ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 22/01/1997

התפרעויות בביה"ס סליגסגרג ירושלים

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 46

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום רביעי. י"ד בשבט התשנ"ז. 22.01.97 שעה 08:15

נכחו: חברי הוועדה: עמנואל זיסמן - היו"ר

רפי אלול

זאב בוים

ואליד צאדק

רובי ריבלין

מוזמנים; רות אוטולנגי - מנהלת האגף לחינוך על - יסודי

במינהל הפדגוגי במשרד החינוך

והתרבות

זאבה אהרוני - המשרד לביטחון פנים

רענן טל - מפקד תחנת דרום

שמוליק פיאמנטה - קצין נוער תחנת דרום

מאיר קראוס - מנח"י ירושלים

בני ולר - ממונה על החינוך העל יסודי

דינה אפשטיין - מנהלת בי"ס סליגסברג

אורי פירסט - סגן מנהלת בי"ס סליגסברג

גאיל אלפיה - יו"ר ועד ההורים בי"ס סליגסברג

אברהם סנפירי - יו"ר ועד ההורים בירושלים

מנהלת הוועדה; יהודית גידלי

קצרנית; יפעת שפרכר

סדר-היום; התפרעויות בביה"ס סליגסברג ירושלים



התפרעויות בביה"ס סליגסגרג ירושלים

היו"ר עמנואל זיסמן;

בוקר טוב.

כינסנו את הישיבה הזאת בעקבות הידיעות שהיו בעתונות על התפרעות של

תלמידים בבית ספר סליגסברג. בינתים חבר הכנסת דוד אזולאי, שהוא חבר ועדת

החינוך, העלה הצעה לסדר ביחד עם שאול עמור. הם הקדימו את הדיון, וההצעה היתה

שלשום. חבר הכנסת לא השתתף בדיון ולכן ההצעה הועברה לכאן. זה לא דיון רק

ביוזמתי, אלא גם הצעה לסדר היום של חבר הכנסת דוד אזולאי.

אנו נרצה לשמוע דיווח על מה היה, מה נעשה, ומה המצב היום.

הוועדה מברכת את מאיר קראוס, ומאחלת לו הצלחה.

דינה אפשטיין;

מחזור של כיתות י"ב נסע לארבעה ימים באילת. בדרך חזרה, ביוטבתה, פרצה

תגרה בין בית הספר שלנו לבית ספר בשדרות. המורים, שהיו נוכחים בתגרה הזו,

צילצלו אלי. ביקשתי את שמות התלמידים שהובילו את המאבק, וביקשתי להרחיק אותם

והלשהות אותם מבית הספר עד לבירור העניין. זה קרה ביום חמישי, והם חזרו לבית

הספר ביום שישי. ביקשתי שביום שישי לא יבואו התלמידים האלה לבית הספר. באתי

בבוקר יום שישי לבית הספר, וראיתי את התלמידים המושהים. מחנכת הכיתה צילצלה

להורים, והודיעה להם שלא יבואו לבית הספר עד לבירור שיערך ביום ראשון. כאשר

הגעתי לבית הספר בבוקר יום שישי, ראיתי את התלמידים מחכים מחוץ לשער, אמרתי

להם שאין להם רשות כניסה, ושאנחנו נברר את העניין ביום ראשון. הם טענו שהם לא

אשמים. ביקשתי מהם שאת כל מה שיש להם להגיד, הם יאמרו ביום ראשון כאשר נברר את

העניין. כעבור כמה זמן, כאשר ישבתי בחדרי, הודיעו לי שהתלמידים האלה נכנסו

לבית הספר והסתובבו במסדרונות של כיתה י"ב והתחילו לעשות מהומה. עליתי

לתלמידים וביקשתי מהם שירדו למטה. הסברתי להם שביום ראשון תהיה להם אפשרות

להסביר את העניין.

קבוצת התלמידים האלה היא קבוצה שמטופלת לאורך כל הזמן בבית הספר. חלק מהם

מכיתה י', וחלק מהם באנטינסיביות רבה השנה ובשנה שעברה. הדברים כן השפיעו

והתלמידים ירדו למטה. בינתים התעוררה איזה שהיא תסיסה בקרב תלמידי כיתות י"ב.

