פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטקול מס' 69

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שלישי כ"ג באדר ב' התשנ"ז (01.04.1997) שעה 00;09
נכחו
חברי הוועדה: עמנואל זיסמן - היו"ר

רפאל אלול

זאב בוים

שמריהו בן-צור

שמואל הלפרט

נעמי חזן

יהודה לנקרי

ענת מאור

האשמ מחאמיד

ואליד צאדק חאג'-יחיא

ראובן ריבלין
מוזמנים
משרד החינוך, התרבות והספורט:

אברהם שיינפלד - מנהל אגף המכללות האזוריות

שלום קליין - מנהל אגף המכללות האזוריות

יאיר מגן - יועץ אקדמי

עפרי בן אריה - אגף המכללות האזוריות

דוד פלבר - יועץ שר המינור

פרופ' עמוס דרורי - יועץ יו"ר הוועדה
המועצה להשכלה גבוהה
גורי זילכה - יו"ר

פרופ' נחמיה לבציון- יו"ר ות''ת

נפתלי ויטמן - מזכיר

מיכל נוימן - מרמת נושא המכללות האזוריות

פרופ' יהושע בן-אריה- רקטור האוניברסיטה העברית
התאגדות המכללות האזוריות
משה נתיב - יו"ר

יעקב אברהם - התאגדות המכללות

ישראל אלקבץ - מכללת עמק הירדן

אבי בינמו - מכללת מדרה-מנשה

שוקי גולן - מכללת אחוה

פנחס חליוה - מכללת אשקלון

חברון טרבלסי - מכללת צפת

עליזה עמיר-זהר - מכללת תל-חי

דיר נחמי פז - מכללת הנגב ע"ש ספיר

יורם ח - מכללת עמק יזרעאל
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
קצרנית
חנה כהו
סדר היום
מכללות אזוריות.



מכללות אזוריות.
היו"ר עמנואל זיסמו
בוקר טוב. אני מתכבד לפתווז את ישיבת ועדת החינוך והתרבות בנושא ההשכלה

הגבוהה והמכללות האזוריות. ב- 11 בנובמבר קיימנו ישיבה בנושא ההשכלה הגבוהה,

והותלט שהוועדה תקדיש דיון מיומד להצעות לקידום המכללות האזוריות והמכללות

לחינוך, שתרומתם החברתית והלאומית מחייבת זאת. באותה ישיבה סוכם: ''הוועדה

ממליצה לפעול בדחיפות לתיקון הפגיעה התקציבית במכללות האזוריות ופונה למשרד

האוצר, למשרד החינוך ולות"ת לטפל בנושא".

בישיבה זו לא נדון בנושא השלוחות של אוניברסיטאות זרות בארץ, שמספרם הולך וגדל

ונוצרה עם כך בעיה חמורה. ישיבה בנושא זה תהיה מיד לאחר הפגרה, בשיתוף כל

הגורמים הנוגעים בדבר.

אני מקדם בברכה את פרופ' לבציון שנכנס לתפקידו כיו''ר ות''ת ומאחל לו הצלחה.
נחמיה לבציוו
ברצוני להודות ליו"ר ועדת החינוך על קיום ישיבה זו, ועל התייחסותו לכל נושא

ההשכלה הגבוהה.

נושא המכללות האזוריות קרוב לי במיוחד , אני מעורב בו משנת 1980 עת הייתי חבר

ות''ת, והתבקשתי להגיש דו''ח על המכללות האזוריות בחסות האוניברסיטאות. מדיניות

ההשכלה הגבוהה היתה שאין לפתוח מוסדות נוספים להשכלה גבוהה, ותפקידי היה

לקבוע את כיווני ההתפתחות של המכללות האזוריות, כמוסדות המלמדים לימודים

אקדמיים בחסות האוניברסיטאות.

באותה תקופה היו 8 מכללות ובשיתוף פעולה הדוק עם מנהלי המכללות, הצלחנו

ליצור דפוסים שהביאו בפעס הראשונה לתקצוב המכללות על ידי ות''ת דרך

האוניברסיטאות. זה היה ביטוי של ות''ת והמועצה להשכלה גבוהה להערכה הרבה שיש

למכללות האזוריות.

עמדתי בקשרים מאוד הדוקים עם המכללות עוד כ- 5 שנים כנשיא האוניברסיטה

הפתוחה.

שנות השמונים היו השנים בהן המכללות ביססו את עצמן כמוסדות שמאפשרים לימררים

אקדמיים בחסות האוניברסיטאות. בשנות ה- 90 כאשר ות"ת והמועצה להשכלה גבוהה

נערכו לקליטת הביקוש הגובר של סטודנטים במערכת להשכלה גבוהה, הוחלט בפעם

הראשונה להרחיב ולפתוח מוסדות להשכלה גבוהה נוספים. כן הוחלט לקדם 5 מכללות

אזוריות למעמד של מכללות אקדמיות עצמאיות, תהליך שנמצא עתה בעיצומו. תכנית זו

היא עד שנת 2000.

היום אנו מתחילים לתכנן את תכנון השכלה הגבוהה משנת 2000 ואילך. כדי להגיע

לתכנון נכון אנו חייבים להתחיל את התכנון כבד מעתה. זו הזדמנות לבחון מחדש את

המעמד של המכללות האזוריות, ולפיכך אני מבקש שהדברים שיאמרו היום בישיבה

יתייחסו עד כמה שניתן לעתיד, כפי שחברי וועדת החינוך רואים אותו, כדי לעצב את דרכן

של המכללות האזוריות.
יהושע בו אריה
עוד לפני תפקידי כרקטור האוניברסיטה העברית היה לי קשר למכללות האזוריות, שעה

שהתבקשתי על ידי יו"ר ות"ת הקודם, פרופ' עמוס ורדי, להיות חבר בוועדה בקשר

למכללות האזוריות. יש מסמר המוגדר כ"מסמו בן אריה" שהוצא בשיתופם של נציגי

המכללות ופרופ' ורדי, שהציב תנאים להקמת מכללות אזוריות.

איני יכול לומר שאני מייצג עמדה רישמית של ועד ראשי האוניברסיטאות, מאחר והם

לא דנו בכה אר מוסכם על כולם שחשוב מאוד לדאוג שהפיתוח של המכללות האקדמיות

יעשה בתיאום והבנה עם האוניברסיטאות בארץ ושלא יווצר ניגוד. לכן אני סבור שהקשר

ביו ועד ראשי המוסדות לראשי האוניברסיטאות חייב להיות הדוק.
משה נתיב
אני רוצה להודות ליושב ראש ועדת המינור על היתמה לדיון. אני מדבר בשם 12

מכללות אזוריות, שלומדים בהן כ- 8000 סטודנטים לתואר אקדמי רגיל, ועוד כ- 2000

סטודנטים הלומדים לתואר מורה אקדמאי. בנוסף לכר יש 40 אלף תלמידים הלומדים

לימררים אחרים.

עד היום אין למכללות אלה "אבא" אמיתי. עד לפני כמה חודשים לא היו שום

קריטריונים לחלוקת התקציב על ידי משרד החינור, ומי שהתחנן יותר, קיבל. היום נקבע

קריטריון שהוא בערר שווה ערר למה שקורה באוניברסיטאות, ומשרד החינוך הוא למעשה

ה "אבא הפורמלי" של המכללות.

