ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 16/06/1997

סיכום האולימפיאדה והכנות לאולימפיאדה הבאה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 84

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני, י"א בסיוון התשנ"ז (16 ביוני 1997). שעה 09:30

נפחו;
חברי הוועדה
עמנואל זיסמן - היו"ר

נעמי בלומנטל

שמריהו בן-צור

נעמי חזן

ראובן ריבלין

מתמנים; סגן שר החינוך, התרבות והספורט משה פלד

חה"כ מיכאל נודלמן

חה"כ דוד צוקר

שוקי דקל - מנהל רשות הספורט, משרד החינוך, התרבות והספורט

דב לוין - שופט בדימוס בבית-המשפט העליון, משרד החינוך, התרבות והספורט

דייר אורי שפר - משרד החינוך, התרבות והספורט

עודד הבט - משרד החינוך, התרבות והספורט

יורם אוברקוביץ - הוועד האולימפי

צבי ורשביאק - הוועד האולימפי

אפרים זינגר - מנכ"ל הוועד האולימפי

זאב ברוורמן - הוועד האולימפי

יגאל גריפל - הוועד האולימפי

אלבס גלעדי - חבר הוועד האולימפי הבינלאומי

יהודה מעיין - הוועד האולימפי

שמואל אולפינר - הוועד האולימפי

עמי אוריון - הוועד האולימפי

דייר יצחק בן-מלך - מנהל היחידה לספורט הישגי, הוועד האולימפי

אורי גרינברג - מועצת תלמידים ונוער ארצית

מעין סלומון - מועצת תלמידים ונוער ארצית

יצחק אופק - יועץ לוועדת החינוך והתרבות

גולן חזני - עיתונאי, ידיעות אחרונות
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי

רשמה: אירית שלהבת
סדר היום
1. סיכום האולימפיאדה והכנות לאולימפיאדה הבאה.



סיכום האולימפיאדה והכנות לאולימפיאדה הבאה
היו"ר עמנואל זיסמו
בשנת החמישים למדינת ישראל יש רצון עז בקרב העם, שכמו שהמדינה הגיעה להישגים בכל מיני תחומים, שהיא

תגיע גם להישגים באולימפיאדה הבאה. הרצון הזה מלווה אותנו כל השנים אך נדמה לי שאחרי האולימפיאדה האחרונה

הרצון הזה גבר. יש נכונות לתגבר במשאבים ובתקציבים כדי שבפעם הבאה יהיו לנו מדליות. זה חשוב מאוד לגאווה

הלאומית ולמורל הלאומי.

בוועדה אנחנו החלטנו להפעיל לחץ כל כמה חודשים. כעת אנחנו עומדים לפני שינויים בתקציב. צפוי קיצוץ של

כ-700 מיליון ואנחט רוצים ליצור מצב שלא רק שלא יהיה קיצוץ אלא שתהיה הגברה משמעותית. בלי עזרה ממלכתית

ובלי עזרה לאומית לא יהיו הכנות רציניות לאולימפיאדה. אנו חשים שההכנות שנעשות היום, שעליהן נשמע עוד מעט,

הן שגרתיות ואפילו פחות משגרתיות. דיברתי עם השופט מר דב לוין וביקשתי שהוא ישתתף בישיבה. על אף שהוא

טרם סיים את המלאכה שאתם הפקדתם בידיו ביקשתי שהוא ידבר על מסקנות ביניים, על לקחי ביניים. זו המטרה של

הישיבה היום.

כשביקשתי את הפגישה הזאת אני לא ידעתי על כך שהיום מתכנס הוועד האולימפי לישיבתו הראשונה. לא ידעתי

גם שאתם הולכים למנכ"ל משרד ראש הממשלה. חשוב ללכת אליו. אבל מה שיותר חשוב זה שהוא ישפיע על ראש

הממשלה. מן הראוי שהממשלה תקדיש דיון לנושא הזה, כפי שהיא מקדישה דיונים לכל מיני נושאים - אני אומר את זה

לשבח הממשלה - גם נושאים שלא נדונו על-ידי ממשלות קודמות. אחרת אפשר לסגור את העסק. במצב הזה, עם

התקציבים שאיתם אתם עובדים, במצבו של הספורט הישראלי, שיותר ויותר הופך לספורט של מיסחר ואנשים

פרטיים, אנחנו לא יכולים להפקיד את הנושא האולימפי בידי המציאות הכלכלית והחברתית המשתנה בישראל. זו

המטרה של הישיבה. אנחנו רוצים לשמוע בראש ובראשונה את השופט לוין ואת ראשי הוועד האולימפי שנמצאים כאן.

בראשית-הכהונה של הוועדה הזאת עשינו קבלת פנים, צנועה אך מכובדת, ואני זוכר מה נאמר שם. בינתיים אנחנו

מתקרבים לסיום שנת העבודה הראשונה של הוועדה. נשארו פחות מ-3 שנים. לדעתי עלינו ללחוץ כל הזמן לחץ

פרלמנטרי וחוץ-פרלמנטרי מאסיבי, שוטף ושיטתי, וזה צריך להיעשות בתקופה הקרובה כי בשנה הרביעית זה יהיה

מאוחר. גם בשנה השלישית זה יהיה מאוחר. כל מי שמבין בספורט יודע שהכל צריך להיעשות כבר מעכשיו, אם לא

מאתמול. זו המטרה של הישיבה.

רשות הדיבור לכבוד השופט, מר דב לוין. אדוני השופט, אני יודע שחשוב לך שיהיו פה חברי כנסת. ברגע זה יש

פה 6 ממיטב חברי הכנסת, וייבואו עוד חברי כנסת, תבואנה חברת הוועד האולימפי, חברת הכנסת נעמי בלומנטל,

וחברת הוועדה, חברת הכנסת נעמי חזן.
דב לוין
אני שמח להופיע בפני ועדות הכנסת כשנדמה לי שאני יכול לתרום, ולו במשהו, כדי לשפר את איכות החברה

בישראל, כדי לשפר את סדרי המינהל בישראל, כדי לתרום לשלטון החוק בישראל. זו לא פעם ראשונה שאני מופיע

בפני ועדה של הכנסת. הופעתי בפני ועדה נכבדה מאוד, שאז עמד בראשה חבר הכנסת דוד צוקר, ויחד בחשיבה

משותפת העברנו חוקים חשובים מאוד לחברה בישראל.

אילו הייתי סבור שהופעתי כאן היא לתפארת המליצה, יש לי עיסוקים נוספים חשובים ומעניינים לעשותם. אולם

משום שהנושא נראה לי בעל חשיבות תרבותית-חברתית מהמעלה הראשונה ומאחר שאני לוקה במחלת הספורט

מילדותי, סברתי שאולי במשהו אני אוכל לקדם את הנושא שהוועדה הזאת אמורה לדון בו.

בכניסתי לחדר הישיבות הזה ראיתי שעל הדלת כתוב שזה חדר הישיבות של ועדת החינוך והתרבות. "ספורט" לא

מופיע בכותרת, ואולי בצדק לא מופיע. בעיני ספורט זה תרבות. בעיני חלק מהציבור ספורט לא נחשב לתרבות. ספורט

נחשב לדבר המוני ונחות, שכביכול נשלט על-ידי עסקנים שמחפשים להם מסגרת להתהדר בה. ולכן מה להם ולספורט?

כשישבתי בפועל בעבודתי כשופט היו רינונים כלפי 'בעצם מה לשופט של מערכת השיפוט ובית המשפט העליון

ולעיסוק בספורט?'. אילו הייתי מקדיש מזמני לאקדמיה ללשון העברית או לאקדמיה זו או אחרת, היו רואים בזה עיסוק



מכובד ותרבותי. אבל מה אני עוסק בספורט? אני סבור שאין שגיאה גסה מזה כי אם אנחנו רואים את הספורט בראיה

נכונה הרי הספורט הוא תרבות. תרבות לנפש הבריאה, תרבות של גוף בריא, תרבות של אסתטיקה, תרבות של

הגינות. אני מדבר על הספורט כפי שהוא צריך להיות וכפי שהוא צריך להיתפס, ספורט שתורם לשיתוף פעולה, למבנה

חברתי ולאיכות חיי הקהילה. כזה הוא הספורט, וכזה הוא צריך להיות.

אין בעיני כל הבדל בין הופעה על במה של מתעמלים או של מחליקים אומנותיים על הקרח לבין הופעת להקת

הבלט הישראלית או להקת בלט לועזית. אלה גם אלה אומנים בפיתוח ובשימוש בגופם. אלה גם אלה עוסקים בתרבות.

זו תרבות, וזו תרבות. אין בעיני כל הבדל בין הופעתו של פברוטי, המלהיב את ההמונים באיצטדיונים, לבין הופעתו

המדהימה של גיונסון והישגיו באולימפיאדה. זה מפעיל בכישרון רב את מיתרי קולו, זה מפעיל בכישרון רב את

שריריו. שניהם אלילי ההמונים בזכות כישוריהם, בזכות התרבות שהם מקרינים על סביבתם. וכך יש להתייחס

לספורט. אם תדמית הספורט תיקלט כך, יחסם של כל אלה הצריכים לתרום לספורט, לקדם אותו ולחזק אותו

במשאבים, יחסם יהיה שונה.

מי שמסייר בארץ ומבקר בישובים, בעיירות פיתוח, במועצות איזוריות, יווכח עד מהירה שחיי הקהילה מתרכזים

לא סביב תיאטרון דווקא, לא סביב אומנות פלסטית או אומנות אחרת דווקא. הם מרוכזים סביב הספורט. ספורט של

אהדה וספורט של עשיה. אני משוכנע שככל שתהיה מעורבות רבה יותר והתעניינות רבה יותר בתרבות הספורט

בקהילה אנחנו נפנה את מיטב המוח שלנו מדרך החתחתים המובילה להתנהגות חברתית שלילית אל דרך המלך

המובילה להתנהגות חברתית חיובית.

אל נא נשפוט את הספורט בארץ על-פי ביצועיהם של שחקנים זרים בכדורגל או בכדורסל. אל נשפוט את הספורט

בארץ על-פי הספורט המקצועני המלא. נשפוט את הספורט בארץ על-פי מה שמתרחש בבתי-ספר, במועדונים,

במתנ"סים, על-פי הכמיהה לעיסוק בספורט, ההתעניינות הפנימית. אליפויות בתי-הספר מושכות רבים מבני הנוער

לעסוק בספורט. אם ישכילו אלה המופקדים על הספורט לגרום לכך שספורט יהיה תרבות, שהספורט ינוהל לכיוון הזה,

שתיבנה התשתית למבנה הספורט בישראל, שתחילתו בגני הילדים ובבתי-הספר ובמועדונים, מתוך שאיפה טה

ואמיתית לקדם את הערכים שהספורט מקרין על סביבתו, ניזכה לחברה יותר טובה, ניזבה לקהילה יותר טובה וניראה

ברכה בעמלנו.

