ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 16/11/1998

שליחת 05/000 חניכי פנימיות שיקומיות לשוטט ברחוב. בשל עיצומי משרד העבודה והרווחה

פרוטוקול

 
מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 269

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני. כז' בחשוון תשנ"ט 16.11.98. שעה 13:00
נכחו
חברי הוועדה; מ' לוי - היו"ר

א' אושעיה

ר' אלול
מוזמנים
י' בן-שלום - סנכ"ל משרד העבודה והרווחה

ב' הוזמי - עוזר מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

מ' וינטר - משרד העבודה והרווחה

צ' הוייזליך- מפקח פנימיות, משרד העבודה והרווחה

ש' לייבוביץ- משרד העבודה והרווחה

בי יפה-נוף - ממונה על התקציבים, משרד העבודה

והרווחה

י' רחלבסקי - ממלא מקום נציב שירות המדינה

אי בן-גרא - מזכ"ל איגוד העובדים הסוציאליים,

ההסתדרות הכללית החדשה

י' קדמן - מנכ"ל המועצה לשלום הילד

נ' שומן - מרכזים להכשרה מקצועית

ר' טל - מרכזים להכשרה מקצועית

י' ארביב - מרכזים להכשרה מקצועית

ר' ז'אנה - יושב-ראש אקי"ם

יי גלבוע - מנכ"ל אגודת אקי"ם

עי שליט - משנה למנכ"ל אקי"ם

י' שני - מנהל "ד.י.ש", יושב דאש ועד

מנהלי פנימיות

שי שוורץ - פנימיות ילדים, עירית תל-אביב

גי קונפינו - ועד מנהלי פנימיות

אי דביר - ועד מנהלי פנימיות

דר' פי בנימיני - ועד מנהלי פנימיות

לי אטיאס - ועד מנהלי פנימיות

אי כהן - ועד מנהלי פנימיות

מי גודלבסקי- מנהל "קרן הילד"

יי אפלבוים -- מנהל "אהבה"

חי בן-דוד - נעמת תל-אביב

נ' בכר - נעמת תל-אביב

הי תמיר - מנהלת המועצה לילד החוסה

אי לובוחינסקי- המועצה לילד החוסה

בי מאיר - דוברת המועצה לילד החוסה

שי הדר - ארגון הורים אומנים

בי כץ - עירית תל-אביב

קי פלדמן - מרכז שלטון מקומי

אי אבל - אב אומן, עמותת משפחות אומנות

יי אוז'לבו - פנימיית טוקאייר
היועץ המשפטי
מי בוטון

מנהלת הוועדה; שי אברמי
קצרנית
ט' רם

סדר היום;

שליחת 5,000 חניכי פנימיות שיקומיות לשוטט ברחוב, בשל עיצומי

משרד העבודה והרווחה.



שליחת 5.000 חניכי פנימיות שיקומיות לשוטט ברחוב.

בשל עיצומי משרד העבודה והרווחה
היו"ר מ' לוי
צהריים טובים. ביקשתי לכנס היום את הדיון הדחוף הזה משום

שאני סבור שהכישלון של משרד העבודה והרווחה - ויסלח לי המנכ"ל -

זה שילדים בפנימיות נתונים עד היום הזה באיזשהו אמצעי לחץ בין

העובדים לבין מדיניות אטומה ולא רגישה לילדים שצריכים להיות

בפנימיות, אותם ילדים שרואים את עצמם היום במלחמה בין המשרד

לבין העובדים או השביתה, וזה לא מענין אותי באיזו סיטואציה.

אני הייתי בהרבה מאד תפקידים, וניתן היה, אם היתה רגישות

חברתית ולא היתה אטימות, שהרי מדובר בילדים. מדובר בפנימיות שלא

יכולות להתקיים בכלל, משום שהאסון הזה יכול להוביל למצב שבו

אפשר שכל יום במדינת ישראל תיערך שביתה, ובסופו של תהליך מי

שיהיה נתון ללחץ זה אותם ילדים.

היה צריך למצוא פתרון בעוד מ1עד ולא לחכות לשביתה כזו או

אחרת, שהילדים יהין נתונים בידיהם של ועדי עובדים או המשרד

עצמו .

עד כנוה שנודע לי כאן, ולפרוטוקול אני אזמר, שמשרד העבזדה

והרווחה העביר לפני שבוע תקציב לחרדים, ומתוך המשרד נודע לי.

אני מבקש לדעת אם אכן נכון הדבר.

החשיבות של הישיבה הזאת היא לא למוטט את מערכת הפנימיות

כרגע, ויש למצוא היום פתרון כדי שהילדים האלה אכן יהיו

בפנימיות, ואל תשחקו עם הילדים, תשחקו עם דברים אחרים. לשחק עם

ילדים כאלה, כשכולנו מדברים על ילדים חריגים, ילדים חוסים,

ילדים בפנימיות, שהסיכון הרב שבעלי הפנימיות לוקחים על עצמם -

אנחנו לא מדברים עכשיו על העלויות ולא מדברים על העלות שלא

עודכנה, לא בשכר מינימום ולא בדבר. אנחנו מדברים על המפתח הזה

שילדים לא צ.ריכים לשחק במשחק הפוליטי או בוויכוח בין המשרדים.

משרד העבודה היה צריך להכין בעוד מועד את כל הדיון הזה

באשר לנושא ולנסיבות.

אני יודע דבר אחד. אליי התקשרו הביתה מאות, אם לא אלפים

של אנשים, אותן אימהות ואפילו ילדים - אני לא יודע מי ה1ביל

זאת, אבל הסכנה איומה בכך שאנחנו מנותקים בכלל מרגישות לגבי

אותם ילדים.

משא ומתן כזה או אחר לא יכול להיות נתון בידי המשחק הזה.

הילדים חייבים לקבל היום את הביטחון שהם נמצאים בפנימיה שיכולה

לתפקד. אם איננה מסוגלת לתפקד, האסון הגדול ביותר, כפי ששמענו

בשבוע שעבר, שילדים "שלחו הביתה.

לכן, אני רוצה שנמצא כאן דרך. זח שהשר לא השכיל לבוא

לכאן, זה מדבר בעד עצמו. זה שהוא מסוגל ללכת לוועדות אחרות 1 לא

להגיע לכאן, משום שאין לו כלל מה לומר בנושא של הרגישות הזאת.

ואם השר לא בא לכאן, המשמעות היא שהעברה תקציבית לחרדים בשבוע

שעבר התבצעה.



אני מבקש שסיכום הדיון כאן יהיה שמשרד העבודה והרווחה, עם

האוצר, ימצאו כל דרך, ואם היה צריך להוציא צווי ריחוק, היה צריך

לעשות זאת ביזם חמישי, ולא להכות להיום.

אני מבקש היום לדעת איפה הדברים עומדים ולקבל פתרזן, ולא-

אנחנו לא נשב בחיבוק ידיים כדי שהילדים האלה 'יפגעו וייצאו

מהמערכת לרחוב אז יישלחו הביתה.

אולי נשמע את מנכ"ל המשרד.

יי בן-שלום;

אני רוצה לזמר משפט על מהות הסכסוך, ואחר כך להתייחס

לדברי היושב ראש.

הסכסוך הנוכחי הוא על כך שהעובדים, מאוגוסט, משך חמישה

חודשים, מבקשים לשפר שכרם של כ- 700 עובדים שכזלם מתחת לשכר

המינימום. עד כאן.

הנהלת המשרד לא מצדיקה בשום פנים ואופן את השיטה של בלימת

תשלומים לילדים, למפגרים, לנכים ולקשישים.
אי אושעיה
מה הם צריכים לעטות?

