ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 16/10/1996

כללי רשות השידור - נציג תלונות הציבור

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 13

מישיבת ועדת החינוך

יום שלישי. ג' בחשון התשנ"ז (16 באוקטובר 1996). שעה; 00;9

נכחו חברי הוועדה; עמנואל זיסמן - היו"ר

זאב בוים

שמואל הלפרט

צבי ויינברג

נעמי חזן

ואליד צאדק

מוזמנים; עו"ד שרה בן-שאול וייס - משרד ראש הממשלה

פרופ' רינה שפירא - יו"ר רשות השידור

עו"ד עמית שכטר - יועץ משפטי ברשות השידור

עו"ד כוכבה שלום - המשנה ליועץ המשפטי ברשות השידור

צבי לידר - דובר רשות השידור

פרופ' אלי פולק - יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת

פרופ' אלישע באב"ד - האגודה לזכות הציבור לדעת

עו"ד אלי אדלר - יועץ משפטי באגודה לזכות הציבור

ישראל מידד - מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת

יעקב קצב - ההסתדרות הכללית

יועצת משפטית; אתי בנדלר

מנהלת הוועדה; יהודית גידלי
קצרנית
אושרה עצידה
סדר-היום
כללי רשות השידור - נציב תלונות הציבור



כללי רשות השידור - נציג תלונות הציבור

היו"ר ע' זיסמן;

אני פותח את ישיבת ועדת החינוך.

היום אנחנו נמשיך ונסיים את הדיון הקודם שכמעט הגענו אל סיומו. לפניכם

מונחים הכללים ואני מבקש מהיועצת המשפטית שלנו לסקור אותם בקצרה ולשים דגש על

אותם כללים שהיו צריכים להיות מנוסחים ומובאים לאישורנו.

במקביל, אנחנו קבענו סיור ברשות השידור שיתקיים ב-29 באוקטובר מהשעה

11:00 עד השעה 2:00. האם זה כולל גם את קול ישראל?
צי לידר
ודאי. גם קול ישראל וגם הטלוויזיה. לפגישה הסופית יוזמנו גם מנהלי שאר

המדיות של רשות השידור.
היו"ר ע' זיסמן
על כל פנים, שלא יווצר מצב שאנחנו מקפחים מישהו ברשות השידור.
נ' חזן
אני השתתפתי בדיון הראשון בצורה עירנית ולפני שאנחנו מתחילים היום את

הדיון יש לי מספר הערות. בינתיים יצא לי לקרוא בצורה יותר מקפידה מסמכים

שהוגשו לנו. בשבוע שעבר הונח לפנינו מסמך של האגודה לזכות הציבור לדעת, כאשר

אחד הטיעונים המרכזיים של המסמך הזה הוא הצורך לפתוח את כל הפרק על מי שרשאי

להתלונן, זאת כדי לתת גם מעמד לגוף של אנשים. האגודה הזאת חורטת על דיגלה את

חופש המידע ועל כך אני מברכת. היא מסתמכת במסמך הזה על ניתוח השפעתי והיא

מעגנת את הפנייה שלה לגבי מעמד של גופים שרשאים להגיש תלונות בפני הנציב בחוק

הבריטי והיא גם מצטטת מהחוק הבריטי. אני מפנה את תשומת ליבכם לעמוד 2 שבמסמך
שלפנינו
"באנגליה קיים מוסד בשם BOROADCASTING COMPLAINTS COMMISSIONאשר על

פי חוק פועל מחוץ למסגרת של כל התחנות והערוצים וכו'. "אצל ה-BCC תלונה יכולה

להיות מוגשת גם by a body of person, whether incorporated or not",זאת

אומרת גם על ידי עמותה או קבוצת אנשים ולאו דווקא על יחיד שנפגעיי. אני בדקתי

את החוק הבריטי ואני קוראת מהסעיף של החוק הבריטי בדיוק את אותו משפט. אני

אקרא את אותו משפט בלעז משום שמדובר פה בעניין שמצד אחד דורש דיוק ומצד שני יש

פה נקודה עקרונית.

"A fairness complaint may be made by an individual or by a body of

persons, whether incorporated or not".

אגב, המשפט חזה מוכר כי הוא מופיע במסמך שקראתי אותו קודם. אבל אני

ממשיכה לקרוא את אותו משפט.

"but subject to subsection shell not be entertained by the BSC unless

made by the person effected or by a person authorised by him to make

the complaint for him."

זה אומנם נכון שגם גוף יכול להגיש קבילה, אבל בתנאי מאוד מפורש שמדובר

באדם או בגוף שנפגע ישירות על ידי הרשות, ולמען הסר ספק החוק ממשיך. בסעיף



למה אני מעלה זאת? משתי סיבות. ראשית, אני מוכרחה להודות שלא תמיד מפאת

עומס העבודה שמוטל על חברי הכנסת יש לחברי הכנסת את הזמן או את המשאבים לבדוק

כל מסמך שמוגש לנו בוועדות. אני באמת משתוממת על כך שקבוצה של אנשים, שהם

כביכול אנשי מקצוע, באה ומניחה מסמכים על שולחנות חברי הכנסת, מסמכים שהם בעצם

אינפורמציה חלקית וכאשר בודקים את המשך המשפט של המקור עצמו מסתבר שהמשמעות של

הציטוט היא הפוכה לחלוטין ממה שהוצג. במידה רבה אני משתוממת כפליים משום שזה

נעשה בשם זכות הציבור לדעת. זכות הציבור לדעת היא גם זכותם של חברי כנסת לקבל

את כל הציטטה ולא רק את חלקה. שנית, אני מבקשת עכשיו לשקול מחדש את הכלל הזה

משום שאני חושבת שיש המון צדק בגישה של ה-BBC שאנחנו במידה רבה הנפנו כמודל

בשבוע שעבר. אני מציעה לחשוב שאולי נכון יהיה שאנחנו נגביל את הזכות להגיש

קבילה לממונה לאותם אנשים או גופים או ארגונים שנפגעו ישירות ממשהו ששודר

באמצעי התקשורת של רשות השידור.

