ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 04/11/1996

דו"ח יום חינוך ארוך

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 16

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני. כ"ב בחשון התשנ"ז (4 בנובמבר 1996). שעה; 30;10

נכחו חברי הוועדה; עמנואל זיסמן - היו"ר

דוד אזולאי

רפי אלול

זאב בוים

שמריהו בן צור

נעמי חזן

יהודה לנקרי

ואליד צאדק

מוזמנים; שלומית עמיחי - המשנה למנכ"ל משרד החינוך והתרבות

פרופי עוזר שילד - יו"ר המזכירות הפדגוגית

יצחק כהן - מנהל המינהל הפדגוגי

ד"ר אילנה זיילר - מנהלת מינהל החינוך היסודי

אברהם לוי - מנהל האגף לשרותי חינוך ורווחה

פרופ' חיים אדלר - יו"ר הוועדה לבדיקת יום חינוך ארוך

דייר יעקב נחון - חבר הוועדה לבדיקת יום חינוך ארוך

פרופי יעקב קופ - המרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל

משה ספקטור - ראש מועצת מכבים/רעות

דוד קולר - ראש מועצת כוכב יאיר

דוד עמר - ראש מועצת נשר

עדנה הירשמן-פרי - מרכז השלטון המקומי

שלמה ישי - הסתדרות המורים

חנה מרון - ארגון המורים העל-יסודיים

שמואל רותם - ארגון הורים

אילנית שבו - רכזת חינוך בשדולת הנשים

גל אלון - דובר מועצת תנועות הנוער
קצרנית
אושרה עצידה

סדר-היום; דו"ח יום חינוך ארוך



דו"ח יום חינוך ארוך
היו"ר עי זיסמן
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך.

התפרסם דו"ח הוועדה הציבורית, שמונתה ב-22 למרץ 1995, לבדיקת יום חינוך

ארוך. בראשות הוועדה עומד פרופסור חיים אדלר. הוועדה מונתה בימים של סערה

פוליטית, חינוכית ופרלמנטרית. היו אלה ימים של דיונים קשים וחברי כנסת מסיעות

שונות עשו יד אחת כדי להגיע ליום לימודים ארוך, גם אני הייתי בתוכם. ישנם כמה

וכמה חוקים כאלה שלא הצליחו לפרוץ דרך.

קראתי אתמול את הדו"ח ואני מבקש מפרופסור אדלר להתייחס לשאלות האם באמת

נחוץ יום לימודים ארוך? והאם במציאות הפוליטית של מדינת ישראל, במציאות של

מיזוג גלויות ומצוקות כלכליות, לא רק בעיירות הפיתוח, אלא גם בשכונות בערים

הגדולות, יש מקום ליום לימודים ארוך? כמו כן, איזה סוג של יום לימודים ארוך

צריך שיתקיים? אני גם מבקש לקבל פירוט של שלושת החלופות ולקבל תשובה על השאלה

מדוע אתם הצעתם את החלופה השלישית? בינתיים, פרופסור אדלר, אתה זכית להישג

גדול בשעה שאימצו את החלופה. אבל, אם יש מישהו במדינת ישראל שיכול לערוב לי

שתקציב המדינה שאושר בקריאה הראשונה, הוא יהיה תקציב המדינה ב-31 בדצמבר 96,

כי אז אני אגיד לו מילים טובות ביותר. אני לא מאמין שיש אהד שמאמין שזה יהיה

תקציב המדינה ב-31 בדצמבר, כך שאנחנו עוד לא יודעים אלו שינויים עוד צפויים

לנו? אלו גשרים נצטרך לבדוק על מנת להגיע לתקציב מדינה? מה יהיה עם תקציב

החינוך? ומה יהיה עם החלתו של יום לימודים ארוך.

רשות הדיבור לפרופסור אדלר.
פרופ' חי אדלר
אני מודה ליושב ראש הוועדה על ההזמנה.

הוועדה הוקמה בערך לפני שנה וחצי בנסיבות שהן קצת דומות לנסיבות

הנוכחיות. חברים בלובי החברי התרעמו אז על כך שנושא יום לימודים ארוך אינו

מתקדם. הוקמה ועדה שהשתתפו בה נציגי הסתדרות המורים, נציגי ועד ההורים הארצי,

נציגי השלטון המקומי, כמה חברי אקדמיה, נציג משרד החינוך ועוד. היה מקובל

עלינו מייד שאנחנו רוצים שתיעשה עבודה מקצועית. רצינו לדעת מה קרה בעניין זה

בארץ קודם וכן מה עושים עמים אחרים בנדון. לפי הצעתי, המרכז הישראלי לחקר

מדיניות חברתית בהנהלתו של פרופסור קופ, עשה את העבודה המקצועית שמהווה חלק

גדול מאוד מהדו"ח שלפניכם.

בעבודה הזו הנחו אותנו שלושה עקרונות שהיו מקובלים עלינו, פחות או יותר,

מלכתחילה. ראשית, הכנסת חוקקה חוק בדבר יום לימודים ארוך ולא ראינו את עצמנו

כממונים לשפוט ולהעריך האם החוק הזה הוא טוב או לא. אנחנו לא ראינו את עצמנו

כמי שאמורים לתת לכנסת ציונים לשבח או לגנאי, אבל יצאנו מתוך נקודת ראות שיש

חוק במדינת ישראל. אנחנו התבקשנו לומר מהו הקצב והדרך למימוש החוק ובאיזה

עלות? שנית, המלצה שלנו בדבר יום לימודים ארוך אסור לה שתפגע בקיים במערכת

החינוך. כלומר, אם הרעיון שאנחנו נבוא איתו יהיה יקר ביותר ומשרד האוצר לא

יהיה מוכן להקצות כסף למימושו, הרי הביצוע שלו יבוא על חשבון דברים אחרים

שקיימים בתוך מערכת החינוך ועלולים לפגוע בדברים החיובים, ביחוד בעניין הקצאת

שעות. אנחנו ניסינו לראות את העקרון הזה כנר לרגלינו.



שלישית, היעד המרכזי שראינו אותו כמקובל על כל חברי וזו ועדת היה ברוח

ההחלטה של הקמת הוועדה. קרי, הוא חייב להיות יעד חברתי. יום לימודים ארוך יכול

לעשות כמה דברים, אבל קודם כל אנחנו צריכים לראות אם הוא יכול לשרת את היעדים

החברתיים שלנו.

מה למדנו מהסקר ומהעבודה של הצוות המקצועי? ראשית, בהשוואה למציאות של

שנות השמונים, אפשר לומר שהארכת יום הלימודים כבר החלה. עשינו בדיקה של ניצול

ההקצאות של משרד החינוך על ידי בתי הספר ומצאנו שבה בשעה שלפי חוזר המנכ"ל בית

ספר יסודי אמור להורות מינימום 29 שעות בממוצע בשבוע, הוא בעצם מלמד 32 שעות

בממוצע בשבוע. כלומר, הוא כבר בהליך, איטי אומנם, של מימוש הארכת יום

הלימודים. שנית, ישראל איננה מפגרת אהרי המדינות המתוקנות בעולם המערבי מבחינת

מספר השעות הממוצע לתלמיד. היא אולי לא המדינה הראשונה בעולם, אבל היא בוודאי

איננה מפגרת. היא ממוקמת כמעט בכל התחומים במקום שהוא מעל המחצית, מעל הממוצע.

אפשר להוסיף כאן בסוגריים שאנחנו בניגוד לאחרים לא רק מלמדים הומניסטיקה,

אומנויות ומדעים, אלא גם יודאיקה, בין בבית ספר ממלכתי ובין בבית ספר ממלכתי-

דתי. זהו עומס נוסף שאולי מחייב איזשהי תוספת. בסך הכל אי אפשר לומר שילדנו

מקופחים בהשוואה לילדים בעולם המערבי מבחינת מה שהם מקבלים, לפחות להלכה,

מנקודת הראות של השעות שעומדות לרשות המערכת. שלישית, מצאנו שהארכת יום

הלימודים במערב, אני אומר במפורש במערב, כלומר, במקום שמלמדים בערך 30 שעות

בשבוע כבר בלאו הכי, תוספת של ארבע או של שמונה שעות בשבוע, איננה משפיעה על

הישגים לימודיים. זו טעות לחשוב שעל ידי זה שאנחנו נוסיף מספר מסוים של שעות,

ההשגים הלימודים של ילדי ישראל ישתנו, או ישתפרו באופן מאוד מובהק. רביעית, כן

למדנו מהסקר הבינלאומי שהארכת יום הלימודים או יתר זמן בבית הספר, יכול להיות

מנוצל לקידומם של תלמידים יוצאי קבוצות הלשות ולאיזשהו מהלך של צימצום פערים

חברתיים במסגרת בית הספר.

על שולחן הוועדה הזו מונחת הצעת חוק, עוד מהקדנציה הקודמת, המציעה להפעיל

יום לימודים ארוך ששה ימים בשבוע בכל בתי הספר עד שעה ארבע או חמש. הפעלה

גורפת של חוק לימוד חובה היא מהלך אנטי סוציאלית היא מהלך שיפגע בקבוצות

החלשות מפני שאנחנו יודעים שהיא תעמיק את הפערים. יוצאי הקבוצות החזקות יודעים

לנצל תוספת משאבים יותר טוב מהקבוצות החלשות ולכן אם כולם יקבלו הארכה של יום

הלימודים, לא רק שלא צפוי צמצום פערים, אלא צפוי העמקתם. לא עוד, אלא שזו

פגיעה בתלמידים החלשים. כל מחצית כיתה היא מתחת לממוצע והילדים האלה מרגישים

שהם לא תלמידים טובים והם יודעים זאת. במקום שהם ישבו שם חמש שעות ביום ולא

ילמדו או שיהיה קשה להם ללמוד, אם אנחנו מאריכים לכולם הם ישבו שם שבע שעות

ביום מבלי שהקושי שלהם יטופל בצורה מוקדית. היום, ביום לימודים לא ארוך, הם

לפחות יכולים לצאת החוצה ולמצוא שם את סיפוקם. לא שאני ממליץ על זה, אבל לא רק

שאני לא ממליץ אני מזהיר בכל לשון של אזהרה להימנע מדבר שמשום מה דווקא הלובי

החברתי, או חלק ממנו, מתייצב מאחוריו והוא הפעלה גורפת של יום הלימודים. הנזק

שיגרם הוא בכך שהתלמידים החלשים יהפכו חלשים יותר והתלמידים החזקים יהפכו

חזקים יותר. בכל תוספת משאבים גורפת למערכת החינוך, החזקים יודעים לנצל את

המשאבים יותר טוב מהחלשים. אני חושב שהפער הוא מאוד מעניין ולפחות השולחן הזה

לא ירצה לתרום להעמקתם של פערים, אלא לצמצומם. לא עוד, אלא שמערכת החינוך לפי

מיטב הבנתי, צריכה לעשות מאמצים ככל שהדבר ניתן כדי למקד את הטיפול ביוצאי

השכבות החלשות וכיוון שהמשאבים העומדים לרשותינו הם מצומצים, אני רואה את היעד

המרכזי בנקודה הזאת ואני עוד אחזור לנושא.