י' בן-שלום;

יחד עם זאת, מבחינת עובדי משרד העבודה והרווחה, הם רואים

באמצעי הזה אמצעי "לגיסימי". אנחנו לא מסכימים איתם, הודענו להם

זאת. אנחנו ישבנו בישיבזת רצופות משך חודש - הנהלת המשרד -

ובשבוע האחרון ישבנו גם כן. למשל אתמול ישבנ1 כל הלילה עד השעה

6:00 לפנות בזקר, יחד עם נציגי הנציבזת.

אני חושב שהצלחנו לצמצם את הפערים, ואני רוצה לומר - חלק

מתביעות העובדים צודקות, חלק לא צזדקות. מה שבשום פנים ואופן לא

צודק זו העובדה שהם לא מאפשרים תשלומים.

אני מודיע לכם שהיום פניתי לנציגות העובדים. ביום חמישי,

אגב, הודעתי להם שביום ראשון אני מעביר רשימות לחטב הכללי, על

מנת שישלם באופן ישיר.
א' אושעיה
איזו שיטה זו- לשבור שביתה? אל תעשו חיים קלים. תוציאו

צו זים.
י' בן-שלום
ביום ראשון גם הכנו, עם הפרקליטות, צווי מניעה.
היו"ר מ' לוי
אבל ועדי עובדים לא יכולים להיות אטומים למצב, עם כל

הכבוד.
א' אושעיה
תבטל את משרד העבודה, למה צריך את משרד העבודה? שהאוצר

יעביר כסף ישירות.

היו"ר מ' לוי;

אני נציג עובדים לא פחות מאשר נציג.ות עובדים. ילדים כאלה

לא יכולים להיות משחק בין ועד עובדים לבין שר העבודה והרווחה.

א' אושעיה;

תבטל את משרד העבודה, שהאוצר יעביר את התשלומים ישירות,

ובכך נגמור את הבעיה.
י' בן-שלום
מה שקורה בפועל - אנחנו מדינה דמוקרטית, משני כיוונים

האוצר לא משלם. מכיוון אחד, זו בעיה טכנית סבוכה. מכיוון שני,

העובדים של האוצר מזדהים עם העובדים שלנו, והם לא מוכנים להפר

את השביתה, זו הסיבה, כי יש להם את הרשימות - אני מודיע -

אנחנו, כמשרד העבודה והרווחה, דאגנו להנפיק להם רשימות מפורטות

של כל הארגונים הללו.

הסיבה שלא שולמו כספים, למרות שהנחינו לשלם, זו הסיבה

שהעובדים שם מזדהים עם העובדים שלנו.
היו"ר מ' לוי
אתם העברתם כספים לרשויות המקומיות, תוך כדי הבחירות?

החשב שלכם העביר, דרך משרד העבודה והרווחה, לרשויות המקומיות?

העברתם או לא העברתם?
יי בן-שלום
כמנכ"ל המשרד, אני מצהיר - לא עבר שום כסף, למיטב ידיעתי,

לא לגוף חרדי ולא לרשויות, אלא אם כן- - -

דוברת;

י' בן-שלום;

יכול להיות. אני ביקשתי לראות מהיושב ראש את ההוכחה. הגוף

היחיד, למיטב ידיעתי, שהיה מוסמך לאשר העברת כספים זאת ועדת

החריגים של מועצת העובדים. אם מישהו פנה לוועדת החריגים של

מועצת העובדים, והיא אישרה לו העברת תשלום, זה דבר אחר.

ההנהלה לא היתה מסוגלת להעביר אגורה אחת לשום גוף. אם

הועבר כסף לגוף מטעם ההנהלה, אני מוכן כאן להתנצל בפני כל אחד.

אני, כמנכ"ל, לא יודע על זהץ אבל יכול להיות שוועדת החריגים של

מועצת העובדים היא שאישרה, היא היחידה שמאשרת תשלומים. אני יודע

שפנינו לוועדת חריגים בנושאים שלכם.



לגופו של נושא, מה שקורה - אני מנסח לארגן פגישה הלילה.

אני אומר זאת במלוא הכנות - מבחינת נציבות שירות המדינה, יובל

עשה את מיטב המאמצים גל הלילה, יהד איתי, ללכת לקראת העובדים.

להערכתי, לקראת 5:00 לפנות בוקר היינו לקראת הסכם, משום מה,

העובדים חזרו למשא ומתן עם דרישות שאני מצהיר כאן - מוגזמות,

מעבר לדרישות הבסיסיות שאני תמכתי בהן. הודעתי להם את זה

והזדעתי שאנחנו מנסים היום לשבת שוב ולנסות לגשר על הפערים עד

מחר, כדי לאפשר את התשלומים.

אני ר1צה להודיע שהעובדים נמצאים במצוקה, הם מבינים שהם

לא יכולים להמשיך כך יותר, והערכה שלי - אני לא יכול להודיע זאת

מפורשות - שהם יתחילו לשחרר תשלומים גם אם לא נגיע להסכם. את nr

אני אומר מתוך שיחות עם חברי הוועד, הם לא יכולים לעמוד יותר

מול הציבור.
היו"ר מי לוי
מה אתה יכול לבשר היום, מנכ"ל משרד העבודה והרווחה,

לפנימיות? להוציא אותם הביתה?
י' בן-שלום
אני ממליץ שהפנימיות לא יוציאו הביתה. אני מציע לתת צ'אנס

לניהול המשא ומתן ולסיכומו עד סוף שבוע זה, מקסימום, על מנת

לאפשר לנו להגיע להבנה עם העובדים.
הי ו "ר מ' לוי
אתה סיכמת איתי שאתם מוציאים צווי ריתוק לנושא הזה, נכון?
י' בן-שלום
כרגע, שר העבודה והרווחה החליט שעדיין הוא לא מוציא

צוז ים.

היו"ר מ' לוי;

נשמע את נציבות שירות המדינה.

י י רחלבסק';

שמי יובל רחלבסק' - ממלא מקום נציב שירות המדינה.

העמדה שלנו היא עמדה ברורה - משרד העבודה צריך להוציא

ולפנות לצווי מניעה. אם יש צורך בצווי ריתוק, להוציא צווי

ריתוק. תשלומים שצריכים לצאת, אמורים לצאת, ומבחינתנו צריך

לעשות הכל על מנת לתת את השירזתים ושהפנימיות לא "פגעו.

אני אומר זאת נכון גם לגבי שאר המוסדות, אם זה הכשרה

מקצועית, אם זה מוסדות חסות אחרים. באופן כללי, השירותים חייבים

להינתן.

מה שקודה, שרק לפני כחודשיים נחתם הסכם שכר, העובדים

קיבלו תוספות שכר. מבחינתי, השביתה הזאת היא שביתה פראית, או

עיצומית - תקראו לזה איך שאתם רוצים, אבל אם התוצאה היא שבגלל

זה התכנסנו, משמעות הדבר שזה נעשה בצורה פראית.



לכן, אני חושב שצריך לעטות מצד אחד מאמץ לסיים את הסכסוך,

להגיע בצורה זו או אחרת ליישב את חילוקי הדעות, למצוא פתרונות.

הצענו פתרונות במהלן כל הלילה, אני מקווה שנוכל לשבת הלילה, ואם

נזדמן, נעשה זאת.

יחד עם זאת, צריך לנקוט בצעדים המשפטיים, זה על דעת

פרקליטות המדינה, משרד האוצר ונציבות שירות המדינה.

א' אושעיה;

אדוני היושב דאש, אני יודע שזה לא פופולרי להגן עכשיו על

השובתים, אבל אני רוצה לומר באופן חד-משמעי. השביתה היא חוקית,

ניהלו במשך חמישה חודשים משא ומתן. כשלא נענו התביעות שלהם, הם

נאלצו לשבות.

יש כאן ממשלה שלומיאלית, עם משרד אוצר מרושע, שלא מבין

שאנשים לא יכולים לחיות משכר מינימום, פשוט מאד.
י י רחלבסקי
יש חוק הסכמים קיבוציים, nrלא נכון.
אי אושעיה
פעלו על פי החוק, הכריזו על שביתה, קיבלו הגנה של

ההסתדרות, וכך הלאה.