פרופ' אי פולק;

אני מכבד מאוד את דברי חברת הכנסת נעמי חזן. בפעם שעברה אני התפעלתי

מהענייניות שבה הדיון התקיים. אנחנו ביקשנו להציג את העמדה שלנו ואני חושב שזה

היה נכון. המטרה שהיתה לנגד עיננו היא לא לבוא ולהציג אירגונים ולנאום פה

נאומים, אלא המטרה היתה להסתכל על החוק מבחינה עניינית, מה יש בו ומה אין בו,

ובהתאם לזה לנסח את החוק בצורה נכונה. בכללי רשות השידור מה-20 בנובמבר מדובר

על אדם, לא מדובר שם על קבוצה של בני אדם. הכוונה בהבאת הדוגמא של ה-BCC היא

הראות שלפי ה-BCC גם גוף של אנשים יכול להגיש תלונה במידה והוא נפגע והדבר הזה

נובע מניסיון שלנו. אנחנו גוף של אנשים, אנחנו לא אדם. אנחנו אגודה ואגודה

יכולה להיפגע ולא רק האדם הפרטי. אם קוראים את החוק של ה-BCC בו כתוב:

person" "by individual or by a body ofההמשך של המילים שם "by the person

effected"פירושו של דבר שאם

the body of person by effected they can put in a complaint"'.

זאת היתה הכוונה. בנייר העמדה שאנחנו הבאנו אנחנו התייחסנו למגוון רב של

נקודות ולמגוון רב של אפשרויות ובקטע הזה הבאנו דברים לא רק מה-BCC, הבאנו

דברים מחוק הרשות השנייה, הבאנו דברים מה .SCA-יכולנו להביא דברים מגרמניה וכן

הצעת חוק מאיטליה שעדיין לא עברה בפרלמנט האיטלקי. בסך הכל הבאנו נקודה אחת

שחשבנו שחשוב להדגיש.

מדובר על זכות הציבור לדעת, אבל נדמה לי שמדובר במשהו שהוא הרבה יותר

אלמנטרי מזה והוא איך אנחנו תופסים את רשות השידור. אנחנו חושבים שעל פי החוק

היא רשות ציבורית ומנכ"ל רשות השידור מר קרישנבאום, הדגיש בפנינו את העניין

הזה וככזאת היא אחראית על מגוון רחב של תרבות ושל עוד עניינים שנוגעים למדינה

על פי חוק ולא רק על פי מה שהיא עושה במציאות. כאשר היא נוגעת בציבור בצורה כל

כך רחבה, אנחנו חושבים שהדבר הנכון לה גם כן הוא לקבל את הפידבק מהציבור בצורה

הנכונה ובאי תלות. לדוגמא, אנחנו שומעים השכם והערב כמה חשוב שבמידה ואם יש אי

סדירות במשטרה אז החקירה תיעשה על ידי משרד המשפטים. זה נכון לעשות כך משום

שכאשר ישנה תלונה על גוף מסוים יש צורך שהתלונה הזאת תיבדק על ידי גורם שהוא

מהוץ לגוף שאליו מופנית התלונה. כאן במסגרת של הממונה על קבילות הציבור,

הפילוסופיה שלנו היא שתהיה כאן לציבור אפשרות להתלונן ולומר את מה שיש לו לומר

על מגוון הפעילויות של רשות השידור, כאשר מי שבודק את זה הוא בעצם איננו כל כך

תלוי במערכת רשות השידור עצמה. נדמה לי שיושבת הרשות קיבלה בפעם שעברה את הקו

הזה באופן כללי, כאשר היא אמרה שבמידה ולממונה יש בעייה אז הוא פונה לוועדת

הביקורת של הרשות ולא לשר. אנחנו הסכמנו לדבר הזה בדיוק מאותה סיבה שרצינו

לראות ניתוק פוליטי מוחלט בין הרשות לבין המסגרת הפוליטית, כדי שמי שמבקר יוכל

לעשות את עבודת הביקורת. אנחנו מאמינים שהכנסת ראתה את הדבר הזה לנגד עיניה

כאשר היא ניסחה את החוק של הרשות השנייה. לכן, לא ביקשנו כאן מעבר לחוק של

הרשות השנייה למרות שלדעתי נו יש פה עוד הרבה מאוד דברים שניתן לתקן אותם בחוק

כפי שהוא מוצע. לכן, לדעתי מה שנעשה שבוע שעבר היה נכון.



כל מי שזכויות האזרח קרובות לליבו ומי שחשוב לו שהמערכת תהיה בלתי תלויה ודאי

צריך לתמוך במה שנעשה בשבוע שעבר והרבה מעבר לכך.

אי בנדלר;

עד לעצם הרגע הזה לא הועבר לעיוני שום מסמך של העמותה שבשמה אתה דיברת

עכשיו. אבל כאשר הכללים הועברו אלי, בתחילת השבוע שעבר, אני בדקתי אותם מול

הוראות החוק המסמיך. בנוסח הראשוני של הכללים שהועברו לוועדה היתה כלולה הגדרת

של נפגע "אדם הסבור כי הרשות בשידורים פגעה בו או נהגה בו בחוסר הגינות ובמקרה

של אדם שנפטר, קרובו". אני עיינתי בחוק המסמיך שהוא סעיף 22א לחוק רשות השידור

ומצאתי שעל סמך הוראות החוק המסמיך לא ניתן להגביל בכללים את הזכות להגיש

תלונה או קבילה לממונה על קבילות הציבור ברשות רק למי שטוען שהיתה בו אישית

פגיעה. וכל כך למה? סעיף 22א(ב) אומר: "הממונה על הקבילות ידון ויברר קבילות

ותלונות מטעם הציבור בכל הנוגע למישדרי הרשות או לאופן פעולתה של הרשות".
בהמשך נאמר
"הוועד המנהל באישור השר וועדת החינוך והתרבות של הכנסת תיקבע

כללים לפעולתו של הממונה על הקבילות, לרבות לעניין אופן בירור התלונות".