נוצרה איזה שהיא המולה בבית הספר, ותלמידים התחילו לרדת לחצר. מסתבר שהתלמידים

נכנסו לכיתות, פתחו את הדלת והוציאו שולחנות, מבלי להתייחס למורים. פתאום

נוצרה איזה שהיא תסיסה בלתי מבוקרת, ואז הצטרפו אליהם מספר תלמידים, בתחילה

לא גדול. בו זמנית הציתו משהו במקלט של בית הספר. פתאום התחילה בעירה, ומאחר

וזה היה מקום מאוד סגור, התחיל עשן להתמר ולא היה לא מוצא. מכבי אש ביקשו

לפנות את התלמידים, כי הם לא לקחו על עצמם אחריות לגבי שאיפת עשן. תלמידים

עזרו לכבות את הדליקה, עד כדי כך שחמישה או שישה מהם נלקהו לעזרה ראשונה. לשם

כך הוזמנו אמבולנסים. הוצאנו את התלמידים לכביש שליד בית הספר, ואז נוצרה

מהומה. התלמידים ששאפו עשן נלקחו להדסה לחדר מיון.

המורים היו מאוד נרעשים ממה שקרה. כל המורים שלימדו באותו יום נשארו בבית

ספר על מנת לברר את העניין. יזמנו פגישת צוות במוצאי שבת החל משבע ועד 12

בחצות. ישבנו בבית הספר ודנו בדרכים איך לפתור את העניין. כל המורים היו

מוכנים להכנס לכיתה ולדבר על הנושא. מאז אנחנו בתהליכים של בירור העניין. אחד

הדגשים שדיברנו עליו הוא הזעזוע של התלמידים. עכשיו הם מסתכלים על זה בצורה



מאוד קשה. מה זה ללכת אחרי המון? ומה זה לא לקחת אחריות אישית? יש הרבה הרטה

שבאה לידי ביטוי. לרוב הדומם יש אמירה.

רובי ריבלין;

בית הספר יכול להתמודד עם זה?

דינה אפשטיין;

בהחלט.
רפי אלול
היום המצב רגוע?
דינה אפשטיין
היום כן. ביום ראשון כבר היו לימודים. אחרי שבת נערכנו בהתאם. למחרת היתה

רגיעה מכיוון שההנהלה נכנסה לכיתה.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני בטוח שהדיווח שלך הוא דיווח אמת, אבל האם יש בעיה עדתית בבית הספר?

חשבנו שבשנים האחרונות מיזוג הגלויות הגיע לרמה גבוהה ביותר. יש לנו ממשלה

בישראל שמחצית חבריה הם ממוצא ספרדי ועדות המזרח. ממה שקראתי בשני המאמרים,

האם קיימת תופעה כזאת, מה סיבותיה ואיך אנחנו מתמודדים איתה? ירושלים היא עיר

מיוחדת מהבחינה הזאת. האם היו קריאות של רבין מת או קריאות מהסוג הזה? מסתבר

שהדברים האלה לא קורים רק בקרית גת אלא גם במקומות אחרים. איך משרד החינוך

מתמודד עם זה?

האם זה לא משהו שהצטבר במשך תקופה ארוכה, וזה הקש ששבר את גב הגמל? איך

את רואה את כל הטיולים לאילת? האם זה נכון שצריך להכין את התלמידים כאשר הם

נוסעים למקום כזה, כי הרי זה לא הפעם הראשונה שזה קורה? האם יש הוראות? האם יש

הדרכה מתאימה בטיולים האלה? כרגע יש שקט אבל האם זה שקט לפני סערה?
רפי אלול
אני הבנתי שבית ספר מחולק למסלול עיוני ולמסלול טכנולוגי. במסלול

הטכנולוגי הרוב הם מעדות המזרח, והמסלול העיוני הוא מעורב. האם זה נכון? והאם

יש סיבה לכך?
דינה אפשטיין
אם יש משהו שפגע בהם, זה הנושא העדתי. 80% מהתלמידים במסלול העיוני, הם

מעדות המזרח. הדבר שפגע בהם הוא השימוש בעדתיות. זה דבר שמאוד הפתיע אותנו, כי

הוא מעולם לא היה בבית הספר. יש מקום מפגש במגמות הטכנולוגיות של כל הרמות

והמסלולים של בית הספר. ילד שלומד לימודים טכנולוגיים, נפגש עם האוכלוסייה

היותר מוכשרת במסלול היותר גבוה מאשר במסלול הנמוך. אם יש משהו שהתלמידים

זועקים עליו זה הנושא הזה. בכיתה העיונית, שהיא כיתה מצוינת, יש 80% או 85%

שהם מעדות המזרח. לא ספרנו, עד שהתחיל הדבר הזה.
רובי ריבלין
תלמידים מגיעים לבית ספר הזה בגלל השגים? באותה כיתה עיונית הילד נמדד על



פ' השיגיו?
דינה אפשטיין
כן.

