ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 17/12/1996

חינוך להתיישבות

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 33

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שלישי. ז' בטבת תשנ"ז. 17.12.96. שעה 09:00

נכחו; חברי הוועדה; עמנואל זיסמן - היו"ר

רובי ריבלין

ענת מאור

מוזמנים; דודיק טוקר - מנהל מינהל החינוך לחתישבות משרד

החינוך והתרבות

דוד טוביה - חינוך התישבותי

עדנה סולדר - מזכירת ברית התנועה הקיבוצית

אילן שדה - ראש מועצה אזורית מנשה

זאב שור - ראש מועצה אזורית עמק הירדן

שי בן אליהו - ראש מועצה אזורית ערבה תיכונה

יונח פריטל - רכזת חינוך, תק"מ

חינה קורן - רכזת חינוך, הקיבוץ הארצי

מיכה רוזנטלר - ראש ישיבת עין צורים

ישראל אלקבץ - נציג המכללות האזוריות

אורי גרומן - הסתדרות המורים

אורי בר זוהר - ראש המועצה החקלאית

מנהלת הוועדה; יהודית גידלי

קצרנית; יפעת שפרכר

סדר-היום; חינוך להתיישבות.



חינוך להתיישבות
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מתכבד לפתוח את הישיבה החגיגית והחשובה הזו. אני מקדם אתכם בברכה.

אני מכיר את התנועה ההתיישבותית הרבה מאוד שנים. אין ציונות בגולה בלי

ציונות בארץ, הציונות בארץ ממומשת על ידי תנועת ההתיישבות על גווניה ועל

זרמיה. כאשר כיהנתי כיו"ר ועדת העליה והקליטה בקדנציה הקודמת, המלצתי שהתנועה

ההתיישבותית תקבל פרס לקליטת עלייה ומיזוג גלויות. אני מתנגד בצורה חריפה

להקמת בתי ספר אלטיסטיים, התנועה עושה טעות חמורה מאוד דווקא בימים אלה. טעות

זו לא תערער את הזרם הדתי, לא את הזרם של ש"ס ושל אגודת ישראל, אלא היא תפגע

קשות בזרם הכללי שהוא הזרם של כולנו. מצד אחד קיימת התרומה הציונית והלאומית

של ההתיישבות, ומצד שני בנושא החינוך לא הייתי רוצה שיהיה עימות בין ועדת

החינוך לבין היוזמה שהולכת ומתרחבת, שפירושה לפרק את הזרם הכללי ולא לחזק

אותו. אנו נקיים דיון נפרד בנושא הזה.

עדנה סולודר;

אתה מתכוון ליוזמות של זרם חילוני בתנועה הקיבוצית. בתנועה עדיין לא היה

דיון בנושא הזה. יהיו חילוקי דיעות שבהם חלק ייצג אותך וחלק ייצג אחרים. משרד

החינוך והתרבות הוא ציפור הנפש של כל ישוב בודד, שדאג שמערכת תרבותית

וחינוכית יחיו בתוך הקיבוץ. במשך השנים, בעיקר בשנים האחרונות חלה מהפיכה

גדולה בנושאים האלה מבחינה תכנית ואירגונית. הבנו שעדיף להגן על מערכות בתוך

מועצה אזורית כאשר כל הישובים שותפים בה ולאחד מוסדות. בהתחלה אלו היו המוסדות

העל יסודיים שעבדו בבתי ספר יחודיים. בחמש השנים האחרונות ביצענו איחוד של

בתי ספר יסודיים. בתי הספר נפתחו, והיום יש חבירה של קיבוצים, מושבים, מושבות

ויישובים קהילתיים שלומדים בהרבה בתי ספר במשותף. דבר זה מצריך, מצד אחד בניית

מערכות, שהם מערכות מאוד יקרות כמו הסעת ילדים ממקום למקום, ומצד שני זה נותן

אושר הרבה יותר גדול.

עדיין קיימת התרבות המקומית של היישוב שהוא לא יכול בלעדיה. אם בעבר

לתוך הקיבוץ היו מביאים הצגות, קונצרטים וחוגים, היום הדברים נעשים מתוך גישה

שתושב הפריפריה זכאי לאותם אפשרויות של חינוך ושל תרבות כפי שזכאי ויש לו

אפשרות לקבל אותה התושב שמתגורר במרכז הארץ.

התנועות המיישבות קלטו וקולטות נוער עולה וגם ילדי ישראל שבאים עם מצוקות

שונות. המערכות מחייבות משאבים ויש צרכים גדולים. אנחנו באים הנה לא כעניים

בפתח אלא באים כאוכלוסייה שיש לה יש גדול מאוד שדווקא הולך לכיוון שונה, לאו

דווקא לכיוון אלטיסטי. אנחנו חושבים שמיטב החינוך והתרבות צריכים להיות

אצלינו, ולכן זה מצריך משאבים. פה תפקידכם לתת לנו את התמיכה בנושאים האלה.

אילו שדה;

הנושא של אלטיסט לא מוכר לי, מה שמוכר לי הוא הנושא של פתיחות ולא

הסתגרות.
היו"ר עמנואל זיסמן
פתיחות לחלק מהאוכלוסייה.



אילן שדה;

פתיחות לכל האוכלוסייה. בהתחלה לכל קיבוץ היה בית ספר, ולאחר מכן לקבוצה

של קיבוצים היה בית ספר משותף. חלק גדול מאיתנו למד מחוץ לאיזור שלו. מה שנעשה

היום זה הקמת בתי ספר אזוריים לכלל הילדים במושבים, במושבות ובקיבוצים בלי קשר

לתנועות כאלה או אחרות. קיים מרכיב חשוב ברמת הלימודים של בתי הספר. אנחנו

כפריפריה למדנו שאוכלוסייה קובעת את מקום המגורים שלה. כולנו יודעים איזה

השקעה יש בחינוך לקידום חברה ויחיד, ולכן במסגרת המועצות כל אחד פועל בכיוון

הזה כדי לתת את המירב. בתי ספר ברמה נמוכה לא יגיעו לפריפריה. יש הסכמה לאומית

רחבה על הצורך לפרוס את האוכלוסייה .

המערך הזה מצריך לוגיסטיקה מאוד נרחבת של הסעות. יש קרוב ל500 אוטובוסים

של המועצות שמסיעים את התלמידים מידי יום ללימודים. זאת החברה השנייה או

השלישית בגודלה מבחינת מערך הסעים במדינת ישראל. המערך הזה עבר ביחד עם משרד

החינוך, האוצר ומרכז המועצות תהליך של התייעלות, תהליך של יציאה למכרזים

פתוחים. היום השלטון המקומי מתחיל להכנס למהלך דומה, שבו דואגים לבטיחות של

ההסעות. יש לנו כ500 נהגים שאנו מקיימים להם מערך השתלמויות שנתיות ומיוחדות,

שכוללים את כל המרכיבים של נהיגה נכונה ובטוחה של הסעת תלמידים. מבחינת רמת

בטיחות של הסעות אנחנו נמצאים במקום מאוד גבוה. אין אצלינו תאונות במועצות.

