ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 10/07/1996

תשלומי הורים התשנ"ז

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 2

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום רביעי, כ"ג בתמוז התשנ"ו (10 ביולי 1996), שעה 00;09

נכחו;
חברי הוועדה
עי זיסמו - היו"ר

די אזולאי

ז' בוים

שי בן צור

עי דראושה

שי הלפרט

צ' ויינברג

נ י חזן

ה' מחאמיד
מוזמנים
י' כהן - סמנכ"ל משרד החינוך והתרבות

י ו"ר המינהל הפדגוגי

שי אביחי - המשנה למנכ"ל משרד החינוך והתרבות

עו"ד די מורג - מנהלת המחלקה חמשפטית, משרד החינוך והתרבות,

בי ניסים - משרד החינוך והתרבות

שי אבואב - יו"ר ועדת החינוך במרכז השלטון המקומי

ראש מועצת קריית טבעון

שי שילה - מנהל היחידה הכלכלית של החברה למשק,

מרכז השלטון המקומי

אי פרלמן - דובר מרכז השלטון המקומי

ע' הירשמו - מרכז השלטון המקומי

מי זבצקי - מרכז השלטון המקומי

די ירון - מרכז השלטון המקומי

דייר י י קדמן - מנכ"ל המועצה לשלום הילד

שי לחמן - יו"ר ארגון ההורים הארצי

שי רותם - חבר ארגון ההורים הארצי

י י שא-נס - הרשות להגנת הצרכן, ההסתדרות

יועץ לוועדה; י' שפירא

יועץ משפטי; מי בוטון
מנהלת הוועדה
י' גידלי
קצרנית
מ' הלנברג
סדר היום
תשלומי הורים התשנ"ז



תשלומי הורים התשנ"ז

היו"ר ע' זיסמן;

בוקר טוב לכולם. כזוכר לכם, בישיבה הראשונה של ועדת החינוך והתרבות, שהיונה

שלשום, קיבלה הוועדה כמה וכמה החלטות סיכום. בסוף היא קיבלה את ההחלטה הבאה:

ועדת החינוך - אני מבקש ללרשום תמיד ועדות החינוך והתרבות - מביעה את פליאתה ואת

מחאתה על הפצת לוח תשלומי הורים למערכת החי נוך, ללא הבאתו לאישור ועדת החינוך

כמתחייב מהחוק. הוועדה מביעה את בטחונה שמהלך כזה לא יישנה. כמו כן הוועדה רושמת

לפניה שבלוח התשלומים הנ"ל נכלל תשלום עבור שכפולים, שבוטל על ידי הוועדה לפני

שנתיים, ללא דיון וללא הסכמה של ועדת החינוך, כנדרש בחוק.

והיה סעיף שלישי. אני קיבלתי את טענתו של חבר הכנסת אזולאי, לא לאשר אותו.

יש לפנינו שורה של מסמכים שהוכנו על ידי יהודית ועל ידי מר שי לחמן, שמבססים

את הדברים שהחלטנו שלשום.

אני רוצה לבקש ממר לחמן שיציג את הנושא בקצרה, ואחר כך נשמע את משרד החינוך

והתרבות.

אני חייב לומר: להפיץ דברים בתקופת ביניים עד לבחירתה של הכנסת הזאת, בטרם

הקמתה של ועדת החינוך והתרבות, תוך הפרת החלטות קודמות וניצול המצב שהיה למעשה אם

כי מבחינת החוק הוועדה הקודמת היתה בתוקף עד בחירתה של הוועדה החדשה ואפשר היה

לפנות אליה, אני מתייחס לזה בחומרה רבה. אני מניח שנשמע את דברי ההסבר והתשובה של

הפקידים המוסמכים של משרד החינוך והתרבות.

אני מבקש ממך, מר לחמן, להציג את הנושא. בבקשה.
ש י לחמן
תודה רבה ובוקר טוב.

אני מוכרח לומר שלאור מה שמתחולל בנושא הרגיש הזה אני מגיע לדיון הזה בתחושה

כבדה מאוד וקשה. נדמה לי שאני מייצג בזה את התחושה הכללית אולי של חבריי בארגון

ושל ציבור ההורים לגבי המתררוש בנושא הכאוב והרגיש של תשלומי הורים, בעיקר בחודשים

האחרונים ובמיוחד על רקע הפצתו של חוזר מנכ"ל מיוחד, כ"א, מחודש יוני 1996. בנושא

תשלומי הורים, חוזר שכפי שנאמר בהחלטת ועדת החינוך כלל, לא הובא כלל לאישורה של

ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.

החוזר הזה לוקה בטעויות ובאי דיוקים, ויש בו גם הפרות של סיכומים והתחייבויות

בנושאים שונים, שאותם פרטתי במכתב הנלווה לחברי הוועדה.

ברשותך, אדוני היושב ראש, אני חייב להציג בכמה משפטים את הנושא כולו, בעיקר

עבור חברי הכנסת החדשים שהנושא הזה לא כל כך מוכר להם.

לפני הישיבה כאן היתה לי שיחה עם ידידי, דוקטור יצחק קדמן, שבה דיברנו על

המאמץ הסיזיפי האדיר שאנחנו, נציגי ההורים במדינת ישראל, עושים בשנים האחרונות

בנושא הקשה והחמור הזה. יש לנו תחושה שיש כאן ריטואל קבוע, שמדי שנה, לקראת פתיחת

שנת הלימודים אנחנו מגיעים לכאן. נכון, בשנים האחרונות אנחנו זוכים לאהדה. בעצם

נוצר בשנים האחרונות בוועדת החינוך והתרבות קונסנסוס כללי מקיר לקיר, תמיכה

במאבקנו הציבורי לביטול תשלומי ההורים וליישומו מחדש של חוק חינוך חובה חינם, אחד

מחוקי החינוך המתקדמים בעולם, שנחקק על ידי ממשלה בעלת חזון, בראשותו של מר דוד

בן גוריון, דווקא באחת התקופות הכלכליות הקשות בתולדות מדינת ישראל, בתקופת הצנע.

הממשלה אז הבינה שהחינוך וההון האנושי במדינת ישראל הוא בעצם המשאב העיקרי שלנו.



אלא שמאז הורק החוק מתוכנו והפך לסיסמה ריקה ולאות מתה. בשנת תשנ"ה-תשנ"ו

ציבור ההורים מממן מכיסו כ-2.5 מיליארד שקלים מעלות החינוך במדינת ישראל, שזה

17%-18% מההוצאה הלאומית הריאלית להי נוך.

סקר של מכון גיאוקרטוגרפיה, שטרחתי וצרפתי העתק ממנו לחומר שחולק לכם, מצביע

על כך שהוריו של ילד בבית ספר יסודי משלמים כ-1,800 שקל עבור תשלומי חובה לבית

הספר. זו הוצאה משפחתית שמוצאת מדי שנה. בחטיבת הביניים הסכום עולה לכדי

2,500-2,400 שקל, ובחטיבה העליונה - בעיקר אם מדובר בתלמידים שניגשים לביוינות

בגרות - הסכום מאמיר עד כדי 3,000 שקל, בעיקר תשלומים לבחינות בגרות, שלאחר מאבק

ממושך הצלחנו לבטלם. לכו, בשנה הבאה, תשנ"ז, לא ייגבו תשלומים עבור בחינות

הבגרות.

רבותי , הנטל הכספי הזה הוא נטל בל ישוער. ברחבי מדינת ישראל יש עשרות אלפים,

אם לא מאות אלפי משפחות שאינן מסוגלות לעמוד בו, פשוטו כמשמעו. משפר1ה שיש לה 3-2

ילדים במערכת וצריכה להוציא אלפי שקלים מדי שנה, אינה לעמוד בזה.

בשנים האחרונות אנחנו מוצפים באלפי תלונות של הורים וועדי הורים, וגם

הסנוניות הראשונות לקראת שנת הלימודים הבאה כבר הגיעו. ההורים מצביעים על כך

שהתחום הזה פרוץ לחלוטין. המאבק שלנו בשנים האחרונות, שבמסגרתו גם הכרזנו על מרי

תשלומים ארצי, הוא לא רק מאמץ וניסיון להביא להפסקת נטל התשלומים הזה וליישומו

מחדש של חוק חינוך חובה חינם כלשונו וכרוחו, אלא הוא גם מאבק להסדרת התחום הפרוץ

הזה.

דו"ח מבקרת המדינה, מיוני 1994. שבדק את נושא תשלומי ההורים כאן, בירושלים,

הצביע בעליל, אדוני היושב ראש, על ליקויים שהם אספקלריה שמשקפת את מה שמתחולל

בנושא הזה בכל רחבי המדינה. הדו"ח הזה מצביע על כך שבקופות בתי הספר מצטברים

סכומים גדולים של כספי ההורים. הפכו אותנו, את ציבור ההורים למשתתפים אנונימיים

בבורסה הישראלית. הדו"ח הזה מראה שההורים הם המממנים העיקריים של מערכת החינוך

כאן, בירושלים. הוא מראה שאין הפרדה, בניגוד לנאמר בחוק, בין תשלומי רשות לתשלומי

חובה, שבניגוד לאיסור הברור על פי החוק כספי ההורים מממנים הוצאות שוטפות של בתי

הספר: טלפונים, ציוד משרדי, בדק בית, גינון, סורגים, חלונות, מחשבים, וילונות,

כל מה שאתם רוצים. אין פיקוח על גביית הכספים והשימוש בהם. אין אכיפה בנושא הזה.

אין דיווח נאות להורים ולוועדי הורים על כספיהם ועל השימוש הנעשה בהם. אין

קריטריו נים למתן הנחות.

רבותי, המצב היום במדינת ישראל, על סף המאה הבאה - אני קובע זאת במלוא

האחריות - הוא שכל רשות וכל בית ספר עושים כרצונם, עושים דין לעצמם, מפיצים חוזרי

תשלומים כעולה על רוחם; והיו דברים מדהימים בשנים האחרונות: בין תשלומי החובה

הכניסו דברים כמו גינון, צעדת הרצליה, ופעילות התנדבותית.
הי ו "ר ע' זיסמן
יש דבר כזה צעדת הרצליה?
ש י לחמן
כן, כן כן. אני לא רוצה להלאות אתכם. דברים שלא ייאמנו. ואנחנו עומדים מול

התופעה הזאת חסרי אונים.