באשר לנושא כוח האדם ברצוני לומר כך. אין טעם להציע תוכנית בלי להצמיד

לכך גם המלצה בדבר כוח האדם אשר יבצע את המלאכה. תוספת של ארבע שעות בגני

ילדים ובכיתות אי ובי ושתי שעות לימוד לכיתות גי עד טי, הובה לכולם והפעלה

וולנטרית גם לאחרים עד שעות יותר מאוחרות, היתה לא רק עולה כמיליארד שקל

נוספים למערכת החינוך, אלא היתה מחייבת גם 15 אלף מורים או אקויולנט של

15 אלף מורים נוספים למערכת. לא אוכל להיכנס עכשיו לכל הפרטים, זה מטופל

ביסודיות בדו"ח, אבל אני רוצה להפנות את תשומת ליבכם לכך שהכשרת מורה עולה



בסביבות 75 אלף שקל. מכל שני מורים שמוכשרים במדינת ישראל, רק אחד נכנס

לעבודה. זאת אומרת שצריך להכשיר 30 אלף מורים כדי שיהיו 15 אלף. הגדלת צבא

המורים, העומד היום על 120 אלף, בעוד 15 אלף מורים, צפוי להוריד את הרמה

הממוצעת של צבא המורים. אם מוסיפים נתה רציני לקבוצה הזו, אתה צפוי להגדיל

דווקא את ההלק החלש ולא את החלק החזק. אלא אם כן אתה מציע תמריצים בלתי רגילים

שלפי מיטב הבנתי הם אינם עומדים על הפרק. הכיוון שנראה לנו על כן כעדיף הוא

כיוון של תמריצים כאלה אשר יביאו את המורים להגדיל את חלקיות משרותיהם. צריך

לדעת שבשנים האחרונות, בד בבד עם הגידול בשכר, חל צמצום בחלקיות המשרה של

תפקודי המורים.

חי מרון;

פרופסור אדלר, זה לא מדויק.

פרופ' הי אדלר;

זה מאוד מדויק. אם היית קוראת את הדו"ח, היית רואה את הניתוח של העניין.

ח' מרון;

גם אז מחינו.

פרופ' חי אדלר;

הניסיון להביא לידי כך שמורים הקיימים במערכת יגדילו את משרתם, מחייב

תמרוץ מאוד מאוד משמעותי. ניתן לעשות זאת אבל זה לא פשוט. בלי להתייחס לשאלת

כוח האדם, בעיקר במחוז הצפון והדרום ששם הבעיה היא קשה, נדמה לי שהעבודה תהיה

עבודה חלקית.

העיקרון שהנחה אותנו הוא לא של אי הפעלה גורפת ובמקום זאת אמרנו תמהיל

בין חובה לכולם על מינימום ומעבר לזה וולנטריות, כאשר 25% מההורים או יותר

בישוב מסוים או בבית ספר מסוים, יביעו את רצונם ליום לימודים, המערכת תספק

זאת. בדוייח מצוינות שלוש חלופות. חלופה של ששה ימים בשבוע, שעה אחת נוספת

בכיתות הנמוכות, שעתיים לכיתות הגבוהות יותר והשאר וולנטרי. ההלופה הזו היתה

עולה למערכת תוספת של כמיליארד שקל בשנה. החלופה השנייה שאני ראיתי אותה עד

לפני כמה חודשים כחלופה העדיפה, דיברה על הצמדה של המעבר ליום לימודים ארוך

למעבר לחמישה ימי לימוד בשבוע ואז כמובן מדובר על אותו פרינציפ של קצת פחות

לכיתות הנמוכות וקצת יותר לכיתות הגבוהות. חלק וולנטרי, חלק לא וולנטרי.

בחלופה הזו מדובר על תוספת תקציב של כ-300 מיליון שקל בשנה. אני כרגע לא רואה

לזה סיכויי מימוש כתוצאה מהקונסטלציה הפוליטית המיוחדת שלנו. החלופה השלישית

שהומלצה על ידינו ושאומצה על ידי כמעט כל חברי הוועדה לאחר מחשבה ושיחות

בחודשים האחרונים, היא חלופה שאומצה גם על ידי הממשלה. היא אומצה על ידי

הממשלה עוד לפני שהוגש הדוייח, אבל אני מעדיף שמאמצים דוייח לא לפי כל פרטי

הפרוטוקול, מאשר אם עושים פרוטוקול ועושים הכל לפי מה שכתוב בספר ואחר כך שמים

אותו על המדף. במובן הזה ההתפתחות היתה טובה, אם כי היא לא היתה לגמרי לפי

הספר. החלופה הזו מדברת על כך שכהוראת שעה, קרי, בעידן שבו מקצצים את תקציב

מערכת החינוך בסדר גודל של חצי מיליארד שקל, תהיה תוספת של 300 מיליון שקל. זה

יכול להיראות פרובלמטי, אבל לא יתכן לעשות שינוי כזה מבלי שהוא יעלה כסף.

אנחנו אמרנו שאם כך אנחנו ננסה למקד אותו בעניין שלגביו יש לנו עדויות שיום

חינוך ארוך הוא פוטנציאל להישג ושהוא עולה בקנה אחד עם התפיסה החברתית שאפיינה

את מרבית חברי הוועדה. קרי, 15% מתלמידי ישראל החלשים ביותר, לא תלמידים בכל

בית ספר, יזכו לתוספת של שמונה שעות שבועיות בקבוצות של אחד עד חמישה תלמידים.

הממוצע הוא שלושה תלמידים בקבוצה כזו. שמונה שעות זו תוספת נכבדת, זו תוספת של

כ-25% לזמן פעילות בית ספר, יותר מזה זה כבר יום מאוד ארוך. אם זה יתממש



ויתבצע אז יש בכך חידוש מרנין. המיקוד של הטיפול בשמונה שעות אלה יהיה בהכנת

שיעורי בית. חוקר חשוב מאוד, שעסק בעניין הזה, סיכם 15 עבודות בעידן הנוכחי

שעסקו בשיעורי בית והמסקנה הסופית שלו היתה שהטלת שיעורי בית ובדיקתם, לא יותר

מזה, יש לה סיכוי להשפיע פי שלוש יותר על הישגי התלמידים מאשר המוצא חברתי-

כלכלי. זו אמירה מאוד מאוד רצינית על עוצמת ההשפעה הפוטנציאלית של שיעורי בית

אם הם מתנהלים בצורה מתוכננת ומסודרת. בעצם יש כאן הגמשה של הזמן שעומד לרשות

התלמידים החלשים יותר, על מנת לקדם אותם. אם העניין הזה יצליח תהיה לכך השפעה

על הכיתה כולה. כוח האדם לעניין זה יכול להיות מגוון. דיברנו על מורים,

פנסיונרים, תלמידים מכיתות גבוהות וסטודנטים. כל זה בתנאי אחד והוא שהפיקוח

יהיה בידי מורה הכיתה, המחנך, או מורה אחר מצוות מורי בית הספר. העלות של

החלופה הזו היא 300 מיליון שקל.

היו"ר עי ז יסמן;

פרופסור קופ, האם אתה מעוניין להוסיף?
פרופ' י קופ
הנושא הוצג כל כך טוב כך שאני לא רוצה לקלקל.

חי מרון;

אני רוצה להסביר לוועדת החינוך על כך שישנו עניין שנקרא הארכת יום

הלימודים, אבל ישנו גם עניין של העמקת יום הלימודים הקיים. שר החינוך הקודם

הכריז בשעתו על תוכנית חומש למיזוג בתי ספר. אני לא צריכה להסביר לחברי הוועדה

שילדים הלומדים בתנאים של מיזוג אויר בקיץ והסקה בחורף, התפוקה שלהם מאותו

שיעור עולה לאין ערוך מהקיים היום.

הארגון שאני מייצגת, ארגון המורים העל-יסודיים, יצא למאבק לפני כמה שנים

בנושא של כיתות קרות במיוחד בחורף, במיוחד בשעות אפס, אבל גם לאחר מכן. מצאנו

שאפילו במקומות כמו; תל-אביב נמדדה בחורף טמפרטורה של 6 מעלות בשעה שמונה

בוקר. פרופסור עזרא זוהר שגויס למאבק הזה אמר שבעצם אין שום ערך לשעת לימוד

שניתנת בתנאים כאלה.

אני וחבריי לוועדה לקחנו בחשבון שכדי שמה שניתן כבר היום יהיה יעיל, צריך

ללכת גם בכיוון של חשיבה על תשתיות. זאת אומרת, אם אנחנו נעשה מעשה ונדבר על

הארכה גורפת של כל מערכת החינוך, אנחנו בעצם לא נותיר משאבים. אתמול שמעתי את

חבר הכנסת שיטרית אומר; אתם לא משרד האוצר, אתם לא צריכים להתחשב במציאות

כלכלית. אבל הוועדה כל הזמן חשבה על כך שזה לא יהיה עוד דו"ח מגירה מפני

שההמלצות שלו לא תהיינה ישימות והוא מימלא יגנז. לכן עלתה המחשבה על כך

שהתשתיות הפיזיות של בתי הספר עדיין אינן טובות לממש תפוקה מליאה של היש. זאת

אומרת, ניצול של השעות שכבר קיימות היום במערכת החינוך בגלל מה שתיארתי בנושא

מיזוג כיתות. התשתית הפיזית מדברת גם על מאמץ להקטין את מספר התלמידים בכיתות.