דהיינו, בסעיף המסמיך המדבר על הכללים מדובר רק על כללים לפעולתו של הממונה

ולאופן בירור התלונות. בשום פנים ואופן אין כאן סמכות להצר את סוג התלונות

בקשר אליהן ניתן לפנות לממונה. זה היה גם אחד הבירורים שעשיתי עם רשות השידור

והם אכן תיקנו את הכללים שהעוברו בסופו של דבר לדיון בוועדת החינוך. הם קיבלו

את טענתי שהצרת הזכות או הגבלת הזכות להגיש תלונות בכללים היא בבחינת "אולטרה

וירס". היא לא יכולה לעמוד במבהן חוק המסמיך. זאת הסיבה שנמחקה ההוראה הזו

שדורשת להוכיח פגיעה ממשית.

ההוק במתכונתו כפי שהוא התקבל, מאפשר לכל אהד מהציבור, לכל אדם ואדם,

לעניין זה מדובר גם בגוף מאוגד לפי חוק הפרשנות, לפנות לרשות בקבילה בכל הנוגע
לפעילותה של הרשות ובלשון החוק
"בכל הנוגע למישדרי הרשות או לאופן פעולתה",

גם אם אני לא מוכיחה שהפעילות הזאת פגעה בי באופן אישי או גרמה לי לאיזשהו

נזק. אני חושבת שהרעיון הוא בכך שמדובר ברשות ממלכתית, ציבורית שלכל אחד

מהציבור אמור להיות אינטרס בכך שהיא תפעל בהתאם להוראות הדין. אני מוכרחה

לומר שבאותה הזדמנות שבדקתי את הכללים, בדקתי גם בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה

ורדיו וגם שם אין הגבלה כזאת, שתנאי להגשת קבילה או תלונה היא הוכחת פגיעה

ממשית. אני חוזרת ואומרת שלא ראיתי את המסמך של העמותה הזאת.
נ' חזן
זה לא סוד שיש לי רקע אקדמאי ואחת התועבות בעיניי היא הבאת ציטוט חלקי

שמעוות את המקור, ובמיוחד כאשר משתמשים בזה כראיה לחיזוק עמדה מסוימת.
פרופ' אי פולק
אני מוחה על מה שנאמר. אנחנו לא ציטטנו את כל החוק משום שהוא גדול מאוד.

הציטוט החלקי שהבאנו בא להבהיר נקודה אחת והיא שלגוף של אנשים יש זכות לגשת

לממונה, לא יותר מזה ולא פחות מזה.
היו"ר ע' זיסמן
מה שחשוב עכשיו הוא שאין חילוקי דיעות מהותיים לגבי הדברים שבאו לידי

הבהרה על ידי היועצת המשפטית שלנו.



צ' ויינברג;

בשבוע שעבר אני שאלתי מה פירושה של המילה "אדם" במשפט: "כל אדם רשאי

לפנות לממונה". גברת בנדלר אמרה לי בדיוק את מה שהיא אמרה עכשיו, אדם פירושו

אדם או לפי הפרשנות של ההוק תאגיד או קבוצה. אני לא מבין על מה הוויכוח כאן.

פרופ' ר' שפירא;

אני רוצה לתקן תיקון קל. ועדת הביקורת נכנסת לתמונה כדי לעקוב אחרי ישום

ההמלצות.

היו"ר ע' זיסמן;

גבירתי היועצת המשפטית, אני מבקש שתפני את תשומת ליבנו לתיקונים.
אי בנדלר
אני מפנה את תשומת הלב רק לתיקונים בנוסח שמונח עכשיו לפניכם לעומת הנוסח

הקודם. התיקונים נעשו בעקבות הדיונים בשבוע שעבר.

ראשית, אני מפנה אתכם לשם של הכללים. הכללים המונחים היום בפניכם נקראים

כללי רשות השידור (ממונה על קבילות הציבור ומתן אפשרות תגובה לנפגע), התשנ"ז-

1996. בשבוע שעבר היו מונחים בפני הוועדה שתי מערכות של כללים. מערכת אחת היתה

כללי רשות השידור ממונה על קבילות הציבור ובהם הוודעה דנה. המערכת השנייה היתה

כללי רשות השידור מתן אפשרות תגובה לנפגע משידורי רשות השידור. כללים אלה

בוטלו ובמקום זה חלק מאותן הוראות שהיו כלולות באותם כללים שולבו בכללים

שמונחים עכשיו לפניכם. זה יהיה פרק ג' שאותו עדיין לא התחלנו לקרוא והוועדה

בהמשך הישיבה תדון בהם.

