ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 04/12/1996

חוק המרכז להנצחת זכרו של יצחק רבין, התשנ"ז-1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מוטב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 28

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום רביעי. כ"ג בכסלו התשנ"ז (4 ברצמבר 1996). שעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה: עמנואל זיסמן - היוייר

זאב בויס

שלמה בן-עמי

שמריהו בן-צור

צבי ויינברג

נעמי חזן

וליד צאדק

ראובן ריבלין
מוזמנים
חה"כ מיכה גולדמן

חה"כ אלכס לובוצקי

חה"כ אברהם שוחט

אריה בריק - יועץ משפטי, משרד החינוד והתרבות

משה ינון - משרד המשפטים

גבי גולן - יועץ ראש הממשלה לתכנון ופיתוח

אביתר פריזל - גנז המדינה

דייר צבי צמרת - מנכייל יד יצחק בן-צבי

צבי יקותיאל - מנכייל מרכז שזר

פרופ' שלמה אבינרי

פרופ' דן עמיר

שלמה להט - יו"ר העמותה למען הקמת מרכז יצחק

רבין לחקר ישראל

דייר עירית קינן - מנכי'ל העמותה למען הקמת מרכז

יצחק רבין לחקר ישראל

פרופ' אניטה שפירא - העמותה למען הקמת מרכז

יצחק רבין לחקר ישראל

יובל רבין - העמותה למען הקמת מרכז יצחק רבין

לחקר ישראל

לירון אלמליח - מועצת תלמידים ארצית

יפעת כהן - מועצת תלמירים ארצית

מורן כהן - מועצת תלמידים ארצית

ניב כהן - מועצת תלמידים ארצית

ראובן פרנס - מועצת תלמידים ארצית

שיר שבת - מועצת תלמידים ארצית
יועץ משפטי
משה בוטון
מנהלת הועדה
יהודית גידלי
קצרנית
רויטל יפרח
סדר-היום
הצעת חוק המרכז להנצחת זכרו של יצחק רבין,

התשנ"ז-1996.



הצעת חוק המרכז להנצחת זכרו של יצחק רבין. התשנ"ז - 1996.
היו"ר עמנואל זיסמן
בוקר טוב. לפני ארבעה בבועות קיימנו דיון בהצעת חוק מטעם הממשלה

להקמת מכון להנצחת זיכרו של יצחק רבין זכרונו לברכה. התחייבתי לקדם ככל

האפשר את החוק. ארבעת השבועות האלה נוצלו לשיחות, להדברויות, במטרה

ליישר הדורים. קבעתי ישיבה נוספת ליום רביעי בשבוע הבא.

מטרתי היום היא לדון, באופן כללי, בהתנגדויות או בהסתייגויות ואני

מקווה שנוכל לסייס. ביום רביעי הבא, נדון בכל אחד מסעיפי ההצעה.

ברצוני להזכיר שמדובר בהצעת חוק של הממשלה, שהוכנה במשרד

ראש-הממשלה. מדובר על הקמת תא1;יד לא פרטי, ולא שלטוני, אבל שהממשלה

מעורבת ושותפה בתאגיד הציבורי. שותפה - גם בדעה וגם במאה. אין צורד

לומר שיש לנו מחוייבות מוסרית, לאומית והייתי אומר גם ציונית, לקידום

הנושא. יחד עם זאת, אני מודיע מראש שיש חילוקי-דעות בכמה נושאים.

תחילה, אני רוצה לשאול את הממשלה, אם היא דבקה בהצעת החוק, האם לא

חל שום שינוי?
משה ינון
אנחנו דבקים בהצעת החוק. הייתה פנייה מצד פרופ' אניטה שפירא לגבי

שני תיקונים קלים, והו;ענו להסכמה.
היו"ר עמנואל זיסמו
לזה התכוונתי. אבל אתה צריד להציג זאת.
משה ינון
התיקונים שאנחנו סיכמנו עליהם הינם: בסעיף 29 תהייה כותרת השוליים

"פעילות" ולא "אירועים". אני חושב שזה משקף טוב יותר את מה שאתם עושים.
נוסח הסעיף יהיה כדלקמן
"המכון יקיים דרך קבע קבוצות מחקר, סמינרי

מחקר" ובהמשך - ככתוב.
ראובן ריבלין
מה זה קבוצות מחקר? איפה יש הגדרה לקבוצות מחקר?
פרופ' אניטה שפירא
אם אנחנו מגדירים את המכון כמכון ללימודים מתקדמים, הרי שבדרך כלל

נהוג לקיים בו קבוצות מחקר מידי שנה, בנושא מסויים. מדובר פה בקבוצה

אחת של כעשרה חוקרים שיתחלפו מידי שנה.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני קיבלתי משהו בכתב לא רק לגבי פועלו האישי של יצהק רבין.
משה ינון
לא הגענו לסיכום, והבנתי שזה יעלה בוועדה. לגבי הארכיון יש מחלוקת.
היו"ר עמנואל זיסמו
אם מזכירים את עניין הארכיון, אפשר להעלות את הנושא ולשמוע מהם

חילוקי-הדעות. אפשרי שלא נדון בנושא זה וננסה להגיע לפשרה מכובדת

ומתקבלת על הדעת. כל אחד והחלטתו הוא.
צבי ויינברג
בסעיף 28 נאמר: "המרכז יקיים מכון ללימודים מחקריים". אין בכוונתי

להפחית בחשיבותו של המפעל להנצחת זיכרו של יצחק רבין זיכרונו לברכה, אד

כאיש אקדמיה במשך יותר משלושים שנה, וכמי שיודע מהו מכון ללימודים

מתקדמים, מדובר במכון ברמה מאוד גבוהה, עם משאבים גדולים, וחוקרים ברמה

עולמית.

קיימים בארץ מספר מכונים ללימודים מתקדמים העוסקים בתחומי ארץ

ישראל, כלכלה, ביטחון וכולי. האם יש מספיק משאבים, והאם יש מספיק

חוקרים ברמה וגבוהה, שיוכלו לקדם את המכון? האם זה לא יפגעו מכונים

אחרים, אשר החוקרים שלהם יישאבו מתוכם? נשאלת השאלה האם חשבו האנשים

שהציעו להקים מכונים ללימודים מתקדמים על ההשלכות הן על המכון עצמו,

עתידו וטיבו, והן על המוסדות האקדמיים הקיימים באוניברסיטאות תל-אביב,

ירושלים ואחרים?
פרופ' אניטה שפירא
הרעיון כאן אינו להעתיק את המכונים הקיימים. זהו מכון ללימודים

מתקדמים. בארץ יש מכון כזה בירושלים, בגבעת רם, בשותפות של האוניברסיטה

העיברית ומשפחת רוטשילד. המכון מקיים מידי שנה כארבע קבוצות מחקר
בתחומים שונים
במדעי הטבע ובמדעי הרוח והחברה. אין שם קבוצת מחקר
שהנושא שלה הוא
מדינת ישראל. נהפוך הוא. בנושא הזה מתקיים דיון פעם

במספר שנים.

מטרתנו להדגיש את חקר מדינת ישראל. היות והסגל של קבוצות המחקר

האלה מתחלף תדירות, הדבר יעשיר את המחקר ולא יינק אנשים ממקומות אחרים.

לכן אין סתירה, אלא השלמה ושימת הדגש על חקר מדינת ישראל באספקטיס

השונים שלה.
פרופ' דן עמיר
קיימים שני סוגים למכונים מתקדמים: מכון שעיסוקו הקבוע הוא בנושא

מסויים, ומכון שהנושאים בו מתחלפים. כמו כן, קיימים מכונים הנשענים על

סגל קבוע. יש מכונים חמחליפים מידי שנה קבוצות מחקר ואת נושא המחקר.



במדינת ישראל יש מכוניס ללימודים מתקדמים של קבוצות מתחלפות

בנושאים שונים כגון המכון בירושלים ומכונים דומיס במקומות אתרים.

המכונים האתרים לחקר מדינת ישראל מחזיקים קבוצת מתקר קבועה בנושא, וזה

שונה. האוניברסיטאות רואות ברכה בריבוי מכונים מהסוג המתהלף, מאחר

ומזדמנים מדי פעם אנשים שונים ממקומות שונים, לעבודת מחקר משותפת. הדבר

מעודד הבאת חוקרים מחו"ל, העוסקים בנושאים הרלבנטים. אין שום חשש

מניקוז מוחות.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני רוצה לדון על הקשר ויחסי הגומלין שיהיו בין אוניברסיטת תל-אביב

לבין המכון.
פרופ' דו עמיר
אני מבין שהכוונה היא שהמרכז יהיה באזור תל-אביב, ואפילו בקרבת

האוניברסיטה. תהיה בכך ברכה רבה לאוניברסיטה, כיוון שיתאפשר שיתוף

פעולה מחקרי, שיתוף פעולה בין החוקרים במכון לחוקרי האוניברסיטה,

והישענות האוניברסיטה על החומר הארכיוני. כמו כן שיתוף פעולה בכנסים,

בהבאת אורחים, בחלוקת ההוצאות, ועל ידי כד הגברת נפח הפעולה של הקבוצות

העוסקות בחקר מדינת ישראל.
פרופ' שלמה אבינרי
רציתי להוסיף לשאלתו של חבר-הכנסת צבי ויינברג לעניין מכוני המחקר.

בניגוד למכונים, מכון מחקר כזה יכול לתרום בהעמדת הנושא של החברה

הישראלית, מדיניות ישראל, אסטרטגיה ישראלית וביטחון ישראל בהקשרים

הבין-לאומיים.

הכוונה היא להזמין מידי שנה, במידת האפשר, מטובי החוקרים בעולם.

