ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 19/01/1999

הצעת חוק הגנת השכר (תיקון - ניהול פנקס שכר), התשנ"ו-1996הצעתם של חברי הכנסת; חיים אורון, דליה איציק, רן כהן, עמיר פרץ, חיים רמון; הצעת חוק חוזה עבודה. התשנ"ז-1996הצעתו של חכר הכנסת יורי שטרן; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון - תלוש משכורת), התשנ"ז-1997 הצעתו של חבר הכנסת מיכאל נודלמן

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 306

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

שהתקיימה ביום גי. בי בשבט התשנ"ט. 19.1.1999. בשעה 11:30
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר מקסים לוי

מיכאל נודלמן

יורי שטרן
מוזמנים
עו"ד מיכאל אטלן, הלשכה המשפטית, משרד העבודה והרווחה

עו"ד רון דול, היועץ המשפטי, נציכות שירות המדינה

עו"ד רענן שקדי, המחלקה להסכמים קיבוציים, ההסתדרות

הכללית החדשה

נגה כוטנסקי, יו"ר לשכת הקשר של ההסתדרות ככנסת

איריס רש, איגוד חכרות כח אדם, לשכת המסחר

עו"ד מיכאל הילכ, מנהל המחלקה המשפטית לעבודה, התאחדות

התעשיינים

אורלי קרקוכסקי, משרד האוצר

ארכל אסטרחן, מתמחה, הלשכה המשפטית, הכנסת
מנהלת הוועדה
שירלי אכרמי
נרשם על-ידי
חכר המתרגמים כע"מ

סדר היום

1 . הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון - תלוש משכורת). התשנ"ז-1997

הצעתו של חבר הבנסת מיכאל נודלמן

2. הצעת חוק הגנת השבר (תיקון - ניהול פנקס שכר).. התשנייו-1996
הצעתם של חברי הכנסת
חיים אורון. דליה איציק. רן כהן.

עמיר פרץ, חיים רמון

3. הצעת חוק חוזה עבודה. התשנ"ז-1996

הצעתו של חבר הכנסת יורי שטרן



1. הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון - תלוש משכורת). התשנ"ז-1997

הצעתו של חכר הכנסת מיכאל נודלמן

2 . הצעת חוק הגנת השכר (תיקון - ניהול פנקס שכר). התשנ"ו-1996

הצעתס של חכרי הכנסת; חייס אורון. דליה איציק. רן כהן.

עמיר פרץ, חייס רמון

3. הצעת חוק חוזה עכודה. התשנ"ז-1996

הצעתו של חכר הכנסת יורי שטרן
היו"ר מקסיס לוי
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה

והרווחה.

ביקשנו לאחד את שלושת ההצעות שהוגשו לנו והגענו לאיזושהי הסבמה ולנוסח

שהוא מקובל על משרדי הממשלה וההצע שעומדת בפנינו היוס הינה: הצעת הוק

מסירת מידע לעובד (עיקר תנאי העבודה), התשנ"ט-1998.

האם למישהו יש הסתייגות מההצעה המאוחדת?
יורי שסרן
יש לי תוספת. כשבתחילת הדיוניס דיברנו על

החקיקות שקשורות כולן באותו נושא, דיברנו גס

על ההצעה שלי לחוק פיצויי פיטוריס שמחייב מתן מכתב פיטוריס.

היו"ר מקסיס לוי; אני הצעתי הצעה שהיא מקובלת עלי ועל כל

משרדי הממשלה, וזו ההצעה שאני מניח אותה

היוס. אס יסכימו עליה, אני אצביע עליה. אס לא יסכימו עליה, לא נצביע

עליה

יורי שסרן; אני מסכיס עס כל מה שכתוב בשס, אבל אני שואל

אס אפשר להוסיף את הסעיף הזה.

היו"ר מקסים לוי; אני לא רוצה להוסיף מילה אחת. אני חושב

שדשנו בנושא והגענו להסכמה, ולהסכמה הזאת יש

קונצנזוס. העקרון שהנחה את המציעיס שהאדס יקבל אינפורמציה על כל מה

שהוא רוצה. לפיטוריס יש חוקיס אחריס שנותניס ביטוי למה שקורה. ההצעה

הזאת, כבר דשנו בה יותר מדי, ככר קיימנו יותר מדי ישיבות בנושא ואני לא

יודע מה התוספת הזאת שאתה מציע. אני לא רוצה להתחיל את הדיוניס עוד

פעס, לאחר שקיבלנו את ההסכמות. משה בוטון עבד על ההצעה הזאת עס כל

המציעיס ועס כל משרדי הממשלה והגענו לכך שיש הסכמה ומבוצע העקרון שהנחה

את המציעיס.
מיכאל הילב
הערה כללית. אני מבין שההסתדרות מסכימה לחוק

הזה.

