ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 25/12/1996

עבודת ילדים ונוער בישראל

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטקול מס' 38

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יוס רביעי ט"ו טבת התשנ"ז (25.12.96) שעה 08:15
נכחו
חברי הוועדה: עמנואל זיסמן -היו"ר

ואליד צאדק
מוזמנים
חה"כ עמיר פרץ

ד"ר אבי לוי - מנהל אגף הרווחה, משרד החינור והתרבות

מוטי בנאו - מנהל הממי לביקור סדיר ומניעת נשירה,

משת החינור והתרבות

דבורה מרחבי - מפקחת ארצית על מועדוניות וטיפול בפרט,

משרד החינוך והתרבות

מרים פבר - פקידת סעד ראשית, משת העבודה והרוותה

מאשה לובלסקי - יועצת למעמד האישה, משת לבטחון פנים

רפ''ק נועה בנחיד - משת לבטחון פנימ

אשר בו אריה - מנהל מרכז המידע, המועצה לשלום הילד

נוגה בוטנסקי - יו"ר אגף לצעירים נוער וספורט, ההסתדרות

הכללית

משה בר שביט - יו"ר מועצת פועלי מעלות תרשיחה,

ההסתדרות הכללית

ראלב מג'אדלה - יו"ר האגף לחינור השכלה וספורט,

ההסתדרות הכללית

אילנה מיכאלי - רמת ועדת קליטה, ההסתדרות הכללית

נג'יב סעב - יו"ר מועצת פועלי אבו סנאן, ההסתדרות

הכללית

עובד צור - מזכ"ל הנוער העובד והלומד

דורוו קרני - הנוער העובד והלומד

שלומי מויאל - הנוער העובד והלומד

משה שמעוני - הנוער העובד והלומד

יוסי שא-נס - מזכ''ל הרשות להגנת הצרכן

מירי אורן - נעמ"ת

אפרת ישראלי - נעמ"ת

גילה פינקלשטיין - מ"מ יו"ר עמותת המורים
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
קצרנית
תנה כהן
סדר היום
עבררת ילדים ונוער בישראל



עבודת ילדים ונוער בישראל.
היו"ר עמנואל זיסמן
בוקר טוב. אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת החינוך שמתכנסת על פי בקשתו של יו"ר

ההסתדרות החדשה עמיר פרץ. אני מבקש מראלב מג'אדלה להציג את הנושא.
ראלב מג'אדלה
המנון לחקר כלכלי של ההסתדרות ערר מחקר בנושא עבודת ילדים ונוער בישראל,

המצביע על דברים מאוד לא נעימים. בקבוצת תגיל 15-17 יש 299 אלף נערים, 37700

נערים מתור קבוצת גיל זו עובדים. בתחילת המחקר ההתיחסות היא כללית לכלל הנוער

ואחר כר יש התייחסות לנוער יהודי ולא יהררי ואבחנה בין בנים לבנות. מנתונים אלה

עולה כי 16% מהבנים עובדים לעומת 11% בנות.
היו"ר עמנואל זיסמן
איזו מהבעיות החריפה בתקופה האחרונה ?
ראלב מג'אדלה
יש היום יותר בני נוער שלא נמצאים במסגרת לימודים או עבודה ויש יותר ניצול של

ילדים בעבודה. יש מקומות עבודה כמו סופרמרקטים, שמעסיקים ילדים בני 7-8 כדי שישאו

משאות של קונים אל המכוניות.
היו"ר עמנואל זיסמן
החוק מחייב לימודי חובה עד גיל 16. תמיד היה נוער עובד בישראל, האם ניתן לומר

שהנשירה ממערכת החינור גדלה ?
ראלב מג'אדלה
אין ספק שהנשירה גדלה, הנוער העובד והלומד ממלא את יעודו ותפקידו, אר השאלה

מה עושה מערכת החינור בנושא ההקפדה על חוק חינוך חובה ואיר קורה שילדים בני 7-8

עובדים.אני לא חוקר איר קרה ולמה, אלא מצביע על מציאות קשה.

ההבדל בין המגזר היהודי ללא יהודי בקבוצת גיל זו בולט מאוד לרעת המגזר הערבי,

יותר ילדים מהמגזר הערבי לא לומדים ולא עובדים.

אלו נתונים קשים שאסור לנו לעבור עליהם לסדר ויש להקים צעקה. ועדת החינור של

הבנסת יחד עם גורמים נוספים חייבים לדון בנושא, להתמודד בצורה אמיתית וכנה עם

הבעיה ולהציע פתרונות, כי זה בעוכריה של החברה הישראלית כולה ללא הבדל.