המערך של החינוך לא נגמר בחינוך הפורמאלי, אלא אנחנו רואים את החינוך

הבלתי פורמאלי כהמשכו של החינוך הפורמאלי. בנושאים האלה יש עלויות נוספות

שאינן קיימות בישובי המרכז ובערים הגדולות, ואנחנו צריכים להעזר בהם מעצם

העובדה שאנחנו נמצאים בפריפריה. אי אפשר לקיים חוגים בכל מושב ובכל קיבוץ, דבר

זה מצריך הסעות בעלויות מאוד גבוהות שאינן מכוסות בעיר.

ילד שהוריו לא שילמו מחייב אותנו לקיים לו הסעה מיוחדת ולהחזיר אותו

ליישוב. כל הנושא של תשלומי הורים הוא נושא מאוד בעייתי במועצות האזוריות מעצם

קיומם של בתי הספר האזוריים. הרצון שלנו לתת העשרה ולספק את הכל במסגרת בית

הספר מצריך גביית תשלומי הורים. החוק כפי שקיים היום לא עומד לצידנו. ועדת

החינוך יחד עם משרד החינוך חייבים להכנס לעובי הקורה בנוגע לתשלומי הורים.

היו"ר עמנואל ז יסמן;

האם אתה מדבר על תשלומי חובה או על תשלומים מרצון?

אילן שדה;

אני מדבר על תשלומים מרצון. הדבר הזח גורם לקבוצה שלומדת בכיתות בעיות

מאוד חמורות. הנושא הזה עולה על הפרק יותר במושבים מאשר בקיבוצים.

היו"ר עמנואל זיסמן;

למה בקיבוצים יותר קל מאשר במושבים?

אילן שדה;

לא קל כלכלית אלא קל אירגונית. המצב הכלכלי שווה בשני המקומות.

הנושא של התשתיות הוא עוד נושא בעיתי. אותם מרכזים חינוכיים מצריכים

תשתיות מאוד נרחבות מכיוון שחלק גדול מאוד מהמקומות הוקמו במקום חדש. המועצה

היא זו שהחליטה על מקום מסויים להקים בו מרכז חינוכי, וזה מצריך תשתיות של

חשמל, ניקוז ותעבורה. כל הדברים הללו אינם מתוקצבים. בשנים האחרונות הנושא הזה



נזרק ממקום למקום. בזמנו זה היה במשרד החינוך, ולאחר מכן זה עבר למשרד הפנים

ושם זה נעלם. הנושא הזה לא מתוקצב כפי שהיה צריך להיות. כדי לעזור ולקדם את

המהלך הזה, שהוא מהלך חשוב, המועצות האזוריות מתקצבות את הנושא הזה מתקציבם.

לגבי חינוך מבוגרים, אנחנו תומכים במכללות ומשקיעים סכומי כסף מאוד

גדולים בקיום המכללות, מעבר למה שניתן על ידי משרד החינוך, כדי לקיים את

המכללות בפריפריה. חינוך מבוגרים מתבצע רק מהתקציב שלנו. חינוך אותה אוכלוסייה

בוגרת הוא הבסיס להקמת האזורים שלנו, ולכן מגיע להם לקבל משהו. כל המועצות

האזוריות מקיימות מועדוני מבוגרים, לימודים לאוכלוסייה הבוגרת, והנושא הזה הוא

מרכיב חשוב בפעילות שלנו בנושא החינוך.

בניגוד למרכזים העירוניים, כאשר יש לנו גן מלא ואנחנו פותחים גן שני שהוא

לא מלא, ההשתתפות היא רק ב10% מעלות הגן. הדרישה שלנו היא להעלות את ההשתתפות

מכיוון שאי אפשר להסיע ילדי גן מרחקים גדולים. כאשר יש גן למספר ישובים אז זה

אפשרי, אבל כאשר זה לא קיים ויש צורך בפתיחת גן שני ההשתתפות של 10% היא

כמובן השתתפות נמוכה ביותר.

תעריף אגרת הבריאות הוא בדומה לשאר האוכלוסיות בארץ.

אולמות ספורט היו מתוקצבים בזמנו במסגרת מפעל הפיס, כיום זה לא מתוקצב על

ידם. אנו מקווים שהפיס ימשיך לתקצב את אולמות הספורט מכיוון שהם חלק בלתי

נפרד מהפעילות בבית הספר. מעט מאוד מועצות אזוריות יכולות היום לקבל את ההקצבה

למרכזי מדע ואומנויות. ההקצבה הניתנת למרכז כזה עומדת על 3 מיליון שקל שממומן

ברובו על ידי הפיס וחלקו על ידי משרד החינוך. צריך למצוא דרך להכניס מרכזים,

לא בגודל הזה, למועצות האזוריות. אנו רואים במשרד החינוך שותפים באותו מצעד אל

העתיד שבו אנו פועלים על-מנת שבתי הספר שלנו יהיו ברמה הלימודית החינוכית

הגבוהה ביותר.

היו"ר עמנואל זיסמן;

אתה מרגיש בששת החודשים האחרונים נסיגה בדברים מסויימים.

אילן שדה;

יש פחות הקצבה לכיתות לימוד. ההבטחות שניתנו לבתי הספר לקיום דברים לא

מומשו. יש קיצוץ בתקציב לגבי שנה הבאה.

היו"ר עמנואל זיסמן;

אבקש תזכיר מפורט בעניין הזה. שר החינוך חוזר ואומר לי שהוא לא משנה לרעה

בשום דבר. אין קיצוץ ב-96, אבל אולי יש ב-97. יש הודעה מוסמכת שעומדים לקצץ?

אילן שדה;

יש כיתות שהובטח שיקבלו תקציב ב-97, והם לא קיבלו את מה שהובטח להם. ב-96

אין קיצוצים.

היו"ר עמנואל זיסמן;

תגיש בקשה לעזרה ביישום ההסכמים, ממשרד החינוך, לקראת שנת 97.

אילן שדה;

בהסכם שחתום איתנו מובטח לנו 42 אוטובוסים. בישיבה שהתקיימה אתמול במשרד



החינוך, התקציב של משרד החינוך, המועצות ומשרד האוצר לשנת 97 הוא רק ל30

אוטובוסים, כלומר 18 מיליון. דבר זה המופיע בתקציב לא אושר. היתה אתמול ישיבה

וביקשנו לתקן את זה לקראת התקציב.