זו הראיה הרחבה הכוללת שהוועדה שאני עומד בראשה משקיפה דרכה על הנושא ועל המסקנות שצריך יהיה

להגיע אליהן. ראיה חיובית, רצון להגיע להעלאת תדמיתו ורמתו של הספורט בישראל.

כמובן שנצטרך לקבוע, ואי אפשר אחרת, מי יהיה מופקד בראיה רחבה על כל המערכת הזאת, על כל המיבנה הזה,

בעתיד. לא פרילנסרים ולא איזה מומחים מיובאים אלא אנשים שצמחו בחיי הספורט, אנשים שהספורט הוא חלק

מאישיותם ומהוויתם, אלה שרואים את המערכת כמערכת שצריכה להתנהל על-פי סדרי מינהל תקינים, על-פי כללים

שבדין, ושמבינים ומיישמים את ההיבטים הערכיים שבספורט.

אבחנו צריכים לראות לנגד עינינו מספר יעדים מרכזיים. הראשון שבהם הוא חיזוק פיזי ונפשי של הנוער הגדל

בארץ. שמענו את המופקד על הספורט בצה"ל. הנוער מגיע לצבא כשהוא לא כשיר ואיננו מוכן למשימות המוטלות

בפניו, למאמצים ולמטלות, כי הוא לא הוכשר לכך במשך השנים בבתי-הספר ובמועדונים. יש לחשוב על כך.

יש לפעול ב-3 מסלולים, שמשלימים זה את זה: הספורט העממי, הספורט התחרותי והספורט ההישגי.

אין לך דבר שקושר ומחזק את החברות, את רוח היחדיו, הצוותא, בקהילה מאשר פעולה עממית, כמו צעדה, שחיה

עממית, מירוץ שמשתתפים בו אלפים. צעדות ירושלים וצעדות אחרות תרמו הרבה לחברה, לרוח הצוות בחברה.

את הספורט העממי יש לדעתנו להפקיד בידי הרשויות המקומיות, שיכולות לעשות את זה, בעזרתם של גופים

אחרים. לא צריכה להיות, לדעתי, מחלקת ספורט עממי וצעדות נפרדת למכבי ולהפועל. ביתר עוד לא הגיעה לזה.
יורם אוברקוביץ
אנחנו זוחלים, לא צועדים.
דב לוין
את זה אתה אמרת. אני לא רציתי לומר.

אבל המבצעים הללו הם מבצעים מקומיים והם צריכים להיעשות.

את הספורט התחרותי צריך להתחיל בתשתית. תוך כדי הפעילות השוטפת יכולים להגיע לגילוי של אותם האנשים

שיש להם נטיות לכיוון זה או לכיוון אחר ולשתף אותם בספורט התחרותי. הספורט תחרותי מכניס עניין, גם

לספורטאים הפעילים, גם להוריהם שמלווים אותם, גם לקהילה.

מתוכם, עם הזמן, יצמחו אותם ספורטאים הישגיים, שאותם צריך לטפח ולקדם כי הם ייצגו אותנו בסופו של דבר

במשימות במסגרות הבינלאומיות.

אבל עד שאנחנו מאתרים את אותם ספורטאים ברוכי כישרון אנחנו צריכים להחדיר את אווירת הספורט ואת

התחרותיות האמיתית בספורט במסגרת הרחבה ביותר.

ענייננו עכשיו הוא בעיקר בספורט ההישגי. אני שואף, ואני מקווה ומאמין, שנגיע ליום שבו אנחנו נאסוף את הפרי

המבורך של הפעילות הספורטיבית הטובה המתקיימת כל השנה בקרב ישראלים שצמחו פה, שהתקדמו פה, ושהגיעו

להישגים או לניצנים של הישגים פה, ולא נזדקק דווקא לייבוא של ספורטאים בעלי ניסיון, שאנחנו מביאים אותם לעת

מצוא והם יוצאים לייצג אותם וכשהם נכשלים לא רואים אותם יותר.

אני בעד קליטת עליה. אני מברך על כל עליה. הלוואי וייבואו ספורטאים וייקלטו בארץ ויהיו חלק מהחברה

הישראלית. אבל שיהיו כאזרחים שנקלטו בארץ ובמסגרתה הם פועלים. אני לא כל-כך שש לכאלה שבאים רק משום

שפה הם יוכלו להגיע לאולימפיאדה, מה שלא יכלו ברוסיה או בארצות-הברית, והיו לנו כאלה בעבר.

אנחנו צריכים להצמיח ספורטאים מצטיינים, ויש לנו את היכולת, ויש לנו את הכשרונות. אנחנו צריכים גם מאמנים

טובים. אנחנו צריכים את ההתייחסות הנכונה. אנחנו צריכים את ההכנה המתמדת, היסודית, הרצינית והמקצועית

בטיפוח הספורט ההישגי, ואז נגיע להישגים.

אני לא אומר שלא הגענו להישגים. אנחנו הגענו להישגים. הגענו לתוצאות יפות באליפויות אירופה, באליפויות

עולם, וגם באולימפיאדה משהו זז. אבל זה רחוק ממה שבעיני ובעיני מומחים בתחום אפשר להשיג תוך הכנה נכונה,

תוך עשיה מתמדת ובגיבוי תקציבי מתאים.

הא בהא תליא והאחד בלא השני יוצר בעיה. לא רק העולם מתקדם ומתפתח, לא רק מדינת ישראל מתקדמת

ומתפתחת. התפיסה משתנה והדברים משתנים ביישום ובביצוע בכל מיני מסגרות. לפעמים זה לשביעות רצונו של

מישהו, וכמובן מייד זה יהיה לאי-שביעות רצונו של אחר, אבל כאלה הם החיים. חייבים אנו להבין שגם הספורט

בישראל צריך לעבור את השינוי החיובי הדרוש. מה שהיה יפה וטוב לפני 40 שנה לא בהכרח היה יפה וטוב גם לפני

30 שנה, ולא מה שהיה יפה וטוב ל3ני 30 שנה הוא יפה וטוב להיום.

שיטי מהפכני בכל נושא הכנת המשלחות לאולימפיאדה חל עם הקמת היחידה לספורט הישגי. המשלחות נקבעו

בצורה יותר מקצועית ויותר אובייקטיבית. אבל נדמה לי שזה לא היה מלווה במידה המספקת גם בהתארגנות או בשינוי

ארגוני סביב המשלחת. חברי המשלחת הספורטאים הם בעיני השעור שבעיסה. למעשה מהם אנחנו מצפים להישגים,

להרמת קרנה של ישראל בעולם הספורט, בעולם - ששם רואים את הספורט כתרבות וששם מטפחים את הספורט

כתרבות. אבל לצידם צריכים לפעול כל אותם בעלי מקצוע שצריכים לקדם אותם, לחזקם ולהכשירם. לא תמיד מה

שהתקיים בעבר הוא דבר שמתאים להתקיים היום.

היו דיעות שונות לגבי השתתפות משלחת הספורטאים שלט באטלנטה. במאמר מוסגר, מה שבלט לעין, שזו היתה

משלחת לא כל-כך מגובשת מבחינת הייצוג המדיני שלט. היה אתלט פה, היה שייט שם, אך הם לא היו חטיבה אחת. כך

התרשמט מעדויות ששמעט בוועדה. הדברים היו משתנים ללא ספק אילו הייט מצליחים להעביר לאולימפיאדה קבוצה

- קבוצת כדורגל או קבוצת כדורסל (אני לא מאמין שנגיע לשם כל-כך מהר בכדוריד או בכדורעף). המסגרת הרחבה

הזאת של קבוצה, שמתמודדת בפני איצטדיונים מלאים, היא טתנת את הגיבוש החברתי של המשלחת, וטוב שזה יגיע.

אנחט מעודדים מאוד שההתאחדות לכדורגל ואיגוד הכדורסל יעשו כל מאמץ, בעזרת הוועד האולימפי ובעזרת גורמים

נוספים, כדי להצליח, אולי הפעם, להעביר משלחות לאולימפיאדה. זה לא חסר תקווה והסר תוחלת. ראינו את נבחרת



הנערים שלבו בכדורגל ואת נבחרת הנוער שלנו בהישגיהן. גם נבחרת המשנה שלנו באירופה היום מובילה בבית שלה

והיא עוברת לאליפות אירופה. בבית שלה יש גם נבחרות מרוסיה ובבולגריה, אסור לזלזל בהישג הזה. צריך לתת את

מלוא הגיבוי והעזרה בדי שאולי משלחת כזאת תעבור. יותר חשוב להגיע לאולימפיאדה מאשר לאליפות העולם

בכדורגל, שזה גם כן חשוב. בכדורסל אלמלא הייט תלויים כל-כך בשחקני הייבוא היינו יכולים לנצל הרבה יותר את

הכישורים ואת היכולת הטמונים בכדורסלנים הישראלים, שהם אינטליגנטים, והלוואי ויצליחו באליפות אירופה.

צריך לעשות מאמץ בתחום הזה. אבל כמובן שצריך לעשות את המאמץ הראוי לגבי ענפי הספורט האחרים

באולימפיאדה.
ראובן ריבליו
בענף הכדורסל אנחנו מתגעגעים למה שהיה לפני 30 שנה.
דב לוין
אני מבקש להפנות את תשומת הלב לדברים שכתבנו בהמלצות הביניים שלט, שטרם יושמו וטרם היתה התייחסות

רצינית אליהם, אבל אני לא מרים ידיים. אנחנו מאמינים שההמלצות שמופיעות בדו"ח הביניים הן ההמלצות הראויות

ושהן ניתנות ליישום.

יש מדינות בסדר גודל של מדינת ישראל ומדינות גדולות יותר שמתמקדות בכמה ענפי ספורט ששם יש להן יכולת

ויש להן הישגים. לכן סברט שעד כמה שרצוי וטוב שהציבור בישראל עוסק בספורט לשמו, בכל מיני ענפים, הרי

שכאשר מדובר בספורט הישגי עליט לקבוע לעצמט קריטריונים, מה הם סדרי העדיפויות שלט, היכן הסיכוי שלט טוב

יותר, למה אנחט בטיים יותר טוב.