היו"ר מקסיס לוי; כולס מסכימיס.

מיכאל הילכ; זה למעשה מחייב כל מעסיק להיכנס לחוזה אישי

עס כל עובד, וזה דבר שההסתדרות התנגדה לו

במשך שניס.
היו"ר מקסים לוי
זה לא חוזה. זו הודעה.

מיכאל הילכ; זו הודעה, אבל זה היהסים האישיים ולא דרך

האירגון היציג.

לגבי ההודעה שצריך לקבל, יש לי פה הערה. אני מבין מה זה שברו של העובד,

אבל מה זה נקרא "רכיביו"? למה הכוונה?

היו"ר מקסים לוי; אם הוא צריך לקבל הבראה, אם הוא צריך לקבל

חופשה, בל מה שמגיע לו.
מיפאל הילב
אבל זה לא שברו. באן מדובר על שברו של

העובד.

היו"ר מקסים לוי; שברו של העובד, רביביו, אופן עדבון השבר

ובולי.

מיפאל הילב; דיברתי קודם עם נציג משרד העבודה, עורך-דין

אטלן, ואני מבין שזה מקובל שהחוק הזה יחול

רק על אלה שמתקבלים לעבודה לאחר קבלת החוק, ולא עבשיו להתחיל לחייב לתת

הודעות לבאלה שבבר מועסקים.

היו"ר מקסים לוי; בוודאי. אין סיבוי שיחזרו עבשיו אחורה. מי

שיתקבל לעבודה, יקבל דף מידע.

מיפאל הילכ; זה עושים גם היום. אני רק רוצה שזה יהיה

ברור שלא יצטרבו עבשיו לתת לעובדים שבבר

מועסקים.

היו"ר מקסים לוי; בן.

מיפאל הילכ; אני לא חושב שזה נבון בחוק בזה להפוך את זה

לעבירה פלילית.

היו"ר מקסים לוי; בל דבר שאין בו סנקציה, הוא לא שווה פרוטה.

מיפאל הילכ; העובד יבול לתבוע, אבל להפוך את זה לעבירה

פלילית שהמדינה צריבה להתערב בזה? אני חושב

שזה קצת קיצוני.

היו"ר מקסים לוי; זו סנקציה. אם אין סנקציה לחוק, הוא לא שווה

פרוטה.

מיפאל הילכ; זה בעצם חוק אזרחי. ביחסים שבין עובד

למעביד, יש הרבה חוקים. נגיד חוק פיצויי

פיטורים שהוא חוק מאוד חשוב, אבל אם מישהו לא משלם פיצויי פיטורים, הוא

משלם על הלנת שבר, אבל זאת לא עבירה פלילית.

היו"ר מקסים לוי; קבענו גם בשבר המינימום.
מיכאל הילפ
זה דבר יוצא מן הכלל, כי אמרו שזה כל כך

חשוכ.
מיכאל אטלן
יש עוד חוקים כאלה כמו שעות עכודה, שיוויון

הזדמנויות, עוכדים זרים, קכלני כוח אדם.

היו"ר מקסים לוי; אנחנו סכורים שאם אין סנקציה, לא המעכיד ולא

אף אחד עושה משהו, אני אומר לך מתוך ידיעה

שכל המעכידים עושים את זה וכל המעסיקים עושים את זה. אין מקום שאתה כא,

מקכל חוכרת שתאמר לך מהם תנאיך. גם כאן ככנסת, עוכד שמגיע, יש לו תנאים

מוסדרים. מי שלא רוצה את זה, כנראה רוצה לעכוד על מישהו. מי שרוצה

לעכוד על מישהו, כא המחוקק ואומר שתהיה סנקציה לגכי האדם שלא יודיע

לעוכד את הדכרים האלה.
מיפאל הילג
האמת היא שלא כל המעסיקים מכירים את כל

החוקים וגם לא יודעים תמיד את זכויות

המעסיקים.

היו"ר מקסים לוי; אמרנו שמשרד העכודה יפיץ את החוזר הזה

ויפרסם את הדכרים.

מיפאל הילנ; משרד העכודה לוקח על עצמו להפיץ חוזר כזה?

