ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 15/07/1996

אבטחת מוסדות חינוך התשנ"ז

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 3

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני, כ"ח בתמוז התשנ"ו (15 ביולי 1996). שעה 10:00
נבחו
חברי הוועדה: עי זיסמן - היו"ר

די איציק

ר' אלול

זי בוים

שי בן-עמי

מי גולדמן

צי ויינברג
מוזמנים
סגן שר החינוך, התרבות והספורט מי פלד

שלמה צודקביץ - מנהל האגף לבטחון, בטיחות ושעת חירום,

משרד החינוך ותרבות

אריה קפלן - עוזר לסגן שר החינוך, התרבות והספורט

ברוריה נסים - משרד החינוך והתרבות

תנ"צ שחר אילון - סגן ראש אג"מ, המשרד לבטחון פנים

רפ"ק אברהם בנג'ו- קצין מדור מוסדות חינוך, המשרד לבטחון פנים

תא"ל יגאל פרסלר - יועץ ראש הממשלה לענייני טרור

דני קריבו - רפרנט אגף תקציבים, משרד האוצר

ירמי אולמרט - יו"ר ועדת בטחון של מרבז השלטון המקומי

וראש מועצה מקומית גבעת שמואל

דוד עמר - ראש מועצת נשר

יהודה ברוס - ראש מועצת יבנה

מוטי קירמאייר - ראש מועצת בנימינה

מתי חקלאי - עוזרת לראש מועצת בנימינה

בני כשריאל - ראש מועצת מעלה אדומים

גיורא רוזנטל - מנב"ל מרבז השלטון המקומי

דוד קולר - ראש מועצת כוכב יאיר

דני זק - ראש מועצת קרית ביאליק

יהושע קרני - חבר הנהלת הסתדרות המורים

שוש אורן - יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים

שי לחמן - יו"ר ארגון הורים ארצי

משה שיינפלד - יו"ר ועדת בטחון, ארגון הורים ארצי

דרור שטרנברג - חבר בוועדת בטחון, ארגון הורים ארצי

שולמית דנאי - יו"ר ארגון הגנים הפרטיים

שלי פרלמן - חברת ועד ארגון הגנים הפרטיים

יוסי שא-נס - מנכ"ל הרשות להגנת הצרכן

ארנן פרלמן

יצחק שפירא - יועץ לוועדת החינוך והתרבות
מנהלת הוועדה
יי גידלי

רשמה: אי שלהבת
סדר היום
1. אבטחת מוסדות חינוך בתשנ"ז.



אבטחת מוסדות חינוך בתשנ"ז
היו"ר ע' זיסמן
ועדת החינוך והתרבות נבחרה לפני שבוע. הצבנו לעצמנו במה ובמה נושאים

שאנחנו רוצים לברר ולמצות כבל האפשר עוד לפני פתיחת שנת חלימודים. אנחנו

יודעים שהבנסת יוצאת לפגרה ב-28.7. הנושא הרגיש, המורכב, המסובך והמסעיר

שנקרא "אבטחת מערבת החינוך" הוא נושא שעבר גם לטיפול של ועדת הפנים. בולם

רוצים להתנער מנושא הביטחון.
טגן שר החינוך והתרבות מי פלד
בולם רוצים לתת עיצות בביטחון אבל אף אחד לא רוצה את האחריות.
היו"ר עי זיסמו
אין לי שום כוונות אימפריאליסטיות. אנחנו גרים במדינה שהשתחררה

מהאימפריאליזם הבריטי. אמרתי לחבר הבנסת סאלח טריף הבוקר שאני חושב שלוועדת

הפנים יש די נושאים לטפל בהם ומאחר שאני חבר בוועדה אני אסייע לו. אני

מקיים את הדיון חודש וחצי לפני פתיחת שנת הלימודים בדי שנדע האם שנת

הלימודים תיפתח עם ביטחון אישי לתלמידים, להורים, למורים ולבל עם ישראל. אם

יתברר שהנושא בסופו של דבר שייך לוועדת הפנים אז הוא יעבור אליה בשלבים

יותר מתקדמים אבל יש לנו זבות, גם ציבורית וגם מוסרית ולאומית, לקיים את

הדיון הזח. אני מקיים אותו בעיצה אחת עם חברי בוועדה חודש וחצי לפני פתיחת

שנת הלימודים, בדיוק במו שאנחנו מקיימים דיונים בנושא תשלומי החורים

בבתי-הספר. הקמנו ועדה, בראשותו של חבר הבנסת זאב בוים, שתיבדוק את הנושא

ובוודאי תסיים את עבודתה עד יום רביעי. יש מספר נושאים שלפי דעתי הם תנאי

לפתיחת שנת למודים תקינה ומסודרת, וזה אחד הנושאים. אי לבך אני רוצה לבקש

שקודם בל הגורמים השונים יציגו את הנושא. בראש ובראשונה אני מקדם בברבח את

סגן שר החינוך והתרבות, משה פלד, שבבר השתתף בישיבה הראשונה. אני מבין שזה

אחד הנושאים שנמצאים באחריותך.
סגן שר החינוך והתרבות מי פלד
אני דווקא שמח שהנושא הזה עלה בנושא ראשון בוועדת החינוך. אני שמח

שהחלטת לקיים את הדיון הזה חודש וחצי לפני פתיחת שנת הלימודים מתוך תחושת

אחריות ומתוך תחושה שחייבים "לסגור" את הנושא הזה. אני מבין שהנושא עלה
בעקבות דרישה של שני גורמים
1) של ארגון הורים ארצי. מר לחמן העביר לי

מבתב רישמי שבו נאמר ששנת הלימודים לא תיפתח אם לא תיפתר בעיית אבטחת

הילדים; 2) של יו"ר ועדת הביטחון של השלטון המקומי. מר ירמי אולמרט הודיע

במבתב רישמי שהמועצות לא תמשבנה לממן את המאבטחים שמוצבים בבניסה למוסדות

החינוך. אין לי ספק שהנושא חייב לבוא לידי פיתרון. אין לי ספק שמוסדות

החינוך חייבים להיות מאובטחים, ולו בשביל השקט הנפשי של ההורים. אני לא

יודע אם מאבטח שעומד בשער הכניסה לבית-הספר יוכל לעצור מחבל שיירצה להיכנס

לבית-הספר אבל הוא יבול למנוע את התקרבות המחבל. אתן לכם דוגמא. כשעומדים

לפני גנב שני בתים הוא תמיד ייבנס לבית הפחות מוגן והפחות מסורג ושיש בו

פחות נוכחות. יש פה ויכוח על שתי שיטות והן עוד יוצגו על-ידי נציג המשטרה,

שכבר ישבנו איתו, ועל-ידי ראש אגף הביטחון של משרד החינוך. חבר הבנסת מיבה

ג ולדמן מביר את זה היטב. הוא עמד בראש ועדה שעסקה בנושא במשך 7 חודשים

והגישח דו"ח ממצה, שמונח לפני. יש פה שתי גירסאות ובוויבוח בין שתיהן חייבת

ליפול החלטה. לכן אמרתי שאני שמח שחחחלטה הובאה לדיון חודש וחצי לפני תחילת

שנת הלימודים. יש לנו זמן על מנת להתארגן ולהגיע להחלטות. אני מציע שעל שתי

הגישות יפרטו אנשי המקצוע. משרד החינוך, באמצעות אגף הביטחון של המשרד,

מובן בהתרעה של 24 שעות לקבל על עצמו את האחריות על אבטחת מוסדות החינוך.



אני רוצה לברך את יושב-ראש הוועדה. אני מכירה אותן לא מהיום ואם באו

עלינו חילופי שילטון רעים, מבחינת זווית הראיה שלי, אז לפחות יצא משהו טוב,

שאתה נמצא במקום הנכון. אני בהחלט מאחלת לך בהצלחה. אני רוצה לומר משפט אחד

שחשוב שסגן שר החינוך והתרבות ייאזין לו. אני כיהנתי כיושבת-ראש ועדת

החינוך של הכנסת עם שר שהיה שר החינוך והתרבות של הקואליציה ולמרות זאת הוא

ידע את נחת זרועה של ועדת החינוך של הכנסת, שהרי במישטר דמוקרטי ועדות

צריכות להיות נפרדות וצריכות לבקר את פעולות הממשלה. אוי לה לדמוקרטיה אם

הוועדה היא הרשות המבצעת. היא המחוקקת והיא צריכה לחוקק. בעיני מאוד חשוב

שהוועדה תיראה לנגד עיניה את העניין הזה. אני רוצה להגיד לסגן שר החינוך

והתרבות שעכשיו מאוד לא מוקדם, חודש וחצי לפני פתיחת שנת הלימודים זה מאוד

מאוד מאוהר. בעצם כבר באפריל היינו צריכים להיות מוכנים לאבטחת מוסדות

חינוך. לכן הנושא בוער ולדעתי בוער מאוד. אני מאחלת לך בהצלחה.
היו"ר עי זיסמן
תודה רבה. אני מודה לך על המחמאה. אני זוכר שאת כמחזיקת תיק החינוך

בעיריה ואני כיו"ר סיעת הרוב בעיריה טיפלנו בנושא הזה ביחד. אז פעלנו יחד

ואני מקווה שגם עכשיו נהיה באותה דיעה. מי יציג את הגירסה של משרד החינוך?
שי צודקביץ
עמדת משרד החינוך כתובה והוצגה בפני הממשלה לפני שנה, ב-25.6. הוועדה

המקצועית, בראשותו של חבר הכנסת מיכה גולדמן, ישבה בערך 7 חודשים על

המדוכה, עם כל אנשי המקצוע שקשורים בביטחון של מוסדות החינוך. הם הגיעו

למסקנה ששיטת האבטחה הנדרשת למוסדות החינוך היא שיטת אבטחה חמושה, על-ידי

נוכחות פיסית של מאבטחים ושילוב של ניידות סיור, השלמת מרכיבי המיגון וקיום

של מערך פיקוח ארצי. הוועדה הזו קבעה עוד כי מוסדות החינוך וגני הילדים הם

יעד אטרקטיבי לפיגוע פח"ע ובראיה ממלכתית הם הבטן הרכה, העשוייה להשפיע על

תהליך השלום ולפגוע במורל הלאומי. לאבטחת מוסדות החינוך יש אפקט פסיכולוגי

מצטבר, המעניק תחושת ביטחון להורי התלמידים, וכן אפקט הרתעתי סיכולי, שכן

חלק מהמפגעים הפוטנציאליים עשויים להירתע מביצוע פיגוע בשל סידורי אבטחח

שהיו נהוגים עד לפני שנה. גם השנה בדיעבד ברוב מוסדות החינוך היו שומרים

ו/או מאבטחים. לדעתנו צריכה להיקבע השיטה של אבטחה פיסית נקודתית בכל

מוסדות החינוך על-פי הקריטריונים שנקבעו, והשיטה למעשה התקבלה בדיעבד בשטח

על-ידי הרשויות ועל-ידי ההורים וארגוני המורים והוכתבה לממשלה ולגורמים

האחרים. הבעיה שמתעוררת היא בעיית מימון ואני חושב שוועדת החינוף לא צריכה

להיכנס לנושא הזה. אנחנו צריכים לקבוע מהי השיטה הנכונה ביותר, שהכי מתאימה

לאבטחת מוסדות החינוך, ואחר כך תצטרכו לקבוע מאיפה המקורות ואיך לכסות את

זה. השיטה הנכונה היא השיטה של אבטחה פיסית נקודתית.

די איציק;

האם אתם עובדי הוראה?
שי צודקביץ
אני מנהל אגף הביטחון. אני איש ביטחון כבר 25 שנה, בוגר המכללה לביטחון

לאומי, יש לי תואר שני בביטחון לאומי ובמזרח התיכון. אני איש משטרה ותיק.

הייתי מפקד מרחב בשני מרחבים. זה הרקע הביטחוני שלי.

מכל הנאמר לעיל, אנחנו בדיעה שצריך למסד את המציאות הקיימת בפועל בשטח

ולחזור לשיטת האבטחה החמושה בצורה מסודרת. לא שכל רשות תפעל לבד ותגייס

לעצמה שומרים מטעמה אלא שזה יהיה ממוסד ומאורגן. משרד החינוך מוכן לקחת על

עצמו את האחריות לנהל את הדבר הזה, כפי שעשינו את זה טוב בשנים עברו.
ר' אלול
מאיפה יבוא המימון?
שי צודקביץ
המימון היה תמיד של הממשלה. בשנה שעברה הגשנו הצעה לביצוע של האבטחה הזו

בסך של 118 מיליון ש"ח אך האבטחה בשנה החולפת עלתה הרבה יותר.
היו"ר עי זיסמן
נקיים את הדיון בצורה מסודרת. קודם כל נשמע את אלה שמייצגים את הממשלה,

את משרד החינוך והתרבות ואת משטרת ישראל. חברי הכנסת ידברו כרצונם, אין פה

הגבלה כמו במליאת הכנסת, אבל קודם עלינו לשמוע מה אומרים אנשי המקצוע.

