ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 23/07/1996

אישור תשלומי רשות בשנת הלימודים התשנ"ז

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 5

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שלישי. ז' באב התשנ"ו (23 ביולי 1996). שעה 09:30

נכחו: חברי הוועדה; עמנואל זיסמן - היו"ר

דוד אזולאי

זאב בוים

שלמה בן-עמי

שמריהו בן-צור

עבד אלוהב דראושה

צבי ויינברג

וליד האג' יחיא

נעמי חזן

מוזמנים; יצחק כהן - יוייר המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

והתרבות

גליה פררה - מרכזת תיאום במינהל הפדגוגי

יעל אנדורן - אגף התקציבים, משרד האוצר

יעקב אגמון - מרכז השלטון המקומי, יו"ר ועדת החינוך

דוד עמר - ראש עיריית נשר

הדסה אלמוג - היחידה הכלכלית, מרכז השלטון המקומי

דייר יצחק קדמן - מנכ"ל המועצה לשלום הילד

שי לחמן - יו"ר ארגון ההורים הארצי

ריימונד לדווין - יו"ר תשלומי הורים, ארגון ההורים

הארצי

שמואל רותם - ארגון ההורים הארצי

מנהלת הוועדה; יהודית גידלי

קצרנית; מרים כהן

סדר-היום; 1. אישור תשלומי רשות בשנת הלימודים התשנ"ז.



1. אישור תשלומי רשות בשנת הלימודים התשנ"ז

היו"ר עמנואל זיסמן;

אני פותח את הישיבה.

נעמי חזן;

אני מבקשת הצעה לסדר. שמעתי הבוקר בחדשות על הפסקת ההשתלמויות המוסדיות. על

כן הייתי מבקשת שייערך דיון בנושא בהקדם האפשרי.

היו"ר עמנואל זיסמן;

בוועדת משנה בראשותו של חבר-הכנסת זאב בוים, בשיתוף פעולה עם כל הגורמים

הנוגעים בדבר, דנו בנושא של תשלומי הורים. לאחר שהצלחנו בנושא של תשלומי חובה

ויצאנו לדרך, אולי נצליח לכרוך את זה יחד עם הנושא של תשלומי רשות. אני יודע

שלוועדת החינוך והתרבות יש סמכות בנושא הראשון. יש נושאים שבהם יש לה סמכות

מוסרית, שלפעמים היא יותר חזקה מהסמכות המשפטית. תשלומי רשות הם אהוד הנושאים

האלה.

אנחנו נמצאים עכשיו בתקופה של מדיניות כלכלית חדשה, יש גזירות שמכבידות על

ההכנסות של שכבות רחבות של העם. הנושא של תשלומי הורים צריך להיקבע זמן סביר לפני

פתיחת שנת הלימודים, וזה צריך להיעשות בתיאום ובהסכמה של הגורמים השונים. זה גם

צריך להתפרסם בצורה בולטת ומובנת, כדי שההורים ידעו מה הוסכם.

נמצאים פה נציגי משרד החינוך והתרבות. אינני מעלה על הדעת שבנושא הרגיש הזה

לא תהיה הסכמה. כי אם לא תהיה הסכמה, זה יכול לשבש את פתיחת שנת הלימודים. אני

מקווה שהיום נגיע לזה. אם לא, נמצא את הדרך להמשיך את הדיון אמנם הכנסת יוצאת

מחר לפגרה, אבל הוועדות לא יוצאות לפגרה. אני גם הודעתי, בהסכמת חברי הוועדה,

שבמחצית השניה של חודש אוגוסט נקיים שני דיונים, לפחות אחד מהם יהיה עם שר החינוך

והתרבות, לקראת פתירת שנת הלימודים.

אני גם רוצה להודיע שהוועדה ונסייר ב-1 בספטמבר במה שפעם היינה עיירה, והיום

היא עיר מתפתחת במרכז הארץ, לוד. על פי המסורת, באותו יום יש ביקורים של הנשיא

וראש הממשלה ושרים בבתי-ספר. אנחנו רצינו לבקר בראש העין, אבל נמסר לנו ששר האוצר

יבקר שם. לכן הביקור שלנו יהיה בעיר לוד.

אני מציע שחבר-כנסת זאב בוים יפתח בנושא של תשלומי ההורים.

זאב בוים;

אני רוצה לפתוח בנושא של אגרת הבריאות. התפרסם בעיתון שיש כוונה לייקר את

אגרת הבריאות במערכת החינוך. יושב-ראש הוועדה חבר-הכנסת זיסמן מיהר להגיב, וטוב

שעשה כך. הענין של גביית אגרת בריאות במוסדות החינוך למעשה מנוגד לכל מה שאנחנו

סיכמנו ולמה שסוכם לפני כן. אני רוצה להזכיר שבנושא של אגרת בריאות שהיתה בעבר

הוחלט שזה יהיה חלק מכל הנושא של חוק הבריאות הממלכתי, ושתשלומי חובה יהיו רק

לגבי בריאות השן, וגם זה על פי הכללים שקבענו, ואת הסיכום הבאנו בפני הוועדה

בישיבתה הקודמת.

שמעתי שחלק מהאנשים שנמצאים כאן הוזמנו לוועדת העבודה והרווחה, לדיון שעומד

להתקיים בה בנושא הזה. ניסיתי אתמול לברר עם יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה מדוע

ואיך, ולא קיבלתי תשובה מניחה את הדעת. אדוני היושב-ראש, זה לא ענין של משחקי

יוקרה או כדונה, אבל לפי דעתי לא טוב לפצל את הדיון בנושא הזה בין שתי ועדות. אני

חושב שהענין של שירותי בריאות במערכת החינוך והתשלומים עבורם הוא ענין לוועדת

החינוך והתרבות, ולדעתי צריך לעמוד על כך.



זאב בוים;

מונח לפניכם מסמך ההמשך של דיוני הוועדה, בעקבות המסמך הראשון שסיכמנו

לגבי תשלומי החובה. בכמה סעיפים הנוגעים לתשלומי רשות לא הגענו להסכמות. יש

לנו בעיה. אינני פוסל את האפשרות שהוועדה תעשה עוד מאמץ. אני מוכרח להודות

שבחלק מהדיון המכריע אתמול לא הייתי נוכח. אולי הייתי יכול לסייע לפתור חלק

מחילוקי הדעות. בכל אופן שווה לעשות מאמץ בענין הזה. כפי שאני מבין, נקודת

המוצא פה היא שיש אינטרס משותף להגיע להסכמה מלאה עם כל הגורמים, נציגי

ההורים, נציגי משרד החינוך, נציגי גופים להגנת הצרכן, וכוי, וזה לא פשוט.

בהמשך אעמוד על חילוקי הדעות שנותרו.

אני רוצה לפתוח בדבר חשוב, גם המסמך שלפניכם פותח בו. בנושאים שונים,

כמו טיולים, השאלת ספרי לימוד, תכניות מיוחדות או נוספות, אנחנו מתווכחים על

גובה התשלומים. לפעמים אנחנו יורדים באמת לפרטי פרטים, ולמי שמתבונן מהצד זה

נראה קצת מוזר. אבל כל שקל בתשלומים האלה הוא חשוב.

אבל מהנסיון שהצטבר הגענו למסקנה, משותפת לכל הגורמים, שאחת הבעיות

הרציניות ביותר היא לא רק מה מחליטים לגבות ומה מפרסמים בחוזר מנכ"ל, אלא איך

הדברים מיושמים בשטח. מסתבר שפה הבעיה הגדולה. לכן חשבנו להקדיש חלק מהסיכום,

וזה על דעת כולם, לנושא של פיתוח דרכים ומנגנונים כדי לנסות להביא את המערכת

למצב שכל המערכת תתיישר על פי ההחלטות שמתקבלות כאן, ושבאות לידי ביטוי בחוזר

המנכ"ל. בשטח זה לא כך. בשטח יש חריגות קשות מאד. על זה ראוי לשים דגש הרבה

יותר חזק. כי לפעמים, בוויכוח על שקל לכאן או שקל לכאן, בסעיף כזה או אחר,

אנחנו מאבדים את הפרופורציות.

כפי שאמרתי, בשטח יש הרבה מאד חריגות. מתקבלים הרבה מכתבים מכל הגורמים.

השתדלנו מאד בחלק ניכר מהסיכום, בחלק הראשון שלו, לא להתייחס לסעיפי של תשלומי

הרשות, אלא יותר לנסות להגיע להבנות איך מיישרים על המערכת לגבי הביצוע

והיישום של מה שאנחנו מסכמים.
בתחילת המסמך אנחנו כותבים
קיימת תופעה של חריגות מהנחיות חוזר מנכ"ל

בכל הנוגע לתשלומי הורים. לפיכך ממליצה ועדת המשנה כדלקמן: "1. משרד החינוך

ידאג במועד מתאים לפני פתיחת שנת הלימודים, וכן בשנים הבאות, לפרסום בעיתונות

של כל התשלומים שעליהם הוחלט, על מנת להביא את ההחלטות לידיעת כל הציבור". עד

עכשיו זה התפרסם בעיקר בחוזר מנכייל. וחוזר מנכ"ל לא מגיע לציבור הרחב. מי

שמעונין בכך צריך לחפש את זה. אנחנו אמרנו שיש ללפרסם את זה בעיתונות כדי

להביא את זה לידיעת כל הציבור. גם אם זה לא יסב את תשומת הלב של כולם, בכל זאת

זה יובא לידיעת ציבורים יותר רחבים.