הנושאים של ביטחון ישראל, ההקשר האזורי של מדינת ישראל, האסטרטגיה

הישראלית והנושאים הקשורים באספקטים החיוניים של האסטרטגיה הישראלית,

לא יהיו נחלתנו בלבד. נוכל להביא את טובי המומחים לאסטרטגיה ויחסים

בין- לאומיים, גס מחוץ-לארץ. מכון או אוניברסיטה כיום בארץ, אין להם

המשאבים להקמת מפעל כזה. ישנם מכונים דומים בפרינסטון ליד האוניברסיטה,

ב.Washington Research ,Kennedy Foundation-

העובדה שהמכון יהיה קשור וקרוב לאוניברסיטת תל--אביב, תעשיר את

האוניברסיטה ואת המערכת האקדמית בארץ.
ראדבו ריבלין
אני מבין שכל אוניברסיטה יכולה להחליט בעצמה על הקמת מכון דומה.

החוק לא מייחד את העניין למכון הספציפי שאנו דנים בו. בתשובתך לפרופ'

ויינברו; אתה טוען כי ייחודו הוא בכד שיוכל לעסוק בכל הנושאים שפירטת.

מובן שכל אוניברסיטה אחרת יכולה להחליט לבצע אותה הפעולה.
שמריהו בן-צור
זה קשור בעיקר במשאבים כספיים.
פרופ' שלמה אבינרי
בדיוק. אוניברסיטאות יכולות להקים מכונים אוניברסיטיים. פה מדובר

על מכון שאמנם תהיה לו זיקה לאוניברסיטת תל-אביב, אבל הוא מכון לאומי

ואינו מכון שיוקם ממשאביה הפנימיים של האוניברסיטה. מספר אוניברסיטאות

בארץ הקימו מכונים, אבל הם מכונים של האוניברסיטה.
ראדבו ריבלין
עם כל הכבוד, מדוע הכרחית הזיקה לאוניברסיטת תל-אביב? האם בגלל

המיקום הגאוגרפי?
היו"ר עמנואל זיסמן
הייתי רוצה לחדד שוב, שמדובר בחוק מיוחד. הייתי מבקש להסביר שוב

מדוע זהו חוק מיוחד.
משה ינון
החוק להנצחת זיכרם של נשיאי ישראל, הוא חוק המקים מועצה אשר

מחליטה על דרכים להנצחת זיכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלתה. הממשלה

הקודמת אכן פעלה לפי חוק זה וקיבלה שורה של החלטות הבאות להנציח את

זיכרו של יצחק רביו זיכרונו לברכה. כמו כן, הוחלט להקים מרכז לזיכרו של

ראש הממשלה, לאור פועלו ועל רקע נסיבות הרצחו. המרכז יכלול ארכיון ואתר

הנצחה.

הממשלה הגיעה למסקנה שהדרד הטובה ביותר להקים מרכז כזה, היא

באמצעות תאגיד סטטוטורי, זאת אומרת תאגיד שהוקם בחוק. זהו מעין יצור

כלאיים בין תאגיד פרטי, שאין בו כל מעורבות ממשלתית עם עצמאות שיש

לתאגיד פרטי, לבין גוף ממשלתי רגיל. בתאגיד סטטוטורי יש מעורבות

ממשלתית, אך מצד שני יש ייצוג לגורמים רבים מאוד, כפי שאנו רואים בהרכב

המועצה של התאגיד.

בדרד זאת, בשילוב מספר גורמים מכל קצוות הקשת, ניתן מימד ממלכתי

למרכז זה. זאת הייתה הכוונה. לדעתי, זאת הדרך הטובה ביותר לנהל מרכז

כזה,
ד"ר צבי צמרת
אני מנהל את יד בן-צבי. יש לי מספר הערות מקדמיות. חילקתי לחברי

הכנסת דוגמא של הפעילויות של יד בן-צבי. הרבה מהן חופפות, לדעתנו, את

הצעת החוק של המכון.

יד בן-צבי הוקמה ב-1964. חוק יד בן--צבי נחקק ב-1969. מאז, נעשו



דברים הקשורים לתולדות ארץ-ישראל, כולל דברים הקבורים לתולדות הציונות

ובעשר השנים האחרונות לתולדות מדינת ישראל. ביו היתר יש לנו

הוצאת-ספרים שמוציאה בכל עשרה ימים ספר. כשליש מן הספרים קשור למדינת

ישראל. אני רואה שבהצעת ההוק מדובר בהוצאת מחקרים. אני חושב שתחום זה

מלא מאוד בארץ. המכון למורשת בן-גוריוו מוציא ספרים, מרכז שזר גם הוא

וכן מוסדות אחרים מקבילים. יש פה בעייה.

יד בן-צבי עוסקת בסמינרי חוקרים. אתמול, למשל, התקיים ביד בן-צבי

כנס חוקרים שעסק בשנות השישים. זכרו של רביו הועלה פעמים רבות. עסקנו

בנושא של הקרב על המים בשנות השישים. אנשים שהיו פעילים באותם

ימים,כולל אישי מחקר. דנו בשאלות נוספות כגון: יחסי ארצות-הברית וישראל

בשנות השישים, שאלות הגרעין וכולי. זאת רק דוגמא לעשרות פעילויות

שאנחנו מקיימים.

יש לנו סמינר מחקרי קבוע העוסק במדינת ישראל, ימי עיון וסמינרי

מחקר קבועים בתחומים האלה. יש קתדרה שחלק ניכר ממנה עוסק בנושא זה.

ישנה פעילות ציבורית ברחבי הארץ בכ-41 מוקדים מקרית-שמונה ועד באר-שבע

שמשתתפים בהם כ-10,000 איש.

עס זאת, ברצוני להעיר גם הערה חיובית. ברור לי לחלוטין שצריד להקים

את יד רבין. אני חושב שהדבר הנכון לעשותו הוא נסיון להגדיר בצורה יותר

ספציפית תחומים שאינם חופפים את הנעשה במכונים אחרים.

נראה לי, בעקבות ועדה אחרת שישבתי בה, כי מקום כזה יקום בהר איתן,

בניסיון לצרף את אתר ההנצחה עם מרכז מחקר גדול. ישבתי בוועדות אחרות

בהן הומלץ לספח את הר איתן לירושלים. זוהי הפעם השנייה בה מועלית

ההצעה. אף ועדת קוברסקי המליצה על כד. צרוף כזה נראה לי נכון. אני חושב

שהר איתן צריד להיות מרכז שיעסוק לא רק במלחמות ישראל. אצלנו מלחמה

חייבת להיקשר בשלום. זה הדבר הנכון. הדברים נאמרים למרות הרגשתי שהעגלה

רצה קדימה וקשה מאוד להשיג אותה. בכל אופן, היה רצוי לחשוב ולהגדיר את

הדברים בצורה שחוקים לא יהיו חופפים, מוסדות לא יהיו חופפים והמשאבים

שמוצעים בארץ יהיו מוגדרים ומוגבלים.
צבי יקותיאל
אני רוצה להתייחס בשלב הראשון למעמד. אמרתי זאת לפרופ' אניטה שפירא

מספר פעמים. אם רוצים להנציח, טוב שיהיה מעמד סטטוטורי.

החוק להנצחת נשיאים וראשי ממשלות הוא חוק המקשה על הפעילות. הוא

אינו מאפשר תקציב נורמלי, הוא לא מכובד, הוא לא טוב. בזמנו, בקשתי וזוק

הנצחה למרכז שזר בדומה לזה של מרכז בן-גוריון ומרכז בן-צבי. הממשלה דאז

החליטה את החלטתה וסיבותיה עימה. לצערי הרב, זו החלטה שלא מאפשרת

פעילות טובה. פה בא עניין המעמד הסטטוטורי. טוב עושה העמותה כשהיא

מבקשת מעמד חוקי נפרד. יותר מכובד. יותר יפה.

גבי גולן;

זו לא העמותה, זו הממשלה.
צבי יקותיאל
טוב שהיא עושה זאת כך. זה יעזור לה לעבודתה ולפעילותה.
ראובו ריבלין
אפשר לעשות זאת פעם במאתיים שנה או בעשרת אלפים שנה. אתה לא מתכוון

שכל פעם ייעשה הדבר מחדש.
צבי יקותיאל
אינני שייך לצד המהוקק. אני מסביר את הרגשתי מול מערכת שאינה גוף

סטטוטורי.

לגבי הפעילות עצמה השקפת עולמי היא: "יגדיל תורה ויאדיר יי. מי

שיעשה טוב - הקהל יילך אליו. מי שיפעל - הקהל ישמע אותו ויראה אותו.

ישנו מיסגרות ותחומים שונים. יד בן-צבי עוסקת בארץ ישראל. אנו

עוסקים בעם ישראל. ברור שישנה חפיפה פה ושם. אם איני טועה, חוק יד

בו-צבי עסק עד הקמת מדינת ישראל ולא בתקופת הקמת המדינה. ברור שהתחום

הנקרא מדינת ישראל אפשר שיהיה בנפרד. לכן, הפעילות שנעשית במסגרת הוק

רביו, אינה מפריעה לנו, אנשי מרכז זלמן שזר והחברה ההיסטורית הישראלית.
נעמי חזו
היכן אתה רואה חשש לחפיפה בתחומי המחקר?
צבי יקותיאל
אני לא חושש. אני עושה את הדברים. אחר עושה, אני לא אעשה. אני

עושה, אולי אחר לא יעשה. אנחנו לא עוסקים במחקר. תפקידנו להביא את

תוצאות המחקר לציבור הרחב. אנחנו סרסורים של אנשי המחקר. אנחנו עומדים

בתווך, בין אנשי המחקר לבין הציבור הרחב.
נעמי חזן
האם אתה רואה אפשרות של תחרות מיותרת, שלא מקדמת את המחקר, בין

מרכז שזר, יד בן-צבי והמכון?
צבי יקדתיאל
לא.
פרופ' שלמה אבינרי
עוד שתי הערות קונספטואליות לנושא: ראשית, אני בטוח שהמיבדקים

מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה, מראים שתחרות אקדמית היא תמיד טובה.



לפעמים, מתפרסמים דברים מיותרים. אבל רק כשיש תחרות אנו יודעים מה

טוב ומה לא. כלומר, יש פה ענייו קונספטואלי. איש מאיתנו אינו מעוניין

במונופול.