כלומר עמדת משרד החינוך היום היא ברורה וחד-משמעית ולא ניתנת לפירושים.
שי אילון
אני מברך את ועדת החינוך ואת יושב-הראש שלה. אני סגן ראש אג"מ במשטרת

ישראל, במטה הארצי, והייתי חבר בו ועדתו של סגן השר ג ולדמן, כאשר ישבנו על

המדוכה בנושא של אבטחת מוסדות חינוך לקראת החלטת הממשלה בשנה שעברה.

אנחנו בוועדת חינוך ואנחנו לא נעסוק יותר מידי בעקרונות של ביטחון. חשוב

מאוד לציין שאין פה ויכוח בין שתי שיטות אבטחה.
די עמר
הממשלה לא רצתה לתת לנו את מה שרצינו.
שי אילון
אין ויכוח בין שתי שיטות אבטחה. בנושא של אבטחה בונים את השיטה על-ידי

הצבת עקרונות של ביטחון והליכה לפיהם. אציין בכמה מילים מה הם העקרונות.

ראשית זה כל מה שקשור למיגון הפיסי. כאשר אתה לוקח מוקד ואתה רוצה לאבטח

אותו אתה צריך להיות בטוח שהוא מוגן בצורה פיסית.

עיקרון נוסף שנקבע זה אבטחה סביבתית, באותם כלי רכב וסיורים משטרתיים,

שנעים בשטח, עם סמכויות, עם כל מה שיש להם ברקע המשטרתי, עם היידע, והם

בודקים את החשודים ומאבטחים את התלמידים בדרכם אל בית-הספר ואל איזור

בתי-הספר ומוסדות החינוך. צריך לזכור שלא מדובר רק בבתי-ספר. קיימים עוד

כ-7,000 מוסדות חינוך, כמו גני ילדים - פרטיים ולא פרטיים - ומוסדות כאלה

ואחרים, שבכל השנים שעברו לא היה להם שומר צמוד בכניסה. זאת אומרת העיקרון

השני הוא לאבטח את הנתיבים אל בתי-הספר ולוודא שהמפגעים, אם יש כאלו,

י יורטו ויימצאו כבר בדרך אל בתי-הספר ואל שאר מוסדות החינוך.

העיקרון השלישי הוא עיקרון של אבטחה צמודה. איפה שצריך, איפה שאין זמן

או מרחב לתגובה, איפה שהסיכון הביטחוני מחייב, צריך בנוסף למיגון הפיסי

ולאבטחה הסביבתית גם שומר צמוד. השמירה הצמודה נמצאת גם היא בבסיסה של

תוכנית המשטרה, כפי שהוצגה לממשלה ב-25.6.95. בהחלטה 5719 החליטה הממשלה על

אבטחה צמודה, שכוללת בסך הכל 650 מאבטחים צמודים. כמו כן הוחלט על הקמת

ועדה קבועה שתעקוב אחרי ההתפתחות. הוועדה היא משותפת לנציגי ההורים, ארגוני

המורים, משרד החינוך והתרבות ומשטרת ישראל. באחת ההחלטות שלה הוועדה הזאת,

בתיאום עם נציג האוצר, הוסיפה עוד כ-300 מאבטחים צמודים למקומות שבהם קיים

סיכון ביטחוני.

דבר נוסף זה כל מה שקשור לנוהלים, לשיטות ולשיתוף פעולה בין הארגונים.

ברגע שיוצא נוהל מסודר, ברגע שיוצאות הנחיות מסודרות, הן למערכת של הקב"טים



העירוניים וברשויות, וזן לקב"טים של משרד החינוך והתרבות ולצוות המורים

עצמו, להנהלה ולצוות ההורים, במשותף עם המערכות הביטחוניות הנוספות, כמו

המשטרה, המשמר האזרחי ואחרים, זהו עיקרון בטחוני נוסף של שיתוף פעולה.

עיקרון נוסף, בנושא של לוחמה בטרור וביטחון פנים - שזה מה שחשוב, הוא

החלק המודיעיני, שאיננו בתחומה של משטרת ישראל אלא כצינור שמזרים מהגופים

המודיעיניים אל משרד החינוך, אל הרשויות ואל הקב"טים, וכמובן גם אל משטרת

ישראל שנמצאת בשטח.

על ארבעת העקרונות האלה קמה מערכת האבטחה של מוסדות חינוך. ברגע שאתה

רואה את העקרונות האלה אתה מבין מייד שאין ויכוח בין שיטות. הוויכוח, אם

התעורר, התעורר על הצורך לשים מאבטח צמוד או שומר צמוד בכל מוסד חינוך.

לטעמי גם אשכול גני ילדים שיש בו 400-300 ילדים קטנים גם הוא מוסד חינוך.
לגבי ההתפתחות ההיסטורית
ברגע שממשלת ישראל החליטה שהיא רוצה שאבטחת

מוסדות החינוך תיעשה ב-60 מיליון שקל אז משטרת ישראל הציגה תוכנית של 72

מיליון שקל וממשלת ישראל החליטה לקבל את התוכנית. אבל בבסיס התוכנית של

משטרת ישראל היו עוד כמה דברים. ראשית היה המיגון הפיסי. אנחנו טענו שלא

ניתן לשים בפיתחו של בית-ספר שומר שי יאבטח את בית-הספר מבלי שמערכת הגדרות

תהיה מושלמת, ועל כן הממשלה החליטה לתקצב 60 מיליון שקל למיגון ב-3 שנים.

בפועל, כיוון שלוח הזמנים התקצר, אושרו הוצאה כספית והתחייבויות של 40

מיליון שקל כבר בשנה הראשונה. בנוסף לכך הוקמה ועדה בראשותי והוחלט להוסיף

עוד 8 מיליון שקל. בסך הכל אנחנו מגיעים ל-120 מיליון שקל, זה עוד לפני

החלטתו של ראש הממשלה, יחד עם מרכז השלטון המקומי, שיוספו שומרים בבתי הספר

היסודיים, בהיקף של כ-1,300 שומרים, שמהם 28% משלמת משטרת ישראל, באמצעות

האוצר, ו-72% מוטלים על כתפיהם של ראשי הרשויות. היום מופיעים ברשימות של

משטרת ישראל למעלה מ-900 מאבטחים שמשולמים כולם על-ידי המדינה ועוד למעלה

מ-1,300 שומרים ש-28% משכרם משולם על-ידי המשטרה. מדובר רק על בתי-ספר

יסודיים. כל ההוצאה בשל הצבת השומרים בבתי-הספר העל-יסודיים הוטלה על כתפי

הרשות המקומית. ברגע שאתה מסתכל על התוספת הכספית של 28% שקיבלנו על-פי

החלטת ראש הממשלה + 80 מיליון שקל + 40 מיליון שקל + 20 מיליון שאנו אמורים

לקבל בתחילת השנה, בסך הכל אתה רואה שממשלת ישראל לא רק שלא חסכה בנושא של

אבטחת בתי-ספר אלא שבסופו של דבר, מרגע שמשטרת ישראל נכנסה לתמונה, בשנת

הלימודים האחרונה, שילמה ממשלת ישראל כ-130 מיליון שקל. בשנת הלימודים

האחרונה אנחנו יכולים לראות 4 מסדים: 1) המסד של המיגון - 300,000 שקל בשנת

94 לעומת 40 מיליון שקל בשנת 96; 2) מערכת של 100 ניידות של משטרת ישראל

שמסיירות בשטח, עם הרבה מאוד קבלות. לפני כמה ימים הוצג לפני הוועדה סיכום

כללי שלנו; 3) בנוסף לכך מערכת הרבה יותר משופרת של קשר בין המוסדות

השונים; 4) ומאבטח צמוד בכל בית ספר, כשהבעיה בעצם היא הנטל התקציבי, שנפל

ברובו על כתפי הרשויות.

איך משטרת ישראל רואה את ההמשך: בנושא הכספי אני חושב שמשרד האוצר היה

נדיב ונתן למשטרת ישראל את כל הכלים בנושא של האבטחה הסביבתית, שזה

הניידות, המיגון הפיסי והמקומות שבהם ראתה משטרת ישראל את הקדימות בהצבת

השומרים הסטאטיים. אני כמשטרת ישראל לא נכנס לוויכוחים ולא למקור הכספי של

הצבתו של שומר. למשטרת ישראל מה שחשוב זה קודם כל איזורי הסיכון, אותם

1,000 מאבטחים שהיא דרשה וקיבלה ואחר-כך, בכל מה שקשור לשומר, האטמוספירה

של סדר ציבורי שהוא נותן שם, האווירה והרוגע הנפשי שזה נותן להורים. אם

ניקח בית-ספר בסדר גודל של 500 תלמידים שכרן של מאבטח היה יכול לעלות

להורים 7 שקלים בחודש. לממשלה זה עולה בערך 35,000 שקלים להציב מאבטח.
היו"ר ע' זיסמן
ההורים מוכנים שתגדיל להם את תשלומי מס ההכנסה או את הארנונה אבל הם לא

רוצים לשלם יותר מזה.
שי אילון
אני לא נכנס לשאלה הכספית אלא הגדרתי את עקרונות הביטחון. עברנו בסך הכל

את שנת 1996, שבה לא היו ניסיונות פיגוע ולא היו פיגועים במוסדות חינוך. אם

מסתכלים על התמונה הכוללת של שיפור המיגון אני וזושב שבמשרד החינוך יחד עם

הרשויות עשו התקדמות יפה מאוד בנושא המיגון. גם בהיערכות של משטרת ישראל

היתה התקדמות בלתי רגילה בכל מה שקשור לארגון של המערך ובתוך שנה אחת הוקם

מערך מאורגן להפליא. הרבה מאוד חששות של ההורים הופרכו. המשטרה לא גנבה את

הניידות ולא לקחה אותן לצרכים אחרים אלא להיפך, הוסיפה אמצעים מטעמה.

המערכת השלישית היא שיפור הנוהלים בין ארבעת הגופים הביטחוניים, ששופר ללא

היכר. והנושא האחרון, שזה הנושא הכספי, ועל כך אנחנו דנים ברגע זה.
היו"ר עי זיסמן
מר פרסלר, אני מבקש שתגיד לנו מה אתה חוזה.
י' פרסלר
אני רואה כאן עיתונאים ואני אומר את זה כל ישיבה. אם רוצים לדבר בנושא

ביטחון אני מבקש שהעיתונאים ייצאו או שלפחות שהעיתונאים יהיו אחראים.
די איציק
חברי הכנסת יותר מסוכנים מהעיתונאים.
היו"ר עי זיסמן
כל היושבים כאן הם אחראים וכל מה שהוא יגיד עכשיו כבר היה בעיתון "הארץ"

בעבר. אני סומך על האחריות של כל אחד.
י י פרסלר
אני אדבר בקצרה. אני לוקח את המסמך שכתבתי לפני 6 שנים. לפי דעתי משרד

החינוך צריך להחליט מי אחראי על אבטחת מוסדות חינוך. שמעתי קודם את סגן שר

החינוך והתרבות, שאמר שהוא מוכן לקחת את האחריות הזאת. אני מתנגד לזה כי מי

שאחראי על הביטחון בפנים הארץ זו המשטרה והיא שתיקבע מהם העקרונות ואיך

שומרים על בתי-הספר, ולא משרד החינוך.
סגן שר החינוך והתרבות מי פלד
למה על בתי הקולנוע ובתי המשפט המשטרה לא אחראית?
י' פרסלר
אני אומר את זה כבר 8 שנים. המשטרה אחראית ולא משרד החינוך. משרד החינוך

תפקידו ללמד. לפי דעתי, אם אני לא טועה, בישיבה האחרונה שהיתה לפני שנה

יושבת-הראש, חברת הכנסת דליה איציק, אמרה שלפי דעתה כל נושא האבטחה צריך

לעבור לוועדת החוץ והביטחון ולא להישאר בוועדת החינוך והתרבות.
מי גולדמן
המליאה אישרה להעביר את התחום הזה לוועדת הפנים.
י י פרסלר
המשטרה דיברה על כך שתפקידה גם להגן מפני אלימות וסמים ותחושת הורים, זה

נהדר, אבל אני מדבר כאן רק על נושא הטרור. כיועץ ראש הממשלה למלחמה בטרור

אני אומר שהיה טוב מאוד אם בכל בית-ספר היה מוצב שומר והיתה מותקנת גדר.



שאלת השמירה במדינה תלויה רק בבעייה התקציבית. אני לא מסתכל רק על מוסדות

החינוך אלא גם על התחבורה הציבורית, ובינתיים נהרגים לנו ילדים בתחבורה

ציבורית ולא בבית-ספר. אני לא יכול להגיד שלא יהיה פיגוע בבית-ספר, יכול

להיות. אני מסתכל על כלל המערכת אני חושב שהשמירה הנקודתית היתה נהדרת

מבחינת הביטחון אבל הבעיה היא שהורידו לנו את התקציב. הורידו מיותר מ-100

מיליון וביקשו מהמשטרה לומר איזו אבטחה הכי טובה היא תוכל לספק בתקציב של

80 מיליון. ואז קבענו שבירושלים ובקו התפר ובעוד כמה מקומות צריכה להיות

שמירה נקודתית ואילו השאר יעברו לאבטחה סביבתית. אתם שואלים אותי מה יהיה?