אגף המכללות במשרד המינור מונה שני אנשים ללא תקן. בפגישה שהיתה לי עם שר

החינור, הצעתי לו שעד שיהיה סדר בכל נושא המכללות, תוקם ועדה בראשות מנכ"ל

משרד החינור כדי להעלות את דרג הטיפול במכללות.

המכללות האזוריות לא עוסקות בחינור אליטיסטי, אלא מביאות בעיקר מסר חברתי. הן

עוסקות בהקניית השכלה, ופותרות בעיות לאנשים בפריפריה שלא היו מגיעים אחרת

לעולם לאוניברסיטה.

נעשתה בדיקה לסטודנטים שלמדו שנתיים במכללות, ומשלימים את השנה השלישית

באוניברסיטה, והם לא נופלים בציוניהם לעומת הסטודנטים האחרים. אר לו היו צריכים

להכנס לאוניברסיטה בדרך הרגילה הם לא היו מגיעים אליה לעולם. המכללה נותנת

הזדמנות לאיש הפשוט לבנות את עצמו, ולהגיע לאותו מצב שאחר יכול להגיע בערים

הגדולות.

בחברה שלנו ההשכלה היא מפתח לכניסה לחברה, וככל שנפתח יותר את ההשכלה

וניתן ליותר אנשים הזדמנות להיכנס בשערי ההשכלה הגבוהה, אנו נבנה חברה טובה יותר,

פחות אנשים מתוסכלים, ויותר מועילים לחברה.

המכללות האזוריות הוקמו ביתמה מקומית, מכספי תרומות, והמדינה לא השקיעה בהן.

הגיע עתה הזמן שהמדינה תיקח חסות עליהן.

המכללות האזוריות ניצבות עתה בפני כמה בעיות: משת האוצר הגביל את מספר

הסטודנטים במכללות שלא קיבלו היתר מהמועצה להשכלה גבוהה, והיום לומדים 1000

סטודנטים ללא תיקצוב.



יש החלטת ממשלה, והכנסת חוקקה חוק שצריך להתייחס למכללות מבחינת התקציכ,

במידה שווה כמו האוניברסיטאות. במשר שלוש שנימ ההחלטה לא בוצעה ורק עתה השוו

את הסובסידיה לשכר הלימה-.

ות"ת והמועצה להשכלה גבוהה לא מוכנות לטפל בדברים השיגרתייס של המכללות,

בטענה שזה לא בתחומ אחריותן, אלא באחריות משרד החינוך ואילו במשרד החינור גם לא

מטפלים במכללות, יוצא איפה שאנו נופלים בין הכסאות. הגיע העת להקים גוף שיטפל

במכללות, כי הן נכס לחברה הישראלית לא פחות מכל אוניברסיטה אחרת.

המועצה להשכלה גבוהה מטפלת במתן אישורי מסלולים, תהליר קשה מאוד שעוברות

אותו גם האוניברסיטאות, אר במכללות אין סגל הוראה קבוע ועשיר כמו באוניברסיטאות,

והדרישות של המועצה להשכלה גבוהה לסגל הוראה, הן בדיוק כמו הדרישות

מהאוניברסיטאות. אני מסכים בהחלט לדרישה זו, אר כדי לפתח סגל הוראה דרושים זמן

ואמצעים, ולמכללות אין אמצעים לכר, ולכן הן תלויות במרצים הבאים מהאוניברסיטאות,

וברור שהם לא יוכלו להיות אף פעם סגל קבוע, מה גם שנקבעו תנאי שבר שונים למרצים

במכללות בשונה מעמיתיהם באוניברסיטאות. בעיות אלה לא מאפשרות למכללות

להתפתח.

אני מבקש מוועדת החינור לפעול לביטול המגבלה של מספר הסטודנטים, כי אחרת

נאלץ לבטל לימודים באמצע שנת הלימודים. כמו כן אני מבקש שיוקם גוף סטטוטורי

שיטפל בתיקצוב ובפיתוח המכללות. אני מתנגד בכל תוקף להקים מועצה להשכלה גבוהה

למכללות, כי זה קיק למכללות ולאיכות ההשכלה הגבוהה בישראל.

קיימת תופעה גוברת של מכללות זרות, הנותנות תארים לאחר מספר חודשים, ומשרד

החינור מכיר באישורים אלה לצורר שכר. דבר זה פוגע במכללות ובאיכות החברתית, דבר

שמביא גם אנשים לרמות.
אברהם שיינפלד
בשנת 1992 למדו ב- 11 מכללות אזוריות בחטיבה האקדמית 2080 סטודנטים, עם תקציב

של 12 מיליון שקלים. בשנת תשנ"ז לומדים כ- 4000 סטודנטים, ותקציב משרד החינור ל- 9

מכללות הוא 70 מיליון שקלים, כלומר היתה התפתחות גדולה מאוד בראיית משרד החינור

את המכללות.

בשנת התקציב 1996 התקציב היה 49 מיליון שקלים. הגידול בתקציב נובע בעיקר

מתיקון מספר 10 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, שנתן לגיטימציה למכללות, ואמות מידה

שיוויוניות בתיקצוב גם בות"ת וגם במכללות שהן בחסות האוניברסיטאות, ומתוקצבות על

ידי משרד החינור-

הגבלת מספר הסטודנטים במכללות בשנה זו נובע מהגידול במספר התלמידים שהיה ב-

1996, גידול מעל למצופה, ומעל מה שנקבע לארבע השנים הבאות עד שנת 2000. אנו

במשרד החינור סבורים שנושא קידום וטיפוח המכללות האזוריות הוא חשוב ביותר,

החלטה על כר התקבלה כבר ב- 1992 כאשר עמדנו תחת לחץ של עליה גדולה, גידול

בשנתון וגידול במספר התלמידים המסיימים עם תעודת בגרות, היה ברור לות"ת ולנו שיש

צורר להגדיל את מספר המקומות בהשכלה הגבוהה ולתת אפשרות ששכבות יותר נרחבות

יוכלו להצטרף להשכלה הגבוהה.



משרד התינוך משקיע מאמצים רבים להגדיל את מספר הזכאים לתעודת בגרות בבתי

הספר התיכוניים, והדאגה היא גם לבוגרי מערכת התינור להמשך לימודיהם, לפיכר משרד

החינוך לקת על עצמו את טיפות המכללות שעדיין לא קיבלו הכרה של המועצה להשכלה

גבוהה. ראינו בכך משימה למרות שעיקר עיסוקו של משרד המינור הוא בתינור הפורמלי

היסודי והעל-יסודי.

הגידול המשמעותי במספר הסטודנטים במכללות, מביא את משרד התינור למתשבות איך

להמשיך הלאה. בתוכנית שנקבעה ב- 1992 הותלט ששלוש מכללות אזוריות יהפכו

למכללות אקדמיות עצמאיות, משוחררות מחסות אוניברסיטאית. מכללת עמק יזרעאל

ומכללת תל-חי כבר עצמאיות, ומכללת הנגב עומדת להיות מכללה עצמאית. מכללת יו"ש

היא בסטטוס מיוחד מכיוון שאינה יכולה להיות שותפה במועצה להשכלה גבוהה בישראל,

לכן היא קיבלה היתר והכרה למסלולים מסויימים, והיא מכללה אקדמית לכל דבר ועניין.

משרד החינוך העביר למכללות בין השנים 1993 ל- 1997 45 מיליון שקלים. שלוש

המכללות שעברו לטיפול הות"ת, קבלו מות"ת תקציב להמשר הפיתוח הפיזי שלהן.