השינוי השני הוא בסעיף 8 לכללים הדן במימצאי הממונה. בנוסח שהיה מונח

לפני הוועדה בשבוע שעבר הסעיף היה מנוסח באופן שלממונה היתה סמכות של שיקול

דעת להחליט כיצד לפעול, כפי שזה היה מנוסה: "מצא הממונה בתום הליך הבירור כי

צדק הפונה בפנייתו, רשאי הוא לנהוג כדלהלן: א. למסור הודעה מנומקת בכתב לפונה

ולמי שהפנייה נוגעת לו". הוועדה ביקשה שזה ינוסח בצורה מנדטורית. דהיינו, שזה

לא יהיה בשיקול דעת, אלא לחייב אותו לעשות כן ואכן הנוסח שונה באופן שזה מנוסח
כדלקמן
יימצא הממונה בתום הליך הבירור שהתלונה היתה מוצדקת, כולה או מקצתה,
ינהג במפורט כלהלן
(1) ימסור על כך הודעה מנומקת בכתב למתלונן ולמי שהתלונה

עליו. פיסקה (2) נשאר בשיקול דעת בהתאם לבקשת הוועדה. הוספה פיסקה חדשה, פיסקה

(3), לפי בקשת הוועדה, שלא היתה כלולה בנוסח הקודם האומרת: "מי שהתלונה עליו

או הממונה עליו, יודיע לממונה תוך המועד שנקבע כאמור בפיסקה (2) על האמצעים

שנקטו לתיקון הליקוי". בנוסף לכך, הוספה פיסקה (5), שוב בהתאם לבקשת הוועדה,
האומרת
"העלה בירור התלונה חשד שנעברה עבירה פלילית - יביא הממונה את הדבר

לידיעת היועץ המשפטי של הרשות ויודיע על כך ליועץ המשפטי לממשלה". אלו

השינויים שנעשו בסעיף 8 בעקבות הערות הוועדה.

שינוי נוסף בעקבות הדיון הוא בסעיף 9(ב). סעיף 9 דן בשידור המימצאים

וסעיף 9(ב) אומר: :המימצאים ישודרו, ככל האפשר בנסיבות העניין, באותה מסגרת בה

שודר המישדר שבעטיו נגרמה הפגיעה בסמוך לאחר שידורו". כאשר אני קיבלתי את

הנוסח המוצע הזה פניתי לרשות השידור ותמהתי האם אין מקום להוסיף את ו' החיבור

בין המילים "המישדר שבעטיו נגרמה הפגיעה" לבין "בסמוך לאחר שידורו". אני רוצה

להזכיר לחברי הוועדה מה היתה הדילמה שהתלבטתם בה בעניין הזה. האם נכון לשדר את

המימצאים של הממונה ככל האפשר בסמוך לאחר השידור של המישדר הפוגע? או האם נכון

יותר לשדר זאת באותה מסגרת? אני התרשמתי שהנוסח ללא ו' החיבור קובע שצריך לשדר

זאת באותה מסגרת, כאילו בשידור הראשון של אותה מסגרת שידורים שתהיה.



תמהו מי שתמהו- כאן ברשות שזה משאיר שיקול דעת. אני משאירה זאת כרגע לשיקול דעת

חברי הוועדה לעיין שוב בנוסה הסעיף ולההליט האם הנוסה הזה מקובל עליהם? או שהם

רוצים להכניס בו איזשהי שינוי.
היו"ר ע' זיסמן
מה כתוב בחוק רשות השידור?

א' בנדלר;

אין לזה התייחסות בחוקים אחרים.

שי הלפרט;

קורה לפעמים שמשדרים ידיעה הפוגעת באדם מסוים 4-5 פעמים ואילו את ההכחשה

משדרים רק פעם אחת. מדוע לא לשדר את ההכחשה בדיוק כמספר פעמים כפי ששודרה

הידיעה על הפגיעה? אם אדם נפגע 4-5 פעמים יש צורך לטהר את שמו 4-5 פעמים זאת

כדי שהמסר על כך שהידיעה לא נכונה יקלט בתודעה של הציבור. להבנתי זאת הכוונה

של באותה מסגרת.

צ' ויינברג;
נכון. אולי כדאי לכתוב
באותה מסגרת ובאותה תדירות.

אי בנדלר;

נושא התדירות הוא נושא נוסף.

עו"ד כ' שלום;

אני רוצה להעיר לעניין ו' החיבור.

אי בנדלר;

לאו דווקא ו' החיבור. אולי יותר נכון להוסיף וכן בסמוך לאחר שידורו.

עו"ד כ' שלום;

כל הבעייה היתה האם אז עדיין בשתי הנוסחאות גם המועד וגם המסגרת נכנס

בגדר המילים; "ככל האפשר בנסיבות העניין" וזה עניין של הבנת הנקרא. אפשר גם

ככה וגם ככה. אם זה כל כך השוב אפשר לסדר את ה-ו'. הרי הדברים האלה תלויים

בטיב המקרה. אם המסגרת היא יותר מידי רחוקה אולי אפשר במסגרת אחרת, יותר

קרובה. אנחנו משאירים זאת לשיקול הרשות מה יותר נכון לעשות מבחינה מקצועית. כל

הכוונה היתה להשאיר את זה באותה מסגרת של שיקול הדעת ולכן חשבנו שה-ו' כאן

מיותרת, אולי זה מוציא את זה מתחולת שיקול הדעת. אני חושב שהפירוש סובל גם כך

וגם כך ולכן לא איכפת לנו שתהיה גם ה-ו' אם בזה אנחנו גומרים את העניין.

י י קצב;

אני אינני מבין למה הכוונה במילים; "בסמוך לאחר השידור"?

עו"ד כ' שלום;

ככל האפשר בנסיבות העניין.
י' קצב
אני הייתי חבר במועצת העיתונות ואני יודע על מקרים שלוקחים שנה או
שנתיים. אני מציע את הניסוח
עם הגעת הממונה למימצאים.
היו"ר ע' זיסמן
מה שאתה מציע הוא פחות ממה שכתוב פה. אני לא יכול לקבל את זה כי זה פחות,

אני רוצה יותר. יש מקרים שאפשר לעשות את מה שאתה אומר ויש מקרים שאי אפשר

לעשות. אני מחפש נוסח שיכול לתת מקסימום לנפגע.