אנחט הצענו לקבוע ברמה המועדפת ביותר את הענפים הבאים:

1) אתלטיקה קלה - בקפיצות וריצות. קשה להעלות על הדעת משלחת שיוצאת לאולימפיאדה שמלכת הספורט לא

מיוצגת בה. זו מלכת הספורט וצריך לעשות מאמצים בתחום הזה. יש לט ניצנים של כישרוטת, גם מיובאים אבל

מושרשים בארץ, וגם אחרים. בקפיצות יש לט גם ישראלים וגם אחרים. בריצות יש לנו בשרוטת מקומיים ומבין אחינו

עולי אתיופיה, שאני שמח שהתקבלה המלצתי בוועדת אליישיב והקצו סכומים 7י נכבדים כדי לטפח אותם.

2) אנחט בדיעה שיש לט סיכויים טובים בשחיה. יש לט שחיינים שמוכיחים את עצמם בעולם. צריך להתייחס

אליהם בצורה הראויה. צריך להביא להם את המאמנים הטובים ביותר. הוועדה שמעה את אחד מבכירי השחיינים שלט

ויש לו ביקורת על דברים מסויימים שהתרחשו באולימפיאדת אטלנטה.

3) אנחט הצענו את ענף הגיודו, שהוכיח את עצמו. לא שהוא הבולט ביותר באולימפיאדה אבל הוא יכול להביא לט

מדליות וכבוד. צריך לטפח אותו נכון. צריך למטע את המריבות סביב המאמנים וסביב כל מה שמתרחש בענף הגיודו.

אם את הספורט ינחו ויובילו אנשים אשר באישיותם יודעים ליישר מחלוקות כאלה ויודעים לכוון את המאמנים

הנכונים, את ראשי המשלחות המתאימים, זה יהיה שונה.

4) יש לט יכולת רבה ויש לט הישגים יפים בענף השייט. זאת מדינה שבבויה לכך. יש לט חוף ים מצויין. יש לנו

אפילו אגם נהדר, שמאפיל על אגמים במקומות אחרים. אפשר להתקדם בתחום הזה ואפשר להגיע להישגים, והגענו

להישגים.

5) על ענפי הכדור הקבוצתיים, כדורגל וכדורסל, כבר דיברתי.

זה צריך להיות הגרעין הבסיסי. אבל אין לשלול את היכולת להשתלב במשלחת למישהו מענף אחר, אם הוא מוכיח

את עצמו. ברגע שמתגלים ניצנים ראשונים של כישרון והישגיות אצלו, צריך לתמוך בו, צריך להוביל אותו, צריך

לקדם אותו, צריך להעמיד לו מאמן מתאים, צריך לתת לו את הטיפול הסביבתי הראוי. זה כולל טיפול רפואי וטיפול

תזונתי ועוד כדברים האלה. ראיט לנכון להתעכב על הדברים הללו בהרחבה בדו"ח שלנו.
דוד צוקר
כמה זה יעלה?
דב לוין
אבי לא אציין סכומים. ראשית יש לנו פה את מר אלכס גלעדי, שהוא אומן בגיוס כספים למטרות ספורט. מדברים

על כך שמר גלעדי השיג סכומים אדירים לקידום האולימפיאדות. מר אלכס גלעדי נמצא בוועד האולימפי וגם הוא יכול

לתרום לעניין הזה.
אלכס גלעדי
זה לא הושג בתרומות אלא נבחנה עלות מול תועלת.
דוד צוקר
האם אתה רואה את האמצעים שעומדים לצורך מימוש חלק מהתוכניות? האם אתה רואה אותם בעין?
דב לוין
אני רואה אותם בעין.
ראובן ריבלין
יש "הרבה" כסף שהממשלה הקודמת הקציבה לנושא הזה.
דוד צוקור
-

הממשלה הטכחית היא ממשלה שלא אוהבת ספורט. יש ירידה של 50% בתקציבי הספורט בין 1995 ל-1997.
דב לוין
אני לא ניגש לצד הפוליטי של העניין. אני ניגש לצד הציבורי, לצד החינוכי, לצד התרבותי. אני חושב שגם הדיון

על הספורט צריך להיות תרבותי.
דוד צוקר
אבל הדיון לא מנותק מהשקפת עולם ומסדרי עדיפויות של מימשל ושל מינהל. אל תזלזלו בזה. זה חלק מהשקפה

כוללת. יש ירידה של 50% בתקציב הספורט.
סגן שר החימר. התרבות והספורט משה פלד
על איזה 50% אתה מדבר?
דוד צוקר
הסתכלתי פה בנתונים שהועברו לנו. התקציב היחיד שלא ירד הוא תקציב הקליעה.
דב לוין
מקובל בדרך כלל שכאשר מישהו מציג עמדה, מאפשרים לו להשלים את דבריו ואחר-כך מעלים שאלות.



מאחר שהעלית את הנושא, אני רוצה לומר כאן את ה"אני מאמין" שלי בעניין המשאבים. ספורט לא יכול להתקיים

בלי משאבים. שום דבר לא יכול להתקיים בעולמנו בלי משאבים. גם התרבות האחרת לא תצלה ללא משאבים. לפיכך

מחובתה של המדינה להעמיד את המשאבים המינימליים הדרושים כדי לקדם את הייעדים בספורט. דעתי אינה נוחה

לחלוטין, מצפונית ומוסרית, מכך שהספורט בישראל בנוי על הימורים, מכך שכל התמיכה הכספית בספורט בנויה על

הטוטו. זה שערורייתי וזה לא נתפס בתודעתי שלא בעלי האמצעים ולא אלה שיש להם כסף תורמים לספורט, בחסויות

או בדרך אחרת - ואפשר להגיע אליהם - אלא אותם חלכאים ונדכאים, שאין להם, שהם מקווים לרגע המזל ומשקיעים

ממיטב כספם בהימורים בספורט. האם הם שצריכים להחזיק את הספורט בישראל? הם שצריכים לטפח את הספורט

בישראל? ממשלת ישראל היא שצריכה להעמיד תקציב ברור ומוצק להמשך תרבות הספורט.

ההשקעה בתרבות הספורט נותנת בסופו של דבר תוצאות מבורכות, לא רק מבחינת תדמית החברה, גם מבחינת

שיפור איכות החיים בחברה ובקהילה. יצטרכו להשקיע פחות משאבים בסעד ובשיקום עבריינים, ועוד כדברים האלה.

אני בדיעה שצריך לשנות את כל התפיסה כלפי הספורט. אבל עד שלא תשתנה התפיסה ממשלת ישראל צריכה לפחות

להבטיח מינימום מסויים שדרוש לספורט. אם לדוגמא המינימום הזה הוא 300 מיליון ש"ח והטוטו נותן 150 מיליון

ש"ח, ממשלת ישראל חייבת להתחייב להשלים את ה-150 מיליון החסרים.

ממשלת ישראל צריכה לתמוך בספורט גם באמצעות הרשויות המקומיות, שיש עליהן מטלות ויש להן תפקידים

ומשימות חשובים מאוד בקידום הספורט בישראל. אני סבור שאם בתקציב משרד החינוך, התרבות והספורט יש

סכומים מסויימים לספורט וסטמים מסויימים למטלות אחרות, הספורט לא צריך להיות נחות בחלוקת המשאבים.

הספורט צריך לקבל את מקומו הראוי בתקציב של משרד החינוך, התרבות והספורט. צריך להבין שהספורט צריך

להיות יחד עם חינוך ויחד עם תרבות. יש רושם שמזלזלים בזה. כיום אם צריך כסף לשיטור אז לא לוקחים את זה

מתקציב המשטרה, לוקחים את זה מתקציב הספורט. לכן כמובן שצריך לבוא מיפנה רציני בקביעת המשאבים, בחלוקת

המשאבים ובהקצאתם.
היו"ר עמנואל זיסמן
זה לא מדוייק. זה כסף שעובר דרך הספורט, אבל משרד החינוך, התרבות והספורט הוא צינור להעברה. זה צינור

שחוזק על-ידי הממשלה הקודמת.
סגן שר החינוך. התרבות והספורט משה פלד
הכסף הזה לא יכול לעבור דרך המשטרה כי הכסף הולך ישירות לכיס השוטר.
דוד צוקר
זה לא צינור. זה ברז.
לב לוין
אם זה צינור, זה צינור רעוע ולא נעשה בו שימוש נכון. אם רוצים להעביר למשטרה אז שייעבירו למשטרה וזה

יהיה בנפרד. אפשר להעביר אפילו דרך הצימר הזה. אבל פה למעשה אומרים: יש למשרד החינוך, התרבות והספורט

100 מיליון ש"ח לספורט אבל קודם כל אנחנו מורידים 23 מיליון לשיטור. זה לא צינור. פירושו של דבר שלספורט

נותנים 70 מיליון ולא 100 מיליון, ואת זה צריך לשנות.

משאבים חייבים להיות. בלי משאבים - אי אפשר. אמונתי הנאיבית היא שאם אנחנו נצליח להחדיר לתודעת

הציבור ולתודעת עסקני הספורט ולתודעתם של חברי הכנסת, של הוועדה הזו ואחרים, ושל שרי הממשלה, שספורט זה

תרבות, שספורט תורם לתדמיתה של המדינה, שספורט משנה את איכות החיים בקהילה, שספורט זה אובייקט קהילתי

מהמעלה הראשונה יותר מאשר תחומים אחרים, כי אז גם יחשבו שצריך לתת יותר משאבים.

נדמה לי שוועדת החינוך והתרבות של הכנסת צריכה לעשות בנושא הזה הרבה יותר. ככל שיש לה השפעה היא

צריכה להרחיב את השפעתה. ככל שיש לה יכולת עשיה, שתעשה. ככל שיש לה השפעה לגרום לכך שמי שמופקד על

ניהול הספורט ינהל את הספורט כהלכה, שמי שאליו כוונו המלצות של ועדה ציבורית יישם אותן ולא יתעלם מהן או

יתכחש להן. כי אז יש תקווה, לא רק למדליות, ומדליה זה סמל, אבל יש תקווה לשינוי אווירה ולשינוי חיובי בתדמית

החברה בישראל.