לפני שנה או שנתיים, לאחר שאיימנו בחידוש מרי התשלומים, נענינו לבקשת יושב

ראש הוועדה והקמנו מטה חירום משותף עם משרד החינוך. קיבלנו כ-300 תלונות של הורים

בנושא התשלומים, שכ-60% מהן נמצאו מוצדקות. משרד החינוך התחייב אז שהתלונות

ייבדקו ויטופלו כדין, זאת אומרת נגד מנהלים - כי הבעיה היא בעיקר מנהלים - שעושים

כראות עיניהם, אם כי לא תמיד זה באשמתם, כי המערכת במדינה גורמת להם להיקלע למצב

שאין ממנו מוצא. ממעקב שביצענו אחר כך התברר שכמעט לא נעשה דבר. לא ידוע לנו על

שום מנהל שנקרא לסדר, שהועמד לדין, או שהוחזרו כספים שנגבו שלא כחוק.

רבותי, המצב הבלתי נסבל הזה איננו גזירה משמיים, זה מעשה ידי אדם, אפשר לפתור

אותו. היום מערכת החינוך איננה מסוגלת לתפקד כראוי, בגלל הנושא הזה. המנהלים,

במקום להתעסק בקידום בית הספר מבחינה חינוכית ופדגוגית, הפכו להיות גובי מיסים.

המערכת הפכה אותם לגובי מיסים. הם מתעמתים שלא לצורך עם הורים ועם ועדי הורים.

הם נותנים הנחות כאלה ואחרות, כי מצוקתם רבה, וכל זאת, עד כמה שהדבר יישמע מוזר,

משום שאין תקצוב ריאלי לבתי הספר במדינת ישראל. עד היום אין סלי צריכה לתלמיד

בכיתב ולבית ספר במדינת ישראל. לא משרד החינוך, לא האזרחים, לא ציבור ההורים איש

אינו יודע מה מגיע לילד המגיע לכיתה אי, איך נראית כיתה במדינת ישראל, מה צריך

להיות בכיתה הזאת מבחינת ריהוט, מבחינת ציוד משרדי, מבחינת תקנים, וידאו,

טלוויזיה, מחשב וכך הלאה. הואיל ואין תקצוב ריאלי והואיל וחוק חינוך חובה חינם

הורק כליל מתוכנו, מתחוללות חתופעות האלה.

מועצה ציבורית, בראשותו של מר אהרון לנגרמן, שמונתה על ידי שר החינוך דאז,

השר זבולון המר, שחזר עכשיו לכהונתו זו, ישבה על המדוכה בנושא תשלומי הורים.

במועצה השתתפו כל נציגי הארגונים והמוסדות במערכת החינוך. היא החליטה חד משמעית

ששירותי החינוך במדינת ישראל חייבים להיות ממומנים על ידי כלל האוכלוסייה ולא רק

על ידי ציבור ההורים בלבד, כמו שאין מימון נפרד של צרכי הביטחון או שירותי

הרפואה. חינוך זה כמו ביטחון וכמו רפואה.

האם אנחנו ההורים צריכים להיענש מפני שיש לנו ילדים? אנחנו מרגישים שמוטל

עלינו מיסוי עקיף. אנחנו משלמים את מלוא מיסינו לממשלה, לרשויות המקומיות והנה
באיםן ואומרים לנו
יש לכם ילדים - תפתחו את הכיס ותשלמו. המצב הזה הוא בלתי

נסבל.

כפי שאמרתי, ההמלצה, ההחלטה של ועדת לנגרמן היתה חד משמעית: מימון שירותי

החינוך על ידי כלל האוכלוסייה. היא הציעה שתי אלטרנטיבות: או תשלום דרך הארנונה

או תשלום באמצעות הביטוח הלאומי. רבותי, תוספת של חצי אחוז לביטוח הלאומי מממנת

את כל שירותי החינוך, מפסיקה את נושא תשלומי הורים, משחררת את המנהלים ואת המורים

לתפקידם ומסירה נטל ומעמסה גם ממשרד החינוך. צריך לשים קץ לפרשה הזאת.
היו"ר ע' זיסמן
לכם יש הצעה קונקרטית בנושא? תוכל להציע לי?
ש' לחמן
כן. יש כאן הדו"ח של ועדת לנגרמן, ההצעות. השר המר אימץ את המלצות הוועדה.

הוא הקים אפילו ועדה בת 5 חברים ליישום המלצותיה. בתוקף תפקידי אז כיושב ראש ועד

ההורים העירוני בירושלים הייתי אחד מחברי אותה ועדה. עם חילופי השלטון, ב-1992.

זה ירד מן הפרק.
הי ו"ר ע' זיסמן
צי י נת העלאה בחצי אחוז, למי ?



ש' לחמן;

לכלל האוכלוסייה.
היו"ר ע' זיסמן
איך עושים את זה? עזוב את זה בצד.
ש' לחמן
ברשותכם, אחזור לחוזר בנושא התשלומים. חוזר התשלומים שפורסם נתפס בעינינו,

ארגון ההורים הארצי, כחוזר בלתי חוקי הואיל והוא לא הובא לדיון ולאישור של וועדת

החינוך של הכנסת, על פי חוק. שנית, בחוזר הזה יש, כפי שציינתי כבר, הרבה טעויות

ואי דיוקים. שר החינוך וגם מנכ"ל משרד החינוך, במכתב לחבר הכנסת לשעבר, אברהם

בורג, שהיה יושב ראש הוועדה, שהעתק ממנו צרפתי כאן לידיעתכם קבעו במפורש כי במהלך

השנים תשנ"ו-תשנ"ח יבוטל בהדרגה תשלום זה ויועבר בהדרגה לביצוע על ידי משרד

החינוך. אבל לא רק שההתחייבות הזאת לא מומשה, אלא התשלום הזה עודכן והסכום הולך

ותופח.

וברשותכם אני רוצה לציין עוד דבר. רבותי, בחלק ניכר מבתי הספר אין כבר חומרי

מלאכה, אין נתוני גבייה, אין נתוני ביצוע ואין נתוני תשומה. ועדת החינוך חזרה

ותבעה ממשרד החינוך, דווקא בסעיף הזה, שיציג נתוני גבייה ועל מה הוצאו הכספים.

אני מציע, אדוני היושב ראש, שתדרוש גם אתה את הנתונים ממשרד החינוך. אני לא בטוח

שיש בידיהם, אבל אנחנו ההורים נדרשים להמשיך ולשלם מדי שנה.
שי עמיחי
אני מבקשת להעיר בנושא של פרסום החוזר. אין ולא היינה כוונה למישהו מאיתנו

להיות עבריין, לחטוא או לעשות איזה שהוא מחטף, גם לא היתה לנו סיבה לכך. הרי כמו

ששי לחמן העיד עלינו, אנחנו יושבים ודנים על הנושא הזה. לא היה בחוזר הזה משהו

שרצינו להרוויח אותו בתקופת בין השמשות של חילופי השלטון. השמשות.
היו"ר ע' זיסמן
למה הוא הוצא?
ש' עמיחי
החוזר הוצא מתוך ידיעה שלנו שוועדת החינוך הקודמת אישרה את תשלומי ההורים

לשנתיים - תשנ"ו ותשנ"ז.

היו"ר ע' זיסמן;

זאת אומרת, מה שכלול בחוזר זה בדיוק אותו דבר שהיה שנה קודם.

שי עמיחי;

נכון, עם עדכון התעריפים.
היו"ר ע' זיסמן
רק בעקבות האי נפלציה.



שי עמיחי;

כן. זו היתר! תפיסתנו. כתבנו ליושבת ראש ועדת החינוך. הודענו לה שאנחנו

עומדים להוציא את החוזר. יש לנו מסמכים. לא היתה תגובה מצד חברת

הכנסת דליה איציק. כפי שאמרתי, הבאנו לידיעתה שאנחנו עומדים להוציא את החוזר הזה.

מ' בוטון;

זה היה בזמנו של השר אמנון רובינשטיין.

ש' עמיחי;

כן, כן.
היו"ר ע' זיסמן
יש פה מכתב חתום על ידי השר יוצא, אמנון רובינשטיין, אל חברת הכנסת דליה

איציק, מיום 5 ביוני 1996. שבו כתוב; ברצוני להביא לידיעת הוועדה את תשלומי החובה

והרשות שאושרו על ידי הוועדה לשנת הלימודים תשנ"ו ועודכנו לפי המדדים שפורסמו על

ידי הלשכה המרכזית לסטאסטיקה, למעט בריאות השן.

צי ויינברג;

אפשר לקבל העתק של המכתב הזה?

היו"ר ע' זיסמן;

י ותר מאוחר תקבל.

י י גידלי ;

לא התקבל פה מכתב כזה.

ש' עמיחי;

ברשותך, אדוני היושב ראש אני רוצה לומר עוד משפט. מחדל שבו אין חוזר מנכ"ל

מזיק להורים הרבה יותר מהעובדה שיש חוזר מנכ"ל. כלומר, כשאין חוזר מנכ"ל

נעשית בשטח פעולה ויש אי סדר. כשיוצא חוזר מנכ"ל - זו הוראה מסודרת וברורה. לא

היתה כוונה לעשות זאת ללא אישור הוועדה. אפשר שאילו היינו מחכים עד לדיונים הנזק

מבחינת ההורים היה גדול יותר. בכל אופן, המחשבה היתה שהחוזר יוצא באישור. זו היתה

דרכנו.
שי בן-צור
אני רוצה להבין, על סמך מכתבו של שר החינוך אל יושבת ראש הוועדה, מ-5 ביוני,

אתם בזה ביססתם את הוצאת החוזר הזה.

ש' עמיחי;

כן.

נ' חזן;

ללא אישור הו ועדה.



שי בן-צור;

הוועדה לא אישרה, הוועדה לא ישבה.

שי עמיחי;

אנחנו יצאנו מהנחה, מידיעה - כך גם כותב השר היוצא - שוועדת החינוך בישיבותיה

הממושכות מאוד בשנה החולפת נתנה את אישורה לתשלומי ההורים לשנתיים.
היו"ר ע' זיסמן
בגלל רגישות הנושא והאקטיביות החיובית של ועד ההורים הארצי לא היה

צריך להסתפק רק במכתב, בעיקר כשמדובר בתקופת ביניים, אם כי מבחינה פורמלית הוא

תופס. לפי דעתי היה צריך לפנות גם בעל פה ולא להוציא את החוברת לפני שמבררים את

העניין. אני בטוח שזה נעשה בתום לב.