ברור הוא שאם נצליח להקטין את מספר התלמידים בכיתות עד כדי 30-25, יבוא גואל

גם לאותם תלמידים חלשים שעוד יקבלו תוספת בצורה של שיעורי עזר.

אין דבר יותר טוב מאשר מורים שילמדו את הילדים האלה באותן שמונה שעות.

אבל, יש בעיה. היא לא מתמקדת בתוספות השכר שהמורים קיבלו. אני בדקתי היקפי

משרות של מורים בעולם ואני רוצה לומר לכם שיש ארצות כמו פינלנד שאין בהם היקף

משרה אוניברסלי למורה בחינוך העל-יסודי, אלא זה נע בין 17 ל-23 שעות, על פי

מקצוע ההוראה. זאת אומרת, אם מוטלת על המורה חובת בדיקה רחבה מאוד בבית של

עבודות התלמידים, היקף המשרה שלו בכיתה נמוך משל חברו המורה למתמטיקה. הטוב

ביותר היה לו מורים היו יכולים לעשות את זה, וזה למרות שהוועדה אמרה סטודנטים.

במקרה והמורים יעדיפו לעשות את זה, אנחנו כבר ניכנס לעניין של עלויות משום



שמדובר בו במשמרת שנייה של עבודה. עדיף שהמורים ילמדו אם ימצא הכסף, אותו מורה

שיופקד מטעם בית הספר על הקשר בין הסטודנטים או מי שידריך את הילדים בהכנת

שיעורי בית, זקוק לתיגמול. לדעתי, ברגע שזה יהיה מתנ"ס זה יהיה קשה מאוד

מבחינה פיזית. האם אז המורה ילך למתנ"ס? לא ברור מה יקרה בדיוק. זאת אומרת,

ישנם עוד קשיים רבים מאוד בהפעלה.

ר' אלול;

מה ההבדל בין זה לבין קרן קרב מבחינת השכר?

חי מרון;

הבעייה היא באמת השכר. לו המורים היו נכנסים לעניין הזה היה צריך לנהל

משא ומתן עם ארגוני מורים בדיוק כמו שנעשה במגזרים אחרים שבהם עובדים משמרת

שנייה. הוועדה ראתה את עבודתה בקונטקס של משאבים ולכן היא הלכה למשהו שכביכול

נראה מינימלי, אבל כל הזמן היא זכרה שיש עוד מטלות על כתפי מערכת החינוך כגון;

מיזוג בתי הספר והקטנת מספר התלמידים בכיתה שעוזרת בראש ובראשונה לחלשים.

שי ישי;

בראשית דבריי אני רוצה לברך את פרופסור אדלר על הדרך בה הוא ניהל את

ישיבות הוועדה וכן את פרופסור קופ על כך שהמציא לנו דוחות.

אני ישבתי בוועדה שנה וחצי ואני יכול לומר שהיה לנו הרבה יותר נוח אם

יכולנו להגיש שלוש אלטרנטיבות ולהציע לממשלה לבחור אחת מתוך שלוש. אבל בנסיבות

שנוצרו נאלצנו לבחור על אלטרנטיבה אחת ולהמליץ עליה ובלית ברירה המלצנו על

האלטרנטיבה הזו שנראית לנו מאוד מאוד פשרה לעומת הצרכים של המערכת.

ברור שאני מסכים עם חנה מרון בדבריה על התשתיות, זה גם נושא שעלה בדיוני

הוועדה, אבל אחד הדברים החשובים שרצינו למנוע הוא פגיעה בקיים וכן לא רצינו

לפגוע בתוספות שניתנו למערכת בשנים האחרונות.

כשאנחנו מדברים על הארכת יום לימודים או על תוספת אנחנו צריכים לראות

בהשוואה למה אנחנו משווים זאת? אם אנחנו משווים את המערכת היום למה שהיה לפני

ארבע-חמש שנים, אז אכן היה תהליך של הארכת יום הלימודים ותוספת שעות. אבל אם

אנחנו משווים את המערכת למה שהיה בשנות השמונים, אנחנו מוצאים שאנחנו בעצם

מחזירים למערכת את מה שנלקח ממנה בשנים האלה וצריך לזכור זאת. נושא יום

לימודים ארוך עבר כמה תהליכים. לפני כמה שנים נעשה ניסיון בכמה ישובים של יום

לימודים ארוך שהייתי שותף לו. החלופה הזו היא באמת פשרה, אבל אסור לפגוע בה.

אסור גם לצמצם אותה. צריך לנסות ליישם אותה כפי שהיא. צריך לנסות להפעיל אותה

באמצעות המורים מפני שמחנך הכיתה מכיר את הקשיים של התלמידים החלשים, בניגוד

למתווך אחר. אבל אלו בעיות שצריך לדון בהן בוועדת היישום. צריך לשים לב לכך

שאנחנו מתחילים להפעיל את המערכת הזו במהלך שנת הלימודים וגם כאן תהיה לנו

בעי יה להפעיל את היום הארוך הזה תוך כדי שנת הלימודים, כאשר בבתי הספר יש כבר

מערכות לימודים ויש כבר מסגרת. אני מקווה שתוך כדי שיתוף פעולה מצד כל הגורמים

נוכל להפעיל את החלופה הזו. אני גם מציע שהחלופות האחרות לא תרדנה מעל הפרק

ושנוכל ליישם גם אותם במידה וזה יתאפשר.

דייר י' נהון;

צריך לזכור שבכיתות מסוימות יהיה מדובר בשניים-שלושה תלמידים חלשים

ותהיינה כיתות שבהם יהיו 10 או 15 תלמידים שיזדקקו לעזרה. אלו כיתות המרוכזות

בשכונות מצוקות בחלק מעיירות הפיתוח. יש לזכור זאת משום שבדו"ח ישנו ניסוח



המדבר על 15% מהכיתה וברור שזה לא כך. כלומר, העיקרון שאני תמכתי בו כמובן

מאליו הוא בהשקעה ממוקדת בעיקר בשכבות ההלשות.

אני שמעתי אתמול את דברי הבקורת של הבר הכנסת שטרית על כך שהוועדה ניכנסה

לשיקולי תקציב למרות שזה לא המנדט שלה. אני הושב שיש משהו בדבריו ולעניין הזה

הוועדה קבעה 15% של התלמידים וזה בעלות של 300 מיליון שקל. אני מזמין את הלהץ

של הלובי ההברתי, אם יש לו כוה לכך ואם ישנן מקורות, להעלות את האחוז הזה ל-

25% . הוועדה את ה-15% כאיזשהו אחוז קדוש. אני בטוח ומשוכנע שכל הברי

הוועדה שהצביעו בעד ההלופה הזאת יראו זאת רק לברכה.
היו"ר עי זיסמן
למעשה זה לא יום לימודים ארוך. למשל, יש הצעת הוק של ארבעה הברי כנסת,

ששניים מהם כבר לא בכנסת, השניים האהרים הם רפי אלול ואנוכי, שכאשר אנחנו

הגשנו את הצעה המהודשת באפריל 95 אנהנו התכוונו לכך שמפאת המורכבות והיהוד של
ההברה הישראלית הכולל
תהליך שלום, קיטוב, דמוקרטיה, מצוקה כלכלית, ילדי ישראל

חייבים להיות במסגרת מהבוקר ועד הערב. צריך למלא את המסגרת הזו בתוכן. יש

מסגרת כזו והיא החינוך של ש"ס. הבר הכנסת דוד אזולאי מבקש ממני, ואני כתבתי

מכתב לכל הנוגעים בדבר, לדאוג לאבטהת מוסדות הלימודים של ש"ס עד השעה שש. יש

מערכת חינוך כזו הכוללת בית ספר הדש או מהודש, וכן תשע תלמידות בכיתות. במסגרת

הזו ההסעה היא חינם וכן גם הארוחות הן בחינם. אנחנו רוצים חינוך כזה לכל ילדי

ישראל.

די אזולאי;

ההורים משלמים על כל השירות הזה.

היו"ר עי זיסמן;

אני מוכן שכל הורה בישראל ישלם את הסכום שמשלמים ההורים בחינוך של ש"ס.

ו י צאדק;

כולל הערבים.

היו"ר ע' ז יסמן;

אנהנו התכוונו לכך שתהיה מסגרת. הנשירה במערכת החינוך הולכת וגדלה. אני

חשבתי שזה בעיקר עולים חדשים, אבל מתברר שזה לא רק הם. אנחנו נקיים דיון על

הנושא לאן הולך הנוער. העובדה היא שיש נשירה.

א' לוי;

המפקד החדש נעשה בראשון לספטמבר 1996 והוא מראה שיש מגמה של ירידה בתופעת

הנשירה.

היו"ר ע' ז יסמן;

אני מבקש ממך להמציא לנו את הדו"ח הזה כדי שנוכל לבדוק האם זה כולל את כל

מערכת החינוך אני מכל מקום התכוונתי לדו"ח הקודם כאשר אמרתי שהנשירה במערכת

החינוך הולכת וגדלה.



הכוונה של המחוקק היתה והיא לחפש דרך שבה ילדי ישראל יהיו תחת פיקוח

ושיוכלו לקבל את כל מה שמגיע להם במדינה מתקדמת ונאורה כמו מדינת ישראל, וכל

זאת על בסיס שווה ככל האפשר. אנחנו יודעים שהחינוך זה לא רק בית הספר, אלא זה

גם הסביבה וההורים. יש סביבה ויש סביבה ויש הורים ויש הורים. יש גם גורמים

אחרים שמעצבים את דמותו של הדור הצעיר.