י י רחלבסקי;

זה לא נכון.
אי אושעיה
דבר שני, אני מבקש לקרוא, בכל זאת, למועצת העובדים של

משרד העבודה והרווחה, כי מאד לא הייתי רוצה שהאוצר ישבור שביתה

באמצעות הזרמת הכסף בישירין, או שייאלצו אותם לעבוד על פי צווים

של שד העבודה והרווחה.

לכן, אני מציע להם כאן וקורא להם כאן, אם הם רוצים את

האהדה שלנו - ואת האהדה שלי ודאי יש להם - שמועצת העובדים וועדת

החריגים שלהם תתכנס ותקצה את הכספים החשובים כל כך לקיומם למשל

של ילדים במעונות, שנשלחו הביתה - 500 ביום שישי, ועור אחרים,

ולהיות קשובים למצוקות האמיתיות.

לצד ההזדהות איתם, אני אומר להם ותובע מהם לאשר את העברת

הכספים. כך הם גם יוכלו לקבל גיבוי ציבורי.

דבד נוסף שאני רוצה לומר - לא יעלה על הדעת שמשרד העבודה

יחשוב שהבעיה של האנשים המטופלים אצלו היא רק בעיה של העברת

הכספים עכשיו, זה ענין טכני שייגמר בימים הקרובים, אני מקווה,

תוך משא ומתן, ואני שומע שיש משא ומתן רצוף כמעט.

היו"ר מ' לוי;

הילדים לא צריכים להיות כלי לא בידי השר ולא בידי

הו ועדים.
אי אושעיה
הבעיות שם הן קשות, הן אמיתיות, של הילדים בפנימיות למשל,

הבעיות הן הרבה יותר משמעותיות מהעברת הכסף. יש שם מצוקות של אי

עדכון הסל, וכך הלאה.

ב-21 באוקטובר, אדוני יושב ראש הוועדה, כתבתי לך מכתב

שאני מבקש לדון בענין הזה, ב-28 באוקטובר העליתי את הנושא הזה

במליאת הכנסת. שר האוצר ענה לי: מה אתה רוצה מאיתנו? משרד

העבודה מיתמם, לא מספל ולא מקבל על עצמו את האחריות, וזורק זאת

על משרד האוצר.
היו"ר מ' לוי
הנה, מנכ"ל משרד העבודה והרווחה יושב כאן. היה דיון,

בעקבות העלאת שכר מינימום ובעקבזת כל נזשא הפנימיות, היה צריך

לעשות בדק בית ולהביא לכאן הצעה מגובשת. עד עצם היום הזה עדיין

לא קיבלנו אותה.

הוא החליט שהוא מקים צוות אצלו במשרד, לקח את סוהרי.

נכון, לקחת אותו?
יי בן-שלום
לא.
ה ו"ר מ' לוי
כך אמרו לי - שקיימת ועדה, ועד היום עוד לא הביאו לכאן את

מסקנות הוועדה. אני מקווה שבימים הקרובים /7rיבוא.
אי אושעיה
תרשה לי לסכם ולומר שהבעיה איננה של תלמידי הפנימיות

בלבד. המובטלים למשל, לא מקבלים קצבה, אין להם מה לאכול. אנשים,

אין להם אוכל, זה לא מעבר לזה. הכשרה מקצועית מופסקת, פיזור

קורסים כי אין כסף, מעונות של נעמ"ת - הם יסגרו את המעונות, כי

אין להם ממה להתקיים, גם כך הם בגירעון. מדובר בשורה ארוכה של

דברים.
א' אבל
משפחות אומנות. תזכיר משפחות אומנות - זה גוף מספיק חזק.
א' אושעיה
נכון, משפחות אומנות זה גוף חזק מאד.

אדוני, יש שורה ארוכה של דברים שנפגעים כתוצאה מהשביתה

הזו. זה דווקא השכבות החלשות ביותר בחברה הישראלית. אני קורא

פעם נוקפת למועצת העובדים - קתו את הענין הזה בחשבון, כי בסוף

לא תהיה ברירה, לא לממשלה ולא לחברי הכנסת, אלא לנקוט בצעדים

נגדם, דבר שלא היינו רוצים.
ש' הדר
אני מייצגת את משפחות האומנה. אנחנו נפלנו למין סיטואציה

שהמערכת החליטה לעבור לאיזשהו מערך משכורות חדש, ותוך כדי החלפת

המערכת, נפלנו לעיצומים.

אנחנו לא מדברים על השכר החודשי באופן קבוע שאנחנו מקבלים

כבר. אנחנו מדברים על החזרים לאחר שאנחנו נתנו התחייבויות -

פסיכולוגים, הסעות, בתי ספר, חוגים, שאלה דברים שהיינו אמורים

לקבל אותם כבר חזרה. לא היתה אפשרות לבקש את הצ'קים חזרה. הם

הגיעו לבנק, זה חזר חזרה, הפכנו להיות מוגבלים בבנק. הוראות קבע

חזרו, לא בגלל שמשרד הרווחה חודש אחד לא נתן לי שכר, זה לא בגלל

זה. אני מוציאה ארבעה ילדים לפסיכולוג - 6,400 שקל לחודש. אני

הבלדרית של משרד העבודה והרווחה. אני משלמת לנהג 1,500 שקל

שיסיע ילדים, כי חלק מהם צריכים את הפסיכולוג הטוב ביותר.

כל הכבוד למשרד הרווחה, הוא נותן את השירות הטוב, אבל זה

יוצא מכיסי קודם.

משפחה שיש לה חמישה נערים מתבגרים, שמחכה להחזרים של 40

אלף שקל. המשפחה הזו אינה משפחת מצוקה, היא הופכת להיות מצוקה

בגלל הסכסוך nrnוההתנגשויות ביניכם. אין לה סיבה להיות במצוקה,

היא לא מעזה לבוא. אמרתי לה: תחזרי את הילדים. היא אומרת: איך

אני אחזיר את הילדים? איך אני אחזיר ארבעה ילדים באומנה, אחרי

שאני נקשרת? מה אגיד להם? שיש איזשהו סכסוך למעלה שלא מוכנים

לתת לכם, שהיום אין פרוסת לחם, לא תצאו לטיול מבית הספר?

אני לא שילמתי בית ספר השנה - 3,000 שקל, ויש לי כאן מסמך

של המנהלת שאומרת שהתלמיד לא 'יצא. אני מחכה שהוא לא "צא

לטיול, כי אני כבר מלאה התחייבויות, שוב, לא בגלל שלא קיבלתי את

השכר החודש, אני לא מצוקה. אני קיבלתי ילדי מצוקה, כדי לתת להם

בית, כדי לתת להם להרגיש טוב, שהם נמצאים במקום מוגן, שהם

יכולים לקבל יותר ממה שהם קיבלו במקום שיצאו ממנו.

אבל, מסתבר שאם תמשיכו כך, אני לא אוכל לתת להם. אני רק

לא אמיצה להגיד - קחו את הילדים, כי אני לא רוצה שהם יהיו

במצוקה, כי אני יודעת שאם את אחת הנערות אני אוציא היום מהבית

שלי, בשנה הבאה אני אמצא אותה בתל-ברוך, או אם אוציא את אחד

הנערים מאצלי, מחר המדינה תשקיע בו לכלא, לסמים, ואז ההשקעה

תהיה יותר גדולה.

למה אני צריכה להיכנס לסכסוך הזה, מה זה מענין את הילדים

האלה? אני הפסקתי טיפול החודש לילדים, לא שלחתי, כי אני לא

יכולה לבקש את הצ'קים חזרה. הם כבר יצאו לבנקים.

אותו מכון שמקבל, והוא נתן לי כבר קבלה - גברת שלווה, היא

ברוב טובה מעבירה, אין לי בעיה. למה אני הבלדרית שלכם?