עם זאת, אני רוצה לברר למה לא היתה תגובה מיידית.
ש' לחמן
חברת הכנסת דליה איציק, הכחישה.
הי ו "ר ע' זיסמן
הכחישה?
ש' לחמן
בראיון אצל יעל בן יהודה, ברדיו, היא הכחישה.
היו"ר ע' זיסמן
אבל המכתב יצא.
י י גידלי
הוא לא הגיע לוועדה.

י י שפירא;

היועץ המשפטי של המשרד היה אומר בוודאי שלמחשבה שהיתה בבסיס העניין אין שום

בסיס. זה בלתי חוקי לאשר לשנתיים.

י' כהן;

לאחר שחלק מהחברים שנמצאים פה ליוו את התהליך הזה לכל אורכו, אני רוצה
להבהיר
הפנייה לוועדת החינוך בשנה שעברה היתה לאשר את התשלומים לשנתי ים.

בפרוטוקולים כתוב במפורש שמשרד החינוך והתרבות מבקש לאשר לשנתיים.

י י גידלי;

עקרונות.



י' כהן;

סיכום דיון, פרוטוקול מס' 286 של ועדת החינוך מ-26 ביוני 1995. אומרת היושבת

הראש, חברת דליה איציק, לאחר ההצבעה: ההצבעה אושרה פה אחד. אנחנו עוברים לסיכום

של תשלומי ההורים לשנת הלימודים תשנ"ו-תשנ"ז.

בעקבות זה, אחרי שאושרו התשלומים האלה, אנחנו פרסמנו לפני שנה את החוזר הקודם

לכל מנהלי בתי הספר, הרשויות המקומיות וכו', וכתבנו: העקרונות המפורטים בחוזר זה

אושרו על ידי ועדת החינוך והתרבות של הכנסת לשנת הלימודים תשנ"ו ותשנ"ז.
שי לחמן
העקרונות.
י' כהן
לא היתה שום התייחסות לעניין. בעקבות זה פנינו לאוצר ולמרכז השלטון המקומי.

קיבלנו אישור. עשינו עיקוב כפי שעשינו כל שנה, על פי מדדים וכל מה שקשור בכך וב-5

ביוני שלחנו, גם בפקס וגם בדואי, את החומר הזה לכאן. המתנו לתשובה. לא קיבלנו.

פנינו פעם נוספת אבל לא הצלחנו לקבל תשובה.
היו"ר ע' זיסמן
מתי הוצאתם את החוברת?
נ' חזן
אתם יודעים מה קרה במערכת הפוליטית בתקופה הזאת. עם כל הכבוד, אני מבינה את

המצוקה ואת המבוכה, אבל להוציא מכתב ב-5 ביוני, שבוע אחרי הבחירות, לפני שהכנסת

החדשה הושבעה, זו היתממות לצפות בכלל שתהיה תגובה הולמת ועניינית בנושא כזה.

אני יושבת כאן בשקט חצי שעה אבל המשפט האחרון כל כך תמוה עד שהייתי חייבת

להגיב עליו.
י' כהן
מתי פרסמנו את החוזר? המתנו אחרי ה-5 ביוני, המתנו עד המועד האחרון.
נ' חזן
מתי הודפסה החוברת המעודכנת?
י' כהן
אחרי 5 ביוני ולפני 30 ביוני.
נ' חזן
באיזה תאריך בדיוק?
י' כהן
לא ישבתי בבית הדפוס.



נ' חזן;

מתי ניתנה ההזמה להדפסה של החוברת? אני מניחה שיש הזמנה בכתב למדפיס. הייתי

רוצה לראות את זה עם התאריך של ההזמנה. אני רוצה לדעת אם ניתנה הוראה להדפסת

החוברת.

היו"ר ע' זיסמן;

ברור שמי שנתן את ההוראה להוציא את החוברת נהג בבזבוז כספי ציבור.

י' שא נס;

אני חושב שנושא התשלומים הוא נושא עקרוני מאוד. בחוק יש סעיף מפורש שמתיר

לשר החינוך והתרבות לקבוע את גובה התשלומים אבל מחייב אותו לקבל את אישורה של

ועדת הכספים של הכנסת מדי שנה, בכל מקרה.

לפי פרוטוקול של הוועדה, מ-26 ביוני 1995. שנמצא בידי, אומר שר החינוך

והתרבות לשעבר, חבר הכנסת אמנון רובינשטיין: אין כל ספק שסמכות הוועדה היא לאשר

לשנת לימודים, זה גם כתוב בחוק, וכו'. ובהמשך: אנחנו רוצים לעשות סיכום עקרונות

לשנתיים. אחר כך אומרת חברת הכנסת דליה איציק: אנחנו מוכנים לניסוח הזה שלא תסטו

מהעקרונות הכספיים וכו'.

זאת אומרת, מדובר על סיכום עקרוני לכל היותר ולא על אישור תשלומים פרטניים,

שזה דבר שלא ייעשה.
היו"ר ע' זיסמן
המצב ברור לנו. עד עכשיו הבענו מרואה ופנייה.
שי עמיחי
אני יכולה להבין מאוד את משאת הנפש של ארגוני ההורים ואת רצונם למחוק את

תשלומי ההורים ולראות את החינוך כחינוך שהמדינה מממנת אותו מתחילתו ועד סופו בכל

מה שקשור בו. אין בינינו ויכוח עקרוני בעניין הזה, אבל יש בעיה של מהו המקור

התקציבי לנושא. נדמה לי שבראייה הזאת וברגישות למקור התקציבי הלך משרד החינוך

בשנתיים האחרונות, מתקציבו, לקראת דרישות ההורים באופן מאוד משמעותי.

אני רוצה להזכיר: נושא השכפולים, שמבחינת ההורים היה 7 שקלים לשנה, עלה

מבחינת משרד החינוך על 24 מיליון שקל. כלומר, 24 מיליון שקל שהמשרד לא קיבל אותם

כתוספת לא מהביטוח הלאומי ולא מאוצר מדינת ישראל, הוא קיצץ אותם בנושאים אחרים.

צריך לזכור את המכפלות מבחינת המשרד, שזה נטל תקציבי אם אין מקור אחר

למימון.
היו"ר ע' זיסמן
האחריות בתחום הזה היא גם על הרשויות המקומיות. כשאני משלם מס הכנסה, אף אחד

לא מפרט לי מה הולך לביטחון ומה הולך למשהו אחר. אותו דבר זה גם בתחום הארנונה.

אני רוצה להבין מה חלקה של הרשות המקומית, של העירייה בנושא הזה, שהרי גם היא

נושאת באחריות.
שי עמיחי
אני חושבת שאין מתאים יותר משמואל אבואב להשיב על השאלה הזאת, כי הוא מכיר

את הנושא של הרשויות המקומיות.
שי אבואב
אני ראש המועצה של קריית טבעון ויושב ראש ועדת החינוך במרכז השלטון המקומי.

בשלטון המקומי אין ויכוח מי צריך לשאת במימון ההוצאות האלה. לנו חשוב שיהיה

מקור למימון. אני רוצה לומר שכל הפעילות של מרי תשלומים מצד ההורים - אינני רוצה

לדון עכשיו אם זה מוצדק או לא מוצדק - יצרה אווירה קשה מאוד בכותלי בתי הספר.

צריך להיות ברור שחוסר ההכנסה משבש את אורחות חיי החינוך במוסדות החינוך.

שכפול, הוחלט בשנה שעברה שזה עובר למשרד החינוך. אנחנו לא קיבלנו כספים.

אנחנו עוברים עכשיו לנושא של אגרות בריאות. אנחנו עומדים במצב שכל מערך

הבריאות עומד לפני סגירה, כי לא גבינו כספים ואין אנחנו יודעים אם האחות תעבוד או

לא תעבוד. ראינו מה קרה בנושא השמירה כשלא היה מקור מימון.

אדוני היושב ראש, כאדם מנוסה שאמון על המלאכה הציבורית במשך שנים רבות, אתה

יודע שרשויות מקומיות מתקשות בתקציבן השוטף וכאשר אין להן כסף הן לא מעבירות

כספים לבתי הספר והתוצאה היא שבתי הספר נזוקים. לכן אני חושב שהמחוייבות שלנו היא

ליצור הגנה תקציבית מוחלטת לבתי הספר. אסור שהילדים ייפגעו. אנחנו צריכים ליצור

איזה שהוא מערך הגנה כלפי מוסדות החינוך כדי שלא יטלטלו בסערה של גרעונות וניהול

לא תקין, או בגלל ויכוחים עם ההורים או אי מתן תקציבים על ידי משרד החינוך

והתרבות.
לסיכום אני רוצה לומר
ממכלול הדיונים שהתנהלו בשנים עברו הבנתי שהולכים

לשחרר בהדרגתיות את ההורים, במינון סביר ולפי יכולתה של המדינה. גם אני הבנתי שזה

תהליך של כמה שנים. אם יש תקציב נוסף - ישחרור את ההורים יותר. אם לא - אסור

שיהיה מצב שבו אין מקור מימון. בתי הספר יהיה אז במצב מסובך מאוד.

שי בן-צור;

אתה מעביר את הכדור לכיוון של משרד החינוך. השאלה היתה מה הרשות המקומית

נותנת כדי לממן את השירותים האלה.
היו"ר ע' ז יסמן
לכל רשות מקומית יש בתקציב גס תקציב חינוך, הוא כולל סעיפים שונים.

שי אבואב;

כגון טלפון, חשמל ושיפוץ. הוא לא כולל חומרי מלאכה, הוא לא כולל אגרות

בריאות, הוא לא כולל שמירה.

ד' אזולאי;

אני מבין מדבריך שמשרד החינוך לא העביר את התקציבים לרשות המקומית, מדמי

השכפול?

שי עמיחי;

משרד החינוך העביר את הכספים. שמענו על כך שלא כל בתי הספר זכו לקבל את

הכספים שמשרד החינוך העביר. זו היתה עובדה עצובה וקשה לכולם.



בחוזר המנכ"ל מהשנה שעברה נמצא נושא תשלומי החובה ונושא התשלומים הנוספים.