למכללות שנשארו באחריות משח- החינוך אנו מכינים עתה תוכנית חדשה לשלוש השנים

הקרובות, ונשתדל ללכת בה לקראת המכללות.

בשנה הקודמת תקציב הפיתוח למכללות היה 10 מיליון שקלים, אך ל- 3 מכללות מתוכן

אין עדיין קמפוס והם לא הגישו תוכנית פיתות, ולפיכך תקציב זה חולק לארבע מכללות.
ראובן ריבלין
מכללות שעברו לות''ת לא מקבלות עדיין תקציבי פיתוח מות"ת, למרות שכבר הפסיקו

לקבל חסות ממשה- החינוך. הבאתי עניין זה לפני שר החינוך ושר האוצר. שר האוצר סבור

שהתקציב חייב לבוא ממשרד החינור, ואילו משרד החינוך טוען שהן כבר לא שייכות לו,

יוצא איפה ששלוש המכללות הללו נמצאות במצב משונה.
אברהם שיינפלד
אותן מכללוח שהיו בתוכנית כפי שנקבעה ב- 1995, ממשיכים לקבל ממשרד החינוך את

התיקציב כפי שנקבע, גם לאחר שעברו לות"ת. בשנת 1997 ות"ת צריכה לתת את התיקצוב

לאותן המכללות, ואני מניח שהיא תדאג להמשך הפיתוח הפיזי של המכללות האלה. פרט

למכללת יו''ש שתמשיך לקבל את התקציב ממשת החינוך.

מכל נושא המכללות האזוריות המדינה הרוויחה לא מעט, מאחר שהקמפוסים של

המכללות האזוריות היו קיימים. הם לא נבנו על ידי המדינה, אלא על ידי תורמים,

הסוכנות וגורמים נוספים.

אני סבור שצריר לראות את המכללות האזוריות כמוקד להשכלה גבוהה באזורי

הפריפריה. מספר התלמידים שמקבלים תעודת בגרות גדל בהתמדה בעיקר בפריפריה,

והמכללות האזוריות צריכות לקלוט את התוספת של הסטודנטים הרוצים להמשיך במסגרת

של השכלה גבוהה.

עמדת משת החינוך היא שיש להגדיל את מספר הסטודנטים הלומדים במכללות

האזוריות. כאשר קידמנו את המכללות האזוריות הכוונה היתה שה- b.aיגדל במסגרת

המכללות, ושיחיו תחומים מסויימים ייחודיים שיפותחו באמצעות המכללות. יש לי תחושה

מסויימת שהאוניברסיטאות רוצות לתפוס ולהגדיל תחומים ב- b.aשאולי צריכים להכניס

אליהן את המכללות האקדמיות, גם בגלל הצד החברתי וגם בגלל העלות הכספית שהיא

נמוכה יותר במכללות.



כשמדברים היום על תכנון, אני סבור שיש להתחשב במכללות האזוריות במסגרת התכנון

הלאומי, לא כנספתות של האוניברסיטאות. המגמה צריכה להיות בקידום המכללות לקראת

עצמאות, ואם לומדים מקצוע מסויים במכללה שהיא קרובה לאוניברסיטה, לא צריך

להפסיק ללמד מקצוע זה במכללה, אלא להיפר.
שלום קליין
משרד התינור רואה את כל נושא המכללות האזוריות בחשיבות עליונה, מה גם

שהעלות לסטודנט נמוכה יותר מאשר עלות סטודנט באוניברסיטה.

המגבלה במספר הסטודנטים נבעה ממו"מ שהיה עם משח- האוצר, וצממ על רקע זה

שההשתתפות של המדינה בתקציב המכללות גדלה באופן משמעותי.

נדמה לי שמדינת ישראל צריכה להיות מאורגנת לכר שנושא ה- b.aצריר להיות שווה

ערר למה שהיה בעבר הלא רחוק תעודת הבגרות. לפיכר הראיה וההשקעה בלימודים

לקראת A. bצריר להיות במשאבים שונים ממה שזה היה עד היום.
גורי זילכה
התוכנית הראשונה שהוגשה לממשלה עוד ב- 1989, והיתה בסיס לתוכנית של 1992

אמרה שאי אפשר לפתח מערכת של השכלה גבוהה, שקרוב ל- 50% ממחזור גילאים מסויים

יכנס למערכת ההשכלה הגבוהה, כלומר, אם נוקטים במסר חברתי שכל בעל תעודת בגרות

יוכל להשחתף בהשכלה הגבוהה, לא ניתן לפתח זאת במערכת חד ערכית שבנויה רק על

התשתית של אוניברסיטאות מחקריות, כי זו תהיה מערכת יקרה מאוד.

האינטרס המשותף של כל מערכות ההשכלה הגבוהה הוא לפתח את המכללות על כל

גווניהן. כבר אז אמרנו שלא די לבחור שלוש מכללות שיגיעו לעצמאות, אלא כל המכללות

האזוריות צריכות להיכנס לתהליר זה.

אם אכן בודקים מה קרה מאז ההכחה הזו בין 1989 ל- 1996, מערכת ההשכלה הגבוהה

גדלה מ- 75 אלף סטודנטים ל- 130 אלף סטודנטים, ובמכללות לומדים למעלה מ- 30 אלף

סטודנטים. האוניברסיטאות הגיעו לרוויה מבחינת קליטת הסטודנטים ואנו לא מתכוונים

להקים בעחיד עוד אוניברסיטה, כדי לא לטרפד את מהלר הפיתוח של המכללות.

שנתון מונה היום כ- 100 אלף תלמידים, 36% ממקבלי תעודות הבגרות יכולים

להתקבל לאוניברסיטה לכל מערר ההשכלה הגבוהה, 32% מתוכם נכנסים ללמוד במוסדות

ההשכלה הגבוהה, כלומר למעלה מ- 80% מהם מגיעים לאוניברסיטאות.

אם מגמת הגידול של מקבלי תעודת בגרות תימשך, אנו נגיע בשנת 2003 ל- 42% מקבלי

תעודות בגרות, ונצטרר מערכת השכלה גבוהה לכ- 180 אלף תלמידים. כלומר תוך 5 שנים

מערכת ההשכלה הגבוהה תיגדל ב- 30-40 אלף סטודנטים. לפיכך המערכת צריכה לגדול

בקצב גדול מאוד.

לשם כך הגשנו תוכנית למשרד האוצר, ובלי המכללות האזוריות לא יהיה פתרון לגידול

הרב במספר הסטודנטים המבקשים להצטרף למערכת ההשכלה הגבוהה.
שמריהו בו צור
האם המכללות הגיעו לרוויה מבחינת קליטת תלמידים ?
גורי זילכה
חלק מהמכללות באזורים מסויימים בפריפריה לא יובלו לגדול יותר. מדיניות המועצה

להשכלה גבוהה היא לעודד את המבללות בפריפריה. אי אפשר להתעלם ממה שקורה

במרכז הארץ בה חיים 3.5 מיליון תושבים, אר צריר לעשות את בל הצעדים בדי לגרום

לפיזור אובלוסין.

על פי הסטטיסיקה, בחמש השנים האתרעות אוניברסיטת בן גוריון ואוניברסיטת חיפה

הבפילו את עצמן, ואילו הגידול באוניברסיטת תל-אביב נעצר. יש מדיניות הנותנת עדיפות
למבללות בפריפריה במו
מבללת תל-חי, עמק יזרעאל, מבללת ספיר ומבללת אשקלון, שרק

הן נמצאות בתובנית גידול בסטודנטים.