אני מכיר את פרופסור אדלר ואת פועלו. אני קראתי את הדו"ח ואני יכול לומר

שמה שמוצע לנו הוא דבר מבורך ואין לי צל של ספק שאנחנו נקבל החלטה שאנחנו

מברכים את פרופסור אדלר ואת הוועדה, אבל זה לא יום לימודים ארוך. זה ניסיון

שאני מקווה שיעמוד במבחן התקציבי וששר החינוך והתרבות ושר האוצר וראש הממשלה

יוכלו לעמוד בו, עם כל מה שצפוי לנו בחודשים הקרובים בעניין שינויי התקציב. מה

שמוצע פה הוא מתן שיעורים נוספים לתלמידים נזקקים וחלשים, ולא לכולם. זה לא

יום לימודים ארוך, זה לא הכוונה שלנו. היתה פשרה שאנחנו נעשה זאת בהדרגתיות

ובשלבים. נתחיל בעיירות חפיתוח בשכונות מצוקח. ההצעה כפי שאני הבנותי עכשיו

היא לא יום לימודים ארוך, היא הקלה, הטבה וסיוע לנזקקים וחלשים ואין ספק שאי

אפשר להגיד לא לדבר כזה. אבל יחד עם זאת, לא משיגים את המטרה העיקרית.

אני מעוניין עכשיו לדעת מה משרד החינוך והתרבות חושב?

שי עמיחי;

בשבוע הראשון שבו פרופסור שילד נכנס לתפקידו כיושב ראש המזכירות הפדגוגית

הוא התבקש על ידי שר החינוך לחשוב ולהציע רעיונות חדשים לקידומן של אוכלוסיות

חלשות. זה נעשה מתוך המחשבה שצריך לעשות יותר לקידומן של אותן שכבות. אנחנו

חשבנו שהשלב הראשון צריך להתמקד בחלשים. אנחנו העלנו כמה שאלות כגון: האם

חלשים זה בית ספר? האם חלשים זה ישוב? אנחנו לא גיבשנו תשובות לשאלות האלה.
התוכנית הזו נקראת
יום חינוך ארוך או יום לימודים ארוך. אני לא רוצה

להיכנס להבדלים שבסמנטיקה בין המילים, אבל בוודאי שלחלק מהתלמידים זה יום

לימודים ארוך. זו תוספת למה שהיה להם עד כה. התוכנית הזו מבחינה הזו הולמת את

המחשבה שאנחנו צריכים לחזור ולשים את הדגש על קידומן של האוכלוסיות אשר בתחרות

הרגילה ימצאו את עצמם אולי מתחת לרף. היא מבחינה זו כמוצאת שלל רב. היא מסייעת

למדיניות.

אני קראתי את הדו"ח אתמול בלילה ואני יכולה לומר שניתן ללמוד ממנו הרבה

על הרבה נושאים שאנחנו בגתלבטים בהם, מעבר לכותרת של הוועדה, ומהבחינה הזו

אנחנו מברכים על הדו"ח. אנחנו מכירים הרבה דוחות שהם נהדרים ונשמרים על

המדפים. אין לנו שום כוונה שלדו"ח הזה יקרה מה שקרה עם דוחות אחרים. אני אישית

מובילה נושא של ישום דו"ח לקידום המדע והטכנולוגיה - מחר 98 וגם בדו"ח הזה יש

בהחלט נספח תקציבי שעמד לנגד עיני הממשלה. עד היום משרד האוצר וממשלת ישראל

עומדים על כך שלא יקוצץ מה שהוספנו לנושא המדע והטכנולוגיה. אני מקווה שגם

בעניין יום לימודים ארוך תעזור העובדה שיש החלטת ממשלה על פי דו"ח וכן שיש

ראייה תקציבית לנושא, לשמירת הנתח הזה כנתח שמיועד לנושאים האלה.

יש בכוותינו להקים את ועדת ההפעלה שבראשה עומד פרופסור עוזר שילד ואם הוא

ירצה הוא יוסיף פרטים בעניין. רשימת האנשים שישבו בוועדה טרם גובשה סופית משום

שזהו נושא שגם זקוק לבחינה. מנכ"ל המשרד רוצה להיות בוועדה וכן כל בכירי המשרד

העוסקים בקידום החלשים. אנחנו רוצים לשקול בוועדה הזו נושאים שאולי נשקלו

בוועדה שבדקה את הנושא. הנושאים שיעמדו לבדיקה הם: מי יהיו המורים? האם רק

מורים? האם יועסקו מורים וגם לא מורים? איזה תגמול נוכל לתת למורים שכאלה? מה

גודל הקבוצות? אנחנו רוצים בקבוצות קטנות ואנחנו מעוני ינים למקד, אבל הנושא

הזה עדיין לא גובש. כלומר, גם בנושא הזה יש לנו שאלות ואנחנו מבקשים זמן

להתעמק בהם.



אנחנו נחושים לפתוח, הלכה למעשה, בראשון בינואר בישום של ההיקפים לגביהם

קיבלנו את האישור כבר השנה, עם תוכנית עבודה מסודרת שלוקיות בחשבון את

הניואנסים השונים שלגביהם אנחנו בוודאי עוד נתווכח, אבל נגיע למסקנות. כלומר,

המשרד רואה את עצמו כבר בשנה הזו מתחיל בפעולה, מלווה אותה בבקרה, מלווה אותה

בשאילת שאלות ובהערכה. אנחנו מאוד מעוניינים בשותפות של הוועדה גם בליווי, כדי

לראות בשנת ניסוי שכזו מה למדנו ואיך ליישם את זה בשנה הבאה בדרך רחבה יותר.
ני חזן
גם אני רוצה לברך על העומק של הדו"ח. נעשתה פה עבודה יסודית ומרשימה.

בהצגת הדברים על ידי פרופסור אדלר, אני מוצאת שמצד אחד מוצעת חלופה

לממשלה שהיא איננה החלופה המועדפת על ידי חברי הוועדה מבחינת הרצון למלא אחר

כל המטלות של יום לימודים ארוך. אני מוכרחה להודות שאני לא מבינה איך ועדה

מגיעה למסקנה שעדיף לעשות חלופה מסוימת, אבל ממליצה על חלופה אחרת. איך קרה

הדבר הזה? כי מבחינת היעדים החברתים והחינוכיים החלופה המומלצת איננה החלופה

המועדפת.

ש' ישי;

חששנו מזה שנפגע בקיים.

ני חזן;

פרופסור אדלר הוא מבכירי הסוצילוגים של החינוך במדינת ישראל ויש לי הערכה

רבה כלפיו. אני חיפשתי וחיפשתי בדו"ח הזה את אחד מהיעדים החברתיים החשובים

ביותר ולא מצאתי אותו. אני מדברת על היעד של שיויון בין המינים. כל עוד יש פער

בין יום העבודה ויום הלימודים, נוצר אי שיויון חברתי בין נשים וגברים במדינת

ישראל. לא יתכן שמנציחים בצורה מודעת אי שיויון בין המינים על ידי אי התאמה

של יום העבודה ויום הלימודים. היעד הזה הוא יעד חברתי שיויוני ממדריגה ראשונה

ולהפתעתי לא מצאתי איזכור לעניין הזה בדו"ח. אני אתעקש על זה בכל הזדמנות. בכל

פעם שעוסקים בנושא יום לימודים ארוך, לא מבינים שבמדינת ישראל במשך 48 שנים

מנציחים אי שיויון בין המינים על ידי אי התאמת יום לימודים ליום עבודה.

אני עדיין לא רואה איך תתבצע החלוקה בין המגזר הערבי והמגזר היהודי,

אפילו עם החלופה המומלצת ולא המועדפת ואני מבקשת תשובה לשאלה הזו.

זי בוים;

אמירתו של חבר הכנסת מאיר שטרית על כך שאין מקום שוועדה מקצועית תיקח

בחשבון שאלות של תקציב, היא אולי אמירה נכונה, אבל כחבר כנסת אני חולק עליה.

אני חושב שחברי הוועדה נהגו נכון, משום שאנו חיים בתוך עמינו ואנחנו יודעים

אילו אילוצי תקציב קשים ישנם במיוחד בתקופה שבה אנחנו עומדים לפני הכרעה. זה

ודאי לא היה פשוט לממשלה לבוא ולהציע הפעלה של יום לימודים ארוך או יום

לימודים ארוך חלקי או שלב אי של יום לימודים ארוך. מדובר בתוספת תקציבית מאוד

משמעותית של 300 מיליון שקל וזאת בתקופה שבה מדובר על קיצוץ של מיליארדים של

שקלים. חברי הוועדה לא חיים בבועה. הם רצו לתת מענה ריאלי ולא דו"ח שיעמוד על

המדף ויעלה אבק ועל כך צריך לברך אותם.

אדוני יושב ראש הוועדה, אני מודה שלא קראתי את הדו"ח, הוא הגיע לידיי רק

הבוקר ולדעתי צריך לתת איזשהו שהות כדי שנוכל ללמוד את הנושא ואחר כך לחזור

ולדון בו. זאת אומרת, לא לסכם את הנושא היום.



בשנים האחרונות הושקע הרבה מאוד כסף במערכת החינוך וחלק מהכסף נועד

להחזיר למערכת שעות שנלקחו בשנות השמונים. בשלוש-ארבע השנים האחרונות הוחזרו

למערכת שעות. אני חשבתי שבהזדמנות הזו של החזרת שעות למערכת אולי צריך לעשות

איזשהם תיקונים, כי בעשייה שיויונית כזו מנציחים פערים ואולי זו הזדמנות לתקן

זאת. נכון שיש בהחלה שיויונית של תוספת שעות צדק ונכון שאף אחד לא יכול לבוא

בטענות. אבל, זח לא שינה שום דבר במצב. כאן יש הצעה, במגבלות התקציביות, לתת

תשובה דיפרנציאלית לאותה קבוצה נזקקת. יש פה הצעה שהיא פעולה של כירורגיה

חינוכית כדי לתקן פער שאי אפשר בדרך אחרת לתקן אותו ועל כך לדעתי צריך לברך.

אני מעדיף את ההגדרה של שלב א' לקראת יום חינוך ארוך. נכון יהיה ששלב א' יטפל

באוכלוסיה הנזקקת.

רי אלול;

כראש מועצח למדתי שאם נותנים לי משאבים אז קודם כל אני צריך לקחת אותם.

אחר כך צריך לשאול מה עושים עם המשאבים האלה? וכמו שהצהיר יושב ראש הוועדה אני

מקווה שמקובל על כל היושבים כאן שלא מדובר ביום חינוך ארוך.