נעשה סדר רב בנושא של התשלומים הנוספים, שמבחינה ציבורית ומבחינת ההורים מהווה

מהפך שמשפיע על כיסם יותר מתשלומי החובה, שהרי הסכומים ששי לחמן מזכיר הם סכומים

שגובים מהורים על הפעילות הנוספת כגון הטיולים, המסיבות, הנושאים שהם לא במסגרת

תשלומי החובה, וההורים משלמים אותם.

העובדה שהצלחנו להגיע להסכמות ולהבנות, עם הרבה כובד ראש ומחשבה, גם בנושא

הטיולים, גם בנושא סל תרבות שבו דנו מה המקסימום, וגם בנושא מסיבות, בו הודענו מה

המקסימום שניתן לגבות מהורה, להערכתי זה בא תודות לתרומתו של המשרד, לתרומתם של

ההורים ולתרומתה של ועדת החינוך. זה הקל משמעותית על ההורים.

אני מודעת לכך שיש חוזר ויש חיים. הרבה פעמים החיים יותר חזקים מהחוזר ועובר

זמן עד שאנחנו מצליחים להחיל את מה שכתוב פה על ההורים, על בתי הספר, כדי שיפעלו

על פיו.

אולי קל להשתמש במילה אכיפה, אבל היא קשה מאוד לביצוע. אני חושבת שאנחנו

יצרנו, ואנחנו נמשיך להקפיד על כך, שתהיה אווירה של כיבוד מה שכתוב כאן - צניעות

רבה יותר בגביית כספים בנושאים שהם הנושאים שנוגשים באופן קשה ביותר בציבור

ההורים.
היו"ר ע' זיסמן
מה בנושא השכפולים?
י' כהן
משנת הלימודים תשנ"ה לקח את זה המשרד על עצמו והוא מממן את זה באופן קבוע

ומסודר. נממן גם בשנת הלימודים הקרובה. לא היתה שום כוונה, בשום שלב, להטיל את זה

כתשלום נוסף על ההורים. לא היתה שום כוונה כזאת בשום מקום.
היו"ר ע' זיסמן
אז למה זה מופיע פה?
י' כהן
זה מכתב שנשלח לוועדת החינוך והתרבות.

אדוני היושב ראש, יש פה חוזר בנושא תשלומי הורים. החוזר הזה נשלח לרשויות

המקומיות, למנהלי בתי הספר וכו'. לא מוזכר פה הנושא של שכפולים.
היו"ר ע' זיסמן
אתה אומר שהנושא הזה ממומן.
י' כהן
אני רוצה לחזור ולומר, או להשלים את האינפורמציה. השתתפות המשרד היא 28 שקל

לתלמיד בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה, ו-768 שקל לכיתה בחינוך היסודי. התשלום

הראשון יועבר לרשויות ולבעלויות תוך שבוע - שבועיים. התשלום השני יועבר עד סוף

דצמבר. המשרד פועל פה היטב. אנחנו מקווים שכל אגורה שמועברת לרשות המקומית

ולבעלות תגיע לבתי הספר. לא היתה פה בשום שלב איזו שהיא כוונת זדון.
היו"ר ע' זיסמן
גם אני הייתי במערכת העירונית כ-24 שנים. אם טדי קולק, למשל, שעבדתי איתר,

החליט להכניס מהשנים לבתי הספר - הוא הכניס מהשבים לפי קריטריונים. אני רוצה

להבין איפה יחסי הגומלין בין משרד החינוך והתרבות לבין הרשות המוניציפלית בכל

אותם המיסים שהם למעשה מקבילים לשני הצדדים.

את מערכת הלימודים משרד החינוך קובע. הרשות העירונית לא יכולה להתערב. מי

שצריך להיות מורה וצריך ללמד - יש קריטריונים. אני רוצה להבין, בכל אותם הנושאים

שאנחנו עוסקים בהם עכשיו, מה החובה המוטלת על השלטון המקומי ומה על השלטון.

אם רשות מקומית רוצה לעשות, למשל, כמו שעיריית ירושלים עושה, שהיא מקיימת פעם

בשנה כנס בוגרים לפני גיוסם לצה"ל, עם מוסיקה ועם ברכות - זו יוזמה מקומית. אי

אפשר לדרוש זאת מכל הרשויות המקומיות. אבל יש דברים מסויימים שצריכים להיות

אחידים ושווים. אני רוצה להבין באיזה מקרה אני יכול לפנות למשרד החינוך והתרבות,

ובאיזה מקרה אני יכול לפנות לרשות המקומית.
שי אבואב
אני מציע לנו להיזהר מאוד ממצב שבו אנחנו משאירים את זה ליוזמתם ולאחרי ותם של

הרשויות המקומיות, כי אנחנו נקבל שמצד אחד יהיו בתי ספר מטופחים ומצד שני בתי ספר

דלים ועלובים.

שי בן-צור;

למה?
שי אבואב
כי רשות מקומית שיש לה כסף תעשה ואילו רשות שאין לה, היא תישאר בשיממונה.
היו"ר ע' זיסמן
מהו המינימום הבסיסי שמאחד את כולם?
שי אבואב
לשלם את החלק היחסי של אנשי המי נהלה - שרת. מזכירה - לפי מפתח מסודר במשרד

החינוך והתרבות; לשלם את חשבונות החשמל; לעסוק בשיפוצים של החזקה וכו' וכו'. בעת

שמוחלט במשותף להכניס תהליכים של מחשבים לבתי הספר, יש חלוקה מסודרת - הרשות

המקומית נותנת איקס כסף, משרד החינוך נותן איקס כסף ומפעל הפיס נותן איקס כסף.

הנטל על הרשויות המקומיות הוא כבד מנשוא. יש מפתח ברור.
מ' זבצקי
יש שירותים נוספים שהרשות המקומית רשאית לגבות עבורם, אם הם מאושרים על ידי

משרד החינוך והתרבות ועל ידי הוועדה. אם הרשות רוצה לתת את השירות - היא גובה. לא

רוצה לתת את השירות - אסור לה לגבות.

בשנה שעברה נכנס שירות נוסף לחוק - ביטוח תאונות אישיות. נקבע במפריש שאת

השירות הזה הרשות חייבת לתת.



היו"ר ע' זיסמן;

על מה אתה מדבר?

מי זבצקי;

על תאונות אישיות לתלמידים, את זה הרשות הייבת לתת.

היו"ר ע' זיסמן;

מי משלם?
מ' זבצקי
המהיר נקבע כאגרה על ידי המנגנון שאנחנו מדברים עליו.

ש' להמן;

תמיד ההורים משלמים. לא משנה מה, ההורים תמיד משלמים.

די מורג;

אנחנו מדברים על סעיף 6(ד) להוק חינוך חובה. לפי הסעיף הזה אסור לגבות
תשלומים מההורים. נאמר
מי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף זה לא ידרשו בעדו דמי

הרשמה בעד לימודיו במוסד חינוך רשמי או בעד לימודיו במוסד לימוד אחר שאוצר המדינה

נושא וכו' וכו', אולם רשות החינוך המקומית כאמור, או בעל מוסד, רשאים באישור השר,

לגבות תשלומים והחזר הוצאות בשיעורים שהשר יקבע. כל זה לאחר אישור ועדת החינוך של

הכנסת.

אנחנו מדברים כרגע על אישור אותם תשלומי חובה שרשות החינוך המקומית רוצה

ורשאית לגבות אותם. כאשר רשות הינוך מקומית מסויימת רוצה לינת שירות לכלל

התלמידים - לא מדובר בסל תרבות או במסיבת סיום, אלא שירות שהיא נותנת מיוזמות

לכלל התלמידים ללא קשר עם הגבייה הישירה מהתלמידים - היא מבקשת כאן אישור לתת את

השירות הזה ולגבות עבורו. זאת אומרת, אם היא רוצה לגבות עבור חומרי לימוד - היא

מקבלת כאן אישור קבוע למשך כל השנה, לגבות את התשלום הזה כאגרה, אותו דבר ביטוח

תאונות אישיות.
היו"ר ע' זיסמן
יש כאן טופס לאגרת חינוך, של עיריית אשקלון. ביטוח תאונות אישיות 120 שקל,

חייבים לשלם?

די מורג;

לא.
היו"ר ע' זיסמן
שירותי בריאות 290 שקל, זה אשקלון.

נ' חזן;

כתוב שתשלומי חינוך אושרו על ידי ועדת החינוך של הכנסת ובאישור שר החינוך

והתרבות. זה כתוב.



ז' בוים;

אני חושב, אדוני היושב ראש, שצריך לשלוח מיד מכתב תלונה לראש עיריית אשקלון.

שי שילה;

אני היועץ הכלכלי של מרכז השלטון המקומי וברצוני להבהיר כמה דברים. גם בשנה

שעברה, אמרה לי חברת הכנסת דליה איציק, שלמו יותר. אנהנו הלכנו ובדקנו את אותה

תביעה ספציפית של חברת הכנסת דליה איציק כלפי עיריית ירושלים. מה שיכול להיות

במקרה שמצויין כאן, או שמדובר על משפר תלמידים של משפרוה אחת ואז רכזו את האגרה

אותם התלמידים, או שמדובר פה גם על חובות של אותה משפחה משנים עברו.

נ' חזן;

עשה טובה, תקרא את זה ורק אחר כך תתייחס.

שי שילה;

אני מוכן לבדוק את העניין הזה באופן ספציפי .
היו"ר ע' זיסמן
אתה מבין שנוצר מצב של תוהו ובוהו. צריך לשים קץ לאנרכיה הזאת.

ש' שילה;

אני מבקש להסב את תשומת הלב לכך שהסכום נכתב בכתב יד. הוא לא חלק מההודעה

האותנטית של הרשות המקומית.

שי אבואב;

אבל ההורים קיבלו את זה.

ש' שילה;

נדמה לי שאותה רשות ספציפית מבטחת בחברה למשק וכלכלה. שלמו 24 שקלים ולא יותר

מזה.

ז' בוים;

יכול להיות שהם גובים מההורים יותר ואת העודף משאירים בקופתם.

די מורג;

אסור להם.