זאב שור;

כרגע אנחנו לא יודעים אם יקוצצו דברים או לא. אנו נדע את זה בעוד

כחודשיים. אם יקוצץ התקציב שלנו זה יוריד לנו את ההכנסות, כלומר יצור לנו

גירעון.

היו"ר עמנואל זיסמן;

בדברים האלה לא התחשבו בתקציב.

דודיק טוקר;

בתי הספר שלנו הם קהילתיים אבל לא בשם התיאורטי של בית ספר קהילתי. בית

ספר נותן שירות לכל הילדים של אותה אוכלוסייה באותה פריפריה ובאותו מקום. בית

הספר נבנה על ידי הילדים. בעיר אפשר למצוא בתי ספר בליגות שונות, בתי ספר

מקיפים, כאן זה שונה. הבית ספר יכול להשתנות משנה לשנה מכיוון שהאוכלוסייה

השתנתה. אין כאן אלטיסטיות, זה בית ספר עם חינוך מסודר וחינוך מיוחד לילדים עם

קשיים. אנחנו עוזרים לילדים הבודדים במקומות. 80% ,70% מהילדים אצלינו עובדים

יום עבודה אחד בשבוע. אנהנו חושבים שבמציאות של הארץ יש צורך שילדים יחשפו

לעניין של עבודה, זה חלק מתוכנית הלימודים שלנו. יש לנו בחינות מיוחדות ובכל

מקום זה נעשה בצורה אחרת.

המקצוע המדעי של כל בתי הספר האלה הוא בדרך כלל טבע, סביבה, ארץ ישראל,

וזה מפני שיש גישה מיוחדת לארץ ישראל. החינוך הלא פורמאלי, החינוך אחרי

הלימודים מתנהל כולו כמקשה אחת. כל המערכת לוקחת אחריות על כל מה שנעשה עם

הילדים. גם בחינוך הפורמאלי וגם בחינוך הלא פורמאלי הילד מתחנך כל הזמן.

היו"ר עמנואל זיסמן;

מה עם לימודי יהדות?

דודיק טוקר;

לפי הממצאים שיש לנו המקצוע של יהדות הוא מקצוע מודגש ומתקשר לארץ ישראל.

אלו הם דברים בסיסיים שיבואו לידי ביטוי בכל מערכת החינוך כולל בכפרי נוער.

אורי גרומן;

אני מייצג כ-27 חוות חקלאיות בארץ שעוסקות בחינוך הערכי. אנחנו מתחילים

מגן הילדים ועד כיתה י"ב. את המפגש היחידי שיהיה לילדים עירוניים, עם אותם

ערכים שהמדינה הציבה לעצמה, אנחנו מספקים. זה המפגש היחידי שילדים עירוניים

יזכו בו לכל אורך הדרך. לפי דעתי החוות החקלאיות התפתחו לאחר שבתי הספר

הערוניים דחקו החוצה את הנושא של איכות הסביבה וחינוך חקלאי. הוקמו חוות

חקלאיות שעוסקות בתהום המדעי, חינוך לעבודה ערכית ולא מסירת העבודה לאחרים. את

הדברים האלה אנחנו מאוד משתדלים להנחיל לתלמידינו, ולאחרונה במשרד החינוך יש

איזו שהיא תחושה שהחינוך הערכי בבתי הספר העירוניים הפך למשהו צדדי. כאשר

מקצצים בתקציבים אנחנו הם הראשונים שעומדים על הפרק בנושא של קיצוצים, מכיוון

שמנהלי המחוזות מעוניינים יותר לקדם את הנושאים שהם בתחום שלהם. החוות

החקלאיות עלו על המפה, והראייה היא שבאים אלינו מכל ארצות ערב שאיתם אנהנו

בקשרים כדי ללמוד את הנושא של חינוך ערכי לעבודה, לאהבת ארץ ישראל וללאום.



אנני יודע מה יקוצץ, אבל יש לי תחושה שיקצצו הרבה ובגדול, ולכן אנחנו מבקשים

את הסיוע שלך.

היו"ר עמנואל זיסמן;

איך זה מתנהל היום? האם יש שיעור אחד או שניים בשבוע?

אורי גרומן;

זה שלוש שעות שבועיות. זה מתחיל מגן הילדים עד כיתה י"ב. יש תלמידים

שמצאו לעשות את עבודת הגמר לבגרות. אנחנו קולטים את העלייה האמיתית, ויוצרים

את המפגש הראשון עם עבודה עברית וישראלית. אנו קולטים ילדים מאתיופיה, מברית

המועצות וממקומות אחרים. אנחנו מפגישים ילדים עולים מהעיר עם עבודה עברית. יש

ילדים מברית המועצות שהתביישו לעבוד בחקלאות, ולכן אנחנו הופכים את העבודה

לתחום המדע. יש תחושה שלאורך זמן נוגסים מאיתנו בתקציבים, בטענה שאנחנו לא

מייצגים את החינוך הפורמאלי. מגיעים כל יום כ-20 אלף ילדים לחוות החקלאיות, כ-

70% מהילדים העירוניים אכן מבקרים, ולכן אנו מבקשים את הסיוע של הכנסת.
היו"ר עמנואל זיסמן
מתוך ההכרות שלי עם משרד החינוך והתרבות בששת החודשים האחרונים, הגעתי

למסקנה שיש קשר גומלין שוטף ורצוף עם השר. התלות של השר בוועדה הוא גדול.

השירותים של ההורים זו הסמכות של הוועדה, אם לא היינו מחליטים אז לא היתה

נפתחת שנת הלימודים. היתה החלטה שכל הורה ישלם בין 2500 ל3000 שקל חובה. רצון

זה סיפור אחר לגמרי. יש נקודות חלשות במשרד החינוך והתרבות, היו 18 מיליארד

שקל וקיצצו 600-650 מיליון. כרגע התקציב עומד על 125 מיליון שקל והשאלה היא

איפה עוד יקצצו? שר החינוך התחייב בפני שהוא יקצץ בתחום המחשבים, שהוא נושא

חשוב, אבל הוא לא יפגע ביתר הדברים. הערה שלך נרשמה ואנחנו נגן על הנושא הזה.

יונה פריטל;

בתור מי שהתחנכה 18 שנה בתנועה של המושבים, ומי שמחנכת 25 שנים בתנועה

הקיבוצית, אני מרגישה שיש את היכולת ליצור איזה שהוא מכנה משותף לכל התנועות

ההתיישבותיות למרות ההבדלים בין התנועות. ידוע לכולנו איזה משבר קשה עוברת

ועברה התנועה ההתיישבותית, משבר שהוא כלכלי וערכי גם יחד. מדינת ישראל שהולכת

לתקופות חדשות לא חרטה על דגלה את ערכי ההתיישבות כמו בשנים שעברו, והדברים

באים לידי ביטוי. מערכת החינוך היא אחת מהעוגנים, האורות ועמודי התווך

שההתיישבות עדיין נשענת עליהם, זו במידה רבה הודות לקהילות, שלמרות המשבר,

מצליחות לראות בחינוך דבר בעל ערך מאוד גבוה. כל הגורמים חברו יחד כדי לחזק את

ההתיישבות דרך החינוך.