הנוער העובד והלומד במקרה זה עושה עבודה טובה למרות שתנועות הנוער בארץ

נמצאות בנסיגה אידיאולוגית, תקציבית וגם ערכית.
היו"ר עמנואל זיסמן
אתה מעלה שתי בעיות. האתת שתוק תינוך חובה לא מיושם על כולם ואתת הנושרים

ממערכת חתינור בתהליר של גידול. הבעיה השניה שיש ניצול מוזפיר של נוער, מעסיקים

ילדים בגיל מאוד צעיר בניגוד לוזוק ובתנאי שכר ועבודה משפילים.

נשאלת השאלה מה עושה ההסתדרות בנושא זה, היא הרי יכולה להגיש תלונות,

להתריע ולחשוף. ההסתדרות צריכה להיות לוחמת ולא רק לעסוק בעשיית מחקר.
ראלב מג'אדלה
אני מאמין כמו רבים אחרים שלהסתדרות יש מעמד בתפיסה החברתית במדינת ישראל.

יכול להיות שההסתדרות הצטמצמה בנכסים, במוסדות, במערכת הכלכלית משקית שאיו

לה יותר חברת עובדים, אר זו לא ירידה משום נכסים רעיוניים וחברתיים, להיפר, היום אנו

לוחמים על התפיסה הרעיונית והערכית, ועל התנועה החברתית שההסתדרות הנהיגה

שנים רבות.

הנוער העובד והלומד זכה בשנתיים האחרונות להכרה מלאה בתקציב המדינה, לדעתי

תנועה זו עושה שליחות גדולה חדי יום, כאשר הם פוקדים את מקומות העבודה. אני מאמין

שההסתדרות תוכל להיות גורם חשוב בהתמודדות עם התופעות הקשות האלה.

אני לא משחרר את המדינה ומוסדותיה מהאחריות לנוצב ובודאי שההסתדרות לא תפגר

אחרי שום גורם אחר בטיפול בבעיה זו.
מרים פבר
למרות שיש סעיף בחוקי העבודה לגבי ילדים שעובדים בניגוד לחוק, המאפשר לפנות

לבית משפט לנוער, אנו במשת הרווחה לא נוהגים להפעיל את הסעיף הזה נגד אותם

ילדים עובדים ולומדים, אלא מפעילים אותו רק לגבי נוער בסיכון. ילדים הלומדים

ועובדים עושים זאת בדרך כלל כדי להרוויח מעט כסף לקניות אישיות או לספרי לימוד,

בד"כ משפחותיהם מוכרות לשירותי הרווחה בגלל בעיות כלכליות. גם אם אותה משפחה

תקבל עזרה כלכלית זה לא ימנע מאותו נער לעבוד כדי להשיג דמי כיס נוספים לצרכים

האישיים שלו. לנו לא נראה נכון לפעול נגדם.

אנו מודאגים מאותם ילדים שמנוצלים ע"י המעסיקים בגלל הצורר שלהם בדמי כיס, אר

אכיפת החוק צריכה להיות על המעסיקים ולא על הילדים.
אשר בן אריה
אני רוצה להפריד בין שני דברים. במחקר שעשתה ההסתדרות מדובר בנערים בקבוצת

הגיל 15-17 , שהבעיה לגביהם היא הנשירה ממערכת החינור, בקבוצת סיכון זו היתה

בשנים האחרונות ירידה באחת הילדים שאינם עובדים ואינם לומדים, הן במגזר היהודי והן

במגזר הערבי, אך במגזר הערבי אחת הנושרים עדיין גבוה פי 3 מהמגזר היהודי.
ואליד צאדק
האם יש במועצה לשלום הילד נתונים לגבי הילדים בשטחים שמועסקים בתנאים

משפילים ?
אשר בן אריה
לא, מדובר רק לגבי ילדים בתחום מדינת ישראל. הנקודה המשמעותית ביותר היא בל

ההיבטים של עבודה בלתי חוקית של ילדים. בל ילד מתחת לגיל 15 שעובד, עבודתו בלתי

חוקית בעליל וסותרת את חוק עבודת הנוער, למעט בחופשת הקיץ שגם לבני 14 מותר

לעבוד. רשות האביפה האמורה לטפל בזה, היא היחידה לאביפת חוקי עבודה במשת

העבודה והרווחה, שהוקמה ע''י שרת העבודה הקודמת שולמית אלוני. בשנה שעברה

היחידה טיפלה בב- 1400 מקרים שדווחו להם, לדבריהם זו טיפה בים.

היחידה פועלת באשר מדווחים לה על מקרים מהסוג הזה, לעיתים רחוקות עושה

בדיקות יזומות, וגם התלונות שמדווחות להם לא מטופלות בולן, אלא הם בוררים מתובן

את החמורות.

ילדים צעירים מאח- שעובדים, הם בעיקר ילדים עולים חדשים וילדים לא יהודים,

שעובדים בעבודות בלתי חוקיות ובתנאים משפילים. המשמעות היא בד"ב נשירה מעשית

ממערבת החינוך ולא רק נשירה פורמלית. ילדים אלה לא עובדים רק אחה"צ, אלא לעיתים

גם בשעות הלימודים, ואם הם עובדים עבודה פיזית קשה יבולת הריבת שלהם למחרת

בבית הספר נמובה, או שלעיתים הם לא מגיעים בלל לבית הספר. אולי הם לא נושרים

פורמלית אר הס בוודאי לא לומדים טוב.