הפתרון למבללות האזוריות הוא השתלבות בצפי הביקושים, ולהיבנס לתובנית ריאלית

של גידול בסטודנטים. יש לראות בבל אוניברסיטה מה פוטנציאל הגידול במקצועות

שהמדינה מתקצבת. מקצועות במו משפטים ומינחל עסקים אינן מתוקצבות עוד על ידי

המדינה, מאחר והגיעו לרוויה. במדינת ישראל יש בעשרת אלפים סטודנטים למשפטים,

שהם ב- 5% מאובלוסיית הלומדים לתואר ראשון. לעומת זאת בארצות הברית בה מספר

הסטודנטים למשפטים הוא הגדול בעולם, הם מהווים רק 2.5% מכלל הסטודנטים.

אם תהיה השוואת תיקצוב בין ות"ת למבללות האזוריות, המגמה היא שהתואר הראשון

במבללות יהיה שווה לתואר ראשון באוניברסיטה. אם יהיו שני סוגים של תואר ראשון לא

הרווחנו דבר מבל נושא המבללות. תואר ראשון במבללות צריר להיות שווה ערר לתואר

ראשון באוניברסיטה, זה צריר להיעשות על ידי הסבמים בין האוניברסיטאות והמבללות.

הסגל האקדמי במבללות חייב לעבור את אותו תהליר שסגל אקדמי באוניברסיטה עובה

ואסור שזה יתבסס על חלטורות.
שוקי גולו
במבללת אחוה לומדים ב- 4,500 סטודנטים חלקם לומדים לימודים אקדמיים, חלקם ל-

B .Dולתחומים נוספים. אני מסבים בהחלט שהמבללות האזוריות צריבות להיות בפיקוח

אקדמי של האוניברסיטה, ושהסגל צריר לעבור את בל תהליבי האבחון והבקרה. אנו

עומדים בסטנדרטים גבוהים ביותר, בוגרי המבללות עומדים בבל קנה מידה של

האוניברסיטאות בארץ, ואף ממשיבים בלימודים לתואר שני.

אין לנו רצון להפור למשהו סוג בי, אלא לעבור את בל תהליבי הבקרה והפיקוח של

המועצה להשבלה גבוהה, הות"ת והאוניברסיטאות.

מבללת אמוה היתה בין האחרונות שקמו, והיא במגבלה בקבלת סטודנטים. במסלול

האקדמי לומדים 440 סטודנטים בחסות אוניברסיטת בן גוריון אר התיקצוב הוא ל- 193

סטודנטים, המשמעות לבר היא שיש רבים באזור שלנו, שאנו אומרים להם למעשה שהם לא

ראויים ללמוד במבללה, ועל בר אנו מצרים מאוד.

תקציב הבינוי שאנו מקבלים אף הוא מגוחך בשנים אלה קיבלנו מיליון שקלים, על אף

שאנו נמצאים באזור בו חשוב המסר החברתי שאנו מעבירים באמצעות המבללה.
נעמי חזן
מהן למעשה הדרישות שלבם ?
שוקי גולן
אני מבקש שההתייחסות אלינו תהיה התייחסות אקדמית, בכל קנה מידה אקדמי ברור,

ושיתנו לנו לגדול כדי שנוכל לתת מענה לאנשים מהפריפריה המבקשים ללמוד. התהליכים

החברתיים שקורים במכללות משובים, כי אנו סבור שאנו מגדלים את המנהיגות הצעירה

באזורים אלה, כי אלה שילמדו במסלול האקדמי אצלנו, קל להם יותר ללמוד במכללה,

מאשר לשכור דירה בתל אביב.
ישראל אלקבץ
במכללת עמק הירדן לומדים כ- 3,000 תלמידים, 1000 במסלול האקדמי שהוא שלוחה

של אוניברסיטת בר-אילן. המכללה משרתת את האובלוסיית טבריה, בית שאן, הגולן

והגליל התחתון. במכללה מתבצעת אינטגרציה חברתית מלאה של כל השכבות החברתיות

המייצגות את הגליל, זהו צד שאנו מאוד גאים בו מלבד הצד האקדמי. ההיבט החברתי הזה

קיים בכל המכללות, זו קהילה שמוצאת את מקומה במרכז לימודי, אקדמי וחברתי.

המכללות נבנו בעיקר על ידי העם היהודי בתפוצות. משת המינור גמר כמידת יכולתו,

והיה הגורם היחיד שעזר למכללות בשנים האחרונות. הסכומים המועברים למכללות לא

מעוגנים בבסיס התקציב, ואף מנהל של מכללה לא יודע מה התקציב שיעמוד לרשותו.
שלום קליין
תקציב משח- החינור למכללות לא מופיע בבסיס תקציב משרד החינור, אלא בנוי על

ועדת הקצבות, לכן עד היום חלק גדול מהמכללות לא קיבלו דבר מתקציב 1997, משום

שוועדת ההקצבות לא התכנסה.
ישראל אלקבץ
אנו בונים את התקציב על סיכוס בו אנו קולטים סטודנטים לא מתוקצבים. קיבלתי

הודעה ממר שיינפלד שאסור למכללה לגדול בתשנ"ז מעבר למה שהיא קיבלה בתשנ"ו,

משמעות הדבר שאנו לא יכולים לגדול מעבר ל- 80 סטודנטים. העלות היא כ-13 אלף

שקלים לסטודנט, מתוכם שכר הלימוד הוא שמונת אלפים, והמדינה נותנת שבעת אלפים

שקלים.

אנו דוחים תלמידים והם הולכים למכללות באזור המרמ, שאינן מוגבלות בתקציב.

הגבלת מספר הסטודנטים במכללות היא עניין חברתי שהכנסת צריכה לתת עליו את

הדעת, ולקבוע מה חשוב.

ועדת החינור בכנסת הקררמת תיקנה בנושא המכללות האקדמיות את תיקון מספר 10

בחוק המועצה להשכלה גבוהה, בתיקון ישנם שני סעיפים לגבי אמות מידה שיוויוניות

ותיקצוב למכללות, ביחס למוסדות להשכלה גבוהה, ואכן השנה בתוצאה מתיקון זה השוו

את הההקצבה הניתנת לכל סטודנט. זו פריצת דרך, אר כשאנו מבקשים לפתוח מסלולים

אקדמיים יישומיים, אנו עוברים מסלול מכשולים קשה, ולא מהסיבה שאנו לא רוצים

לעמוד בקריטריונים. לפני 3 שנים פנה רקטור אוניברסיטת בר אילן בשמנו למועצה

להשכלה גבוהה כדי לפתוח מסלול b.aבתיירות, אולם נושא זה לא הובא בכלל לדיון,

עבר מטיפולו של שר אחד לטיפולו של שר אחר, ואילו אנו הכשרנו בינתיים סגל, השקענו

בפיתוח המסלול, ולמרות שאנו באזור תיירות הבקשה טרם הובאה לדיון.



מערך הסיוע שמקיימת המדינה לתלמידים במוסדות מוכרים, היא כדל לקבוע אמות

מידה להעדפה של תלמידים, שהם תושבי קבע באזורי עדיפות לאומית שקבעה הממשלה.

לא רק שאין העדפה, אלא שבפועל יש אפליה, לפיכר אני מבקש מהכנסת שתעזור לנו כדי

שהחוק שהיא עצמה חוקקה יקויים,
פנחס חליוה
משמעות ההגבלה במספר התלמידים היא ניוון המערכת, מאחר שאם אסור לנו לקלוט

סטודנטים לשנה א/ בפועל מספר הסטודנטים שיסיימו יהיה קטן. קולטים בשנה א'

סטודנטים רבים כדי לשמור על המערכת, אר אם קולטים מספר תלמידים קטן בשנה א'

המערכת בשנים הבאות תתנוון למעשה.