אנחנו צריכים להגיע לפתרון שהמשפחות האלה לא יתמוטטו.

היום ראיתי משפחה שמוכנה שאני אחשוף אותה - היא נתנה

התחייבויות, ילדים הולכים לתיכון, היא הפכה להיות מוגבלת בבנק

כי היא התחייבה רק לגבי התחייבויות של הילדים. היא מפסיקה לשלוח

ילדים לבתי ספר תיכוניים כי הם גרים רחוק מהמקום.



nrבלתי אפשרי. אנחנו לא מוסד, לנו אין אשראי ארוך בבנק.

אנחנו לא צריכים ליפזל באמצע. אין סיבה שאנחנו ניתן מצוקה

למצוקה.

אדוני היושב ראש, שמי יצחק שני, ואני יושב ראש ועד מנהלי

הפנימיות הטיפוליות והשיקומיות.

אני חושב שאנחנו הגענו לפשיטת רגל מבחינה מוסרית, כיוון

שאנחנו כרגע מתמקדים סביב דיון על עובדים ומה יקרה ואיך יקרה עם

עובדים. אנחנו שכחנו כי מדובר כאן בילדים שנשלחים יום-יום

לבתיהם ושאנחנו מסכנים את הילדים האלה בשליחתם, מפני שהפנימיות

לא יכולות להרשות לעצמן לקנות תרופות פסיכיאטריות.

"גרמו, כתוצאה מהשביתה זאת, נזקים בלתי הפיכים. הילדים

האלה, שאין מי שיגן עליהם, יסתובבו ברחובות, זאת אומרת אנחנו

לפני איזושהי קטסטרופה ואנחנו מושכים זמן, ואנחנו דנים.

הבוקר, שוחחתי עם העובדים של משרד העבודה והרווחה, עם כל

הסימפטיה שיש לי אליהם, והם אמרו לי שהם עומדים להחריף את

העיצומים והם עכשיו יכניסו גם את המעונות למפגרים לשביתה הזאת.

למה אנחנו מחכים? מה צריך לקרות במדינה הזאת כדי שאנחנו

נעשה משהו? איך אפשד לתת יד לדברים האלה? איך אפשר להחזיק ילדים

ששיחררתם מבתי חולים פסיכיאטריים, שמתם אותם בפנימיות ואין כסף

כדי לתת להם תרופות שהם צריכים לקבל? לאן הגענו?

אני חזשב שמישהו צריך לעשות סוף לדבר הזה, ולא בעוד יום,

לא בעוד יומיים, אלא כעת. אנחנו חייבים לצאת מהחדר הזה עם

החלטה שאנחנו מטפלים בילדים האלה.

מי ערב לנו שלא יקרו אסונות? אחר כך תקומנה ועדות חקירה

וכל הארץ תזעק ויחפשו אשמים. למה להגיע לזה?
י י אפלבוים
אני אזכיר לך מה הבעיה שלנו, ואתה צודק במאתיים אחוז.

קודם כל, תודה לחברי הוועדה שהסכימו לכנס דיון דחוף.

שמי יואב, מנהל "אהבה" וחבר ועד מנהלי פנימיות טיפוליות.

אני רוצה רק להזכירכם שישבנו כאן ביוני והעלינו את זעקת

הפנימיות ואת הפער בין החוק למציאות. במלים אחרות, את הפער בין

מה שהמשרד חייב להעביר אלינו כדמי אחזקה, לבין מה שקורה בשטח.

לצערנו, הדבר הזה החריף ובא לביטוי היום במשבר הנוכחי.

רבות', nrלא דיון הסתדרותי. היום אנחנו מדברים על ילדים, יצחק

מדבר על תרופות, אנחנו מדברים על לחם וחלב. ספק החזיר לי אתמול

חשבונות, אחרי שהוא נותן לי אשראי בשוטף, של חודשיים ימים. הוא
אומר לי
אדוני, אני לא מוכן לחכות עוד יום אחד, עם כל הכבוד

לסימפטיה גם לעובדים, אתם יודעים מה - גם לסטודנטים. אנחנו

מדברים בנפשם של ילדים, אנחנו מדברים על ילדים ועל ילדות לא

שאנחנו שולחים הביתה, שאנחנו לא מסוגלים להחזיק אותם היום.



אני אומר לכם את האמת - במצב הזה, ראשית, דורשים מאיתנו

להפר אח החוק, ושנית, כשאני לא מסוגל להחזיק ילד בבית, הוא לא

יהיה אצלי, ומשמעותו של הדבר זה אלימות, זה אלימות מינית, זה

הרעבה, זה הזנחה, זה להסתובב בקהילה ולהסתובב ברחוב.

אין מה לדבר, רבותי, זה לא צווי ריחוק לאתמול או למחר. זה

להרגע.
היו"ר מ' לוי
כמה זמן אתם כבר לא מקבלים?
י' אפלבוים
החל מה-1 בנובמבר, כשלי יש אשראי על חודשיים קודם. אני

אומר לך, מר לוי, אתמול הופיע אצלי ספק, וספק רציני, ואני חוזר

ואומר - אני כבר לא מדבר על החוגים, אני כבר לא מדבר על הפעילות

החברתית, אני מדבד על חשמל, על מים, על ביצים, על חלב.
א' דביר
שמי אורלי דביר, ואני מייצגת כאן את צוות המטפלים

בפנימיות הטיפוליות.
יש לי שאלה מאד גדולה
איך nrשכל מי שיושב במשא ומתן nrn

פרץ את הטבו שמשתמשים בילדים עוד פעם ככלי משחק בתוך שביתה?

אני לא רוצה להיכנס נגד השובתים, אבל אני חושבת שאם אנחנו

מחר אמורים לשבת מול אותם ילדים, שאנחנו אמורים להגן עליהם

מהניצולים, מהאלימות, מההזנחה, ואמורים להגיד להם - אתם אמורים

לחזור לאותם מקומות שמהם שלפנו אתכם והצלנו אתכם - מי מכם מוכן

לבוא איתנו ולהסתכל בעיניים של הילדים האלה?
חי בן-דוד
כל הדברים נאמרו, אני יכולה להביא עוד הרבה מאד דוגמאות

של ילדים. מה שאני רוצה להגיד שלא נאמר כאן, ואם מותר לי להפנות

את דבריי למנכ"ל המשרד.

אני מרגישה כאן שאני לא יודעת אם לבכות או לצחוק. הרי כל

הסיפור הזה הוא פוליטי, ושום דבר לא מעבר לקה. אתם מביאים לנו

את העובדים, אז קודם כל, טוב שהם שובתים אם הם מביאים 3,000 שקל
הביתה. אני אומרת לך
טוב, אני אעמוד לצידם, אבל זה לא בגללם.

עובדה שהועברו 50 מיליון שקל למוסדות מסויימים, אולי הם חריגים,

הכל פוליטי. כתוב בעיתון, לא הכחשתם את זה.
יי בן-שלום
זה לא נכון. לי לא ידוע.
ח' בן-דוד
אם זה ידוע לך או לא ידוע לך, אינני יודעת. אני חושבת שקה

מאד ציני שמביאים הנה את הענין של השביתה. אנחנו לא מקבלים את

הכספים לא בגלל השביתה, אני אומרת לך קאת עכשיו כאן על השולחן.

אנחנו לא מקבלים את הכספים מפני שזה נוח למשרד העבודה בחודשיים

האחרונים לא להעביר כסף, כי הכסף שיש, מועבר למקומות אחרים

מועדפים. ותכחישו את קה בעיתונות בבקשה.



שמי רונית ז'אנה, ואני יושבת ראש אקי"ם. חברים - יובל

רחלבסקי, יגאל מנכ"ל המשרד, אני מזמינה אתכם למעונות לראות מה

קורה שם, אני מזמינה אתכם למשרדי אקי"ם לשבת ולקבל את הטלפונים.