שי שילה;

אין קו ברור לאחריות של השלטון המקומי, בטח לא בנושא התקציבי, למרות שאנחנו

מדברים על חוק חינוך חינם.' אנחנו מדברים על שירות ממלכתי שהמדינה צריכה לממן

אותו. אם משרד החינוך מממן 75% משרה, או במקרה של הפסיכולוגים, 64% אחוזי משרה -

הרשות המקומית מממנת את הפער. בדקנו ומצאנו שעיקר הגרעונות של הרשויות המקומיות

נובע מהנושא של השירותים הממלכתיים, בעיקר בנושאי החינוך. זה בדוק ואפשר להוכיח

את זה במספרים.



יש נושא של תוספת איזון לעובדים. משרד החינוך מממן תקן מסויים, פרופיל מסויים

של שרת בבית הספר. מסתבר שהפרופיל הזה לא נכון, הוא לא בהתאם להסכמי השכר. תוספת

האיזון שמגיעה לאותם עובדים, יותר מ-200 שקל לעובד, לא ממומנת על ידי משרד

החינוך. רק העלות הזאת בשנה לרשויות המקומיות - 100 מיליון שקל.

אבטהת מוסדות חינוך. כדי למנוע השבתה וכדי לפתוח את שנת הלימודים אמרו ראשי
הרשויות המקומיות
אנחנו נממן את עלות השמירה גם בבתי הספר שבהם אין השתתפות של

משטרת ישראל. הם עשו טעות והם מודים בכך. עכשיו יש החלטה של השלטון המקומי שלא

נממן בשנה הבאה את נושא השמירה. אני מודיע זאת לוועדה.
דוגמה נוספת
חוק שמחייב את ראשי הרשויות המקומית להצמיד מלווים לתלמידים

בחינוך המיוחד. עלות החוק הזה 75 מיליון שקל. משרד החינוך מממן 11 מיליון שקל

בלבד, משום שאין לו כסף. האחריות לביצוע היא על הרשות המקומית. הרשויות המקומיות

מממנות את זה. ואני יכול לתת עוד שורה ארוכה מאוד של דוגמאות. הרשויות המקומיות

מממנות ובצורה מאסיבית.

בנושא השכפול. בחוזר שהפצנו לרשויות המקומית, שמתבסס על ההסכמות שלנו עם

משרד החינוך, לא ציינו את נושא השכפול מתוך ידיעה שהדבר ממומן על -ידי משרד

החינוך. בנייר העבודה שהגיע אליכם זה נכנס בטעות.

צריך לזכור שמדובר בגבייה מהורים. לא כל ההורים משלמים, יש הורים שלא משלמים,

יש הורים שמקבלים הנחות. מישהו מממן את הפער. כשבאים לחברת ביטוח או לחברה למשק

כלכלה ועושים ביטוח תלמידים, לוקחים את כלל התלמידים במערכת החינוך ברשות המקומית

בלי קשר לגבייה. אם יש תלמידים שלא שלמו - הרשות המקומית מממנת את הפער. 24

שקלים בשנה שעברה כפול מספר התלמידים, זה הציק שהרשות המקומית נותנת בלי להתחשב

בנושא הגבייה. לאחר מכן מתמודדת הרשות המקומית עם נושא הגבייה מול כל הורה והורה.

כפי שאמרתי, יש הורים שמקבלים הנחות ויש הורים שלא משלמים בכלל ומי שמממן את הפער

היא הרשות המקומית. מעבר לזה מדובר גם בשירותים נוספים - נושא הטיולים והדברים

האחרים.

ואני חייב לציין, כדי שהדברים יירשמו בפרוטוקול, שבחוזר המנכ"ל שיצא על ידי

משרד החינוך, נפלה טעות בנושא שירותי הביטוח. אמרו את זה בישיבה הקודמת ואני חוזר
ומדגיש
התעריף שאנחנו מבקשים מהוועדה לאשר הוא 27 שקלים ולא 24 שקלים. 24 שקלים

זה התעריף של השנה שעברה. צריך לעדכן אותו בהתאם לעליית המדד ל-27 שקלים.
היו"ר ע' זיסמן
יש כאן הרבה מאוד טעויות.
נ' חזן
האם יש לכם רישום מדוייק כמה כל רשות מקומית גובה לחינוך וכמה היא מוציאה

לחי נוך?
שי שילה
יש לנו מעקב אחר הביצוע של הרשויות המקומיות בכל מה שנוגע לחינוך בכלל, כן.
נ' חזן
השאלה שלי מאוד ספציפית. אני רוצה לדעת כמה רשות מקומית גובה וכמה היא

מוציאה. כמובן שהסכומים האלה לא זהים, כי יש מקורות הכנסה נוספים. אני רוצה

לדעת כמה היא גובה ואיזה שירותים נוספים היא נותנת. אני רוצה לדעת אם יש רישום

מדוייק של המספרים הללו.



שי שילה;

האם את מדברת על הנושא של תשלומי הורים או על כלל נושא החינוך. אם מדובר על

הנושא של חינוך בכלל, ההכנסות של הרשויות המקומיות הן לאו דווקא מגביית אגרות

בקטע הזה, באופן כללי, יש לנו נתונים. המימון של הרשויות המקומיות הוא בערך 50%

מסך הכל סל נושא החינוך.

נ' חזן;

אני רוצה לדעת לגבי כל רשות מקומית. יש לכם רישום?

שי שילה;

יש לנו מעקב תקציבי מבחינת נתוני ביצוע של הרשות המקומית.

נ' חזן;

זה כולל גם הכנסות מאגרות של כל רשות ורשות.
שי שילה
כן.

נ' חזן;

אפשר לקבל את החומר הזה?
ז' בוים
יש לך נתונים של כל רשות שמדווחת כמה היא גובה מהורים? יש לך סך הכל הכנסות

וסך הכל הוצאות בסעיף פעולות ובסעיף שכר. כשמבקר המדינה יושב על החומר, הוא יכול

להוציא נתונים כאלה.

י י קדמן;

ברשותך, אדוני היושב ראש, אני מבקש להעיר הערה אחת כללית ושלוש נקודות,

בקצרה.

כמי שיושב כבר כמה שנים בדיונים דומים, אני חושב שלא יהיה שום מזור לבעיה

הזאת, שרק תלך ותחריף, כל עוד לא יבוטלו תשלומי הורים לגמרי. מי שמודאג מהרעיון

של הטלת מס, מי שמודאג מתוספת חצי אחוז ורואה בה הטלת מס נוספת צריך לדעת שגם

התשלומים המוטלים כיום הם מס, מס על צריכה, לא מס על הכנסה. זה מס על צריכת מוצר

שאתה לא חופשי לבחור אם לקנות אותו או לא, כי חוק חינוך חובה מחייב אותך לשלוח את

בנך לבית הספר. זהו מס על הורים, רק על הורים לילדים.

אני חושב שזה מס לא צודק. אני חושב שכל מה ששמענו פה ונראה במשך השנה לא ימצא

את פתרונו אם תשלומי ההורים לא יוחלפו במערכת שונה לחלוטין, והמורים והמנהלים לא

יהיו גובים ומתווכחים כדי לגבות כסף מן ההורים. כל שנה יש על זה אין ספור בעיות.
ולשלוש הנקודות
עם כל הכבוד לחוזרי מנכ"ל משרד חחינוך, אני רוצה לומר לכם

שבשטח יש לדברים האלה מעט מאוד השפעה. במהלך השנה האחרונה שלחתי אין ספור

דוגמאות למשרד החינוך. נעניתי באנחה אחת גדולה, ואמרו לי: אין לנו כוח אכיפה.

בית ספר בירושלים מודיע להורים בתחילת השנה; אלה תשלומי החובה.



שי שילה;

איזה בית ספר?

י י קדמן;

אני אתן לך אחר כך, אם אתה רוצה.

שי שילה;

חשוב לי לדעת.

י י קדמן;

בית ספר ממלכתי על שם לוריא.

תשלומי חובה, תקשיבו היטב; חומרי מלאכה, חגיגות ומסיבות, נסיעות בעיר, סל

תרבות, פעילות קק"ל, בולים ונטיעות - הכל מופיע תחת תשלומי חובה. זה חוזר רשמי

של בית ספר, שחתומה עליו מנהלת בית הספר.

היו"ר ע' זיסמן;

מתי זה יצא?
י י קדמן
זה יצא בתחילת שנת הלימודים הקודמת. סך הכל תשלומי תשנ"ו 450 שקל.

י י שפירא;

פי 2 מהמותר.

י י קדמן;

זה לא חובות משנים קודמות. יש לי דוגמאות כאלה בלי סוף. בתי הספר עושים מה

שהם רוצים. ההורים לא יודעים, הם מקבלים מכתב, הם רואים תשלומי חובה. אגב, בחלק

מהמקרים כותבים גם שזה אושר על ידי ועדת החינוך.

חלק מההורים, לא כולם, דווקא אלה שברמה יותר גבוהה, הלכו ובדקו, באו לבית

הספר ואמרו; רגע, אנחנו מוכנים לשלם רק את מה שמופיע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך.

אמרו להם; אנחנו יכולים לחלק לשניים את הסכום הכולל. אין אפשרות לקבל סכום אחר.

אני אומר; בתי הספר מנצלים את התמימות של ההורים.

ואני רוצה לעבור לנקודה אחרת, שבעיני היא הדבר הכי חמור והכי כואב. כאשר

ההורים לא יכולים לשלם, או כאשר הם מעזים לא לשלם את מה שחורג מההוראות - מי

שמשלם את המחיר הם הילדים שעושים להם מסדרי ביזיון. אתן לכם דוגמה, הנה צילום של

מודעה שהושמה על לוח מודעות של חטיבת הביניים בערד, כדי שכולם יידעו. וכך כתוב

בה; תלמידים שלא שלמו לבית הספר - אגב, ממתי התלמידים משלמים, זה צריך להיות

הורים, אבל זה חלק מהעניין - תלמידים שלא שלמו לבית הספר לא ייצאו לטיול. אני

רוצה להבהיר, זה לאו דווקא תשלום לטיול, אלא יש ויכוח אם ההורים שלמו או לא שלמו,

ויש שמות; מורן הדר, אזולאי שרלי, אסף עדני, יובל סיוון, שכל בית הספר יידע. וזה

לא מקרה יחיד.