אני רוצח להזכיר לכם ממה נבע דו"ח אדלר. היתה קבוצה של חברי כנסת, בניהם

נמנו עמנואל זיסמן ואני, שתבעה את הקמת הוועדה. זה היה הישג שהושג בשעה שתיים

לפנות בוקר.

פה כתוב שחור על גבי לבן מהו המנדט שניתן לוועדה. אני לא נגד מתן עזרה

ל-15% מהתלמידים. אבל, בואו נקרא לילד בשמו. מדובר בשיעורים פרטיים ל-15%

מהילדים, זה מה שיש כאן. כמו כן מדובר בכך שהם יקבלו את השיעורים הפרטים האלה

במידה ויהיו סטודנטים בנתיבות, באופקים ובקרית שמונה, כי אם לא, אנחנו חורגים

מהתקציב. אני גם לא בטוח שיהיו סטודנטים. הרצון שלנו הוא לגרום לכך שכל

התלמידים יהיו במסגרת ברורה עד שעות מסוימות ושכל התלמידים יקבלו את מה שאנחנו

רוצים להשיג במסגרת יום לימודים ארוך. מה יקרה עם אמא שלא יכולה להיות בבית?

מה יהיה אז עם ילדיה? מדובר במקרים לא מעטים. ישנם הרבה תלמידים שלאחר יום

הלימודים חוזרים לבית ריק.

יש צורך בוועדת מעקב שתבדוק איפה מלמדים? מי מלמד? למי ניתנים השיעורים?

חשוב לי לדעת שמי שמלמד את אותם תלמידים יהיה כזה שמתאים להוראה. אגב, לא כל

סטודנט מתאים להוראת שיעורים פרטים. אדוני היושב ראש, טוב שתהיה ועדת מעקב של

ועדת החינוך שתבדוק את הנושא שהרי מדובר ב-400 מיליון שקל. אני שמעתי שזהו

הסכום שאושר. פה אנחנו הולכים לקראת מהלך חדש ואני מניח שבמהלך השנה הזו נלמד

מה קורה ולקראת השנה הבאה נוכל לגבש הצעה על הדרגתיות של יום לימודים ארוך כמו

שחשבנו עליו במקור. אני לא פוסל את הדו"ח הזה, אבל זהו דו"ח שמדבר על שיעורים

פרטיים ל-15% מחאוכלוסיה. לא שזה מזיק, זה דבר טוב. אבל זה לא מה שאנחנו רוצים

כיום לימודים ארוך.

ו י צאדק;

קודם כל ברצוני לברך את פרופסור אדלר ואת חברי הוועדה על הדו"ח שהכינו

ושעדיין לא קראתי אותו. אני מאוד סקפטי לגבי התוצאות של הדו"ח וזאת מכיוון

שתוצאות העבר מלמדות שהמגזר הערבי הוא זה שמופלה לרעה. אני מסכים עם גברת מרון

שלפני שאנחנו מדברים על העשרה ועל טיפוח, אנחנו צריכים לדאוג למבנים. אגב,

בשלושים הישובים נכללו רק 5% במגזר הערבי וזה לא לפי הפרופורציה של המגזר

הערבי.

י' כהן;

יש גם ישובים דרוזים.



ו' צאדק;

אני לא מכיר עניין של מיזוג אויר במגזר הערבי. למת יש עדיין במגזר הערבי

מחסור במספר השעות השבועיות? בחמישים השנים האחרונות חלה תזוזה ניכרת בחינוך

במגזר הערבי, אבל עדיין יש פערים הזקוקים לטיפול בדרך של אפליה מתקנת.

אני יודע שישום הדו"ח מתגלגל לשר האוצר וזה אולי כרוך במיליארדים. אבל,

אנחנו עדיין נאנקים נמצאים במחסור של דברים בסיסים ביותר. אנחנו עדיין לא

מוצאים מסגרות לחינוך מיוחד, אם אנו רוצים לצמצם פערים אז אנחנו צריכים לתת את

הדעת על הדרך שבה נתקן את הפערים היסודיים שבהם נתקל החינוך הערבי. למה בסל

הטיפוח לא נכללו המסגרות הערביות שהן השכבה החלשה בחינוך?

י' כהן;

למה לא נכללו? ועוד איך נכללו.

ו' צאדק;

אני בדקתי את הנושא לפני כמה ימים וראיתי ש-5.8 מהאוכלוסיה הערבית נהנית

מסל הטיפוח.

י' כהן;

זה לא נכון.

וי צאדק;

יצחק, אני מציע לך לבדוק את זה.

אדוני היושב ראש, אני מציע שנקבל החלטות לאחר שנקרא את הדו"ח בפירוט,

שאם לא כן, נקבל החלטות שאולי יזיקו לנו. אני גם מציע שנכנס ישיבה נוספת

במהירות האפשרית.

די אזולאי;

יושב ראש הוועדה דיבר על יום חינוך ארוך ברשת החינוך החרדי של תנועת ש"ס

ועל החינוך החרדי בכלל. אדוני היושב ראש, החינוך הוא בנפשינו. זה ידוע שהיהדות

החרדית מוותרת על הרבה דברים בחיים על מנת לתת את החינוך הטוב ביותר לילדיה

וברוך השם יש תוצאות. מערכת החינוך החרדית מקיימת את יום הלימודים עד השעה שש

ואף מאוחר מכך ובהרבה מקרים זה לא על חשבון המדינה. ברוב המקרים ההורים מכספם

הפרטי ממנים זאת. המורים תרמו שעות וזה דבר שאתה לא יכול לדרוש במערכת החינוך

הכללית. אצלנו כל מורה תרם שלוש שעות שבועיות על מנת שהמערכת תתפקד עד השעה שש

ואני יכול להעיד על כך מנסיוני. כאשר אנחנו מדברים על יום חינוך ארוך אנחנו לא

מסתפקים בכך שאנחנו ממנים את זה, אנחנו גם עושים למען זה. למשל, אצלנו לא יתכן

להשבית את המערכת בגלל שלא נתנו אבטחה למוסדות החינוך ההרדים. לא יעלה על הדעת

שנעשה דבר כזה. אנחנו, בניגוד למערכת החינוך הכללית, לא נעשה זאת.

בשנים עברו קוצצו הרבה שעות במערכת החינוך בגלל אילוצים תקציביים והיום

באים ומרחיבים שעות. לדעתי היום מחזירים את השעות שנלקחו בעבר. מציעים פה

להתחיל להפעיל את המערכת באמצע שנת הלימודים ולי יש חשש שאנשים מחוסרי עבודה

או סטודנטים לא מיומנים, ימלאו את השעות האלה. אם יקרה מצב כזה אנחנו עומדים

להחטיא את המטרה שלשמה הוקמה הוועדה, משום שאותם סטודנטים יכולים לספר לילדים

סיפורי מעשיות במקום להתעסק בחינוך כפי שהוועדה דורשת.



פרופסור אדלר העלה את העניין התקציבי ונדמה לי שהוועדה לא קיבלה מנדט

לדון בנושא התקציבי.

פרופ' יי קופ;

בפירוש כן.

ד' אזולאי;

דיברו פה על ה"לוקסוס" שיש בחינוך החרדי, אבל אני רוצה לומר לכם שישנם

ילדים בחינוך החרדי הלומדים בקרוואנים ובצפיפות איומה בהרבה מקומות בארץ. אל

תחשבו שאצלנו הכל ירוק ושהכל יפה. גם אצלנו המצב קשה. אצלנו לא מדברים על

מדגנים, אצלנו מדברים על הלחם ולא על הדובדבן שעל הלחם.

כמי שבא מעיירת פיתוח אני יכול להעיד שהמצב בעיירות הפיתוח הוא מאוד קשה.

ילדים בעיירות הפיתוח מגיעים הביתה בשעה אחת בצהרים, כאשר מערכת ההינוך הבלתי

פורמלית כמעט ולא פעילה בגלל קיצוצים תקציבים שהיו ויהיו.
י' כהן
על אילו מקומות אתה מדבר?

די אזולאי;

אני מזמין אותך לסיור בעכו כדי שתוכל לראות שהתלמידים יוצאים בשעה 30;12,

לא בשעה 1:00.

שי אמיתי;

יש את כל הכלים שבתי הספר לא יסגרו לפני השעה 2:00.

די אזולאי;

הנושא שווה בדיקה. בכל מקרה אני יכול לספק לך עובדות. אני שכן של שני בתי

ספר שכאלה. לצערי הרב, לפעמים אנחנו חיים במרומי האולימפוס ולא תמיד יורדים

לראות מה קורה בשטח, במציאות האמיתית. ישנם הרבה תלמידים המגיעים הביתה והבית

ריק ואנחנו אחר כך מתפלאים על כך שיש שוטטות ברחובות.

אני לא יודע אם הוועדה פתרה את כל הבעיות, אני מאוד מקווה שבעזרת השם

זוהי תחילת דרך. אני מציע לוועדה לקיים דיון, לא של שעה ולא של שעתיים, אלא של

יום שלם. הדבר החשוב מכל הוא לעקוב אחר הביצוע של הדבר הזה, בפרט כאשר מדובר

על החלת התהליך באמצע שנת הלימודים ומזה יש לי חשש גדול שנחטיא את המטרה שלשמה

הוקמה הוועדה.

י' לנקרי;

אני מאמין שבמסכת הברכות צריך לקשור גם את ארבעת חברי הכנסת, איתם נמנה

יושב ראש הוועדה, אשר עוררו את הצורך בהקמת הוועדה. כמו כן צריך לקשור במסכת

הברכות גם את הממשלה הקודמת, וגם את הממשלה הנוכחית שמצאה לנכון להביא בשורה

לשכבות החלשות. כמובן וכמובן שצריך להודות לחברי הוועדה על כך שזימנו לממשלה

את ההזדמנות להביא לעם ישראל בשורה חיובית.