כרגע אין לנו פיגועים אבל אין ספק שזה לא ימשך ככה. אסור לנו להוריד את

התקציבים לאבטחה, וכבר שמעתי בחדשות על קיצוצים במשטרה ובמשרד החינוך

מבחינת האבטחה. אולי אפשר יהיה לעשות קיצוצים בעוד שנה אם לא יהיו פיגועים

אבל לקראת השנה הזאת האבטחה צריכה להיות כמו שהיתה לפני שנה.
היו"ר עי זיסמן
האם לטענתך בכל הארץ, פרט לירושלים ולמקומות רגישים אחרים, תהיה שמירה

סביבתית?
י' פרסלר
הוסיפו אחר כך עוד רשימה של מקומות בהם היתה שמירה נקותית.

היו"ר עי זיסמן;

אני רוצה להבין את העיקרון. מדוע אתה תומך באופן גלוי בכך שזה לא יעבור

לידי משרד החינוך והתרבות? אם השמירה היא מחוץ לכותלי בית הספר, דהיינו

שמירה סביבתית, אז יש היגיון שזה יהיה בידי מי שמופקד על הביטחון בישראל,

דהינו משטרת ישראל וכוחות הביטחון. אבל מה יהיה בירושלים ובאותם המקומות

שבהם השמירה היא לא רק בחוץ אלא גם בפנים?
י' פרסלר
היום יש שמירה נקודתית בירושלים. כמו שהיתה שמירה לפני שנה כך תהיה גם

השנה. אני לא רוצה בכלל להיכנס לנושא הכספי, הוא לא מעניין אותי. הוויכוח

באמת הוא רק על כסף בסוף, שום דבר אחר לא. המשטרה היא אחראית והיא תיקבע

איפה שיהיה שומר. אני חושב שוועדת החינוך לא צריכה לדעת. אני מדבר רק

מבחינת הטרור ולא על השמירה נגד אלימות. אני גר בנס-ציונה וכייף לי לראות

שומרת כשאני בא לבית-הספר. אבל אם אתם שואלים אותי מבחינת טרור אני אומר

שאני כהורה מרגיש שילדי מוגנים גם בלי שמירה צמודה. אם אתם שואלים אותי

מבחינת אלימות וכל מיני דברים אז השומרת שנמצאת שם היא נהדרת, אני סומך

עליה, עם אקדח או לא אקדח. אבל מבחינת טרור לי זה לא מזיז.
י' אולמרט
אני מבקש לברך את סגן השר היוצא, את יושבת-הראש הקודמת של ועדת החינוך

והתרבות, וכן לברך את יושב-הראש החדש ואת סגן שר החינוך והתרבות, שבהרבה

נושאים משיק לפעילות של הרשויות המקומיות.

אני ראש המועצה המקומית גבעת שמואל ויושב-ראש ועדת הביטחון של מרכז

השלטון המקומי. אני תת-אלוף במילואים, בתפקידי האחרון הייתי המזכיר הצבאי

של שר הביטחון. אני בוגר ועדת גולדמן שעסקה בנושא הזה במשך 7 חודשים ושותף

פעיל לוועדת שחר אילון, שמנה קודם את כל הגורמים שמשתפים פעולה והוא רק לא

הזכיר את הרשויות המקומיות, שהם שותפים קבועים לפעילות של הוועדה. אני אמור

היום לייצג פה את כלל הרשויות המקומיות במדינה, ישובים יהודים וישובים

ערבים, דרוזים ובדואים, מעבר לקו הירוק ובתוך הקו הירוק, רשויות גדולות

וקטנות, מועצות מקומיות ומועצות איזוריות.

אנחנו בעניין הזה מקיימים פעילות שוטפת. חשוב לציין שוועדת גולדמן,



שהתחילה בפעילותה בשלהי 1994, התחילה בנקודת מוצא שבה אמרו שיש 60 מיליון

שקל וצריך לקבוע מה עושים עם זה. זה לא התחיל מכך שנעשתה עבודה בסיסית

על-ידי כל מי שנוגע לנושאים שקשורים בביטחון שבדקו את הבעיה והציעו את

החלופות הטובות ביותר כדי לתת ביטחון. זה התחיל מכך שאמרו שיש 60 מיליון

ש"ח וביקשו להגיד מה עושים עם זה. לאור מצב עניינים זה הוצגו אכן שתי

חלופות, שמופיעות בחוברת שהופצה על-ידי חבר הכנסת מיכה גולדמן. שתי החלופות

הן; 1) התוכנית של המשטרה, איך עושים את אותו ביטחון ב-60 מיליון ש"ח; 2)

ומול זה חלופה שהוצגה על-ידי סגן השר, שעלותה, נכון ליוני 1995, היתה

בסביבות 108 מיליון ש"ח. אני רוצה לציין ששנת הלימודים הקודמת הסתיימה

בביצוע בפועל בסדר גודל של כ-108 מיליון ש"ח. שנת הלימודים שהסתיימה עכשיו,

עם השיטה החדשה, היתה בסדר גודל של 145-140 מיליון ש"ח. חשוב שהדברים האלה

ייאמרו ויופיעו בפרוטוקול.

ההחלטה של הממשלה אמרה שיהיו מאבטחים - וחשוב לציין שזה רמת כשירות

אישית גבוהה יותר, רמת הכשרה גבוהה יותר ושכר גבוה יותר - רק באותם מה

שנקרא איזורי ביטחון, ולא ניכנס פה לפרטים. באיזשהו שלב בהמשך הפעילות של

ועדת שחר אילון הגענו לכ-900 מאבטחים באיזורי סיכון בבתי-ספר יסודיים,

חטיבות ביניים וחטיבות עליונות. בהקשר הזה מה שקבע היה היישוב והמיקום שלו

ולא שום דבר אחר. לאחר קבלתה של ההחלטה קיימנו פה ישיבה, ב-1.8.95, בראשותה

של חברת הכנסת דליה איציק. בתום הישיבה יושבת-ראש הוועדה, השר לביטחון

פנים, יועץ ראש הממשלה לטרור, עוד שני ראשי רשויות שהיו אורחים באותה

ישיבה, מר רוני מילוא ומר מאיר ניצן, ואנוכי הגענו למסקנה שהאווירה שנוצרה

לא נותנת תחושה שיש היערכות שלמה ונכונה לקראת 1.9. בעקבות היוזמה שהיתה

בישיבה הזאת, ביום 8.8 התקיימה ישיבה נוספת בראשותו של ראש הממשלה המנוח,

יצחק רבין. מהישיבה הזאת יצאה ההחלטה להוסיף כ-1,300 שומרים לכל בתי-הספר

היסודיים בכל יתר המקומות בארץ. העלות של זה היתה 45 מיליון ש"ח ומקורות

המימון היו - 25 מיליון ש"ח מהרשויות המקומיות ו-20 מיליון ש"ח ממשרדי

החינוך והמשטרה. עד ל-31.8 לא היתה התייחסות לאיום ארגוני המורים וההורים

שהלימודים לא ייפתחו בלא שתהיה שמירה צמודה ומאובטחת בכל מוסדות מערכת

החינוך. ב-31.8 בשתי ישיבות של בית-הדין לענייני עבודה קם נציג המרכז

לשלטון מקומי בסופו של דבר, באחריות מלאה של ראשי הרשויות שראו בסופו של

דבר את החינוך בראש מעייניהם, והתחייב שיהיו שומרים בכל מוסדות החינוך על

מנת לאפשר את תחילת שנת הלימודים. ואכן ב-9.ו אנחנו הוספנו, כניגזרת לאמירה

הזאת, עוד 800 שומרים. רוצה לומר שבשנת הלימודים הנוכחית בסך הכל היו למעלה

מ-3,000 שומרים ומאבטחים יותר מאשר בשנה הקודמת.
המימון
900 המאבטחים שאושרו מומנו כולם מכספי משרד האוצר, באמצעות חשב

המשטרה. העסק הזה עובד כהלכה. לגבי 1,300 המאבטחים, שנקבעו בהחלטה מיום

8.8, הממשלה מממנת 28% בלבד והרשויות - 72%. ואילו לעוד 800 מוסדות חינוך

המימון הוא מלא על-ידי הרשויות המקומיות. בשנת תשנ"ה הרשויות המקומיות

מימנו כ 12%-מעלות האבטחה במוסדות החינוך, שהסתכם בכ-13-12 מיליון ש"ח

בלבד. בשנה האחרונה הרשויות המקומיות מימנו בסופו של דבר למעלה מ-50 מיליון

ש"ח בנושא האבטחה.

יי שפירא;

עקב יציאת ההורים מתמונת מקורות המימון.

יי אולמרט;

מאז מקרה מעלות במאי 1974 המשטרה קיבלה על עצמה את האחריות לביטחון

הפנים במדינת ישראל. לא התקבלה שום החלטה אחרת על-ידי איזשהי ממשלה בישראל

שלוקחת מהמשטרה את האחריות הזאת. אמרנו לאורך כל הדרך שבכל שיטה, ולא חשוב

מיהו הגורם המארגן את מערכת האבטחה, נותרת אחריותה של המשטרה על נושא אבטחת

מוסדות חינוך, כמו על כל דבר אחר במדינה.



ד' איציק;

עד שתהיה שעת סגריר. כשתהיה שעת סגריר, חס וחלילה שלא תהיה ולא תבוא, אז

תיראה כמה מלכים שולטים בכתר אחד. מכאן הסכנה. תיזכרו שהזהרתי.
י' אולמרט
נדמה לי שבעניין הזה אני חוזר על דברים ברורים מאוד שאמרה יושבת ראש

הוועדה, חברת הכנסת דליה איציק. את אמרת את זה ואני חושב שאיש לא יכול לקחת

מהמשטרה את האחריות שלה בעניין הזה. אבל בצד המאמץ האמיתי של המשטרה לשפר

את התהליך ובצד עבודת ועדת המעקב וועדה נוספת שעוסקת בנושא חליפת המיגון,
אי אפשר להסתתר מפני העובדות
בשנה היוצאת יש לנו הרבה פידבקים לכך שאווירת

הביטחון בבתי-הספר היתה פחות טובה, שהעלות היתה יותר גבוהה ממה שממשלת

ישראל החליטה, שהשיטה לא היתה זו שהממשלה החליטה עליה, ושבסופו של דבר היו

הרבה יותר שומרים מאשר היו בשנה הקודמת. אלה עובדות שאי אפשר להסתיר.

כשאנחנו נמצאים היום במחצית יולי, כחודש וחצי לפני פתיחת שנת הלימודים, על

אף האמירה המאוד ברורה של סגן שר החינוך והתרבות על נכונות המשרד לקבל את

השינוי הארגוני או לחזור לשיטה הקודמת, אני טוען שיהיה לנו קשה מאוד לתמוך

בחזרה לשיטה הקודמת, כלומר שמשרד החינוך מנהל את המערכת ולא המשטרה.
סגן שר החינוך והתרבות מי פלד
הבעיה היא לא ההבדל בניהול. ההבדל הוא בשיטה, איפה יוצא הכסף: האם הכסף

יוצא על ניידת ועל מכשיר קשר או על מאבטח בשער.
די איציק
אם לא הבנת, ההבדל הוא מה יעשה סגן השר. גם סגן שר החינוך מיכה גולדמן

"חטף" ממני בעניין הזה.
יי אולמרט
כמי שהיה לו קשר עם סגן שר החינוך והתרבות גם בנושאים אחרים שבהם עוסק

המשרד נדמה לי שהיה לסגן השר די הרבה זמן לעסוק גם בדברים שהם יותר חינוך

ופחות ביטחון.

לדעתי המבחן האמיתי שעומד כרגע זה לא איך עושים מהפך בשיטה בצורה חותכת

וברורה. נדמה לי שמה שעומד על הפרק, בעבודתה של ועדת החינוך ובהמלצותיה,

בפעילות שתיעשה על-ידי סגן שר החינוך, על-ידי שר החינוך ועל-ידי הממשלה, זה

בעצם לראות את הדברים בצורה נכונה ואמיתית. משטרת ישראל קיבלה תיגבור

משמעותי של 108 ניידות ו-300 תקנים של שוטרים, שנותנים בונוס לייכולתה

לתפקד בקהילה. זה עומד בפני עצמו ויש לזה את הערך המוסף לקיומם של שומרים

ומאבטחים בשערי בתי-הספר בדגם שהציג תנ"צ שחר אילון, וכן יש להם את הי יכולת

לעשות פעילויות משטרתיות נוספות בשעות שלאחר שעות הלימודים. האבטחה על-ידי

המשטרה מאפשרת לה לפעול בנושאים של ואנדליזם ושל התמודדות מול נגע הסמים

ושל סיוע בנושא של אכיפת תנועה - לפני כמה ימים סיפר נציג מראשון לציון על

ניידת שבמשך שעה וחצי נראתה עומדת ועוסקת בדו"חות חניה - וגם הדבר הזה הוא

חשוב בפעילותה של המשטרה. אבל אין ספק שזה גוזל עשרות מיליוני ש"ח שבאיזשהו

מקום חסרים היום לאוצר או שי יחזרו למשרד האוצר בגרעון הרשויות המקומיות

בסוף הקדנציה הזאת. אני רוצה לומר בצורה הכי ברורה, אם התהליך כפי שהוא

נעשה כרגע יוטל על הרשויות המקומיות זה יעמיד אותנו בפני שתי בעיות: 1} חלק

מהרשויות מתקשות במימון ובתזרים מזומנים כדי לשלם את מה שעומד לפניהם. 2)

גם אם ניגזור מזה רק יצירת גרעון, שבאיזשהו מקום ניתן יהיה לממן אותו היום,

לקראת סוף הקדנציה הרשויות המקומיות תהיינה בגרעון של 350-300 מיליון ש"ח

שיינבע מהנושא הזה. אנחנו, יחד עם ארגוני המורים ועם ארגוני ההורים, ואולי

גם עם חברי כנסת, שגם הם הורים לילדים, אנחנו מייצגים את ההורים של אותם

1.5 מיליון ילדים שמתחנכים בבתי-הספר. אותם הורים, שהם שעושים את התוצר

הלאומי הגולמי של מדינת ישראל, רוצים ללכת בבוקר לעבודה, בכל מרכיבי העשייה



של המשק הישראלי, ולהיות בטוחים שהילד שלהם הגיע למקום מיבטחים ושבשעות

הלימודים בבית-הספר הוא לא רק לא ייפגע על-ידי מחבל. אותו הורה ששולח את

ילדיו לבית-הספר, אותו מורה שמגיע לבית-הספר, רוצה להיות בטוח מפני פח"ע,

רוצה להיות בטוח מפני ונדליזם ורוצה להיות בטוח מפני סוחרי סמים.