איפה אתם רוצים את הילדים - כאן, בכנסת, אצלן במשרד? איפה

בדיוק אתם רוצים אותם? מפני שזה בדיוק מה שהולך לקרות כרגע.

מועצת העובדים יושבת ומחליטה רק באיזה שעה המעונות ייסגרו. לאן

ישלחו אותם? את הקשישים המפגרים, שאין להם משפחה, לאן? לרחוב?

לאן? אנחנו אמריקה?

מה אתם רוצים שיקרה כאן? שנה שלמה העובדים האלה מדברים

איתכם, שנה שלמה, לא חמישה חודשים, יגאל. איפה הייתם כל הזמן?

איפה הייתם, אני רוצה לדעת. איפה אתם רוצים את הילדים שלנו,

תגידו לי. אצל הבת שלי במעון כבר אין חלב. על מה אתם מדברים? על

מה בדיוק אתם מדברים? אין שום בעיה, אנחנו נוציא את המפגרים

לרחוב.

י' רחלבסקי;

אני לא יודע על מה את מדברת.
ר' זיאנה
על מה אני מדברת? אני יודעת טוב מאד על מה אני מדברת.
י' רחלבסקי
את יודעת מה קורה במשא ומתן?
ר' ז'אנה
י' רחלבסקי: מה הציפיות, שנשלם?
ר' ז'אנה
אני יודעת טוב מאד מה נעשה שם. אנחנו מדווחים.
א' אושעיה
סליחה, לא "תכן שהיא תצעק על עובד מדינה כך. את לא יכולה

לצעוק על עובד מדינה. הוא לא סמרטוט כאן.

ר' ז'אנה;

אני זועקת את הזעקה - - -
א' אושעיה
הוא עובד מדינה, הוא שליח, הוא עושה מה שהוא רוצה? יש שר,

יש ממשלה.
ר' ז'אנה
סליחה, אנחנו זועקים את זעקתם של אלפי האנשים המפגרים

שחיים במעונות הפנימיה, ואין להם לאן ללכת. זה לא ילדים.

אי אושעיה;

הוא פקיד ממשלתי, מה את רוצה ממנו? יש שר, יש ממשלה.
ר' ז'אנה
שנה שלמה לא עושים כלום. אנחנו יודעים גם שהמרחק בין

העובדים לבין האוצר לבין הנציבות, הוא לא כל כך גדול. איך אתם

בדיוק רוצים שאנחנו נעשה את זה? שנשב איתכם? שנצור עליכם? מצור?

איך בדיוק?
היו"ר מי לוי
כוונתה היתה אולי בכעס כזה שאכפת לה מהעניין, שניהול משא

ומתן זה לא רק היום.
ר' ז'אנה
שנה.

י' רחלבסקי;

משא ומתן התחיל למעשה עם הנציבות רק בחודש האחרון.

העובדים קיבלז תשובות, גם חטובה שלילית היא תשובה, והעובדים

חתמו בינתיים על הסכם שכר.
ר' ז'אנה
חבל שהם לא כאן.
י י רחלבסקי
יש כללים בנציבות איך מקבלים דרגות, למי נותנים כוננויות,

וכנ"ל לגבי שאד הסעיפים.

מה שקרה, שיש התפרעות של עובדי המשרד, כך שאני מציע במקום

להגן על העובדים...
ר' ז'אנה
אני רוצה פתרון לילדים שלנו.
חי לובוחינסקי
שמי אסתר לובוחינסקי, ואני מהמועצה לילד החוסה. הילדים

שחוסים בפנימיות הם לא מפגרים, הם האוכלוסיה החלשה ביותר שישנה.

להם אין הורים שיכולים לבוא ולצעוק, הם עצמם לא צועקים, הם

מקופחים במשפחה, הם מקופחים בקהילה, והם מקופחים בדבד נוסף,

מפני שאת הילדים האלה, שהם כל כך חלשים וכל כך זקוקים לטיפוח

ולחינוך, הלכה המדינה ונתנה למשרד החלש ביותר - משרד העבודה

והרווחה - וזה לא סיפור של השנה האחרונה וזה לא סיפור של

השנתיים האחרונות.



לאורך כל הדרך, המשרד הזה הולך כקלף פוליטי שתמיד ניתן על

ידי כל מפלגה, מכל צד, למפלגות דתיות שדואגות ומצהירות בכנות

שהן דואגות קודם כל לאוכלוסיות שלהן.

הילדים האלה לא יכולים להיות קלף פוליטי, הם מוכרחים לקבל

את הטיפול הנכון - ובמשרד העבודה והוווחה יש קומץ של אנשים

טובים. אם אין זמן לנושא הזה, אין זמן לפנימיות טיפוליות,

ולמנכ"ל אין זמן גם לפגישות איתנו, שחוזרות ונדחות - האם משרד

העבודה והרווחה הוא היום הכתובת לילדים שלא יכולים לחיות בבית,

ומכיוון שהם לא חיים בבית והם לא חיים בקהילה, הם מקופחים מכל

הכיוונים, במיוחד בתחום החינוך הקיפוח קיים.

זו שאלה מאד עקרונית, צריך להעלות אותה, ומה שקרה היום עם

השביתה הזו - פקידים שמחליטים להילחם בנושא על גב של ילדים,

צריו לקחת בחשבון ולעשות את השינוי שצריך לעשות אותו. לא עוד

פעם לדחות ועוד פעם אולי להזרים כסף, זו לא השביתה הראשונה.

לפני כמה שנים אני זוכרת שהשתתפתי כבר בשביתה שהיתה, והכל על גב

ילדים, כששולחים ילדים הביתה.
י' שני
אסתר, מה יהיה מחר?
היו"ר מ' לוי
רגע, אתה דיברת? יש אנשים שבאו מרחוק.

אי לובוחינסקי;

קודם כל, שיביאו את הכספים ושלא ישלחו את הילדים הביתה.
יי ארביב
שמי יעל, ואני כאן לא בשם הילדים, אלא בשם המובטלים

שנמצאים בבתי ספר להכשרה מקצועית של משרד העבודה.
י' אפלבוים
זה בסדר, זה ההורים שלהם.

י' ארביב;

nrבדרך כלל ההורים שלהם, או שכבות חלשות אחרות.

בשל אותם עיצומים של עובדי משרד העבודה, התלמידים הזכאים

לאבטלה שנמצאים כרגע בהכשרות מקצועיות, לא מקבלים את הכסף, כיל

בגין אותם עיצומים, לא מופיקים אם תלושי הנוכחות. לפעמים זה

באמת ההורים של אותם ילדים שכרגע נמצאים בהכשרה מקצועית, ובלי

החלושים האלה, בלי אישורי הנוכחות האלה, אי אפשר לפנות לביטוח

הלאומי ולקבל את דמי ההכשרה, שזה בעצם מקביל לדמי אבטלה.

מיותר לציין שמי שנמצא בקורסים האלה זה בדרך כלל שכבות

חלשות, זה אנשים שזוהי ההכנסה שלהם, אם זו הבטחת הכנסה,

אם זה משפחות חד-הוריות, ואם זה עולים חדשים, שזה אחוז ניכר

מקרב התלמידים. אלה הורים שזה בעצם מקור ההכנסה היחיד שלהם.



כרגע, אותם תלמידים לא מקבלים בעצם את הכסף. ניסינו

לפנות, בשם אותם תלמידים, 'שידות לביטוח הלאומי שישלמו מקדמות,

כי חדי הכסף נמצא שם. אותם מובטלים שלא נמצאים בהכשרה מקצועית,

אלא חותמים בלשכה, מקבלים את הכספים. בגלל שאותם תלמידים מצויים

כרגע בהכשרה מקצועית והם כפופים כרגע למשרד העבודה שמצוי

בעיצומים, הם לא מקבלים את הכסף.