בשעתו, היתי תפיסה באוניברסיטה העברית, שאנהנו צריכים להיות

האוניברסיטה היהידה בארץ. אני, בעוונותי הרבים, הייתי במיעוט. אני שמח

שדעתנו לא נתקבלה וקיימת אוניברסיטת תל-אביב המתהרה איתנו. אין כל ספק

שתחרות אקדמית היא דבר טוב, מטוס שהיא מחייבת את כולם לעמוד במבחנים

הקשים ביותר.

לכן, אני רוצה להרגיע את דייר צבי צמרת ולומר כי תחרות בנושאים

היסטוריים, נושאים ציבוריים, כשלעצמה היא חיובית וטובה. אין קהילה

אקדמית ואיו מכון אקדמי שיכולים לקבוע לעצמם מונופול. יד בן צבי קרובה

לי. הדברים שנעשים - טובים. אני בטוח שאפשר לעשות עוד הרבה דברים

טובים, הן בירושלים והן במקומות אחרים.
שמריהו בן-צור
כאשר אתה מקצה משאבים כספיים למכון מסויים, ברור שמכון אחר לא יכול

לקבל. אי אפשר לחלק את העוגה לחלקים שווים. השאלה היא: האם יש משאבים

כספיים?
שלמה אבינרי
כאן אני מגיע לעניין העיקרי וגם הוא קונספטואלי. האוריינטציה של

מכון יד בן-צבי היא, מיסודו של דבר, אוריינטציה היסטורית. אני מנתח את

רוב הפירסומים של מכון בן-צבי, ואני מניח שהם היסטוריים. אחדים מהם

מגיעים להיסטוריה בת-זמננו, אבל רובם מתקופת המיקרא והתקופה העותומנית

וכולי. מרכז רבין מכוון לבעיות איסטרטגיות פוליטיות בין-לאומיות, מעמדה

של ישראל באזור ובעולם היום. בוודאי שתהייה השקה.
ד"ר צבי צמרת
זה צריך להיות מוגדר בחוק.
שמריהו בן-צור
בסעיף 28 להצעת החוק כתוב "היסטוריהיי.
פרופ' אניטה שפירא
כתוב: "היסטוריה, מדיניות, חברה, תרבות, כלכלה וביטחוןיי.
פרופ' שלמה אבינרי
אין בידי הצעת החוק. ההצעה מדו;ישה את תולדות ארץ ישראל. את

ההיסטוריה. וודאי שהדברים משיקים, כמו שאתם עוסקים בנושא הגרעיני,

שאיננו היסטוריה. אך האוריינטציה הבסיסית תהייה בנושא אחר לגמרי. לכן,



לא תהייה בה כפילות מבהינת אוריינטציית המחקר, אס כי ברור שבנושאים

מסויימיס נגיע לכפילות. יהיו סמינרים שאפשר יהיה לקיים במשותף. למשל,

אם עוסקיס בנושא הו;רעיני, ומישהו אהר במרכז רבין עוסק בהתפתהות התפיסה

האיסטרטגית של ישראל בשנות ה-50 או בתולרות ההגנה, יש מקום למשהו

משותף.
היו"ר עמנואל זיסמו
יובל רבין, אתה רוצה לומר משהו בשלב זה?
יובל רבין
אני רוצה להתייהס להערה של דייר צבי צמרת, לגבי הר איתן. נכון שאבא

נולד בירושלים, לתם על ירושלים ושיחרר אותה. אך אבא היה תל-אביבי, חי

בתל-אביב כל חייו. לצערי, הוא וגם נרצה בתל-אביב. לכן, אני חושב שהמקום

המתאים, הוא זה שיהיה לו קשר וזהות ביו מקום מגוריו וחייו לבין המקום

בו נרצח. על כן הבחירה המותנית היא אתר באזור תל-אביב. אנחנו היינו

רוצים לראות את מרכז ההנצחה כמקום שיעמיד וינציה את דמותו לאורך שנים,

לדורות. את דמותו ופועלו ובוודאי את הדרך שבה הגיע לסוף חייו.

כל אופי החוק ניגזר מהרצון שלנו לראות את אבא מונצח כאיש שעסק

במדינת ישראל, של היום ובעתיד, במדיניות החוץ והביטחון והחברה. זוהי

רוח החוק לפי הבנתנו.
היו"ר עמנואל זיסמו
תודה רבה. מר אביתר פריזל, האם אתה רוצה להציג את הנושא?
פרופ' אביתר פריזל
אני מכהן כגנז המדינה. אני פרופ' להיסטוריה של עם ישראל

באוניברסיטה העברית. נושא הארכיון שמוזכר בהצעת החוק, הוא נושא שונה

לחלוטין מן המרכז כמרכז מחקר. מרכז מחקר מתקיים בפני עצמו. שני המרכזים

האחרים שהוזכרו פה מתקיימים בפני עצמם. נושא הארכיון הינו בעל אופי

אירגוני.

בהצעת החוק, אני רואה שיש הצעה מתוקנת, נוצר מצב שאני מצטער שלא

הגיע לדיון קודם לכן. בעצם, לפי הנוסח הכתוב, נוצר במדינת ישראל ארכיון

לאומי חדש במרכז רבין. דבר זה, לפי השקפתינו, אינו ממלכתי ואינו נחרץ.

הוא יהיה כרוך בהוצאות אין-סופיות. הוא יבטל חלק מתפקידיהם של ארכיון

המדינה וארכיון צה"ל.

אנחנו מחפשים פשרה כל שהיא שתאפשר לאותו מכון מחקר, שאמור לקום

בתל-אביב במרכז רבין, להחזיק חומר ארכיוני לצורך עבודתו המדעית, אך בלי

לפתח ארכיון חדש. במדינת ישראל קיים ארכיון ממלכתי. גם תקדימים מארצות

אחרות, כמו גם ארכיון קטן בשדה-בוקר, אינם מתאימים למציאות שלנו.

בשדה-בוקר יש הצדקה כל שהיא בו;לל המקום, למרות שגם שם יש דברים שלעיתים

קרובות מו;יעים לכפילות.



במקרה הנוכחי, כאשר מדובר על מכון שיישב בתל-אביב, במרחק שעה

מירושלים או חצי שעה מארכיון צהייל בו;בעתייס, אינני רואה הצדקה להקים

ארכיון. אם הארכיון ירצה להיות ארכיון חשוב, הוא יצטרך להחזיק חומר

סודי שעל-פי חוק סגור לשלושים-ארבעים שנה. הדבר מצריך שמירה מחמרת של

שרותי הביטחון. מבחינת עלויות השמירה בלבד, ניכנס למאות-אלפי שקלים

בשנה, בלי לדבר על בניינים, אחזקה, ארכיון.

לכן, חוששני שלא ניתנה הדעת בצורה מעמיקה, למשמעות של ארכיון הן

מבחינת הוצאות ומעמד ממלכתי והן מבחינת הצורך בדבר כזה.
ראובו ריבלין
לתשומת לבך, הארכיון הוא חלק מארכיון המדינה.
פרופ' אביתר פריזל
חשבנו שזה ייצור קשיים לשני הצדדים.
ראובו ריבלין
אני רוצה להפנות את תשומת-לבך, שבסעיף 22 נאמר "המרכז יקים

ארכיון". לאחר מכן-- "הארכיון יהיה חלק מארכיון המדינה". הייתי רוצה

למקד את הקושי, כולל הקושי המשפטי. אשמח לשמוע, אלא אם כן צריך לשנות

את נוסח החוק.
פרופ' אביתר פריזל
היצעתי לשנות את נוסח החוק, כך שהארכיון יוקם כארכיון ציבורי, לא

כחלק מארכיון המדינה. זאת כפילות מיותרת. זה מאפשר לארכיון שיהיה במרכז

רבין להתפתח, לראות מה צריך, איך צריך, ללא הוצאות מיותרות.
שמריהו בן-צור
בסעיף 23 (א) להצעתך נאמר: "הטיפול בחומר ארכיוני הנוגע ישירות

לפועלו האישי של יצחק רבין, יהיה נתון לארכיון". שאלתי היא האם הכוונה

לארכיון של מרכז רבין?
פרופ' אביתר פריזל
כן.
שמריהו בן-צור
למר יצחק רבין זכרונו לברכה היו גם עניינים סודיים, גם לפי הצעת

החוק בסעיף 24 עומדת חשאלה הזו. איך זה מסתדר.
פרופ' אביתר פריזל
בארכיון המדינה מצויים ארבעים אלף מכתבים שנכתבו בעקבות הרצח, מכל

מיני מקומות בעולם. זה חומר אישי. כל חומר אחר הקשור לפעילותו של יצחק

רבין במשרד החוץ, במשרד הביטחון ובראשות הממשלה הוא חומר ממלכתי.
שמריהו בו-צור
האם חומר לא יעבור לארכיון?
פרופ' אביתר פריזל
חלק מהחומר סגור לשלושים, ארבעים וחמישים שנה. במידה והחומר פתוח

והמכון צריך דברים לעבודה, אפשר לעשות העתקים. אני מציע להשאיר את

השאלה הזאת פתוחה.
משה ינון
הצעת הממשלה עומדת בפני הוועדה. הנוסח גובש לאחר התייעצות עם הגנז.
פרופ' אביתר פריזל
לא אדוני. אני מאוד מצטער, לא הייתי, לא שמעתי ולא דיברו איתי.
אריה בריק
היה אז ממלא מקום. אתה לא היית בארץ.
שמריהו בן-צור
לפי סעיף 23 יש סתירה במה שאתה אומר.
משה ינון
אני לא נכנם כאן לשיקול אם צריך להיות ארכיון מדינה או ארכיון

ציבורי. הרעיון מאחורי הצעת החוק היה שהארכיון במרכז יצחק רבין יהיה

חלק מארכיון המדינה ויכיל מסמכים בעלי חשיבות היסטורית. לא רק מסמכים

כפי שתיאר הן;נז.
משח בוטון
מה המשמעות "חלק מארכיון המדינה"?
משח ינדו
המשמעות לפי הבנתנו היא, שהארכיון כפוף לארכיון המדינה ומקבל

הנחיות מקצועיות מגנז המדינה. יהיה מנהל ארכיון שיהיה כפוף מקצועית גם

הוא לגנז המדינה.