אני לא קראתי את הדו"ח ועד לקריאת הדו"ח אני לא אחווה עליו דעה נהרצת. עם

זאת אני רוצה להגיב על הרעיון של יום לימודים ארוך שכבר מתהלך במחוזותינו שנים

רבות. אני רוצה לדבר בשבח יום לימודים רגיל. מדינת ישראל, שלא היכרתיה בשנות

החמישים והשישים, קיימה בתוך מערכת החינוך שלה יום לימודים רגיל. בילדותי היה

בית ספר שידע להעניק יום לימודים רגיל שהתחיל בשעה שבע או שמונה והסתיים בשעה

חמש או שש בערב. באותו מרחב ובאותו זמן לעולם התקיימו ויתקיימו, כך אני מאמין,

תלמידים מצטיינים, תלמידים טובים, תלמידים בינוניים ותלמידים חלשים, כך שנושא

סגירת הפערים הוא לא כל כך רלוונטי לנושא יום לימודים רגיל כי אני מאמין שכל

מה שלא יעשה, בכל מערכת חינוך עם כל האמצעים שינתנו, תמיד יתקיימו פערים. היום

פועל המשתכר שכר מינימום מייחל להטבה בשכרו והוא לא כל כך מעניין אותו אם

משכורתו של המנכ"ל בשירות הציבורי או הפרטי משתכר פי שניים או פי עשרה. כלומר,

לא כל כך הפער כמו מצבו האמיתי.

יצאנו מתוך אותן מערכות, אגב בדלות האמצעים ובקור צורב, בלתי מצויידים

ועם הבאג'ז המינימלי. אני לא אוכל לומר שיצא משורותינו איזשהו כנר דגול או

פסנתרן בעל שם עולמי, אבל היו תלמידים מצוינים, בינוניים וחלשים. מתוך הכפר

שלי יצאו שלושה חברי כנסת.

צריך לשים דגש על המסגרת. אנחנו לא צריכים לחפש את כל הדרכים להזין בכוה

כל תלמיד בכל מקצוע, אלא צריך לאפשר לו את המסגרת. הרעיון של המסגרת הוא רעיון

נכון מאוד, יש לו שעת שעת התחלה ושעת סוף. בעיירות פיתוח יש לכך משמעות מכרעת

בצמצום ההשפעה, ההרסנית לפעמים, של הסביבה ושל הרחוב. ילד המתגורר בעיירת

פיתוח הלומד עד השעה חמש או שש, יש לו סיכויים טובים לא להיחשף לפעילות

סביבתית שאינה מתאימה בדיוק לחינוך ילדים. אני מתכוון לתופעות כמו: סמים ועל

תופעות קשות ואחרות.

אני יכול לספר לכם מה קרה בשלומי משנות השמונים עד תחילת שנות התשעים. זה

היה עשור בו מערכת החינוך עברה קיצוצים רבים. יום החינוך הרגיל הלך והתקצר. בו

זמנית, עם הקיצוץ הזה, צמחו כל מיני מערכות לוואי: הרווחה החינוכית, פרויקט

שיקום שכונות, מרכזי למידה. היו כל מיני תוכניות שהביאו גם ליצירת מוסדות של

ממש. צריך להוסיף לכך את מערכות הסמך של כל רשות מקומית, העובדים הסוציאלים,

הפסיכולוגים הקליניים. אני רוצה לומר לכם שכל זה לא היה לנו בילדותינו. בקהילה

הקטנה בה חייתי לא היה לנו מושג מהו עובד סוציאלי ומהו סוציולוג. אני לא יכול

להשוות בדיוק בין הדברים, אני יכול להגיב רק על הרעיון.

מדינת ישראל מחשיבה את עצמה למפותחת בשעה שהיא למעשה מתפתחת באיזורי

הפיתוח והברי הוועדה כותבים בדו"ח שלהם שבמדינות מתפתחות אכן יום הלימוד הארוך

או הרגיל מביא תשובות של ממש בהעלאת הרמה החינוכית-לימודית.

מה קרה באותן שנים שעליהם אני יכול להעיד? זה כאילו שלקחנו גוף שהוא

לכאורה בריא וקיבענו בו נכויות שונות. קיצרנו את יום הלימודים ובמקום זה הבאנו

כמת פרוטזות לידיים ולרגליים וניסינו לבנות גוף. בתוך כמה שנים נוצרו כמה

מערכות בצקתיות ואין לי כאן שום דיעה קדומה שלילית לא על הפסיכולוגים ולא על

העובדים הסוציאלים. הם עושים את מלאכתם בתנאים שנוצרו. יש מקום להדרגתיות, כי

אי אפשר להתנער מכל זה ביום אחד, בהחלה של היום הרגיל בעיניי. יש להתחיל

להשתחרר מהמערכות הבצקתיות הללו ולהגיע למשהו נורמטיבי, ליום לימודים רגיל.

כמו שהבריאות במדינת ישראל ניתן על פי עיקרון אוניברסלי, כך החינוך צריך

להינתן על פי עיקרון אוניברסלי.
היו"ר עי ז יסמן
אנחנו רוצים מסגרת חינוכית כמו זו שקיימת בחינוך של ש"ס. כלומר, משעות

הבוקר עד השעה שש.



די עמר;

אני מזמין את יושב ראש הוועדה ואת חברי הוועדה לנשר כדי שאוכל להראות להם

מה נעשה משנת 78 ועד שנת 96 מ-12% .הישגי בגרות הגענו קרוב ל-70% הישגי בגרות.

מ-40% נשירה הגענו לאחוז אחד של נשירה וכל זה בלי תוספת של תקציב ובלי

פסיכולוגים. יש לנו מורים נהדרים שלא איכפת להם מהמשכורת.
היו"ר עי זיסמן
אנחנו נבוא.

י' לנקרי;

אני הקפדתי לומר שאני מגיב על הרעיון ולא על הדו"ח. אני לא רוצה לעשות חס

ושלום עוול לדו"ח המלומד הזה שאני בוודאי אקרא אותו בעיון. אני מאמין שהוועדה

הולידה את ההצעה הטובה ביותר במציאות ובמנדט שהיא קיבלה מתוקף הממשלה הקודמת

ובמציאות הנוכחית. אני רק מאמין שניתן אולי גם להאיר זוויות אחרות וזה בא

מאנשים שחוו את זה כתלמידים, חוו את זה כראשי ישובים ויכול להיות שיש מקום

שאנחנו נגיע לאיזשהי חשיבה מודרגת להחלת יום לימודים רגיל כמו שהוא קיים

במדינות מפותחות ואני מכיר מדינות כאלה שעדיין מחזיקות בנוסחא הזו.
שי בן-צור
ברור שזו בשורה לעם ישראל בשעה שאנחנו דנים בקיצוץ של קרוב לחמישה

מיליארד ויתכן שעוד שני מיליארד יקוצצו. אם הממשלה מוצאת לנכון להוסיף קרוב

ל- 300 מיליון שקל, ואני שמעתי על 400 מיליון שקל, זהו הישג מכובד מאוד ויש

לברך את ממשלת ישראל.

י' כהן;

420 מיליון שקל עד תש"ס.
שי בן-צור
בראש הוועדה עומד אדם שהוא מבכירי החינוך במדינה, אני גם מכיר את חלק

מאנשי הוועדה היטב ואני סומך את ידי עליהם. אני מתאר לעצמי שהם בוודאי היו

רוצים להחיל זאת על כל המערכת כולה, החל מהשערו שמונח ועד השעה שש כפי שאומר

חבר הכנסת לנקרי. ודאי שיש פה עניין של שיטת השלבים ואני מציע לקבל ולברך על

מה שנעשה כאן.

אדוני היושב ראש, אני לא יודע אם אתם דאגתם שתהיה כאן ועדת מעקב או שזה

ברור שמשרד החינוך יקים ועדת מעקב שתבדוק אחרי ביצוע תוספת השעות האלה. ועדת

מעקב היא מחויבת המציאות משום שעל סמך עבודתה אפשר לקבוע דרכי פעולה לשנים

הבאות.

במשרד החינוך ישנם דפוסים שהם מקובלים, אבל כל מוסד בעולם חייב לרענן את

עצמו על ידי כך שהוא שוקל פעם נוספת את ההרכב שלו, את פיזור הכספים, את משאבי

האנוש שלו. יתכן וכדאי אולי לבנות מערך אחר. כל משרדי הממשלה, לא רק משרד

החינוך, צריכים לבדוק האם באמת הפונקציות שלהם הם מחלקים את התקציבים חייבות

להימשך. יתכן וצריך לשנות אותם. הדברים האלה צריכים עיון גדול ואני אומר זאת

לראשי משרד החינוך. בכל אופן, אני סומך את ידי ומברך.



ד' עמר;

אני מברך את ראש הממשלה על כך שלקה על עצמו בשעה קשה זו של קיצוצי תקציב,

להשקיע עוד סכום שהוא בעיניי מכובד מאוד. אני מאמין שיושב ראש הוועדה וחברי

הוועדה השקיעו עבודה רבה ואני מוקיר אותם על כך.

אחד מהברי הוועדה אמר שחשוב שיהיה מיזוג אויר בבתי הספר ואני אומר לכם

שאני למדתי בתקופה שבא לא היו מזגנים ולא היה שום דבר ולא קרה לי שום דבר. מי

שרוצה ללמוד לומד בכל תנאי. נכון הוא שבית נאה וכלים נאים מרהיבים את דעתו של

האדם, אבל זה לא בא במקום. המסגרת היא זו שהשובה. התלמיד צריך לדעת שמשעה

שמונה בבוקר עד השעה חמש אחרי הצהרים הוא נמצא במסגרת. זה מקל על הנושאים

החברתיים, גם על הנושאים הכלכליים וגם על הנושאים הקהילתיים. אין ספק שאמא

היודעת שהילד שלה נמצא במוסד מסודר עם השגחה ועם טיפול, יכולה לצאת לעבודה

בראש שקט ולשפר בכך את מצבה הכלכלי-חברתי של המשפחה.

אני הייתי בין הראשונים שלקח על עצמו להפעיל יום חינוך ארוך בנשר. בהתחלה

היו קשיים והתברר שמי שהקשה על יום הלימודים הארוך היו דווקא המורים ולא

התלמידים. יתרה מכך, כאשר רציתי להפעיל בשנה השנייה את יום שישי, יושב ראש

הסתדרות המורים והיושב ראש המחוזי מנעו מהתלמידים לעלות לאוטובוס שהסיע אותם.