לצערינו אין לנו נתונים על היקף התופעה של ילדים עובדים בגילאים צעירים, אר יש

הרבה סוחרים מאורגנים שמעסיקים ילדים צעירים מאוד במבירת פרחים בצמתים. לפני

שלוש שנים היה על בר תחקיר בטלוויזיה, אר לא נעשה דבר בנושא.

על מנת להקל באכיפה, הצענו למשרד העבודה לעבור לשיטת ברירת קנס. אנו עדיין

מקווים ששר העבודה יטיל קנסות כבדים שאולי ירתיעו את המעסיקים מלהעסיק ילדים

קטנים.

אני לא קושר בהברח את עבודת הילדים בנשירה פורמלית, ילדים בני 10-12 שעובדים

4 שעות ביום בצמתים ועובדים עבודה פיזית קשה, לא יבולים להיות תלמידים טובים,

והישגיהם נפגמים ישירות. בהיבטים אלו אף גורם לא עוסק.
עובד צור
יש נתונים המלמדים שיש בארץ ב - 30 אלף נערים מנותקים, שלא עובדים ולא לומדים,

ויש באותו מספר נערים עובדים. אני רוצה לדבר על בעיה שקשה מאוד לפצח אותה.

למעסיקים יש ענייו לנצל את הילדים בבל האפשר, בשעות ובתנאים לא מקובלים. הם

משתמשים באמצעי לחץ נגד הילדים, שאם הם לא יעבדו תמיד יבואו אחרים במקומם. זה

קורה בעיקר בתחום המזון המהיר שמעסיקים ילדים ומנצלים אותם. אם הילד מתנגד

לתנאים הקשים, המעסיק תמיד אומר שהוא יבול להביא אחרים במקומם. מההיבט החינובי

עובדה זו היא מאוד בעייתית.

יש לטפל בבעיה זו גם מההיבט החוקי. אנו עוסקים באיתור בני נוער ומסבירים להם

שהם מנוצלים הן בתנאי השבר והן בתנאים אחרים.

תופעה אחרת שבאה בגלים בעיקר בחודשי הקיץ, תקופה בה השוק רווי בילדים עובדים.

המעסיקים מנצלים את רצון הילדים לעבוד בצורה מחפירה, ומנוצלים גם ילדים בגיל

צעיר מאוד שאסור להם לעבוד. יש לאבוף את החוק באופן מיידי.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מבקש שתפרטו מה אתם עושים כאשר אתם מגלים תופעות לא חוקיות, אם אתם

תושבים שצריך לתקן את החוק או להציע דרכים נוספות לאכוף את התוק.
דורון קרני
לפי הנתונים הסטטיסטיים יש כ- 40 אלף נערים עובדים. בשרת אנשי ה"נוער העובד

והלומד" אנחנו מגיעים ל- 25 אלף נערים עובדים או לנערים עובדים ולומדים. בתוקף

היותנו האיגוד המקצועי של הנערים העובדים, אנו חותמים הסכמי עבודה עם המעסיקים,

ובאמצעות אותם הסכמי עבח-ה אנו קובעים למעשה את תנאי עבודתם של אותם נערים.

התנאים של מרבית הנערים העובדים מוסדרים.

בשנים האחרונות ישנה תופעה הולכת וגדלה של תלמידי תיכון שעובדים בעיקר

ברשתות המזון המהיר, אנו משתדלים להגיע גם אליהם, זאת כדי לקיים בעיקר את הנושא

החוקי ולא ההסכמי. חברות אלה הן בעיקר חברות אמריקאיות שהיחס שלהן להסכמים

הקיבוציים ידוע, אנו מגישים לעיתים תביעות לבית דין לעבודה וברב המקרים אף זוכים

בהן.

לגבי 25 אלף הנערים שחברים בתנועת הנוער העובד והלומד יש לנו את התוקף

המוסרי והחוקי להגן עליהם.

בתקופת הקיץ אנו מקימים מערר הסברה רחב היקף, התלונות המגיעות אלינו הן בעיקר

בתחום שכר המינימום שלא משולם, תשלום עבור שעות נוספות והעסקה מעבר לשעות

המותרות בחוק.

לפני שנתיים היתה תלונה מאוד אופיינית שלשמחתינו הצלחנו בעזרת תביעה משפטית

לחסל אותה. בבתי הקפה ובמסעדות מאוד מקובל להעסיק נערים ולתת להם כביכול

הכשרה במשר שלושה ימים, לפטר אותם ולהביא נערים אחרים במקומם, שוב כאילו

להכשרה. תופעה זו היתה מקובלת ברשת קפולסקי בעיקר. הגשנו תביעות לבית דין

לעבודה חכינו בהם. אותם מעסיקים חוייבו לשלם גם את ימי ההדרכה וגם פיצוי מסויים.