"2. תלונות של הורים שיגיעו לכל אחד מהגורמים המאיישים את ועדת המשנה

(קרי משרד החינוך, מרכז השלטון המקומי, ועד ההורים הארצי, המועצה להגנת הצרכן
וכיו"ב) יטופלו בדרך הבאה
א. התלונה תועבר לידיעת כל הגורמים. ב. משרד החינוך

יטפל ישירות מול מנהל בית-הספר באמצעות מערכת הפיקוח. ג. מרכז השלטון המקומי

יטפל מול הרשות המקומית / אגף החינוך ברשות המקומית. ד. ארגון ההורים הארצי

יטפל מול ועדי ההורים הישוביים והמוסדיים".

"3. משרד החינוך יכין תוכנת מחשב אחידה לתשלומים על פי חוזר התשלומים.

תוכנה זו תומלץ לשימוש מנהלי בתי-הספר". אני רוצה להביא לידיעת החברים שכל

בתי-הספר או רובם המכריע, ממוחשבים. כלומר מבחינה טכנית הם יכולים להשתמש

בתוכנה הזאת. "במרוצת שנת הלימודים התשנ"ז תיעשינה פעולות הכנה, הכשרה והטמעה

לקראת שנת הלימודים התשנ"ח". אנחנו לא יכולים לחייב, אבל אנחנו מעריכים שאם

נכין תוכנה כזאת ונפיץ אותה ונמליץ על השימוש בה, אפשר יהיה להשתמש בה, וזו

תהיה דרך נוספת כדי ליישר את המערכת.



.4"משרד החינוך יפתח אתר מיוחד באינטרנט לנושא תשלומי ההורים ורשימת

ספרי הלימוד המאושרים לשימוש במערכת". אינני יודע מה אחוזי השימוש היום

באינטרנט, ואולי לא ההורים הם דווקא אלה שמשתמשים, אבל הילדים משתמשים בזה

יותר. יכול להיות שאם יהיה אתר כזה באינטרנט, זה עוד אמצעי שאפשר יהיה להעביר

דרכו אינפורמציה.

"5. משרד החינוך, מרכז השלטון המקומי, ארגון ההורים הארצי והרשות להגנת

הצרכן יקיימו קו פתוח משותף ערב פתיחת שנת הלימודים במועד שייקבע, מומלץ

בשיתוף עם רשות השידור". זה יהיה קו פתוח שיפורסם ויעמוד לרשות הציבור הרחב.

כל הגורמים יגייסו אנשים מומחים כדי לענות על שאלות ולתת פתרונות.

"6. מנוי וגמור עם חברי ועדת המשנה והגופים המיוצגים לעשות כל פעולה

נדרשת על מנת להביא ליישום ההנחיות וההוראות בנושאתשלומי ההורים כלשונן

וכרוחן-, לרבות נקיטת צעדים הולמים כלפי מקרים חריגים.

במסגרת האמור לעיל יבצע משרד החינוך בדיקה מדגמית בבתי-ספר וברשויות

מקומיות שונות לבדיקת יישום ההוראות בנושא תשלומי הורים, לרבות הנושא של סרבני

תשלום.

ועדת המשנה ממליצה שבמרוצת שנת הלימודים התשנ"ז ועדת המשנה תקיים דיון

מיוחד, מקיף וממצה, בנושא מנגנוני האכיפה וסרבני התשלומים, בעקבות ממצאי המדגם

הנ"ל".

אני רוצה לומר שיש מקרים באמת חריגים במיוחד. אנחנו לא רצינו לכתוב את זה

פה. אבל לא מן הנמנע, כאשר יתברר בבדיקה שאכן יש מקרים חריגים ובולטים במיוחד,

יכול להיות שיצטרכו לבחון אפשרות של תביעה. במקרה כזה, הנהלת בית-הספר, אולי

בשיתוף עם ועד ההורים, יצטרכו לשקול תביעה ייצוגית. אולי זו פעולה חמורה קצת,

אבל זה חלק מהמאמץ לאכוף את יישום ההחלטות בענין התשלומים. כי כאמור היום השדה

הזה פרוץ. ההחלטות שקיבלנו נועדו ליישר את המערכת, במיוחד במצב של קיצוצים ושל

ויכוח על מי חלים הקיצוצים וכוי. וכאשר יש נטיה ונכונות עקרונית של המשרד, וזה

לא רק ברמה של הצעות, זה גם ברמה של דברים שכבר נכתבו ויש עליהם אישור מחודש,

שיש כוונה להוריד בכלל את כל נושא התשלומים של ההורים - לא ייתכן שבאווירה

כזאת ובמצב כזה יהיו חריגות כאלה שיכבידו על כיסם של ההורים.

עד כאן לגבי החלק הראשון של הסיכום שהיה חשוב בעיניי, שבו ניסינו לתת

פתרונות, ואני חושב שבאמת הגענו להסכמות והבנות.

היו"ר עמנואל זיסמן;

כלומר כל מה שהצגת עד עכשיו מוסכם על משרד החינוך, ארגון ההורים הארצי

וכיוצא באלה?
זאב בוים
כן.
ד"ר יצחק קדמן
אני רוצה להוסיף בענין הזה דבר אחד שהוא די מובן מאליו, אבל גם בדברים

האלה יש חזרה על הנחיות קיימות. הייתי מאד מבקש שבמסגרת ההנחיוחת הללו תחודד

שוב ההנחיה שבכל מקרה - ואתה הזכרת תביעה ייצוגית כסנקציה אפשרית - המשא ומתן

והסנקציות לא יהיו על התלמידים. לצערי זה נעשה שוב ושוב בבתי-ספר. זו הדרך הכי

קלה. הייתי מאד מבקש שתחודד שוב ההוראה שמשא ומתן על כספים מנהלים עם ההורים,

לא עם התלמידים. סנקציות מטילים על ההורים, לא על התלמידים.



שלמת בן-עמי;

האם ועדת המשנה עסקה בשאלה של דיפרנציאציה באזורים שונים של הארץ, חתכים

חברתיים שונים, או שהדיפרנציאציה הזאת קיימת כבר בהנחיות של משרד החינוך? כי

הסכומים האלה הם סכומים פרוהיביטיביים גם למשפחה נורמלית, בוודאי כשזה מגיע

לעיירות פיתוח, לשכונות, למשפחות בעלות יכולת יותר קטנה.
זאב בוים
אנחנו לא עסקנו בדיפרנציאציה מהסוג הזה של חלוקת הארץ לאזורים על פי איזה

מפתח סוציו-אקונומי. ואני מבין שזאת כוונתך. כי אתה יכול למצוא גם במרכז הארץ,

ששם האוכלוסיה בדרך כלל יותר מבוססת, איים של מצוקות. כך גם בערי פיתוח אתה

מוצא שכבות של בעלי יכולת. לכן המדיניות היא לקבוע תשלומים אחידים לכל המערכת.

אבל בביצוע בפועל יכולים להיות הבדלים. זה נתון יותר להחלטות של הישובים עצמם,

בהתאם למצב בכל ישוב וישוב. למשל, בישוב שלי יש גוף ישובי מרכזי, של ועדת

החינוך, ועד ההורים ותא המנהלים. כל אלה יושבים ביחד וקובעים את הדברים, על

בסיס המדיניות האחידה של התשלומים. בדרך כלל הולכים לדרך של פריסת התשלומים.

בית-הספר מחליט על המצב הסוציו-אקונומי, המלצות של אגף הרווחה והיועץ החינוכי.

כל אלה יושבים יחד, ולמשפחות שיש להן קשיים ניתנות הנחות, ניתנת פריסת תשלומים

וכל מיני כלים כדי להקל בענין הזה. אינני חושב שבמסגרת הזאת אנחנו יכולים

להיכנס לזה. אני יודע שבפרקטיקה זה קיים בכל ישוב.
דוד אזולאי
יש מקרים שוועד הורים עירוני מחליט לא לשלם תשלום מסו ים. הם עושים את זה

ביודעין. הם אומרים שלא משלמים כי העיריה לא תמיד מספקת את השירות. מה שקורה

הוא שהנטל הזה נופל על הרשות המקומית, היא צריכה לממן את זה, היא לא יכולה

להשאיר תלמידים ללא ביטוח, למשל, וכתוצאה מכך הרשות נכנסת לגרעונות. זאת בעיה.

מצד אחד ועד ההורים מורה להורים לא לשלם, מצד שני הרשות חייבת לשלם את ההוצאות

האלה. אני חושב שגם על כך הוועדה צריכה לתת את הדעת.
זאב בוים
אנחנו מדברים במסמך על סרבנות תשלום. זו דוגמה לסרבנות מאורגנת על-ידי

ועד ההורים עצמו. דרך אגב, אנחנו מכירים גם תופעות הפוכות, שוועד הורים ונציגי

הורים נותנים יד לחריגה מתשלומים שנקבעו, בהסכמה עם ההנהלות. גם זה וגם זה

פסול בעינינו. לכן, כשאנחנו דיברנו על ענין המעקב ועל ענין הדרישות לתשלומי

יתר, הזכרנו באותה נשימה גם את הסרבנות לתשלום. זה יטופל על פי המתכונת שאנחנו

הצענו, במעקב שיהיה במהלך שנת התשנ"ז.

דוד אזולאי;

בינתיים הרשות סופגת את התשלומים האלה. היא צריכה לממן אותם.
נעמי חזן
אני רוצה להתייחס לסעיף 2 במסמך. מאד מפריע לי הענין של מנגנון האכיפה.