שר החינוך יודע זאת וגם המנכ"ל יודע. אני הזהרתי אותם לבל יעיזו לעשות דבר כזה

שוב.

אני הפעלתי חמישה ימים בשבוע יום לימודים ארוך וביום שישי עשינו יום ששי

חופשי. מה קרה ביום ששי חופשי? נתנו לכל ילד שלושה חוגי העשרה בסכום של שלושים

שקל. כאשר הילדים למדו שישה ימים בשבוע, הגיעו למתנ"ס 200-250 איש לקבל

שירותים של הוגים. כאשר יש שישי חופשי, הגיעו מעל אלף תלמידים. מאיפה הם

הגיעו? הם הגיעו ממשפחות חלשות, ממשפחות שלא יכלו להרשות לעצמן לממן את ההוג

באמצע השבוע בסכומים גבוהים. הישגים זה פונקציה של השקעות. בשעה שאתה משקיע

אתה מקבל תוצאות ואם אתה לא משקיע אתה לא מקבל תוצאות.
שי בן-צור
זה לא פועל יוצא.
ד' עטר
התוכנית היא בסך הכל תוספת לשיעורי עזר כפי שאמר היושב ראש. אנהנו צריכים

את המסגרת, כל אהד ימלא את התוכן כפי רצונו. אם נעשה זאת אין ספק שנצמצם את

הפערים.

גי אלון;

הוועדה שדנה בנושא הסיקה מסקנות טובות אך היא היתה צריכה לשתף גם בני

נוער משום שבסך הכל מדובר בבני הנוער. הם אלה שיהנו או יסבלו ואני מקווה שלא

יסבלו.

אני רוצה לציין שבבתי הספר צריכים להיות לא רק מזגנים, אלא גם מזנונים

משום שאם בני הנוער אמורים להישאר עד שעות מאוהרות בבתי הספר אזי הם צריכים

מקום בו הם יכולים לקנות אוכל. כמו כן, צריך שיהיו גם שירותים.

הי מרון;

גם מקלחות.



גי אלון;

במסגרת הארכת יום הלימודים אפשר להתייחס גם לנושא תרומה לקהילה. כלומר,

לדעתי אפשר לבנות תוכנית שבה שאר התלמידים שאינם מקבלים שיעורי עזר יחנדבו

בבתי חולים או יעזרו לקשישים. זה לא יעלה הרבה כסף וזה יתרום לערכיות של בני

הנוער. חשוב שבני הנוער יהיו תלמידים טובים, אך לא פחות חשוב שהם יהיו אזרחים

שאיכפת להם, אזרחים שתורמים לקהילה.

כל הזמן מדברים על כך שיום הלימודים יתחיל בשעה שמונה, אבל להזכירכם יש

מקרים בהם יום הלימודים מתחיל בשעה 7:30. יש להתחיל את יום הלימודים בשעה יותר

מאוחרת מהשעה 7:30 כפי שנעשה באוניברסיטה, משום שתלמיד שיום הלימודים שלו

מתחיל בשעה 7:30 הוא תלמיד שמגיע לבית ספר עם עיניים עצומות. אם יום הלימודים

יתחיל בשעה יותר מאוחרת הוא יוכל גם להסתיים שעה או שעתיים מאוחר יותר מהמקובל

היום וכל זאת מבלי שהוספנו שעות. אני רוצה להזכיר גם שלפעמים ההפסקות בין

שיעור לשיעור הן בפרק זמן של שלוש דקות וזה מעט מאוד זמן ובצורה כזו השיעורים

מאבדים מהאפקטיביות שלהם.

חשוב ביותר שדווקא לא מורים יעבירו את השיעורים שמדובר בהם. למורים יש

סטיגמה המעידה על מערכת חינוך סגורה. סטודנטים או תלמידי כיתות י"ב הם באותו

הראש של התלמידים וזה יכול להועיל. לא כל סטודנט ולא כל תלמיד י"ב יכול להעביר

את השיעורים האלה, אלא רק אלה שעברו הכשרה מיוחדת לכך. סטודנטים יכולים להעביר

את החומר בצורה מצוינת.

הפרויקט הזה יכול להיות פרויקט מצוין אם תהיה יוזמה ואם ישנו כמה דברים.
ש' רותם
אני פשוט תמה על מה שקורה כאן. בסוף הדו"ח הזה ישנם חמישה דפים של דעת

יחיד של שי לחמן וחברי הוועדה אחד אחר השני, אמרו את אותם הדברים, אז למה זה

דעת יחיד? אני מדבר על מזגנים ועל תשתיות וכו'.
חי מרון
אבל, זה לא המנדט של הוועדה. הוועדה הלכה על מינימום תקציב כדי לפנות כסף

בתקציב למזגנים ולתשתיות בתקציב משרד החינוך. זה בדיוק הרציונל.
שי רותם
אנחנו דנים בוועדה שהיתה אמורה להגדיר מהו הצורך ואיך מפעילים את נושא

יום חינוך ארוך. אני לא חושב שהייתם צריכים לדון אך ורק בנושא הזה ולפתור את

בעיית ה-15%, כי זה בעצם מה שעשיתם, פתרתם את ה-15%.

אנחנו נמצאים שלוש שנים לפני שנות האלפיים ועדיין לא דנים כלל בנושא

הטכנולוגי, לא עוד אלא שחזרנו לשנת 1980 מבחינת שעות לימוד. זאת אומרת, אנחנו

התקדמנו אחורה וזה נשמע תמוה.

בוועדה הזו מטפלים באוכולוסיות חלשות ואני שואל מה קורה עם כל היתר?

בנוסף לכך בדו"ח אנחנו קוראים על השתתפות וולנטרית. האם זה אומר שחורים יממנו

את ההפרש? השתתפות וולנטרית פירושה שהורים משלמים וזה אומר עוד פער ועוד

היטלים על ההורים.

חבר הכנסת אזולאי אמר שהחינוך אצלם הוא בנפשם ואני אומר שגם אצלנו החינוך

הוא בנפשינו.



ד' אזולאי;

אנחנו משלמים בשביל זה.

שי רותם;

גם אנחנו משלמים עבור זה.

די אזולאי;

המורים במערכת החינוך הכללית לא יהיו מוכנים לתרום שלוש שעות שבועיות

לטובת בית הספר. אירגון המורים יקים צעקה אם זה יקרה.

ח' מרון;

ובצדק. אנחנו גם רוצים לראות את הרשימה של מורים שתורמים שלוש שעות.

די אזולאי;

אני אראה לך את תלושי המשכורת שלי.

שי רותם;

אנחנו משלמים לא פחות ליעודים שנראים בעיננו כחשובים. אבל אם המדינה

מחליטה על דבר מסוים היא צריכה להחליט מהם המשאבים והכסף שיוקצבו לכך. היא

צריכה להשקיע את כל המשאבים הנדרשים על מנת שכל ילדי ישראל, כולם ללא יוצא

מהכלל, יזכו לאותם דברים. אני חושב שזה חשוב שכולנו נזכה לאותו דבר ואני מצפה

שכל אותם אלה שילמדו יהיו בעלי רמה איכותית ואם יהיה צורך להשקיע בהם עוד כסף

אז שישקיעו בהם עוד כסף. אני מעוניין בכך שכולם יזכו להרבה יותר חינוך ולהרבה

יותר איכות.

אי לוי;

האם אתה מתכוון לכך שכל הילדים בכל מערכת החינוך בישראל יקבלו את אותו

מספר שעות מבלי להתייחס להבדלים.

שי רותם;

בוודאי שיש צורך להתייחס, אבל אין לדון ב-15% בלבד כאשר יש חוק.

בדו"ח הועלתה הנקודה שלא לתת תחושה של אוכלוסיה חריגה, אבל אנחנו ממשיכים

את הסטיגמה של האוכלוסיה החריגה.

פרופ' חי אדלר;

ואם הם לא מטופלים אין סטיגמה?
שי רותם
אם אנחנו נותנים לפחות שניתן ונדע שאנחנו נותנים את זה בצורה מבוקרת.

אני לא יודע איך פותרים את בעיית המדריכים באיזורים מרוחקים. אולי נפתח

מכללות בכל מיני מקומות מרוחקים על מנת שיהיו מדריכים.
היו"ר ע' זיסמן
האם שי לחמן מתנגד לכל?

ש' רותם;

הוא לא התנגד לכל. ההסתיגויות שלו רשומות וידועות.

פרופ' י' קופ;

אני אשמה להרהיב את הדיבור בישיבה הנוספת שנקיים לאהר שכל החברים יקראו

את הדו"ח. אני ארצה אז להתמקד בעיקר באותה נקודה שכולנו כאן מצדדים בתוכנית

שהוצעה כאן. יהד עם זאת הופיע משהו שנראה כאילו הוא שינוי סמנטי קל, האם זה

יום לימודים ארוך או איננו יום לימודים ארוך? פה יש נקודה חשובה שאני חושב שלא

אוכל להציג אותה באופן מלא וראוי בדקות הספורות הללו ואני שומר לעצמי את זכות

הדיבור בפתיחת הישיבה הבאה על מנת להבהיר את הנקודה.

בדו"ח הזה מדובר על מפעל חדש לחלוטין שיש לו כבר הוכחות בשטח כדבר

שבפוטנציאל יכול לתרום הרבה יותר מכל פעולה אהרת שנמצאת היום בארסנל המקובל

אצל אנשי המדיניות ולכן, אל נא נכשיל את הדבר הזה בו ברגע. ברגע שאנחנו
אומרים
אנחנו מאמצים את זה אבל ממשיכים את העניין של יום חינוך ארוך, הרי

ברור שזה לא הולך אחד עם השני. אם יאמצו את הדבר השני המפעל הזה יפול.