ברשת מקדונלדס היה נהוג להכשיר את הנערים במשר מספר ימיס, אם הנער סיים לעבוד

חודש עבודה מלא הוא קיבל שכר עבור ימי ההכשרה ואם לאו, הוא לא קיבל שכר על ימי

ההדרכה בהם עבד. הצלחנו לחסל גם תופעה זו.

שני החוקים הבסיסיים מבחינת חוקי העבודה הם: חוק עבודה הנוער וחוק החניכות,

חוקים מיושנים משנת 1953 . במשר 3 שנים דנו בוועדה משותפת עם משרד העבודה

והגשנו הצעה לשינוי חוק נ1בודה לנוער כדי להתאים אותו לרוח הזמן. למיטב ידיעתי

ההצעה שלנו אושרה בממשלה הקודמת והייתה התחייבות שהשינוי בחוק עבודת הנוער

יוצג כהצעת חוק ממשלתית. אנו יודעים שגם הממשלה הנוכחית דנה בהצעה והיא צריכה

להגיע לכנסת לקריאה ראשונה.
היו"ר עמנואל זיסמן
צריר לברר באיזה מצב נמצא החוק ומדוע לא מגישים אותו לכנסת.
דורון קרני
יש דברים שכבר השתנו, לדוגמא, בגלל מעבר המשק לשבוע עבודה בן 5 ימים, הצענו

לאפשר לנערים לעבוד 9 שעות ביום במקום 8 שעות עד כה, אר לא לעבור את המגבלה

של 40 שעות בשבוע. השינוי התחייב מאחר וחלק גדול מהנערים עובדים 3 ימים ולומדים 3



ימים ובגלל המעבר לשבוע עבורה של וזמישה ימים, תלק מהנערים לא הצליח להגיע

למכסה של 40 שעות בשבוע.

הנושא של שעות עבודה מאוחרות המקובל בעיקר ברשתות המזון המהיר. האסטרטגיה

השיווקית של אותן רשתות היא "נוער מוכר לנוער", המסעדות האלה פתווזות ער 12

בלילה ובסופי שבוע עד שעות יותר מאותתת. אנו טוענים שצריך לאפשר לנערים לעבוד

גם בשעות יותר מאותרות, עם אותה מגבלה של יום הלימודים למחרת, בלומר חייב להיות

פרק זמן מסויים שלא יפגע בלימודים. החוק הזה שונה קצת בתקופת בהונתה של

הממשלה הקודמת וניתן היום להעסיק נער מעל גיל 16 עד 10 בלילה, אם הוא מקבל

אישור מיוחד ניתן להעסיקו גם מעבר לשעות אלו.

יש עוד נושאים בחוק הנוער והחניכות שיש לשנותם ולהתאימם לרות הזמן. קיים פער

גדול בין בתי הספר להכשרה מקצועית לבין מקומות העבודה, אנו ממליצים להקים

פורומים משותפים למעסיקים, להסתדרות ולמשרד העבודה בנושא ההכשרה המקצועית,

כי יש מקצועות שחבל להכשיר בהם נערים וכדאי להכשירם במקצועות חדשים. משיחות

עם מעסיקים עולה שהם מעוניינים לקחת חלק בפורומים כאלו לטובת הנערים ולשיפור

מעמדם.
עמיר פחז
הילדים ככח עכודה זול הוא אחד הנושאים המרכזיים המעסיקים היום אירגונים

גדולים בעולם. יש איזוריס בעולם, שלשמחתנו אנו לא חלק מהם, שמעסיקים ילדים בפסי

ייצור עד שנופחת נשמתם. גם בימים אלה יש מדינות המנצלות ילדים. יש תופעה של

"סורגי השטיחים" שככל שהאצבע הסורגת קטנה יותר השטיח יפה ויקר יותר, מעמידים

מול הנולים ילדים בני 6-7 עד שהם מתים או שהתפתחותם מתעכבת.

קיימת בעולם גם התופעה של ניצול ילדים בשירותי הארחה למיניהם, יש בארץ את

התופעה של "ילדי שוק" ןכשהיא נחשפת מסתברת לכולם חריפותה.

בכנסת הקודמת היה דיון על השימוש בילדים כחלק מהופעות בידור. רקדניות בנות 9

שרוקדות בחתונות , האורחים חושבים בוודאי שזהו חלק מההוואי , אך למעשה אותם

ילדים עוברים כל לילה מחתונה לחתונה וקשה לראות איר הם מצליחים ללמוד ולצאת

ממעגל זה.