יש פה שלושה גורמים, אינני יודעת למי יש סמכות-על. במלים אחרות, הכוונה היתה

לדאוג לכך שיהיה מנגנון מבקר, מפקח, אוכף. אני רוצה לדעת מהי הסמכות הקובעת,

איפה השיניים. אני יודעת שלכל אחד יש סמכות כלפי דברים מסו יימים. בדרך כלל

אכיפה קשורה גם בסנקציות ובאיום. השאלה היא לגבי הסנקציות והאיומים, מי מפעיל

אותם וכדומה, או שכל אחד מדבר עם כל אחד. אני כבר מתארת לי את הניירת ואת

הטלפונים שיהיו בין הגורמים השונים. אני שואלת מי הגורם שאומר: אם לא תעשו כך



וכך, יקרו הדברים האלה והאלה. לפי דעתי יש פה פתה להפקרות, כי לאף אחד אין

שוט. אני רוצה לדעת בידי מי השוט. מאד לא נעים לומר את זה, אבל החריגות

הגדולות נעשות כתוצאה מכך שכל אהד חושב שלא נורא אם יגבו עוד 10 שקלים פה ועוד

20 שקלים שם.

זאב בוים;

אנחנו לא הגדרנו את זה. אבל אני חושב שאם כל הגופים שנוגעים בדבר יתמקדו

בענין וישתפו פעולה ולא יניחו לזה, אפשר יהיה להגיע למצב מניח את הדעת. לכל

אחד יש סמכות אחרת. אבל ועד ההורים המרכזי, בקטע שלו מול ההורים, יכול לנסות

לשכנע את ההורים לנקוט פעולה שלפעמים יש עמה גם סנקציה.
נעמי חזן
אני חושבת שהשאלה שלי ברורה, אבל התשובה אינה מספקת.
היו"ר עמנואל זיסמן
אני רוצה לומר מהי בעיניי הבעיה העיקרית. לפי דעתי הורים לא חייבים לשלם

תשלומים מרצון. זה לא צריך להיות. זה הבסיס העקרוני לעמדה שלי. אם הם מוכנים,

אז צריך לקבוע תקרה. יש תקופות שבהן הענין הזה מחריף, יש תקופות שזה מצטמצם.

זה תלוי במצב הכלכלי וההברתי במדינה, בהברה, בישוב, בקהילה.

אינני חושב שאדם צריך להצטדק למה אין לו הכנסה, למה הוא לא יכול לשלם.

אתן דוגמה. הבת שלי גמרה השנה את בית-הספר התיכון, והיא קיבלה ממני סכום כסף

לבילוי של הכיתה בחוף פלמחים. אחרי כמה ימים היא ביקשה סכום נוסף. מתברר שיש

כמה ילדים בכיתה, בגימנסיה רהביה, שלא יכולים לעמוד בזה, וההברים החליטו לעזור

להם בזה. לפי דעתי זה דבר מבזה.

אם אני מתרגם את מה שחבר-הכנסת בן-עמי רצה להגיד, זה המצב שנוצר בארץ. לא

יכול להיות מצב שבעלי יכולת יכתיבו נורמות ודפוסי התנהגות, כאשר רוב העם

בישראל איננו בעל יכולת. ולא חשוב אם מדובר ביהודי או ערבי, בחילוני או דתי.

אנחנו עוסקים פה באחת הסוגיות הרגישות ביותר. מה זו סרבנות? אם מטילים עלי

לשלם שלא במסגרת מה שאני צריך לשלם, ואני לא משלם, אני לא סרבן, אלא אני פשוט

לא יכול לעמוד בזה.

זאב בוים;

לא על זה אנחנו מדברים.

היו"ר עמנואל זיסמן;

אני אגיד לך מה אני רוצה. כי עוד מעט נעבור לחלק שלגביו יש חילוקי דעות.

בהמשך לשאלה מי קובע, צריך ליצור מצב שאנחנו קובעים תקרה, ולגבי מה שמעבר

לתקרה הזאת, אין לקרוא לאי-התשלום סרבנות. בשום פנים ואופן לא.

זאב בו ים;

אני מסכים לזה.
שלמה בן-עמי
אני מקבל פחות או יותר את רוח הדברים של היושב-ראש, אם כי גם הוא וגם

אני, אני מניח שגם אחרים, דנים בנושא הזה מתוך הנחה שהיא כמעט מעבר לוויכוח,

והיא שצריך לשלם, שהענין של תשלומי הורים הוא מקובל. אני הייתי רוצה להציב

סימן שאלה על הענין הזה. צריך לעשות בדיקה אמתית על איזה סכומים של תשלומי

הורים מדובר בסך הכל.

דוד עמר;

3 מיליארד שקלים לשנה. אני בדקתי את זה.
שי לחמן
20% מההוצאה הלאומית הריאלית לחינוך אנחנו ההורים מממנים מכיסנו.

שלמה בן-עמי;

זה אומר שאין חינוך חינם בישראל, ברמה של החינוך היסודי. זה באמת מעמיד

סימן שאלה מאד רצינית על הגדרת ישראל כמדינת רווחה, ובכלל על הגדרת כל הנושא

הזה של חינוך חינם. אני בהחלט מקבל את רוח הדברים של חבר-הכנסת ז יסמן, במובן

זה שלפחות תיקבע תקרה. אבל במקביל לא לנטוש את הוויכוח ואת המאבק לגבי השאלה

כולה.

יצחק כהן;

לגבי השאלה הבסיסית המרכזית שהעלה חבר-הכנסת בן-עמי, כמובן שזה מחייב

דיון רציני בנוכחות השר והמנכ"ל.

שלמה בן-עמי;

יכול להיות שאם הסכומים האלה ימומנו על-ידי רשות ממלכתית, הם יהיו גם

קטנים יותר. משום שבית-הספר מטיל על ההורים את התשלומים האלה לפעמים בנדיבות

יתרה.
יצחק כהן
אני מביע את עמדתי האישית, לא את עמדת משרד החינוך והתרבות, שגם אם

המדינה תממן את מה שנאמר פה, גם אז יהיו תשלומים נוספים עבור דברים שהורים

ירצו מעבר למה שהמדינה נותנת.
היו"ר עמנואל ז יסמן
אבל לא במסגרת החינוכית.

יצחק כהן;

במסגרת החינוכית.

היו"ר עמנואל ז יסמן;

אם כמה תלמידים מחליטים לעשות טיול מיוחד או מסיבה מיוחדת, זה דבר אחר.

זה לא במסגרת המאושרת. זו מדינה דמוקרטית, וכל אחד עושה בזמנו החופשי, באמצעים

שעומדים לרשותו, מה שהוא רוצה. אבל אם זה במסגרת מאושרת, חייבים לקבוע תקרה.



יצחק כהן;

בהמשך לשאלה של חבר-הכנסת בן-עמי, כל עוד לא נקבע אחרת, אנחנו משתדלים

ככל שניתן, גם במסגרת ההנחיות ובתיאום עם ארגון ההורים הארצי, לקבוע מסגרת

מחייבת.

דוד עמר;

הסכומים נקבעו בשנה שעברה, והשנה היו אמורים לקצץ ולהוריד את רמת

התשלומים, את רמת ההשתתפות של ההורים. אבל בכל פעם דוחים את זה.

יצחק כהן;

אני מסכים לענין של תקרה, וזה מה שניסינו לעשות, לומר שמה שמופיע זה

המחיר המירבי.

לגבי הנושא של סרבנות, יש כאלה שאומרים: אני עקרונית לא מוכן לשלם, כי

אני חושב שזאת חובתה של המדינה. אם מנהל בית-ספר או הורים או תלמידים רוצים

לצאת לטיול או להצגה או לאירוע תרבותי כזה או אחר, ויש הורה או קבוצת הורים

שאומרים שהם מתנגדים לזה עקרונית מפני שהם חושבים שזאת חובתה של המדינה, יש

כאן בעיה לגבי קיום הפעולה עצמה, מה עוד שאיש בוודאי לא יסכים להטיל על האחרים

את העלות של הילד או הילדים שהוריהם אינם רוצים לשלם, מסיבות עקרוניות.

הערה שניה. אני מקווה שכולם פה יסכימו שלא יעלה על הדעת שלאחר שתלמיד

קיבל את השירות - יצא לטיול או הלך עם הכיתה להצגה או לאירוע תרבותי אהר -

הוריו יגידו שהם לא מוכנים לשלם,

היו"ר עמנואל ז יסמן;

אבל אני מבין שיש נוהל שמעבירים חוזר להורים, וההורים חותמים. כלומר זו

התחייבות.

יצחק כהן;

זאת בדיוק הנקודה. צריך להיות ברור מעבר לכל ספק שגם כשזה מוגדר כתשלום

רשות, כאשר התלמיד קיבל את השירות זה הופך להיות תשלום חובה. אני מקווה שזה

מקובל על הכל.

שי לחמן;

אני רוצה להעיר כמה הערות. הסכום שנקב פה מר דוד עמר הוא נכון. על פי

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כבר בשנת התשנ"ד תשלומי ההורים הגיעו לסכום

עתק של כ~2.5 מיליארד שקלים. ואם מעדכנים את זה על פי האינפלציה, הסכום היום

הוא כ-3 מיליארד שקלים.

שלמה בן-עמי;

מהו התקציב של משרד החינוך והתרבות השנה?

יצחק כהן;

17 מיליארד שקלים. אבל אני לא מסכים עם הנתונים האלה.



שי לחמן;

אנחנו המצאנו את הנתונים האלה לשר האוצר, והם לא הוכחשו. הנתונים האלה

בדוקים.

יצחק כהן!

הנתונים האלה אינם בדוקים ואני לא מקבל אותם.
היו"ר עמנואל זיסמן
מר לחמן, אולי אתה יודע מה הסעיפים העיקריים בסכום הזה של 3 מיליארד

שקלים?