רובי ריבלין;

איך ילד שהוא נמצא בהתיישבות הוותיקה בא ולומד את הרצוי ונתקל אחר

הצהריים במצוי?
יונה פריטל
זה לא פשוט. המחוייבות של הקהילה היא לכל ילדי הקהילה. אם היה לקיבוץ או

למושב ילד שהיו לו איזה שהם בעיות וצרכים מיוחדים הקהילה התעקשה שהילד ישאר

ברשותה ושלא יהיה מוגלה. מה שהתחיל להתפתח ברבות הימים היו מסגרות על אזוריות

סביב בתי הספר ההתיישבותי ים, כיתות שמע מיוחדות וכיתות של ילדים אוטיסטיים על

יד בית ספר רגיל. כיתות אלה נתנו תשובות לכלל האיזור ולאו דווקא להתיישבות,

דוגמה מיוחדת היא קהילת שמע שיצרו שם יוזמה חינוכית בלתי רגילה.



היו"ר עמנואל זיסמן;

יש לך איזה שהם דברי ביקורת על החינוך והתרבות, על מה שעושה התנועה? ידוע

ברבים שמישהו החליט לשנות את המדיניות של החינוך המיוחד דווקא בתקופה האחרונה

וזה לא הוראה מהשר.

יונה פריטל;

התפיסה ההוליסטית רואה את הילד לא רק כאנטלקט אלא כילד שלם. זאת אומרת יש

לו את הצד החברתי ואת הצד היצירתי, את הדמיון ואת היכולת החברתית שלו וגם

כמובן האנטלקט. זה היה הדגש בבתי הספר ההתישבותיים, ואנחנו רואים שפיתחו סביבם

את הנושא של האומנויות השונות כמו מוסיקה וכל תחומי האומנות והיצירה. הישובים

הקהילתיים והמושבות המבוססות שישובות סביב בתי הספר ההתיישבותיים רואות בבתי

הספר ההתיישבותים איכות חינוכית מהמעלה הראשונה. כאשר שואלים אותם מה הסיבה

שהם הולכים לבתי הספר ההתיישבותיים, אחת התשובות שהם אומרים היא ששם מחנכים את

הילדים לערכים של שירות עצמי. ילדי בית הספר שוטפים את בית הספר, וזו הלק

מתפיסת העולם של בית הספר. גם צוות המורים שותף להחזקת בית הספר עם התלמידים.

אחד הדברים המאוד מעניינים בבתי הספר שלנו, שמערכת יחסים של תלמיד מורה

היא לא מערכת יחסים פורמאלית, אלא היא צומחת מתוך איזה שהוא כבוד הדדי למתחנך

ולמחנך. זה לא תמיד פשוט וקל, מכיוון שלא תמיד באים אותם תרבויות. שילוב

ואנטגרציה בין כל הקהילות לפעמים מביאה איזה שהוא קושי להתמודד עם זה. לא כל

ילד קל לו להתחנך בחינוך לא פורמאלי.

בתי הספר מוציאים באופן קבוע למעלה מ%50 לשנתון להתנדבות נוספת מעבר

לשירות הצבאי. גרעינים בתנועה המושבית, שנת הדרכה של תנועות נוער או הדרכה

בפנימיות הם הדברים שהעלית של הנוער שלנו יוצא אליהם. בנוסף לשנתיים וחצי שלוש

שנים שנותנים למדינה הנוער נותן שנה נוספת מחייו, והוא גם מתחנך בה וגם מחנך

בה.

היו"ר עמנואל זיסמן;

בעבר היה אחוז יותר גבוה?

יונה פריטל;

המכסות נקבעות על ידי הצבא, דבר זה קשור לדרישות של צה"ל. הנוער שלנו הוא

נוער מאוד מחוייב למשימות של השירות הצבאי, אנחנו מוצאים אותו גם במושבים,

בקיבוצים וביחידות קרביות בשורה הקידמית. למרות האווירה הכללית בארץ, אנחנו

מטפחים את רוח ההתנדבות, אנחנו מקיימים סמינרים ארציים לבני י"ב. אפשר לראות

שיתוף פעולה בין המכללות לבית הספר התיכון, זאת על מנת שילדים יוכלו בשנות

הבית ספר שלהם להשתלב בפרויקט יהודי במסגרת המכללות.

רובי ריבלין;

האם אותם בוגרים הולכים להתנדבות השנתית בגלל שהם יכולים להשיג יתרונות

אחרים?

יונה פריטל;

יש נקודות זכות.



ישראל אלקבץ;

אין מניעה לתלמיד בתיכון שילמד קורס אוניברסיטאי, לא באוניברסיטה הפתוחה

ולא בכל אוניברסיטה בישראל.

יונה פריטל;

החינוך הבלתי פורמאלי בהתיישבות הוא מאוד משמעותי. ילד בעל קשיים

מסויימים בה אחרי בית ספר הביתה, הסיכוי שהוא התדרדר לחוסר תפקוד הברתי ואישי

הוא מאוד מאוד גבוה. כדי למנוע את הדבר הזה, המועצות עושות מאמץ מאוד גדול

לחזק ולטפח, לא רק את החוגים במתנ"סים, אלא את החינוך החברתי לאחר שעות

הלימודים. מנהיגות שמטפלת בנוער, טיפול בנוער מנותק אלו דברים מאוד משמעותיים

דווקא על רקע המשבר הזה. בבית הספר הילד נמצא בחממה הוא לא צריך להכנס לדילמה,

אבל כאשר הוא חוזר הביתה הוא מוצף בקשיים יום יומיים.

היו"ר עמנואל זיסמן;

מה עם דברים שליליים כמו למשל סמים?

יונה פריטל;

כמו שיש בכל המגזרים האחרים, גם הנוער שלנו חשוף לכל הקשיים האלה. אנחנו

מטפלים בנושא.

היו"ר עמנואל זיסמן;

יש תופעה שאנחנו בוועדת החינוך מנסים להתמודד איתה, גאווה ויוקרה של בית

הספר. בתי ספר רבים בעיר, המנהל או המנהלת מכסים ומנסים לגמור עם זה. האם אתם

עושים הכל על מנת לטפל בזה ולחשוף את זה ?

יונה פריטל;

יש לנו גם ביקורת לגבי עצמינו. אנחנו לא רואים רק את הדברים החיוביים.

כשבית הספר והקהילה עובדים נכון ביחד אז בית ספר משתף את גורמי הקהילה השונים,

אם בוועדות החינוך, מזכירי הישובים או גורמי רווחה. כשנעשית עבודה מערכתית

נכונה אנחנו לא רק מטפלים במקרה, אלא עושים תוכנית חינוכית למניעה.