בעבר הילדים בישראל היו חלק ממערר העבודה וההתנדבות, היום לצערי זה פחת ויש

לחנך את הילדים שהעבודה היא לא דבר פסול, תוך שמירה על תנאי עבודה הולמים.
היו"ר עמנואל זיסמו
ההסתדרות צריכה לתת את הדעת גם לשימוש שעושות המפלגות בבני נוער בתקופת

בחירות, כי היו תלונות על אי תשלום שכר לאותם נערים.
נוגה בוטנסקי
80% מהנוער העובד בישראל מאורגן ב"נוער העובד והלומד". כבר מגיל צעיר יודע

הנער העובד שיש לו כתובת היא ההסתדרות ותנועת הנוער ויחד כוחו רב יותר משל

היחיד, הנער לומד שאי אפשר להלחם כפרט אלא רק ביחד. ארגון הנערים העובדים הוא

כוח עצום שאנו משתמשים בו קודם כל כדי לייצג את הזכויות שלהם וגם כדי לדאוג להם

לחינור משלים וחינוך מעשיר.



אני רוצה לבקש את עזרת ועדת החינוך בנושא בחינות הבגרות לנוער עובד ולומד,

שטיפלנו בו שנה ארובה, ולנסות להביא לפתרון בולל ולא אישי. נזדינת ישראל מסבסדת

את לימודי הבגרות ובן את בחינות הבגרות לבל נער לומד. ילדים עובדימ ולומדים

שמצליחים להגיע לבגרות ואפילו חלקית נידרשים לשלם את מלוא סבום הבחינה, בי הם

באחריות משרד העבודה ולא באחריות משת החינוך משרד החינור מסבסד את תלמידיו

אר לא את תלמידי משרד העבודה. לצערי אין הרבה תלמידים באלה והדבר לא ברור

בהוצאות גדולות, אר יש לתת לבר את הדעת ולמצוא פתרון בולל לבל התלמידים הללו.
מאשה לובלסקי
לפני התבנסות הוועדה היו לי במה שיחות בנושא האביפה של חוקי עבודת הנוער.

נציגת המשטרה אמרה שבדקה בבל המחתות ולא מצאה תלונות בנושא זה. נשאלת השאלה

אם אין תלונות ייתבן שהמצב מצויין, או אולי יש בעיה בתהליבים הקודמים לאביפה,

שבמקרה זה צריבה להיעשות ע"י משרד העבודה והרווחה. לא ניתן לומר שהחוק מיושם

במו שצריר ואין תלונות.

בעבודת המשטרה מתפתח מודל מעניין וחדשני המשלב את עבודת המשטרה עם

הקהילה, בלומר שיתוף פעולה של בל הגורמים. אני רוצה להציע ליו"ר ועדת החינוך

שיראה בישיבה זו פתיחה למהלר, שהישיבה הזו תהיה בבחינת גורם מזח ולהביא אח"ב

את ההמלצות בבל ההיבטים הקשורים גם למשרדי ממשלה. אם "הנוער העובד והלומד"

רואה עצמו בארגון מייצג הוא צריר לקחת גם חלק באתריות, לא רק בפעולות מחאה אלא

גם בפועל.
רפ"ק נועה בנחיד
משטרת ישראל לא אובפת את חוק עבודת הנוער. יש יחידה מיוחדת במשרד העבודה

והרוותה המפקחת על הנושא.

בדקתי עם קציני הנוער האחראים במחתות ובמרחבים ולדבריהם הם לא נתקלים

בתלונות מסוג זה לגבי קטינים.
נג'יב סעב
לתנועת הנוער העובד והלומד יש תפקיד תשוב בבל שבבות הנוער. יש לחזק אותה ולתת

לה את בל המשאבים הניתנים במסגרת משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. יש לחזק את

התנועה במיוחד במגזר הערבי והדרתי שם יש צורר רב להקצות משאבים נוספים בעיקר

לפיתוח מרמי הבשרה מקצועית לנערות. במגזר הערבי והדרוזי קיים מחסור חריף במרמים

מסוג זה ולוועדת החינור של הבנסת יש תפקיד חשוב מאוד בדי לחזק את התופעה.

נושא ניצול הילדים העובדים בולט לעין במיוחד במגזר הערבי. יש לחזק את הנוער

העובד והלומד ולאבוף את התוק, בדי למנוע ממעסיקים ניצול לרעה של אותם נערים

עובדים.
יוסי שא-נס
אנו עושים סקרים רבים ברשתות שיווק, בבתי קפה ובמסעדות בעיקר מההיבט של מתן

שירות ומחירים. הסוקרים שלנו נתקלים בהרבה ילדים מתחת לגיל 15 שעובדים באותם

מקומות.

בשהייתי ראש המועצה הקרואה בנתיבות התפוצצה הפרשה של הנערים העובדים בשוק.