א' בנדלר;

אני חושבת שהיה ראוי להכניס את ו' החיבור כדי שיהיה ברור שזה ככל האפשר

בנסיבות העניין, באותה מסגרת וגם בסמוך.
עו"ד כ' שלום
בסדר.
היו"ר ע' זיסמן
אם מישהו, למרות מה שאמרה עכשיו היועצת המשפטית, ימצא עד סוף הישיבה נוסח

שנותן מקסימום לנפגע, אני אהיה בעד.
שי הלפרט
אני רוצה להוסיף גם באותו מספר פעמים ששודרה הידיעה הפוגעת.
אי בנדלר
לא.

שי הלפרט;

זה יגרום ליותר בדיקה והקפדה אצל כלי התקשורת במקרים של שידור ידיעות

פוגעות.
היו"ר עי ז יסמן
יכול להיות שזה יגרום נזק לנפגע, יש גם מקרים כאלה. לפעמים אדם רוצה

התנצלות אחת ולא יותר.
פרופ' אי באב"ד
אני חושב שהכוונה בסופו של דבר היא שלא יהיה מצב שהשידור הפוגע הוא מאוד

בולט ושהשידור על התלונה המוצדקת ישודר בשעה שלוש בלילה. כלומר, הנושא הוא

בולטות השידור.
פרופ' ר' שפירא
כתוב: "באותה מסגרת".
נ' חזן
הסמיכות לפעמים היא יותר חשובה מהמסגרת ואנחנו רצינו לתת אופציה דווקא

כדי להגן על הנפגע ולא להיפך, אז בואו נעשה את זה.

י' מידד;

בישיבה הקודמת הפניתי את תשומת הלב לאותו סעיף בחוק לשון הרע שמתייחס

באותה הבלטה ובו יש שלושה תנאים. אני חשבתי אולי לאמץ את זה כי זה לשון הרע.

אי בנלדר;

הוועדה דנה בכך ולא מצאה לנכון לעשות זאת.

היו"ר ע' זיסמן;

אני מבקש מהיועצת המשפטית לקרוא את הנוסח המוצע.

אי בנדלר;

הנוסח הוא כפי שמופיע ואנחנו נוסיף לו את ו' החיבור. דהיינו, "המימצאים

ישודרו ככל האפשר בנסיבות העניין, באותה מסגרת בה שודר המישדר שבעטיו נגרמה

הפגיעה ובסמוך לאחר שידורו."

תוספת נוספת, בהתאם לבקשת הוועדה, נמצאת בסעיף 11(ב) לכללים: "משהוגש דין

וחשבון כאמור בסעיף קטן (א), הוא יהיה פתוח לעיון הציבור."

נדמה לי שבזה מיציתי את השינויים שנעשו בכללים בעקבות ישיבת הוועדה

הקודמת.

היו"ר ע' זיסמן;

האם עד כאן יש למישהו הערה, תיקון? אם לא, אני רואה את העניין מאושר.
א' בנדלר
פרק גי הוא כאמור פרק חדש שנוסף לכללים והוא דן במתן אפשרות לנפגע. אני

חייבת להצביע מה לידיעת הוועדה ומה הוא לאישור הוועדה. כפי שהגדרנו את נושא

הדיון בתחילת הישיבה הקודמת, אישור הוועדה נידרש רק לכללים לפעולתו של הממונה

על הקבילות, לרבות לעניין אופי בירור התלונות. הכללים לגביהם נדרש אישור ועדת

החינוך הם הכללים הדנים בפעולתו של הממונה על הקבילות ובאופן בירור התלונות.

כאן בכללים האלה שילבה הרשות שניים או שלושה כללים שאינם נוגעים בכלל לפעולתו

של הממונה. מדובר בכללים 14 ,15 ו-16. אלו כללים שהרשות החליטה לקבוע לעצמה

לגבי דרך הפעולה במקרה שמישדר מסוים שהיא עומדת לשדר עלול לפגוע במאן דהוא.

כיצד לבקש ממנו תגובה? כיצד לאפשר לו להגיב? רק הכלל האחרון שנוגע לנושא הזה,

כלל 17, נוגע בעצם לפעולתו של הממונה על קבילות הציבור ברשות. לכן אני מציעה

שאת כללים ו-16,15,14 יציג נציג הרשות ואני אכנס שוב לתמונה לכשנגיע לכלל

17.
עו"ד כי שלום
כלל 17 עושה רפרנס.



א' בנדלר;

יש מקום לקרוא אותו ולקבל את אישור הוועדה. צריכים לקרוא את כללים 14 ,15

ו-16 כדי להבין על מה מדבר כלל 17.

היו"ר ע' זיסמן;

קראנו את הכללים והסכמנו. אפשר לעבור לכלל 17.