לבסוף אני רוצה לומר שאנחנו כמרכז שלטון מקומי רואים בתחומים האלה,

שמעבר לפח"ע, את הבעיות גם של המיגזר הלא-יהודי. בכפרי הדרוזים יש אבטחה

ויש שמירה. אין את זה אצל ערבים. אני אומר, כמי שנפגש הרבה עם ראשי רשויות

ערביים, שאצלם הבעיה של ונדליזם ושל סמים היא עוד יותר חריפה ממה שקורה

במיגזר היהודי. אני חושב שכנסת ישראל מחוייבת בעניין הזה כלפי כולם.
שי אורן
יש שם גם מאבקים בין חמולות.
י י אולמרט
והערה אחרונה, בסופו של דבר יש פה איזה מין מצב שהיישובים שמעבר לקו

היירוק, שנהנים מאבטחה של צה"ל, זוכים לאבטחה יוצאת מן הכלל והדבר הזה

אפילו יוצר איזה מין איפה ואיפה, שילד שלומד מעבר לקו היירוק לכאורה זוכה

היום לאבטחה במימון יותר גבוה מאשר ילד שלומד בתוך הקו היירוק. גם זאת בעיה

שצריכים לקחת אותה בחשבון בקביעת המדיניות, בייצירת רמת אבטחה הטובה ביותר

שאנחנו חושבים שצריכה להיות.
זי בוים
אבל מעבר לקו היירוק גם רמת הסיכון יותר גבוהה.
מי גולדמן
אני מברן את סגן שר החינוך והתרבות, משה פלד, ואני בטוח שהוא יעשה עבודה

טובה.

היתה החלטת ממשלה והיא מחייבת את כולם, גם את הכנסת וגם את הממשלה,

שקבעה שהאחריות על אבטחת מוסדות חינוך עוברת ממשרד החינוך למשרד המשטרה.

אני הייתי אז בעמדת מיעוט וחשבתי שזאת היתה טעות. זאת היתה החלטה שלא נתנה

פיתרון כפי שניקבע בהתאם להחלטה.
די איציק
איך אתה יודע? עוד לא מימשו אותה ועוד לא הפיקו ממנה לקחים.
מי גולדמן
קודם כל מימשו אותה במשך שנה. אני רוצה פה לנמק ואני מבקש מאנשים חמש

דקות של הקשבה. תיראו, אפשר להעביר החלטות וצריך לבדוק את ישומן בשטח.

בפועל, מאז שמשטרת ישראל קיבלה על עצמה את האחריות, ירדת רמת האבטחה במערכת

החינוך. בשנים תשנ"ד ותשנ"ה היתה אבטחה של כ-3,000 מאבטחים במערכת החינוך

במדינת ישראל, החל מכיתה אי ועד כיתה יב', ובירושלים ובחלק מיישובי קו התפר

היתה אבטחה גם בגני ילדים. בנוסף לכך תיגברנו ועשינו פעולות מקבילות כדי

ליצור רמת אבטחה טובה יותר ביישובי יהודה, שומרון ועזה, שזה כלל גם בשלב

יותר מאוחר מיגון אוטובוסים. אני רוצה לדבר כרגע על מערכת החינוך ועל

האבטחה. נכון שהמעבר בין משרד החינוך למשטרת ישראל נתן תוספת של ניידות אבל

בפועל בזמן שהאבטחה הופעלה על-ידי משרד החינוך היו יותר ניידות (אזרחיות)

בשטח מאשר מאז המעבר ממשרד חחינוך למשטרת ישראל. אז היו ניידות נטו לאבטחת

מוסדות החינוך. בנוסף לכך תיגברנו את זה בשילוב של גורמים נוספים, אם זה

פיקוח של הרשויות המקומיות בעיריות, הניידות הלא-משטרתיות שמשתלבות במערך

באמצעות חברות שמירה ורכב חירום של הרשויות המקומיות. אנחנו ראינו באבטחה



הזאת לא רק ניסיון למנוע פגיעת פח"ע אלא גם שילוב של דברים נוספים, כמו

כניסה של כל מיני מקדמי מכירת סמים ופושעים, כניסה של משפחות שיש להן בעיות

משפחתיות, שרוצות להגיע לילד או לילדה בבית-הספר. תפקידו של השומר לא היה

לעצור כניסה של חוליה חבלנית אלא המטרה היתה העירנות והפעולה המיידית

והמניעה האפשרית. זאת היתה הקונספציה של מערכות הביטחון וגם של האנשים

שיושבים כאן, כמו היועץ למלחמה בטרור, שהוא היועץ המקצועי. ההנחיה המקצועית

היתה של משטרת ישראל ושל היועץ למלחמה בטרור וכך פעלנו. אגף הביטחון של

משרד החינוך והתרבות היה הזרוע הביצועית. אנחנו עבדנו תוך תיאום עם השלטון

המקומי וגורמי החירום והביטחון האחרים.
עלות כספית
כולם תשבו שבמעבר למשטרה העלות הכספית תהיה יותר נמוכה.

בפועל לא רק שהיא לא היתה יותר נמוכה, היא היתה יותר גבוהה ונתנה פחות

ביטחון. וזה לא משנה אם הכסף בא באמצעות הרשות המקומית.
שי אורו
היתה רמה יותר נמוכה של שומרים.
מי גולדמו
הפרופיל של המאבטח עד המעבר למשטרה היה זה שנקבע על-ידי היועצים ללוחמה

בטרור במשטרת ישראל לפני 4 שנים: שהוא צריך לעבור השתלמות יותר ארוכה

ושנתוני המאבטח הם גבוהים יותר. אולם במעבר ממשרד החינוך, כדי להתמודד עם

בעיות תקציב, המשטרה קבעה פרופיל אחר, נמוך יותר. לא צריך להיות איש מקצוע

כדי לדעת מה קרה.

אנחנו מדברים פה על ביטחון ילדי ישראל ואין פה עניין של קואליציה

ואופוזיציה. היתה סתירה מסויימת בהחלטת הממשלה. מצד אחד אמרו, וזה גם המהלך

שהובילה יושבת-ראש הוועדה הקודמת, שהאחריות על הביטחון צריכה להיות על

משטרת ישראל, שאחראית על ביטחון הפנים. אבל באותו שבוע אותה ממשלה החליטה

להוציא את בתי המשפט מאחריות המשטרה ולהעביר אותם לאחריות משרד המשפטים

למאבטחים אזרחיים, ומשרד התחבורה כתוצאה מפיגועי אוטובוסים החליט להעביר את

האחריות מהמשטרה ולהוסיף דרגת ביטחון גבוהה יותר על-ידי גיוס מאבטחים

אזרחיים באמצעות משרד התחבורה ובייעוץ מקצועי של גורמי הביטחון. כך שאנחנו

פיתאום משחקים בדבר שהוא לא דומה למה שבכלל דיברו עליו.
סגן שר החינוך והתרבות מי פלד
כך גם לגבי קניונים ובתי קולנוע, שאבטחתם הוצאה מאחריות המשטרה.
מי גולדמן
עוד קודם לכן, בממשלה הראשונה של רבין ב-1974, החליטו על גיוס חיילות

חיב"ה שיישמרו על חלק מהכניסות של בתי הקולנוע והרחבה על-ידי גיוס אזרחים,

מתנדבים ומשמר אזרחי למטרה זאת. כך שיש כאן איזה מין אנדרוגינוס שאיננו

ברור. זה לא שאנשי המשטרה והממונים לא עשו עבודה טובה. אני חושב שתנ"צ שחר

אילון עשה עבודה מצויינת וניסה לעשות את המירב בייכולת שהועמדה לרשותו. אבל

מה קרה? שמעתי את דברי המפכ"ל לפני כשבוע, אחרי ההחלטה על הקיצוצים, והדבר

הראשון שהוא התייחס אליו זה להשתחרר מאבטחת מוסדות החינוך. עיני לא צרה על

כך שהניידות יישארו במשטרה משום שהמשטרה בסך הכל היא אחראית על הקהילה. עוד

ניידות למשטרה זה ביטחון נוסף לקהילה. אין לי בעיה עם זה. גייסו עוד 300

שוטרים ואלה 300 שוטרים חיוניים למשטרה והלוואי והיו מאפשרים להם לגייס עוד

אלף. אבל זה לא צריך לבוא על חשבון ביטחון ילדי ישראל. אני כאן מזהיר

ואומר, ואני לא אומר את זה רק עכשיו כהבר כנסת מהאופוזיציה אלא לאחר החלטת

הממשלה התרעתי מידי חודש. שלחתי מכתבים לראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל

ולאחר מכן לראש הממשלה היוצא שמעון פרס ולשר לביטחון פנים ולמפכ"ל ולכל

גורמי המשטרה וטענתי שהם לא עומדים בהתחייבות שלהם ושהם יוצרים מציאות

שונה. מה היתה הכוונה של המפכ"ל בהחלטה המקורית שלו לקלוט את האבטחה? הוא



בא ואמר שהקונספציה שלו זה לא אבטחה צמודה אלא אבטחה איזורית מרחבית. הוא

לא רוצה לראות את הדברים כשהם מגיעים עד לתחום בית-הספר אלא הוא רוצה למנוע

בכלל את הגעתם לקהילה וליישוב ולאיזור. בשיטה שפעלה בשנה שעברה היתה מצד

אחד קליטה של 108 ניידות, תוספת של 300 שוטרים והשארת 2/3 מהאבטחה בשיטה

הי ישנה, הצמודה, כך שלמעשה ההוצאה הכספית היתה גבוהה יותר. לא רק שלא חסכו

כסף אלא נתנו פחות ביטחון ביותר כסף. אני סבור שצריך לחזור למה שהיה לפני

שנה, עד החלטת הממשלה. זה עוד צריך לעבור את השלבים החוקיים, הממשלה צריכה

להתכנס באחת מי ישיבותיה הקרובות - אנחנו נמצאים 40 וכמח ימים לפני פתיחת

שנת הלימודים - ולהעביר החלטה שמחזירה את האחריות למשרד החינוך, כשהמנחה

המקצועי ממשיך להיות המשרד לביטחון פנים והיועץ ללוחמה בטרור, כדי שאנחנו

נדע שפותחים את שנת הלימודים כשורה. נכון שבמקביל גייסנו באמצעות משרד

החינוך בהחלטת הממשלה 60 מיליון שקל ל-3 שנים, כש-40 מיליון שקל הוצאו

בפועל להשלמת גדרות ואמצעים אלקטרוניים נוספים, בתיאום עם המשטרה.
יי אולמרט
צריך כבר השנה להחליט על עוד 3 שנים של הסדר כזה להשלמת המיגון.
מי גולדמן
ולכן אם אתם שואלים אותי, אני אומר כאן כחבר כנסת שאני שותף לדעתו של

סגן שר החינוך והתרבות החדש. ככל שנקדים לעשות זאת כך נבטיח ביטחון יותר

טוב לילדי ישראל.
היו"ר עי זיסמן
זו לא רק דעתו, זו חוות דעת של הנהלת המשרד.

סגן שר החינוך והתרבות מי פלד;

צריך לזכור שחבר הכנסת גולדמן היה בעמדת מיעוט.
היו"ר ע' זיסמן
ואתה לא בעמדת מיעוט?

סגן שר החינוך והתרבות מי פלד;

אני עוד לא יודע.

די איציק;

האם זו עמדת השר, שיש להחזיר את האבטחה לאחריות משרד החינוך?

סגן שר החינוד והתרבות מי פלד;

עוד לא דיברתי איתו על זה. אני רק אומר במפורש שאגף הביטחון של משרד

החינוך בהתרעה של 24 שעות מסוגל לקבל על עצמו את אבטחת מוסדות החינוך.

די איציק;

מתי תבררו מהי עמדת השר?