אם הקבוצה הנושאת את הדגל של יום לימודים ארוך תצליה במאבק שלה, המפעל הזה

שכולכם כל כך תומכים בו, כך התרשמתי מהדיון הזה, יפול. תהשבו פעמיים אם הנזק

בנפילת המפעל הזה שווה לתועלת שתהיה רק סימבולית, משום שההחלטה על יום חינוך

ארוך תהיה רק פרלמנמטרית וכאשר לא יהיה לה תקציב היא תיפול. לכן אני חוזר

ומבקש מכם לחשוב פעמיים אם כדאי ללכת עם שני הדגלים הללו בד בבד, כי הם לא

הולכים בד בבד. אני מציע לכם להיות ריאלים. כאורח של הוועדה אני ממליץ לתת

למפעל את הזה את הציאנס אם אתם אכן מייחסים לו חשיבות כה רבה. בפעם הבאה אני

מבטיה להרהיב את הדיבור, אם אוכל, לגבי המשמעות של הנושא בהקשר של יום חינוך

ארוך.

י' כהן;

מאהר ונושא תוספת שעות לימוד עלה על ידי מספר חברי כנסת, אני רוצה להבהיר

שבמשך שלוש השנים האחרונות היתה תוספת של למעלה מ-250 אלף שעות. חלק מהשעות

האלה ניתנו במסגרת יום חינוך ארוך יותר. זאת אומרת, הארכת יום הלימודים. חלקן

ניתנו כתוספות דיפרנציאליות לתלמידים כאלה ואחרים.

אנחנו מדברים על שתי קטגוריות של תקנים. יש תקן בסיסי שהוא שויוני. כל

התלמידים מקבלים אותו דבר. אבל, בנוסף לכך יש תקן שהוא דיפרנציאלי. לא כולם

מקבלים את אותו דבר. אנחנו בהחלט נותנים עדיפות לישובים מסוימים, לאוכלוסיות

מסוימות, לבתי ספר מסוימים. אנחנו לוקחים בחשבון בעיקר את המדד הסוציו-

אקונומי, את מדד הטיפוח של בתי הספר האלה. אבל לא רק סל הטיפוח ניתן באופן

דיפרנציאלי, אלא גם תקציבים נוספים וזה חשוב.

אנחנו מדברים על הפעלה הדרגתית עד שנת תש"ס שנפעיל את זה באופן מלא.

אנחנו מקווים שתאושר תוספת תקציב של 420 מיליון שקלים. 350 פלוס 70 מיליון

שקלים במסגרת של איגום תקציבים כאלו או אחרים מתקציבי משרד החינוך וחתרבות.



פרופ' ח' אדלר;

אני מאוד מקווה שבאיגום המשאבים שיעשה לא תיפגע תוכנית הרווחה. לפי דעתי

זה לא צריך להיות המקור.

אנהנו קיבלנו את הערותיו של מר לחמן חמש דקות לפני השעה 12:00 כאשר הדו"ח

היה כבר מודפס. הסגנון של ההערות הוא סגנון פסול וחלק מהדברים המגומגמים

ששמענו היום פה באו לידי ביטוי בכתובים. מבחינת ה DISPLAT-הציבורי קיבלתם את

התהודה המספקת, אבל לפי דעתי לא היתה שום הצדקה לדו"ח המיעוט הזה.

מדינת ישראל היא היום מדינה בה חיים למעלה מחמישה מיליון תושבים, למעלה

ממיליון ומאתיים אלף תלמידים. יש בה אוכולוסיות שונות, יש תלמידים שונים. אין

צרכים וביקושים אחידים. אנחנו צריכים לתפור את תוכניות הטיפול שלנו בבני הנוער

לא בסגנון אחיד לכלל ילדי ישראל. אני רוצה להזהיר את חברי הכנסת העומדים עדיין

מאחורי הרעיון של הפעלת יום לימודים ארוך אחיד, עם טיפוס אחיד לכל ילדי ישראל

משום שאני לא בטוח שכל ילדי ישראל זקוקים לפיקוח ולמסגרת. אני לא בטוח שמערכת

החינוך מסוגלת לתת פיקוח ומסגרת ולכן אני חושב שאני בעד הליכה סובסטנטיבית

ואני גם בעד סוגים שונים וסגנונות שונים.

לחברת הכנסת חזן אני רוצה לומר שהחלופה המומלצת נבחרה לאחר עיון במציאות.

חמציאות היא מציאות של קיצוץ תקציבי ותהיה זו איוולת לבוא עם הצעה שהיא יפה

אבל לא ריאלית. למעט שני מסתייגים שאחד מהם הסתייג כבר מראשית הדרך והשני

הסתייג בשתי דקות לפני השעה 12, אפשר לומר שעל דעת כל החברים נבחרה החלופה

המומלצת מפני שהיא החלופה הריאלית בשלב זה. אנחנו גם אמרנו כהוראת שעה. זאת

אומרת, זה איננו סותם את הדרך בפני הרחבה או הרחבות בכיוונים שמוצגים כאן.

חברת הכנסת חזן הזכירה גם את נושא שיויון בין המינים ואני רוצה לומר

שעניין עבודת האמהות בא לידי ביטוי בדו"ח גופא כמה וכמה פעמים. כמובן שאי אפשר

לבחון את מערכת החינוך לפי הצרכים האלה בלבד. אני חושב שהטענה היא נכונה ואילו

היו בידינו האמצעים זה היה נימוק נוסף כדי לנסות ולהאריך דיפרנציאלית את יום

הלימודים. בוודאי ובוודאי וזה בא לידי ביטוי בדו"ח שדין אחד יהיה למגזר העברי

ולמגזר הערבי. האמת היא שבמגזר של המיעוטים יש שיעור יותר גבוה של תלמידים תת

משיגים מאשר במגזר היהודי.

עלה פה העניין של מורים לעומת עובדים אחרים ופה אני רוצה לספר על העיר

שלומי שבה הוכפל ביותר בשנים האחרונות מספר הזכאים לתעודת בגרות על ידי פרויקט

התערבות שאופיו היה שיעורים פרטיים או כמעט פרטיים על ידי סטודנטים בפיקוח

ובהנחית מורים. כך שלפני שדוחים את העניין הזה בהבל פה אני מציע לעיין

במציאות.

י' לנקרי;

בשלומי יש רק מערכת יסודית ואין כלל מערכת על-יסודית. אנחנו חשבנו שחשיפה

במרחב האיזורי והתערבבות של תלמידי שלומי עם בני מושבים ובבני הקיבוצים יכולה

לפעול בדרך חיובית. זהו אחד התהליכים שאני יזמתי בהיותי ראש מועצה. אנחנו

חשבנו שבמקום להשאיר בשלומי את הקו הארוך של הקשיים החי נוכים יש מקום לקצר

אותו ולהוציא את תלמידי שלומי החוצה. תלמידי שלומי שנחשפו דרך קבע לחטיבות

ביניים על יסודיות בנהריה או במערכת חינוכית באיזור, בדרך כלל סללו לעצמם דרך

בהצלחה לתעודות הבגרות. אי אפשר להגיד באופן מוחלט שאם היתה כאן התערבות של

סטודנטים של פר"ח או של תוכנית אחרת, היא זו שתביא בדיוק להכפלה של הבוגרים

בשלומי. אני מרשה לעצמי להשאיר סימן שאלה בעניין.



היו"ר עי זיסמן;

אני הזמנתי גם את ראש עיריית קריית אתא, את מר יעקב פרץ, לדיון מאהר

והבנתי שיש לו ולעוד כמה ראשי רשויות הצעה להחיל בחודשיים הקרובים את מה

שהוצהר על ידי ראש הממשלה ושר החינוך. הוא שלח לי פקס ובו נאמר שהוא לא יוכל

להשתתף היום בדיון הוועדה בנושא יום לימודים ארוך מפאת ההתראה הקצרה בדבר מועד

קיומה. כמו כן, הוא מביע את תמיכה.

נשארו בישיבה שלושה חברי כנסת ואני חושב שמה שאני מציע עשוי להתקבל.

אנחנו מברכים על היוזמה להוסיף שעות לימוד מיוחדות לתלמידים הנזקקים להם

ביותר במערכת החינוך. הפעלתה של יוזמה זו תתרום לקידום אישי וחברתי ולצמצום של

פערי הישגים בין תלמידים משכבות שונות.

אנחנו מודים לוועדה, בראשות פרופסור חיים אדלר, על עבודתה היסודית ועל

המלצותיה.

שלישית, הוועדה קוראת למשרד האוצר להוסיף לתקציבי משרד החינוך את המשאבים

הנחוצים להפעלת המלצתה של ועדת אדלר, ולמשרד החינוך שלא יפעיל את ההמלצה על

חשבון פעולות קיימות במשרד החינוך. אני אומר את הדברים האלה כי למעשה ב-1997

מדובר על 140 מיליון. 70 מיליון מתקציב ה-18 מיליארד פלוס, במידה וזה ישאר

התקציב עד ה-31 בדצמבר. 70 מיליון הנותרים הם מהאוצר. לא מדובר על יותר. אחר

כך ב-1998 זה 280 מיליון וב-1999 זה 420 מיליון. צריך להבין שזה התחייבות

הדרגתית ויש לדעת זאת. היו כבר בעבר מקרים שמשרד האוצר התהייב לנושאים מסוימים

והוא לא עמד בהם וזה לא חשוב מי עומד בראש האוצר.

הוועדה מבקשת ממשרד החינוך והתרבות לנקוט בכל הפעולות הדרושות שיבטיחו

שתוספת השעות תינתן באופן בלעדי לקבוצות היעד לה נועדו. אני מתכוון למשל לנושא

שהיה בקדנציה הקודמת והוא שיעורי עזר לעולים חדשים. השיעורים האלה לא ניתנו

בכמה מקומות ולאחר מכן הנושא הוסדר.

הוועדה קובעת כי ההמלצה המבורכת שאימצה איננה בבחינת יום לימודים ארוך

והיא שונה מכוונתם היסודית של חברי כנסת בעבר ובהווה שעקב יוזמתם הוקמה ועדת

אדלר. המאבק בנושא הזה ימשך ובמסגרת הזו אנחנו נקיים דיון לקראת הראשון

בינואר.

די אזולאי;

לא שמעתי בדבריך התייחסות לכך שיהיה מעקב של הוועדה לישום המלצות הוועדה.

חשוב להדגיש את הנושא הזה.

היו"ר ע' זיסמן;

אנחנו נוסיף זאת. ועדת החינוך תקיים מעקב רצוף ושוטף לישום שוטף המלצות

הוועדה.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40.

קוד המקור של הנתונים