אי בנדלר;

כלל 17 מדבר על שידור תגובה. "סבר אדם כי הרשות בשידוריה פגעה בו ולא

ביקשה או שידרה את תגובתו, ובבירור תלונתו לממונה לפי פרק בי, מצא הממונה כי

תלונתו מוצדקת והורה למנהל הכללי לשדר את תגובת הממונה, יורה המנהל הכללי או

מי שהוא הסמיכו לכך על נוסח התגובה ואופן שידורה, בשים לב להמלצת הממונה'',

וכאן יש תוספת שהוספה השבוע כדי שלא יהיו אי הבנות בנושא הזה "אין בהוראה זו

כדי לגרוע מהוראות פרק ב' לעניין מימצאי הממונה לפי הפרק האמור". אני מבקשת

להפנות את תשומת ליבכם, כאן מדובר בנוסה תגובה. דהיינו, הרשות עומדת לשדר

מישדר שעלול לפגוע במישהו. הם פנו לבקש את תגובתו של האיש אך לדעתו של אותו

איש הם לא שידרו את תגובתו כראוי, או לחלופין הם התקשרו אליו בשעה 12 מתוך

כוונה לשדר מישדר העלול לפגוע בו בשעה 4 אחר הצהרים. בשעה 12 הם לא הצליחו

לאתר את אותו אדם, אבל בשעה 2 הוא כבר היה בביתו ואם הם היו עושים מאמץ סביר

הם היו יכולים לקבל את תגובתו, אבל הם לא ניסו פעם נוספת ובשעה 4 שודר המישדר

הפוגע. אותו אדם רשאי לפנות לממונה ולהתלונן על שני דברים: ראשית, לבקש לשדר

את תגובתו למישדר הפוגע. שנית, הוא מתלונן על פעולת הרשות במקרה הזה. הרשות לא

פעלה כראוי, היא היתה צריכה לנסות ולהשיג את תגובתו של אותו איש עד סמוך לפני
המישדר. יש כאן שני דברים
גם עניין התגובה וגם עניין המימצאים לתלונת האדם על

פעולת הרשות. בשני הדברים האלה עוסק סעיף 17. ההלק הראשון לעניין התגובה וכדי

שלא יהיה ספק שיש כאן גם את המישור של טיפול בתלונה של אותו אדם הוסף הסיפא

לאותו סעיף.
היו"ר ע' זיסמן
וזה מוסכם?
אי בנדלר
זה מוסכם.
פרופ' אי פולק
ברצוני להעיר שתי הערות. ראשית, בסעיפים הקודמים יש הגדרה של מהי פגיעה

ומהי תגובה. ההגדרות של פגיעה ותגובה מתפרשות עכשיו על ידי סעיף 17 כפי שאני

מבין. אינני מבין כיצד אפשר בכלל לנסח את סעיף 17 מבלי שהחוק קובע מהי פגיעה

ומהי תגובה. אם הוועדה איננה חייבת לאשר ואם אין שום סמכות חוקית אם אין שום

גוף מחוקק כרגע שאישרר את הפרק של פגיעה ותגובה ומה המשמעות שלהם, אז אינני

מבין איך הוועדה יכולה לאשר את סעיף 17 שמדבר על פגיעה ותגובה?

שנית, לעניות דעתי ישנה סתירה קלה בין סעיף 17 לבין כללי הממונה. פה כתוב

שיורה המנהל הכללי או מי שהוא הסמיכו לכך על נוסח התגובה. כלומר, גם במידה

והממונה מוצא שהתלונה מוצדקת, הרי שהנוסח יקבע על ידי המנהל הכללי. נכון

שהממונה יכול להציע ונכון שהנפגע יכול להציע, אבל מי שקובע את זה בסיכומו של

דבר הוא המנהל הכללי.



היו"ר ע' זיסמן;

מי צריך לקבוע?

פרופ' אי פולק;

לדעתי, הממונה יחד עם הנפגע קובע מה נוסח התגובה, לא המנהל הכללי.

הסתירה שנראית לי היא בכך שההוק אומר שהמנהל הכללי יורה על אופן שידור
מימצאי הממונה. המילים
"אופן שידור מימצאי הממונה" אינן אומרות שהמנהל הכללי

נכנס לכל פרטי הפרטים של שידור מימצאי הממונה, משנה את הנוסח שלהם והופך אותם

למה שהמנהל הכללי רוצה שהן יהיו. אופן שידורי המימצאים פירושן למשל, האם

הדברים נאמרים במבט לחדשות בתחילתן, בסופן או באמצע? או האם משדרים את הדברים

בצורה של מודעה? פה ברור שמדובר בשיקולים מקצועים לגבי אופן שידורי המימצא

ולכן המערכת היא זו שצריכה לבוא ולומר איך משדרים את העניין. אני אינני מבין

את אופן השידור בתור הכתבה של מה ישודר ואילו כאן נאמר בצורה מפורשת: "יורה

המנהל על נוסח התגובה" ונראה לי שזה פוגע בעצם המהות של הממונה ושל הנפגע.
זי בוים
אם אני מבין את דבריך נכון אז אתה אומר שהמנהל הכללי יכול להורות לגבי

הטכניקה, אבל לא לגבי המהות של התוכן.
פרופ' אי פולק
נכון.
עו"ד ע' שכטר
יש כאן אי הבנה לגבי העניין הזה. אנחנו בכללים האלה, השילוב של כללי מתן

אפשרות תגובה לנפגע בתוך כללי הממונה, דווקא מרחיבים את סמכויות הממונה מעבר

לקיים היום ומעבר למה שגם נדרש. היום הדרך המקובלת ושגם קיימת ברשות השידור

היא לפנות ולבקש לשדר תגובה מהאנשים שעוסקים בעריכה בתחום השידור ואז התגובה

היא גם הלק מתהליך העבודה השוטפת של הרשות והלק מכללי האתיקה של הרשות. למעשה,

אנחנו בפירסום הכללים, שהם קיימים כבר הרבה שנים, מודיעים לציבור דרך הרשומות

על העובדה שיש להם זכות להגיב בשידורים. אנחנו חשבנו שזה ראוי לעשות את זה

בצורה הזאת, מעבר לעובדה שזה קיים אצלנו מאז ומעולם. הוספנו כאן את הממונה

כעוד אינסטנציה שאפשר לפנות אליו במידה והאדם מרגיש שתגובתו לא שודרה. ביום

יום כמובן שהאדם לא חייב לפנות לממונה כדי לשדר את תגובתו והוא גם לא פונה

לממונה, אלא הוא פונה לעורך החדשות או לעורך המישדר שבו לא שודרה התגובה. כאן

אנחנו הוספנו את הממונה לתוך ההיררכיה הזאת.