היו"ר עי זיסמן;

אם הייתי יודע שעוד לא שוחחת עם השר הייתי מדבר עם השר בעצמי לפני הדיון

היום ומברר את עמדתו. חשבתי שאתה מציג עמדה שאינה רק שלך. נניח שהיום היינו

מקבלים החלטה שתומכת בעמדתך. יבוא שר החינוך זבולון המר וייגיד: איך אתה



בכלל מקבל החלטה? איפה החברות, איפה הקולגיאליות? כששוחחתי איתו ביום חמישי

אני הבטחתי לו לא רק קולגיאליות קואליציונית אלא גם מעבר לזה.

סגן שר החינוך והתרבות מי פלד;

האחריות המיניסטריאלית במשרד החינוך על הנושא הזה היא אחריות אישית שלי

ולכן הסמכות הואצלה לי.
רי אלול
איזה מין שילטון זה? אני מציע שעד לטיכום הישיבה י יתקשר סגן שר החינוך

והתרבות לשר וייברר איתו מהי עמדתו.
סגן שר החינוך והתרבות מי פלד
אני לא אלמד את הסוגיה המורכבת והמפותלת הזאת בשיחת טלפון של 2 דקות.
ר' אלול
היית צריך לברר את עמדתו עוד לפני הישיבה.
זי בוים
אני רוצה לשאול מדוע כל שנה מתחדש הדיון הזה. ההיגיון נותן, והדברים

נאמרו, שבכל ענייני ביטחון הפנים משטרת ישראל צריכה להיות אחראית. יחד עם

זה לגבי הסידור שהיה בשנה שעברה היתה תחושה שהעסק לא הוגדר בדיוק. לא קמה

איזשהי מסגרת מיוחדת בתוך המשטרה שכל ייעודה הוא לקחת את האמצעים שניתנו לה

ולעסוק רק בזה וזה נכנס לאיזשהו ."pool"למשטרת ישראל יש עומט אדיר של

עבודה בכל הנוגע לביטחון פנים. היישוב שלי איננו ישוב תפר אבל גם אצלנו יש

למשטרה עבודה רבה. מטבע הדברים למפקד התחנה יש איקס אמצעים והוא מקבל גם

אמצעים לאבטחה אבל ברגע שיש איזשהו אירוע אז יש ריכוז של מאמץ של כוח אדם

ואמצעים לטפל באותה בעיה, שלא בהכרח קשורה לאבטחת מוסדות החינוך. יכול

להיות שאין דרך אחרת ורק כך אפשר לנהוג אבל אז באה האפשרות השניה, שציין

אותה חבר הכנסת מיכה גולדמן. אני לא מתכוון להציע פה פיתרון אבל יש בעיה

בשיטה שהיתה נהוגה בשנה האחרונה. אף אחד לא כופר באחריות-העל של המשטרה אבל

ההפעלה של העניין באופן השוטף לא חייבת להיות על-ידי המשטרה. אנחנו נערכים

למצב הכי גרוע, ובצדק, אבל ביום יום אין באמת בעיות ביטחוניות קשות ואולי

זה כך בגלל המערכת הזאת, שיוצרת הרתעה. פה צריך איזשהו שילוב. לבוא ולהגיד

שבשוטף המערכת של משרד החינוך והרשויות היא יותר טובה לאבטחה, במובן הזה

שאת כל האמצעים שיש ברשותה היא נותנת רק לנושא הזה. הרשויות נערכות על-ידי

מסגרת מיוחדת ותקציבים מיוחדים וכוח-אדם מיוחד שמטפל רק בעניין הזה ולא

יותר מזה, וזה טוב למצב רגיל. היה ומתעוררת בעיה ממילא מטפלת בזה המשטרה

ואם חס וחלילה ייקרה משהו אז כל כוחות הביטחון יוזעקו כדי לטפל בעניין.

הקשר, התקשורת והחבירה בשוטף קיימים כבר היום. נראה לי שהשיטה צריכה להיות

שבשוטף ייטפלו משרד החינוך והרשויות.

המימון הנופל על הרשויות המקומיות הוא כבד הרבה יותר ממה שהוגדר בתחילה.

גם כשמגדירים תקציב אם באיזשהי צורה יש חוסר כזה אז הרשויות נדרשות לממן

אותו. שנת תשנ"ה היתה שנה נוראית כי הוחלט על איזשהו סכום שההורים י ישלמו

ויישתתפו בעניין הזה אך ההורים לא שילמו ומי ששילם זו הרשות המקומית.
היו"ר ע' זיסמן
רוב ההורים שילמו. אני שילמתי.
שי לחמן
תשנ"ד היתה השנה האחרונה שבה ההורים שילמו עבור השמירה. זה היה תשלום



חד-פעמי ונאמר שהוא חד-פעמי לשנה אחת.
זי בוים
הרשות המקומית יכולה להיות כלי לביצוע או צינור לביצוע אבל היא לא יכולה

להיות המממן והמדינה צריכה להחליט לממן את זה. ההוצאות הללו לצורך האבטחה

מוסיפות לגרעונות שיש לרשויות המקומיות. זה עומס על התקציב של הרשות שלא

כתוב בשום מקום.

היו"ר עי זיסמו;

הקונספציה שאני שמעתי ממר פרסלר לפי דעתי היא קונספציה לא נכונה מפני

שהאוייב יחפש לפגוע בנו לאו דווקא בירושלים או באיזורי העימות. אני הייתי

אחראי על מל"ח במשך שנים רבות והייתי פעם אחת בישיבה של מועצת הג"א הארצית

עם קציני מילואים ושם דיברו על כך שאם אי פעם תהיה התקפת טילים אז ירושלים

היא מחוץ לזה. למה? כי זאת עיר קדושה שיש בה מקומות קדושים למוסלמים,

לנוצרים וליהודים. זאת קונספציה לא נכונה כי אוייב לא פועל לפי שיטות

שיגרתיות. זה אוייב שאם זה יהיה כדאי לו ואם הוא יירצה בזה אז הוא ייפגע

בכל דבר. אותו דבר לגבי טרור. בטרור אין גבול. הבאסקים פוגעים בספרד

והציצי נים פוגעים במוסקבה כי הם הגיעו למסקנה שאולי זה יעזור להם, אם לא

משהו אחר. ולכן התיאוריה הזאת, שצריך לחזק רק מקומות כמו ירושלים, היא

תיאוריה לא נכונה. נניח שייבוא יום ולא יהיה טרור, הרי יש גם דברים אחרים.
שי אורן
אי אפשר לנהל בית-ספר ללא אבטחה.
היו"ר עי זיסמן
בכל העולם מי שמבקר בבתי-ספר רואה שיש סיבות לאבטחה. יש שמירה לא רק

מטעמי פח"ע. אבל אי אפשר להגיד שהרשות המקומית צריכה להיות משוחררת

מהתשלום. כשאני משלם ארנונה אף אחד לא מחלק לי את הארנונה, כך וכך לזה וכך

וכך לזה. הממשלה צריכה לשאת במה שקשור לביטחון הפנים ולביטחון האישי, זה

כלול במס הכנסה שלי ולא יכולים להגיד לי שעבור זה אני צריך לשלם תוספת. אבל

יש גם דברים שהם בתחום האחריות של הרשות המקומית. כשאני משלם ארנונה לא

אומרים לי שזה בשביל חוזה אישי למנהלת הלישכה של ראש העיריה וזה בשביל

חילופי נוער עם גרמניה, לא אומרים לי את הדברים האלה. זה שיקול דעת.
זי בוים
אז תיתן אפשרות להעלות את הארנונה. ההוצאה הזאת על האבטחה היא הוצאה

מיוחדת ואפשר לבוא ולהגיד שזה באמת חלק מסל השירות המוניציפלי שמגיע לאזרח.

אבל אי אפשר להתעלם מכך שעל-פי חוק יסודות התקציב אתה לא יכול להעלות

ארנונה יותר מאשר בגובה עליית המדד, אלא אם כן אתה מקבל אישור מיוחד של שר

הפנים. העיריה לא יכולה להדפיס כסף והיא צריכה כסף נוסף למשימה נוספת כזאת.
היו"ר עי זיסמן
מה דעתך על העמדה שבכל נושא של ביטחון פנים וטרור האחריות תהיה על משטרת

ישראל ועל כוחות הביטחון ואילו בכל דבר שהוא בתוך כותלי בית-הספר האחריות

תהיה על משרד החינוך.
י' פרסלר
גם בעיות של אלימות וסמים הן בטיפול המשטרה.



היו"ר עי זיסמן;

אם הנהלת בית-הספר רוצה היא פונה למשטרה. יש מקרים שהנהלת בית-הספר

מחליטה להפעיל רק "משמעת פנימית" ולא לקרוא למשטרה.
שי אורן
יש היום הוראות שזה אסור.

זי בוים;

אם לא היה טרור והיה שורר שלום בארץ, כמו בהולנד ובבלגיה, אני אומר לך

שלא היינו צריכים את האבטחה הזאת כי המאבטח הזה שעומד בפתח לא פותר לי

בעיות של אלימות בתוך בית-הספר. בבעיות חינוך מטפל הצוות החינוכי של

בתי-הספר ואם הוא צריך עזרה כאשר הוא נתקל בתופעות חריגות אז יש שיתוף

פעולה עם המשטרה ופונים אליה. אבל האם איזשהו שומר שעומד בשער הוא זה

שי יפתור את הבעיות האלה? הוא לא מונע שום דבר.

מי גולדמן;

תפקיד השומר הוא למנוע ולא לפתור בעיות. האם תהיה החלטה היום?

די איציק;

לא ידועה לנו עמדת השר.

היו"ר עי זיסמן;

אנחנו ועדה של הכנסת. הכנסת היא בלתי תלוייה. אני עוד לא יודע איזו

החלטה תתקבל היום.

ר' אלול;

אני חושב שצריך לחשוב על המצבים הכי גרועים, על מצב שבו מחר בבוקר חס

וחלילה תהיה מתקפת טרור. זה דבר שיכול להיות תוך חודשיים, זה לא דבר שכל כך

לא יתכן. אם דבר כזה היה קורה, וזה היה יכול לקרות בעת ובעונה אחת בשני

בתי-ספר, אני הייתי רוצה שהביטחון יהיה בידי המשטרה.

מי גולדמן;

גם בקונספציה הזאת האחריות נשארת בידי המשטרה.

ר' אלול;

את הצבא מכינים כל הזמן ליום שבו תיפרוץ מלחמה. אני חושב שגם בבתי-הספר

עלינו להתכונן ולהכין את כולנו ליום צרה. להערכתי האנשים הטובים והמיומנים

ביותר הם במשטרה. על-פי החוק, הביטחון האישי של תלמיד, מבוגר, צעיר וקשיש

הוא על המדינה.

היתה לי תחושה כשבאתי לכאן הבוקר שאנחנו הולכים לדון במשהו מאוד חשוב,

שי ישפיע לכל הפחות לגבי 4 השנים הקרובות. אני מצר על כך ששר החינוך לא מצא

זמן לשבת עם סגן שר החינוך ולקבל החלטה על מה שהם הולכים לעשות.

היו"ר עי זיסמן;

אל תעמיד את זה ככה. בא סגן שר, שיש לו דיעה מגובשת, והוא לא דיבר עם

השר.
ר' אלול
אם אתה הולך לקבל פה ההלטה דרסטית, להחלטה הזאת יהיו השלכות לא רק בין

סגן השר לשר אלא תהיינה לזה השלכות גם בתוך הממשלה. לשר לביטחון פנים

בוודאי יהיה מה לומר על כך. זה מצרין תקנים, והודיעו לו אתמול שהורידו את

התקנים, זה מצריך שינויים בכל המערכות, גם תקציביים, גם כלפי המיגזרים

השונים וכלפי הרשויות המקומיות. אני סבור שכדאי לקיים השבוע עוד דיון עם

סגן השר ועם השר.
סגן שר החינוך והתרבות מי פלד
וגם עם שר האוצר ועם שר המשטרה. אני אומר את זה בשיא הרצינות. הרי מספר

משרדים עוסקים בזה. האם אתה יודע מהי עמדת האוצר?
י' פרסלר
אני רק רוצה לתקן את מה שאתה אמרת. אני אמרתי שכיועץ ראש הממשלה אני בעד

שומר בכל בית-ספר, עם גדר בטון בכל מקום בארץ. הבעיה היא רק תקציבית. עכשיו

אתה שואל אותנו, אם יש לי תקציב מסויים איפה לשים, אז אנחנו קובעים לפי

היידיעות המודיעיניות. אנחנו לא נשים אותו כוח בירושלים כמו בדימונה. אתה

אומר שצריך להיות בכל מקום אותו דבר אבל איפה יש תקציב לכך? אני רוצה לגלות

לך סוד, שיש לנו יותר כוחות בפיקוד צפון מאשר בפיקוד דרום. האם יכולה להיות

מלחמה עם מצרים? יכול להיות. האם יכולה לחדור חוליה בביקעה? יכול להיות.