שי לחמן;

ה-3 מיליארד האלה כוללים את כל תשלומי ההורים, תשלומי חובה ותשלומי רשות,

שעות העשרה, ספרים וכו'.

היו"ר עמנואל זיסמן;

מהי החלוקה בין תשלומי רשות ותשלומי חובה?

שי לחמן;

הסכום של תשלומי החובה היום הולך ויורד, כי בשנתיים-שלוש האחרונות הצלחנו

להביא לביטול הדרגתי של חלק מתשלומי החובה. היתה אגרת שמירה, עכשיו יש על הפרק

אגרת הבריאות, היא בוודאי תוסר, אחרת שנת הלימודים לא תיפתח. אני חושב שלאיציק

כהן יש טבלה מדוייקת של תשלומי החובה. נדמה לי שהסכום הכולל של תשלומי החובה

עומד היום על 130-120 מיליון שקלים בלבד.

דוד עמר;

איך זה יכול להיות? יש מיליון תלמידים. התשלום הממוצע הוא אלף שקלים

לתלמיד. ספרים זה לא חובה? ודברים אחרים זה לא חובה?

יצחק כהן;

בחומרי מלאכה אנחנו מדברים על עלות של כ-80 מיליון שקלים לשנה; ביטוח

תאונות אישיות - 35 מיליון; בריאות השן - 48 מיליון. אלה תשלומי החובה. בסך

הכל זה 163 מיליון שקלים.

שי לחמן;

אבל זה לא מדוייק, כי השירות של בריאות השן לא ניתן בכל מקום.

היו"ר עמנואל זיסמן;

כלומר רוב ההוצאה היא על תשלומי רשות.



שי לחמן;

נוצר מצב, והבהירה זאת היטב מבקרת המדינה בדו"ח יסודי שלה מיוני 1994,

שאין הפרדה בין תשלומיע רשות ותשלומי חובה. בתי-ספר, מנהלי מוסדות חינוך,

מוציאים חוזרים להורים ולא עושים את ההפרדה הדרושה, ובעצם לא נותנים בידי הורי

התלמידים שום אפשרות, אלא עליהם לשלם את כל מה שמופיע בחוזרים כמיקשה אחת. אני

יכול להראות לכם לדוגמה חוזר של בית-ספר בחולון, גם חטיבת ביניים, גם בית-ספר

יסודי. החוזר הזה הוא שערורייתי מכל בחינה שהיא. יש בו דברים שלא ייאמנו.

למשל, גובים שם אגרת ועד הורים, 35 שקלים, זה בלתי חוקי. למועצת התלמידים - 20

שקלים.

זאב בוים;

אבל גם ועד ההורים הארצי רוצה לקבל כסף.

שי לחמן;

לא, אנחנו רוצים רק את שני השקלים שלנו. מה שוועד ההורים של בית-הספר הזה

הוא בלתי חוקי. עבור פסיכולוג, רופא ואחות, גובים 58 שקלים. וזה אחרי שבוטלה

אגרת הבריאות. כמו כן גובים תשלומים לקרן לרכישת תוכנות ולומדות מחשבים, דפי

מבחנים, מרכז משאבים; תלבושת אחידה כפולה; לפעילות יום-יומית - בצבע ירוק עם

סמל, להתעמלות - אדום עם סמל. יש כאן גם תלמידי חוץ; קורסי קיץ שבהם יש

התני יה, במובלע, שמי שיעשה קורס קיץ במסגרת בית-הספר, רב הסיכוי שלו להתקבל

למגמה שבה הוא בוחר.

מעבר לכך, החוזר הזה פותח במשפט הידוע; הנהלת בית-הספר איננה מתחייבת

לשמור מקום בבית-הספר לתלמיד שלא יירשם במועד. זה בלתי חוקי בעליל. אלה הרשמות

בלתי חוקיות. אסור להתנות רישום בתשלום. אסור לקיים רישום בלתי חוקי. הילדים

ברוב הרמות, חוץ מגן חובה לכיתה אי, ובמעבר לחטיבה העליונה, עוברים אוטומטית

מכיתה לכיתה. מדי שנה מזמנים מאות אלפי הורים לבתי-הספר, אומרים להם להביא

פנקסי שיקים ולחתום על הוראות קבע. משלמים מקדמות בסך מאות שקלים, 700-600

שקלים, על חשבון שנת הלימודים שמתחילה חצי שנה לאחר מכן. ואם חס וחלילה הורים

לא באים, אומרים להם; הילד שלכם כנראה לא ימצא את מקומו בבית-ספרנו בשנה הבאה.

אנחנו נתקלים בכל מיני דברים מדהימים. למשל, תלמידה שעולה לכיתה טי

בחטיבת ביניים בפתח-תקוה נשלחה בעצם הימים האלה בבושת פנים לביתה משום שהעזה

לבקש ממזכירות בית-הספר את רשימת ספרי הלימוד לשנת הלימודים הבאה, לפני

שההורים שלה שלחו לחטיבה שיק בסך 200 שקלים כמקדמה. מקדמה בלתי חוקית.

היו"ר עמנואל זיסמן;

מר לחמן, מה התקרה שאתם מציעים?

שי לחמן;

אנחנו לא מציעים שום תקרה. אני הולך לפי שיטתו של חבר-הכנסת בן-עמי,

שהעלה כאן את השאלה הבסיסית והיסודית של כל הענין הזה. אני מציע שוועדת החינוך

של הכנסת תיקח את זה על עצמה, ואחת ולתמיד תשחרר את מערכת החינוך הישראלית, על

סף המאה הבאה, מהפקק האדיר הזה שהורס את מערכת החינוך.

היו"ר עמנואל ז יסמן;

אני מבקש שתסביר את הדברים האלה.



שי לחמן;

העובדה היא שחוק חינוך חובה חינם אינו מיושם כלשונו וכרוחו. העובדה היא

שהתחום הזה פרוץ לחלוטין. העובדה היא שהורים מממנים מכיסם כ- 20% מההוצאה

הלאומית הריאלית לחינוך. מנהלי בתי-ספר, במקום למלא את תפקידם ולקדם את המוסד

החינוכי מבחינה חינוכית ופדגוגית, נהפכים לגובי מסים, מטילים עליהם את הנושא

הקשה והמסובך הזה של גביית תשלומים, וזה גורם להם להתעמת עם הורים וועדי

הורים.

היו"ר עמנואל ז יסמן;

מר לחמן, אתה ישבת בוועדת המשנה. אם היית נוקט עמדה נוקשה ובלתי מתפשרת,

ואומר; אני מדבר בשם ועד ההורים הארצי, אנחנו לא רוצים לשלם שקל אחד עבור

שירותי חינוך - הייתי מבין את זה. אבל זאת לא העמדה שלכם. אתה יכול להגיד לי

מה היה רצוי שיהיה, אבל המצב המצוי הוא כזה וכזה, ולכן אנחנו מוכנים להתפשר על

כך וכך. זאת צריכה להיות העמדה שלך.

שי לחמן;

קודם כל, אנחנו לא נסוגונו במאומה מהעמדה העקרונית שהבעתי כאן, ושאני

תמיד חוזר ומביע כאן. כבר ארבע-חמש שנים באופן ריטואלי אנחנו חוזרים ומעלים את

העמדה הזאת ללא הרף, ויעידו על כך חברים שמלווים אותנו כבר כמה שנים. התביעה

שלנו היא לממש את המלצות המועצה הציבורית לנושא תשלומי הורים, בראשותו של אהרן

לנגרמן, להטיל את מימון שירותי החינוך על כלל האוכלוסיה, כמו בביטחון ובשירותי

הבריאות, ולא רק על ציבור ההורים. לא ייתכן שיטילו עלינו מס עקיף ויענישו

אותנו כהורים על כך שיש לנו ילדים במערכת החינוך. מי שיש לו יותר ילדים

במערכת, נענש יותר. עשרות אלפי משפחות בכל רחבי הארץ כורעות תחת הנטל ואינן

מסוגלות לשלם את הסכומים הנדרשים.

לכך גם מתקשרת תופעת הסרבנות שדיברת עליה. הורים מסרבים לשלם מפני שהם לא

יכולים, והם לא צריכים לשלם.

זאב בוים;

אני רוצה להזכיר לעצמנו שלפני פתיחת שנת הלימודים צריכה לבוא לוועדה

התחייבות של משרד החינוך, שבתהליך מסויים הוא יביא להורדת תשלומי ההורים. זה

הוגדר כבר על-ידי המנכ"ל הקודם. יש ממשלה חדשה, אנחנו רוצים שהממשלה החדשה

תעמוד בזה, שעד שנת התשנ"ח, זאת המגמה, תביא להורדת תשלומי ההורים במערכת

החינוך. זה קולע לעקרון שבעצם כולנו מסכימים לו.

אבל אני רוצה להגיד עוד דבר, שהוא אולי קצת איפכא מסתברא, גם מהנסיון שלי

בתפקידים אחרים במערכת החינוך. דוד עמר, נניח שמשרד החינוך יבוא היום ויגיד;

אנחנו נגייס את ה-2.5 מיליארד או 3 מיליארד השקלים, ונשחרר את ההורים מהענין

של תשלומי הורים, ונכניס את הכסף הזה לתוך המערכת, לאותם תחומים שבהם ההורים

משתתפים היום. כמו שאני מכיר איך עובד הענין הזה, מהר מאד הכסף הזה יישחק ומהר

מאד יהיו פרצות. זה טיבו של הענין. הפרצות לא חייבות להיגרם דווקא מתוך אינטרס

של מנהל בית-ספר. לפעמים זה אינטרס של ההורים. אני לא בטוח, אם המדינה כמדינה

תיקח על עצמו את הסכום הזה של שירותי ההורים, מה תהיה הרמה של אותו שירות.