גאיל אלפיה;

אני אף פעם לא חשבתי על הנושאים האלה. זה דבר שלא עלה, לא בבית שלי ולא

בבית ספר. אני חושבת שאני הראשונה בירושלים שצעקתי על הנושא העדתי עוד לפני

שלושים שנה. בקנדה אין דבר כזה.
היו"ר עמנואל זיסמן
את לא יודעת מה יש בקנדה.
גאיל אלפיה
אני מדברת על לפני שלושים שנה. בבית הספר שלנו לא היתה בכלל עדתיות.

היו"ר עמנואל זיסמן;

האם יש איזה תחושה של קיפוח ואפלייה? כאשר אדם מגיע למשהו, אז הוא מבטא

את זה בדרך של העדתיות.

מאיר קראוס;

מדיניות משרד החינוך בשנים האחרונות, היא להגביר את כושר ההתמדה של בתי

הספר העל יסודיים. כל תלמיד שנכנס לכיתה ז' בבית ספר שש שנתי, יסיים כיתה י"ב

באותו בית ספר. אנחנו בירושלים עושים עבודה יפה בעניין הזה. הנתונים מראים

שבשנים האחרונות, שמונים אחוז מן הילדים מתחילים כיתה ז' ומסיימים כיתה י"ב

באותו בית ספר.

בית ספר סליגסברג, תחת ניהולה של דינה אפשטיין, הוא בית ספר מוביל בעניין

הזה. המורים רואים לעצמם אתגר מקצועי ואישי לקחת כל ילד, ולנסות לקדם אותו

ולהביא אותו לכך שיצליח לסיים י"ב. כאשר מאפשרים לכולם להגיע לכיתה י"ב, אז

יוצרים מסלולים שונים. כל אחד לפי כוחו ולפי רמתו על מנת שיצליחו להגיע לכיתה

י"ב.

כאשר הגעתי לבית הספר ביום שישי, עם קבלת הידיעה על האירוע, ראיתי את בית

הספר ודיברתי עם צוות המורים, המנהלת ומחנכת הכיתה, שבה לומדים אותם שניים

שלושה תלמדים שיצרו את המהומה. היא האשימה את עצמה בכך שהיא מנסה למשוך את

התלמידים מכיתה טי על מנת שיסיימו כיתה י"ב. כל שנה היו לבטים וספקות, האם

ניתן בכלל להתקדם איתם. לפני היציאה לאילת, היתה התלבטות בבית ספר לגבי אותם

שלושה תלמידים, האם להוציא אותם לטיול, כי היה חשש שאולי אווירת טיול היא כזאת

שתעורר אצלם התנהגות שאיננה נאותה. הבית הספר החליט החלטה חינוכית להוציא אותם

לטיול.

יש פה השתלבות של בית הספר בהרבה מאוד השקעה עם מדיניות משרד החינוך.

חובתינו, כלפי בתי ספר שמיישם את המדיניות, לאפשר לו להציב את הגבולות אחרת

נשאיר את בית הספר ללא כל סמכות וללא אחריות. בית הספר פעל באחריות רבה אני

עומד נפעם לאור מה שאני רואה. צוות בית הספר מוביל את המהלך עם התלמידים בצורה

יוצאת מן הכלל. צריך לאפשר לבית הספר לעשות את מלאכתו נאמנה, והוא יעשה אותה,

יחד עם זאת לתת גיבוי ולהציב גבולות. אם לא נציב גבולות, יהיו לנו מחר בעיות



בכל בתי הספר שאנחנו רוצים שיהיו בתוך המסגרת. אנחנו בלבטים לגבי הגבול והטף

שצריך להציב אותו.