אבל יש לנו מסגרת של תקציב ואנחנו מסתכלים לפי ידיעות, איפה יש מקום יותר

רגיש. אני אומר לך שירושלים אצלנו רגישה. יכולים להיות 15 פיגועים בתל-אביב

אבל עדיין ירושלים תהיה רגישה. אתה שואל אותי אם יכול להיות פיגוע באיזשהו

מקום נידח? יכול להיות. אני מאוד אחראי בנושא הזה, אם היה לי כסף הייתי שם

שומר בכל מקום. הבעיה היא רק תקציבית.
היו"ר עי זיסמן
האם אתה בעד זה שיהיה מינימום בסיסי אחיד בכל הארץ?
י' פרסלר
בהחלט. דרך אגב אני מדבר כאן רק על נושא של טרור, לא על אלימות ולא על

סמים ולא על שום דבר אחר.
די איציק
אמרו כאן בצדק, גם מר אולמרט וגם חבר הכנסת בוים, שבכל פעם ב-1.9

בריטואל קבוע עולה לסדר הנושא הזה כאילו המדינה מתחלפת, כאילו הטרור נגמר,

כאילו יש איזשהו רכיבים מפתיעים שמשתנים. מהבחינה הזאת המינהל במדינת ישראל

הוא פשוט לא תקין ולא נכון. אני יכולה להבין שיש חילופי מחשבות כאלה כאשר

יש חילופי משמרות, כמו שקורה עכשיו, שיכולה להיות מדיניות שונה של שר. אין

לי שום הסבר מדוע בכל 1.9 צריך לדון בסוגיה הזאת מחדש. שווה באמת פעם אחת

לדון בעניין הזה בדיון עומק. אני מקווה שהממשלה הזאת תיפול קודם אבל אם

וכאשר היא תישאר אני מקווה שמה שיוחלט עכשיו יהיה ל-4 שנים כדי שלא נחזור

לדון בנושא הזה כל 1.9. אני חושבת שמשרד החינוך צריך לחנך והמשטרה צריכה

למשטר. אין שום סיבה שהאבטחה תהיה תפקידו של משרד החינוך, יהיה סגן השר מי

שיהיה. גם כשסגן השר גודלמן היה ממפלגתי אמרתי לו שזה לא עניין אישי שלו,

וזה גם לא עניין אישי של סגן השר משה פלד. למשרד החינוך אין את הי יכולת, את

הכישורים ואת התנאים ומי שהולך לקונספציה הזו לפי דעתי לוקה בחוסר אחריות.

אני רוצה להגיד לך עוד דבר, חבר הכנסת זיסמן. שנינו שירתנו יחד בעירית

ירושלים, בראשותו של מר טדי קולק, וכאשר אני הייתי סגנית ראש עירית ירושלים

אתה יודע שהנושא של אבטחת מוסדות חינוך היה קשור לנושא החינוכי. אני באתי

למועצת העיר ואמרתי שאני לא רוצה לקחת עלי את הנושא הזה, הוא איננו קשור

לחינוך, ושהוא צריך להיות בייחידת חירום וביטחון. ולכן אני משיאה לך עיצה,



אל תיכנס לסוגיה הזאת. ככל שלמדתי יותר את הנושא ככה ראיתי כמת בלגן יש

סביב הענין וכמה מלכים שולטים בכתר הזה. כשאכן היתה שעת סגריר, ואני רוצה

להזכיר לך את האירוע בבית-ספר "אורט-קנדי" בתלפיות מזרח, אז אני חייתי לבד

על הדשא. אני שמה שקיימנו היום את הדיון. אני משיאה לך עיצה, אל תמהר.

המשרד לא ממהר ואין שום סיבה שאתה תמהר. אם בא לפה סגן שר, שעדיין לא ליבן

את השאלה מהי מדיניות המשרד, אז בכלל כל הדיון הזה הוא דיון סרק.

סגן שר החינוך והתרבות מי פלד;

מדיניות המשרד היא בדיוק מה שאמרתי. את שאלת אותי על דעתו של השר.

די איציק;

האם השר מנותק ממדיניות המשרד?
סגן שר החינוך והתרבות מי פלד
לא שאלת אותי על מדיניות המשרד. היתה ועדה מקצועית שעבדה במשך 7 חודשים

ואלה המסקנות שלה.
די איציק
סגן שר החינוך משה פלד, לא נעים לי להגיד לך אבל יש שר חדש. אין מדיניות

של פקידים בלי שר. האם שר החינוך והתרבות, זבולון המר, מסכים עם זה שאבטחת

מוסדות החינוך תהיה במשרדו?
סגן שר החינוך והתרבות מי פלד
לא דיברתי איתו על זה.
די איציק
הדבר השני שאני רוצה להעיר הוא שחס וחלילה לא ייטילו מס כזה על הורים

במדינת ישראל. חובתה של מדינת ישראל לממן ביטחון אישי של כל אזרח, בוודאי

ביטחון של דרדקים ושל קטנים. אני קוראת להורים במפורש, זה עניין עקרוני

ממדרגה ראשונה, לא לממן, לא לשלם אגורה אחת שחוקה עבור ביטחון מוסדות

חינוך. שהרשויות, אם הן מספיק גיבורות, יעמדו מול הממשלה וייגידו לה שתימצא

את התקציבים. בשום אופן לא להטיל מס כזה על הורים. יתרה מזאת, אני רוצה

שתדע שהיה רעיון, שאולי אתה תיתקל בו, שלפי דעתי הוא מחריד. בזמנו באו

ואמרו לנו שבאותן ערים רגישות יש צורך לעבות את השמירה ולכן יטילו את הנטל

הזה על ההורים. יוצא מכך שיש מס על היותך ירושלמי. בגלל שאתה גר בעיר רגישה

אתה תשלם בגין זה שאתה צריך יותר אבטחה ולכן התל-אביבי יישלם פחות מאשר

הירושלמי, שזה בכלל אבסורד.

לכל אחד מאיתנו באופן טיבעי יש רצון לשלוט על יותר נושאים. אני חושבת

שטוב מאוד יהיה - ואני משיאה עיצה גם לסגן שר החינוך אבל אני רואה שהוא

"נעול" - לא לקבל את העניין הזה למשרד החינוך והתרבות. יש להטיל את זה על

משטרת ישראל ואם היא לא בסדר צריך שוב ושוב לסתום את הפרצות, לקרוא לה

לסדר, לראות איפה הבעיה, שוב ושוב לא לוותר, אבל להשאיר את זה במשטרה.
סגן שר החינוך והתרבות מי פלד
אני רוצה לומר פה בפני הוועדה כולה. העמדה שלי לא נובעת מתוך שאיפה

לפרוס כנפיים להתרחב או להגיע לעמדות כוח. העמדה שלי נקבעת אך ורק למען

ביטחונם של הילדים ושל ההורים. כשראיתי את התוצאה של זה מול התוצאה של זה,

קבעתי את עמדתי. ראיתי את הדו"חות בשטח, שמעתי את הפידבק שעולה מהשטח,

דיברתי עם אנשי המקצוע, גם עם המשטרה וגם עם אנשי הביטחון, ולמדתי את

הנושא. כל השבוע האחרון עסקתי רק בנושא הזה.
שי לחמן
אני מבקש להודות ליושב-ראש הוועדה על דבריו הנוקבים והנכוחים על עניין

הטרור וגם על עמדת משרד החינוך, כפי שהובאה בדבריו של סגן שר החינוך, משה

פלד, בנושא האבטחה הצמודה. הטרור, כפי שאמר חבר הכנסת זיסמן, אינו מבדיל

בין איזור לאיזור, אינו מבדיל בין מוסד חינוכי אחד למשנהו. אנחנו צריכים

לראות את הדברים לא כפי שאנחנו רואים אותם אלא כפי שהצד השני רואם. אני

רוצה לצטט לכם משפט אחד מהודעת יחידת המתאבדים של ארגון "הג'יהאד האיסלמי"

מנובמבר 1994 ברצועת עזה: "ניפגע בכל מקום שיש בו יהודים וישראלים, בבתי

ספר, בבתי-חולים ובכל מקום אחר". זה התפרסם ב"ידיעות אחרונות". מעבר לכך,

גם אם לא יהיה טרור, מה שקשה להניח שייקרה בשנים הקרובות, גם אז תידרש

אבטחה צמודה במוסדות החינוך במדינת ישראל כי אין לנהל בתי-ספר ללא אבטחה

כזאת, כפי שאמרה כאן גברת שוש אורן. מעבר לאספקט ההרתעתי-מניעתי של נוכחות

מאבטחים בשערי בתי-ספר יש להם גם ערך מוסף גבוה מאוד בתחום החשוב של צימצום

תופעות של אלימות, עבריינות והחדרת סמים לבתי-ספר. אנחנו קיימנו כינוסים

בכל רחבי הארץ. הופיעו בפנינו מנהלי בתי ספר ומורים ואמרו לנו שאנחנו

תקוותם האחרונה ושבלי מאבטח בשער הם אינם יכולים לתפקד. מנהל בית-הספר

התיכון "גלילי" בכפר-סבא הופיע בפנינו בכינוס חירום בבת-ים ואמר את זה

בצורה הברורה ביותר, שהמשרד שלו נמצא באגף אחר של בית-הספר ואם לא יהיה

שומר ואם השער לא יהיה נעול אין לו מה לעשות בבית-הספר. עבריינים, פושעים,

כנופיות, חיסול חשבונות, הכל אירע בשנים הקודמות עד שהוצבה האבטחה הצמודה.

כבוד יושב-הראש בפתח דבריו הזכיר את החלטת מוסדות ארגון ההורים. ההחלטה

איננה חדשה, קיבלנו אותה בשנה שעברה. שנת הלימודים תשנ"ז לא תיפתח אם לא

תהיה אבטחה צמודה בכל מוסדות החינוך במדינת ישראל. אני בטוח שארגוני המורים

והמנהלים ודאי יצטרפו להחלטה הזאת.

אני רוצה לציין עוד דבר לגבי המשך המצב. אנחנו בעד אבטחה צמודה בכל

מוסדות החינוך. מבחינתנו מערך האבטחה שהיה קיים לפני שנתיים, כפי שנוהל

על-ידי משרד החינוך, היה מערך טוב. אין שום דבר מושלם, ודאי לא במדינת

ישראל, וניתן היה להכניס בו שיפורים, אבל באופן כללי, כפי שהציג זאת חבר

הכנסת מיכה ג ולדמן, הוא ענה פחות או יותר על הצרכים ומבחינתנו זאת השיטה

המומלצת, הטובה והעדיפה בתנאים הקיימים. אנחנו התנגדנו למעבר להגנה סביבתית

באמצעות ניידות כי אנחנו ידענו מה ייקרה. ופה אני אגלה לכם סוד, שהוא אינו

סוד. קציני משטרה בכירים הודו בפנינו שאילולא המאבק שלנו בנושא הזה משטרת

ישראל לעולם לא היתה מקבלת מהממשלה את האמצעים שהיא קיבלה לצורך האבטחה:

תקציב ל-100 ניידות ותוספת שוטרים, אמצעים ותקנים. עכשיו, כאשר מתעוררת

הבעיה לקראת פתיחת שנת הלימודים ומופיע מפכ"ל המשטרה ובהודעה חסרת אחריות

לאמצעי התיקשורת מודיע שאם יהיה קיצוץ בתקציב המשטרה הם יילכו מייד על

הורדת האבטחת בבתי-הספר. אז שיהיה ברור, מבחינתנו לא ייקום ולא יהיה.

התרגיל מאחורי זה הוא ברור מאליו. הוא יודע שאנחנו כמובן נתנגד לקיצוצים

בכל מחיר והוא מקווה שאולי אז חרב הקיצוצים תוסר מעל ראש המשרד. אני מודיע

שלא ישתמשו בנו בנושא הזה ככלי שרת. מדובר כאן בדיני נפשות, זה לא צחוק.

חברת הכנסת דליה איציק הזכירה כאן את אירוע הפיגוע ב"אורט-קנדי". אני רוצה

להזכיר לכם את הפגנות הזעם ואת הסערה הציבורית שקמה אז בירושלים. אני באותו

זמן הייתי באילת וקיבלתי טלפון לבוא לישיבה דחופה בלישכתו של מר טדי קולק.

מצאתי שם את כל צמרת המשטרה ואת כל הנוגעים בדבר. פיתאום נמצאו תקציבים,

פיתאום היקצו עוד 3 ניידות, פיתאום הוסיפו שומרים נוספים לבתי-הספר בתלפיות

מזרח. תגידו לי, רבותי, האם אנחנו צריכים לחכות שייקרה האסון הבא כדי שכל

תוכניות המגירה והתקציבים יימצאו? מי שאומר שאין כסף אומר בדיה. יש כסף

ובשפע, גשם נדבות. זאת שאלה של סדרי עדיפויות בלבד. בנושא הזה של סדרי

עדיפויות וביטחון ילדינו אנחנו לא נתפשר בשום פנים ואופן.

אני מבקש להפנות את תשומת ליבו של כבוד יושב-הראש ושל חברי הוועדה לכך

שקיימת בעיה אקוטית בעצם הימים האלה. כ-450 מוסדות חינוך של החינוך המיוחד

ופנימיות שמאורגנות על-ידי משרד החינוך אינם מאובטחים ולא קיימת בהם שמירה

בתקופת חודשי הקייץ. בתי-הספר של החינוך המיוחד והפנימיות פועלים ללא שמירה

וללא אבטחה. האחריות על כך מוטלת על ממשלת ישראל ועל משטרת ישראל. אני חושב

שוועדת החינוך צריכה להשמיע את קולה בנושא הזה.
שי אורן
מבחינתנו מאז ומעולם המשטרה היתה אחראית על ביטחון הפנים. זה שמצאו

"סיבה למסיבה" על מנת להעביר תקציבים מכיס אחד לכיס שני, זה סיפור אחר.