הדבר נובע, ביו השאר, מחומר רגיש שנמצא שם ונוגע לחומר של יצחק

רביו. גם ההיבט הממלכתי של המרכז היצדיק, להבנתנו, שהארכיון יהיה חלק

מארכיון המדינה. היה ויכוח ויש מחלוקת מאוד קשה ביו נציו;י העמותה לביו

הגנז, איזה חומר יבוא לארכיון? צריך לזכור שאחזקת ארכיון כרוכה בהוצאות

כספיות. צריד לשמור את החומר בטמפרטורה מסויימת. אבטחה, אס יש חומר

סודי.

לפי הבנתנו, החומר שיועבר למרכז רבין יהיה בעל ערד הנצחתי ולא

מחקרי. לא נעביר כמויות של חומר לצורד מחקר. שמענו על הניסיון, הלא

מוצלח כל-כד, בשדה בוקר. מוציאים שס הון תועפות, על צילומי חומר, כדי

שהחוקריס יוכלו לשבת במדבר ולחקור. לכן, הגענו לפשרה בחוק. הפשרה היא

שבתקנות ייקבע איזה חומר יעבור. לא נקבע זאת בחוק עצמו. השר הממונה על

ביצוע החוק, ראש הממשלה או שר אחר, יקבע בתקנות איזה חומר עובר לארכיון

של מרכז יצחק רבין, לאחר התייעצות עס הגנז ועם ראש המרכז. זה הפיתרון

שנראה לנו. לא רצינו להכריע במחלוקת זו עכשיו, בשלב החקיקה.
אלכס לובוצקי
למה לא? האס ראש הממשלה, שהוא השר הממונה, יתעמק בנושא יותר מאשר

חברי הוועדה?
מטה ינון
אנו מאמיניס, שכאשר יותקנו התקנות, וכאשר ישבו בחדר סגור

ויתייעצו, יבחנו את החומר לעומק.
ראובו ריבלין
תקנות יכולות להשתנות משר לשר.
פרופ' אניטה שפירא
רבותי, אני רוצה להסביר מדוע אנחנו חושביס שהארכיון חיוני למרכז.

אני רוצה להפנות את תשומת לבכס לדו1;מאות של עבודת-הנצחה בעולם הרחב

ולמודל הישראלי.

אנחנו לקחנו את הדגם מה- presidential Libraryבארצות-הברית.

בארצות-הברית, כל נשיא שפורש לוקח איתו לספריה שהוא מקים את כל החומר

מהבית הלבן. הארכיון שמוקס הוא חלק מארכיון המדינה האמריקאי, פועל לפי

ההנחיות של אותו ארכיון, חושף חומר לרשות הציבור לפי ההנחיות ולפי לוח

הזמניס המקובל. העניין מתנהל כשורה ללא כל בעיות.
שמריהו בו-צור
איפה מוקם הארכיון?
פרופ' אניטה שפירא
הארכיון מוקם במקומות שונים. מה היתרון? מה המחשבה? כאשר יש ארכיון

המרינה, שעושה את תפקירו בנאמנות, גס הוא לא מונוליתי. קיימים ארכיון

המרינה וארכיון צהייל, ארכיון לשכת הקשר וארכיון המוסר. כל אחר מתנהל

לחוד. אין פרץ ואין צווחה.

אנחנו מעוניינים שהחומר השייך לפועלו של יצחק רבין, יזכה ביחס

מוערף מבחינת הטיפול בחומר, הכנת עזרי מחקר, קיטלוו; החומר, מיחשוב

החומר. אינני טוענת שארכיון המרינה אינו מסוגל לעשות זאת. הוא מסוגל.

אבל ארכיון המדינה, חובתו לטפל בכל החומר של המדינה. הוא לא זכאי או לא

רשאי, להעניק יחס מיוחס לחומר מסויים בלבד.

לכן, לו/ישתנו, אנחנו כח עזר של ארכיון המרינה. אנחנו נפעל בדיוק

לפי ההנחיות של ארכיון המרינה. נקצה משאבים מיוחדים לעניין של חומר

רבין, לפי המקובל, אגב, במכון למורשת בן-גוריון. נוכח התנגדות הגנז ואי

שביעות רצונו מהנוסח שהגענו אליו, אנו מבקשים להעתיק להצעת החוק

את התקנות הנוגעות לארכיון שבחוק בן-גוריון, ללא קביעת שום תקדים.
היו"ר עמנואל זיסמו
חילוקי הדיעות ידועים. נעבור לחברי-הכנסת. יש שורה של דברים.
פרופ' שלמה אבינרי
אנ? מצטרף לכל הדברים שאמרה פרופ' אניטה שפירא ואני רוצה להוסיף
נקודה אחת
אפשר להקים מרכז רבין ואפשר להקים מרכז על שם רבין. ההבדל

הוא אם החומר הארכיוני יהיה במרכז. אם החומר הארכיוני לא יהיה במרכז

הרי שהפעילות המחקרית וחפעילות הסמינריונית, מטבע הרבריס, לא תוכלנה

להתרכז באותו אופן, וזה יהיה מרכז על שם רבין. זאת לא הכוונה. הכוונה

שהמקום יקרא מרכז רבין בדיוק כמו שהמכון למורשת בן-גוריון לא נקרא

המכון על שם בן-ו;וריון.
פרופ' אביתר פריזל
זה סותר לחלוטין את הרברים שאמרת קודם. דיברת על מכון על שם רבין,

עם היבטים מאוד כלליים. עכשיו אתה אומר דברים הפוכים.
פרופ' שלמה אבינרי
ההיבטים אינם כלליים. ההיבטים יוצאים מהתרומה הספציפית של יצחק

רבין שתיחקר, ומהאישור בין התרומה הספציפית הזאת לבעיות המרכזיות של

האיסטרטגיה במריניות ההיסטורית. מכאן, הכוונה ליצור אתר הנצחה שיהיה

מקושר ליכולת האנשיס היושבים במקום לגשת לחומר. יש חומר רו/יש. צריך

לפתור את הבעיות. אפשר לקבל החלטות איזה חומר יעבור ואיזה חומר יעבור

בהעתקות.

במכון שבו ההומר לא יהיה נגיש ויצטרכו ללכת לגנזך המדינה, לא תהיה

אפשרות להתרכז באותם נושאים שהם חלק מהנושאים המרכזיים.
היו"ר עמנואל זיסמו
תודה רבה. חבר הכנסת לובוצקי בבקשה.
אלפס לובוצקי
כבור היו"ר, אני מתנצל מראש אם אאריך ברברי. אני למרתי את הנושא,

מאחר והייתי רוצה להגיש הצעה אלטרנטיבית. יש לי מחלוקת קונספטואלית עם

העניין ולא בשינויים קטנים פה וטס. רציתי להזכיר, שהריון שלנו מתקיים

בצל מסקנות הווערה שפורסמו אתמול ל1;בי ההזרהות בבתי הספר עם יו;אל עמיר.

אני חושב שהתופעה מזעזעת וחמורה ועלינו לתת עליה את הרעת. הייתי מבקש

מיושב-ראש הווערה לזמן כינום לגבי מסקנות הווערה.
היו"ר עמנואל זיסמן
הווערה של משרר החינור והתרבות הוקמה תחת לחץ שלי ושל הווערה. משרר

החינוך והתרבות לא נהג בהגינות אלמנטרית. כתבתי מכתב לירירי שר החינוך.

כך קרה בכל מיני וערות שקמו בשלושת החרשים האחרונים. אנחנו לוחצים,

הוועדות מוקמות, אבל מסיבות-העיתונאים קודמות להגשת הדו"ח. הייתי צריך

לאחר לחץ, לקבל את הדו"ח לפני מסיבת-העיתונאים. אנחנו לא נרפה.
אליכם לובוצקי
אני חושב שזו תופעה חמורה. זה הדבר הראשון שצריך לטפל בו. כשמדברים

על זיכרו של יצחק רבין, זה הדבר שחייבים לתת לו ביטוי. מאחר וסיעת מר"צ

הגישה הצעת חוק, אני מתכוון היום להצביע בער הצעת החוק שלה ונגד המשמעת

הקואליציונית לקביעת יום השנה לרצח יצחק רבין כיום זיכרון לאומי. זו

יוזמת מאור חשובה. כתבתי על כך בזמנו בעיתון "הארץ". אני בהחלט תומך

בהצעה ויסלחו לי חבריי מן הליכוד שאני אפר את המשמעת הקואליציונית. אני

מצטער על החלטת הממשלה שלא לאמץ את הצעת מר"צ.

דווקא לאור הדברים האלה אני חושב שהצעת החוק, שהוו/שה על ירי

הממשלה, לוקה בחסר והולכת על קונספציה לא נכונה. בלהט העשייה מהר ומיר

והטראומה שליוותה את רצח רבין, אספו יחד את כל הרעיונות הנכונים

והחשובים לחברה הישראלית.

ישנם שלושה מרכיבים. ברשותכם הייתי רוצה לנתח אותם אחר לאחר. מרכז

ההנצחה הוא רבר חשוב מאין כמוהו. אך במתכונתו הנוכחית, יבקרו בו במקרה

הטוב עשרות אלפים ואולי מספר אלפים של מבקרים בשנה. יש לחשוב על מוסר

שיבקרו בו מאות אלפים בשנה. זה לא יקרה במתכונת המוצעת מחמת מחרל של

הממשלה הקורמת והנוכחית. הממשלה הקורמת היססה להו;יש זאת, מאחר וירעה

שיש בעיות, והנוכחית שיודעת שיש בעיות, חוששת שמא יגידו שהיא מתעמרת.