היו"ר מקסים ליי; כן.

מיפאל אטלן; קודם כל, זה יהיה כאינטרנט כקרוכ.

היו"ר מקסים לוי; למה? הרכה מעסיקים גולשים כאינטרנט? יש להם

כעיות אחרות אם לסגור את החנות או לא.

מיפאל אטלן; אני מדכר על מה שיהיה ודאי ומהר. כנוסף לזה

המחלקה ליחסי עכודה תיקח את זה על עצמה.

נגה בוטנסקי; אני רוצה להתייחס להערתו של עורך-דין הילב.

כרור שאנחנו כעד החוק הזה. אנחנו כמוכן

נמשיך לשאוף שיחסי העבודה יהיו מוסדרים באמצעות הסכמים ולא כאמצעות

חוקים, כי זה לדעתנו המצכ הנכון ואנחנו נמשיך לעשות. מצד שני, הבנו שיש

יוזמה כזאת שההסתדרות, כמי שרואה את עצמה כתנועה חברתית כללית,

ככל-אופן תגן גם על אותם עוכדים שאינם מעוגנים בהסכם הקיכוצי ולכן

הערנו את ההערה.

היו"ר מקסיט לוי; את יכולה לומר לו שגם הוא יודע שעם אירגוני

העובדים אין בעיה כי החוזים מוגדרים

כהסכמים. הכעיה היא לגבי עובדים שאינם מאוגדים.

נגה בוטנסקי; נכון. לכן אנחנו תומכים בהצעה הזאת.

אני רוצה שדכר אחד יהיה כרור, ואני שמחה

שעורך-דין אטלן כתכ את זה כסוף הדכרים. כהצעת החוק של עמיר פרץ כלשונה

שממנה התחיל הדיון בהצעת החוק של חבר הכנסת יורי שטרן, יש סעיפים שאינם



נוגעים להצעת החוק הזאת שמדברים על מידע לעובד בשוטף, תלוש המשכורת,

בעצם אותו תיקון שאנחנו רוצים בחוק הגנת השכר, ולא מסירת מידע שזה לא

קשור בכלל לחוק הגנת השכר. אני רוצה שיהיה ברור שאת הסעיפים האלה

הרלוונטים למידע השוטף שעל העובד לקבל כל חודש בתלוש, את ההצעה הזאת

שלנו אנחני נגיש כי זה לא בא במקום ואין הדבר מכסה את זה. שלא יגידו

אחר-כך שאמרנו שאנחנו מורידים ולכן אני אומרת את הדברים.

היו"ר מקסים לוי; תגישו. כל אחד יכול להגיש.

נגה בוטנסקי; לכן, לשם ההגינות, אני אומרת את הדברים.
היו"ר מקסים לוי
כשאומרים "את שכרו ורכיביו", מה נותר עוד?
מיכאל הילכ
זה בעצם כמעט להכריח מישהו לעשות חוזה אישית

עם כל עובד.

נגה בוטנסקי; אנחנו ערים לזה.
מיכאל הילב
זה בניגוד לכל הפילוסופיה שהיתה עד היום

בהסתדרות.

היו"ר מקסים ליי; העולם משתנה.

מיכאל הילב; על רקע זה היו כבר שביתות במקומות עבודה.

נגה בוטנסקי; אני אומרת שהחוק הזה נועד להסדרת היחסים

הראשוניים בין העובד למעביד.

היו"ר מקסים לוי; כל אחד יכול להציע הצעה ולומר מה שהוא חושב

ורוצה.

מיכאל אטלן; ברחל בתך הקטנה, מחזק את התפיסה שזה לא חוזה

עבודה ואין חובה לערוך חוזה עבודה. זו חובה

להודיע על תנאים.

היו"ר מקסיט לוי; את זה כבר אמרנו.

מיכאל אטלן; אני חייב לתקן את זה כדי שלא תשתרש הטעות.

לגבי מעמדה של הצעת החוק של עמיר פרץ. בשונה

מהצעת החוק של חברי הכנסת יורי שטרן ומיכאל נודלמן, שבאמת הן מגולמות

כאן במלואן, כלומר, זה ההסדר, אנחנו בעצם התייחסנו להצעתו של עמיר פרץ

רק בדבר אחד וזה שהכנסנו בסנקציה הפלילית גם הפרה של הוראות חוק הגנת

השכר, אבל אמרנו שחסר עדיין בחוק הגנת השכר איזשהו תיקון להכניס את

המילה "תלוש שכר".