תודה על תשומת הלב.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מודה לשופט לוין.
שמריהו בו-צור
אני רוצה לציין שזו פעם ראשונה שאנחנו ישבנו כך בשקט יחסית.
היו"ר עמנואל זיסמן
ואולי חלק מאיתנו גם למד דברים חדשים.

ה"אני מאמין" הזה בקוויי העיקריים הוא ה"אני מאמין" גם של חברי ועדת החינוך והתרבות, עד כמה שאני מכיר

את הדיעות שלהם. אני סבור שאם אנחנו עכשיו ניכנס לוויכוח, במידה ויש ויכוח אסטרטגי, נחטיא את המטרה של

הישיבה הזאת. אני לא הפסקתי את השופט לוין באמצע דבריו הן בגלל שאני הזמנתי אותו וסיכמתי איתו שהוא יציג את

מסקנות הביניים של הוועדה שהוא עומד בראשה וכן מכיוון שאני רוחש לו כבוד. בנושא הזה של ה"אני מאמין" אנחנו

נטפל כוועדה ונטיל את כל כובד משקלט. אני מסכים עם דבריו של מר לוין פרט לנושא של ההימורים, שאני חושב

שהוא טועה בו. אבל לא נדבר על זה עכשיו. זה לא ניתן לשינוי בדור הזה. אולי בדורות הבאים זה יכול להשתנות.

יש לנו נושא לטווח היותר קצר. בסך הכל האולימפיאדה היא בעוד 3 שנים. אני שמעתי בדבריו של השופט דברי

ביקורת. אני אבקש עכשיו מסגן שר החיטך, התרבות והספורט, מראשי הוועד האולימפי, מכל מי שהוזמן לכאן,

להתייחס לזה. הביקורת שאני שמעתי בדבריו של השופט דב לוין היא כדלקמן:

1) יש מסקטת ביניים. מה איתן? כיצד מתייחסים אליהן?

2) היה צריך להיות איזשהו שיטי אירגוני סביב למשלחת.

3) המשלחת לא היתה מגובשת, לא היתה חטיבה אחת.

המטרה של הישיבה היא לחפש דרכים כדי לקדם את הנושא.
יהודה מעייו
איזה טשא? מה שהיה באולימפיאדה הקודמת? את מי זה מעניין בכלל? אוו1ט מעניין מה יהיה באולימפיאדה הבאה.
היו"ר עמטאל זיסמן
אותט זה מעניין. עכשיו אתה אורח פה ואני אומר לך מה מעניין אותי. ממה שהיה אני מסיק מסקטת לגבי העתיד.

מי שחי בלי להקיש ממה שהיה, אינני יודע איך לקרוא לו. אולי בכה אתה עובד בתחום הפעילות והאחריות שלך. אני

לומד ממה שהיה ואני שומע את מר לוין, שהוא שופט עליון שעומד בראש ועדת בדיקה. אני רוצה לדעת מה הן

התגובות על דו"ח הביניים. אני חושש שיירימו ידיים מבלי ללמוד את הלקחים. גם ספורטאים פנו אליט. אני זוכר

שכבר במסיבה החגיגית שעשיט ב-25.8 שמעתי דברי ביקורת, שנרשמו בפרוטוקול, וגם הספורטאים העירו הערות.

אני רוצה לדעת גם האם, כמו ששאל חבר הכנסת צוקר, התקציבים שעומדים היום לרשות הספורט הם תקציבים

שיכולים להבטיח את מה שהשופט אמר?
שמואל אולפינר
הם הבטיחו לתת תקציבים נמוכים יותר. הם עוד מעט יפסיקו את כל הפעילות, זאת האמת.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני רוצה לדעת. זו המטרה של הישיבה. מר אולפינר, בשביל זה גם הזמנו אותך, בתור שחקן כדוריד לשעבר

באס"א ירושלים ב-1954. הדברים של השופט הם לא איזה דברים שהוא אומר בעלמא. אנחנו נתייחס אליהם, נטפל

בהם ונקדם אותם. בולל בעניין ההימורים שיש בו מחלוקת. אני סבור שבעניין הזה השופט לוין טועה. אני הייתי רוצה

שיהיו בישראל עוד יותר הימורים. צריך ביקורת והבוונה ופיקוח אבל בלי זה הספורט ישאר ללא בסף. זו אוטופיה

לחשוב שממשלות בישראל, ממשלה זו או ממשלה אחרת, שלא יכולות לתת לרווחה יסבסדו את הספורט. גם אם לא

היה תקציב ביטחון, ויהיה תקציב ביטחון גם בשנים הבאות, ממה נחיה? מהמינימום שהשופט לוין הציע לקבוע? לפי

דעתי התקציב אף פעם לא יגיע למינימום הנדרש והוא אף פעם לא יספיק לנו. צריך מקורות, ומקורות זה בין היתר

הימורים. אני חושב שיש סיכוי לאיזה פריצת דרך בנושא הזה בימים הקרובים.
ראובו ריבלין
לצערי הרב אם לא יהיו הימורים לא יהיה ספורט בישראל.
נעמי חזן
יש לי במה שאלות. ב-1956 ניצחתי באליפות ירושלים בריצת 100 מטר, בתחרות שהתקיימה במגרש הפועל

בקטמון, אבל מאז המצב התערער.
היו"ר עמנואל זיסמן
תדע לך שתחרות האתלטיקה הבינלאומית האחרונה בירושלים בירת ישראל היתה תחרות במגרש הפועל בקטמון.

מאז לא היתה אף תחרות באתלטיקה קלה בירושלים.
יצחק בן-מלך
באוניברסיטה היתה תחרות בינלאומית לפני 10 שנים ואני השתתפתי בה בענף אתלטיקה.
נעמי חזו
יש לי כמה שאלות.

אני רוצה לדעת מה היו ההישגים ומהו פוטנציאל ההישגים של ספורטאיות לעומת ספורטאים, כלומר של נשים

לעומת גברים.

אני רוצה לדעת אם ההקצבות לספורט הישגי של נשים הן בהתאם לצפי הזה של ההישגים של הספורטאיות לעומת

ההקצבות לספורטאים גברים.

עם כל הכבוד לנוכחים כאן, אני לא רואה אף לא אישה אחת מהוועד האולימפי.
היו"ר עמנואל זיסמן
אתמול דיברתי עם גברת יעל ארד, הזמנתי אותה לבוא לישיבה וביקשתי ממנה גם להביא עוד שתי נשים שאני

נקבתי בשמותיהן אך היא אמרה לי שלצערה היא לא יבולה לבוא. היא הוזמנה בצורה המכובדת ביותר.
נעמי חזן
זה חמור מאוד. אני לא יכולה להאמין שיש רק אשה אחת בוועד האולימפי בישראל ודווקא היא לא יכולה להגיע.

איך זה שאין יותר נשים?

שאלה אחרונה באותו כיוון, אני מבינה שלפחות שני ענפים חדשים נפתחים לנשים באולימפיאדת סידני בשנת

2000 - כדורגל והרמת משקולות. כחסידה של הנבחרות הטורקיות בהרמת משקולות מהאולימפיאדה שעברה



באטלנטה הייתי רוצה לדעת מה הן ההכנות לקראת ארגון קבוצות של נשים וגם ספורטאיות בודדות בתחומי הספורט

החדשים בספורט הנשי שהוכנסו לאולימפיאדה?
יורם אוברקוביץ
אני מבקש סליחה אבל אנחנו נאלצים לעזוב. יש לנו פגישה אצל מנכ"ל משרד ראש הממשלה. אני מציע שיתקיים

דיון נוסף בעוד יומיים שלושה. אני מבקש סליחה, אני חייב לקום וללכת.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני אבקש מכבוד סגן שר החינוך, התרבות והספורט לקצר בדבריו לעת עתה ולא להגיד את הכל בהתחלה, כדי

לאפשר לך לדבר. אם אתה רוצה, אני אדבר עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה ואגיד לו שאתה מאחר בכרבע שעה.
סגן שר החינור. התרבות והספורט משה פלד
אני רוצה לקצר ולומר שאני שמח ומודה לך, יושב-ראש הוועדה, שלא קיצרת בדברי הפתיחה של השופט בדימוס

דב לוין. אני חושב שהפתיחה המסודרת, המכובדת והמעמיקה של מר דב לוין מוכיחה עד כמה עבודת הוועדה היתה

חשובה ועד כמה הבחירה בו כיישב-ראש הוועדה היתה נכונה ומדוייקת.

אכן קיבלנו לפני מספר שבועות את דו"ח הביניים של הוועדה. חלק מהדברים כבר יושם. לדוגמא, חלוקת הכספים

של ועדת אלישיב כבר התבצעה על-פי המלצות הוועדה לפי סדרי עדיפויות שקבעה הוועדה. אלה אומנם כספים קטנים,

מתוך כלל כספי מועצת ההימורים, אבל גם זה חלק מיישום דו"ח הביניים של הוועדה, היינו סדר הקדימויות, או

היכולת של המדינה לתמוך במקצועות כאלה ואחרים. זה יושם אחד לאחד על-פי המלצת דו"ח ועדת לוין.
ראובן ריבלין
אי אפשר ליישם פרטים בלי ליישם קונספציה.
סגן שר החיטד. התרבות והספורט משה פלד
כבר כשהקמתי את הוועדה אמרתי שהוועדה הזו איננה ועדת חקירה או ועדה לעריפת ראשים אלא היא ועדה

להפקת לקחים. אני אמרתי בדיוק את מה שאתה אמרת עכשיו למר יהודה מעיין, שמי שרוצה להתכונן לאולימפיאדה

הבאה צריך להפיק קודם כל את הלקחים מהאולימפיאדה הקודמת. עיקר ההמלצות של דו"ח הביניים של הוועדה היו

המלצות ארגוניות והן תיושמנה. אנחנו בשלבים של התארגנות. הן תיושמנה במשותף על-ידי הוועד האולימפי ועל-ידי

רשות הספורט. אין לי ספק שלבד אי אפשר יהיה ליישם אותן אלא רק בעבודה משותפת.

אגב, אני לא יודע אם בולם יודעים, היום הוא יום בעל משמעות רבה בספורט הישראלי. הוועד האולימפי היום

מתכנס אחר-הצהרים לישיבת הראשונה בהרכבו החדש. יש בו נציגים של הספורט, נציגים של הספורטאים, נציגים של

איגודי הספורט. המיפגש היום, המיפגש הראשון, הוא מיפגש בעל משמעות רבה לגבי עתיד הספורט במדינת ישראל.