יש מדרש שאומר "כיוון שניתנה רשות למשחית להשחית אינו מבדיל בין צדיק

לרשע". כאשר יש התפרצות יכולות להשמע כל מיני קריאות והרסן משתחרר. המאמר של

אלי גלילי הוא מאמר מאוד מעניין ועמוק. בהברה הישראלית יש כל מיני מתחים, אבל

לפעמים ברגעי תסכול אנחנו נתלים במתחים שהם לא בהכרח סיבת התסכול. אין שום ספק

שאותם שלושת הילדים הם ילדים מתוסכלים, לא הולך להם בבית הספר והם מטופלים

בטיפול אישי. בלי כל הערכה הרבה לבית ספר, הם לא כל כך מצליהים.
רפי אלול
האם הם תלויים בתנועות קיצוניות?
מאיר קראוס
לא. מה פתאום. הם פשוט לא כל כך מצליהים. זה תסכול, ואת התסכול הזה ברגע

של משבר מוצאים החוצה. אפשר להתלות בעניינים אחרים וזה לא מפתיע. רוב רובה של

אוכלוסיית בית הספר הם מאוכלוסיית עדות המזרח. האוכלוסייה הזאת רואה את עצמה

כמרכזו של בית הספר. התלמידים עצמם נפגעו מהטיעון הזה, כך שאני הושב שהדברים

האלה יצאו מפרופורציה. השילוב של הילדים נעשה גם בכל מיני הקבצות. כל האירועים

החברתיים של בית הספר ובראשם טיולים, זה מקום שכמובן כל הילדים משתלבים בו, לא

לפי הכיתות וההישגים, אלא על בסיס חברתי.
היו"ר עמנואל זיסמן
יוסי בוחבוט מנהל בית ספר בשדרות כותב "תלמידי בית הספר באו בהמוניהם,

והחלו להכות בבקבוקי שתייה תוך קריאות ירושלים ירושלים."

מאיר קראוס;

המנהלת אמרה שהם לקחו אחריות. שלושת התלמידים האלה יזמו את הקטטה.
היו"ר עמנואל זיסמן
אחראי המסעדה ומורי בית ספר סליגסברג חסמו את פתח המסעדה בפני תלמידי בית

הספר.

מאיר קראוס;

זה מה שבית ספר עשה. אותם שלושה תלמידים יזמו את המהומה הזאת עם תלמידי

שדרות.
רובי ריבלין
לכמה בתי ספר יש מסלול עיוני ומסלול טכנולוגי?

מאיר קראוס;

לכל בית ספר מקיף עם חטיבה עליונה,

אם מדברים על ערכים, איזה ערך יותר נעלה מאשר לאסוף כל ילד שניתן לתוך

המערכת. יש לנו מערכות חינוך שדוחות תלמידים על בסיס סלקטיבי באופנים אלה

ואחרים.
רות אוטולנגי
בית הספר מקדם כל תלמיד ומשתלב במדיניות המשרד, בהגברת כוח ההתמדה של

תלמידים בבית הספר. יש לנו היום 24 בתי ספר שהגישו תוכניות למשרד, ונעזרים

בתקציבים מיוחדים כדי להחזיר את כל התלמידים, שרק ניתן להחזיר אותם לבית הספר.

אני מאוד מוטרדת מהעובדה שהבעיה העדתית מועלת מעל גבי העיתונים. תפקידה

של ועדת החינוך לעשות ככל שניתן כדי להוריד את המתח הטעון הזה. כל מי שמכיר את

בית הספר יודע מה יש בו. אם יש מקום שבו הבעיה העדתית לא רק שאיננה קיימת, אלא

הדברים מתנהלים איך שהם צריכים להתקיים, זה בבית ספר סליגסברג. תפקידה של ועדת

החינוך ליצור רוגע.
רובי ריבלין
אם הדבר הזה קיים אז תהיה סיבה שהדבר הזה יתפרץ. אם הוא לא קיים, העלתו

לסדר היום תהפוך בסופו של דבר לסתירה מוחלטת. אם שומעים על בעיה עדתית, ולעומת

זאת באותיות הקטנות מדובר בפירוש שלא יכולה להיות בעיה עדתית משום ש85%

מהתלמידים הם בני עדות המזרח, אז אולי יש בעיה תת עדתית בתוך עדות המזרח. לא

יוצרים דרמה מדבר שלא קיים.
רפי אלול
היתה בעיה עדתית בבני ברק שהגיע אלינו מהתקשורת. זאת בעיה שהיתה ועודינה.
היו"ר עמנואל זיסמן
לא פעם החלטות של ועדות, במידה והן מתפרסמות בצורה מודגשת ומובלטת