ניסינו לפנות לביטוח הלאומי לנסות לשלם מקדמות, לנסות

לשלם על סמך רשימות ישירות מבתי ספד, ובעצם בכל דרך שלא ניסינו

לפנות, זה לא עזר.
י י אוזילבו
שמי אוז'לבו יוסף, פנימיית טוקאייר. לי הולך כאן משהו

לאיבוד, כשאני מרגיש שיש אנשים שבתוכם יש להם חיוך פנימי שהם
אומרים
אפילו כדאי לנו הרגע לשלם לעובדים ולא להיכנס לוויכוח

הגדול שחברי יואב הזכיר אותו. הוא אמר - אנחנו נמצאים במשא ומתן

עלז ה שאנחנו מקבלים שליש ממה שהמשרד דורש מאיתנו שנבצע, זה

הולך לי לאיבוד כאן. מחד ישלמו לעובדים לקבל את המקדמה של החודש

שעבר, ואנחנו נישאר עם אותו בכי.
היו"ר מ' לוי
לא. אתה מערב עכשיו שתי סוגיות. יש ישיבה שהתחלנו בה, ואם

הם לא יביאו זאת תוך פרק זמן סביר, נגיש הצעת חוק שתתקן דבר

מעוות. אם לא הולך במוח, "לך בכוח.

אני מניח שאם nrיובא כחקיקה, הם יצטרכו לתת זאת בחוק.

לכן, כאשר אנחנו עובדים בשיתוף פעולה, זה שהשר איננו, זה משהו

אחר, אבל יש שיתוף פעולה בכמה נושאים שאנחנו מטפלים בהם, והוא

עתיד להביא לכאן תיקון לסל, אני מקווה כמה שיותר מהד. אבל אלה

שני דברים שונים.
ר' אלול
רק לידיעתך, גם מה שהובטח שנה שעברה, לא מופיע בתקציב

השנה.
י' בן-שלום
קודם כל, אני בדקתי את זה, אני מאד מבקש לא לערב נושאים

פוליטיים במקום שזה לא קיים.

אני מבקש כמה אינפורמציות. באחריות מלאה, כמנכ"ל, ועדת

החריגים של הוועדים אישרה שלושה תשלומים: אחד לרשות שיקום

האסיר, שנית - 20 משפחות אומנה שפנו בגלל מצוקה, ושלישית - סיוע

לבודדים בסך 3,500 שקל.

באחריות מלאה, אף תשלום אחר לא הועבר לאף גורם אחר. מה

שאני אומר, שבמהלך כל העיצומים הנוכחיים, היחידים שאמורים היו

לאשר תשלומים למישהו nrועדת חריגים של הוועד.

ביקשתי מהתקציבן שלי - ברוך, לבדוק למי אישרו. באחריות

מלאה, כל תקופת העיצומים אישרו אך ורק לשלושת הנושאים האלה:

רשות שיקום האסיר, 20 משפחות אומנה, וסיזע לבודדים.



דבר שני, אני מאד מבקש לא לעשות עוול למשרד על ההישג הבא

שהיה לו בתחום הילדים. מתון 75 מיליון שקל של ילדים בסינון, אני

מודיע לכם - נוספו 160 עובדים סוציאליים לטיפול רק בילדים.

לפנימיות הוספנו 5.7 מיליון שקל, וזו רק ההתחלה, וכל זה כבר

נמצא בשטח, כך שאני מאד מבקש - נעשה מאמץ גדול בנושא הזה.
א' אבל
מה עשיתם עם משפחות אומנות? למה הם נופלים בין הרגליים?

אתה לא מתייחס אליהן בכלל. גם כשעשינו שביתה, לא התייחסת, וגם

עכש' ו אתה לא מתייחס.
י' בן-שלום
לגבי משפחות אומנה, ביוזמת יושב ראש הוועדה, הקמנו ועדה

פנימית בראשות מזטי וינטר שיושב כאן, וסיכמנו על העלאת תעריפים

ועל שיפוד תעדיפים. nrהולך לקראת סיום, ביוזמת יושב ראש

הוועדה.

דבר אחרון, רבותי - אני לא רוצה שתבנו על זה, אני מודיע

לכם, בלי לבנות על זה, ואני באמת מסתכן במה שאני אומר - אני

מבין שהמצוקה של הילדים האלה היא הגדולה ביותר, כולנו מבינים את

זה, אין שום ספק בכך.

יחד עם זאת ,יש גם צעקה נוספת. אני ביקשתי, וקיבלתי ...
היו"ר מ' לוי
למה לא פניתם...
י' בן-שלום
סליחה, תן לי להשלים. ביקשתי בתחילת השבוע וביקשתי הבוקר.

מועצת העובדים הלכה לאסיפה כדי להחריף אח העיצומים. דיבדתי איתם

לפני הישיבה הזאת וביקשתי, והבטיחו לי. אם הם יקיימו את ההבטחה-

ואני שוב מתנצל בפני אקי"ם - מחד בבוקר הם הבטיחו לי לשלם,

העובדים, למשפחות אומנה ולפנימיות הטיפוליות אשפוזיות. כך

הבטיחו לי העובדים, בלי כל קשר לתוצאות המשא ומתן.

יחד עם זאת, הלילה הולכים לשבת שוב במגמה לסיים את

הסכסוך. אלה שני הדברים שעשינו בימים האחרונים. אני מאד מקווה

שזה יניב תוצאות. תודה.
דר' פ' בנימיני
שמי דר' בנימיני ואני פסיכיאטרית. אני עובדת בפנימיות

טיפוליות, ובאחת מהן בנינו קבוצות של ילדים , אשפוזיים, כלומר אלה

אותם ילדים שהיו במחלקות פסיכיאטדיות שנים כי לא היתה להם שום

מסגרת אחרת.

בנינו להם מערך טיפולי מאד יפה, ושלוש שנים החזקנו אותם

ללא אשפוזים חוזרים, קידמנו אותם וטיפחנו אותם.

עכשיו, בדגע שהמערך הזה יתפרק, אני פשוט מאד חרדה, כי אני

יודעת כפסיכיאטרית, שמה שיקרה להם זה אשפוז, זה חזרה לבית חולים

פסיכיאטרי, או ניסיונות התאבדות, או מחלות נפש - לבחירתכם.
אי כהן
קוראים לי אורלי כהן ואני אמא לשני ילדים שנמצאים בפנימית

בנתניה. אני מדברת גם בשם הילדים שלי וגם בכלל כאם שמסתכלת מהצד

על כל המצב. אני גם עוסקת בחינוך המיוחד, כך שאני רואה זאת

אני חושבת שזה מאד יפה ונחמד לדאוג לכל המשכורות של כולם

ולסדר את כל הדברים בצורה מטוייחת ויפה, אבל אנחנו שוכחים שיש

כאן ילדים באמת עם כאב גדול. אני, כאמא, שהילד צריך לפנות אלי

ולהגיד - אמא, מחר בבזקר אני לא יודע אם אני הולך ללימודים או

שאני נשאר בבית, אני לא יודעת מה לענות לו.

אני אובדת עצות, אני יודעת שהילד שלי נמצא במקום שמטפלים

בו, דואגים לו, וזה מאד יפה, אבל מצד שני, כשאני יודעת שהוא

צריך לחזור עם רגרסיה כזו גדולה, שהקושי שלי לטפל בילד יהיה כל

כך עצום, שלא אדע מה לעשות, אני חושבת שזה מאד עצוב.

אני, למשל, יכולה לקבל את הילדים חזרה הביתה בכייף, אבל

יש הורים שאין להם אפשרות לעמוד בלחצים, בקושי, מבחינה נפשית,

כלכלית. אני לא יודעת איך לוקחים ילדים כאלה וזורקים אותם

לאבדון אחרי השקעה של כל כך הרבה שנים. זה פשוט חורה מאד.
נ' בכר
שמי נוגה, ואני מנהלת מחלקת מעונות בנעמ"ת תל-אביב.