ולש לי סיפור אחר, הפעם מכרמיאל. בכל בתי הספר בכרמיאל גבו 365 שקלים. אחד

מבתי הספר החליט לגבות 626 שקלים. ההורים אמרו: מה פתאום? למה בכל בתי הספר

משלמים סכום אחר ורק אצלנו כפול? אנחנו נשלם בדיוק, ולא שקל אחד יותר. הגיע טקס

סוף השנה. היה טקס עם ראש העיר, טקס מאוד יפה. חלקו לתלמידים מעטפה סגורה. אני

יודע שיש הוראה של משרד החינוך לא לשלול תעודות מתלמידים. כנראה שגם מנהלת בית

הספר ידעה את זה. הקריאו בשמו של כל ילד לעלות לבמה ולקבל תעודה ותמונת מחזור.

כולם קיבלו. יופי. כשילדי ההורים שלא שלמו את כל מה שנדרש ירדו מהבמה ופתחו את

המעטפה הם גילו שלא היה בה דבר.
היו"ר ע' זיסמן
מתי זה קרה?

י י קדמן;

עכשיו, בסוף השנה.
היו"ר ע' זיסמן
מה שם בית הספר?

י י קדמן;

זה בית ספר יסודי אלון בכרמיאל.

מספר פעמים במהלך השנה הוקראו לפני כל הכיתה, על ידי המנהלת ומחנכת הכיתה,

שמות הילדים שהוריהם חייבים כסף, בפני כל הכיתה. אני מדבר על כמה דוגמאות. זה

חוזר ושוב.
ש י לחמן
יש לנו מאות תלונות כאלה.

י י קדמן;

תארו לעצמכם מה עובר על הילדים האלה. אני אתן לכם מכתבים של ילדים מה עשו

להם. ויש לי פה דוגמאות נוספות. אני לא רוצה להיכנס לכל הדוגמאות.

אני חושב שמוכרחים לעשות משהו בעניין הזה. לא יכול להיות שילדים, במשפחות

מעוטות יכולת - ומעוטי יכולת זה לא רק מי שמקבל תמיכת סעד, או היום הבטחת הכנסה

מביטוח לאומי, זה גם משפחות שכירים בשכר נמוך יחסית שיש להם כמה ילדים בבית הספר

והם לא עומדים בתשלומים נוספים שגובים מהם שלא כחוק - ישלמו את המחיר: עושים להם

מסדרי ביזמון, מורידים אותם מטיול. אני יודע על מקרים שהורידו מטיול ילדים שכבר

עמדו ליד האוטובוס, באותו בוקר הורידו אותם, לפני כולם, ושלחו אותם הבית. המצב

הזה לא יכול להימשך.



שי רותם;

הנטל נופל על ההורים, בצורות שונות. אנחנו קובעים את המחיר על פי חוזר המנכ"ל.

הורים שאינם מסוגלים לשלם - אנחנו מממנים אותם. זאת אומרת, לא רק שאני משלם את

הסכומים אלא אני משלם גם סובסידיה לאותם הורים שאינם מסוגלים לשלם, ויש כאלה,

לפחות סדרי גודל של 15% בבתי הספר, ובמרכזי הערים יותר מזה, וחד הוריות. כל

ההבריה האלה מקבלים הנחות ואנחנו מממנים אותו, כי טיול חייב לצאת. יש אמנם מגבלה

של סכום, אבל טיול חייב לצאת והילדים חייבים לצאת. אם כן, לא רק שהסכומים האלה

הם נטל נוסף, אלא אנחנו גם מחלקת רווחה לעיר ולאוכלוסייה.
ש' עמיחי
הודעות סותרות להורים, זה בוודאי למורת רוחנו וגם מדאיג אותנו. אני מציעה

שנצא השנה במודעה גדולה בעיתון ששבה נודיע על תשלומי החובה, נודיע על כך שיש גם

תשלומי רשות וגם הם מפורסמים ונפנה למקור המידע - לחוזר המנכ"ל או לחוזר אחר

שנחליט עליו, שבו ניתן יהיה להפיץ בפני ההורים את מה שהוחלט. זה לא רנרופה לכל

מכה.

י י כהן;

אני רוצה לומר שכל הנוהלים מתפרסמים בקביעות בפרסומים של המשרד, בפרסומים של

מרכז השלטון המקומי, בפרסומים של ארגון ההורים הארצי. מצאנו דרך ונמשיך למצוא

דרכים כדי להביא לידיעת ההורים, לידיעת המנהלים, מה מותר ומה אסור. אני מבקש מכל

מי שיושב פה שאם יש איזו שהיא בעיה, לא להמתין לישיבה של ועדת החינוך אלא להעביר

למשרד החינוך והתרבות, באופן קבוע ושוטף, כל תלונה. אנחנו מבצעים ונמשיך לבצע את

האכיפה באופן קבוע כל הזמן, באמצעות מנהלי המחוזות ואחרים.

ועדת החינוך של הכנסת אמורה לאשר את תשלומי החובה שמפורטים בטבלה בעמוד 6.
מדובר בסך הכל בשלושה מרכיבים
חומרי לימוד וערכות להוראת מדע וטכנולוגיה; ביטוח

תאונות אישיות; שירותי בריאות השן. אלה שלושה סעיפים שהם תשלומי חובה. לזה

אנחנו מבקשים את האישור של הוועדה.
י' קדמן
אני קיבלתי מידע מעובדת מאוד בכירה במשרד הבריאות. אני מבין שמשרד החינוך,

על פי החלטה של ועדת חינוך קודמת, לא כלל אגרת בריאות או שירותי בריאות בתשלומי

החובה, בהסתמך על כך שזה חלק מחוק ביטוח בריאות ממלכתי. אני מודיע לכם שעובדת

מאוד בכירה במשרד הבריאות אמרה לי שהם לא רואים בזה חלק מחוק ביטוח בריאות

ממלכתי.
ואני רוצה להוסיף ולומר
היתה תכנית לחסן בשנה הקרובה את תלמידי כיתות די הי

ו' נגד אדמת, כי יש סכנה למגיפת אדמת בשנה הקרובה. הודיעה לי גברת יעל דוידזון,

שהיא אחראית לדברים האלה, שמשרד הבריאות לא מתכונן לחסן את הילדים נגד אדמת בשנה

הקרובה. אני מביא את זה כמידע לתשומת לבכם.
די מורג
בנושא הזה של שירותי הבריאות היו דיונים בין משרד החינוך למשרד הבריאות.

הנושא של שירותי בריאות הופיע בצו הראשוני מייד לאחר חקיקת חוק שירות בריאות

ממלכתי, הוא מופיע בצו של משרד הבריאות. הדברים שנאמרו כאן בפירוש אינם נכונים.

יכול להיות שהם לא מתכוננים, אבל צריך לפנות בעניין הזה למשרד הבריאות ולא למשרד

החי נוך.
י' קדמן
אני לא פניתי. אני מסרתי מידע.

די מורג;

המידע הזה אי ננו נכון.

שי שילה;

אני מבקש להבהיר לחברי הוועדה שלוה הזמנים הוא צפוף וקצר. הרשויות המקומיות

חייבות להתארגן ולפעול, אהרת תהיה בעיה משפטית.

היו"ר ע' זיסמן;

אני מבין שיש מודעות, חוזרים, מכתבים וכו', אבל יש מנהלים ומנהלות שמצפצפים

ויעשו מה שהם רוצים. האם אתם תנקטו באמצעים?

י י כהן;

בוודאי. אני טיפלתי במאות פניות, מנהלים נקראו לסדר והם הוציאו מכתבי תיקון.

היו"ר ע' זיסמן;

אני מקווה שקצת התרגשת כשדוקטור יצחק קדמן הביא את הדוגמה על מה שקרה בבית

הספר בכרמיאל.

י' כהן;

פעם ראשונה אני שומע על כך כאן.
היו"ר ע' זיסמן
אני רוצה לבקש שתוך שבוע ימים תמציא לוועדה שלנו דו"ח איזה אמצעים נקטתם כדי

לשים קץ לשערורייה הזאת שהיתה באותו בית ספר בכרמיאל, באופן ספציפי לבית הספר הזה

כי המקרה הזה מעורר זעזוע.

י' כהן;

בוודאי.

ש' לחמן;

התשלומים שצויינו אי נם מדו י יקים. היה תשלום של 21 שקלים ולא של 7 שקלים.

לידיעת הוועדה; לגבי ביטוח תאונות אישיות מתקיים משא ומתן בין ארגון ההורים

הארצי לבין החברה למשק וכלכלה לחידוש הפוליסה של ביטוח תאונות אישיות לתלמידים,

לשלוש שנים נוספות. התעריף לא נקבע עדיין. אנחנו ננהל משא ומתן ואולי נצליח

להוריד את התעריף.

ואשר לטיולים. רבותי, הטיולים, על פי הגדרתם ומהותם הם הלק בלתי נפרד מתכנית

הלימודים הבית ספרית. טיולים, על פי הוזר מנכ"ל, על פי תקנות משרד החינוך, זה

לימודים מהוץ לכותלי בית הספר, ומתוקף זה הם לא היו צריכים להיות ממומנים כלל על

ידי ההורים אלא על ידי המדינה.



מנכ"ל משרד החינוך לשעבר, מר שושני, הגיש בשעתו דו"ח בנושא הזיז למי שהיה

מנכ"ל משרד החינוך, מר שמואלי, ובו הוא קבע במפורש שהטיולים חייבים להיות ממומנים

על ידי המדינה.

י' כהן;

זה היה ב-1974.
ש' לחמן
זה היה ב-1978. אבל זה לא משנה את העיקרון.

מדובר כאן בסכומי עתק. אנחנו מממנים בשנה טיולים שאנחנו לא צריכים לממן אותם

בכלל, בסכום של 700-600 מיליון שקלים.

אדוני היושב ראש, בחוזר המנכ"ל שאנחנו דנים בו היתה אמורה להופיע טבלה של

טיולים מוזלים. הטבלה הזאת הוצאה במסגרת מרתון דיונים שקיימנו כאן, על ידי משרד

החינוך. היא נכללה בטיוטה הראשונה של משרד החינוך אבל נעלמה בטיוטה השלישית, לא

הופיעה בחוזר מנכ"ל תשנ"ה. תבענו משר החינוך, מהמנכ"ל שהטבלה הזאת תופיע. והיא

לא הופיעה. אנחנו דורשים את החזרוזה. זה היה ההישג העיקרי של הוועדה בראשותו של

אברום בורג, בנושא טיולים.