ברציפות ובאמינות, משיגות את שלהן. נושאים שהועלו בוועדת העליה והקליטה כמו

הסטיגמות שכל הרוסים הם מאפיה, על כל הנושאים האלה לא התגברנו. אם הדברים האלה

היו מתפרסמים, הם היו משיגים את התוצאה שלהם.
אורי פירסט
נכנסנו לכל כיתות י"ב כדי לעשות בירור פנימי, וכדי לתת לתלמידים אפשרות

להתבטא. התלמידים אמרו בפירוש שהם לא מתכוונים לאפלייה עדתית. יש אפלייה, הם

טוענים, באבחנה בין מסלולים ובין תלמידים. זאת בדיוק נקודת המוקד והיא מקבלת

לבוש ותאוצה בכיוונים המקובלים בציבור.
היו"ר עמנואל זיסמן
היה רצוי להסביר את זה בפני הכיתה.

אורי פירסט;

זה מה שעשינו אתמול ושלשום.

היו"ר עמנואל זיסמן;

האם הענשתם את השלושה?
אורי פירסט
לא הענשנו, אנחנו בתהליך טיפולי בעניין הזה.
היו"ר עמנואל זיסמן
מדוע לא להגיד את זה לכיתה?
אורי פירסט
זה נאמר לכיתה.
היו"ר עמנואל זיסמן
אתם השהתם או; השלושה?

אורי פירסט;

כן.

היו"ר עמנואל זיסמן;

מתי השהתם?
אורי פירסט
ביום שישי.

היו"ר עמנואל זיסמן;

כאשר עשיתם את זה נמסרה הודעה לתלמידים, הוסבר הדבר לתלמידים מאותה כיתה?
אורי פירסט
לא.
רובי ריבליו
מה יש להסביר? הרי היתה תוצאה של אירוע ברור. אלה לא ילדים קטנים.
היו"ר עמנואל זיסמן
מסתבר שכן יש צורך בהסברה.
אורי פירסט
אנחנו לא פעם ראשונה נתקלים בבעיות של משמעת שמטופלות באופן אינדיבידואלי

בתלמידים, לא כל פעם אנחנו מיד מסבירים מה נעשה.
היו"ר עמנואל זיסמן
זו תופעה מיוחדת. היה טיול, היתה קטטה והתפרעות. אם דבר מסויים מסכן

אותך, אתה צריך להציל את השני. את זה מלמדים בבית הספר, זה אחד מאבני היסוד

שלנו. פה כולם השתתפו בקטטה, לא היה אחד שאמר, מה אנחנו עושים? למה אנחנו

מכים? את זה לא צריך להסביר? בשביל מה יש מחנך?



אורי פירסט;

אתה צודק. היה לנו תלמיד שחשף את עצמו ביחד עם המורים על מנת להגן. כאשר

הבעיה מתפרצת קשת מאוד לשלוט בה.
דינה אפשטיין
כל הדברים האלה הם כל כך קשים כי הם הולכים על גבול דק. האירוע שהיה

בטיול לא ברור עדיין. זה היה אירוע מאוד טראומטי, והיינו צריכים לאסוף נתונים

ועם הנתונים האלה היינו צריכים להכנס לכיתות, אבל לא לדווח תקשורתית. נכנסים

לכיתות רק אחרי שמבררים את העניין. יושבים במועצה פדגוגית ומחליטים החלטה, ואז

באים לכיתות עם דבר מגובש. לא היה דבר מגובש, הדברים שלנו נאמרו על ידי

המורים.

היו"ר עמנואל זיסמן;

ההורים של המושהים תומכים במדיניות של בית הספר?

