הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי

מישיבת ועדת העבודה והרווחה 296

יום שלישי. '"ז בטבת התשנ"ט (5 בינואר 1999). שעה 11:45

חברי הוועדה: מקסים לוי - היו"ר

עו"ד זוהר פורן - משרד המשפטים

חני את- - משרד הא1צר

מרים שמלצר - המוסד לביטוח לאומי

רועי קרת - המ1סד לביטוח לאומי

יפה מירח - המוסד לביטוח לאומי

משה בוטון

ארבל אסטרהן (מתמחה)

שירלי אברמי

רשמה: אירית שלהבת

1. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - ביטוח עקרת בית לעניין קצבת שאירים),

התשנ"ח-1998 (של חה"כ חד טל).



הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - גמלת שאירים לילדיה של עקרת בית שנפטרה). התשנ"ט-1999

אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת דוד טל לא נמצא אבל הוא ביקש ממני להציג את הצעת החוק במקומו.

לפי המצב שקיים היום עקרת בית, אישה שאינה עובדת ושלא ביטחה את עצמה ברשות, היא לא מבוטחת

בביטוח לאומי. אם היא נפטרת, מכל 0יבה שהיא, אז ילדיה הקטינים לא מקבלים שום קיצבת שאירים. קורה

במשפחות כאלה שהבעל בקושי יכול לפרנס את הילחם והם סובלים מכך, גם מחסרון כלכלי, ולפעמים

מגיעים עד פת לחם.

לפי ההצעה מוצע לתקן את החוק באופן שעקרת בית כזו שלא מבוטחת בביטוח לאומי, בענף זיקנה

ושאירים, במקרה שחס וחלילה היא נפטרת אז ילדה הקטינים יקבלו קיצבת שאירים כמו שמקבלת אישה

ע1בדת שכן מבוטחת במוסד לביטוח לאומי.

העלות השנתית של ההצעה היא כ-11 מיליון שקל כל שנה. זה יבוא מענף זיקנה ושאירים במוסד

לביטוח לאומי. אנחנו בשלב של הכנה והוועדה צריכה להחליט אם להעלות את זה לקריאה ראשונה.

אני מניח שיש הסכמה של כולם לדבר הזה. האם מישהו רוצה להעיר? אם יש הסכמה, אני הושב

שאפשר לקבל את הצעת החוק כי היא באמת הצעה נכ1נה.

כמה משפחות כאלה יש בארץ?

אנחנו מעריכים את זה ב-1,100-1,000 משפחות שקיימות כל הזמן במערכת. כל שנה פחות או יותר

יש 1,100-1,000 משפחות.

האם זה יחול גם על כאלה שנפטרו קודם? מי קבוצת האוכלוסיה שעליה זה יחול?

לא. זה יחול על מיקרים חדשים. לא על ההיסטוריה.

ב-1.1.96 הכנסנו את עקרת הבית ככה שהיא תהיה זכאית לביטוח הלאומי בכל הקשור לענף זיקנה אך

לא לשאירים. זאת אומרת, היא זכאית לקיצבת זיקנה אבל אם היא נפטרת, היא לא מזכה את שאריה

בקיצבה הזאת.

הסעיף הזה יחול על אישה שנפטרה אחרי 1.1.96. אני מודה שזאת שאלה שאנחנו נהיינו מודעים לה

רק הבוקר ואנחנו צריכים לשקול אותה בינינו לבינינו. כניראה שזה יחול על אישה שנפטרה אחרי 1.1.96. מי

שנפטרה לפני 1.1.96 - לא היתה אז בכלל זכאות לקיצבת זיקנה.

בכל מקרה אנחנו צריכים לתקן את מה שכתוב פה ב"תחילה ותחולה". כתוב: "תחילתו של חוק זה ביום

י"ג בטבת התשנ"ט (1 בינואר 1999) והוא יחול על גמלת שאירים המשתלמת ..." - אבל היא לא

"משתלמת". צריך להגיד שזה יחול על אישה שנפטרה ב-1.1 - או ב-1996 או ב-1999.

הכוונה היא שזה יחול אחורה. בשלב הראשון לא משנה מתי האישה נפטרה. התגמולים משולמים

מהיום שהחוק עובר מאילך. למה בכל זאת זה משנה מתי היא נפטרה? כי יש קשר בין קיצבת השאירים

לבין קיצבת הזיקנה. הזכאות של עקרת בית לקיצבת זיקנה מתחילה רק מ-1.1.96, שזה התאריך שממנו

התחילו לבטח עקרות בית בקיצבת זיקנה. התוצאה היא שכל עקרת בית שנפטרה אחרי 1.1.96 תזכה את

שאריה בקיצבת שאירים, אבל התשלום בפועל יהיה מיום פיר0ום החוק, או מ-1,1.99. לא ישלמו קיצבת

שאירים רטרואקטיבית, על התקופה שלפני 1999.

אם אני מבין נכון, הוא אומר: מ-1.1.96 כל אישה שנפטרה יחול עליה מ-1.1.99 החוק הליל.

בסדר, אבל צריך לכתוב את זה.

זה בעצם כתוב.

1996 בכלל לא מופיע.

תתקנו את זה.

העניין של 1.1.1996 לא כתוב. זה נ1בע מהקשר בין קיצבת השאירים לבין קיצבת הזיקנה.

אם החוק הזה יתקבל ככה, האם ברור שזה יחול על כל מי שנפטר החל מ-1.1.96?

זה בוודאי יחול על כל מי שנפטרה אחרי 1.1.96. אנחנו עוד צריכים לשקול...

אנחנו עוד מתלבטים בשאלה לגבי מי שנפטרה לפני 1.1.96.

את זה נעביר ככה לקריאה ראשונה. אחר-כך תגמרו להתלבט.

מר רועי קרת, המספרים שאתם הבאתם כוללים את כל הנשים מאז 1996?

לא. יש בעיה עם כל ההגדרה של ... 1,100 משפחות יש בשנה. בנושא של אלמנים ואלמנות יש כל

הזמן תנודה. יש תנודה של גיל הילדים שמשתנה ויש שנישאים שנית. זה זז כל הזמן.

היא אמרה שיש 1,100 משפהות כאלה כל שנה. אבל לא בטוח שלכל 1,100 המשפחות יש ילחם

בגילאים האלה.

בממוצע יש כל שנה כ-1,100 אלמנים שיש להם ילחם בגיל המתאים ושהאישה היתה עקרת בית.

אין משמעות מבחינה תקציבית לתאריך הפטירה.

אני מציע, אחרי זה תשבו לתקן את הטעון תיקון. אבל בעיקרון, אנחנו מקבלים את הצעת החוק

ומאשרים אותה לקריאה ראשונה.

הישיבה ננעלת בשעה 11:55