אני רוצה לענות על הערה שהעיר פה חבר הכנסת דוד צוקר. אני לא יודע על איזה 50% ירידה בתקציבים חבר

הכנסת צוקר מדבר. אם הוא כולל בתקציבים גם את האולמות, שתקציבם ירד, אז אכן מדובר על ירידה גדולה. אבל גם

פה לא מדובר על ירידה של 50%.
יורם אוברקוביץ
לא ירידה של 50% אלא של60%.
סגן שר החינוד. התרבות והספורט משה פלד
ראשית, אולמות הספורט לא היו שייכים לתקציב הספורט. שנית, אולמות הספורט לא עוסקים בפעילות.
הערה
אבחנו לא מדברים על אולמות הספורט.
סגן שר ההינוד. התרבות והספורט משה פלד
אני מתייחס להערה של חבר הכנסת צוקר. אם מדובר על ירידה של 50% אז אני לא מבין על מה מדובר. שלא

תביבו אותי לא נבון, גם אני כואב את חוסר התקציבים של הספורט. האם את חושבים שאני מאושר מזה? אבל הספורט

קוצץ בדיוק במו שקוצצו כל אגפי משרד החינוך, התרבות והספורט ומשרדי הממשלה האחרים. הוא לא יוצא דופן

יחסית לכל תחום אחר של פעילות שמתקצבת הממשלה.
שמואל אולפינר
גם הישיבות קוצצו ככה?
סגן שר החינור. התרבות והספורט משה פלד
אני רוצה לחזור ולומר שמסקנות או המלצות דו"ח ועדת לוין ייושמו. אני מזכיר לכולם שמבחינת הקמין,

ההמלצות מדברות על סוף המכביה כזמן לבחירת הסגל הראשוני.
אלכס גלעדי
זה לא שייך למשרד החינוך, התרבות והספורט. אתם לא תתעסקו בהקמת הסגל.
סגן שר החינוד. התרבות והספורט משה פלד
אני אמרתי שנעסוק בזה ביחד. למה אתה מתנפל? מישהו גונב לך את התפקיד?
אלכס גלעדי
לי אתה לא יכול לגנוב כלום. אבל קודם כל תיתנו קמח. אתה אמרת שתיישם. השופט דב לוין אמר "אם אין קמח

אין תורה", וקמח אתה לא נותן.
סגן שר החינוד. התרבות והספורט משה פלד
אני מציע לך לא ליצור פה חייץ בין הוועד האולימפי לבין הגורמים האחרים שעוסקים בספורט. אם זה מה שאתה

מנסה לעשות
אלכס גלעדי
האם אתה מודע לאוטונומיה של הספורט?
סגן שר החינוד. התרבות והספורט משה פלד
אני מודע לאוטונומיה.
אלכס גלעדי
האם אתה מקבל את האוטונומיה של הספורט?
סגן שר החינוך. התרבות והספורט משה פלד
אבל האם אתה מודע לכך שיש עוד גורמים במדינת ישראל שעוסקים בספורט מלבד הוועד האולימפי ומלבד מר

אלכס גלעדי? אתה מודע לזה? למה אתה מתנפל? מר גלעדי מוביל כבר זמן רב, מאז שאני מקורב לעניין הזה, מאבק לא

מכובד. לכן אני מצאתי את עצמי חייב לענות את מה שעניתי לו. האם יש לך בלעדיות על הספורט במדינת ישראל או

על הוועד האולימפי? על מה אתה מדבר? גם על המשלחת האולימפית אין לך בלעדיות. האם קראת את דו"ח ועדת

לוין? תיראה את הרכב המינהלת. גם שם אין לוועד האולימפי בלעדיות. אני אומר שוב, עלינו לעבוד ביחד אך אתה לא

מעוניין בכך ואתה מנסה להעמיד פה חייץ בין הוועד האולימפי לגופים האחרים שעוסקים בספורט.
יורם אוברקוביץ
אני רוצה לבקש מכבוד היושב-ראש, חבר הכנסת זיסמן, לקיים פגישה נוספת בכדי שאפשר יהיה לדבר ולא בנימה

חטופה. הייתי רוצה לדבר כאן במשך שעה לפחות על כל מיני רעיונות, שעליהם אתה מבקש תשובות. לכן אני מאוד

מבקש לקיים דיון נוסף.
היו"ר עמנואל זיסמן
אתה כתבת לי וקיבלתי עוד מכתב ואני אעשה המשך של הישיבה. אבל אני לא רוצה היום לסיים את הישיבה מבלי

לקדם כמה דברים שמוסכמים על-ידי כולם. אני אבקש שמייד יודיעו למנכ"ל משרד ראש הממשלה על כך שאתה

מאחר. יש לך מספיק זמן. האם אתה רוצה לדבר עכשיו?
יורם אוברקוביץ
לא.
אלכס גלעדי
המלצות הביניים של ועדת לוין הן המלצות מעניינות והן אכן אומרות ש"אם אין קמח אין תורה", ואחרי זה

מציעות להתרכז בכמה נושאים, שכרגע בודקים מה המשמעות הכספית שלהם ומי ישלם.

אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שהכישלון של אולימפיאדת סידני 2000 חלקו התחיל כבר ביום שישי

שעבר. אנחנו לא היינו צריכים להיות פה. כולנו היינו צריכים להיות בבארי באיטליה, במשחקי הים התיכון. מאז 1974

במשחקי טהרן, מאז שגירשו אותנו, המקום היחיד שהספורטאים שלנו יכולים באמת להתחרות זה רק באולימפיאדה. זה

כבר קצת מאוחר מידי כי אנחנו כבר לא משתתפים במשחקים האיזוריים. ההשתתפות נמנעה מאיתנו בגלל ממשלת

ישראל - בטהרן זה היה בגלל ממשלה אחרת, במוסקבה זה היה בגלל ממשלה אחרת, אבל בבארי זה לגמרי בגלל

הממשלה הזאת - שהתעקשה ב-21.7 בשנה שעברה לדרוש מהוועד האולימפי הבינלאומי איזה דברים חסרי משמעות,

ולכן נכשלנו בניסיון להשתתף במשחקי הים התיכון. היו צריכים להיות שם 130 ספורטאים והם לא יהיו.

היכולת שלהם להתאמן פחותה, כסף אין. לאיגודים לא מגיע כסף. אני שומע את הצעקות ואת הבכי שלהם. זה לא

חובה לעשות ספורט. צריך לדאוג להביא את הכסף ולקבוע את החלוקה שלו. חלוקת הכסף וסדרי העדיפויות צריכים

להיקבע על-ידי הספורט. אני מסכים עם סגן השר שהיום זה יום גדול כי איגודי הספורט בפעם הראשונה משתלטים על

הוועד האולימפי הישראלי והם יקבעו איך הוא ייראה ומה הוא יעשה, כי יש להם רוב. את זה אומרת האמנה

האולימפית, שהיא הסמכות העליונה בכל הנושאים האולימפיים. תודה.
יורם אוברקוביץ
אני מתנצל אבל אנחנו מוכרחים ללכת.
צבי ורשביאק
אנחנו מקווים שיהיה המשך לישיבה הזאת.
סגן שר החינוך. התרבות והספורט משה פלד
אני רוצה להעיר הערה לדברים של מר אלכס גלעדי לגבי משחקי הים התיכון בבארי באיטליה. למר אלכס גלעדי

יש רק דגל אחד
נעמי חזו
אני מוצאת טעם לפגם על כך בכך שנאמרת הערה לפרוטוקול בהעדרו של אדם שעזב. זה לא יפה.
סגן שר החינוך. התרבות והספורט משה פלד
לנגד עיניו של מר אלכס גלעדי עומד רק הדגל האולימפי. היה ויכוח קשה מאוד סביב ההשתתפות שלנו בבארי.

הוויכוח הזה הוא לא רק ויכוח ספורטיבי אלא הוא ויכוח מדיני פוליטי. ניסו להכתיב לנו שם דברים קשים מאוד לגבי

הרשות הפלשתינית. אני שמח שמדינת ישראל התנגדה להשתתפות של הרשות הפלשתינית. יכול להיות שאני עצוב

שאנחנו לא משתתפים שם אבל אני שמח שמדינת ישראל התנגדה למה שניסתה להכתיב שם הרשות הפלשתינית. אבל

כל זה לא מעניין את מר אלכס גלעדי.
נעמי חזן
אני רוצה להגיד שלא יפה להגיב בהיעדרו של אותו אדם שאתה מדבר אליו. אני במקרה בקיאה בעניין הזה ואני

חולקת על דעתך גם מטעמים ענייניים.
יצחק בן-מלך
קודם כל לגבי אולימפיאדת סידני, וזה הכי חשוב. אני חושב שזה מגוחך לחשוב שאנחנו יכולים לשנות עכשיו את

התוצאות לסידני. התוצאות של ישראל בסידני פחות או יותר כבר ברורות. מי שחושב שעכשיו, כשאנחנו כבר באיחור

של שנה, לצערי, אנחנו נצליח לעשות איזה מהפך, טועה. אנחט צריכים לעשות מהפכים לטווח הארוך ולא בתחום של

המשלחת האולימפית, שזה רק דבר קטן, שבסך הכל מיצה את עצמו.