דינה אפשטיין;

הם היו מאוד ממורמרים. הם דיברו בטלפון בצורה בוטה, ממש מעליבה, והופיעו

למחרת בבית הספר עם התלמידים. ישבנו עם כל הורה כמעט שלוש שעות. זה היה תהליך

חינוכי. ההורים הרגישו שהם רוצים לומר משהו למורים לפני שנגיע להחלטה. הם

זומנו אתמול בלילה והביאו את גרסתם בפני הוועדה. אף הורה לא האשים את בית

הספר, אלא הם הודו במעשה.
אברהם סנפירי
זה אירוע שהוא בהחלט חריג, אבל צריך לתת למערכת לחזור לשגרה. צריך

להמשיך, בוועדת חינוך, לתמוך בפתרונות חינוכיים כפי שהוצעו ומוגדרים על ידי

הנהלת בית הספר. יש לדחות את כל דברי הפרשנות על רקע עדתי שלא היו קיימים

ואינם קיימים בבית הספר הזה. יש לטפל בתלמידים בצורה שתגרום להם נזק מינמאלי.

צריך להתייחס לכל הנושאים המשמעתיים ולקבוע גבולות, וצריך לוודא שלאותם

תלמידים, בגלל אותה תעמולה תקשורתית, לא יגרם נזק בלתי הפיך.
רענן טל
בית ספר סליגסברג נמצא באיזור הטריטוריאלי שלנו. בית הספר לא חריג, למרות

שהאירוע נראה חריג. אני רוצה לציין את שיתוף פעולה הטוב שיש לנו עם ההנהלה ועם

צוות המורים. זו דוגמה לשיתוף פעולה לכל מוסדות החינוך בירושלים. למרות שהיה

מקרה חריג, הבית ספר הוא לא חריג לגמרי.

כל זה קרה ביום ו' ה-17 לחודש ב10:30 בבוקר. קיבלנו לראשונה הודעה על

התקהלות של תלמידים בבית הספר. ניידת, שנמצאת באיזור, מגיעה למקום ומבחינה

בהתפרעות של 70 תלמידים בתוך בית הספר. לאחר מספר דקות מדווחים על שריפה בתוך

בית הספר. בשלב הזה אנחנו מתגברים את הניידות באיזור. מגיעות למקום עוד 5

ניידות, והם מאתרים את מקור השריפה ביחד עם ההנהלה והמורים. השריפה אותרה

במקלט והעשן התפשט לקומות העליונות. ביחד עם ההנהלה החלטנו לפנות את התלמידים

מבית הספר. הפינוי של התלמידים היה מוצדק, אבל גרם לבהלה ולהתלהמות. ברגע

שפינו את התלמידים, הם חסמו את הציר בכניסה לבית הספר. חלקם לא ברצונם יחלקם

בגלל שהיו גורמים שהתסיסו וגרמו להתלהמות. בשלב הזה פעלנו בצורה שקטה ורגועה,

ואחרי מספר דקות פתחנו את הציר לתנועה. 7 תלמידים פלוס מורה נפגעו משאיפת עשן,

ופונו לעין כרם. שלושה תלמידים נלקחו לחקירה. הם נראו לנו כגורמים המתסיסים,

ודרכם רצינו להגיע למוקד של הסיפור. דיללנו את הכוחות במקום כדי לא לגרום



תסיסה והכל נרגע.

במהלך אותו יום שישי נחקרו 15 תלמידים, שלושה שהובאו בהתחלה פלוס 12

שהובאו בהמשך. כולם למעשה הודו בהתפרעות בתוך בית הספר. את כולם שיחררנו, למעט

שניים שנעצרו עד יום ראשון, וביום ראשון הם שוחררו. כרגע אנחנו מתמקדים בנושא

של איתור ההצתה. אחד מהעצורים של יום שישי הוא לא תלמיד בית הספר, יש לו חברה

שלומדת בבית הספר. כרגע אין עצורים.

ואליד צאדק;

על ידי מי נחקרו התלמידים?
הענן טל
על ידי שמוליק פיאמנטה, קצין הנוער שלנו בתחנה. לא היתה לנו בעיה של

כוחות מכיוון שזה נפל על יום השני של הרמאדן.

רפי אלול;

קראתי בעתונות שהילדים היו מוסתים. האם אין חתרנות מהסוג הזה?
רענן טל
לגמרי לא. מחומר החקירה שלפנינו אין כל כיוון לדבר הזה. מהראיות

ומהעדויות בשטח, לא נתקלנו בשם של גולדשטיין ולא של רבין ז"ל.