אני חושב, שרווקא לזיכרו של יצחק רבין, חשוב לעשות דבר נכון וטוב

לחברה הישראלית. אני מצטרף להצעתו של ר"ר צמרת, אם כי בהסתייגות



מסויימת. נדמה לי שיש הדמנות לשלב ולקרוא לכל המרכז המוקס בהר איתן,

שהוא מוזיאון לתולדות מלהמות ישראל, "מרכז רבין" ולהפוד אותו למשהו שגם

ישפר אותו.

הרשו לי לסטות מו הנושא. למרות בואי מו המהנה שנחשב מליטריסטי,

אנחנו מעולם לא נלהמנו במלהמות כדי להילהם. עצם הקמת מוזיאון לתולדות

המלהמות, אינו דבר רצוי וטוב. אס נהפוך אותו למרכז הנצהה לזיכרו של

יצהק רבין ונטה את מרכז הכובד מן המלהמות אל ההתירה לשלוס. העמדת

אישיותו של יצהק רבין במוקד המטרה של אותו מוזיאון, תפנה את תשומת הלב

לכך שהמלהמות הובילו למטרה מסויימת.

אפשר למקד את המוזיאון ביצחק רבין, שמצד אחד היה שותף בכיר בכל

מלהמות ישראל. ועיצב את התפיסה הביטחונית של מדינת ישראל. מצד שני, היה

יצחק רבין חמעצב העיקרי והתורס המשמעותי לנושא השלוס.

בלי קשר לדעותי הפרטיות, וכידוע היו לי הסתייגויות, התפיסה הבסיסית

שלו הייתה נכונה מאוד. נלחמיס כדי להשיג את השלוס. יש הזדמנות לבנות

מרכז הנצהה סביב הנושא הזה, מקוס שאליו יבואו כל בתי הספר בארץ, לפי

תכנית של משרד החינוד. פעם בשנה או לפהות פעם בארבע משנות לימודיו

בתיכון, יבוא כל תלמיד ליום שלם שיורכב מסיור, סמינריונים והרצאות.

ההיבט יהיה חינוכי ולאו דווקא היבט האקדמי. מאוחר יותר אתייחס להיבט

האקדמי, שיש לו השיבות בפני עצמה. זו הצעתי ל1;בי מרכז ההנצחה.

הייתי רוצה לעבור לנושא הארכיון.
היו"ר עמנואל זיסמו
נושא המיקום, שנדון בישיבה הקודמת יישאר לשיקול המועצה שתיבחר.
אלכם לוברצקי
אני מאוד מתנ1;ד.
היו"ר עמנואל זיסמו
יש שתי אפשרויות. האחת - להתיחס לכך ולקבוע זאת בחוק. השניה -

להשאיר זאת כפי שהוחלט.
אלכס לובוצקי
אני מתנגד להצעה הזאת.

אני בעד קביעת העניין בחוק, גס אם ייקבע שהמיקום יהיה בתל-אביב.

אני אפרט בעניין הזה. עברתי על כל ההוקים של המוסדות המקבילים הקיימים

במדינת ישראל. יד בן-צבי, יד בן-גוריון, ואן-ליר שגם הוא מוסד על פי

חוק והאקדמיה למדעיס. בכל ההוקיס שהקימו מוסדות יש סעיף הקובע את

המקום. אני חושב שזה חשוב ורלוונטי. אנחנו צריכים להחליט על המקום ולא

להשאיר זאת למועצה. הצבעתי בנושא מימון למקום כזה, תהא תלויה במיקום.



יד בן-גוריון הוא מקרם שכדאי להשקיע בו כספים, מאחר ויש לו תרומה

לפיתוח הנגב, למרות הסתייגויות ונשמעו לגבי אקלים הנגב, שמקשה על שימור

המיסמכים. למוסד זה יש מטרה חברתית: פיתוח הנגב. אוניברסיטת באר-שבע

והמכון לחקר בן-גוריון תרמו תרומה אמיתית ומשמעותית לפיתוח הנגב.
מטה ינון
יש לעשות אבחנה בין המכון לחקר הנו;ב, ובין המכון למורשת בן-גוריון.
אלכם לובוצקי
כדאי לקרא שוב את החוק. ליד בן-גוריון יש שני מוסדות, בשני מקומות

שונים. אחד בשדה בוקר ואחד בתל-אביב.
משה ינון
זו לא דוגמא לדבר שהצליח מאוד.
אלפס לובוצקי
אני יודע. אין זאת אומרת שלא יכול להיות דבר כזה.

כהקדמה לדברים שאני רוצה לומר בעניין הארכיון והמכון ללימודים

מתקדמים, אני מרגיש שיש כאן ערבוב של מין בשאינו מינו. מרכז ההנצחה

מטיבו, צריך להיות מוסד לא אליטיסטי, מוסד חינוכי שיביא מאות-אלפי

ילדים, עם הרעש ושמחת החיים שלהם. הרי הם ילדים. הם לא יבואו בעוד 15

שנים עם תוגה בעיניים. הם יבואו וישתובבו במיסדרונות, כשישבו שם חוקרים

שיבקשו שלוות-נפש.
פרופ' שלמה אבינרי
השילוב הזה קיים בשדה בוקר.
אלכס לובוצקי
לא מזמן לקחתי את ילדי לשדה-בוקר. הייתה שם דממת-מוות מבחינת

המבקרים. אני חושש מהערבוב הזה. מיד אנתח את עלות המכון ללימודים

מתקדמים מבחינה כספית.

שלושה חודשים לאחר רצח רבין, ביקרתי בהודו. בשל הרצח רציתי לבקר

במפעלי ההנצחה לו;נדי, שקיימים בכל עיר. נכנסתי בחברת מספר עמיתים

למוזיאון על-שם גנדי בבומבי, העיר הגדולה בהודו. במשך שעתיים היינו -

אנו הזרים - המבקרים היחידים. לכן, אני חושש שזה מה שיקרה אם לא נשקיע

את מירב המאמצים בעבודה החינוכית בבתי-הספר.

כאן אני מגיע למכון ללימודים מתקדמים. מכון כזה הוא דבר נפלא. יש

מכון כזה בירושלים. זהו פינוק בלתי רגיל והלוואי והיינו יכולים להרשות



זאת לעצמנו. גם מדינות מתקדמות בעולם לא מחזיקות הרבה מכונים מן הסוג;

הזה. אפשר לספור על כמה אצבעות, כמה מכונים כאלה קיימים בארצות-הברית

שגדולה מאיתנו פי המילים. אין לי שום ספק שמכון כזה יתנוון או יהפוך

למזללת כספים שתטה אליה את כל פעילויות המרכז. המטרה של הבאת מאות אלפי

מבקרים למרכז כזה, לא תושג.

ראיתי את ההצעה להרכיב הנהלה נפרדת והנהלה חינוכית וכולי. השאלה

היא לאן יוזרם הכסף? מה תהיה המוטיבציה והאינרציה של הניהול? סביב

הפרויקט הזה יש אנשי אקדמיה. אני איש אקדמיה. חשוב מאוד שיהיה מרכז

אקדמי וגם אציע הצעה בנושא זה. אבל השילוב ביניהם יזיק מאוד למרכז

ההנצחה, משום שהוא אליטיסטי ומאוד יקר.

הצוות המתגבש סביב הנהלת המרכז, מורכב מאנשי אקדמיה ומאנשים מאוד

בכירים, שהאנרגיות שלהם יופנו מטבע הדברים לאפיקים האלה ולא לאפיק

החינוכי, של הוצאת חוברות, ברמה פופולארית, על דמוקרטיה.

החברה הישראלית אינה זקוקה לדיונים בנושא הדמוקרטיה. היא זקוקה

להחדרה של הדמוקרטיה לוורידים של החברה הישראלית. אני לא רואה שמקום

כזה מסוגל לעשות את שני הדברים באמצעים האלה.

אגב, אם מדברים על אמצעים, וזו ביקורת חריפה כלפי הממשלה שעוברת של

החוק, החוק להנצחת אישים מחייב את המועצה לבוא עם הצעה כספית ברורה

ומסודרת. הדבר הזה לא נעשה. הובא מסמד מאוד רשלני ולדעתי מחוסר יסוד.

מישהו משלה את עצמו שיוכל להקים מכון ללימודים מתקדמים במיליון דולר

לשנה. הוא מרמה את עצמו. המשכורת שלי כפרופ' מן המנין באוניברסיטה,

גובהה יותר מ-20,000 קלש ברוטו לחודש כפול 12. בדקתי במכון ללימודים

מתקדמים בירושלים, מדובר על בין 100,000 ל-110,000 דולר לשנה, לכל אדם.

המסר של דברי הוא שהאויב הגדול ביותר של הטוב מאוד הוא המצויין.

אני רוצה להציע הצעה אלטרנטיבית, שמורכבת משני נושאים. האחד: הר

איתן כמרכז הנצחה גדול למאות אלפי מבקרים בשנה. האוטובוסים יזרמו לשם

מכל הארץ. זה לא צפון תל-אביב, לילדי תל-אביב.

יש צורך אמיתי ואני לחלוטין מסכים איתו, במכון מחקר לחקר ישראל.

גם ועדת צמרת גילתה שאין לה נתונים של מכון מחקר על המדינה. אני לא

חושב שמכון ללימודים מתקדמים הוא הדבר הנכון. אני מעדיף מכון מחקר.

לדעתי, אפשר להצמיד את מכון המחקר לארכיון המדינה שממוקם בבנין חדש.

אולי היה צריד לקרוא לכל ארכיון המדינה על שם יצחק רבין.

בניגוד לדברים של פרופ' אניטה שפירא, החוק מאפשר לממשלה להורות

לארכיון המדינה להשקיע מאמץ מיוחד באדם מסויים. ארכיון המדינה יכול

לקבל את האמצעים להקמת מרכז מחקר לזכר רבין או מרכז מחקר לחקר ישראל.