מעבר לכל נטל התשלומים ולמיסוי העקיף שאנחנו משלמים, ציבור ההורים מממן

מכיסו, מסבסד ילדים נזקקים, 15-10%. אנחנו מסבסדים ילדי עולים, כי ההקצבה של משרד

החינוך לבתי הספר אינה מספיקה.

אני מצטרף לקריאה, ולדעתי זו צריכה להיות אחת ההחלטות החשובות ביותר: אכיפה

על מנהלים של מוסדות חינוך שגובים גביות יתר מהורים. הם צריכים לתת את דודין על

כך, וצריך גם להורות להם להחזיר כספים להורים.

ולאגרת הבריאות. רבותי, קיימת החלטה של ועדת החינוך של הכנסת, מ-19 ביולי

1995. שקובעת ששירותי הבריאות לתלמיד יוסדרו על ידי משרד הבריאות במסגרת חוק

בריאות ממלכתי. בשנת תשנ"ו ההורים שילמו תשלום אחרון והחל מתשנ"ז ההורים לא ישלמו

יותר אגרת בריאות. זה נושא מאוד חשוב. מדובר כאן בשירותי בריאות שלמעשה אינם

ניתנים במוסדות חינוך רבים. למעשה מדובר כאן בשירותים פיקטיביים במידה רבה,

שמתבססים על תקנים אבסורדיים ואנכרוניסטיים, של משרת אחות על 1,600 תלמידים.

היו"ר ע' זיסמן;

נעבור לשמוע את חברי הכנסת. חבר הכנסת ויינברג, בבקשה.

צי ויינברג;

קודם כל אני רוצה להעיר על תוכן הדיונים בוועדה הזאת. לדעתי, עומדת על הפרק

בעיות חמורות מאוד בתחום החינוך. התלו נות שהועלו כאן, שהן חשובות ורציניות, כגון:

מנהל בית ספר המפרסם בפומבי שמו של ילד שהוריו שלמו או לא שלמו, חלוקת תעודות

וכו', אפשר היה להעבירן בכתב ליושב ראש הוועדה בבקשה שיטפל בהן ולא שחברי הכנסת

יישבו כאן וישמעו כל תלונה.

בתחום החינוך בארץ יש בעיות שאני מתייחס אליהן כאל בעיות שהן בגדר חשיבות

עליונה כמו שלום וביטחון. כי בלי חינוך בסיסי אף מדינה לא יכולה להתקיים.

אני הייתי מבקש שיושב ראש הוועדה, כדי לייעל את עבודת הוועדה, יתן הוראה

שתלונות שאפשר לטפל בהן בדרך אחרת, לא בישיבות הוועדה, יטופלו בין הגורמים השונים

ואנחנו נוכל לדון בדברים חמורים ובבעיות יסודיות.



היו"ר ע' זיסמן;

אתה צריך להבין שהתלונות שהביא דוקטור קדמן היו כדי לחזק את הדברים ששמענו

כאן. יצחק קדמן עומד בראש מועצה שהיא מועצה לוחמת. הוא הביא דוגמאות כדי לחזק

דברים שנשמעו באן. יש לו צינור ישיר לכל הגורמים.
נ' חזן
אני חושבת שהצעתה של שלומית עמיחי בנושא התשלומים השונים, תשלומי חובה

ותשלומי רשות, היא חיונית ואני מציעה שנאמץ אותה. זאת אומרת, שמשרד החינוך יפרסם

בעיתונות טבלה ברורה לגבי התשלומים האלה וכל מי שקורא את הטבלה הזאת יידע מה הוא

חייב לשלם.

אפשר היה למנוע חלק ניכר מהוויכוח שהתעורר כאן הבוקר, אילו היתה העברת

אינפורמציה מסודרת. עם כל הכבוד, לא כל הורה יכול להשיג חוזר מנכ"ל, לקרוא אותו,

להתעמק בו ולהבין אותו. כי יש פה שפה שהיא שפה מיוחדת במינה, שאיננה מתאפיינת

בבהירותה.

ז י בוים;

החוזר גם לא זמין.
נ' חזן
אני מאוד מחייבת את ההצעה שנשמעה כאן הבוקר, של שלומית עמיחי, בנושא של הבאה

לידיעת ההורים.

אני קצת משתוממת מהיעדר תיאום מסודר בין משרד החינוך לבין הרשויות המקומיות

בנושא של העברת תשלום וגביית תשלום. האגרת של עיריית אשקלון, שהונחה כאן, אני

חושב שהיא בעייתית מאוד מכל מיני בחינות. אני מבקשת לקבל את הנתונים.

אני מציעה לאדוני היושב ראש שאחרי פתיחת שנת לימודים נמצא קצת זמן לעסוק בכל

הנושא הזה של תיאום.

לנושא האכיפה. אני חושבת שההשפלה מהסוג ששמענו עליה היא בלתי חוקית. אם היא

בלתי חוקית, אזי משרד החינוך צריך לנקוט גם צעדים משפטיים כנגד מנהלים, שלפי דעתי

מנצלים לרעה את מעמדם כדי להשפיל. לא ייתכן שזה יהיה. ילד לא יכול להתגונן

בצורה הולמת מפני השפלה מהסוג הזה.

אני מרשה לעצמי להתרעם קצת על שקורה בנושא התשלומים, על הפרוצדורה. אם

התשלומים ועדכונם חייבים באישורה של ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, אזי בקשה

לאישור בדיעבד אינהה מקובלת עליי. האישור חייב להינתן מראש ולא בדיעבד, מה גם

שאנחנו נכנסנו עכשיו למצב מאוד עדין שהיה צפוי מראש. היה ברור שתהיינה בחירות

ושוועדות הכנסת לא תוכלנה לתפקד בתקופה הזאת בצורה מסודרת. אנחנו נדרשים עכשיו

לעשות משהו שאיננו מקובל עליי - לתת אישור בדיעבד כאשר היה צורך לבוא ולקבל אישור

מראש.

אדוני היושב ראש, הפרוצדורה הזאת איננה תקינה, היא לא מקובלת עליי. אני חושבת

שהיא לא צריכה להיות מקובלת על ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. לכן, כדי לבחון את

העניין, הייתי משהה אותו לפחות לשבוע.



ואני רוצה לומר עוד דבר. אחד התפקידים המרכזיים של הכנסת כפרלמנט זה תפקיד

בקרה ופיקוה על הרשות המבצעת. ומשום שאנחנו נכנסים לעידן הדש של שינוי יחסי כוהות

בין הכנסת לבין הרשות המבצעת לא נוכל, אדוני היושב ראש, לאשר בדיעבד משהו הטעון

אישורה של הוועדה. וזה אמור גם לגבי אגרות למיניהן, שספק אם קבלו אי פעם את

אישורה של הוועדה. צריך לשמור על הרשות המחוקקת בתפקידה המפקח, כי זו דרך ר1שובה

ביותר לשמור על הדמוקרטיה בישראל.

שי שילה

אני ביקשתי מעיריית אשקלון, הם שלחו אליי את החוזר שהם שלחו להורים בנושא

תשלומי הורים. יש כאן חוזר ספציפי.

י' גידלי;

אין שם שם.
היו"ר ע' זיסמן
אני לא מקבל את הטיעון שאתה משמיע עכשיו. נבדוק את זה.

חבר הכנסת בן צור, בבקשה.

שי בן-צור;

אני רוצה לומר שהחינוך חינם זה לא חינוך חינם. בדו"ח האחרון של נציב תלונות

הציבור יש תלונות של הורים בנושא תשלומי הורים, תלונות של הורים שאינם יודעים לאן

הכספים מוזרמים, הם לא מקבלים דין וחשבון מהנהלת בית הספר או ממקורות אחרים

למיניהם מה עושים בכספים שלהם. זאת ועוד, כספים ששלמו הורים למטרות מסויימות

מועברים למשימות אחרות. הדברים האלה צריכים דיון רציני ומעקב רציני.

אני מאוד תמה על חברי הטוב יצחק קדמן ועל חברי הטוב שי לחמן. הם יודעים יפה

מאוד שהיונה ועדת לנגרמן שדנה בנושא הזה. במשך ארבע שנים השאירו אווזה בצד ולא עשו

מעשה כדי להוציא לפועל, בדרך זו או אחרת, את המסקנות של ועדת לנגרמן.

אני חושב שאחת המשימות של ועדת החינוך והתרבות של הכנסת הזאת, לעשות לנושא

הזה סוף. לאמור, חייבים למצוא פתרונות מימון ממקורות אחרים. אני לא שוכנעתי

שהרשות המקומית פטורה גם מהתשלומים האלה. לפי דעתי היא יכולה לממן את התשלומים

האלה על חשבון מבצעים ראוותניים אחרים.

החינוך בעם היהודי הוא הדבר הראשון והחשוב ביותר. הוא קודם למרצפות, הוא קודם

לכל מיני פנטזיות למיניהן. צריך לממן את החינוך כדי שהוא יהיה חינוך חינם.

אני יודע יפח מאוד, גם כמו חברי יצחק קדמן, על מקרים קשים ביותר של תלמידים

שלא אפשרו להם לצאת לטיול. דבר זה יפגע בהם רבות במשך השנים. ישנם תלמידים

שמרגישים קשה ביותר כשהם רואים את בני העשירים לעומת בני העניים. לכן אנחנו

צריכים לתת שכולם יזכו לאותו יחס.

אם אנחנו נצא מהישיבה הזאת ללא מסקנה, אם לא נצא מכאן בהחלטה שכל הגורמים

למיניהם חייבים לשבת ולסכם את נושא התשלומים האלה, לפי דעתי חטאנו לתפקיד שלנו.

אני חושש מאוד מהצעתה של שלומית עמיחי לפרסום בעיתונים, כי דווקא אלה המכונים

"מסכנים" אינם קוראים עיתונים. האם בשכונת התקווה, באופקים או במעלות אינה קוראת,

לצערי, עיתונים. לדעתי, צריך למצוא אמצעי תקשורת אחרים לפרסום, זה יכול להיות

רדיו, זה יכול להיות טלוויזיה. פרסום בעיתון לא פותר את הבעיה.