רובי ריבלין;

אם נמצאו עשרה מעשנים בבית ספר, האם מודיעים על כך למשטרה?

ישראל אלקבץ;

אנחנו לא מטאטאים דברים מתחת לשטיח, אנו מטפלים בזה על פי חוקי מדינת

ישראל.
עדנה סולודר
התנועה הקיבוצית היתה הראשונה שבנתה תוכנית מניעה כאשר הדבר הזה רק

התחיל. היום יש לנו בכל מועצה אדם שעוסק בנושא. אנו מקיימים תדרוכים ומעבירים

למשטרה כל מקרה ומקרה. אנו עוסקים בפעילות חינוכית, אבל בעיקר בפעילות המונעת.

היינו הראשונים שלא הסתרנו את הנושא וטיפלנו בו בגלוי.



היו"ר עמנואל זיסמן;

איזה אחוז של עולים חדשים שהגיעו ב5-6 שנים אחרונות הם תלמידים?

יונה פריטל;

יש בסך הכל לכל האגף למינהל החינוך התיישבותי, מעבר לילדים המקומיים, 18

אלף ילדים בפנימיות, שהם עולים, חברות נוער ישראליות וכוי. בתנועה הקיבוצית יש

כ-1500 בני נוער שהם עולים וחברות נוער ישראליות.

יונה פריטל;

יש הרבה תוכניות משותפות עם קיבוצים בדרום ועם הבדואים כדי לחזק את מערכת

החינוך לגיל הרך שלהם.

יש ישובים שנמצאים בפריפריה לדעת כל הדיעות. כדי לקיים בית ספר או גן

בערבה העליונה ובערבה התחתונה, אנו זקוקים לגורמים מקצועיים שיעזרו לבית הספר.

העלויות הן אדירות. כל גיחה של צוות מחנכים כדי ללמוד ולהשתלב במרכז הארץ הוא

מצריך תקציב מאוד גדול. הבאה של פסיכולוגים וגורמים מקצועיים מצריכות עלויות

אדירות. עד היום לא ניתן מענה כפי שצריך.

רובי ריבלין;

כמה מועצות אזוריות יש באיזור הערבה?
יונה פריטל
יש מספיק. יש שינוי במדיניות של משרד החינוך בנוגע לשילוב ילדים עם

צרכים מיוחדים בתוך המערכת החינוכית הרגילה. משרד החינוך שינה את הקריטריונים

שלו לגבי מיהו ילד שצריך להיות מוגדר כחינוך מיוחד, ומיהו ילד שיכול להשתלב

בתוך המסגרות הרגילות. תחושתינו היא שהדברים הם בינתיים בהתהוות, אנו מבקשים

מעל במה זו את עזרת הוועדה, כדי שתתייחס לשאלות של פריפריה ושל מרחקים בין

ישובים. אם מדברים על מרכז לחיזוק ילדים באיזה שהוא מקום בבאר שבע, ילדים

יצטרכו לסוע מרחקים אדירים. להתיישבות שהיא מפוזרת והיא פריפריאלית חייבים לתת

איזה שהוא מענה. היום לא נעננו מספיק לצרכים האלה. אני רוצה לבקש שתזמן את

ועדת החינוך, שתעשה סיור בבתי הספר ההתיישבותיים כדי שתתרשם מהיוזמות

החינוכיות הבלתי רגילות.
זאב שור
אני מיצג את החלק של התרבות שהוא חלק בלתי נפרד מהחינוך. אנחנו לא באים

מתוך מסכנות, לא באים כעניים בפתח. אסור לתת לתושבים בפריפריה הרגשה שהם חיים

במקום נידח ללא תרבות, ללא ערכי רוח כי הם לא ישבו שם. הם לא יושבים שם רק

בגלל ציונות ואידיאולוגיה, הם יושבים שם כי הם רוצים גם איכות חיים. איכות

חיים באה לידי ביטוי במערכת חינוך טובה, מערכת תרבות טובה ומערכת ספורט עם כל

השירותים הנדרשים. אנו פיתחנו באיזורים שלנו מערכות תרבות איכותיות שעולות לנו

הרבה כסף. אין חילוקי דיעות שלחיות בפריפריה או לישב את הפריפריה זהו אנטרס

משותף של כולם. מדינת ישראל לא יכולה להיות מדינת גוש דן בלבד, שאת כל המשאבים

ואת כל חיי התרבות משקיעים במקום אחד. אני זוכר את התקופות שמשפחה היתה יוצאת

לשבוע נופש לתל אביב והמשפחה היתה צריכה להספיק לראות סרטים ותערוכות. היום

הדבר הזה לא קיים. צריך להתייחס לפריפריה ולהקציב משאבים בנושא של חינוך,

בריאות ותשתיות. בשביל להביא מרצה לאיזור הגליל, לנגב או לערבה אנו צריכים

לדאוג להסעה ולפעמים לינה. דבר זה לא קיים במרכז הארץ, ואת כל זה אנחנו צריכים

לממן. אנחנו לא מקבלים לתרבות, חוץ מהסבסוד של אומנות לעם, חצי אגורה.



הפריפריה צריכה לקבל קריטריונים בנושאים האלה. יש לנו אנטרס שישבו בפריפריה,

כי אחרת נצטרך לשלוח פלוגות טנקים שישבו שם. תקציב המועצה הוא 67-70 מיליון

שקל בשנה. החלק שלנו בתקצוב החינוך התרבות והספורט הוא כ45 -40 אחוז. הדברים

האלה באים דרך גבייה מחקלאים שהיום מצבם קשה.

היו"ר עמנואל זיסמן;

אין סבסוד? אני נדהם לשמוע זאת.

זאב שור;

יש את הסבסוד לאומנות לעם וגם לספורט. חצי אגורה אנחנו לא מקבלים מממשלת

ישראל, ממדינת ישראל וממשרד החינוך והתרבות לנושא תרבות. מינהל לתרבות שנמצא

במשרד החינוך מסבסד פסטיבלים שונים לאירועים ולפעילות שוטפת.

רובי ריבלין;

273 מיליון שקל בספר התקציב הולך לתרבות ואמנות. אם היו נכנסים לפירוט של

273 מיליון, כמו שנכנסים ליחודיים, לא היה נשאר שום דבר מה-273 מיליון שקל.

כאשר אתה הולך לאביבים, שהוא מקום שכוח אל, נותנים מהתקציב לפילהרמונית כדי

שתגיע גם לפריפריה.

זאב שור;

40 אלף שקל הייתי צריך לסבסד כדי שיבואו לשמוע את הפילהרמונית.

רובי ריבלין;

שערוריה.