עקבנו אחרי בית הספר והעניינים חזרו לשגרה.
היו"ר עמנואל זיסמן
הוקמה ועדת בדיקה לפי הנוהל של משרד החינוך? האם אפשר לדעת מי זאת ועדת

הבדיקה? מה פרק הזמן שבה היא בודקת?
מאיר קראוס
בוועדה על פי הנוהל צריכים להיות שלושה אנשים. מפקח, נציג הרשות המקומית

ונציג של משרד החינוך. הוועדה הוקמה, והיא צריכה תוך השבוע הזה להגיש מסקנות.
רפי אלול
היה לי ברור שזאת היתה הסתה.
רענן טל
הכיוון הזה לא עלה לנו בכלל.
היו"ר עמנואל זיסמו
אני מבין אותך, ואני יודע למה אתה לוחץ, אבל במקרה הזה הסתבר שלא היתה פה

הסתה.
רפי אלול
אנשים שיש להם מעמד כלכלי טוב, מעמד חזק בחברה, הילדים שלהם לומדים בבתי



ספר עיוניים. אנשים שמעמדם ושיוכם החברתי הוא קצת נמוך יותר, הולכים לבתי ספר

טכנולוגיים. ברגע שעימות כזה מתפרץ, הילדים מבטאים את זה בצירה הבוטה ביותר.

אם אני צריך לקבל הסבר מה קרה בשטח, ברור שבחור בן 18 צריך לקבל הסבר מה עשו

עם החבר שלו מהכיתה. לפעמים כאשר שומעים את המילה עדתי או לא עדתי, יש תרגומים

שונים לדבר. אפשר לתת לזה ביטוי של פער מעמדות, או חלוקה כזאת או אחרת. יש

לקיים כאן דיון ביננו באיזה מגמות אנו רוצים.
רובי ריבלין
אני רוצה למחות על כך שמציע ההצעה לסדר לא נמצא פה. יתכן ולא היינו

צריכים לקיים דיון, כי יכול להיות שהפסדנו היה גדול לעומת השכר שרצינו לתת

לחברה כתוצאה מהדיון הזה.

צריך לבדוק מה שקרה בבית הספר הזה גם ביוטבתה, וגם לאחר מכן בבית ספר

עצמו. מה שקרה ביוטבתה יכול לקרות בין ילדים, ומה שקרה לאחר מכן בסליגסברג הוא

דבר חמור ביותר שנקרא פורענות. האם זה סימפטום, או שזה דבר מקרי? אנחנו

מתחילים לפתח תאוריות, העתונות ודאי מפתחת תאוריות, מדוע לא? יש הזדמנות ליצור

כתוצאה מהדבר הזה איזה שהיא דרמה .

משפחה עם תנאי פתיחה טובים, הסיכוי שהילדים יצליחו בבית הספר הוא הרבה

יותר גדול. אין כל ספק שתנאי פתיחה הם דברים חשובים, אבל לבוא לפה וליצור איזה

שהם תאוריות בגלל מה שקרה בסליגסברג, זה דבר שצריך להזהר בו. לא צריך לבלבל את

העניין עם העובדות. כאשר העובדות לא קיימות אין כאן עניין. יכול להיות שזה

בקיריית גת יכול להיות שפורענות כזאת נמצאת בכל מיני בתי ספר, אז המורים

צריכים לטפל בזה בהתאם. זה לא המקרה. האם המקרה הזה, הוא דבר שהיה הר געש כבוי

בתוך בית הספר שפתאום התפרץ? כלומר זה דבר מקרי לחלוטין? לנו אין את הכלים על

מנת לבוא ולהתמודד עם העניין הזה, כל עוד לא תערכו חקירה בנושא. האם מדובר על

סימפטום שלא שייך רק לסליגסברג, אלא שייך לירושלים, או זה נובע מכך שלבית ספר

מקיף יש שתי מגמות שאחת אליטיסטית כביכול, והשנייה היא של פשוטי עם?

עניין סליגסברג הוא עניין שהמשטרה צריכה, במסגרת חקירת נוער, לבדוק. האם

אין פה איזה גורמים? קורה שיש זרעי פורענות בבית ספר. בית ספר סליגסברג הוא

עניין מקרי, ואם הוא עניין סימפטומטי, צריך לבדוק באיזה עניין. אני לא חושב

שיש פה עניין עדתי.