אפשרות אחרת היא, להצמיד את המכון לאחת האוניברסיטאות. ההצמדה

לאוניברסיטת תל-אביב נראית לי נכונה. אבל יש פנים לכאן ולכאן.
היו"ר עמנואל זיסמו
תודה רבה. חבר הכנסת וליד צאדק בבקשה.
וליד צאדק
יצחק רביו זיכרונו לברכה, היה ראש ממשלה של מדינת ישראל ושלנו,

כערבים המונים כ18%- מאוכלוסית המדינה. הוששני שבהרכב המועצה הקיים

בהצעה, איו לנו י יצוו; מתאים. השוב לנו מאוד לקהת חלק במועצה. אני לא

מצפה שראש הממשלה ימנה נציג שלנו. יש לו אנשים משלו. שר הביטחון בוודאי

שלא, וכולי. בשום אופו לא הייתי רוצה שייכתב פה "נציו; ערבי". אני לא

אוהב את זה. אני מבקש בצורה הנעימה, הטובה והמכובדת ביותר, שיצויינו שם

נציו;י רבדים חברתיים ואתניים. מי כמוד, אברהם שוחט, יודע עד כמה נהנינו

בארבע השנים הקודמות מיצחק רביו.
היו"ר עמנואל זיסמו
חברי הכנסת בן-צור ולובוצקי. סעיף 38 (א) קובע כי "המועצה תכין

הצעת תקציב שנתי ותגישה לשר האוצר לשם אישורו; התקציב טעון אישור שר

האוצר ". אתם רוצים פיקוח. אתם רוצים שהמכון יפעל ולא ישותק.

לדעתי, היום יש סכנה גדולה ביותר מקיצוץ בתקציב. לכו, יכולים לומר

שהתקציב יובא לאישור ועדת החינוד והתרבות במקום שר האוצר. אני מוכו

לזה.
שמריהו בו-צור
אי אפשר להתעלם מאי ההסכמה של צד אחד, והוא נציו; משרד המשפטים,

בנושא של הארכיון, לעומת מי שאחראי והוסמד בנושא זה. כלומר, ביו נציגי

הממשלה יש חילוקי דעות. אני מציע שיואילו הנציו;ים לשבת ולה1;יע לכלל

סיכום. איו זה מכובד בפני הציבור שיהיו הבדלי דיעות בנושא הארכיוו. יש

בעיות בנושא והדברים אינם פשוטים.

נקודה בעייתית נוספת היא מיקומו של האתר. מצד אחד, אי אפשר להתעלם

מדבריו של יובל רביו ומצד שני - גם לא מדבריו של חבר הכנסת אלכס

לובוצקי. זו בעיה רצינית ואני לא יודע אם היא ניתנת לפיתרון היום.

היצעתי בישיבה הקודמת, והצטרפה אלי חברת הכנסת דליה איציק, שהמועצה היא

אשר תחליט. קשה מאוד להחליט הו במליאה והו בישיבה הנוכחית, על המיקום,

והדבד חייב שייאמר בחוק.

הנקודה הבאה היא לו;בי המכון. הקמת מכון ללימודים מתקדמים תהיה

כרוכה בעלות ו/בוהה ביותר. איו להתעלם מכד. זהו סכום אדיר. התקציב

הוא המרכיב הרציני ביותר של נושא זה. יש נגיעה מסויימת למוסדות קיימים.

כתוב בהצעת החוק "המרכז יקיים מכון ללימודים מתקדמים; המכוו יפעל

להעמקת ולהעשרת הידע בכל הקשור להיסטוריה יי. במידה מסויימת יש קשר

למכון יד בו-צבי. נכוו שיש תחרותיות וזה דבר השוב לכשעצמו, אבל ברור

שזה יבוא על חשבון מוסד אחר שכבר קיים.

תפקידו החשוב ביותר של המכוו הוא כיצד לבנות את החברה בישראל. במשד

חמישים שנה בנינו מדינה. הבעייה שעומדת לפנינו היום היא לבנות את העם,

למרות השוני בתפיסות העולם ולמרות חילוקי הדעות העמוקים. זו המשימה

החשובה ביותר. אני מבקש מכל נושאי התפקידים והתארים למיניהם, לשקול



שיקול נוסף. לפי דעתי זר המטרה בהקמת מכון כזה, ואני בעד הקמתו. זה

הנושא, זו הכותדת, זה היהלום שבכתד של המכון.
ראובו ריבלין
אדוני יושב-הראש, ברצוני לדבר דווקא אל נציגי העמותה. אני מודה

שנתמוד פוליטית בהוק הזח ובכל מה שתבקשו. יהד עם זאת, יש לי מספר

הערות. בקשתי שתישקלו אותן. אני מבקש לשטוח את הרהורי והגיגי, את

ספקותיי ואולי לכס פיתרונים. אני אקבל את מה שתאמרו.

היטבתם לומר שהינכם העמותה למען מרכז יצחק רבין והקר ישראל. פה יש

הרהבה וצימצוס. הצימצום הוא בכד שזה לא מרכז על שם יצחק רבין, אלא מרכז

יצהק רבין. ההרהבח חיא בכד שמרכז יצהק רבין יעסוק בכל דבר. אם הוא עוסק

בכל רבר, זאת אומרת שזה מרכז על שם רבין שעוסק בכל. מדוע זהו מרכז

רבין? זהו מרכז למורשת רבין. מרכז שבו נדגיש את המורשת והמאפיינים

בחייו ובהרצחו עס כל המשמעות. בחייו כלוחס, וכלוחם על חשלום. צריד

לשקול כיצד לגשר על העניין, מרכז יצחק רבין, ולא מרכז על שם יצחק רבין.

אנו מקימים חיום שלא על פי חוק מרכז למנחם בגין ומנסים לעשות כמיטב

יכולתנו. יש לי הכבוד להיות חבר מועצה של מכון בן-צבי, ונעשית שם עבודה

נפלאה.

הקמה של יותר מדי מכונים תביא, בסופו של דבר, לכד שלא יהיו מכונים.

ברגע שתקציב המדינה יגיע למצב שמידי יוס יהיה עליו לתת למכון זה או

אחר, חוא לא יתן לאף אחד. אני הייתי מבקש להבהיר, גם בפני המחוקקים,

שיש תקציב מיוחד ועצמאי מטעם העמותה. תקציב זה יהיה קרן ברזל לצורד

המחקר לדורי-דורות.

דייר צבי צמרת העלה את שאלת המיקום. איני בטוח שחמיקום בתל-אביב,

הוא הוא המיקום המתאים. אם קברו של בן-גוריון לא היה בשדה בוקר, לא

הייתה קמה שם שלוחה של אוניברסיטת בן-גוריון.
פרופ' אניטה שפירא
מקום הירצחו של רבין הוא בתל אביב. האנדרטה בתל-אביב.
ראובו ריבלין
השיקול הוא שלכם. אס נאמר שרבין הוא המרכז, הסמל להנצחת ישראל,

חמקום צריד לחיות מרכז עלייח לרגל. האקדמיה צריכה לבוא לשם. ייתכן שהר

איתן יהפוד מונומנטאלי לדורי דורות. להבדיל, האם ידוע לכם מה מספר

האנשים שמגיע לאתר ההנצחה "יד קנדי"? רק כדי לראות את האתר שממוקם

במקום נפלא, מבחינת הנוף ומבחינת מה שאומר המונומנט הזה. לשיקולכם. אני

שואל את עצמי מה יאמר על רבין דור עשירי מהיום? ואני דור עשירי לאלה

שבאו לארץ ישראל לפני מאתיים שנח. מאתיים שנח חולפות כהרף- עין. לכן,

ייתכן שלא כדאי להקים את האתר בתל-אביב, אלא ליצור מונומנט אדיר.
נעמי חזן
ברצוני להתייחס למספר דברים. אני תומכת בהקמת המכון, ואסביר את

הנימוקיס המרכזיים בהמשך. בפתה רברי אתיהס לנושא המיקום. אני משתכנעת

יותר ויותר והמכון הייב להיות בתל-אביב. הנימוק הראשון, הוצג בעצם על

ידי יובל רבין. ולא נותר לי אלא להזק את הגישה הזאת.

יש גס נימוק אקדמי. מעניין מאוד ששלמה אבינרי ואנוכי, שנינו

פרופסורים באוניברסיטה העברית, תומכים ברעיון שהמכון יוקם דווקא

בתל-אביב. בירושלים יש שני מכונים, מרכז שזר, ויד בן-צבי. הם עוסקים

בצורה זו או אהרת בהקר ההיסטוריה של ארץ ישראל וכדומה. זה בריא מאוד

מבהינה אקדמית שיקום מכון כזה בתל-אביב.
ד"ר צבי צמרת
בתל-אביב יש לפהות שניים. מכון דיין, והמכון לחקר הציונות.
נעמי חזן
לגבי הקונספציה של המכון, ופה אולי אעשה פרובוקציה קטנה, אני מאוד

בעד הפלורליזם במכוני מחקר. אני חושבת שאפילו יש חפיפה חשוב מאוד שיהיה

פלורליזם. זה מפרה ויוצר מתח אינטלקטואלי, שלדעתי חשוב מאוד גם מבחינת

התוצאות האקדמיות. חשוב שתהייה נישה ברורה מבחינה אקדמית, מבחינת

הקונספציה למכון או למרכז רבין.

אני רוצה לחזק את הדברים שאמר פרופ' שלמה אבינרי. הד1;ש החברתי של

מדעי החברה במרכז רבין, מאוד מאוד חשוב. אני חושבת שאפשר לחזק כמה

מילים בסעיף 28 לחוק, ואציע תיקונים בנושא זה. הדגש של מדעי החברה,

מאוד חשוב.

אני חולקת על דבר אחד-- הכתיבה בחוק. מדובר פה דווקא במכון ללימודים

מתקדמים. מכון מחקר לא חייב להיות מוגדר בחוק כמכון ללימודים מתקדמים.