אינני מדבר על השכבות שאינן יכולות. אבל יש גם שכבות שיכולות. איזה הורה

לא מוכן להשקיע יותר כדי להעשיר את ילדו? יש לנו פה בעיה. אז אנחנו נבוא

ונגיד; בסדר. זה נכון. אבל אני רוצה להסביר שזה לא רק הענין של גיוס הכסף, לפי

דעתי זו הבעיה הקלה, אלא איך להבטיח שסל שירותי החינוך שלו יועד הכסף הזה

יתבצע בפועל, ואיך להבטיח שהוא לא יכורסם, או שהכסף לא יועבר לדברים אחרים.



והרי המערכת צריכה כל מיני דברים, לפעמים יותר חשובים מאשר הצגת תיאטרון או

ביקור במוזיאון. אבל אם לא תהיה הצגת תיאטרון או טיול או ביקור במוזיאון, זה

בדיוק הערך הנוסף של החינוך, ההעשרה הזאת שאנחנו מבקשים לתת לילדים.

שלמה בן-עמי;

חבר-הכנסת בוים, אני חושב שנגעת בנקודה באמת חשובה. זאת אומרת, מה שאנחנו

מטילים על המדינה, יש למדינה גם יכולת התימרון כדי לשחוק בו. ראה חוק הבריאות.

ברגע ששר האוצר הוא ראש מערכת הבריאות, הוא זה שקובע. והוא קובע לפי המצב

התקציבי, הגרעונות וכדומה. אתה צודק.

אחת הדרכים להילחם נגד זה היא באמת. להיאבק על הגדלת סל החינוך לילד

בישראל, מה בעצם ילד בישראל אמור לקבל מתוקף היותו ילד במערכת החינוך. דיברנו

הרבה על סל הבריאות, מה צריך אזרח לקבל לבריאותו. הרי בסך הכל כולנו משתמשים

בחינוך יותר מאשר בבריאות. וטוב שזה כך. חלקנו בריאים. לעומת זה כולנו מזדקקים

למערכת החינוך, הילדים שלנו, אנחנו, הנכדים שלנו, האחים שלנו. וכאן לא הוגדר

מספיק הענין של סל החינוך שהשלטון מחוייב בו. אני מסכים שכאן צריכים כל

הגורמים - ההורים, המורים, ארגוני המורים - להיאבק, כדי למנוע את השחיקה בסל

הזה. הקח ותן הזה הוא חלק אינטגרלי, ככל פעולה פוליטית.

דוד עמר;

חבר-הכנסת בן-עמי, אלה הפרצות שדיברו עליהן, אבל בכיוון ההפוך. מכיוון

שלא רוצים להגדיל את סל החינוך, יש פרצות גם מהצד השני. כל אהד רוצה עוד טיול,

עוד הצגה וכו'. הפרצות הן לא מצד ההורים אלא מהצד השני. אני מציע שהיושב-ראש

וחבר-הכנסת בוים, שמכירים את השלטון המקומי ויודעים בדיוק על מה אנחנו מדברים,

ינצלו את הנסיון שיש להם, וילכו עם השלטון המקומי נגד כל מי שיפריע בנושא הזה.

ויוחלט בענין הזה אחת ולתמיד כמה הצגות תיאטרון יש בשנה, כמה טיולים וכמה

מסיבות יש בשנה, וכוי. ואז נדע בדיוק מה המסגרת, מה אפשר לדרוש.

היו"ר עמנואל ז יסמן;

מר עמר, האם בשלב שאנחנו נמצאים עכשיו אנחנו יכולים לחולל את המהפכה

הזאת? אני חושב שאנחנו לא יכולים.

דוד עמר;

אפשר לפחות לומר שאת תשלומי החובה מדינת ישראל תשלם. צריך להוריד את כל

תשלומי החובה. זה שלב ראשון. אני מדבר על למעלה ממיליארד שקלים. אחרים מדברים

על סכום אחר, קטן. אז אין בכלל בעיה.

היו"ר עמנואל ז יסמן;

מחר הכנסת יוצאת לפגרה, לכן עלינו להתקדם בענין הזה. יש דברים מסויימים

שבהם אי אפשר לחולל מהר את המי פנה, זה לוקח זמן. אנחנו נטפל בזה. אבל עכשיו יש

מצב נתון, ואנחנו צריכים לשנות דברים מסויימים. זה ניתן. אנהנו יכולים לעשות

את זה. קיימנו דיון כללי, ועכשיו הגענו לנקודות שבהן יש חילוקי דעות. עלינו

לנסות ליישר את ההדורים ולהגיע להסכמה בכמה נקודות.

נעמי חזו;

אני רוצה להציע הצעה פרוצדורלית. מה שקורה כל שנה הוא שמתקנים פה ושם,

מתחילה שנה נוספת, ואז מביאים באיחור את חוזר המנכ"ל, יש שוב אותו ויכוח

וכדומה. אני מציעה שלקראת דצמבר-ינואר ועדת המשנה לא תעסוק רק בנושא של סרבנות



ואכיפה, אלא בכל מכלול השאלות העקרוניות, יחד עם נציגי האוצר. אז ייתכן מאד

שנוכל לטפל בשאלות היסודיות בצורה מסודרת. מה שקורה פה הוא דוגמה קלסית לכך

שכולם יודעים שמשהו פה לא בסדר, אבל בכל שנה צריך מהר מאד לאשר את התשלומים,

אז מאשרים ולא מטפלים בבעיה ביסודיות.

הדסה אלמוג;

אני מהירוידה הכלכלית של השלטון המקומי. אני רוצה לומר שהיקף מערכת החינוך

בשלטון המקומי, בתקציבי 1995, היה קצת למעלה מ-4 מיליארד שקלים, כשהמימון

הישיר לחינוך של משרד החינוך היה בסביבות 2.1 - 2.2 מיליארד שקלים. זאת אומרת

50% מהמערכת מממנות הרשויות המקומיות בעצמן.
נעמי חזן
האם זה כולל את תשלומי ההורים?
הדסה אלמוג
לא, זה לא כולל את תשלומי ההורים, כי תשלומי ההורים לא נכנסים לתקציבי

הרשויות המקומיות.
זאב בוים
לרוב הרשויות המקומיות במדינה יש גרעונות. המרכיב החשוב הגדול ביותר

בגרעון של הרשויות הוא מרכיב החינוך.
הדסה אלמוג
מאחר שהרשויות המקומיות הן אלה שנותנות את שירותי החינוך, והן אלה

ששירותי החינוך מתוקצבים אצלן, המדינה החליטה שחלק משירותי החינוך יממנו

ההורים. אם המדינה תחליט שממחר המדינה תממן את אותם שירותים, לא תהיה לרשויות

המקומיות שום התנגדות. זה יכול להיות הדרגתי, כלומר יגידו שיתחילו בזה באותן

רשויות מקומיות שנמצאות מתחת לחציון של הדירוג הסוציו-אקונומי, ושם יתחילו

להפחית בהדרגה, או שיאמרו שזה ילך לפי מדד טעוני הטיפוח של משרד החינוך, שלפי

דעתי הוא יותר שוויוני בקטע של החינוך, כי הוא מותאם לבתי-ספר.

אנחנו מאד נשמח אם תקום איזו ועדת-על, ולא איכפת לנו כלל שזה יהיה בשיתוף

עם ועדי ההורים, משרד החינוך והשלטון המקומי, כדי לבחון את כל המערכת ולהגיד

שהתעריף המכסימלי יהיה כזה וכזה, אבל בואו נדרג אותו באופן דיפרנציאלי, לפי

המצב של בתי-הספר, אם הם יותר טעוני טיפוח או פחות טעוני טיפוח, כשהמדינה

מתחייבת לשלם לרשות המקומית את ההפרש. כי הרשות המקומית היא זו שמבצעת את

השירות. עבור שירות במדינת ישראל משלמים כסף. מישהו חייב לשלם את אותו כסף.
דד"ר יצחק קדמן
אני רוצה לחזור לשאלה שהעלתה חברת-הכנסת חזן, שלא ניתן עליה מענה. אני

רוצה לשאול את חבר-הכנסת בוים. אתם קבעתם איזה מנגנון לא ברור, שיש בו לפחות

שלושה אחראים. אני יודע שכשיש שלושה אחראים, אין אף אחראי. צריכה להיות כתובת

אחת לאכיפה. אני רוצה לדעת מה אני אומר להורים שפונים אלי בענינים אלה.

אני העברתי ליושב-ראש ולחלק מחברי הכנסת פנייה שקיבלתי מחטיבת הביניים

בגילה שבירושלים. יצא חוזר להורים, הם נדרשים עד יולי לשלם את הכסף, כי אהרת

הם לא יוכלו לשלם בתשלומים. זו גם כן איזו סנקציה מתוחכמת. והם מתבקשים לשלם

בעד תפנית, מכון למתבגרים, בעד נקיון כיתות, רופא וכוי. כל אלה הם דברים שלא



אושרו בשום מקום. מה אומרים לאותה אמא שמהר מישתו יקרא לה סרבנית תשלום? לדעתי

היא לא סרבנית תשלום, כי היא נדרשת לשלם תשלומים לא הוקיים. איך גורמים לזה

שיהיה ברור להורים שבחוזר הזה שיצא לכל תלמידי הטיבת הביניים בגילה - שהיא לאו

דווקא מהשכונות העשירות בירושלים - מופיעים דברים לא הוקיים. ולהורים צריך

להיות ברור שהם לא חייבים לשלם, ולמנהל בית-הספר צריך להיות ברור שמחר הוא

יכול ללכת לבית-סוהר בגלל חוזר כזה.