זאב שור;

תשים לב כמה כסף אתה נותן לאופרה מספר התקציב ובסופו של דבר הם לא מגיעים

אלינו.

רובי ריבלין;

הבל שאתה שותק. היית צריך להתלונן על זה בפני מבקרת המדינה.

זאב שור;

הקמנו במועצות גוף שיעסוק בענייני תרבות. אנחנו מקדישים לדברים האלה

סכומים אדירים. אני חושב שהראייה הממלכתית שלנו ושלכם כוועדה חייבת לתת הדגשים

לפריפריה בנושאים הללו. אתם נותנים הרבה מאוד כסף לאופרה ולתאטרון ואני בעד

זה. עם שלא ישקיע משאבים בערכי תרבות ורוח הוא יתנוון, ולכן גם במצוקה יש

להשקיע בזה כספים. חייבים לדעת שישנה פריפריה, זה לא רק חלק מסויים של העם, זה

חלק שאנחנו מעוני ינים שהוא יהיה מפותח ומטופח. אנחנו פונים אליכם לקבוע

קריטריונים לקבלת משאבים לדברים האלה.

עדנה סולודר;

מעבר לתרבות המתבצעת במועצות האזוריות, התנועה הקיבוצית הקימה עשרות שנים

גופים אומנותיים על מנת לאפשר לחברים שהם מקצוענים גם לשלב חיי קיבוץ וגם לשלב

חיי תרבות ואמנות. יש לנו תזמורת של בני הקיבוצים שיש בה קרוב ל-200 ילד והיא



בת 37 שנים. קיבלתי מכתב מראש האגף למוסיקה, שבו הוא מתפעל מכל מה שאנחנו

עושים. התזמורת ומקהלת הילדים שלנו לא נתמכת עד היום באגורה אהת. הילדים

לומדים מוסיקה ומחול באולפני המחול במועצה, ההורים משלמים והמועצה מסבסדת.

כשהם באים לכנס הארצי שלוש פעמים בשנה כדי לנגן בתזמורת סימפונית, והרכבי

תזמורת נושפים הכל נעשה על חשבוננו. יש לנו תזמורת ילדים שאין תזמורת ברמה

הזאת של נוער שממשיכה כל כך הרבה שנים. יש לנו תזמורת קאמרית סימפונית,

תאטרון, ולהקת המחול שיושבת בלהקת המחול ברמה של בת שבע.

אמנות בעם מסבסת ומשרד החינוך תומך, אבל זה פסיק. הגופים האלה פתוחים .

בפני חברי מושבים וחברי נוער שבאים מהעיר. התמיכה שאנחנו מקבלים היא לא

מספיקה. אלו גופים שאין להם בית.

היו"ר עמנואל זיסמן;

זה פועל יוצא של איכות החברה.

עדנה סולודר;

יש את הפעילות האזורית, ויש את הפעילות הארצית. צריך גם את זה וגם את זה.

שי בן אליהו;

הנגב כולל ארבע מועצות אזוריות שחיים בהם עשרת אלפים תושבים. אנחנו

המועצה הרחוקה ביותר עם 2200 נפשות, 300 ילדים בבית ספר יסודי ו300 ילדים בבית

ספר תיכון, חטיבת ביניים ותיכון. המועצה תלויה מאוד במשרדי ממשלה, כי אין לנו

מקורות הכנסה. מכל משרדי הממשלה בתחום של החינוך הפורמאלי, משרד החינוך הוא זה

שמצא דרכים להענות לצרכים באיזור שלנו יותר מהמשרדים האחרים. יש שלושה דברים

שבהם אנחנו מתקשים ולא יכולים למצוא פתרונות, כל מה שקשור בחינוך המיוחד במרכז

הטיפולי. איזור כזה נמצא במצב של סחיטה מצד בעלי מקצוע. אנחנו מביאים אנשים

בטיסח ממרכז הארץ למטרות עבודה. הרוב הגדול של המורים חיים במקום. העלות היא

הרבה יותר יקרה להביא אנשים ממוסד מסודר מאשר אנשים בודדים. אם אתה מביא אנשים

בודדים, קשה לגרוס ליציבות של שירות ילדים שהם קצת יוצאי דופן או שזקוקים

לטיפול מיוחד. אין לנו פתרון לבעיה הזאת, והמור הוא שאין גורם אחד בארץ שרואה

את עצמו אחראי לנושא הזה. המקום לא יכול להשאר מחנה נח"ל לעולם. מה שמשרד

החינוך מממן איננו שכר שמאפשר לנו להעסיק אדם מחוץ למקום, ולכן אנחנו נאלצים

להוסיף כסף. יש דברים שאין להם כתובת בכלל. לחינוך הבלתי פורמאלי אנחנו נאלצים

להביא אנשים מבחוץ. המועצה האזורית שאין לה מקורות הכנסה, משקיעה בחינוך הלא

פורמאלי 2 מיליון שקל בשנה.

רובי ריבלין;

מה אחוז מסיימי הבגרות?

שי בן אליהו;

בין 65% - 60% הם מסיימי הבגרות. האנשים משלמים את אותו סכום כסף כמו

שמשלמים ביישובים המבוססים בארץ, אבל כדי לקיים את הפעילות הזאת אנחנו משקיעים

שני מיליון שקל. יש לנו מתנ"ס, אלא שהחברה למתנ"סים איננה גורם תקציבי או

מימוני. הכסף שלה בה ממשרד החינוך, והוא חלק קטן מאוד מהשקעות ומהפעילות הבלתי

פורמאלית.

מורה במרכז הארץ שמוכן לעבוד יותר ממשרה כדי לשרוד, מה שאנחנו יכולים

להציע לו איננו מגיע למה שהוא משתכר במרכז. היינו יכולים להציע לו עבודה הרבה

יותר מספקת, יותר יצירתית וקידום הרבה יותר מהיר והוא בסוף לא מעוניין. אנחנו



עומדים בתחרות שהיא כמעט בלתי אפשרית. חלק מהפתרונות של אזורים כאלה הוא גם

נושא של הוראה מרחוק, שצריך לפתח אותו. משרד החינוך התחיל בתהליך כזה, אבל

צריך לתת לו דחיפה גדולה מאוד. התהליך הוא להשתלמויות של מורים, שיעורים

לתלמידים בתחומים שבית ספר איננו יכול למצוא מענה.

היו"ר עמנואל זיסמן;

יש לך סיכומים ממשרד החינוך לגבי הנושאים הללו לקראת שנת 97?