ארגוני הנשים לקחו על עצמם להמשיך ולממן את כל הילדים שמופנים

על ידי הרווחה במשרד העבודה למעונות היום, כשאני יכולה להגיד

לכם שלפחות בסניף שלנו, אנחנו לא יכולים היום להוציא ציקים

לספקי מזון ולספקים אחרים, כי אנחנו לא מקבלים כבר שלושה חודשים

כסף על ילדי רווחה.

נוסף לכך, יש לנו קבוצה גדולה של ילדים בצהרונים, משפחות

בסכנה וסיכון, כשלהוציא את הילדים האלה מהצהרון שלנו, אומר

לזרוק אותם הביתה בלי ארוחת צהריים, וזה ממש לרחוב. אנחנו

מחזיקים קבוצה כזו גדולה מאד של ילדים בעג'מי ביפו - 35 ילדים

שנמצאים אצלנו בכיתת גן מהבוקר עד אחר-הצהריים בהועדות של אחר-

הצהריים בלבד, כשאת הייתר אנחנו מממנים.

היום, קבוצת הילדים הזאת שלושה חודשים אצלנו במעון, אין

לנו כיסוי כספי עבורם, והוצאתם החוצה לרחוב תעשה מהומה גדולה

מאד ביפו, כי אין להם שום פתרון אחר, כשמראש, מחלקות הרווחה של

עירית תל-אביב אמרו שלילדים האלה יהיו הועדות והילדים האלה

יסודרו במועדוניות. רק אחרי שהתחילה שנת הלימודים, ב-24
בספטמבר, הודיעו לנו
לא יהיו הועדות, והיום, מדובר על הוצאת

הילדים האלה לרחוב. אנחנו מחכים לאיזשהו פתרון ותשובה אם הענין

הזה זז, כי השר, לצערי הרב, לא עונה למברקים אפילו.
היו"ר מ' לוי
לא רק שלך.
ו' אלול
אני רוצה בכל זאת להציע הצעה, ברשותכם. הכאב של כולנו

ברור. יש איזושהי מערכת, ואני לצערי הרב, דיברתי עם כמה

מהעובדים. יש להם אי אמון במשרד הרווחה.
היו"ר מ' לוי
אתה לא היית כאן, דיברנו על זה.

ר' אלול;

תשמע מה אני מציע. להערכתי, כדאי לקרוא לאותו ועד עובדים,

שיישבו איתן, מקסים.

היו"ר מ' לוי;

הם מוזמנים לכאן בשעה 4:30.

אני יכול להיות נציג. של עובדים כמה שלא יהיה, אבל

כשמדובר בדבר כזה, אוי ואבוי לעובדים האלה ואוי ואבוי למשרד אם

הוא מחכה שהילדים יהיו...
ר' אלול
לכן, תדבר עם העובדים אתה אישית. אין ברירה.
היו"ר מ' לוי
אני מציע שנסכם.
י' קדמן
אני, למעשה, חש מבוכה, ואני פונה לכל הדוברים כאן. תימרנו

את כולנו לפינה מאד קשה, שבה קבוצה שמייצגת את האוכלוסיה הכי

חלשה, צריכה להיאבק מול אוכלוסיה חלשה של עובדים.

אני רוצה שתדעו, שמי שמנהל את המאבק במשרד העבודה nrלא

הסמנכ"לים, nrלא הבכירים של משרד העבודה והרווחה, nrקבוצת

עובדים שנלחמת למענם של עובדים שמרוויחים פחות משכר המינימום,

ושהאוצר, כמו תמיד, חכם על חלשים ונגדם יודע לכופף ונגדם הוא

יודע למסור את כל ההצהרות המרשימות האלה על כך שיש הסכם שכר.

ראינו את אותו אוצר פורץ הסכם שכר כאשר דובר על קבוצות יותר

חזקות.

הם חכמים גדולים על חלשים, ואני הייתי מציע שאנחנו לא

נהיה הגורם כאן שהאוצר, בחוכמתו, יסכסך אנשים בחלשים.

הערה שניה - המצוקות שכולם דיברו עליוון ידועות. אני רק

רוצה להזכיר שיש קבוצה אחת שלא מיוצגת- - -
היו"ר מ' לוי
אני לא איש שחשוד בהצלת הממשלה הזאת , נכון? אני הרי נתתי

גיבוי לעובדים כאן במאבקם, אבל לא יכול להיות שוועד עובדים

יחזיק בוויכוח בינו לבין המשרד, ולא זו בלבד - בושה וחרפה ששר

העבודה והרווחה לא מוציא צווי ריתוק ביום חמישי, לא היום, עם כל

הכבוד לו.



י' קדמן ;

אני מיד אגיע לזה.

אני רק רוצה להזכיר - המורים במדינת ישראל החזיקו את כל

ילדי ישראל בני ערובה, ועליהם י"רדו" פחות מאשר "יורדים" על

קבוצות חלשות יותר באוכלוסיה.

העדה שניה שאני רוצה להעיר נוגעת לקבוצה שאיננה מיוצגת,

ושאין לה אפילו את התמינה שיש לפנימיות ולמשפחות אומנה - זה

משפחות שמקבלות תשלומים ישירים מהמשרד, באמצעות הרשויות

המקומיות.

היום התקשרה אלי אמא בונה, שצריכה לקבל סיוע בחגורת גב

לילד שלה. אם לא, הרופאים אומרים שהוא יצטרך לעבור ניתוח, וזה

כסף ישיר שצריך לעבוד. אין להם אפילו את המסגרת החמה של משפחה

אומנת, את הוועד של הפנימיות, אין להם כלום. אלה משפחות בודדות

שצריכות לקבל 0יוע ישיר, שגם אותו הפסיקו.

ההערה השלישית - למרות כל הדבדים שאמרתי קזדם, שאני מציע

שלא נתנפל על עובדי משרד העבודה והרווחה ועל החלשים ביניהם, אני

דיברתי עם לשכת השר כבר בסוף שבוע שעבר, ואני רוצה להזכיר

העיצומים נמשכים כבר 20 או 21 יזם. זה לא דבר חדש, בלשכת השר

הבטיחו לי שאם הענין לא מסתיים עד יום ראשון, כלומר אתמול, השר

יוציא צווי ריתוק.

אני חזשב ששר העבודה והרווחה, שאני בטוח שהוא מודאג

מהענין, לא יכול להיות פופולרי גם בקרב עובדי משרדו על חשבון

הילדים הללו, ולכן בכאב רב, גדול מאד, אני חושב שהוועדה צריכה
לדרזש משר העבודה והרווחה
אדוני המנכ"ל, לא עד סוף השבוע. היום

להוציא צווי ריתזק לאותם עובדים שצריכים להעביר כסף לילדים,

ואני מודיע לך שאני מוכן להתגייס לעזרתו של ועד עובדי משרד

העבודה והרווחה, לתת להם רעיונות אחרים שיכאבו במקומות שצריכים

לכאוב, לא במקום שהם כואבים היום, כדי להמשיך את המאבק שלהם.

ב' כץ;

שמי ברוריה כץ, אני מעיריית תל-אביב, אגף הרווחה. אני

רוצה להוסיף שניים שלושה משפטים לדבריו של איציק.

ראשית, שכחנו כולנו כאן את מרכזי החירום ואת משפחות קלט

בחירום, nrאומר שאם ילד, שורפים אותו באמצע הלילה וצריך לשלוף

אותו ולשים אותו באיזשהו מקום, אין היום איפה לשים אותו, אז זו

האוכלוסיה הנוספת שכולנו כאן שכחנו.

נושא נוסף שאליו אני רוצה להסב את תשומת לב כולנו היה כאן

לפני ש7ושה שבועות, מקסים, בראשותך, והנושא הוא מועדוניות לגיל

הרך. צהרונים טיפוליים לילדים במצבי סכנה בגיל 3 עד 6, שהמשרד

הפסיק חד-משמעית את התשלום עבורם.