במכללת אשקלון לומדים 1,700 תלמידים בחטיבה האקדמית, כאשר ההקצבה שאנו

מקבלים היא ל- 1,050 תלמידים בלבד.

מטרות המכללות על פי המועצה להשכלה גבוהה הן: פיתוח המערכת האקדמית,

וספיגת עודף הביקוש באוניברסיטאות, אר במקביל מגבילים את מספר הסטודנטים

ואוסרים עלינו ללמד שנה גי, לפיכר אנו לא יכולים לפתח את המערכת האקדמית.

קיימת דרישה מהמכללות לקלוט צוות מקומי ולא להישען על האוניברסיטאות, אר

השכר למרצים במכללות נמור משכר המרצים באוניברסיטאות ב- 35% דבר המונע מאיתנו

קליטת צוות מקומי.

האבסורד הוא שאנו מנועים לקחת צוות מהאוניברסיטה, כי משנת תשנ"ז מרצה שיעבוד

במכללות משכורתו באוניברסיטה תיפגע. מצד אחד דורשים מאיתנו להתפתח, אר מאידר

גיסא אין לנו אמצעים לפיתוח, כי אם אין סיפריה מתאימה ואין מחשבים לא מאשרים לנו

תוכניות לימודים.
אבי בינמו
מכללת חדרה-מנשה משרתת אזור גדול הקולט עליה, ושבו 40% אוכלוסיה ערבית.

באזור זה יש חשיבות רבה לקידום החינור של האוכלוסיה.

עיריית חדרה הקצתה לבניית המכללה 53 דונם, וכן תקציב ראשוני לפיתוח. אר יש לנו

בעיות של גיוס כספים לפיתוח, כמו להקמת סיפריה, דבר שמשח- החינור והאוצר צריכים

לתקצב אותו.
חברון טרבלסי
המכללות נמצאות בתקופה מאוד קריטית, ואיננו יודעים מה המועצה להשכלה גבוהה

ומשרד החינור חושבים, לפיכר אני מבקש שהמועצה להשכלה גבוהה תוציא נייר עמדה

מהי תפיסתה לגבי המכללות, האם יש לפתח את המכללות האזוריות ומה התוכניות, כדי

שנוכל לקבל החלטות, כי לא ניתן מצד אחד לומר שצריר לפתח את המכללות, ומאידר

גיסא להגביל את מספר הסטודנטים.
עליזה עמית-זוהר
אנו בעיצומה של מהפיכה בהשכלה הגבוהה, למכללת תל-חי מלאו השנה 40 שנה ובכל

השנים האלה היא מתפקדת כמכללה אזורית, ולפיכך תפקידה באזור הוא עצום.

אנו עומדים בקושי לבודד את הפעילות האקדמית מתור פעילות המכללה. מצד אמד אנו

לא רוצים לקבל הנתות, כדי שהסטודנטים שלנו יסיימו עם תואר שווה ערר לתואר

אוניברסיטאי, אר מצד שני נדרשת חשיבה מיוחדת וגם שיטות תקציביות שמייסדות את

המכללות.

קשה לי לבוא בטענות ובביקורת כי כל הנושא הוא דבר סדש, ואנו נמצאים בשלב של

חיפוש דרר. הממשלה שנותנת למכללות תמיכה הצהרתית גדולה, צריכה להקצות תקציבי

פיתוח למטרה זו, ולא שהתקציבים יהיו על חשבון האויברסיטאות.
ראובן ריבליו
האם מכללת תל-חי שואפת להיקרא אוניברסיטת תל-חי ?
עליזה עמית-זוהר
אנו שלמים עם ההחלטות ועם המנדט שקיבלנו להיות מכללה אקדמית, הנותנת לבוגריה

תואר ראשון ועושה זאת באמצעים צנועים יותר מהאוניברסיטה. יחד עם זאת לא ניתן

לעצור את החלום, ואם תהיינה התפתחויות שיצדיקו את עצמן, לא נעצר ונשאף להיות

אוניברסיטה.

בראשית הדרר האמנתי שכאשר מחליטים באופן ממלכתי על מהלר מה, מקציבים לו

תקציב הקמה. אר אנו מוצאים את עצמנו מקימים את הנושא בתנאי תיקצוב שהם אומנם

נורמטיביים מבחינת מספר התלמידים, כי יש טענה שכאשר מתקצביס את המכללות כמו

האוניברסיטאות זה מותיר הפרש, שאמור לשמש אותן לפיתוח, או בפועל זה לא נכון, והיה

טוב לבנות מודל מיוחד גם לבאים אחרינו.

יש לנו דאגה לעתיד לגבי התשתית, מאחר ואינני יודעת מה תחליט בעתיד הכנסת או

יתנו לכר תורמי העס היהודי. אנו צריכים להיות בטוחים שאנו יכולים להקים סיפרייה,

כיתות לימוד ומעבדות, ולבר אין שום תשובה בתקציב.
יורם ח
אני יכול לומר בסיפוק רב מאוד שלנו במכללת עמק יזרעאל אין תלונות. ישנו מהלר לא

קל ומורכב, תהליר של הפנמה הדדית שחייב להיות גם אצל המועצה להשכלה גבוהה, וגם

אצל ות"ת. עברנו מהלר של שינויים פנטסטיים בתוך משרד החינוך שתיקצב גם ברמה

השוטפת וגם בבינוי ופיתוח.

אין ספק שיש לא מעט בעיות בנושא דפוס העסקת מרצים, מבחינת השכר והשעות

שנדרש מרצה במכללה לעבוד לעומת מרצה באוניברסיטה, אר המעבר ממשת החינור

לות"ת הוא לגבינו עולם אחר לחלוטין, ואנו עומדים מול אנשים מקצועיים שיודעים את

עבודתם. יש אומנם רמת מעורבות והתערבות שלא הורגלנו בה, אר היא לגיטימית ובאה

כדי לעזור.



המכללות האזוריות שלא נמצאות בתהליך לעצמאות נמצאות במצב של אי ודאות לאן

הן הולכות. יש להן בעיות עם האוניברסיטה שהן קשורות אליה, אין להן ידיעה מה הן

תעשנה בעתיד, האם הן בתהליך אקדמיזציה אם לא. אין לי ספק שאם הן תשארנה שלוחות

של האוניברסיטאות חלק מהן לא יוכל להמשיך להתקיים במסלולים אקדמיים, אלא רק

לקיים פעילות קהילתית, חברתית והשכלתית שהיא כשלעצמה מאוד חשובה לכל מגזרי

ההתיישבות. אנו משלמים מחיר התחלתי לקיום של דפוס חדש ולכן איני מוטרד.
היו"ר עמנואל זיסמו
מר משה נתיב הציע לבטל את המגבלה על מספר הסטודנטים. יש מצב שכ- 1000

תלמידים אינם מתוקצבים ויש לשאוף לקונסולידציה של המצב. יש תכנון לטווח ארור וכמו

שיש מאמצים להגדיל את מספר מקבלי תעודת הבגרות, יש לדאוג לכר שתהיה להם

אפשרות ללמוד במסגרת השכלה גכוהה.