בשטיפלתי בבעיה נתקלתי במידה רבה ומטרידה של סלחנות מצד מנהל המחלקה



הסוציאלית, שהכריזה שלא קיימת בעיה, כיוון שהם מרויחים את הפרוטות החסרות

למשפתותיהם. לדעתי זו טעות בתפיסה ויש לגנות ולהוקיע את זה, צריר לטפל במשפחות

בצד הסוציאלי ולא לשעבד ילדים מתחת לגיל 15 בעבודות שוק מפרכות, שלעיתים נכפות

ע''י ההורים וגם אם הן לא נכפות ע"י ההורים זה לא בסדר, עדיף שילמדו ויתפתחו.
אפרת ישראלי
אני רוצה לחלק את דברי למספר חלקים. אנו דנים בנושא מאוד רחב ויש צורר למקד את

פלח האוכלוסיה שבו אנו דנים, משום שלא דומה הדיון בנוער שעובד לצורר ה"הנאה" פעם

או פעמיים בשבוע, או בחודשי הקיץ, לדיון בנוער שלומד יומיים בשבוע ועובד שלושה

ימים, או לדיון בנוער שבכלל לא לומד. כל אופן ההתייחסות לבעיה, לטיפול, למניעה או

לאכיפה הוא שונה לחלוטין ואנו צריכים למדר את הדברים.

אם נזדברים על ילדים שההורים דוחפים אותם לעסוק בדוגמנות לדוגמא, ההתיחסות

צריכה להיות שונה, כי הטיפול הוא בהורה שיש לו אחריות כלפי הילד והוא לא ממלא

אחריות זו כמו שצריר.
דורון קרני
בשינוי חוק עבודת הנוער התייחסנו לבר שהאחריות תהיה על כולם. בעניין הדוגמנות,

השווקים או רשתות המזון המהיר גילינו שיש שם ניצול של ילדים לא בידי החברה עצמה,

אלא ע''י קבלן משנה שהעסיק את הילדים. בתיקון לחוק יש התייחסות לעניין זה, כדי

שהאחריות תהיה כוללת , שלא רק נותן העבודה יהיה בפיקוח, אלא גם מזמין העבודה,

ובנושא הדוגמנות גם הבמאי והצלם של הסרט יהיו אחראים.
אפרת ישראלי
היות ובמקרה הזה כל הנושא הוא באחריות ההורה שהוא אדם מבוגר ומכיר את החוק,

יש לתת על כר את הדעת ולחשוב איך מטפלים באותם הורים.

מוקד שני הוא במערכת החינור שיכולה וחייבת לתת את הדעת וגם לסייע אפילו לאותו

נוער שלומד ועובד בשעות הפנאי כדי להעשיר את הכנסתו. יש חקיקה בנושא זה ויש לתת

את הדעת בבתי הספר על למידה של נושא מניעת ניצול מכל סוג שהוא ע"י כל מעביד.

גם הנושא של הטרדה מינית וניצול מיני של נערות צריר להיות נושא שהמערכת הפורמלית

והלא פורמלית מכינה לקראתו, בדומה לצה''ל שמכין חיילות להתמודדות עם בעיה זו.

לנעמ''ת יש תפקיד חברתי חשוב מאח- כדי לסייע במניעת התופעה וגס בטיפול,

באמצעות המערכת המשפטית שלה ושל ההסתדרות הפזורה בכל הארץ.

אני רואה במניעה את הדבר החשוב ביותר שבו אנו צריכים לסייע. נעמת משמשת גם

אלמנט חשוב בנושא ההכשרה במגזר הערבי. כמו כן היא מטפלת בנערות עולות שיש להן

פוטנציאל להדרדרות לתחומים שתים. נעמת משמשת כתובת לנערות עולות ויחד עם משת

הקליטה אנו נותנים את התשובות לנערות מסוג זה, באמצעות קבוצות תמיכה הפועלות

במהלר השנה.
ד"ר אבי לוי
אני רואה שתי בעיות, האחת היא של כ- 30 אלף בני נוער מנותקים שאינם לומדים או

עובדים, בני נוער אלה נשרו ממערכת החינור וממערכות אחרות ולכל הגורמים צריכה



להיות איתם בעיה. דרך אגב, תופעת הנשירה ממערכת התינור נמצאת בירידה, הצלתנו

בשנינן האחרונות להקטין את תופעת הנשירה, אנו מתאמצים למנוע את הנשירה בעיקר

במגזר הערבי.
שלומי מויאל
זה נכון שסטטיסטית אחת הנשירה ירד, אך זה כתוצאה מהאפשרות שניתנה להרבה בתי

ספר לפתוח כיתות הכוון. בכיתות ההכוון אין תכנים ואין הכשרה לצוות כיצד להתמודד עם

האוכלוסיה הקשה, יוצא איפה שאחרי שנה הם אומנם רשומים במצבת התלמידים של בית

הספר, אר בפועל מחציתם כלל לא מגיע באופן סדיר לבית הספר, ואם הם כבר נמצאים הם

מפריעים למהלר התקין בבית הספר.