לפני 8 שנים אני התחלתי לעבוד ביחידה לספורט הישגי כמנהל. ב-6 השנים האחרונות אבחנו לראשונה הצלחנו

להשיג מדליות. באליפויות עולם ובאליפויות אירופה השגנו עשרות מדליות. באולימפיאדות ברצלונה ואטלנטה השגנו

3 מדליות, ואני מקווה שלא יתגעגעו למדליות האלה. מדברים כאן כאילו שבסידני יש מגמה חיובית מאוד. זה שיש

מספר ספורטאים, שאחד היה חמישי ואחד היה פצוע, מי שחושב שזה לא צריך לקרות אז הוא לא יכול להתעסק

בספורט הישגי, אני מצטער.
לגבי ספורט הישגי
כבוד השופט דיבר הרבה מאוד על ספורט ואני חושב שיש נושא אחד שחייבים ללבן אותו

והמדינה צריכה להחליט לגביו. זו בעיה שקיימת בכל המדינות, לא רק במדינת ישראל. יש הבדל תהומי, אתה התייחסת

לזה במשפט אחד, בין הספורט ההישגי, הספורט התחרותי והספורט העממי. יש בעיה קשה בכפיפות בעיקר של

הספורט התחרותי וההישגי (אני לא אכנס עכשיו לנושא של הספורט העממי). שני התחומים האלה הם שונים לגמרי, זה

בערך כמו מוסיקה מול כדורגל, אלה שני דברים שלדעתי לא יכולים לגור בכפיפה אחת. נכון שהספורט ההישגי מבוסס

על תשתיות שמתחילות בספורט תחרותי אבל לדעתי השליטה של אותם גופים על ספורט עממי ועל ספורט הישגי לא

תביא תועלת בעתיד. ספורט הישגי הוא לא קונבנציונלי, לא מבחינה רפואית, לא מבחינה ארגונית, לא מבחינה

תקציבית, לא מבחינה מוסרית, מהרבה בחינות. למשל כשאומרים שהסגל לאולימפיאדת אטלנטה לא היה מגובש,

אמירה כזאת מתאימה לספורט עממי. בספורט הישגי במקצועות אישיים לעולם לא תהיה משלחת מגובשת. המשלחת

הכי פחות מגובשת באולימפיאדה היתה המשלחת של ארצות-הברית והיא היתה במקום ראשון באולימפיאדה.
לגבי העתיד
ישנם תחומים שבהם, על-פי ניתוח בינלאומי, אנחנו יכולים להצליח. אני תיכף אכנס גם לחולשות של

הספורט בישראל.

שאלו פה על נשים. לדעתי ישנם 3 תחומים שבהם אנחנו יכולים להצליח:

1) במשחקי כדור יש מגמה של ירידה בעולם, גם בגלל שמזרח אירופה נפלה מהשליטה הריכוזית שלה, גם מפני

ששחקנים היום בעולם לא מייחסים חשיבות גדולה לנבחרות, גם מפני שהשחקנים סחוטים מגביעי אירופה. במידה



ואנחנו נתעלה על עצמנו ונצליח להקים נבחרות כמו שצריך, לא בכדורסל לדעתי, הכדורסל בכלל לא ברשימה הזו,

דווקא בענפים אחרים, כמו ענף הכדורגל, אנחנו נוכל במשחקי כדור להיות קצת יותר טובים. אנחנו לא נוכל להיות

ב"טופ" העולמי.

2) מקצועות קרב הם מקצועות שבהם אנחנו תמיד יכולים להיות ב"טופ" העולמי, גם בגלל המצב הבינלאומי וגם

בגלל שהנפילה של מזרח אירופה משחקת תפקיד גדול, ויש לנו הרבה יותר סיכויים. אומנם יש יותר מדינות אבל יש

חולשה גדולה יותר.

3) התחום השלישי הוא תחום ספורט הנשים. תמיד כשאצלנו ספורטאיות הן קצת מוכשרות ומתאמנות ומתבוננות

הן היו טובות. אם הספורטאיות הן בערך 15% מכלל הספורטאים בישראל, הרי50% מההצלחות הן של ספורטאיות.

אני לא אומר את זה מכיוון שאת שאלת. אני חושב את זה בל הזמן. הדרך של גברת יעל ארד היא הרבה יותר קלה

מהדרך של מר אורן סמדגיה, והדרך של גברת ליאור כרמי בקייאקים היתה קלה מהדרך של שייט כמו מר נבו איתן

ז"ל, שבסך הכל היה ספורטאי בכמה דרגות מעליה מבחינת רמת אימון ומספר שנים בתחום אבל גברת ליאור כרמי

בשנתיים עשתה את מה שהוא עשה ב-8 שנים, והוא לא היה פחות מוכשר. זה פשוט מצב כלל עולמי, שבנות לא באות

לספורט.

הספורט ההישגי בעולם נמצא בבעיה מפני שמדינות לא דיקטטוריות שמצבן הכלכלי הוא סביר כמו ישראל,

מתקשות לתפעל את הספורט ההישגי. אתה יודע שאני נמצא בקשר הדוק ואני עצמי עובד שקשור לרשות הספורט. יש

בעיה של מעורבות ממשלתית בספורט הישגי. זו כוויה, כאשר אתה נוגע בספורט אתה נכווה. לכן היה טוב לתת את זה

למישהו שלא נכווה, לא מבחינה חינוכית ומכל הבחינות שהזכרתי קודם. צריך לחשוב על זה ולהיזהר מזה.
לגבי החולשות המקצועיות העיקריות של הספורט בישראל
אני לא מתייחס לבסף. אני חושב שקודם כל צריך לעשות סדר ולקבוע קונספציה. את הבעיה של הכסף אפשר

לפתור אחרי זה. אני חושב שלא חסר כסף במדינת ישראל. מר יצחק אופק היה יושב-ראש שלי במשך הרבה שנים

וכשצריך אז מוצאים את הכסף, אם יש שיכנוע שאפשר להשיג אותו.

אני מברך על הנושא של העדפת ענפים אבל צריך לקבוע קריטריונים ברורים, עם מספרים, שהענף יידע שעם

הישגים כאלה הוא נכנס פנימה ושעם הישגים אחרים הוא לא נכנס פנימה. אי אפשר שלא יהיה נימוק. זו מדינה

דמוקרטית ויילכו לבג"צים וייתבעו לדעת למה ענפים מסויימים נותרים בחוץ בעוד אחרים הם בפנים. אפשר לקבוע

מסיבות פוליטיות, אפשר לקבוע מסיבות ציבוריות, אבל צריך לקבוע בצורה ברורה.
סגן שר החינוך. התרבות והספורט משה פלד
כבר הלבו לבג"צים.
יצחק בו-מלך
אני מברך על הצעד הזה. העדפת הענפים צריכה להיות לאורך כל הדרך, מילדים ועד בוגרים. לא יתכן שיחידה

אחת תעשה העדפת ענפים מסויימים והיחידה השניה תעשה העדפת ענפים אחרים. על-פי הקונספציה הזאת צריכה

להיות העדפת ענפים לאורך כל הספורט במדינת ישראל בכל התחומים - מיתקנים, ציוד, נשים, וכך הלאה.
אורי שפר
זה כתוב בדו"ח.
יצחק בו-מלך
בעיה שניה היא להעמיד מאמנים ואנשי מקצוע. זה תחום חלש במדינת ישראל. אנחנו יכולים לספר כל מיני

סיפורים אבל יש לנו בעיה של אנשי מקצוע. העליה מרוסיה סגרה במקצת את הגרעין הזה אבל אנחנו נמצאים בבעיה

ובמחסור של 20 שנה. אני מדבר עכשיו לא על כדורגל וכדורסל. המאמנים בישראל הם אנשים מושפלים. מאמן

אתלטיקה מרוויח 1,000 שקל ברוטו לחודש. יש איצטדיון שעולה 10 מיליון דולר אבל אין מאמן אחד בישראל

שמרוויח 20,000 שקל בשנה. זה דבר מגוחך שצריך לפתור אותו. אני ראיתי פה איזה מיסמך שמבקשים מישרות ואני



יודע שתמיד אנחנו מדברים על מישרות. צריך לפתור את העניין הזה. מאמנים ואנשי מקצוע זה הדבר הכי יקר בספורט

הישגי, לדעתי בכל תחום, אבל אני מדבר עכשיו על תחום שאני מכיר אותו, והוא הכי חשוב.

דבר נוסף זה איתור וטיפוח צעירים. צריך פה להפריד בין איתור וטיפוח להמונים לבין איתור וטיפוח לכיוון

ספורט הישגי, שזה דבר שונה בהחלט. אלה דברים שצריך לנסות לטפל בהם.

מה עשינו? אני נמצא עם רגל אחת מחוץ למערכת מפני שאני נוסע, אבל הובנה תוכנית רב-שנתית. התוכנית

הרב-שנתית, שהיא מקובלת על רשות הספורט ומקובלת על הוועד האולימפי - ועקרונות בסיסיים של ועדת לוין

מופיעים בתוכה - כל התוכנית הזו עולה 12 מיליון שקל לשנה. לפני שנתיים היה בערך הסכום הזה, עכשיו יש 10-9

מיליון. כל הספורט ההישגי במדינת ישראל הוא קטן מאוד.

השבוע התעסקנו למשל ביחידה צבאית לספורטאי-הישג ואז ישבנו עם הצבא, יחד עם כמה חברים, גם עם מר עודד

הבט, ושאלו על כמה ספורטאים מדובר. אני אמרתי 30 אבל אין לנו אפילו 20. אנחנו מדברים כאילו מדובר על מי יודע

מה. בסך הכל אין לנו ספורטאים. התחום הזה הוא מאוד צר. כשייטפלו בו נקודתית יראו שהוא קטן וקל לטפל בו.
ראובן ריבליז
האם היום בוחרים ספורטאים לפי התקציב או שקובעים תקציב לפי הצרכים?
יצחק בן-מלד
הבעיה האמיתית עם ספורטאי הישג, הבחירה היא על-פי רמתם אבל ישנם ספורטאים טובים שאנחנו לא מסוגלים

לתת להם תנאים. הספורטאי הרי לא מקבל אצלנו משבורת אבל הוא צריך לצאת לתחרויות בינלאומיות, ובישראל

התנאים קשים יותר מאשר באירופה. הצרפתי נוסע 200 קילומטר ומתחרה במדינה אחרת. הספורט הישראלי, מישהו

במו מר גוציה ציצישוילי, שיש באלה שרואים אותו כפושע כי אבוי, הוא היה רק חמישי באולימפיאדה במקום לקחת

מדליה, אבל הוא צריך מחנות אימונים ותחרויות בינלאומיות, הוא צריך טיפול. הוא אחד מאלה שנקלטו בארץ, בחור

צעיר שמגדל משפחה. הוא לא צריך משכורת של 10,000 דולר, זה לא כדורגלן, אבל אין מספיק לתת לו.

אני מסתכל על כל מרכיבי התקציב והמשאבים ואני סבור שאם ירכזו אותם וייקבוע דרך אחת ימצאו שיש מספיק.

הבעיה המרכזית היא שיש בלגן.
ראובן ריבלין
האם ספורטאי מצטיין כמו מר גוציה ציצישוילי למשל לא יכול לקבל ספונסר?
יצחק בן-מלד
הוא לא מצליח לקבל ספונסר. אני יודע שכמה חברי כנסת ניסו לעזור. לא מצליחים לתת לו ספונסר כי הספונסר

היחיד שיש לספורטאי כזה זה ממשלת ישראל או מועצת ההימורים. אלה ענפי ספורט שהרבה אנשים לא מכירים.