דוד עמר;

אני מאד מעריך את המאבק של הדסה אלמוג למען הרשויות המקומיות, אבל אני

רוצה שנפריד בין המאבק של הרשויות המקומיות על התקציב שלהן ובין דברים אהרים.

העלות היא מעל ומעבר למה שהרשויות המקומיות אמורות להשתתף במתן שירותי החינוך

ברשויות המקומיות. אני מדבר רק על תשלומי ההורים.

אני לפעמים נקרע. אתמול בלילה באו אלי הורים לארבעה ילדים, והם עשו לי

חשבון של מה שנדרש מהם עבור חינוך הילדים. הדרישות מסתכמות בכ-2,000 שקלים

לתלמיד לשנה. ארבעה ילדים במערכת זה 8,000 שקלים לשנה. הבעל מרוויח 1,900

שקלים לחודש, האשה עובדת בנקיון ומרוויחה עוד 800 שקלים לחודש. ומזה הם צריכים

לשלם עבור הארנונה, מים, חשמל, טלפון, אוכל וכו'. על אלה אני מדבר. וזאב בוים

מדבר על אינטרנט. אני אינני דואג למי שיש לו אינטרנט.

לוועדת החינוך יש עכשיו הזדמנות לעשות משהו. היום יש לנו כוח. אתם אנשי

השלטון המקומי לשעבר, אתם מכירים את החומר, תנצלו את ההזדמנות. בואו נחליט

שבקדנציה הזאת אנחנו גומרים אחת ולתמיד עם הנושא הזה של תשלומי ההורים. זה

אפשרי.

וליד האג' יחיא;

אני מסכים בהחלט עם הדברים שאמרו חבר-הכנסת בן-עמי ודוד עמר. הדברים

נוגעים לשכבות החלשות באוכלוסייה, במגזר היהודי ובמגזר הערבי. ובדרך כלל אלה

שצריכים לשלם סכומים גדולים הם המשפחות מרובות הילדים.

אני רוצה להוסיף שתי הערות. האחת, מדבריו של חבר-הכנסת בוים מסתבר לי

שחלק מהגרעונות של השלטון המקומי נובע מהתמיכה בחינוך. אני מאד חושש שתשלומי

הורים במגזר הערבי הולכים בכיוון הפוך ממה שאתה אומר. זאת אומרת, משתמשים

בתשלומים של ההורים לצרכים שאינם צורכי חינוך. ואני מאד חושש מהענין הזה.

הערה שניה. בהחלטות של ועדת המשנה מדובר על כך שמשרד החינוך ידאג לפרסם

בעיתונוחת את כל התשלומים שעליהם הוחלט. אני מבקש שיהיה לכך פרסום גם בעיתונות

הערבית.
היו"ר עמנואל ז יסמן
בהחלט.

דוד אגמון;

הנושא של תשלומי ההורים ראוי בהחלט לדיון ולהסדרת הענין באופן רחב ביותר.

ולצורך הסדרת הענין אין ספק שחייבים לרדת לפרטי פרטים.

אנחנו עומדים היום קצת יותר מחודש לפני פתיחת שנת הלימודים. אולי נבקש,

מתוך האינטרס של ההורים גם כן, שהוועדה תעשה מאמץ לקבל את ההחלטה לגבי תשלומי



רשות עוד היום. חשוב לקבל החלטה היום, כי הרשויות היום אינן יכולות לגבות גם

את מה שהוסכם עם ההורים, כי זה צריך להיות מיקשה אחת. זה צריך להיות היום

האינטרס של כל הגורמים.

היו"ר עמנואל זיסמן;

לזה אנחנו חותרים.

עבד אלוהב דראושה;

בעקרון צריך לבטל את תשלומי ההורים בכלל. אבל אי אפשר לדרוש לעשות זאת

מיד, על כן אני מציע להתוות תכנית ארבע-שנתית, עד סוף הקדנציה של הכנסת הזאת,

עד שנת 2000, שלפיה בכל שנה יורידו 25% התשלומים על-ידי ביטול חלק מהסעיפים

והעברתם לתקציב המדינה. עד שנגיע לכך שנבטל בכלל את תשלומי ההורים.

זאב בוים;

אני מציע לחבר את הדברים שאמרו פה. אני רוצה לומר לחבר-הכנסת דראושה,

בענין הזה אני דווקא בעד קיצור התקופה שאתה מציע. כי יש לנו כבר התחייבות,

ולצורך הענין הזה צריך לראות את רציפות השלטון. המנכ"ל הקודם של משרד החינוך,

ד"ר שמשון שושני, הוציא מסמך לוועדה הזאת, על אותו ענין שעולה כל שנה, והוא

אמר שבכוונת משרד החינוך לבטל, בתהליך מדורג, משנת התשנ"ה עד סוף שנת התשנ"ח,

את תשלומי ההורים.
יצחק כהן
לא לבטל את תשלומי ההורים. מדובר על חומרי מלאכה וערכות להוראת

טכנולוגיה, עד סוף התשנ"ח. בכל מקרה מדובר על תשלומי חובה.

זאב בוים;

הוא מדבר על נושאים מסויימים, כדי להביא לצמצום תשלומי ההורים. אז אני

חוזר ואומר, אני מציע שאנחנו נעביר פה את הענין הזה, שאנחנו רוצים לראות ביטול

מוחלט של תשלומי ההורים, בתהליך מדורג. זו צריכה להיות החלטה עקרונית. זה ברמה

ההצהרתית, אבל עם מסר ברור למשרד החינוך. וזה צריך לבוא לביטוי בכל שנה בירידה

של 25% בכל תשלומי ההורים במערכת.

דבר שני. צודקת חברת-הכנסת נעמי חזן, ואני מוכן שוועדת המשנה הזאת תיכנס

לענין הזה באמת ברמה של הגדרת הסל של שירותי החינוך, מהו סל שירותי החינוך,

כדי שיהיה ברור לגמרי, בתהליך הזה שבו המדינה נכנסת ונוטלת על עצמה את מה שעד

עכשיו ההורים נושאים על עצמם, שיהיה ברור לגמרי איזה סל שירותי חינוך, איזו

רמת שירותי חינוך אנחנו מבקשים שהמדינה תיטול על עצמה. כי אם אנחנו לא נגדיר

את זה, זה ילך ויתמסמס. כמובן שגם יצטרכו להבטיח את זה, על ידי זה שמרגע

שנגדיר את הנושאים בסל הזה, זה יצטרך להיות כמו שקיים במשרדים אחרים, כלומר

שזה יהיה נושא יעודי, והכסף ילך לענין הספציפי. שזה לא יהיה איזה סכום גלובלי

שתהיה גמישות בשימוש בו. אם כך יהיה, יימצאו שימושים וצרכים שיהיו יותר

דחופים. צריך להבטיח, על פי הגדרת סל השירות שאנחנו נסכים עליו עם כל הגורמים

במערכת, שזה יהיה יעודי, שהכסף ישוחרר על פי הפעלה בפועל של הדברים.

היו"ר עמנואל ז יסמן;

אני מציע לסכם את שתי ההחלטות האלה.



זאב בוים;

אני רוצה להוסיף עוד דבר, שוועדת המשנה, לצורך פתיהה מסודרת של שנת

הלימודים התשנ"ז, דבר שהוא מהאינטרס של כולם - תמשיך בדיון על הנושאים שעדיין

שנויים במהלוקת, ואני מקווה שתוך זמן קצר ביותר נוכל להגיע לסיכומים.
דוד אגמון
אני רוצה להתייחס לנושא של השאלת ספרי לימוד. לדעתי, מבחינה ענינית, לא

כל כך נורא אם נדחה קצת את הסיכום בנושא הטיולים וסל התרבות. גם אם נדחה, אפשר

להתארגן לזה. לעומת זה הנושא של השאלת ספרי לימוד הוא אקוטי מאד. אם אפשר

להגיע פה להסכמה בענין זה, זה רצוי וחשוב מאד.

היו"ר עמנואל ז יסמן;

פרט לנושא הזה, האם יש עוד נושא שצריך לקבל עדיפות בהחלטה עכשיו?

יצחק כהן;

אני חושב שלא.

היו"ר עמנואל זיסמן;

אם כך, אני מציע שנברר את הנושא הזה.

שמואל רותם;

לפני כן, אני רוצה להציע הצעה, אני חושב שוועדת החינוך יכולה להתאחד על

זה, למנות ועדה או גוף שיאכוף את ההחלטות, שיהיה מורכב ממשרד החינוך, ועד

ההורים הארצי והרשויות המקומיות. ניתן לעשות זאת מיד. אחרת, אם כל אחד יפעל

בנפרד, הענין הזה יתמסמס.

זאב בוים;

זו בעיה סטטוטורית. אינני יודע אם אנחנו יכולים לעשות זאת. לא הייתי נכנס

לזה.
ד"ר יצחק קדמן
אז מי יעשה עם זה משהו?

היו"ר עמנואל זיסמן;

בתיאום עם חבר-הכנסת בוים נחפש את הדרך להקים אולי צוות בין-משרדי. בכל

אופן, נחפש פתרון מעשי לנושא הזה. זו שאלה חשובה, אינני חושב שאפשר לפתור אותה

היום. אבל נחפש דרך למצוא פתרון לקראת פתיחת שנת הלימודים. צריך לדבר עם השר

או המנכ"ל בענין זה. נמצא את הדרך.

לגבי הנושא של השאלת ספרי לימוד, אני מציע שמר יצחק כהן יציג את הנושא.