ההבדל בסעיף 17 הוא בין שתי סיטואציות, בין התגובה לבין המימצאים. התגובה

של הנפגע היא איננה מימצאי הממונה ועל פי חוק רשות השידור הממונה יכול רק

לפנות בדרישה למנהל הכללי שישדר את מימצאיו ולא שיורה לשדר תגובות. סעיף 9

לכללים הוא ציטוט מדויק מתוך חוק רשות השידור ולכן לא ניתן מעבר לו. הממונה

הוא זה שמורה לשדר את המימצאים והמנהל הכללי יורה על אופן שידור המימצאים, זה

נמצא בסעיף 9 ובסעיף 17 וכתוב שסעיף 17 לא פוגע בסעיף 9, לכן אין פה שום

ויכוח. התגובה איננה נמצאת בכלל בסמכותו של הממונה, היא שאלה עריכתית חדשותית

שהעורך הראשי של השידורים הוא זה שמחליט על אופן השידור שלהן. העורך הראשי של

השידורים ברשות השידור, על פי החלטות הכנסת, הוא המנהל הכללי של הרשות והוא

מקבל החלטה על היקף התגובה.



א' בנדלר;

יש צורך להבהיר שהממונה לא יכול להורות למנהל הכללי לשדר נוסח תגובה אחר

אם כבר שודרה תגובה מסוימת.

עו"ד ע' שכטר;

אבל לעומת זאת הוא יכול להגיע למימצאים שהתגובה שלו לא היתה בסדר ולהורות

לו לשדר את מימצאיו שהתגובה שלו לא היתה בסדר.

אי בנדלר;

ואז המנהל הכללי יחליט איך לשדר.

עו"ד ע' שכטר;

את אופן השידור, אבל לא את נוסח התגובה.

אי בנדלר;

יש כאן איזשהי בעייתיות.

היו"ר ע' זיסמן;

האם היה פסק דין שחייב הודעה מתקנת?

עו"ד ע' שכטר;

לא. יש הרבה פשרות בבתי המשפט בתביעות של לשון הרע על נוסח של תיקונים,

אבל לא תגובות.

זי בוים;

מצא הממונה שיש טעם לתת תגובה אחרת או מתקנת במקרה כזה מי שיקבע את נוסח

התגובה ואת אופן התגובה, לפי שיטתה של היועצת המשפטית, יהיה המנהל הכללי.

אי בנדלר;

כן.

זי בוים;

בעצם היה ראוי שבמצב כזה, כאשר התגלו במימצאים שיש מקום לתיקון, שהממונה

עצמו הוא זה שמבחינת התוכן יכתיב את הנוסח. הוא בחן את התגובה, הוא מצא אותה

מוצדקת.

עו"ד כ' שלום;

בסיטואציה שדיברה עליה היועצת המשפטית קודם התלונה יכולה להיות על מצב

שבו לאדם לא ניתנה אפשרות התגובה ועל זה הוא מתלונן ואז בא הממונה ואומר; זה

לא בסדר, אתם הייתם צריכים לתת לו ולכן בבקשה שדרו את התגובה. זה כל מה שאומר

הממונה. עכשיו יש רק שתי אפשרויות; יש רק לשדר את התגובה של המנכ"ל ויש אפשרות

שהממונה אומר שמעבר לתגובה יש לו את המימצא שלו והמימצא שלו אומר שהם היו לא

בסדר כי הם לא פנו אליו בשעה 2 כאשר הוא היה בבית, וזאת לפי הדוגמא של היועצת



המשפטית. הממונה רשאי להגיד להם שהוא רוצה שאת המימצא הזה הם ישדרו וזה כבר

משהו אחר, זהו שידור המימצא. לכן, לא צריך לערבב בין שני הדברים. סעיף 17 לוקח

בחשבון את האפשרות שלאדם יש את הזכות לפנות לממונה במקרה שהוא לא קיבל את זכות

התגובה.

י י קצב;

אני לא רואה כאן בעייה. הממונה הוא יורה למנהל הכללי. זאת אומרת, לפי

ההוראה של הממונה המנהל הכללי משדר. בנוסף לכך בסיפא נאמר שזה צריך להיות בשים

לב להמלצת הממונה. העורך האחראי שהוא המנכ"ל לא יכול לכתוב משהו אחר לגמרי אלא

הוא צריך להיות צמוד להמלצות.

פרופ' א' פולק;

אני מציע שבסעיף 17 יהיה כתוב כך; יורה המנהל הכללי על אופן שידורה בשים

לב להמלצת הממונה. בניסוח הזה אנחנו דבקים לנאמר בסעיף 9.

עו"ד כ' שלום;

לא, אלו שני דברים שונים.

פרופ' אי פולק;

ולגבי אופן התגובה אפשר להיכנס לפירושים האם אופן שידורה והמלצת הממונה,

כן או לא? אבל, בצורה שבה כתוב היום פירושו של דבר הוא שהמנהל הכללי מנסח את

התגובה.

עו"ד כ' שלום;

בהחלט וזה נכון.

פרופ' אי פולק;

לי יש נסיון בנוסח של תגובה ברשות השידור ואני מוכרח לומר שבמקרים ורציתי

להגיב על שידורים מסוימים לא היתה שום בעייה. אני הרמתי טלפון לרשות השידור

ונתנו לי להגיב על הנושא. במקרה אחר, הרמתי טלפון ונאמר לי לשלוח פקס ובשתי

שורות לכתוב את נוסח התגובה שלי. אני שלחתי את נוסח התגובה בפקס והוא יתקבל.