בחומר שמונח לפנינו, בקשר לתשלומים, אני רואח חומרי מלאכה, חומרים וערכות

להוראת טכנולוגיה. מה הקריטריונים? למה דווקא המחיר הזה ולא מחיר אחר? צריך לבדוק

את זה. הנושא הזה צריך עיון אחד גדול.

סיכומם של דברים, אהיה מרוצה אם לאחר שישבתי כאן היום במשך שעתיים כדי שתקום

ועדה שתורכב על פי הצעתו של יושב ראש ועדת החינוך והתרבות, שתבדוק ותמליץ ושעל פי

ההמלצות שלה ניישם את הדברים ה בעזרת השם בשנת הלימודים תשנ"ח.

ד' אזולאי;

אנחנו נמצאים בלחץ של זמן, לקראת פתיחת שנת הלימודים. אני מוכן לאמץ את

ההמלצה על תשלומי החובה לשנת תשנ"ז.

הנושא של תשלומי הורים מלווה אותנו הרבה שנים. מן הראוי שהוועדה תיתן על זה

את הדעת ותקיים דיון ממצה על כל הנושא של תשלומי הורים.

אני חושב שצריך לעשות הכל כדי לשחרר את ההורים בכלל מתשלומים ולהעביר את זה

לרשויות המקומיות. אני יודע שיש ראשי רשויות מקומיות שיתקוממו כנגד זה. אני יודע

שהנטל על הרשויות המקומיות כבד. משרד החינוך יצטרך לדון על כך כדי לממן את

הרשויות ולא שההורים יצטרכו לשאת בהוצאה. בכל מקרה נוצר מצב שהרשות המקומית

מסבסדת את אותם הורים שלא משלמים ואת אותם חסרי יכולת.

אדוני היושב ראש, אני מציע שלקראת פתיחת שנת הלימוד נקיים דיון בוועדה ונבדוק

את כל האפשרויות כדי לשחרר את ההורים בכלל מכל התשלומים. אני חושב שבעבודה יסודית

וטובה נוכל למצוא פתרון.
ז' בוים
למרביתן של הרשויות המקומיות יש גרעון כבד. המרכיב הכבד ביותר בגרעון זה סעיף

החינוך.

להערכתי, הגרעון הזה נובע משלוש סיבות עיקריות, ששתיים מהן שייכות למקורות
ההכנסה
בגלל הורים שאינם משלמים אגרות או משלמים רק חלק; ומפני שמשרד החינוך לא

מממן מימון מלא או שהוא קובע תקנים מצחיקים שלא עומדים בשום יחס לצרכים. אזכיר

כאן לדוגמה את ההחלטות לגבי השמירה, לפני שנתיים, שהיונה שערורייה אחת גדולה. קבעו

חלוקה מה יהיה חלקם של ההורים, כמה הרשות וכמה הממשלה. בסופו של דבר ההורים לא

שלמו. לא היה דבר שיחייב את ההורים לשלם. ובהקשר הזה אני רוצה לומר שלמולך הזה

של אבטחת מוסדות החינוך שלמו הרבה מס שפתיים אבל מעט מאוד כסף. מי שהיה צריך

לשלם, ראש רשות, עשה חוזה עם חברת שמירה ומשלמים כמו עם הביטוח. גרעון עצום.

הסיבה השלישית לגרעון היא שבהרבה יישובים, במיוחד בערי פיתוח, בפריפריה הנושא

המרכזי זה החינוך. תסכלו על התקציבים השוטפים ותקציבי הפיתוח של הרשויות. אני

למשל הייתי רוצה שפרופסור נעמי חזן תוכל ללמד באופקים או אפילו בקריית גת, כי אני

רוצה שנקודת הזינוק ורמת החינוך בקריית גת תהיה דומה לזו הניתנת לתלמידים שנמצאים
במרכז הארץ
ברעננה, ברמת השרון, בתל-אביב. בשביל להביא אורנה לפריפריה אני צריך

לשלם.
נ' חזן
משום שיש איסור על כפל תפקידים, אני מוכנה לבוא ולהעביר קורס שלם בקריית גת.



ז' בוים;

אני רוצה לסכם את הקטע הזה ולומר שדווקא במקומות יישוב מרוחקים, שם קשה להם

יותר להתמודד, שם ההשקעה בהינוך גדולה בסעיפים שלא קיימים בדרך כלל. אנחנו נותנים

תמריצים, מיוזמתנו, מהתקציב השוטף של הרשות, כדי לחזק את החינוך. יש אצלנו מורים

במקצועות מסויימים, נניח מהנדס באלקטרוניקה, שכדי להביא אותו אלינו אני צריך

להתמודד עם רמת השכר בתעשייה ולשלם לפי זה. משרד החינוך לא משלם את זה. זה המרכיב

השלישי של ההוצאות שיוצרות גרעון.

בעוונותי, את חטאי אני מזכיר היום. בשנות השבעים הייתי מנהל בית

ספר. מי שלא שילם מה שהיה חייב לשלם - לא נכנס, הלך הביתה. לא פרסמנו בלוח

מודעות. עד שלא שילם הוא לא נכנס. כולם שלמו, ודי מהר. אבל כשאני מסתכל על זה

היום, אולי הייתי עושה אחרת.

דובר פה על המקרה של ערד. בהקשר לזה אני רוצה לומר, זה לא עניין משפטי, זה

קודם כל ענייו חינוכי. זו היתה עבירה חינוכית. התוקף של עבירה חינוכית לא נופל

מעבירה משפטית. היה צריך לבוא מפקח בית ספר, לא משפטן, להעמיד את המנהל במקומו עד

כדי פעולה קשה.
י' כהן
היה וקיבלו דיווח.

ז י בוים;

אני אומר שאנחנו צריכים לבדוק בוועדה את הנושא של תשלומים וכו'.

שי בן-צור;

אינה מסכים לזה.

ז י בוים;

אני מסכים לזה ברמה העקרונית, בלי שאנחנו נתלה עכשיו עבודה שצריכה להיעשות.

יש לוח זמנים. יוצאים לחופש, פתיחת שנת הלימודים זה תאריך מוגדר. אנחנו יכולים

לעשות למערכת נו, נו נו, בגלל שהיא נהגה כפי שנהגה, אבל כשאני משווה את השינויים

שחלו משנה לשנה בתחומי תשלומי החובה, וכדי לא לחולל מהומה גדולה מאוד אני מציע,

תחת מחאה, תחת אזהרה, תחת החלטה להתכונן כראוי לפי לוח זמנים לפעם הבאה, כן לאשר

עכשיו את תשלומי החובה.

עי דראושה;

המטרה צריכה להיות ביטול כל תשלומי ההורים. אם אנחנו מדברים על חינוך חובה

חינם - צריך לבטל את כל התשלומים הללו. אבל ברגע זה אנחנו לא מדברים על הנושא

הזה. על הנושא הזה נדון במשך השנה.

היו"ר ע' זיסמן;

בקרוב. מה זאת אומרת במשך השנה?

ע' דראושה;

במשך שנת הלימודים.



למרות הביקורת שיש לי על התנהגות משרד ההינוך - זה סימן לא בריא שמשרד החינוך

מוציא את הוראות המנכ"ל בלי לקבל את הסכמת הוועדה, זה זלזול בוועדה, זלזול במערך

הדמוקרטי כולו - בכל זאת אני חושב שאחרי שהחוזר הגיע לבתי הספר אין מנוס אלא

שנאשר בדיעבד.

אני רוצה לומר שבבתי הספר הערביים הבלגן חוגג.

עי ז יסמן;

אין בתי ספר ערביים. יש בתי ספר שהתלמידים בהם הם ערבים.

ע י דראושה;

כל בית ספר קובע לעצמו את הסכומים שהוא גובה. הכספים הללו נשארים בבתי הספר

ואינם מגיעים לרשויות. לכן בסוף השנה אין חומרי מלאכה. רבים מהתלמידים לא משתתפים

בטיולים, כי משלמים לפי פריט, לפי סיור או טיול. צריך להסדיר את זה.
היו"ר ע' זיסמן
בוודאי שמתם לב שאני לא הייתי נוקשה ביחסי לנושא הקונקרטי שדנו עליו היום.

אני מקבל שהדברים נעשו בתום לב והיתה פה סדרה של אי הבנות. אבל אינני יכול לאשר

את התשלומים. אני מציע שתוקם ועדה בהרכב משרד החינוך והתרבות וארגון המורים. אני

מציע, חבר הכנסת בוים, שתיקח את זה על עצמך. אני מבקש שביום רביעי תביאו את

ההסכמה לגבי לוח התשלומים. בשבילי לוח התשלומים הזה לא קיים.

י י כהן

מה תפקיד הוועדה?
היו"ר ע' זיסמן
תפקיד הוועדה לבדוק אם יש בתשלומים האלה עדכון בלבד ואם כל התשלומים המפורטים

הם בתחום הסמכות החוקית של משרד החינוך והתרבות.

אם תסיימו את העבודה עד יום שני - יום שני. אם תסיימו ביום שלישי - יום

שלישי. לכל המאוחר עד יום רביעי. תשבו. אני מבקש מזאב בוים לרכז את הנושא הזה.

מצדי אתם יכולים לקיים ישיבה אחת בלבד. אני מדבר על לכל המאוחר עד יום רביעי

הבא. אם זה יהיה אותו דבר - אנחנו נאשרר את זה.

חשוב לי שנתנו אפשרות לבדוק, נתנו אפשרות להכניס תיקונים או שנאשר את זה

בדיעבד, גם זו אפשרות.

שי שילה;

אדוני היושב ראש, אם אפשר שנציג השלטון המקומי ישתתף גם כן.



ז' בוים;

מי יהיו חברי הוועדה?
היו"ר ע' זיסמן
חברי הכנסת הנוכחים. אתה מרכז את הנושא. כל חברי הכנסת הנוכחים כאן עכשיו הם

חלק מן הצוות, אם ירצו לא להיות - לא יהיו; נציגי משרד החינוך והתרבות - אני לא

קובע מי הם; וכל מי שחייב להיות אם באופן חוקי או באופן מוסרי ציבורי - יהיה בזה.

המועד האחרון הוא יום רביעי. תסיימו לפני כן, אולי ביום שני - תימסר הודעה בישיבת

ועדת החי נוך והתרבות ביום שני.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.

קוד המקור של הנתונים