יצחק כהן;

לפני שאגש לנושא של השאלת ספרי לימוד אני רוצה להעיר הערה. מדי פעם

בדיונים פה אנחנו שומעים על בית-ספר זה או אהר שהרג ונהג לא כפי שהיה צריך

לנהוג. יש לי בקשה גדולה לכל אחד מהנוכחים. אני מבקש לא להמתין עם המכתבים

האלה עד דיוני ועדת החינוך. אני מבקש להעביר אלי מיד כל פניה כזאת. כשאני שומע

על כך כאן, אין לי שום אפשרות להתייחס לדברים וחבל על הזמן. תעבירו את הפניות

אלי, ואני מבטיח לנתב אותן לאן שצריך.

הי ו"ר עמנואל ז יסמן;

ההערה נכונה.

שמואל רותם;

כל החומר מגיע למשרד החינוך.
דייר יצחק קדמן
נכון, ולא עושים עם זה שום דבר. את כל הדברים האלה קיבלתם. זה לא הוגן

להגיד את מה שאמרת.

היו"ר עמנואל ז יסמן;

יש פקידים שונים במשרד החינוך והתרבות. אבל מי שמייצג את משרד החינוך

והתרבות בנושאים מוגדרים וידועים הוא יצחק כהן. לכן תעבירו את הדברים ישירות

אליו.

דוד עמר;

אני רוצה להגיד שאין נושא שבו פניתי ליצחק כהן, שהוא לא טיפל בו.

היו"ר עמנואל ז יסמן;

יפה. לכן הבקשה שלו מתקבלת.

יצחק כהן;

לגבי הנושא של השאלת ספרי לימוד, משרד החינוך החל בפרוייקט של השאלת ספרי

לימוד בשיתוף הרשויות המקומיות וועדי ההורים הישוביים וועדי ההורים בבתי-ספר.

ההסדר הוא כזה שבשנה הראשונה שמבצעים את הדבר הזה גובים מההורים תשלום מסויים,

והמשרד מעביר לרשות המקומית שמתחילה בהסדר סכום מסויים. יש לנו תקציב שמיועד

לסיוע בשנה הראשונה של הפעלת הפרוייקט. נניח שעיריית אשדוד רוצה להתחיל בהשאלת

ספרי לימוד, היא מקבלת מאתנו סכום כסף בהתאם למספר התלמידים. אנחנו אומרים לה;

זה סכום ראשוני, בשנה הראשונה תקנו ספרי לימוד, תחזיקו את זה, ואחר כך יתחילו

להפעיל את זה באופן שוטף. כלומר בשנה הראשונה המשרד נותן סיוע לרשות המקומית

שרוצה להיכנס לנושא. אנחנו גם מעודדים את הרשויות המקומיות, באמצעות פרסום

בעיתונות, באמצעות חוזרים וכוי.

באותו מיזכר שכתב דייר שושני נאמר שהתשלומים עבור השאלת ספרי לימוד ועבור

ספרי עיון יוגדרו משנת התשנ"ו כתשלומי רשות. כלומר קודם זה היה תשלום חובה,

ואז היתה התחייבות של המשרד להפוך את זה לתשלום רשות. ואכן היום זה מוגדר

כתשלום רשות.



דוד עמר;

אס זה תשלום רשות, ואם התלמיד לא מקבל את הספר בבית-הספר, ההורים צריכים

לקנות את הספר. אז זו עוד הוצאה. זאת הבעיה. על זה אנחנו מדברים כל הזמן.

יצחק כהן;

אם מהר המשרד יקבל סכום כסף ניכר לרכישת ספרי לימוד לכל התלמידים במערכת

החינוך, אנחנו נשמה. אין לנו בעיה עם זה. ברור שכמה שיותר רשויות מקומיות

יצטרפו לפרוייקט, העלות של משרד ההינוך תהיה יותר גבוהה. אבל יחד עם זה אנחנו

מעודדים את זה, אנחנו חושבים שזה חשוב.

נקבע תעריף. התעריף הזה נבדק במהלך השנה הקודמת עם לשכת המדענית הראשית

במשרד. יהד עם ההברה למתנ"סים בדקנו בצורה מאד יסודית את הפרמטרים השונים, מה

הם ספרי הלימוד המאושרים, מה צריך לכלול הסל של ספרי לימוד, וזה כדי להבהיר

שיש סל מירבי שמעבר לו אסור לגבות עבור ספרי לימוד, כלומר בענין הזה יש תקרה.

קבענו רשימה באופן דיפרנציאלי לכיתות א'-ג', לכיתות די-ו', לכיתות ז'-טי,

ולכיתות י'-י"ב. הרשימה הזאת נבדקה ואושרה. בשנה שעברה היא נבדקה פעם נוספת.

פרסמנו את המהירים בחוזר המנכ"ל של השנה שעברה, ועידכנו אותם לפי העלויות

המקובלות שהבהרתי בישיבה הקודמת, בהתייעצות ובתיאום עם האוצר לגבי המרכיבים

השונים של העלויות השונות. עשינו התאמה של מדד, ובזה נגמר הענין.

זאב בוים;

אני מציע שנשמע עכשיו את נציג ארגון ההורים הארצי.

ריימונד לדווין;

מה שקרה בשנה שעברה זה שפתאום, בדיונים של ועדת החינוך, ואפשר לבדוק את

זה בפרוטוקולים, הגדילו את הסכומים בלי מסמכים בכלל, לסכומים בלתי הגיוניים.

אנחנו העלינו את זה בוועדת החינוך וביקשנו את המסמכים. ממשרד החינוך ביקשו

לאשר את הסכומים, כי כבר מאוחר וצריכים לגבות את הכסף. זה תהליך שחוזר על עצמו

שנים רבות. בוועדת ההינוך אישרו את הסכומים, אבל הודיעו שהם רוצים לבדוק את

הנושא. גם עופר ברנדייס, מטעם השר, נתן התחייבות בנדון. ישבנו כאן עם חברת

הכנסת דליה איציק. ניתנה התחייבות שנבדוק את הנושא ביחד, ואם יש צורך לתקן -

נתקן.

יש לי כאן שני מכתבים, מהחודשים אוגוסט וספטמבר של השנה שעברה, עם תשובה

של מר יצהק כהן, שבהם אנחנו מבקשים לקבל את הנתונים, ולדון ולהחליט עליהם. יש

תשובה מיצחק כהן מהודש ספטמבר, שהוא יזמין אותנו לפגישה. אנחנו עדיין ממתינים

לאותה פגישה.

היו"ר עמנואל זיסמן;

היא תתקיים היום. בסוף הישיבה הזאת תיפגשו ותדונו.

יצחק כהן;

היא התקיימה אתמול. ישבנו ארבע שעות. והיו עוד הרבה ישיבות.

שי להמן;

לא בנושא של ספרי לימוד.



היו"ר עמנואל זיסמן;

לכן אני אומר שבסוף הישיבה הזאת תיפגשו ביניכם ותדונו.

ריימיינד לדווין;

אני פניתי לחברה למתנ"סים וביקשתי לקבל את המסמך שלהם. קיבלתי. אחר כך

קיבלתי גם העתק מיצחק כהן. הם התייחסו רק לכיתות אי-ו'. לפי הבדיקה של החברה

למתנ"סים, זה לוקח למזכירה למעלה משעתיים כדי לטפל בהשאלת ספרי לימוד של ילד

אחד. וזאת העלות שהם מכניסים כאן. על פי הנסיון שלנו, אנחנו יודעים שזה לוקח

בממוצע שבע עד עשר דקות לטפל בילד אחד. יש הבדלים של עשרות שקלים.

ביקשו מההורים לקבל 25% תוספת על המחיר, בגלל אלה שלא משלמים. וזה כאשר

בוועדת החינוך הוסכם שאנחנו נשלם תוספת של בין 5% ל-10%.אנחנו מוכנים לשלם

קצת יותר, אבל לא 25%.

אני רוצה לומר שאני בא מבית-ספר יסודי בשיקום שכונות, ששם האחוז של טעוני

הטיפוח הוא כמעט 70%. בהשאלת ספרי לימוד אין מקרה שאנחנו לא מגיעים לכמעט 90%

גביה. ויש לנו השאלת ספרי לימוד.

בנתניה כל בתי-הספר מרוויחים קצת מהשאלת ספרי לימוד. אין לנו בעיה. בשנה

שעברה אנחנו הפכנו את הסכומים בין הקבוצות של ד'-ו' וז'-טי. ממשרד החינוך

מבקשים שנגבה יותר כסף מכיתות די-ו' מאשר מכיתות טי. זה לא ייתכן, וזה באמת לא

נכון בשטח. אם רואים את הסכומים של החברה למתנ"סים, הם מדברים על סטיית תקן

בסכומים של למעלה מ-30%. כאשר מדובר על סטיית תקן של למעלה מ-30%. רואים שיש

כאן הבדל גדול.

הם גם התעלמו מהוראות המנכ"ל. בהוראות המנכ"ל בקשר לספרי לימוד כתוב

בפירוש שאם משתמשים בספר לכתיבה, זה חייב להיות באישור המשרד. יחסית יש מעט

מאד ספרים שקיבלו אישור לעבודה כחוברת עבודה. אבל המשרד התעלם מזה, חברת

המתנ"סים התעלמה מההמלצה של חברת המתנ"סים בעצמה להפסיק את השימוש בחוברות

עבודה בכיתות גבוהות. בינתיים יש לנו הסכם עם ארגוני המנהלים ועם הרשויות

המקומיות, ואנחנו לא עוברים את הסכום של 40 שקלים.