כלומר, אני ודאי מקבל את הטיעון שמי ששולח שלושה עמודים של תגובה אז אי אפשר

לשדר את כל שלושת העמודים ולכן יש צורך בכך שהתגובה תהיה בעלת איכות שידור.

הממונה על קבילות הציבור בוודאי לא ימליץ על שלושה עמודים של תגובה ולמנכ"ל יש

עדיין כאן את האפשרות לשנות מילה או לא לשנות מילה משום שכתוב; "אופן שידורה".

בצורה שזה כתוב כאן פירושו של דבר; התלוננת למערכת, המערכת נמצאה טועה והנה

שום המערכת משדרת את התגובה שלך. לדעתי, יש כאן בעייה.

עו"ד עי שכטר;

על פי החוק אין לממונה סמכות לנסח תגובות לרשות השידור. על פי החוק לא

ניתן להעניק לו בכללים את הסמכות הזו. הסמכות הזו מסורה למנהל הכללי שהוא

העורך הראשי של השידורים והוא אחראי על ניסוח השידורים.



א' בנדלר;

כאן אני מצטרפת לחוות דעתו של עמית שכטר. אני רוצה לקרא את נוסח סעיף קטן

(ה) לסעיף 22א לחוק רשות חשידור. החוק אומר: "מצא הממונה על הקבילות לאהר דיון

בקבילה ושמיעת הנוגעים בדבר כי צדק הקובל בפנייתו וכי הרשות פעלה שלא כדין

בעניין מסוים, רשאי הוא לפנות למנהל הכללי בדרישה שיורה לשדר את מימצאיו

בשידורי הטלוויזיה או הרדיו. המנהל הכללי יורה על אופן שידור המימצאים כאמור

בשים לב להמלצת הממונה על הקבילות". דהיינו, החוק אומר שהסמכות היא של המנהל

הכללי. בכללים לא כתוב בהתאם להמלצת הממונה, אלא "בשים לב להמלצת הממונה". אין

לנו ברירה אלא לפעול לפי הוראות החוק עצמו. אני חושבת שיש גם תפיסת עולם

מאחורי העניין. מדובר כאן על שיקולים של עריכה בין היתר. השיקולים של עריכה

נוגעים גם לנוסח וגם לשיבוץ, למקום של שידור התגובה, ואת זה לא רוצים ליטול

מהעורך הראשי של רשות השידור. תפיסת העולם של המחוקק ושל הרשות עצמה היא לא

להעניק לממונה על קבילות סמכות של עריכה בשידורים, אלא להשאיר זאת בידי מנכ"ל

רשות השידור.

יי קצב;

מנסיוני במועצת העיתונות אני יכול לומר שרשות השידור היא המקים היחיד

שנותן תגובה ראויה, היא עומדת בכל הקריטריונים. רשות השידור והעורך הראשי תמיד

גילו רצון טוב בטיפול בבעיה. במועצת העיתונות עלה לא פעם הנושא בדבר פירסום

בעיתון של ידיעה פוגעת בכותרת ענק ואילו התגובה לידיעה הפוגעת מופיעה באותיות

קטנות בעמוד לא חשוב.

פרופי אי פולק;

אני שוב חוזר לשאלתי הראשונה משום שאני לא הבנתי את התשובה לגביה.

דהיינו, סעיפים 14, 15 ו-16 לא עומדים לדיון בפני הוועדה בכלל, הם החלטה

פנימית של רשות השידור, אבל הם נותנים הגדרות מסוימות וסעיף 17 כביכול מאמץ את

אותן הגדרות. יכול להיווצר מצב שבו מחר אדם יפנה לבג"ץ וינסה לומר משהו על

משמעות התגובה ואז הוא יופנה לסעיף 14 שמסביר מהי תגובה. לכאורה המילה תגובה

עומדת על פי החוק ולעומת זאת היא לא חוקית. היא בסך הכל החלטה פנימית ולכן

אינני מבין איך יכולה הוועדה לאמץ את סעיף 17 בכלל. השאלה נובעת מכך שיש

הבדלים מהותיים מאוד בין הגדרות של 15, 14ו-16 שרשות השידור מאמצת אותן לבין

מה שמופיע בחוק רשות השידור.

היו"ר עי זיסמו;

סעיף 17 מופיע כי הוא חייב להופיע. זה לידיעתנו, זה לא לאישור הוועדה.

עו"ד כ' שלום;

כל עוד זה לא חורג.

היו"ר ע' זיסמן;

נכון. זכותה של ועדה לדעת את הכל.

זי בוים;

איתרנו שיש כאן בעייה, זה עדיין לידיעתנו. אולי צריך לשנות חוק בעניין

הזה.



היו"ר ע' זיסמן;

כן. אנחנו גם אמרנו שיהיה דו"ח שנתי והכנסנו שינוי נוסף. צריך לראות מה

יקרה בשנה הקרובה. אני עדיין לא ראיתי מסמך משפטי שהוא לנצח נצחים, תמיד יש

תיקונים. יש לי הרושם שהמאבק ימשך.

פרופ' ר' שפירא;

רשות השידור הכינה כבר שיקופית שתתפרסם עכשיו. בשיקופית הזאת יראו את שם

הממונה ושאפשר לפנות. אני באמת מקווה שהתלונות לא תהיינה רבות ואלה שתהיינה

שנוכל לעמוד בהם.

היו"ר ע' זיסמן;

הצבעה

היו"ר ע' זיסמן;

ששת חברי הוועדה קיבלו את ההחלטה פה אחד.

אני מקווה שעכשיו מספר התלונות לא יהיה גדול ושלא תהיינה תלונות בביקור

הוועדה.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:10.

קוד המקור של הנתונים