע בזמן מצומצם ולא ללמד את כל המקצועות

בבת אחת. הצעה זו נדחתה מנמוקים טבניים ומנימוקים שהזכרתי לעייל.

הכל ניתן להיעשות, אך זה מחייב שינוי מהותי של כל הגדרת המטרות. מימלא

ההשלכות על המערכת האינטרנית יהיו כבדות ויש לתת את הדעת על המחיר.

המלצה מספר 2 תהיה אפשרית לאחר שייערכו למהפך מוחלט בכל מה שנוגע לציון

שנתי, כי קבלת המלצה זו יש לה השלכות כבדות לגבי המערכת האינטרנית. אם זה יהיה

לתועלת החינוך, אם לא, יש דעות שונות.
שמריהו בו צור
בית הספר לא תמיד רק מחנך, אלא הוא בית תרושת לציונים.
נפתלי פדהצור
המלצה 5 היתה קיימת בפועל. מבחן בביולוגיה של 5 יחידות לימוד, מחייב לימוד

יחידה אחת במעבדה, שבבית ספר רגיל נלמד במשך שנה שלמה. בתי ספר אקסטרניים

שקיבלו את האפשרות ללמד ביולוגיה ברמה של 5 יחידות, פתרו את הבעיה במסגרת

לימוד מעבדה במשך יומיים בחופשת פסח, משום שהלימוד במעבדה יקר, ובאותם ימים יש

להס מעבדה פנויה בבית ספר אינטתי. בבר יש הונאת הציבור בי לא ניתן ללמוד ביולוגיה

במעבדה במשר יומיים בלבד.
ראובן ריבלין
הסימן היחידי להצלחה הוא הציון.
נפתלי פדהצור
ניתן לקבל ציון נמוך במעבדה ועדיין לעבור את המבחן, אך השאלה אם ניתנת התמורה

כפי שצריכה להינתן.
זאב בנימיו בגיו
נציג משרד החינוך מסר לוועדה שמזה 8 שנים, משרד המינור והמזבירות הפדגוגית, לא

קיימו דיון בנושא בתי הספר האקסטרניים. על סמך דאת איני מבין כיצד ניתן להחליט

שהמלצות הדו"ח ידחו. המלצות דומות נמסרו למזכירות הפדגוגית לפני 10 שנים, אך לא

היה דיון עליהן והמצב המשיר כקדמותו. לא ניתן לדוזות מראש את ההמלצות ללא דיון,

המינימום המתחייב הוא שיהיה דיון רציני בהמלצות ולא לדתותן על הסף.
נפתלי פדהצור
איני טוען שדין ההמלצות להידחות. לגבי המלצות 2 ו- 5 שהחכרו, אני סבור שהן

מחייבות דיון רציני, בגלל ההשלכותיהן אם הן תתקבלנה. לגבי המלצה 5, האופציה

פתוחה. עקרונית ישנו נוהל של פתיחת המערכת האקסטרנית לכל מבחן שיש לו ביקוש.

הנוהל קיים והמערכת נפתחת על פי צרכים ושיקולים.

המערכת אומנם פתוחה בפני האקסטרניים, אך לא ניתן לומר שמצד אחד משרד החינוך

נותן פיקוח מגומגם מאח- על המערכת האקסטרנית, אך כאשר הוא מפקח, לגנות את

הפיקוח. כלומר, לא ניתן לומר לפתוח את המקצוע לנבחנים אקסטרניים, וכשמשרד החינוך

אומר שחוטאים לנבחנים אלו בכך שמרמים אותם בשדות שהם מקבלים, טוענים שזה לא

מעניינו איך זה נעשה, העיקר הציון.
זאב בנימיו בגיו
גישת ועדת המשנה שדנה בנושא היתה שהפיקוח יוגבר, יהיה אמיתי ולא יכלול רק

פיקוח על המבנה הפיזי.
ראובן ריבליו
כאשר התלמיד עומד מול המערכת, ההוכחה היחידה להצלחתו היא הציון. כלומר

התלמיד צריך לעמוד כמבחני הבגרות כפי שהם ניתנים לו, ולא שואלים אותו איך הוא למד

וכמה.
היו"ר עמנואל זיסמן
לפני הישיבה לא ידעתי את עמדת משת- החינוך והתרבות ונטייתי היתה לאשר את

ההמלצות. דעתי לא השתנה, אך איני רוצה לקבל החלטה בלי שהשר או המנכ'ל יהיו

מודעים לכך. לפיכך אני אודיע לשר החינוך והתרבות ולמנכ"ל משרדו על כוונת הוועדה

לאשר את עיקרי ההמלצות. כמו כן ייקבע דיון נוסף בנושא עוד לפני פגרת הקיץ.

אני מודה לכל המשתתפים. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00

קוד המקור של הנתונים