מתור הנסיון שלי התופעה חוזרת על עצמה ומתחילה שוב נשירה מאותן כיתות הכוון.

יש לפתור את הבעיה ע"י הכשרת מורים בבתי הספר לצורר קליטת סוג תלמידים זה,

ולפתוח מסגרות לאותו נוער מנותק, שאינו מסוגל לשהות במסגרת פורמלית.
ד"ר אבי לוי
אני מודע לעובדה שבכיתות ההכוון במרמי חינוך וגם במרמי נוער לא נעשתה עבודה

טובה והנושא היה מחנח גם במערכת החינור. בכל מקרה תופעת הנשירה נמצאת בירידה

סטטיסטית ומספרית.
ואליד צאדק
ניתן לומר שגם חצי אחח זו ירידה, אין זה אומר שהמצב אכן כה
ד"ר אבי לוי
צר לנו על כל ילד שנושר ממערכת החינוך אנו מתייחסים לתופעה גם מספרית ולא רק

באחחים.

נערים עד גיל 16 שאינם עובדים ואינם לומדים, משרד המינור כופה על ההורים לשלוח

את ילדיהם לבתי ספר, יש מקרים שמגיעים אפילו לבית משפט. זו לא תופעה שמשרד

החינור יכול להילחם בה לבד, זו תופעה חברתית וכל משרדי הממשלה כולל המשטרה

צריכים להרתם לטיפול בבעיה.

בעיה אחרת שמדאיגה אותי היא דווקא הנוער העובד ולומד, משום שנוער זה יכול

להגיע מהר מאוד לקבוצה של הנוער המנותק. אם ילד לומד הולר לעבוד בגלל מצב כלכלי

קשה, אני סבור שהעבודה פוגעת לו בלימודים ובסופו של דבר הוא מפסיק את לימודיו.

יש לבדוק באיזו מידה נוער עובד ולומד מפסיק את עבודתו כתוצאה מהעבודה.
אשר בן אריה
ברב במקרים הישגיו הלימודיים נפגעים.
ד"ר אבי כהן
יש אלפי תלמידים שעובדים ולומדים והחשש שלי הוא, שילד מה עשוי להקלע למצוקה

ויפסיק את לימודיו. אם הוא יפסיק ללמוד הנשירה ממערכת החינור תגדל תה בוודאי לא

המצב אליו אנו שואפים.



יש לבדוק את ההשפעה של העבודה על הלימודים, החשש הגדול שהנוער העובד ולומד

של היום ימצא את עצמו עד מהרה רק נוער עובד ואח"כ נוער נושר, גם מהעבודה וגם

מהלימודים.
רפ"ק נועה בנחיד
לבתי הספר יש דרישות כספיות גבוהות, כמו תשלום למסיבת סיום וטיולים. דרישה מו

יכולה להביא משפוזות לדרוש מהילד לצאת לעבוד כדי לממן את ההוצאות האלה.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מכיר את הנושא ומזדהה איתו, משר שנים המזקתי את תיק "הנוער העובד והלומד''

במועצת פועלי ירושלים, ולימדתי בבית ספר שנקרא בית מינוך תיכוו ערב, בו למדו

תלמידים שעבדו עד השעה ארבע אחה''צ ולמדו עד תשע בערב, זה היה נוער מצויין

שהתקדם מאוד והיום הם בכל מגזרי החיים. אם היו כמה מאות בתי ספר כאלה זה היה

מקל על מערכת החינוך.

לגבי התשלומים לבתי הספר אנו נאבקים נגד התופעה. תשלומי החובה לבתי הספר הם

כ- 2500 שקלים לשנה, סכום גבוה מאוד. קיבלתי הודעה שאירגון ההורים הארצי מתכוון

להשבית את הלימודים בעוד כמה ימים במחאה על התשלומים המוטלים על ההורים. יש

הרבה משפחות שזו עבורם הוצאה כבדה מאוד. מצד אחד ביטלו בתקציב המדינה כמה

דברים כדי להרגיע את המצפון החברתי, אך הטילו מיסים אחרים וקשה לדעת מה עדיף.
רפ"ק נועה בנתיד
אתה מתייחס לתשלומי החובה שאתם פועלים להקטין אותם, אני מדברת על תשלומי

רשות, שילד בא ומבקש סכומים גדולים למסיבות וכד/ אני כהורה לא רוצה לעשות

מלחמות על הגב שלו ונאלצת בסופו של דבר לשלם. אין כאן עניין של חובה או רשות, בכל

מקרה ההורים נאלצים לשלם.
ד"ר אבי לוי
משרד החינור לא מעודד מסיבות בשום מחיר ויש לומר זאת למנהלי בתי הספר.
היו"ר עמנואל זיסמן
למנהלי בתי הספר יש שיקול דעת עצמאי והם לפעמים עושים דברים שאסור לעשותם.