היו"ר מקסים לוי; יכולים להגיש הצעה.

מיכאל אטלן; אפשרות אחת היא להגיש מהתחלה, ואפשרות שנייה

היא שזה יעמוד לסדר היום של הוועדה ואז תהיה

הסכמה עם המציע למסגרת הדיון.
נגה בוטנסקי
לזה יש לי מנדט לומר כאן שזה מסוכם. זה

להחלטתך.
איריס רש
אני רוצה להתייחס לפרטי ההודעה עצמה, לגבי

תיאור התפקיד ושמו של הממונה הישיר על

העובד. הסעיפים האלה לגבי חברות שעוסקות בכוח אדם הם קצת בעייתיים, כי

לא בהכרח הם יודעים בדיוק את תיאור התפקיד במקום העבודה, ובוודאי שלא

מי הממונה הישיר, בפרט שהממונה הישיר זה נושא שמשתנה מעת לעת ואין צורך

כל פעם לתת לו הודעה מראש בעניין הזה. שמו של הממונה הישיר נראה לי

מיותר.

מיכאל אטלן; אני מהסס אם להתקומם או לא.

היו"ר מקסים לוי; לא. אל תתקומם.
איריס רש
סעיף 2(ב) שמתייחס לכך שהמעביד יצא חובתו אם

יש לו הסכם קיבוצי על-ידי הפניית העובד

לאירגון העובדים. אני חושבת שאפשר לתת חלופה נוספת: אם הוא פירסם עותק

מההסכם, הוא יפנה להסכם עצמו ולאו דווקא לאירגון העובדים.
היו"ר מקסים ליי
אנחנו קיימנו כאן ארבע-חמש ישיבות לפחות

ודנו על כל הנושאים האלה, ואני לא אחזור על

הדיון. אם יש אירגון עובדים, שיפנה לאירגון העובדים. כל המטרה של

המחוקקים היתה שלא מדובר באנשים היכן שיש איגודים מקצועיים שיכולים

להגן עליהם, אלא הכוונה היתה למקומות שם אין אנשים מאוגדים. כשאין

אנשים מאוגדים, לפחות ימסרו לעובד אינפורמציה על תחום עיסוקו וכל

הפרטים הנוספים.
רענן שקדי
אני רוצה לחזור במילה אחת על מה שאמרתי

בישיבה הקודמת וזו שלפניה. אנחנו ביקשנו

שהנטל ירבוץ לפיתחו של המעביד ומשום מה הדבר הזה לא בא לידי ביטוי כאן,

ואני מבקש לחזור על דרישתנו שנטל ההוכחה יהיה על המעביד.
היו"ר מקסים לוי
אין אפשרות כזאת. תגיש הסתייגויות.

אם המעביד חותם ונותן לעובד מידע, זו הוכחה

שהמעביד חתום על מסמך שמוכיח לו מה הוא צריך לקבל. אם הוא ילך

לבית-הדין, אין אפשרות שרק המעביד יוכיח, כי המעביד כבר הוכיח בכך שהוא

חתם ונתן לו את התנאים.
רענן שקדי
אם הוא מסר את זה, אין ויכוח.
היו"ר מקסים לוי
אם הוא לוקח את דף המידע. הזה חתום ונכנס

למקום עבודה, העובד יודע את זכויותיו מהדף

עצמו. אם הוא לא נותן, אז הוא עובר פה עבירה ויש סנקציה.
רענן שקדי
אם הוא מסר את הנייר הכתוב, אין ויכוח, אבל

החובה מוטלת עליו.
רון דול
נציבות שירות המדינה, שהיא המעסיקה של עובדי

המדינה, מברכת ומסכימה כמו יתר משרדי הממשלה



להצעת החוק הזאת. אני אומר זאת לא בכדי, כי אם יש מעסיק שהחוק הזה מטיל

עליו נטל, זה שירות המדינה. כל מי שראה תלוש של שירות המדינה יודע

שלפרט את השכר ואת הרכיבים וכל התשלומים, זה לא קל. לכן גם הצענו

שההסתדרות תיקח חלק מהנטל הזה על עצמה, גם מהסיבה הפשוטה שאנחנו לא

רוצים ליצור כאן חוזים אישיים, אלא ההסתדרות בעצם תמסור את ההודעה

ולכן העובד יודע אל מי הוא קשור, אצל מי הוא עובד ומי האירגון היציג

שלו.