ייתכן מאוד, שבהדרגה יימצאו שהמכון מושך את הדוקטורנטים הכי מבריקים,

וירצו לתת להם חלק ניכר מהתקציבים. אם יוגדר בחוק שמדובר רק על מכון

ללימודים מתקדמים, תוגבל יעילות המחקר הפוטנציאלית של המרכז.

בסעיף של לימודים מתקדמים, או/יש הסתייו/ות כי אני לא בטוחה שזו הדרד

הטובה ביותר למלא את הייעוד המקורי של המכון. ואני מדברת כמי שהייתה

ראש מכון טרומן באוניברסיטה העברית. דווקא שם, עשינו את השילוב בין

מכון ללימודים מתקדמים לבין מכון יותר פתוח לחוקרים צעירים. המתח

שיצרנו היה מצוין מבחינה מחקרית ומבחינה ציבורית. ולכן, אני רוצה

להעלות ספק. איני אומרת שלא יכול להיות גם מכון ללימודים מתקדמים, אבל

רק מכון כזה אינו ממלא את התפקיד.

בעניין הארכיון, אי אפשר להקים מכון מחקר רציני על שם רבין, ללא

המסמכים והניירת. ישנם תקדימים. מרכז המחקר של אבא אבן, לגביו ניהלתי



את המשא ומתן עם גנז המדינה דאז. אי אפשר להקים מכון, שהופך להיות מ1;נט

רציני למהקר, בלי העברת הניירת. ככל שהמהקר יותר פתוח והנגישות יותר

גדולה, זה רק לטובת העניין. גנז לא צריך לקבור הומר, גנז צריך לפתוה

כמה שאפשר. צריך למצוא סידור שחלקים ניכרים מהארכיון, או העתקים של

המסמכים בארכיון, יימצאו במכון.

לגבי התקציב, הייתי מארגנת תקציב להמש שנים.

בעקבות הצעתו של עמיתי, חבר הכנסת וליד צאדק, לא ייתכן שבחוק

ובדברי ההסבר לא יהיה ברור בצורה מפורשת ביותר, שתהיה נציגות של ערביי

ישראל.

יש בעיה קטנה עם המבנה המדעי של המכון.
היו"ר עמנואל זיסמו
אני לא רוצה להתערב, אבל למעשה מבקשים שיריון. מה עוד שכוונת

המחוקק לא היתה שלא יהיו נציגים מוסלמים ונוצרים. אם מבקשים שיריון,

אני צריך לערב אותם בזה.
זאב בוים
הייתי רוצה להתייחס להערתו של חברי חבר הכנסת ראובן ריבלין. הוא

פנה לאנשי העמותה, וביקש שישימו לב, או יקהו בחשבון את הדברים הנאמרים.

איני יודע מה הסטטוס של העמותה. דומני שהיא הוקמה למטרה הזאת.

אנחנו, כנבחרי ציבור, מטפלים בחוק שהציעה הממשלה. בסופו של דבר

נעביר את החוק הזה, עם תיקונים או בלי תיקונים, עם תוספות או בלעדיהן,

ונשמע את האנשים שמטפלים בעניין הזה ומנסים לקדם אותו וראויים לכל

הערכה על כך. אנו לא בעמדה שנוכל לבקש שישימו לב לכל בקשה.

הייתי רוצה להשמיע עוד מספר הערות: אני רוצה להבר את עניין המקום

ואת עניין ההנצחה. יש קשר בין הדברים. אני בהחלט מסכים עם כך שהמוני

בית ישראל, צעירים וזקנים, יבקרו באתר זה. האתר יהיה מקום של עלייה

לרגל, לימוד והזדהות. מקום עממי והמוני, שווה לכל נפש. ופה הקשר לעניין

המיקום. איני בטוח, גם מבחינה זאת, שהר איתן הוא מקום מתאים. תל-אביב,

אולי מכל הבחינות, היא אבן שואבת לכל ההתרחשויות.

בנוסף, אולי בניגוד לראשית דברי, אני מסכים שדבריו של מר יובל

רבין, כנציג המשפחה, שהמכון צריך להיות בתל-אביב, מנקודת הראות

המשפחתית. יצחק רבין זיכרונו לברכה, חי פעל והקים משפחה בתל-אביב.

בנוסף, יהיה האתר גם מקום עליה לרגל להמוני אדם, צעירים ומבוגרים. לכן,

אני נוטה לראות את ההצעה שהמכון יוקם בתל-אביב כנכונה.

לגבי המכון אני מתלבט. שמעתי את חברת הכנסת נעמי חזן, שלצורך

העניין מעמדה האקדמי חשוב ויש לו משקל. אני בחחלט מזדהה עם דבריה.

ראיתי פניה של מנכייל העמותה, וזה מדליק לי אור אדום לגבי הכוונות של מה

שייעשה בתוך המכון ללימודים מתקדמים. "המכון יארח דרך קבע קבוצה של



עמיתי מתקר", אני רואה לנגד עיניי מטהו שאיני בטוח שישרת את מטרות

המחקר.

צריך לקחת בחשבון גם את העלויות. מדובר על קיום מערך תרומות. מר

שלמה להט מומחה גדול בענייו ויודע כמה קשה הדבר. מצד שני, יש

לדאון; לתקציב מדינה קבוע ומסודר על 3י חוק.

אינני בטוח שעניין מורשת ישראל והחברה הישראלית חייבים להיות

צמודים. זה צריך להיות מקום הנצחה לזיכרו של יצחק רבין.
היו"ר עמנואל זיסמו
אני מקיים את הישיבה ביום רביעי הבא. ננצל את השבוע הזה, וננסה

להו;יע לפשרות. ביום רביעי הבא אני מתכוון לעבור סעיף סעיף ולקדם את

הדברים.
פרופ' שלמה בן-עמי
אני תומך בשילוב שהעמותה מציעה. שילוב בין משהו עממי, שיהיה פתוח

לאנשים צעירים, לבין טיפוח המורשת של יצחק רבין למצוינות. אין ספק שרצח

יצחק רבין פותח את השאלה ומזמין התעסקות של החברה ו וגופים שונים במטרה

להעמיק את המחוייבות לערכי הדמוקרטיה בישראל. מצד שני, ואני מאוד נזהר

בניסוח, אני חושב שיש מידה של סכנה ובנאליזציה של נושא הדמוקרטיה.

יש מצוקה בנושא זה.

כולנו רוצים לעסוק בסוגיית החינוך לדמוקרטיה. השאלה היא איך לוקחים

את דמותו של יצחק רבין - שבמקרה הזה יוצאת מתוקף הרצח - ההישו;יס,

הדמות, והופכים את הדבר למשהו ייחודי כשלעצמו. אני חושב שהשילוב נותן

את הייחוד. השילוב בין הפנמת המורשת וטיפוח ערכי הדמוקרטיה לבין משהו

אוניברסיטאי ייחודי. מה קרה ליגאל אלון, שלא הצלחנו להביא את הנצחתו

למימדים בין-לאומיים. ליגאל אלון יש מרכז בגינוסר, בתי ספר על שמו בכל

מיני מקומות. מסתבר שדווקא מיל1;ות אלון, שאנשים חשבו שזה לא כל כך

חשוב, נתנו לשם "אלון" מעמד יחודי.

אני רוצה לדבר בזכות השילוב שיש בו היבט עממי וכללי, למשהו שיש בו

אלמנט של מצויינות. אני זוכר נאום של רבין כשקיבל דוקטורט כבוד

באוניברסיטת באר-שבע. הופתעתי מכמות הפעמים בהן הוא חזר על הצורך

במצויינות. היתה לו איזו שהיא תפיסה בנושא זה. כל הנאום סבב סביב

המצויינות.

המכון ללימודים מתקדמים, הוא ההיבט השני, היינו: המצויינות. תהליד

השלום, פרס נובל והרצח, הביאו את יצחק רבין אל הקהיליה הבין-לאומית.

יכול להיות שכאשר יוקם מכון ללימודים מתקדמים ויבואו ו;דולי החוקרים

בעולם למכון הזה, איש לא יידע על כך. זאת הנשמה היתרה של חברה. בדיוק

אותו תחום שרוב האנשים לא יודעים על קיומו. רוב האנשים לא יודעים שיש

מיל1;ות אלון ולא יודעים שיש מכון למחקר בין-לאומי ושם נמצא בדיוק גרעין

האיכות שהחברה הישראלית מחוייבת לו. אם יצחק רבין ראה לנכון לשים דגש

על האידיאולוגיה למצויינות, אני חושב שחשוב להקים מכון ללימודים



מתקדמים.

מרכז דייו לא שייך לענין. זהר אינו מכון ללימודים מתקדמים. זהו

מכון בקונספט אהר לגמרי. כשהגרעין המוביל של האליטה האקדמית ברחבי

העולם, אלפי אנשים, מגיש כל שנה בקשה לווילסון סנטר, יש לכך תהודה.

בתל-אביב לא קיים מוסד כזה. לכו מרכז דייו לא רלוונטי. בירושלים יש

מכון כזה ואיני יודע מה טיבו של המוסד שמקים שמעון פרס. אני מניה

שבמידה מסויימת תהייה וזפיפה.

לגבי המיקום, יש לגיטימיות גדולה לתל-אביב. אנהנו מכירים מקרים של

הנצהת נשיאים בארצות-הברית. כל אהד מונצח במקום ששם עבר עיקר חייו.

רייגן בקליפורניה, ווילסון בוושינגטון. לכו המיקום יכול להיות במקומות

שונים. במקרה הזה, תל-אביב נותנת תשובה.

מכל מקום, תל-אביב שהיא המטרופולין הגדול, בה נמצאת האוניברסיטה

הגדולה, איו בה מכון כזה שהוא מוסד חיוני מאוד. אם הנצחתו של רביו

נותנת את הפתח ליצירת מרכז שכזה בתל-אביב, אני חושב שיש לכד משמעות

מרחיקת לכת. כל הנושא של Israel studiesלא מפותח באוניברסיטאות שלנו.