יש לשאוף שמספר הסטודנטים יגדל תוך שמירת המעמד האקדמי ואיכות התואר

האקדמי, לפיכך לא יתכן שכל שנה מספרם של אלה שלא מתקכלים לאחד ממוסדות

ההשכלה הגבוהה ילך ויגדל, דבר הפוגע בסטודנטים עצמם, בקהילה ובחברה שהמבקשים

ללמוד שיייכים אליה.

לוועדת החינוך התרבות יש סמכויות חקיקה, אך עד שיהיו חוקים צריך לעשות מאמצים

במסגרת החוק הקיים, ליישם את הכתוב בחוק.

אם אחד הפתרונות לבעיית הגבלת מספר הסטודנטים הוא בכך שלא תקום מכללה

נוספת, יש לבדוק היטב איך נותנים עדיפות לפריפריות, כי מדינת ישראל תיבנה מעתה

בפריפריות בלבד וככל שתהליר השלום יתקדם הפריפריות יגדלו ויצמחו.

אין לי ספק שמה שהיה עד כה במשרד המינור והתרבות, אינו מספיק מבחינת גוף שיטפל

בתקציב ובפיתוח. חייבת להיות מדיניות ברורה ומוגדרת שנוכל להטיל פיקוח פרלמנטרי

הדוק ושוטף בנושא זה, ואין בזה כדי לפגוע בסמכות וביסודות שעליהם בנויים יתר

הגופים.
האשם מחאמיד
כתושב אום אל פאחם אני מודע לחשיבות המכללות האזוריות, ומה הפונקציה שממלאת

המכללה האזורית מבחינה חברתית.

על פי קריטריוני הקבלה לאוניברסיטאות, היו רבים שאינם יכולים ללמוד במוסדות

להשכלה גבוהה שהיו נזרקים לרחובות, ולוועדת סמים היתה אז יותר עבודה.

לאור תפקידן החברתי המשמעותי יש לשמור על המכללות, ולא לאפשר שתהיה אפליה

נגדן. אני לא מוצא שום הצדקה כלשהי לכך שמרצה במכללה ישתכר ב- 1/3 פחות ממרצה

באוניברסיטה, מה עוד שמספר השעות אותו הוא נדרש למלא גדול יותר.

אני קורא לאוניברסיטאות לקבל את בוגרי המכללות ללימודים לתואר שני, באותם

תנאים שהן מקבלות את הסטודנטים שלהם, כדי שלא יהיה מחסום בפני תלמידי המכללות

להמשך הלימודים.

לא ניתן להנחית בהפתעה על המכללות את ההחלטה להגביל את מספד הסטודנטים,

דבר זה צריך להתקבל בהסכמה של כל הצדדים מראש.



ועדת החינוך צריכה לבקר במספר מכללות כדי לראות מקרוב את פעילותו. אני סבור

שכשמשרד האוצר ומשרד החינוך מבטיחים הבטחות, הם גם חייבים לממש את

הבטחותיהם. ועדת החינוך והתרבות צריכה וחייבת לעקוב אחך כל סיכום שהיא לוקחת על

עצמה בישיבה זו.
נעמי חזו
יש לי בקשה ליושב ראש ועדת החינוך והתרבות, שיקים צוות מתוך חברי הוועדה כדי

להכנס לעובי הקורה בבעיות שהועלו היום. אני מבקשת שזו תהיה ההחלטה המרכזית של
הדיון הזה מכמה טעמים
יש שני סוגים של מכללות אזוריות - מבללות אקדמיות שהן

בטיפול ותיקצוב של הות"ת, ומכללות אזוריות שהן בטיפול ותיקצוב של משה- החינוך. בין

שני סוגים אלה יש פערים בתקציב השוטף, בתקציב הפיתוח, ובמידת היידע והוודאות לגבי

היכולות שלהן, ויש צורך לאזן זאת.

קיים הבדל עצום בין המכללות שהן בפיקוח אקדמי של אוניברסיטה ספציפית, לבין

מכללות שקיבלו עצמאות אקדמית, במיוחד באמצעות ות"ת.

יש 30 אלף תלמידים במכללות, מתוכם 7,000 במכללות האזוריות או במכללות

האקדמיות. מצד שני המכללות החוץ תקציביות המכונות "מכללות אליטיסטיות" הגובות

שכר לימוד גבוה מאוד, הן מתפתחות בקצב מהיך.
שמריהו בן צוך
אין ספק שהמכללות בכלל והמכללות האזוריות בפרט, תורמות תרומה נכבדה במישור

האקדמי והחברתי לפיזוך אוכלוסין.

אני מתנגד להגבלת מספך התלמידים במכללות, ואף סבוך שיש לפתח אותן כמה שיותר,

כמובן לפי קריטריונים שייקבעו.

יש להקים גוף משותף למועצה להשכלה גבוהה, למשה- החינוך ולמשה- האוצך שיטפל

בנושא זה מכל היבטיו. המדיניות צריכה להיות, תה גם מה שהמציאות כנראה תתכיב,

שהמכללות יקנו את התואך הראשון, ואילו באוניברסיטאות יהיו לימודים לתואר שני

ושלישי.

יש שחיקה גדולה מאוד בציבוך שאינו מסתפק כבך בתעודת בגרות, ורוצה תואך אקדמי.

ברגע שיש תואך אקדמי נמצאים בלבל אחך בחברה הישראלית, לכן הפתרון היחיד

לשאיפה זו הן המכללות. המדיניות צריכה להיות שהמכללות יקנו את התואך הראשון,

והאוניברסיטאות יקנו תואך שני ושלישי, ויעסקו במחקך. ההתפתחות של מדינת ישראל

צריכה להכתיב מדיניות כזו.
ואליד צאדק חאג' יחיא
נקודת המוצא שלנו בדיון זה צריכה להיות שיש חוק, ושצריך ליישמו. אנו כוועדת

החינוך צריכים לעקוב אחך זה.

באזורי הפיתוח יש איים גדולים של כישלון בחינוך, או רמה חינוכית ולימודית לא

טובה. החינוך במגזך הערבי לוקה בחסך רב, וקשה לאותם סטודנטים מהמגזר הערבי

ומאזורי הפיתוח, להתמודד עם מבחני הקבלה לאוניברסיטאות. לפיכך המכללות הן

הזדמנות מצויינת לגשך על הפערים, וכדי שאותו ציבור יקנה דעת והשכלה.



אני מאוד מעריו את פעולת המכללות שאינן באות רק להקנות השכלה פורמלית, אלא

יש בהן הרבה קורסים לטובת הקהילה והאזור, ויש לשמור על כר מכל משמר.
רפאל אלול
דיון זה בוועדת החינוך והתרבות הוא דבר וזשוב מאוד למכללות עצמן, וחשוב מאוד

לנושאימ החברתיים המעסיקים את מדינת ישראל.

חשוב לדעת מה דעתן של המערכות השונות על המכללות. מר גורי זילכה אמר דברים

ברורים על כר, ואם באמת המדיניות כפי שהוא ציין, שהמכללות הן קרש קפיצה לתואר שני

ודוקטוראט, יש לשור למכללות ולתת להן את הבסיס הטוב ביותר בפיתוח, תקציב, ארגון

ותשתית, כדי שיוכלו להתקדם עם בסים טוב לתואר שני ושלישי.

אסור להטיל מגבלה על מספר הסטודנטיס במכללות, כי אם המטרה היא לפתח את

המערכת אסור להגביל את מספר הלומדים, כדי לא להביא לניוון המערכת בשנים הבאות.