אני רוצה להתייחס לעניין שהעלה עורך-דין מיכאל הילב לגבי העונש. ברור

שצריך כאן איזושהי סנקציה כמו שאמר יושב-ראש הוועדה, אבל לא סנקציה

שמעבירה את נטל ההוכחה על כל תביעה לבית-דין לעבודה. זה לא יהיה סביר.

מאז הדיונים הקודמים העברתי את ההצעה הזאת לרוב מנהלי כוח-אדם בשירות

המדינה ואמרו לי בפירוש שזה לא פשוט למצוא ולתת את כל הפרטים האלה

למעסיק בשירות המדינה.

לכן הייתי מציע שאמנם תהיה פה סנקציה פלילית או קנס, אבל שלא יוטל

באופן אישי כפי שמוצע בסעיף 6 להצעה. סעיף 6 מדבר על עונש אישי לנושא

משרה בתאגיד ובמעסיק, ואני חושב שלפחות בשלב ראשון זה יכול להיות קצת

דרקוני לחייב אנשים שהשתדלו בתום לב, אבל לא תמיד יכלו להגיע ברמת

הדיוק וההיקף הנדרש בו למלא אחר הוראות החוק, לפחות לא בנסיון

הראשון.
מיפאל אטלן
זאת לא עבירה פלילית אוטומטית וזה פה הסדר

די חריג שקבענו. בסעיף 5 העבירה היא הפרה של

צו כלומר, יש פה שלב ביניים.

רון דול; בכל-זאת, להטיל אחריות אישית, נראה לי קצת

מרחיק לכת. מנהלי כוח-אדם בשירות המדינה

באמת השתדלו, דיברתי עם הרבה מהם, אבל זה קשה.

היו"ר מקסים לוי; אולי צריך להוריד את האחריות האישית. תאר

לך שאדם מעסיק מישהו ותובעים אותו אישית.

למה אישית?

מיכאל אטלן; זה הולך כאן בשיטת הסלאמי.

היו"ר מקסימ לוי; הצעתי היא להוריד את האחריות האישית.

אני רוצה לברך את העבודה שנעשתה על הצעת

החוק במשרדי הממשלה ואת המציעים על ההצעה הזאת. אני חושב שהגענו לסיכום

שבעצם נוכל לחיות איתו. אני מציע להוריד את האחריות האישית.

בישיבה הקודמת הגענו לסעיף 5.

ארבל אסטרחן; 5. עונשין.

המפר צו של מפקח לפי סעיף 4 - דינו הקנס

כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וקנס כאמור בסעיף

61(ג) לחוק האמור לכל יוס שבו ממשיך המעביד להפר את הצו כאמור.

אני מבינה שאת סעיף 6 שמטיל את האחריות האישית על נושא משרה, אנחנו

מורידים.
היו"ר מקסים לוי
נכון.
מיכאל אטלן
אני מבקש לשקול את זה שוב. אנחנו הלכנו כאן

על הסדר ביניים מאוד מאוזן.
היו"ר מקסים לוי
לא יהיה אישי.
מיכאל אטלן
אם כר, למי הוא יתן את הצו? לתאגיד באופן

כללי?
היו"ר מקסים לוי
אני מציע שתשב עם נציג הנציבות וההסתדרות

ותנסחו את הסעיף אבל שלא תהיה אחריות אישית.

במצב היום של הריסת המשק והמיתון, אני לא רוצה שיהיה מצב מביש שכל הזמן

יתבעו באופן אישי כמויות של אנשים מסכנים שפשטו רגל או משהו כזה. אני

מבין שהוא הולך לבית-הדין לעבודה והוא יכול לחייב אותו על-פי דין.
מיכאל אטלן
מה זה שונה מהפרת חוק העסקת עובדים בקבלני

כוח אדם?
רון דול
זאת לא אותה סוג של עבירה.
היו"ר מקסים לוי
אני מציע שתשבו אחר-כך ותנסחו את זה בצורה

כזאת שזה לא יהיה אישי. שיהיה צו, יהיה

פיקוח וכולי.
ארבל אסטרחן
כל סוגי העובדים? גם קבלני כוח-אדם, שירות

המדינה?
היו"ר מקסים לוי
אם מישהו מעסיק מישהו ולא נותן לו, ילך

על-פי הדין הפלילי ולפי הקנס, אבל לא אישי.
נגה נוטנסקי
החוק מתייחס לשטח האפור, כי בשטח שהכל

מוסדר, יש גם סנקציות, יש הסכם ויש ועד

שיילחם וכולי. מכיוון שהחוק ממילא מתייחס כבר אחרת למעסיק שמעסיק רק עד

שני עובדים, אני חושבת שצריך אולי למצוא עוד שלב.
רון דול
זה יחייב גם אתכם.
נגה נוטנסקי
בוודאי. אני לא בורהת מאחריות.
רון דול
אני חושב שאת מעמידה את מי שאחראי על הנושא

במשימה שהוא לא יכול לעמוד בה.
היו"ר מקסים לוי
הסעיף הזה יוסר אחר-כך בהסכמה.
ארבל אסטרחן
7. סמכות שיפוט ותרומות.