אנחנו אומרים שאילו היו הופכים את הסכומים של כיתות די-ו' וזי-ט', היינו

מסכימים. כי אז זה באמת מתאים למה שקורה בשטח. זה קצת יותר, אבל אנחנו רוצים

לעודד את המפעל.

משרד החינוך מציע ארבעה סכומים, לפי ארבע רמות. הם כבר הסכימו אתנו שזה

כולל חוברות עבודה. לגבי כיתות אי-ג', אנחנו מסכימים לסכום שנקבע. לגבי כיתות

י'-יב' אנחנו מסכימים עם הסכום, לפי הבדיקות שאנחנו עשינו. אנחנו אומרים

שצריכים להחליף בין הסכומים לכיתות די-ו' ולכיתות ז'-טי.

שמריהו בן-צור;

לגבי כיתות ד'-ו' הסכום הוא 184 שקלים, ולכיתות ז'-ט' זה 150. הוא מבקש

להפוך את הסכומים.
יצחק כהן
כשקיבלתי את ההערות, חזרתי להברה למתנ"סים וללשכת המדען הראשי כדי לבדוק

אם נפלה כאן טעות. לא נפלה טעות. אם נשנה את המחירים, נפגע בהורים. המחירים

נקבעו על סמך של ספרי לימוד שנבדקו ואושרו. אני מוכן להעביר אליכם דו"ח של 200



עמודים, של הבדיקה הזאת. וחזרנו ובדקנו את זה פעם נוספת. זה לא ענין של תחושות

בטן, וזה לא מה שאני חושב ומרגיש מהשטח, אלא בתי-ספר נדגמו בצורה מסודרת

ומדעית, בתי-הספר נבחרו בצורה מסודרת, נבדקה העלות של ספרי הלימוד האלה. ולא

נפלה טעות.

אני יכול לשנות את זה. אבל זה לא אינטרס שלי, זה אינטרס של ההורים לתת פה

מחירים ריאליים. זאת אומרת, אם נשנה ונהפוך את הסדר, לפי הערכתי בסופו של דבר

אנחנו נפגע בהורים.
היו"ר עמנואל זיסמן
מה היה בשנה שעברה לגבי הנושא שהוא במחלוקת עכשיו?
יצחק כחן
יש לי כאן הנתונים של השנה שעברה. לגבי כיתות די-ו' הסכום היה 168 שקלים,

הוא עודכן לפי המדד ל-184 שקלים. בכיתות ז'-ט' הסכום היה 150 שקלים, וגם הסכום

הזה עודכן לפי המדד.

אני חוזר ואומר: פרט להערה של ריימונד לדווין, אני לא קיבלתי והחברה

למתנ"סים לא קיבלה שום הערה נוספת, לא מהורים בודדים, לא ממנהלי בתי-ספר ולא

משום גוף אחר. אני לא מתעקש, אבל אני חושב שזאת תהיה טעות לעשות דבר כזה.
היו"ר עמנואל ז יסמן
על סמך מה נעשה החישוב של ועד ההורים הארצי?
רי ימונד לדווין
החישוב שלי נעשה על סמך ספרי לימוד בשטח ועל סמך פנייה לארגוני המנהלים

ולרשויות המקומיות. לגבי כיתות די-ו' - יש לי מחירי העלות של חברת המתנייסים.

אני לא משתמש במחירים שלי.
זאב בוים
למה אי אפשר לעשות ממוצע? החפרש איננו גדול.
יצחק כהן
לא נכון לעשות את זה.
היו"ר עמנואל זיסמן
מר כהן, מה שאתם אומרים זה על סמך חישובים; מה שנציג ועד ההורים אומר זו

לא עמדה שלו, גם הוא נשען על חישובים שנעשו על-ידי אנשים מוסמכים. זה מה שמקשה

עלי.
ריימונד לדווין
יש בידי המסמך שהוא הבסיס לחישוב. זה מסמך מהשנה שעברה. זה בסיס שקיבלתי

מהחברה למתנ"סים. ורואים כאן בפירוש שמדובר רק על כיתות א'-ו', אין בדיקה לגבי

כיתות ז'-טי.
יצחק כהן
יש בדיקה.

ריימונד לדווין;

דבר נוסף, יש כאן טורים פשוט לא נכונים.

זאב בוים;

אני מציע לקחת את שני הסכומים האלה ולחלק אותם לשנים, ולקבוע שמכיתה די

עד כיתה טי הסכום יהיה 170 שקלים להורה. כך נעשה צדק עם כל הצדדים.

יצחק כהן;

בתנאי אחד, והוא שהחברה למתנ"סים תוכל לספק את ספרי הלימוד בהתאם לטבלה.

שמריהו בן-צור;

אני רואה בנושא הזה דקדוקי עניות. אני מציע שנציג ועד ההורים הארצי, מר

יצחק כהן וחבר-הכנסת בוים ישבו ויסכמו את הנושא.

היו"ר עמנואל זיסמן;

אני חושב שההודעה של יצחק כהן היא הודעה חיובית. הוא אומר שהוא מקבל את

ההצעה, בתנאי מסויים. אני חושב שאפשר לקבל את זה.

זאב בוים;

לגבי הנושא של השאלת ספרים, לגבי כיתות די-ט', סיכמנו על פשרה של 170

שקלים. לגבי יתר הסכומים יש הסכמה.

לגבי שאר הנושאים ששנויים במחלוקת, ועדת המשנה תתכנס שוב ותנסה להגיע

להסכמה.

היו"ר עמנואל זיסמן;

צריך להוציא חוזר חדש. ולגבי הדברים שהוסכם עליהם כאן, שהתקבלו כהחלטה,

צריך להיות פרסום בעיתונות גם בעברית וגם בערבית.

שי לחמן;

מר יצחק כהן, אני מבקש שתחזור על הסכומים בקשר להשאלת ספרים. זה חשוב

מאד, שלא תהיה לנו כאן שום טעות.

יצחק כהן;

לגבי כיתות אי-ג' - 160 שקלים; לגבי כיתות די-ט' - 170 שקלים; י'-י"ב -

202 שקלים.

דוד עמר;

אני מציע שלגבי כיתות י' עד י"ב זה יהיה 200 שקלים.



היו"ר עמנואל זיסמן;

אני מבין שצריך לצאת חוזר מנכ"ל חדש. שנית, צריך לפרסם אותו לא רק כחוזר

לתפוצה המקובלת שלכם, אלא שיהיה לזה פרסום בעיתונות, בעברית ובערבית.

יצחק כהן;

מה שאתה מציע עכשיו זח שנפרסם את המחירים החדשים כפי שסוכמו עכשיו. אנחנו

לא נפרסם חוזר חדש של המנכ"ל. נפרסם את המחירים כפי שאושרו כאן.
היו"ר עמנואל ז יסמן
לאור שתי ההחלטות העקרוניות שקיבלנו, אני מבין שאנחנו נקיים דיון בחודש

ינואר, לקראת השנה הבאה. גם את זה נכניס לסיכומים שלנו.
נעמי חזן
יש כמה תשלומים שלא סוכמו. השוב מאד שבפרסום שיהיה ייאמר שטרם סוכמו

דברים אלה ואלה.
הי ו"ר עמנואל ז יסמן
לכן אני חושב שיש מקום לחוזר חדש. החוזר הקודם הוצא על-ידי המנכ"ל הקודם.

לדעתי חייב לצאת חוזר חדש.
יצחק כהן
אינני יודע אם יש צורך להוציא חוזר מנכ"ל חדש.
היו"ר עמנואל ז יסמן
לא איכפת לי איך זה ייקרא. בכל אופן צריכה להיות הודעת רשמית של משרד

החינוך. מה שחשוב לי זה שההחלטות שהתקבלו עד היום, כולל היום, יפורסמו באופן

המוסמך והרשמי והפומבי ביותר, לא כפי שהיה עד עכשיו. והן תופסות. וזה צריך

להיות בתקשורת, בעברית ובערבית.
שי לחימן
אני רוצה רק להעיר שמעבר לחילוקי הדעות בנושא תשלומים, בחוזר מנכ"ל יש

עוד טעויות ושיבושים שבכלל לא הגענו אליהם.
זאב בוים
נדון על כך במסגרת ועדת המשנה.
נעמי חזן
אני רוצה להודיע לפרוטוקול על הסתייגותי מהחלטת הפשרה שהתקבלה, על ה-170

שקלים. אסביר מדוע. יש משפחות שהילדים שלהן הגיעו סוף סוף לכיתה זי, וההורים

עשו חשבון כמה הם יצטרכו לשלם. לפי זה הם היו צריכים לשלם פחות בעד השאלת

ספרים מאשר בכיתה וי. ועכשיו הסכום שלהם יצטרכו לשלם יהיה יותר גבוה. באיזה

שהוא מקום תהיה קבוצה מסויימת של הורים שנפגעים מההחלטה הזאת. אני מבקשת קצת

רגישות בענין הזה.



היו"ר עמנואל זיסמן;

לא יכול להיות שוויון מוחלט.

דייר יצחק קדמן;

בשנה שעברה התקבלה החלטה בוועדת החינוך, אינני רואה אותה בחוזרי מנכ"ל

ובחוזרים של בתי-הספר, שבכל ההודעות תהיה הפרדה ברורה בין תשלומי חובה ותשלומי

רשות. אני מבקש לחזור על ההחלטה הזאת בפרסומים של המשרד.

היו"ר עמנואל ז יסמן;

זה מתקבל.

זאב בוים;

אני רוצה להודיע שוועדת המשנה תתכנס כאן ביום שני, ה-29 בחודש, בשעה

11:00.

היו"ר עמנואל זיסמן;

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 20;11).

קוד המקור של הנתונים