אני אשמח להצטרף לצוות שיוקם מתור חברי ועדת החינור, שיטפל בכל נושא

המכללות. יש לכר חשיבות מההיבט החברתי, וכאשר רוצים לממש את המטרה לפתוח את

האוניברסיטאות לכל.

ענת מאוח

משרד החינור פירסם דו''ח חשוב מאוד על ההישגים שנעשו בתקופה האחרונה, ואילו

עתה אנו עומדים בפני מצב לא מוצלח, שיכול למוטט את כל הדבר האדיר שנעשה עד כה.

אני מציעה שוועדת החינור והתרבות תצא עם כמה החלטות מאוד ברורות, ולא תסתפק

בהקמת צוות מעקב. בעיית ההקצבות מתחלקת לשניים: ההקצבה לשלוש המכללות שהן

בתהליכי אקדמיזציה, והמכללות שהן בטיפולו של משרד החינור. בחתונה בין המכללות

לאוניברסיטאות לא בחר איפה הדברים יפלו, הן ברגש והן בהקצבות. הוועדה צריכה

לתבוע מות"ת ליישם את חוק המועצה להשכלה גבוהה, תיקון מספר 10, שהוא חוק מחייב,

ויש לתבוע ששלוש המכללות שהן באחריות הות"ת יקבלו את מה שהן צריכות לקבל, כדי

שלא תהיה להן דאגה לגבי עתידן.

הרעיון היה שתהליר העצמאות האקדמית יהיה בכל המכללות, ולא להיעצר רק בשלוש

המכללות שקיבלו עצמאות, אולם דו''ח משרד החינור לא נותן תשובות איר מקדמים את

המסלול הזה. לכן אי אפשר לדבר היום על תוכניות לשנת 2000, אלא על תוכניות לשנת

1997 ואילה

אם משרד המינור דורש מהמכללות להפסיק לגדול, זה דבר ההיפר מהמדיניות שדובר

בה, כשהתבקשנו לפתוח את ה- b.aהכללי על פי הצעתו של חבר הכנסת סילבן שלום,

נאמר שהפתרון הוא להגדיל את כמות הלומדים במכללות, ולדרוש ממשרד החינור תקציב

מתאים.

אני מבינה שצריכה להיות הפרש מסויים בין שכר המרצים באוניברסיטאות למרצים

במכללות, כי המכללות קיבלו על עצמן שהן לא תעסוקנה במחקר, אר לא יתכן שההפרש

יהיה בין 8 שעות ל- 16 שעות לימוד במכללות. אם אין מחקר ומעבדות איו זה אומר שאין

השקעה בהוראה, דבר המביא את המכללות למצב דומה לסמינרים. יש לשאוף להפרש

כלשהו, שיהיה האמצע בין שני המודלים הקיימים היום.



הוועדה צריכה לפעול כדי לתת מענה לדבריו של מר משה נתיב, שבלי סגל אקדמי אין

צמיחה, ואם לא יהיה סגל אקדמי מוצלת ערכו של התואר במכללות יהיה נמור יותר מזה

של האוניברסיטאות.

המכללות במרכז הארץ מתפתחות וצומחות, ואילו משרד החינור לא עושה מאמצים

ליישם את החוק, דבר המעורר מחשבה נוספת לגבי עתיד המכללות בפריפריה.
זאב בוים
אנו מדברים הרבה על איר מדינת ישראל תניע אוכלוסיות לפריפריות, על יד הקמת

כבישים, דירות וכוי. קרית גת היא פריפריה לא רחוקה והתמזל מזל האזור שמפעל כמו

"אינטל" מוקם שם, ההחלטה של עובדים במפעל מה אם להעתיק את מגוריהם לקרית גת

ולאזור, או להגיע יום יום לעבודה ממרמ הארץ, אינה תלויה רק בכבישים או בטיב רמת

הדיור, אלא בעיקר בטיב החינור שיש באזור, בכל רמות החינוך לנוכחות של מכללות

באזורים כאלה יש השפעה על איכות החינור והתרבות של האזור, ועל האוכלוסיה שתבוא

לגור שם.

יש פער בין ההצהרות על השוואת התיקצוב ביו מכללות לאוניברסיטאות. בהתייחסות

ביו הפריפריה והמרמ בכל נושא החינור, צריכה להיות התייחסות דיפרנציאלית,

התייחסות שמעדיפה בחינור היסודי, בחינור העל יסודי וגם בנושא ההשכלה הגבוהה

והמכללות.

דובר הרבה על גיוס כספים לא ממקורות ממלכתיים למכללות, לבניה וגם לפעילות

השוטפת . יש לזכור שיש הבדל ביכולת של גוף כמו אוניברסיטת תל אביב לגייס כספים

למטרותיה, לבין מכללה כמו מכללת אחוה שמגייסת כספים. לכן יש לקחת בתכנון תקציבי

גם בעיה זו.
ראובן ריבלין
בכל נושא המכללות עברנו שלב שאין ממנו חזרה. יש בעיה בשלב שאנו נמצאים בו,

שלא יכול להיות שמכללות לא יוכלו לדעת מה התקציב שיגיע להן, כדי לתכנן את

התקציב, דבר שהוא אלמנטרי. מצד שני, אנו שהיינו התלוציס, שעודדנו את המכללות

ופרצנו להן את הדרה צריכים לשים סייגים לעניין זה. יכול להיות שתהיה פריצה לכל

עבר, ואם יש מכללות ראויות ויקומן לצידן מכללות קוניוקטורליות, יתכן שצריר להגביל

את האזורים בהם יקומו המכללות, שלא יקרה שבאזור מסוייס יקומו 6 מכללות. בשעה

שמכללות אזוריות על פי שמן ומטרתן, צריכות לקום אחד בכל אזור.

לאחר שהצלחנו לפרוץ מערכת מימסדית רצינית, שלא היתה מוכנה בשום אופן לאפשר

לתלמידים להתפתח במסלול שלהם, כאשר הם לא אליטיסטיים במובן האקדמי, אני סבור

שצריכה לקום ועדה שתבדוק מה פני המכללות בעתיד, ואנו כחברי ועדת החינור מוכנים

לסייע.

אני מכהן כיושב ראש קרן הפיתוח של מכללת יו"ש, ואנו אוספים הרבה כספים שכולם

מיועדים לפיתוח. לכן אני רוצה להיות פה לאותן מכללות שהיום הגיעו לעצמאות אקדמית

כמו מכללת תל-חי ומכללת ספיר, שיש למצוא להן פתרון לאותו שלב בו הן עזבו את משרד

החינור ועברו לחסות הות"ת, לדאוג לכר שמעמדם בות"ת יהיה ברור ומוגדר, ומהצד האחר

הם יקבלו כל מה שהם היו צריכים לקבל ממשרד החינוך
יהודה לנקרי
כראש מועצת שלומי הייתי עד להקמת מכללת הגליל, ועד לתרומתה העצומה למען

תושבי האזור. המכללות כאשר הן יוצרות שוליים פוריים ויצירתיים לאוניברסיטאות

בישראל, אר במשך שנים רק מתי מעט מתושבי ערי הפיתוח ושכונות המצוקה עברו

בשערי האוניברסיטאות, כי האוניברסיטאות ממוקמות במרכז, ומשדרות לתושכי הפריפריה

ריחוק שהסיכוי לחצות אותו קלוש. לכן המכללות הביאו לאנשים אלה את היכולת להביא

לידי מיצוי את הפוטנציאל שלהם.