שי בו אליהו;

יש הוראה מרחוק להשתלמויות מורים, ליקויי למידה וקורסים נוספים. כל זה

נעשה על ידי האוניבריטה הפתוחה. אני לא יודע מה היקף התוכנית הזאת לשנה

הקרובה.
מיכה רוזנטלר
הקיבוץ הדתי הוא תנועה מאוד קטנה. קיימים כ-16 ישובים הפרוסים בארץ

בגושים התיישבותיים. בגלל צרכים פנימיים הוקמו 4 מוסדות חינוך, 2 מהם אלה

ישיבות ו2 האחרות אלו הן מדרשות לבנות. שתי הישיבות ממוקמות ליד ובתוך קיבוצים

מעלה גלבוע, עין צורים ועין הנציב. מוסד רביעי, שהוא מרכז אידיאולוגי שמשרת

אוכלוסיות מאוד מגוונות, הוא מרכז יעקב הרצוג, על שם מי שהיה מנכ"ל משרד ראש

הממשלה. כל 4 המוסדות חללו הוקמו על פי דרישות מן השטח. צעירי הקיבוץ חדתי

לחצו להקים מוסדות שיש להם מקבילות באוכלוסייה הדתית בארץ. ישיבות ההסדר קדמו

לנו, אבל בשונה מהם יש אצלינו איזה שהוא סוג שילוב שונה בין הלימוד התורני

לבין השירות הצבאי. בשתי הישיבות האלה יש תוכנית של 5 שנים ששנתיים מתוכן הם

למידה ולפחות 36 חודשי שירות, כאשר חודשי חשירות הללו מפוצלים לשתי תקופות, 18

חודש הפסקה לטובת לימוד ושוב 18 חודשי שירות לקצינים. מרכז יעקב הרצוג הוא

תוצר של התכנסות של חברי הקיבוץ הדתי, מתוך רצון לגלות מעורבות בתוך חחברח

הישראלית באותם שנים שבהם היה שסע ובקע בין האוכלוסיות, בעיקר זו הדתית וזו

שאיננה דתית. היה רושם שהציבור הזה מסוגל לחוות איזה שהוא ראש גשר כלפי כל

האוכלוסיות בארץ. בשנה האחרונה עברו כאן למעלה מעשרת אלפים איש, שלמדו בעצם

יהדות מתוך תפיסות שונות ובאוכלוסיות מגוונות. המוסד עצמו יוצא אל הפריפריה,

יש לו מגע עם מוסדות חינוך שונים כמו שיש לו מגע עם ציבורים מגוונים.

הרבה מאוד עוסקים בשאלה של שיוויון האשה. המהפכה הגדולה ביותר בעולמם של

הנשים בעם ישראל היתה פתיחת הסיפרייה. ארון הספרים היה סגור בפני הנשים

בישראל. הספרייה היתה פתוחה לעולם הגברים. המהפכה של הדור הזה היא המהפכה של

פתיחת הסיפרייה בפני הצעירות הלומדות בבתי הספר. היום בנות במדרשת הבנות

חשופות לאותה ספרייה שחשופים בחורים בעולם הישיבות, גם בנושא התלמודי וגם

בספרות הרבנית והספרות הפילוסופית וכו'.

השירות הצבאי המפוצל הוא בעיתי. המסגרת הזו מהווה איזה שהוא קושי מכיוון

שאחוז מאוד גבוה נמצא ביחידות החטיבתיות ובקצונה.

אנחנו קולטים בתוכניות שלנו אנשים מחו"ל. מתנהלים הרבה פעמים דיונים

בשאלות ציבוריות, בתדמית שיש לעולם הישיבות ובשנוי המתרחש בכל עולם הישיבות

הציוניות. היום מתפתח דור הרבה יותר צעיר החשוף לשאלות החברח הישראלית.

היו"ר עמנואל זיסמן;

יש תוכניות להעמקת הדמוקרטי יה והסובלנות?
מיכה רוזנטלר
השאלה היא שאלה נכונה, ואני חושב שנתנו לזה ביטוי כמעט בכל הזדמנות

אפשרית. הנושא הזה בשנה האהרונה תפס אצלינו מקום מאוד רציני בדיונים הציבוריים

שאנחנו מקיימים לציבור המורים ולציבור התלמידים.

היו"ר עמנואל זיסמן;

האם יש מוזמנים לדיונים האלה ? אני שואל את זה כי היו דיונים שהיו סגורים

בפני הרבה אנשים.

מיכה רוזנטלר;

אנחנו לא שונים מהמקומות האחרים. שלושת המוסדות שנמצאים בתוך הקיבוצים,

לקיבוצים יש עניין שהם התקיימו בתוכם. המוסדות היום, בחלקם הגדול, הם בלתי

בנויים, הם נשענים על קרוונים ומגורונים שהועמדו לצורך העניין. כל מדרשת הבנות

מאוכלסת בתנאים ארעיים. מרכז הרצוג הוא היחיד שהוא היום בנוי. קיים שיתוף

פעולה מאוד פורה, יחד עם זה בהיקפים שאנחנו לא שבעי רצון מהם , בין התנועות

באיזה סמינר משותף של מורים. הפגישה נערכת בדרך כלל באפעל פעם בחודש, חודש

וחצי, כאשר המפגש הזה הוא בלתי פוליטי והוא כולו מוקדש לעיון באיזה שהיא סוגיה

לימודית. זה נפתח בלימוד מתוך טקסטים ואחר כך דיון שנמשך לתוך הלילה. נקודת

המוצא היא תמיד עיון במקורות או בסוגי ספרות שונים לצורך דיון משותף.

ישראל אלקבץ;

המכללות פרוסות מקירית שמונה ועד אילת בנגב, דרך הגליל ויהודה ושומרון.

בכנסת ה13 התקבל חוק, שסייע מאוד לקידום המכללות האזוריות. זה תיקון מספר 10

בחוק למועצה להשכלה גבוהה בהגדרת מכללות אקדמיות שיש שני סוגים של מכללות שבהם

מתקיימים לימודים לתואר ראשון. במכללת עמק הירדן יש לימודים לתואר ראשון בחסות

אוניברסיטת בר אילן, כל התואר נלמד במכללה כל השלוש שנים ואין צורך להגיע לרמת

גן. יש מכללות עצמאיות, שלוש שסומנו על ידי משרד החינוך כמוסדות שראויות להיות

מוסדות להשכלה גבוהה עצמאית, תל חי ,מכללת יזרעאל ומכללת ספיר. למעלה מ40 אלף

תלמידים יש במכללות האזוריות. בחטיבה האקדמית השנה יש כ-עשרת אלפים תלמידים,

למעשה זה מתקרב לגודל של אוניברסיטה בישראל.

רובי ריבלין;

מהי המכללה הכי גדולה?

ישראל אלקבץ;

המכללה הכי גדולה זו מכללת ספיר שמתקרבת ל6000 תלמידים, והכי קטנה היא

אילת שיש בה 1400 תלמידים.