נושאי תולדות הישוב ותולדות הציונות מפותחים. כאו יש הזדמנות מיווזדת

לפתח את נושא מורשת מדינת ישראל. אם צריך לאתר, במצבה הנוכחי של החברה

הישראלית עם הקרעים שיש בתוכה, את הדבר האחד בו יש ליצחק רביו מסר מלכד

לכולם, הרי זה מדינת ישראל. זו מדינת 1948 במלוא המשמעויות שלה, על

העקרונות הבסיסיים שלה. מכון מחקר עם מורשת וארכיון, סביב העניין של

מדינת ישראל הם הנצחה לדורות. בסופו של דבר, זה החישוק של החברה

הישראלית. טוב שיקום בתל-אביב. טוב שיעשו את השילוב וטוב שהנושא יהיה

סביב מדינת ישראל. זהו המכנה המשותף.
ראובן ריבלין
יש הו/דרה של מה שהמכון עתיד לעשות. והייתי רוצה שתיתו דעתך להו/דרה

של תפקידי המכון.
אברהם שוחט
אני רוצה לומר כמה מילים, לאו דווקא מתוך עמדה של ידע וניסיון,

על המבנה של מכונים במדינת ישראל ועל ענייו החפיפות. אני רוצה לדבר על

עצם ההו;עה לחוק על ידי הממשלה הקודמת, שאישרה אותו בשלהי כהונתה ולאחר

מכן חזר הנושא לממשלה הנוכחית.

אומר כמה מילים בעניין לחבר הכנסת זאב בוים, לגבי תפקידם של חברי

הכנסת במהלך הזה. קראתי בעיון את תפקידי המכון.

קראתי ביום שישי האחרון את הראיון עם חבר הכנסת החדש מסיעת שייס,

יצחק כהן, שאמר כי 49 השנים האחרונות הן "חוריי בהיסטוריה של העם

היהודי. הוא אמר שצה"ל הוא כור היתוך שהופך דתיים לחילוניים. זאת

המשמעות של צהי'ל. כשקוראים דברים אלה, מבינים עד כמה צריד מכוני מוזקר

כאלה ועד כמה החברה הישראלית נמצאת על פרשת דרכים. לפני שנתיים לא

חשבתי שהיא קיימת בעוצמה הזאת. הרבה אנשים החושבים כמו חבר הכנסת יצחק



כהו, יודעים לעטוף את הדברים בצלופן פוליטי מבריק, בלתי הדיר. אולי הוא

אמר את הדברים בגלל היותו הבר כנסת הדש. אני מציע לכולם לקרא את המאמר.

אומר לכם רק, שבמהלד השבת עסקה משפהתי, אשתי אני ילדיי רנכדיי, בענייו

הזה. יש צורד לטפל בנושא פי כמה יותר, ובודאי בענייו המכון.

אני לא ישבתי בישיבות הוועדה. בישיבת הממשלה, כששר המשפטים הציג את

ההוק והסביר אותו, התייהסתי לעניין. ההוק נולד כתוצאה מחשיבה של הברים

ומשפהה שנתנו את הדעת בעניין. זה לא הופד את העניין לכזה שלא יהיה

לגיטימי מצד הברי הכנסת לשאול שאלות. אני מציע שסימני הקריאה יהיו רבים

יותר מסימני השאלה.

שלושת המרכיבים של הארכיון, המחקר ואתר ההנצחה הופכים הכל למיקשה

אחת. מותר לשאול שאלות וצריד לשאול שאלות אבל נדמה לי שלא ראוי להתייחס

לכד כאל הצעת חוק רגילה.
אלכס לובוצקי
דווקא בו;לל שאני מסכים עם הדברים לחלוטין, האם אתה לא חושב

שהערבוב כמיקשה אחת, ימנע למעשה את אותן מטרות שאני שותף להן. דווקא

ממד הייתי מצפה להתיחסות לצד הכלכלי. מדובר כאן על שלושה מרכיבים יקרים

ביותר. טוב היה לו יכולנו להפעיל את שלושתם.
אברהם שוחט
אני מציע שנשמע את מר שלמה להט.
שלמה להט
ל1;בי תל-אביב, ואני התנתקתי מעברי בענייו הזה, חשוב לי נושא המדינה

ונושא יצהק רבין זיכרונו לברכה. בכל מקום שבו נשיו; את המטרה ביתר-שאת

וברמה ו;בוהה יותר, הייתי מבכר לעשות זאת. אני הושב שהמכון צריד להיות

בתל-אביב, כפי שציין חבר הכנסת פרופ' שלמה בן-עמי, כי אין בתל-אביב

מכון כזה. זה חשוב מק"ן טעמים לעשות זאת, כפי שהדברים הושמעו.

לגבי אוניברסיטת תל-אביב, המכון אינו יחידת משנה שלה. למרות שפרופ'

אניטה שפירא היא היוזמת שלו והעומדת בראשו.

פרופ' אניטה שפירא;

איני עומדת בראשו.
שלמה להט
מהרגע הראשון, הגדרנו שהמכון הזה יהיה קשור לכל האוניברסיטאות בארץ

ללא יוצא מן הכלל וללא העדפה כזאת או אחרת. נכון שמתוקף היותו קרוב

מאוד מבחינה פיסית לאוניברסיטת תל-אביב, יש מעיו זיקת יתר. אין לראות

במכון יחידה או שלוחה של אוניברסיטת תל-אביב.



רבותי, כאשר גיבשנו הצעה לגבי הקמת המרכז, דיברנו על ארבעים מליון

דולר. עשרים וחמישה מליון דולר להקמת הבנין, וחמישה עשר מליון כקרן

שתיתן תשואה לגבי אחזקה, בנוסף לתקציב הממשלתי. אני עוסק בעניין, ואם

יהיה צורד בכספים נוספים - נשי!; אותם. אנחנו בשלבי איסוף.
היו"ר עמנואל זיסמן
המספרים שמסרת עכשיו מאוד חשובים. אפשר להפגש עם מר שלמה להט ולקבל

הסברים נוספים.
ד"ר עירית קינו
אני אדבר בקיצור נמרץ. יש לי תחושה שמרחפת בחלל האויר השאלה מהי

הנצחה?

כולם מסכימים שצריד להיעשות דבר זה או אחר כדי להנציח. כולנו רוצים

שבהנצחה יכירו את האדם, את אישיותו, פועלו וחייו ובמקרה של אדם כמו

יצחק רבין, גם את מורשתו ונסיבות מותו. ספר או ספרים בלבד, לא יעשו את

העבודה הזאת. ספריס קוראים רק חלק מהאנשים. הספרים נשארים, בסופו של

דבר, על המדפים. מוזיאון בלבד, גם הוא לא יתן פיתרון מספק, משום שבמשד

הזמן הרברים יתיישנו ועלולים להפוד להיות חיצוניים, ללא תוכנם הפנימי.

ארכיון בלבד גם הוא לא יפתור את הבעיה.

לשילוב של שלושת המרכיבים יש היבט ייחודי שנותן תוכן להנצחה. לכן,

קראנו לזה "מכון מרכז יצחק רבין" ולא "על שם יצחק רבין". התכוונו

להיפד. המרכז יתן תוכן פנימי של אישיותו, חייו, פועלו של יצחק רבין וכל

מה שקשור בו ובמדינת ישראל, כמובן. עלו תהיות באשר לסכנה שהמקום יהפוך

לאליטיסטי ב1;לל היותו מכון מחקר כזה או אחר.

השילוב יאפשר למרכז להיות מה שיצחק רבין היה כל חייו, דמות של כל

העם, גם כמי ששייך לאליטה וגם כמי ששייד לציבור הרחב. השילוב יאפשר

הזנה הדדית בין פעילויות אליטיסטיות לבין פעילויות עממיות בתוך

המוזיאון.
אברהם שוחט
אני לא יודע באיזה הקשר עלה נושא הר איתן. לפי ידיעתי על פרוייקט

הר איתן והסיכוי שהוא יוקם יש סימני שאלה רבים, הן מבחינת קיומו והן

מבחינת מקורות המימון.
היו"ר עמנואל זיסמן
למען הסדר הטוב, עלי ליידע אותכם כי קיבלתי מכתב מראש העיר

מודיעין, המציע תנאים מפליגים במידה והמרכז יוקם במודיעין.
פרופ' אניטה שפירא
איני רוצה לחזור על אף מילה שנאמרה פה. נאמרו רבריס נפלאים וצריקים

מלאכתם נעשית בירי אהרים. אני רוצה להביא בפני החברים מורל שהוא במירה

רבה המורל שאנחנו מעתיקים ומתאים לנו ורחוק לגמרי מהפעילות טל יר

בן-צבי.

אני מציעה שניקח במורל את מוזיאון השואה בוושינגטון, שיד-ושם שלנו

מעתיק אותו. ראו מה עושים שם. יש מוזיאון היסטורי שמעביר את האנשים את

המסלול והחוויה, אבל יש גם מכון מחקר שעשה אלפי-אלפים של צילומים והיום

הוא מרכז התיעור הגרול בעולם בנושא השואה. על גבו הקימו מכון מחקר

שמושך אליו חוקרים שמנסים להפוך אותו למכון ללימודים מתקרמים. בשילוב

הזה אחר מזין את השני, אחר מעניק יוקרה לשני ואין האחר פוגע בשני.
שמריהו בן-צור
התקציב שם גורם לכך, וככל הנראה שמוזיאון השואה ייסגר בעתיד.
פרופ' אניטה שפירא
לצערי אתה טועה. אני יכולה לומר שירירנו מר שלמה להט גייס כספים זה

עתה ליר-ושם, במגמה להעתיק ליר-ושם אותם המרכיבים ממוזיאון השואה.

כשמוקם היום אתר הנצחה, המודל שצריך לעמוך לנגד עינינו הוא של מוזיאון

השואה.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני מודה לכולם. הישיבה הבאה תקויים ביום ד' 11 בדצמבר, בשעה

09:30.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:15).

קוד המקור של הנתונים