אני מצטרף להמלצת יושב ראש הוועדה לעשות הכל כדי שמשתי הממשלה השונים

יתנו את זכות המשכן ההולמת למכללות. וכן לדבריו של חבר הכנסת ראובן רילבין בדבר

הצורר בתוכנית מיתאר ארצית להשכלה הגבוהה, כדי שנדע שבתוך הפרימה של המכללות

יש כאלה שצריכות לקבל ביטוי מה או אחר.
אברהם שיינפלד
התקציב למכללות האזוריות לשנת 1997 הוא 70 מיליון שקלים, דבר המופיע בספר

התקציב. המכללות מקבלות בימים אלה את החלוקה הבתרה של התקציבים, לפי מספר

הסטודנטים שישנם במכללות.

השתתפות משת המינור בשכר הלימוד לסטודנטים הלומדים במכללות האזוריות, זהה

להשתתפות הניתנת על ידי הות"ת, לסטודנטים הנמצאים במכללות במסגרת ות"ת.

ההשתפות לתלמיד במדעי החברה היא 8.000 שקלים, במדעי הרוח 15,000 , מבדעים

18,000 ובטכנולגיה - 22,000 שקלים.

שכר מרצה שמלמד במכללה הוא כשכר מרצה באוניברסיטה, עם שני הבדלים: המרצה

במכללה עובד 12 שעות פרונטליות, לעומת מרצה באוניברסיטה שמחוייב לתת שעות אלה

במסגרת המחקר. כמו כן מרצה מרצה במכללה אינו מקבל את השבתון הדולרי המקובל

באוניברסיטאות.

אני סבור שאסור להגביל את מספר הסטודנטים במכללות, אלא יש לתת אפשרות

להתפתח. התקציב שהזכרתי מתבסס על מספר הסטודנטים במכללות בשנת הלימודים

התשנ"ו, ומשת החינור לא יכל לפעול אחרת במסגרת התקציב שהיה לרשותו.

אני מסכים שיש לעשות קונסולידציה של מספר הסטודנטים שנמצאים היום, ומעתה

והלאה לעשות תוכנית לשלוש הבאות לפתיחות במספר הסטודנטים שיכולים ללמוד

במכללות.

יש לתת למכללות להתפתח מבחינה אקדמית, ושתהיה להס אפשרות ללימודים שנה גי

במכללות עצמן, במקביל למה שקורה באוניברסיטאות. כמו כן יש לאפשר למכללות לקיים

לימודים יישומיים ייחודיים, כי זו למעשה היתה המגמה.

צריכה להיות התחשבות בנושא קליטת המרצים במכללות, ולא לקבוע שמרצה שמלמד

במכללה אזורית בנוסף לעבודתו באוניברסיטה, מפסיד את תוספת ''הקצאת זמן למוסד".

צריר לאפשר זמן מעבה שתוספת זו לא תתבטל למרצים במכללות, כדי לאפשר למכללות

לפתח סגל מקומי.
משה נתיב
יזמתי תוכנית אב לפיתות 12 המכללות. בטווח הארוך לא צריך לדבר רק על b.aאלא

על כך שכל המכללות צריכות לעבור אקדמזיציה. אני מבקש שבתוכנית אב זו, המועצה

להשכלה גבוהה והות"ת ישתפו איתנו פעולה.

אני מציע שוועדת התינור תיזום הקמת ות"ת למכללות, כדי שיהיה אחראי למכללות,

וכן להפסיק את המגבלה של מספר הסטודנטים.
נחמיה לבציוו
המועצה להשכלה גבוהה הקימה ועדת משנה למכללות, שתקצר את כל ההליכים של

אישור מסלולים ותוכניות שיוצעו על ידי המכללות האזוריות. צעד זה נועד לקצר את הדרר

לאישור מסלולים אקדמיים.

כמופקד על ות"ת, אני מתכוון לבקש תמיכה מחברי ות"ת למלא את אותו תפקיד שאני

מילאתי בשנות ה- 80, על הקשר והפעילות עם המכללות האזרויות. אנו במצב עדין בו אנו

לא רוצים לפגוע בפעילות האגף למכללות שבמשרד החינור שהוא מעין הות"ת שלהם. כל

זמן שהמצב הקיים כמו שהוא, והמכללות האזוריות מתוקצבות על ידי משרד החינוך אחד

מחברי ות"ת יהיה מופקד על הקשר והתיאום עם המכללות.
ראובן ריבלין
האם מקובל עליך שמשרד החינור לא מודיע מראש למכללות מה תקציבם ?
נחמיה לבציון
כרגע המצב נתון והתקציב נמצא בידי האגף למכללות, שמתוקצב על ידי משרד האוצר

וחשב משח- החינור, אני רק מבקש שיהיה תיאום בין הות"ת לאגף המכללות, לא כדי

לפגוע בסמכויות אלא שתהיה זיקה בינינו לבינם.

אני מובן לקבל את הצעתו של מר משה נתיב ואנו ניגש לתוכנית רב שנתית. המכללות

קטנות בגודל וקשה יותר לקיים מכללה עם 700 סטודנטים, מאשר אוניברסיטה עם 25 אלף

סטודנטים מבחינת הוצאות, תשתית וכדי. אם לא יהיו תנאי העסקה שונים לסגל האקדמי

במכללות, הן יהיו יותר יקרות מאוניברסיטאות מחקריות. על בסיס הבדל בתנאי ההעסקה

כמו שעות ושכר, הוקמו המכללות. מי שמתקבל להרצות במכללה צריר לדעת שהוא

מתקבל בתנאים שונים.
ענת מאור
אני מקבלת שצריר להיות הבדל אר תלוי מהו ההבדל ?
נחמיה לבציון
יהיה וצריר שיהיה הבדל בתנאי ההעסקה. אם יהיו בעיות של ישור קווים נבדוק את

הדברים. אני פתוח להצעות לגבי המכללות האקדמיות, אר יש בעיה שלא כולן תלויות

במועצה להשכלה גבוהה ובות"ת. המכללות עוברות תהליר לא קל של היערכות עצמית,

של הפיכה משלוחה של אוניברסיטה למכללה אקדמית עצמאית. יש בעיות ואנו נשתדל

להתמודד עימן.
היו"ר עמנואל זיסמו
ועדת החינוך תקים צוות מעקב מתוך חברי הוועדה שיעקוב אחר פתרון הבעיות

במכללות האזוריות.

לגבי שני הדברים המרכזיים של ביטול המגבלה של מספר הסטודנטים וקונסולידציה,

נאמרו דברים ברורים, ואני מקווה שאכן יפעלו ברוח זו.

ועדת החינור תסייר במכללות האזוריות כדי לעקוב מקרוב אחר פעילותן.

אני מקבל את דבריו של מר שיינפלד לגבי ההבדל בין שכר מרצי המכללות לשכר מרצים

באוניברסיטה, שזו תקופת מעבר. אומנם חייב להיות הפרש בשכר, אר ועדת החינור תפעיל

לחץ כדי שיהיה הפרש מסויים, אר לא פער כמו שהוא קיים היום.

מדבריו של פרופ' לבציון עולים נימים חיוביים, שיכולים לסייע לנו במגמה זו וביעדים

שהצבנו, נראה לי שנוכל לבנות עם פרופ' לבציון שותפות טובה מאוד.

בחודש יוני נדון בעניין המכללות הזרות ושלוחותיהן ונעקוב אחר ההתפתחות במכללות

האזוריות.

אני מודה לכל המשתתפים בדיון. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה ב-11:40

קוד המקור של הנתונים