רובי ריבלין;

יש סיכוי שהן יתפתחו?
ישראל אלקבץ
ו

כן תלוי באזור. באילת יש בעיה מיוחדת של בידוד. כרגע מוקם שם בית ספר

לתיירות כחלק מהמכללה. הביקוש להשכלה גבוהה בישראל הוא ביקוש עצום. השנתונים

הגדולים שהולכים להיות בשנים הקרובות הם משוחררי צה"ל.



רובי ריבלין;

במכללות האלה הלימודים מסובסדים על ידי המועצה?

ישראל אלקבץ;

כן, הן לא מכללות פרטיות. הן נהנות מתקציב המדינה, זה רק במסלול האקדמי,

שאר המסלולים מקיימים את עצמם.

רובי ריבלין;

הם מקיימים את עצמם על ידי גביית שכר לימוד?
ישראל אלקבץ
גביית שכר לימוד או ממשרדי ממשלה נוספים כמו מועצות אזוריות, משרד המדע,

משרד הקליטה, הכל תלוי בנושא. עיקר התקציב מגיע לחטיבה האקדמית. יש לנו בעיות

שלפי דעתי ראויות לעלות לשולחן ועדת החינוך. עד היום הזה, על אף תיקון חוק

מספר 10, שהתקבל במליאת הכנסת בנוגע למכללות אקדמיות אין אמות מידה שיויוניות

לתקצוב. עד היום הזה אין אמות מידה שויוניות לתקצוב במככלות האיזוריות, יש

רמות שונות של תקצוב. אותו תואר B.Aשמסתיים בבר אילן או באוניברסיטת תל אביב,

במכללת צפת ואריאל מקבלים פחות לאותו תואר, סגל ורמת לימודים. התקציב לא

הוגן. בסוף שנת 1996 ב30 בדצמבר בלילה אנחנו נדע מה התקציב שהיה לנו לשנה

שנגמרה, כך אי אפשר לנהל מוסדות.

רובי ריבלין;

אין לכם קרן פיתוח?

ישראל אלקבץ;

האוכלוסיות שלנו הם קיבוצים, מושבים וערי פיתוח, קשה להם לשלם את שכר

הלימוד וצריך לגייס מלגות על מנת שיסיימו את לימודיהם. הסוכנות היהודית

מסייעת בבינוי ויש את הקרן של משרד החינוך, כל השאר צריך לגייס. יש אגודות

ואיגודים בחו"ל, אבל להגיד שעם זה אפשר לבנות קמפוסים זה כמעט בלתי אפשרי.

היו"ר עמנואל זיסמן;

אני מודע לבעיות האלה. אני מבקש ממך להגיש את הכל בכתב. בהתחלה חשבתי

לקיים דיון עם השר בכל הנושאים הללו, אבל הגעתי למסקנה שיש נקודות זהות

וחופפות. הייתי רוצה לקבל ממך את תמצית הדרישות כדי שנטפל בהן.

ישראל אלקבץ;

אנחנו מקיימים למידה מרחוק לקורסים אוניברסיטאיים. מכללות צפת ועמק הירדן

לומדות עם מרצה אחד. שום מוסד חינוכי או מוסד להשכלה גבוהה לא יוכלו לעמוד

בדרישות של בזק. הנושא הזה מן הראוי שיטופל.

התפקיד העיקרי של המכללות הוא בפיתוח האזורים ובהעשרה של הצעירים באיזור.

קיימת משיכת צעירים ממרכז הארץ, הם מגיעים אלינו במאות למכללות האזוריות.

בעלי תעודת בגרות לא נפלטים פשוט זה יותר זול. אחוז המיעוטים הלומדים במכללות

האיזוריות מגיע ל10% תלוי באיזה איזור.

אם היינו מנסים לעשות לובי בכנסת למכללות היינו מצליחים, מכיוון שיש



אנטגרציה של דתיים וחילוניים, קיבוץ, מושב, עירת פיתוח וכפר.

רובי ריבלין;

אולי שילמדו באוניברסיטאות לתואר שני ושלישי ובמכללות ילמדו לתואר ראשון.

ישראל אלקבץ;

זאת המגמה. מעבר לתזכיר, אני חושב שוועדת הכנסת צריכה ליזום סיור בשניים,

שלושה מודלים של מכללות. המכללות שונות זו מזו בתוכניות שלהן, ואני חושב שיש

מה ללמוד על הפיתוח האדיר שנעשה בתחום הזה.

היו"ר עמנואל זיסמן;

אנחנו מקבלים את ההזמנה הזאת.
ענת מאור
ב7 לדצמבר 1993 התקיימה אותה ישיבה, חלק מהבעיות קודמו כמו נושאים של

תרבות וחינוך מיוחד. יש עוד המון דברים.

עדנה סולודר;

הצרכים של האדם מהפריפריה הם כמו אותם צרכים של אדם במרכז, האפשרות להגיש

לו את הדברים היא יותר קשה בגלל הבדידות. אנחנו חייבים לפעמים לדאוג לילד לכל

המכלול ואני מקווה שועדת החינוך תמשיך לסייע בקידום הדברים. אנו רואים בך

היושב ראש את הלובי לדברים האלה, ונדע שאנחנו יכולים לבוא אליך ואתה תסייע לנו

בדרישות שהן מוצדקות.

רובי ריבלין;

בכל חברה נשאלת השאלה, בעיתות משבר כלכלי, מה צריך לעשות. האם צריך לדאוג

לחלשים או דווקא לחזק את אותם קבוצות חזקות, כדי שהם יתמכו בכל אותם חלשים.

לפעמים אתה רוצה לחזק את החלשים ואתה מאבד את הכל ולא מועיל. חברה שיודעת

לכלכל את מעשיה מחזקת את האלמנטים החזקים בתוך החברה, אני חושב שבמכללות

האיזוריות תוך עשור יהיו חצי מיליון תלמידים. הקמנו את המכללה באריאל שלומדים

בה כ6000 תלמידים, ואין בעיה להפוך אותה לאוניברסיטה תוך 15 שנה. אנשים באים

ללמוד בפריפריות לא בגלל שהם חושבים שאריאל היא פיסגת הציונות וההתיישבות בארץ

ישראל, אלא אנשים אלה משוועים למקומות לימוד. האם המועצות האיזוריות שאתם

מדברים בהם ידאגו גם לפריפריות? ההתיישבות היתה זרם בתנועה הציונית והשקפת

עולם, אסור שזה ילך לאיבוד.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מודה לכם. אני מבקש לקבל את התזכירים על מנת שנוכל להסתמך עליהם

במאבק שאנחנו ננהל, כדי לבצר את ההשגים ששמענו עליהם על קצה המזלג וכדי

להעמיק, להרחיב ולקדם בכל הרצינות. אנחנו מתכוונים לתמוך בכל הדברים שנאמרו

פה, וננסה לעשות יותר מהוועדה לחינוך הקודמת.

הישיבה נעולה

הישיבה ננעלה 11:10

קוד המקור של הנתונים