אני חושב שהדבר הבי חשוב זה שממשלה, רשות הספורט, סגן שר החינוך, התרבות והספורט ומנהל רשות

הספורט, יחד עם הוועד האולימפי, יישבו יחד וייעשו יחד, בדרך שהולכים בה בחודשים האחרונים. יחד, יחד, יחד.

אנחנו בשטח צריכים מנהיגות אחת חזקה ומלוכדת, שיש לה דרך אחת. זה כל מה שאני חושב שצריך לבקש.
סגן שר החינוד. התרבות והספורט משה פלד
אם הטון של מר אלבס גלעדי יוביל, אז זה לא יקרה.
שוקי דקל
אין ספק שיש לנו בעיה בספורט הישראלי.

אולי אני אקדים ואומר, אני חושב שצריך להיות דיון שגם החברים שייצאו ישתתפו בו.
היו"ר עמנואל זיסמן
תוך שבועיים אנחנו נקיים ישיבה נוספת.
שוקי דקל
אני רוצה לומר שבסך הכל לא כצעקתה. אני חושב שהיום הגענו למצב בספורט שממנו אנחנו צריכים רק

להתרומם. אין כל-כך הרבה ספורטאים בארץ. יש לנו יותר מסלולי אתלטיקה מאשר אתלטים. כל הסגל לאטלנטה כלל

25 ספורטאים בלבד. לברצלונה נשלחו 31 ספורטאים. בדקתי את המספרים ומצאתי שהשקענו הרבה יותר, מיליונים,

לקראת אולימפיאדת אטלנטה והיו לט פחות הישגים מאשר באולימפיאדת ברצלונה. היו לנו 4 ספורטאים לאטלנטה

שהם לדעתי בין היקרים בעולם ועלו לה הון תועפות. אינני חושב שהמיתאם הוא כסף פר מדליה. השינוי הזה

שהתחולל ב-1996 סמוך לשנה אולימפית, כשמשווים את התקציבים של שנה אולימפית לשנה פוסט-אולימפית זה

עושה תמיד הטעיה.
היו"ר עמנואל זיסמן
אבל אם היינו מגיעים לאולימפיאדה עם כדורגל או עם כדורסל או כדוריד? למה אתה מדבר רק על ספורטאים

בודדים? כי לא הגענו בשלבים המוקדמים אבל אם היית מגיע אז היתה לט משלחת הרבה יותר גדולה, של 70-60

ספורטאים.
שוקי דקל
אבל לא הגענו, לצערי. אנחט רוצים שאיזשהי קבוצה תעבור את השלבים המוקדמים ותופיע באולימפיאדה.
היו"ר עמטאל זיסמן
אולי נבחרת הנשים בכדורגל תגיע. אני בכלל לא מזלזל. עד היום אני נמצא תחת הרושם של הניצחון של

ארצות-הברית על הסינים בכדורגל נשים.
יצחק בן-מלד
אני לא יודע איך אתם מדברים על נשים בכדורגל כשהן בכלל עוד לא התחילו להתאמן. נשות ארצות-הברית

התאמנו בכדורגל במשך 10 שנים עד שניצחו את נשות סין. לגבי כדורגל נשים לא מדובר על אולימפיאדת סידני ולא

על ספורט הישגי. צריך לטפח אותם אבל זה לא קשור בכלל למישור הבינלאומי.
שוקי דקל
צעד מאוד חשוב, שלדעתי הוא בלתי רגיל בספורט הישראלי, הוא הוצאת האיגודים לעצמאות. התהליך הזה

מלווה, כמו כל עצמאות, בהרבה כאב, בהרבה חבלי לידה. יש איגודים שמטהלים עם עודף כסף, יש איגודים שנאבקים

על קיומם, ויש איגודים שכל המנגטן שלהם הוא תיק אחד שבתוכו יש חותמת ופלאפון, זה המשרד. צריך לעבור תהליך

כדי לבטת אותם כגופים עצמאיים. אני חושב שצריך ליישם את הקונצפט הזה, שהותווה בדו"ח הביניים של ועדת דב

לוין. המבחן הוא לא על הקמת הוועדה ועל ההמלצות שלה. המבחן יהיה פה על היישום, וכפי שאמר סגן השר, ביחד,

ולא כפי שמר אלכס גלעדי אמר, ואנחט מכירים את הדיעות שלו. אנחט חושבים שאי אפשר בלי הגופים הוולונטריים

והעצמאיים, הם אוטוטמיים, יש להם מדיניות. מה לעשות ויש אטמליה גם בדבר הזה, שכל הספורט בטי על תקציב של

המדינה, או דרך הימורים או דרך רשות הספורט. נכון אמר חבר הכנסת ריבלין שצריך למצוא ספונסר לספורטאים

מצטיינים כמו מר טצ'ה ציצישוילי. לשחיינים מר יואב ברוק ומר מיקי חליקה סידרט סיוע. לא תמיד אפשר למצוא

תמיכה חיצונית. מר בן-מלך צודק, כמה מתעניינים בהיאבקות? צריך חשיבה אחרת גם מבחינת הקונצפט. הקונצפט

קיים בהתוויה שוועדת לוין הביאה לט.

אנחט צריכים לצאת לדרך. צריך לבוא לממשלה, אולי גם למשרד שבו אני עובד, שהתקציב שלו הוא 18 מיליארד

ו-0.39% ממנו מיועד לספורט. אנחט חושבים שאולי צריך להיות כאן איזה שינוי סדרי עדיפויות. אנחנו פועלים גם עם

שר הקליטה, מר יולי אדלשטיין, שהוא יוצא מגדרו כדי לפעול למען השגת התמיכה הזאת. יש לנו את החוק הזה לפיו



עולים שהגיעו ב-1991 השנה כבר לא יכולים להיות כלולים בתיקצוב. מה לעשות שב-1990/91 היתה עליה גדולה?

אז פה צריך להיות איזשהו שינוי כדי שאנחנו נוכל לעזור להם.

היה לנו השבוע כנס, בהשתתפות סגן שר החינוך, התרבות והספורט ושר הקליטה. אמרנו גם לספורטאים העולים

שבשלב הזה הספורטאי צריך גם לעבוד בו-זמנית, אין מה לעשות.
היו"ר עמנואל זיסמו
בקדנציה הקודמת בשיתוף פעולה עם כל מיני גורמים הארכנו לעולים מ-5 ל-7 שנים בזבויות מסויימות.
שוקי דקל
את זה צריך לעשות גם פה.
היו"ר עמנואל זיסמז
שמעתי את זה רק עכשיו ממר דקל. זה דבר שאפשר בהחלט לסייע בו. חשוב מאוד להוסיף עוד שנה, שזה יהיה עד

1998, אז הם כבר יקלטו.
שוקי דקל
אנחנו למשל בתוך מערכת החינוך קלטנו מעל 2,000 מורים וכל מי שמתאים לאימון הכנסנו אותו למערכת כקבוע.

לצערנו הם יותר מצליחים באימון מאשר בהוראה בבית-הספר. יש לזה הרבה סיבות - המנטליות, הגישה, המיפגש עם

הצברים, גיל העבודה, השפה.
היו"ר עמנואל זיסמן
האם יש מאמנים בעלי רמה בינלאומית שעדיין לא מועסקים?
שוקי דקל
הם מועסקים אך לא על בסיס קבוע. הם לא מגיעים לקביעות.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מבקש שתעבירו לוועדה רשימה כזאת כדי שאנחנו ננסה לעשות מאמץ מצידנו כדי לסייע לפיתרון הבעיה.
שוקי דקל
אני רוצה להדגיש לקראת סיום, חסר עוד כסף לספורט הישראלי אבל לא הכל הוא כסף. צריך גם שינוי מיבנה

ושינוי תפיסה, ליישם את המלצות ועדת בן-דרור שקבעה שהמרכז לא יקבל כסף. אגודה או עמותה שרוצה לקבל

ישירות את הכסף תקבל ישירות את ה-100% ולא כמו שהיה עד עכשיו, שהיא קיבלה 85% ו-15% נשרו בדרך. זה

שינוי תפיסתי משמעותי וכך צריך ללכת.
ראובז ריבליו
זה לקח 30 שנים.
אורי גרינברג
אני ממועצת תלמידים ונוער במחוז חיפה. אני באופן אישי מאוד מתעניין בספורט.



דיברו פה קודם על מאמנים ועל עזרה של מאמנים. אני פתחתי אתמול עיתון ספורט וקראתי שמר דני קרסנוב,

שאני רואה פה ברשימות שהוא הגיע למקום 9 בהישגי הספורטאים הישראלים, ומקום 8 באולימפיאדת ברצלונה

ב-1992, לא הספיק להגיע לאימון או שהוא כבר היה עייף לאימון כי הוא הלך ל-50 בתים, כל אחד בן 4 קומות,

לבדוק שעוני חשמל. אני לא חושב שיש כזה דבר באף מדינה אחרה בעולם. ספורטאי כזה לא יכול להצליח אם זה מה

שהוא עושה בבוקר במקום להתאמן.

דיברו פה קודם על ספונסרים. אני חושב שכמו שהיה את אותו אדם, שאחרי שנבחרת ישראל ניצחה את בולגריה

פתח את פנקס הציקים ורצה לתת 80,000 שקל לשחקני הנבחרת, ולא איפשרו לו, ואז אותו אדם נתן את הכסף

לספורטאים אחרים בישראל - אפשר למצוא אנשים כאלה.
יצחק בן-מלד
הוא הבטיח לתת כסף לספורטאים אחרים אבל עד היום הוא לא נתן.
אורי גרינברג
אני מאמין שיש אנשים בארץ שגם יש להם את הכסף לתת וגם הספורט הישראלי יקר להם ואני חושב שעם קצת

מאמץ אפשר לאתר את האנשים האלה.
דב לוין
בימים אלה צריך לבדוק היטב מיהו הנותן ואכן צריך להיזהר. הנתינה אחרי בולגריה היתה פסולה מכל בחינה

שהיא. צריך לחפש ספונסרים, בהחלט, אבל בזהירות.
היו"ר עמנואל זיסמו
לקבוצת- הכדורסל של הפועל ירושלים היו שני ספונסרים, אחד אחרי השני, ושניהם נכנסו לבית-סוהר, האחד זה

מר בר, שיצא עכשיו בערבות גדולה מאוד, והשני הוא מר מנבר. אף אחד לא בדק אותם. מר בר השקיע מיליון דולר

בקבוצת הכדורסל ובסוף לא זוכרים אותו לטובה, מקללים אותו, כי הוא עדיין חייב. אני חושב שמר מנבר השקיע

הרבה יותר, אני לא יודע כמה.
דב לוין
הייתי רוצה לומר למר יצחק בן-מלך, גם בדו"ח וגם בדברי פה אמרתי שספורט הישגי זה דבר בפני עצמו. אנחנו

צריכים בספורט התחרותי ובפעילות בבתי-הספר למצוא את אותם כשרוטת שאפשר לטפח אותם ולהגיע איתם לספורט

הישגי. ברגע שהם נמצאים הם עוברים לטיפול של היחידה לספורט הישגי. אני רואה את היחידה לספורט הישגי כגורם

מרכזי בבניית המשלחת לאולימפיאדה, כגורם מרכזי בקידום הספורט, ואני בירכתי על עצם הקמתה של היחידה. בפני

הוועדה היו עדויות של אנשים שאמרו שזה היה טוב בשעתו אבל יש עכשיו איגודים ולאיגודים יש את המומחים שלהם.