(א) לבית-הדיז לעבודה תהא סמכות ייחודית

לדון בהליך אזרחי על הפרת הוראות חוק זה.



(ב) בחוק גית-הדין לעבודה, התשכ"א-1969, בתוספת השנייה, בסוסה יבוא:

"חוק מסירת מידע לעובד (עיקר תנאי העבודה), התשנ"ה-1998.

היוייר מקסיס לוי; אושר.
ארבל אססרהן
8. שמירת זכויות.

הוראות חוק זה באות להוסיף על זכותו של

עובד מכוח דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה.

היוייר מקסים לוי; אושר.

ארבל אססרחן; 9. ביצוע ותקנות.

שר העבודה והרווחה ממונה על ביצוע חוק זה

והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות בדבר צורת ההודעה

לפי סעיפים 2 ו-3 ואופן מסירתה.

היוייר מקסים לוי; אושר.

ארבל אססרחן; אנחנו עושים כאן חוקים ותקנות בלי אישור

ועדת העבודה.

מיכאל אסלן; כי זה ביצוע.

ארבל אססרחן; 10. דין המדינה.

לעניין חוק זה דין המדינה כדין כל מעביד

אחר.

חיוייר מקסים לוי; אושר.

ארבל אססרחן; 11. תחולה.

הוראות חוק זה לא יחולו על;

(1) העסקה של עובד לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.

(2) מעבידים המעסיקים עד שני עובדים, זולת סוגי מעבידים כאמור שקבע

שר העבודה והרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחח של הכנסת,

ובתנאים שקבע כאמור.

היוייר מקסיס לוי; אושר.

ארבל אססרחן; 12. תחילה.

תחילתו של חוק זח 30 ימים מיום פרסום

תקנות על פיו, אך לא יאוחר מ-180 ימים מיום פרסום החוק ברשומות. זה

מחייב את התקנת התקנות.

אמרנו שנוסיף סעיף של תחולה, על מי יחול החוק. שהוראות החוק יחולו רק

על עובדים שהחלו בעבודתם לאחר תחילתו של חוק זה.

יורי שסרן; ואם העובד דורש? נגיד שזה לא מחייב את

המעביד לתת לכולם, אבל אם בא העובד אחרי



קבלת החוק ואומר שגם הוא רוצה שיהיה כתוב באיזה תנאים הוא מועסק, רשאי

המעביד לסרב לו?

מיכאל אטלן; זו לא תהיה עבירה פלילית.

יורי שטרן; אם תהולת ההוק היא רק לגבי העובדים חדשים,

ברור שהמעביד לא חייב להלק את המכתבים האלה

לאלה שכבר מועסקים אצלו. אם בא העובד ואומר שלמרות שהוא לא חדש, הוא

רוצה לקבל זאת? הוא לא יכול לדרוש זאת?

היו"ר מקסים לוי; זה כמו שאתה אומר שהיום אני מקבל ביטוח

לאומי, מחר נקבל יותר. אתה מדבר על חוק חדש

שהולך לתקן את העוולות לגבי העובדים החדשים ולא לגבי אלה שכבר

עובדים.

מיכאל אטלן; האמת היא שכאשר החוק הזה יכנס לתוקף, זה

יהפוך להיות חלק מהמקובל והנהוג במקום

ההעסקה, ואז אם לא מכוח החוק, מכוח המציאות.

נגה נוטנטקי; האם אפשר לגבי ההערה שיש בחוק, שהיא לא חלק

מהחוק, לומר שגם בעצם הצעת החוק של הגנת

השכר יכולה כבר לעלות לקריאה ראשונה? את הקריאה הטרומית היא עברה כבר

מזמן.

היו"ר מקטים לוי; תודה רבה לך על ההערה.

מי בעד הצעת החוק?

הצעת החוק " אושרה.

הישיבה ננעלה נשעה 10;12

קוד המקור של הנתונים