יש להיאבק במשותף נגד התופעה ולשנות את הנורמות שנקבעו בבתי ספר שונים.
גילה פינקלשטיין
במהלר הדיון הושמעה הערה שמשח- החינוך לא פועל מספיק למניעת נשירה. אני

יכולה לספר מהזוית שלי כמנהלת חטיבת ביניים, על פרוייקטים שאנו עושים להכשרת

מורים כדי להלחם בתופעה, כמו פרוייקט "צוותא" לילדים חלשים שעשויים לנשור,

בפרוייקט זה מצמידים לתלמידים מורים אישיים כדי שיעזרו להם בלימודים ולמנוע את

נשירתם.

הצוות הפדגוגי בבית הספר משקיע שעות רבות כדי למנוע נשירת תלמידים. ילדים

שנעדרים ללא הצדקה מיד מטופלים עיי קציני ביקור סדיר. יש שיתוף פעולה בין משרד

החינור והרשויות המקומיות בתקציבים ובפרוייקטים חדשניים כדי לטפל בבעיית הנשירה

ואכן היא פחתה.
ראלב מגיאדלה
המצב שאת מתארת דומה גם בעיירות הפיתוח והמגזר הערבי, או שהוא נבון רק לערים

הגדולות ?
גילה פינקלשטייו
המצב דומה גם בשאר המקומות ולא רק בתל-אביב. נותנים תשומת לב ומשאבים גם

למגזר הערבי, יש להתאזר בסבלנות והמצב ישתנה גם שם.
ואליד צאדק
הלושא שאנו דנים בו היום הוא רב גוני. אי אביפת החוק מעודדת את הנשירה, הנשירה

מעודדת את המעסיקים וחתר חלילה. אנו מסתובבים במעגל קסמים שאיו בו לא דין ולא

דייו, במיוחד כשהעניין נוגע למגזר הערבי.

עבודת הילדים היא תעודת בושה לחברה הישראלית ובמיוחד באשר מדובר במגזר

הערבי. אחת הנשירה ממערבת החינור במגזר הערבי בנגב מגיע בבר לכ- 60% ובבר קשה

להתאזר בסבלנות. במגזר הערבי בולו אחת הנשירה מגיע ל- 46% . כל הנושרים הולכים

לעבוד ובד"כ הולכים לעבוד בעבודות קשות ביותר. קשה לי לשכוח תמונה שראיתי בהיותי

סגן שר החקלאות, ארבעה ילדים בקושי בני 13 תופסים צינורות ריסוס והולכים בתור ענן

הריסוס ומסכנים את חייהם, ילדים אלה עשו עבודה ידנית במקום שהטרקטור לא יכל

להגיע אליו.

הניצול וההשפלה לא מתרמים רק בבתי הקפה וברשתות המזון המהיר, ואנו כחברה

צריכים לפעול למיגור התופעה. אותם ילדים שנושרים מספקים אח"כ תעסוקה למשטרה

בעבירות שוד, סמים וכוי. כל זה נובע מאי אכיפת החוק והרתעה של המעסיקים נגד

תופעות אלה.

יש לי גם טרוניות ל'נוער העובד והלומד". אחת מרמי ההכשרה המקצועית במגזר

הערבי הוא דל ביותר, כל המסגרות החנוכיות שדובר בהם, לא קיימים כמעט במגזר

הערבי. "הנוער העובד והלומד'' וההסתדרות צריכים לתקן את הפער הזה באופן מיידי.
היו"ר עמנואל זיסמן
בקדנציה הקודמת התאחדו כמה חברי כנסת ממפלגות שונות בנושא המלחמה באלימות.

כתוצאה מכר הקים השר לשעבר שחל ועדה בין-משרדית שהקימה את "המועצה

הציבורית למאבק נגד אלימות נוער", ואני יודע שיש התפתחות בנושא.

הנשירה בשנים 1991 עד 1993 הגיעה למימדים גדולים מאוד ואני שמח שאחת הנשירה

בקו ירידה. לא הייתי מודע לכיתות ההכוון ויש אולי צורר לשפר אותן ולקצות להן כח אדם

ומשאבים, אך לא ניתן לפתור הכל בבת אחת. קשה לקחת נוער מה ומיד לשלב אותו

במערכת.

אנו נתבע שתהיה ועדה בין משרדית כדי להגיע לתיאום ולשיתוף פעולה למניעת נשירה

וניצול בני נוער ע"יח מעסיקים.

יש לבדוק גם את הנושא שהועלה כאן בנוגע לתשלום עבור בחינות בגרות ולבטל אותו.
יוסי שא-נס
יש כבר החלטה שלא יגבו תשלומים עבור בוזינות הבגרות.
היו"ר עמנואל זיסמן
איו לי כל ספק שהנושאים שהועלו כאן היום יזכו לדחיפה ולקידום, ועדת החינוך תעשה

כל שביכולתה כדי לקדם את העניין.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה ב- 09:35

קוד המקור של הנתונים