בשום מקרה אנחנו לא ניפטור את המשטרה מלעשות את מה שהיא צריכה לעשות. היא

צריכה למנוע, היא צריכה לחקור, זה סיפור אחד. ללא כל קשר, אי אפשר לנהל בתי

ספר ללא אבטחה צמודה, ללא מיגון ושומר בכניסה. אנחנו אמרנו את זה בשנה

שעברה והפעלנו את זה הלכה למעשה. אנחנו אומרים עכשיו, חודש וחצי לפני פתיחת

שנת הלימודים, שאנחנו לא ניפתח את שנת הלימודים אם לא יהיה מאבטח בכל

בית-ספר. יש שם מורים, לרוב מורות, ואלפי ילדים ואנחנו לא יכולים להיות

אחראים להם אם אין איזשהי מסגרת מחייבת, וזה אומר מיגון ומאבטח. מה שקרה

בפועל בשנה שעברה, שארגון המורים העל-יסודיים התעמת והפעיל לחצים על ראשי

הרשויות וחתם עם ראשי הרשויות על הסכמים, שהם י יאבטחו את מוסדות החינוך.

היתה אז שביתה של 4-3 ימים וזה מה שייקרה גם השנה אם לא תהיה אבטחה צמודה

ואם לא יהיה מיגון של בתי-הספר. תודה רבה.
י' קרני
אני מברך את כל אלה שנבחרו ונכנסו לתפקידם בכל הרצינות. והראיה, שאנחנו

יושבים באמצע הקייץ, במקום בחוץ לארץ, לדיון על נושא אבטחת מוסדות החינון.

יש לי הרגשה שכאילו אנחנו עכשיו רוצים להמציא את הגלגל ופותחים את הדיון

מחדש. היתה החלטת ממשלה שהתקבלה ב-3-2 שלבים. בחלק הראשון החליטו שמשטרת

ישראל תקבל על עצמה את האחריות על נושא האבטחה במדינת ישראל. לאחר איומי

ההשבתה והדיונים בבית הדין הארצי, ב-30.8.95, הוחלט שמערכת החינוך כולה

תקבל 2 שיטות של אבטחה: אבטחה כוללת, מטריה ביטחונית של המשטרה; וכן שמירה

נקודתית בכל מוסד. עשו הבחנה בין איזורי קו התפר וירושלים, ששם יש מאבטח עם

הכישורים הגבוחים ביותר, לבין שאר הרשויות בכל מדינת ישראל אך קבעו שלא

יימצא מוסד חינוך אחד שלא יהיה לו שומר. השנה הזאת היתה שנת הרצה גם למשטרת

ישראל. אנחנו יושבים בוועדה משותפת שהוקמה על-פי החלטת הממשלה. אני מודה

לתנ"צ שחר אילון, מאנשי המשטרה, שעשו עבודה מצויינת. כדאי לשבת ולשמוע

הרצאה מיוחדת וללמוד מה נעשה. בסך הכל לא היה ניסיון קודם בהפעלת מנגנון

כזה. המשטרה התארגנה והשיגה 108 ניידות ומאות שוטרים נוספים ושומרים. אפשר

לבוא ולהתווכח האם הצלחנו למצות את הייכולת מבחינת המיגון, מבחינת השומרים,

מבחינת התיפקוד ברשות כזאת או אחרת. בשורה התחתונה אני חושב שהשיטה המשולבת

היא שיטה טובה וצריך ללמוד אותה, לשפר ולייעל אותה. הבעיה היא בעיה

תקציבית. הרשויות המקומיות שנאלצו או רצו לתרום לביטחון חתמו על כל מיני

נושאים תקציביים שהם לא מסוגלים לעמוד בהם. אנחנו צריכים היום למצוא את

הדרך אל האוצר ואל הממשלה כדי לתגבר את התקציב ולתת תוכנית הרבה יותר רחבה

לשנים הבאות. ברור שהסכום שהוחלט עליו, 40 או 60 מיליון שקל ל-3 שנים,

איננו נותן את התשובה. גם בשנה הזאת ידוע שרשויות רבות, שהמצב התקציבי שלהן

ירוד, לא יכלו לעמוד במשימה והפסיקו את השמירה בבתי-הספר שלהן. אף אחד לא

יוכל היום להגיד שהוא לא יודע שיש מוסדות רבים שאין בהם גדרות ואין בהם

שערים בגלל שהמצוקה התקציבית של הרשות המקומית איננה מאפשרת לתת את אמצעי

המיגון. בתוכנית הרחבה יש חליפת מיגון עם טלוויזיה במעגל סגור, עם אמצעי

הרתעה, עם אפשרות שהשומר, אפילו שומר ברמה יותר נמוכה, יוכל להתקשר באופן

מיידי לניידת שמסיירת. אבל כל הדברים האלה לא "סגורים" מפני שהבעיות

התקציביות האלה לא נפתרו. ברור שב-9.ו חייבת להיות שמירה צמודה בכל

בית-ספר. ברור שצריך להקים צוות בין-מקצועי, בין-משרדי, שייבדוק מהן הבעיות

ומהן המצוקות התקציביות, ושי יעביר את זה להמשך דיון בפני הגורמים שיכולים

לאשר. אבל בשום פנים ואופן, ואני מזהיר את כל הג ורמים, גם את משטרת ישראל

וגם את משרד החינוך, שלא יהיה פה משחק בין רשות אחת לרשות שניה וכל אחד

שי יצטרך לקצץ יגיד שהנושא של הביטחון יהיה הראשון שבו הוא יקצץ. הסתדרות

המורים מייצגת כ-98,000 מורים וזה רוב מניינה של מערכת החינוך. אנחנו לא

נוכל לפתוח לדקה אחת את בתי-הספר אם לא תהיה שמירה.



שי זנאי;

כיושבת-ראש ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל אני מבקשת להתריע ולהרתיע.

אני פוקדת את הוועדה הזאת כבר שנה רביעית. כל יושבי-הראש הקודמים בלי יוצא

מן הכלל נתנו לנו תמיכה וגיבוי מלאים לגבי נושא השמירה. אנחנו מונים כאלף

גנים פרטיים בישראל. כולנו מאורגנות, מפוקחות על-ידי משרד החינוך וממלאות

פונקציות שחסרות למשרד החינוך בשטח. יש להניח שכל מי שבא אלינו הוא אזרח

הארץ הזאת כשווה בין שווים. כאשר עניין האבטחה היה נתון בידי משרד החינוך

אז היו פוקדים אותנו, כמו את כל מוסדות החינוך, כמו את כל הגנים הציבוריים

העירוניים, ומאבטחים גם אותנו. אינני מתיימרת לומר פה שהשמירה שלהם היתה

מעולה אבל הרגשנו ביטחון בשטח. מאז שנה, כאשר העניין עבר למשטרת ישראל,

פיתאום נאלמו דום, לא ראינו, לא שמענו, אף אחד לא הגיע. באמצעות תיווכו של

השר לביטחון פנים לשעבר, מר שחל, הוא שלח למשרדנו את ניצב משנה איקה צור,

שהוא האחראי על אבטחת מוסדות חינוך ואכן הוא הגיע למשרדנו לפגישה. העלינו

את הדבריו בפניו, כפי שאני מעלה פה כעת, ושאלנו אותו מה קורה עם הגנים

הפרטיים המאובטחים והנשמרים כמו כל מוסדות החינוך בארץ הזאת. לא אגיד שאני

נשארתי עם טעם טוב בפה בעקבות הפגישה איתו. היתה לי הרגשה שהוא אומר

שהמשטרה לא מקבלת שום תקציב עבורנו, שאנחנו צריכים להגיד תודה על מה שאנחנו

מקבלים. התברר לנו שרשימת הגננות שלנו עוד לא הועברה לכל השוטרים. אמרתי:

"הכיצד? הרי אלו ילדי ישראל. אנא, תבטיח לי שאכן הדברים יטופלו". מאוחר

יותר אנחנו בדקנו שוב והתברר לנו שרשימת הגנים הפרטיים עדיין לא הגיעה

למשטרה. היתה מכונית חשודה ליד הגן שלי והזמנתי ניידת של משטרה באמצעות

לחצן מצוקה. הניידת הגיעה רק כעבור 20 דקות ואז השוטר התחיל לומר - כן

קיבלתי, לא קיבלתי, נתנו לי באיחור, את בכלל לא מופיעה אצלי ברשימה, את גן

פרטי ובכלל לא שייכת לקטגוריה שלי, וכן הלאה. כאשר אני סיפרתי את זה לניצב

משנה איקה צור בפגישה נוספת הוא אמר לי שהשוטר היה מטומטם, הוא לא היה צריך

להגיד לי את מה שהוא אמר לי. שוב הרגשתי שהדברים נופלים על אוזניים ערלות

ושלא קולטים את המשמעות הביטחונית שיש לעניין הזה. לפני שבועיים היתה לנו

איתו פגישה נוספת ובעקבותיה הוא כתב לנו מכתב שבו הוא אמר שהוא שולח שוב את

הרשימות. שוב ערכנו בדיקה אתמול ומצאנו שעדיין יש משטרות שלא קיבלו את שמות

הגננות שלנו המאורגנות והמפוקחות. אני שואלת עד מתי. האם אנחנו צריכים

לחכות עד שיהיה משהו בגנים הפרטיים ששייכים לנו? האם זה בסדר שאנחנו נפלנו

בקו התפר? אני מבקשת את מלוא תשומת הלב ואת מלוא ההתייסות הרצינית לבעיה

שלנו. אני מבקשת שמהוועדה הזאת תצא קריאה לתקן את המעוות ולדאוג שאנחנו

נהיה באותן עדיפויות שיש לייתר הגנים בארץ. תודה רבה.
י י שא-נס
אני מצטרף להצעה שהועלתה כאן, שההחלטה הפעם תהיה לפחות ל-4 שנים ושלא

נחזור לסוגיה מידי שנה.

הנושא השני זו הסוגיה של משטרה מול משרד החינוך: אנחנו בדרך כלל תמימי

דעים ופועלים כל השנים בייחד עם ארגון ההורים. כאן אני קצת חולק עליהם. אני

חושב שמי שצריך לטפל בסוגיה צריך להיות המקצוען ואני חושב שיהיה חיסכון

בתיאומים אם יהיה יעסוק בזה גורם מקצועי אחד. אני חושב שההשקעה הבסיסית כבר

נעשתה אז למה שהיא תרד לטימיון? הרי כבר נרכשו ניידות וכן הלאה. אני ממליץ

שתוקם יחידה מיוחדת במשטרה, עם תקציב נפרד וסגור, ולוגיסטיקה נפרדת לנושא

ואז זה ייראה הרבה יותר טוב. אם התנאי הזה לא יתקיים אז עדיף שמשרד החינוך

יעסוק בכך. צריך שיהיו כמה שיותר מאבטחים על מנת שיהיה מאבטח בכל בית-ספר

ובכל גן ובכל מוסד. למאבטח יש יתרונות עצומים, לא רק בתחום של טרור.

ודבר אחרון, לא נסכים בשום אופן לכך שיהיו תשלומי הורים. הלכנו לבג"ץ

נגד משרד החינוך בנושאים אחרים ולא נתבייש ונלך לבג"ץ על העניין הזה.
היו"ר עי זיסמן
אני לא שמעתי במשך הישיבה שמישהו העיז להציע שיהיו תשלום הורים.
י' שא-נס
אם יש תמימות זעים וזה לא יעלה אז לא אמרתי כלום. תודה.
שי אילון
המפכ"ל לא נמצא כאן וציטטו פה כמה דברים שכביכול הוא אמר. אני בדקתי וזה

לא בדיוק הדברים שהוא אמר.
סגן שר החינוך והתרבות מי פלד
אלה הדברים שצוטטו בתיקשורת והוא לא הכחיש אותם.
היו"ר עי זיסמן
גם אני הייתי רגיש לזה אן בדברים שנאמרו היום לא היה כדי לפגוע במפכ"ל.

אם היתה פגיעה במפכ"ל או באיזשהו קצין צה"ל או בעובד מדינה חובתי היתה להגן

עליו. גם אני קראתי שהמפכ"ל אמר שאם יהיו קיצוצים אז הוא יקצץ את האבטחה,

כי מה שנכנס אחרון יוצא ראשון. הרי אף אחד לא יודע מה ייצא בסופו של דבר עם

המדיניות הכלכלית של הממשלה. אני יודע ש-50% ויותר מתקציב הביטחון שרצו

לקצץ כבר לא יקוצץ. אני יודע ששר העבודה והרווחה, בגלל חוסר נסיונו, ביטל

את חוק הגימלאים כלאחר יד אך אחרי יומיים הוא חזר בו והוא מגן על עיקרי חוק

הגימלאים, שזה ההנחה בארנונה וההנחה בתחבורה הציבורית. אף אחד לא יודע מה

בסופו של דבר הכנסת תחליט, אפילו לא ראש הממשלה. אני מקבל את הערתך אבל לא

היתה פגיעה במפכ"ל. אם היתה פגיעה הייתי מגיב.
י' אולמרט
הזכרנו קודם את הנושא של תשומות ומרכיבי הביטחון. אותה החלטת ממשלה, לתת

60 מיליון לצורך המיגון, היתה פחות מידי אפילו רק עבור הגידור. יש צורך

במנה נוספת שנתית כדי להשלים את המיגון. בתי-הספר החדשים ניבנים היום על-פי

קריטריונים שנקבעו ורמת מיגון אחרת מבתי-הספר הוותיקים.