ואליד צאדק;

הרגשת הפליה היא באמת לא אוביקטיבית אלא סוביקטיבית, ולפעמים עצם קיומה

הוא חמור. יש כאלה שדוגלים בדמוקרטיה ועדיין לא הגענו לנורמות דמוקרטייה

מופנמות בתוכינו. ועד החורים לא צריך ללחוץ יותר מדי על המנהלים, כי אנחנו עוד

לא הגענו לשלמות של הדמוקרטי יה. הכל לא כל כך דמוקרטי במאת האחוזים. אני פונה

לוועד ההורים שלא לתמוך יותר מדי בילדים אלא להערים קשיים על המורים.

זאב בוים;

יש נטייה לסלחנות בעניין הזה. יש נטייה לבודד את המקרה ולומר שזה מקרה חד

פעמי. זה סימפטום של בעיה של אלימות בקרב תלמידים. יש אלימות בכל המערכת.

הנושא הזה עלה פה בוועדה ועלה על סדר היום של המליאה לא אחת ולא שתיים. אנו

נפגשים עם ילדים בבתי הספר, והם עצמם מתלוננים על אלימות בתוך חברת הילדים

שהם שייכים אליה. הבעיה הזו נמצאת בחברה כולה, כי החברה יותר אלימה.

ההתערבות של ההורים מעודדת את העניין. ההורים לוחצים על הנהלות בית הספר,

בצבא הם מרימים את הטלפונים ומפריעים למערכת לעבוד. מצד אחד היתה כוונה טובה

בהתערבותם של ההורים, אבל התערבות של הורים הרבה פעמים נתפסת, הן על ידי



ההורים, והן על ידי הילדים בצורה שונה ממה שהתכוונו לה. אם הורים משביתים

מערכת שלימה כמו בהרצליה, זה לא אלימות? מה המסר, השדר שמשדרים לתלמידים?

אני מקווה שאין בעיה של עדתיות. בית ספר "נתיב", עם מגוון של מגמות,

מחזיק את כל ישראל בתוכו ללא סלקציה. כל אחד שימצא את מקומו. יש מתח, וזה

טבעי.

אין דגש היום על תוכנית שמטפלת בעניין החינוך. הדגש היום הוא על מדע ועל

מדעים. אין פעולות בתוך בית ספר, ואין מדיניות לביצוע ענייני חינוך, במובן

הצרוף ביותר של הליכות ושל נימוסים. יש להדגיש את העניין הזה בכל שיעור על ידי

ציבור מחנכים. תלמידים שנפגשתי עמם אומרים שיש איזה שהיא קלות דעת בקרב

הנהלות ומורים, הנוטים לא להתעסק עם הדברים הקשים האלה. כאשר עוברים לסדר היום

בדברים קטנים, יוצאים בסופו של דבר דברים גדולים.
רות אוטולנגי
לפני חצי שנה יצא חוזה מנכ"ל חדש, המדבר על אירגון חדש של לימודים בבית

הספר העל יסודי. יש התייחסות גדולה מאוד לדברים שאתה מדבר עליהם. אני אשמח

לבוא ולספר על זה.

היו"ר עמנואל זיסמן;

בהחלט.
זאב בוים
השאלה היא אם מיישמים את הדברים האלה, ומה קורה בשטח?

היו"ר עמנואל זיסמן;

1. ועדת החינוך והתרבות מחזקת את ידי ההנהלה והמורים בבית ספר סליגסברג

בירושלים במאמציה להתגבר על תוצאות האירועים האחרונים שהתרחשו.

2. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך והתרבות להציג בפניה בהקדם את ממצאי ועדת הבדיקה

שהוקמה על ידו.

3. הוועדה רואה בדאגה תופעות קשות של אלימות, התפרעות קבוצתית, פריקת עול

ואכיפת חוק כפי שהתגלו במקרה זה. הוועדה קוראת למשרד החינוך והתרבות והספורט

לנקוט בצעדים מיוחדים שימנעו התפשטות תופעות אלה בכללם זו, והרחבה של פעולות

היחידה לחינוך ודמוקרטיה.

4. הוועדה מוקירה את מאמציו ואת הצלחתו של בית ספר סליגסברג במניעת נשירה,

בקידומם של כל התלמידים, ומעודדת את הנהלת בית הספר להמשיך בקו חינוכי זה.
רובי ריבלין
תוסיף ביניהם האלימים.
היו"ר עמנואל זיסמן
בסדר. ביניהם האלימים.

תודה רבה הישיבה נעולה

קוד המקור של הנתונים