זאת לא דעתי. דעתי היא שהאיגודים צריכים למצוא ולשלוף את הכשרונות שיטופחו על-ידי היחידה לספורט הישגי, כי

היא אמינה עלי.

אני בדיעה שמבחינה מינהלית לא צריכים להעמיד את מי שעומד בראש היחידה לספורט הישגי שנה לפני

האולימפיאדה במבוכה כשאין לו עם מי להתייעץ, כשאין לו מישהי שייכוון אותו, כשהוא צריך לקחת על עצמו מטלות

לא שלו. לכן אנחנו באנו ואמרט שצריכים להקים מינהלת שתתמקד, שתיקבע מדיניות ושתהיה מקצוענית, לא מינהלת

עסקנים. אמרט שיהיו בה אנשים הבקיאים במינהל, אנשים הבקיאים בכספים, אנשים הבקיאים בתחומי ספורט

מסויימים, ויהיו שם רפרנטים של האיגודים השונים. ככה פועלים וככה מקדמים. הם צריכים למעשה, יחד עם היחידה

לספורט הישגי, לבטת את המשלחת. אבל את זה לא צריך לעשות בעוד 3 שנים. את זה צריך היה לעשות לפני חצי

שנה, לכל הפחות בספטמבר 96.

אחרי שהוועדה הוציאה את מסקטתיה בחודש מרץ וקבעה אפילו לוח זמנים אז הדבר הבסיסי הראשון שצריך היה

לעשות, וניתן היה לעשות, זה להקים את המינהלת ולקבוע את המדיניות. אנחנו ניסינו לעזור בקביעת המדיניות,

בקביעת סדרי עדיפויות. קביעת סדרי עדיפויות נעשתה על-פי בדיקה מדוקדקת מאוד של הישגים ויכולות וכולי. אנחנו



לא חוששים מבג"ץ בעניין הזה. אנחנו גם נתנו שם אפשרות של שינוי. אם מחר הכדוריד פתאום יגיע להישגים יפים

הוא יעלה כיתה. אבל צריך מעקב.

מר בן-מלך, אני מברך אותך על צאתך לקייפטאון, תעשה שם חייל. יש שם קהילה יהודית נהדרת. בנושא הזה

רציתי להעיר כדי שלא תהיה למר יצחק בן-מלך תחושה כלשהי לא נכונה מהדברים שנאמרו ושנכתבו.
עודד הכט
בווינגייט יש לנו יחידה נפלאה שנקראת "יחידה לספורטאים צעירים מחוננים". ביום חמישי האחרון היחידה הזאת

קיימה יום ספורט. השתתפו בו 2,500 בני נוער מצטיינים בגילאים הצעירים בהרבה מאוד ענפים.
ראובן ריבליו
מי שולח אותם?
סגו שר החינוד. התרבות והספורט משה פלד
מאתרים אותם מתוך כל בתי-הספר.
שוקי דקל
יש יחידת מומחים לאיתור מחוננות בספורט. זה צוות גדול.
ראובן ריבלין
כמה פעמים הם נמצאים בבית-ספר כל שנה?
שוקי דקל
בתי-הספר שמעוניינים בכך מזמינים אותם.
עודד הכט
אנחנו הולכים לקראת שינוי ביחידה לטיפוח ספורטאים צעירים ונעבוד על-פי הענפים המועדפים, כדי שיהיה רצף

מלמטה לכיוון הישגי היחידה.
ראובו ריבלין
אנחנו שמענו פה את הרצאתו המאלפת של השופט בדימוס, מר דב לוין. אם לא נטפל בנושא של יישום הדו"ח, אז

לא נעשה כלום. השאלה של הכסף היא שאלה של רצון לעמדות כוח. עם כל הכבוד, אני יכול להעיד שאין למרכז ביתר

מה לעשות בוועד האולימפי, לא בגלל שהוא מרכז ביתר, בגלל שלשום מרכז אין מה לעשות שם. אני לא רציתי לומר

את זה בלי שהם נמצאים כאן. ברגע שנתחיל לטפל בשורש העניין אז גם נתחיל באמת לדבר על אולימפיאדת 2008.

הטענה תמיד היתה שבמשך 3 שנים שוכחים את האולימפיאדה ואילו בשנת האולימפיאדה כולנו מחכים לכל

המדליות שייבואו. דקה אחרי שבדיוק נשבר לקופץ המוט בעת הקפיצה או שהמאמן שלו לא היה או שהוא איחר להגיע

אז כל המדינה מדברת. ולמרות זאת, באמת יש לט מספר כשרונות שהצליחו להתבלט, אם כי בענפים לא מרכזיים. זה

טוב לגאווה הלאומית אבל לא צריך להגזים במחיאות הכפיים. כאשר נגיע למצב שבו יהיו לנו ספורטאים מצטיינים

בענפי האולימפיאדה המרכזיים הפרונטליים אז נדע שעלינו על מפת הספורט וברוכה יוזמתו של השופט.

אבל אנחנו צריכים בעיקר לטפל בנושאים האלה ולדאוג שמקצוענים יטפלו בספורט הישראלי. אני חושב שדעתו

של מר אלכס גלעדי לא שונה מדעתך. השאלה היא רק שאלה של פיקוח. המרכזיות וההתערבות של המדינה כבר עברה

מן העולם. למשל לגבי אדם כמו מר גוציה ציצישוילי להערכתי אם ערוץ 5 בכבלים בכל תחרות בינלאומית שבה הוא

היה משתתף היתה קונה זכויות שידור, אין לי כל ספק שאם הוא היה מופיע בטלוויזיה אז היינו כבר עושים מיכרז מי



יהיה הספונסר שלו. גם בעניין זה צריכים לטפל אותם אנשים כי אין מה לעשות, אדוני השופט, היום כל הספורט

בעולם הוא מקצועני. פעם לא היה עולה על הדעת שספורטאי יקבל 100,000 דולר עבור ריצה של 9 שניות. היום

"שם המשחק" זה כסף וזו החברה שלנו.

אני בהחלט חושב שצעדנו בדו"ח הזה צעד רציני קדימה. היו הרבה ועדות, גם לי היתה הזכות להשתתף בחלקן,

והמלצות אף אחת מהן לא יושמו, כמובן. אני מקווה שלפחות בעניין זה יהיה ישום.
היו"ר עמנואל זיסמן
סיפרם

בתחילה קבענו שהישיבה תהיה בשעה 10. לאחר מכן הקדמנו את הישיבה לשעה 9:30 כי ידענו שהפגישה של

ראשי הוועד האולימפי עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה היא פגישה חשובה. הם תולים תקוות שהם יוכלו באמצעותו

להשיג אמצעים. בלי אמצעים אי אפשר לפעול.

אני אומר למר יצחק בן-מלך, שאני מסכים איתו ומעריך אותו. אני רק אומר, הפוטנציאל שאתה מדבר עליו, שישנו

היום במדינת ישראל, צריך להיות מנוצל בצורה היעילה ביותר. זו הבעיה. הסכנה היא לא מה שאתה אמרת, שאתה

יודע מה יהיה באולימפיאדה הבאה. אני עוד לא יודע מה יהיה באולימפיאדה הבאה. פעם היו אומרים: "העיקר זה

ההשתתפות", אבל אנחנו כבר בשנת ה-50 לעצמאות ישראל. ההשתפות היא מאוד חשובה אבל אנחנו רוצים הישגים.

נדמה לי שאם לא יהיו אמצעים, אם לא ניישם את דו"ח הביניים הזה כמו שצריך, אם לא ניישם גם את דו"ח הקבע

שיוגש בעוד מספר חודשים, ואם לא יהיה איזה שינוי גישה יסודי לפי ה"אני מאמין" שהשופט לוין הציג היום - לפי

דעתי לא נגיע גם לאותו מינימום שאתה חושב שאליו אתה תגיע. לפי דעתי אפשר להגיע להישגים בכמה תחומים.

לכן אנחנו רוצים להתחיל ללחוץ באופן שוטף, עיקבי ומתמיד ולא להרפות.

שר החינוך, התרבות והספורט פגע בתקציב הספורט בשנה שעברה. הוא הבטיח לי 10 מיליון שקל להחזיר לסגן

השר והוא לא החזיר. אני מאוד כועס עליו, ואמרתי את זה פה בישיבה. הוא שאל אותי: מה, הורידו 10 מיליון שקל?

אחרי שהסברתי לו מה שהשופט לוין אמר, ש-20 וכמה מיליון זה בשביל השיטור, אז הוא אמר שהוא יחזיר את זה אבל

שמר בן-ציון דל, מנכ"ל המשרד, נמצא בחוץ-לארץ וכשהוא יחזור הכסף יוחזר. עד היום הזה לא קיבלתי את ה-10

מיליון שקל.

שמעתי אתמול בשורה גדולה, אני מחבה למכתב, שיש הישג גדול בנושא הבדואים, 103 כיתות, הישג גדול מאוד.

אז צריך גם לשבח כשאפשר.

אנחנו נקיים ישיבה נוספת בעוד שבועיים. בכל אותם הנושאים אנחנו מחזקים אתכם ומתייצבים לצידכם. אנחנו

לוחצים כדי להשיג את זה שבאולימפיאדה הבאה המינימום התקציבי ההכרחי לפחות ינתן.

הישיבה ננעלה בשעה 30; 11

קוד המקור של הנתונים