אנחנו דרשנו מראש הממשלה במכתב לקיים דיון עם השרים הנוגעים בדבר.

מאחורי הדרישה הזאת מראש הממשלה מסתתרת המגמה של הרשויות המקומיות שלא

להמשיך לממן את מה שלא הוטל עלינו בעקבות החלטת הממשלה בשנה שעברה. התוצאה

של זה עלולה להיות שחלק ממוסדות החינוך ייאלצו, בגלל חוסר בשומרים, להיסגר.
היו"ר עי זיסמן
אני אומר לסגן שר החינוך והתרבות, זו זכותך המלאה אם אתה רוצה להגיב

עכשיו אבל אני מציע שתישמע מה שאני מציע ורק אז תתייחס לכל הדברים.
סגן שר החינוך והתרבות מי פלד
אני בכלל לא ידעתי סביב מה הזימון לישיבה היום. המציאות הקיימת היא שיש

החלטות ממשלה ואנחנו כפופים אליהן.
היו"ר עי זיסמן
אני רוצה להציע הצעת החלטה. כוועדה פרלמנטרית אני קשוב למה שאמרו נציגי

ארגון המורים, הסתדרות חמורים וארגון ההורים הארצי. אני אציע כמה דברים

ואפשר יהיה לתקן אותם בהמשך.

הצעת החלטה

1) ועדת החינוך והתרבות רואה חשיבות עליונה באבטחה נאותה של מוסדות

החינוך, בעיקר בנסיבות הזמן בו אנו מצויים.



2) הוועדה קובעת שביטחון התלמידים, ההורים והמורים הוא חלק בלתי-נפרד

מביטחון ישראל, ולפיכך צריך להיות ממומן כולו על-ידי המדינה.

זאת החלטה עקרונית ולדעתי יש עליה הסכמה לאומית רחבה מאוד. אם היו

שואלים אותי הייתי אומר שעיקר העומס התקציבי צריך להיות על הממשלה והרבה

פחות על הרשויות המקומיות. כבישים ממונים 70% על-ידי המדינה ו-30% על-ידי

הרשויות המקומיות ואני סבור שגם בנושא אבטחה זה הייחס שצריך להיות.

3)כדי לייעל את האבטחה, מקצועית וכלכלית, הוועדה ממליצה:

א) להמשיך בביצוע התוכנית למיגון מוסדות החינוך ולהשלימה בהקדם.

ב) להמשיך ולקיים את מערך האבטחה הסביבתית באמצעות משטרת ישראל, תוך

מניעה של כל קיצוץ בהיקפו הקיים.

ג) לקיים, בנוסף לאבטחה הסביבתית, שמירה צמודה במוסדות החינוך, בכל דרגי

החינוך, בכל הישובים, בביצוע מרוכז על-ידי משרד החינוך, התרבות והספורט

ובמימון על-ידי משרד האוצר.

פה אני במפורש מתייצב מאחורי התביעה של נציגי ההורים והמורים, שתפקיד

הבאטחה לא רק למנוע טרור אלא גם למנוע את כל יתר הנגעים, בתחום האלימות

והסמים. גם אם אין טרור, כדי לקיים את הסדר ואת המשמעת ואת החיים התקינים

של בית-הספר ברור שחייבת להיות אבטחה. בנושא הזה למשל, אם הדבר היה תלוי

בי, ההוצאה צריכה להיות על הרשות המקומית - ודאי לא על ההורים. אחרת, למה

יש מחלקות חינוך ברשויות המקומיות? אפשר היה לקחת את רשויות החינוך ולהעביר

את זה באופן ישיר לממשלה. זו אחת הסיבות מדוע רשות מקומית עוסקת בחינוך.
יי אולמרט
אנחנו קבלני הביצוע של הממשלה בכל דבר, אנחנו עוסקים בכל.
היו"ר עי זיסמן
אתה קבלן ביצוע בכל דבר, אתה יכול לא לסלול כבישים, אתה יכול לא לתת להם

חינוך, אתה יכול לא לבנות. אז במה אתה תעסוק? לדעתי יש זכות ציבורית חברתית

ממדרגה ראשונה לומר שבתוך בית-הספר זו החובה של הרשות המקומית הנוגעת לדבר.

י' פרסלר;

האם השמירה הצמודה שעליה דיברת היא גם על גני ילדים?

היו"ר עי זיסמן;

לפי דעתי כן, היא צריכה להיות בכל מערכות החינוך. גברת דנאי העלתה את

הנושא של הארגון שלה. מאחר שאני לא מכיר את הנושא אני גם לא יכול לתת הצעה

כוללת עקרונית כפי שהיא רוצה. אני צריך ללמוד את הנושא. אבל יחד עם זה,

הביטחון חל על כל מערכת החינוך ועל כל מיגזרי החינוך, כמו שאתה אחראי

למניעת טרור לגבי כל תושבי ישראל גם אם אתה יודע שיש כאלה שמשתפים פעולה עם

האוייב, כי החובה הביטחונית חלה על כל תושבי ישראל. התביעה הזאת לביטחון

היא צודקת. גברת דנאי רצתה משהו מעבר לזה ואני לא יכול להיענות לה ברגע זה

כל עוד אני לא מכיר את הנושא. אל תיראי בזה דחיה, נעשה את זה בהקדם.

אני חושב שאני יכול להסתפק בזה בשלב זה. מבחינה פורמלית אם שנת הלמודים

היתה נפתחת מחר בבוקר מי שהיה נושא באחריות זו הממשלה ומשטרת ישראל. אם אתה

תבוא ותביא החלטה שתשנה את החלטת הממשלה, נתייחס בהתאם. אני לא רוצה בנושא

הזה להתערב אבל אני קבעתי כמה דברים, שלפי דעתי הם הכרחיים לשלב הזה, כ-45

יום לפני פתיחת שנת הלימודים.
י' אולמרט
אולי כדאי לקרוא לממשלה לקיים דיון שמשמעותו הפקת לקחים מהניסיון שנערן

בשנה שעברה.
י' פרסלר
לפי ההחלטה הזאת אף אחד לא יודע במה מדובר. כשאתה בא לממשלה אתה צריך

לבוא עם הצעת עלות. אני מציע שהמשטרה ומשרד החינוך יגידו מה אומרות ההחלטות

שהוועדה קיבלה היום מבחינה תקציבית, מה המשמעות של שמירה סביבתית ומה

המשמעות של שומר בכל בית-ספר וגן. הרי הבעיה זה רק תקציב ולא שום דבר אוזר.
די קריבו
בנושא התקציבי של אבטחת מוסדות חינוך בעצם לא חל שום שינוי בעקבות החלטת

הממשלה. בשתי המסגרות הסכומים היו די דומים ומבחינה תקציבית היום מושקעים

אותם משאבים. לנו באגף התקציבים אין עניין להיכנס לוויכוח הביטחוני, שבו יש

יועצים ומשטרה ואנשים שמבינים בזה, זו לא עבודתנו. המשטרה וכל הגורמים

הביטחוניים באו לממשלה, הציעו שיטה אחרת שהיא יותר טובה, והלכנו כולנו יד

בייד. מה שנאמר כאן הוא שהביטחון הוא טוב אבל יש לנו עוד בעיות, יש לנו עוד

נושאים שבהם אנחנו צריכים לטפל, כמו עבריינות וסמים. זה נכון אבל להבנתי זה

לא במסגרת החלטת הממשלה הזאת. ההחלטה שקיבלה הממשלה הקודמת היא שרירה

וקיימת ולכן לא ברור לי בדיוק לאיזה כיוון הולכים. אני מבין שהולכים על

ביטחון וזו השיטה שמיושמת היום; אני יכול להבין שרוצים ללכת על מניעת

עבריינות וסמים, וזה כיוון אחר; אבל צריך להפריד בין שני הדברים הללו.
שי לחמו
להיפך, זה הולך בייחד. המאבטח בעצם נוכחותו גם מסייע במניעת אלימות.
די קריבו
אני נציג אגף התקציבים ואני לא מציע כאן שייעמדו בשער שני אנשים. החלטת

הממשלה העבירה למשטרה את האחריות על ביטחון הפנים בבתי-הספר. האחריות על

מניעת סמים ועבריינות כל הזמן היתה במשטרה, זה תפקיד קלאסי של המשטרה.
היו"ר עי זיסמן
אנחנו רוצים לבקש ממך להבהיר לשר האוצר שבפעם הקודמת ההחלטה התקבלה בלחץ

של שביתה ובלחץ הציבור, לא רק של הארגונים ושל ההסתדרויות אלא של הציבור

כולו. ובכלל מוטב לעשות דברים בלי לחץ.
די קריבו
צריך לשים אצבע על מה שבאמת מבקשים משר האוצר. אתה יכול לפנות לשר האוצר

ולבקש תוספת תקציב כך שאפשר יהיה לבצע גם את זה וגם את זה, שיהיו גם ניידות

וגם שומרים בשער אבל צריך להבחין בין שתי המשימות האלה. בהחלטת הממשלה

מדובר על ביטחון פנים ופח"ע ולא על סמים. אם משרד החינוך או הממשלה רוצה

להילחם בנושא סמים בבתי-ספר יש להם את כל ההצדקה לעשות את זה.
שי בן-עמי
נדמה לי שכאן אנחנו נכנסים לאיזשהו דיון שאין לו שום הצדקה. מה שאני

הבנתי מפי הנציגים למיניהם זה שאותו שומר, וכולל כל המערך האבטחתי הסביבתי

שנועד לצורכי פנים, אגב נוכחותו במקום גם מסייע בהרתעת עבריינים.



די קריבו;

התוכנית שאושרה בממשלה דיברה על אבטחה סביבתית כאשר תוצאת לוואי היתה

הנושא של הסמים והעבריינות בתוך בתי-הספר. מה שבאים המורים וההורים ואומרים

עכשיו זה שזה טוב ויפה אבל עכשיו צריך להילוזם גם בנושא הסמים והעבריינות.

הגורמים המקצועיים הם שקובעים מה צריך לעשות לצורך המלחמה בטרור.
י י פרסלר
הגורמים המקצועיים אומרים שלצורך מניעת טרור טוב שיהיה שומר בכל

בית-ספר. אבל החלטת הממשלה אמרה דבר אחר. נאמר לנו שיש רק 80 מיליון שקל

ואז נשאלנו מה אנחנו יכולים לעשות בסכום המוגבל הזה.
שי לחמן
אני מקריא מסיכום דיון בוועדת האבטחה של תת-ניצב שחר אילון: "סיכום ראש

יחידת אבטחה. החלטת הממשלה מדברת על אבטחת מוסדות חינוך נגד פח"ע ואנו

מודעים ושמחים שיש ערך מוסף בהצבת שומר בבית-הספר בכל הנושאים האלה, של

אלימות ועבריינות וכדומה".
י י שפירא
היתה מערכת אבטחה לשביעות רצון כולם שעלתה איקס שקלים. הדיון לשינוי

השיטה לא נבע משינוי בתפיסה הביטחונית אלא משום שהמדינה החליטה על קיצוץ

תקציבי. המסקנה היתה שבנסיבות התקציביות החדשות אם צריך לבחור בין מערכת

צמודה, כפי שהיתה בעבר, שכבר בלתי אפשרית לאחר הקיצוץ, לבין אבטחה סביבתית

על-ידי משטרה, אין ברירה אלא בוחרים באבטחה הסביבתית.
די קריבו
משרד האוצר לא הוביל את מהלך קבלת ההחלטות בממשלה אלא מאחר והמשטרה באה

עם תוכנית
שי לחמו
להיפך, קודם הוחלט על הקיצוץ ל-60 מיליון שקלים ואז באו לגורמי הביטחון

ואמרו להם שעליהם להציע חלופות.
היו"ר עי זיסמן
מאחר שאני הקראתי את הודעת הסיכום והיא התקבלה בא תת-אלוף פרסלר והוא

העיר את הערתו. חשוב ששר האוצר, בייחסי הגומלין שלו עם מרכז השלטון המקומי

ועם משרד החינוך והתרבות, יעשה את החלוקה בהתאם, כמו שנקבע בזמנו שעלות

כביש תתחלק 70% לממשלה ו-30% לרשות. נכון שבעבר נסללו גם כבישים כאשר

הממשלה שילמה 100% מעלותם. לא קיבלנו החלטה האומרת שכל המימון צריך לבוא רק

מהאוצר, אנחנו רק אומרים שכל המימון צריך לבוא מהממשלה בתחום של המלחמה נגד

טרור ומניעת טרור. בתחומים האחרים לא צריך לבוא שום דבר מהכיס של האזרחים

ושל ההורים. ברור שצריכה להיות איזשהי חלוקה בין האוצר ומשרד החינוך לבין

השלטון המקומי. אני לא אכנס לחלוקה הזאת. גם אני אדבר עם שר האוצר ואני

אבהיר לו את העניין כי הדברים האלה צריכים להיות ידועים לו מכלי ראשון.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעו? 12:20

קוד המקור של הנתונים