1,800 ילדים בארץ ללא מענה. עד היום לא קיבלנו אף תשובה

מלשכת השר.
היו"ר מי לוי
אנחנו קיבלנו תשובה שהם לא מפסיקים.
ב' כץ
אף אחד לא הודיע לנו שכן ממשיכים.

ח' בן-דוד;

אנחנו לא קיבלנו זאת באופן רשמי.
ב' כץ
בפועל, הפסיקו ואין לזה מענה.

אני רוצה לא להתייחס רק ספצייפית לענין המזעדוניות, אלא

לומר שאין תשובות ממשדדו של השר. יש הרגשה ששולחים מברקים

דחופים, זאף אהד לא משיב על כן.
ר' טל
שמי רווית ואני מקורסי הכשרה של משרד העבודה. עם כל הכבוד

באמת לאלה ששובתים, ויש הצדקה לכך שהם שובתים, אבל הם עדיין

בבוקר באים, עושים עיצומים, מעבירים את הכרטיס, ומחליטים לא

להנפיק את הטפסים שאיתם אנחנו הולכים לביטוח לאומי.

אם הם הולכים ועושים את השביתות - למה על חשבון החלשים?

למה שאנחנו נעשה את המלחמה שלהם? למה שאנחנו ניפגע? לא רוצים -

שלא 'ילכו לעבודה וייעשו את השביתות. איזו צורה יש לזה?

אני אם חד-הורית. עם כל הכבוד, ב-17 בחודש אני צריכה

להביא אוכל הביתה לילדה שלי. מה אני אגיד? שהפקידים שובתים?

איפה נשמע כזה דבר? אתם לא מקבלים מה שאתם רוצים - לכו תעשו את

ההפגנות. למה על חשבון החלשים, על חשבון הילדים, על חשבון אותם

אנשים שצריכים להביא את הבטחת ההכנסה? למה? איפה הממשלה? מה

קורה?
ק' פלדמן
שמי קלדה פלדמן. יש כאן בעיה, היא מתחלקת לשניים. קודם

כל, הפנימיות לילדים רגילים, הפנימיות לילדים מפגרים, הנכים -

אף אחד לא מקבל את התשלום.

מעבר לזה, גם לא מקבלים, כמו שנאמר כאן - המשפחות שנמצאות

בהשתלמויות ובלימודים.

את הנושא של המועדוניות, יגאל, לא פתרנו. אמנם, זו היתה

כביכול בעיה טכנית, אבל 1,800 הילדים במועדוניות לא קיבלו

פתרון, ומי שהיום נושא את הנטל בכל הנושאים האלה זה הרשויות

המקומיות. אנשים וארגונים פונים לרשויות המקומיות, יחזירו את

הילדים אל הרשויות המקומיות, ובסופו של דבר, אין להם לא את

המענים ולא את התשובות.

הצד השני של הבעיה זה לא רק שלא מעבירים כסף, גם לא

מקבלים דיווחים מהשטח. משמעות הדבר שלא מקבלים דיווחים מהשטח -

לא מהמעונות, לא מהמוסדות ולא מהרשויות המקומיות, והוזכר כאן

נושא המת"ס של כל המשפחות הבודדות שהיו צריכות לקבל את הסיוע -

הדיווחים לא מתקבלים, nrאומר שאנחנו נמצאים חודשיים לפני סיום

שנה תקציבית, את הדיווחים ניתן לקבל רק עד ראשית דצמבר.



זה אומר שהתקציבים באופן מעשי לא יבוצעו, יקוזזו, וכל

הביצוע הזה יועבר לשנת התקציב 1999. משמעות הדבר, שעם נל

התוספות וההישגים של תוספת תקציבית ל-1999 בכל הנושאים שדיברנו

היום, הם מקוצצים כבר בחודשיים, כלומר כבר אנחנו מתחילים את

התקציב בגירעון.

לעצם הענין של הארגונים. הארגונים מממנים את ההוצאות,

וחלקם לא הוציאו את הילדים החוצה ולא הוציאו את הילדים לרחובות,

אבל הם לקחו על עצמם חובות בבנקים והתחייבויות בבנקים, והם הפכו

להיות עבריינים של מס הכנסה, של ביטוח לאומי, כשהם לא מסוגלים

לשלם אותם,

בסופו של דבר, הם יצטרכו לשלם ריבית, הם יצטרכו לתת את

הדין על כך, ולכל הדברים האלה אני לא שומעת אף פעם שיש מענים.

זאת אומרת, גם כשכבר ישחררו את הכסף, הכסף ישוחרר בערן- שלו של

לפני חודשיים ולפני שלושה חודשים, ואל תשכחו שהדיווחים שאנחנו

מדווחים - הרשויות, הארגונים ושכולם מדווחים היום - הם מתייחסים

להוצאות מלפני חודשיים, חלקם לפני שלושה חודשים, חלקם לפני

חודש.
ב' כץ
גם חמישה חודשים.
ק' פלדמן
אנחנו מדברים כאן על איזושהי מחול שדים, שאנחנו לא מצליחים

לצאת ממנו - לא הרשויות המקומיות, לא הארגונים, לא הוולונטריים,

אף אחד.
הי ו "ר מ' לוי
אני רוצה לסכם את הדיון. אנחנו ביטלנו ישיבה אחרת כדי

לקדם את הישיבה הזאת.

אני חושב שכולנו מבינים שהילדים לא יכולים להיות כלי משחק

לא בידי השר ולא בידי ועד העובדים. עם כל הכאב שלי לעובדים

במשרד העבודה והרווחה, הם לא יכולים ליצור מצב שהם יתעוללו

בדברים כאלה.

יש מאבק בין ההסתדרות, בין העובדים לבין הנהלת המשרד,

ייעשו זאת לא על חשבון הילידים האלה.

לכן, ראיתי חובה לכנס את הישיבה. אני עומד לדבר עם ועד

העובדים בשעה ארבע וחצי, חמש. תמוה בעיניי הזלזול של השר שלא בא

לכאן לשמוע את הארגונים. עוד יותר חמור והוועדה רואה בחומרה רבה

את העובדה שהשר לא הוציא צווי ריתוק עוד ביום חמישי כששלחתי

אליו מברק, כדי לא לשלח את האנשים האלה הביתה.

אני יכול לקרוא לוועד העובדים שיבין את הרגישות החברתית

הזאת ויבין את המצוקה הזו שאליה נקלעו כל הפנימיות וכל האנשים

שיושבים כאן, ואני מקווה שנוכל לעשות משהו עוד היום - לא בשבוע

הבא, כי אחרת מדובר בנזיקים בלתי הפיכים שלא תוכלו לתקן אותם

מחר.



לכן, גם בנושא הפנימיות, אני מקווה לקבל תשובה מיגאל. אם

יפסיקו איתם, זו תהיה סערה באמת של הרשויות המקומיות, לא של

הארגונים, משום שהרשויות המקומיות נותנות לאותם ילדים בצהרון את

הארוחה זאת ההעשרה, ואם הם צריכים לפנות...

א' לובוחינסקי ;

'יסגרו את הפנימיות, הילדים לרחוב - - -
הי ו "ר מ' לוי
אולי אני אלמד אותך משהו גם. זה צהרונים וזה מועדוניות.

מה זה הצהרונים? הרשויות מפעילות 3,000 תקנים. גם מה שהיא מדברת

זה צהרון. הילד הולך מבית-0פר לצהרון, מקבל ארוחה והעשרה

לימודית. מה שאת מדברת מועדונית. הם הפנו את זה כאילו, אם הם

רוצים לגבי הרשויות המקומיות, יהפכו את זה למעון, ולמעון זה

. החינוך העצמאי. אולי כדאי להם להפנות את כולם לאגודה ולש"ס. אין

בעיה, זה לא יהיה, אבל אני מקווה - אם זו התשובה הרשמית... אני

מקווה שזאת לא התשובה.

י י בו-שלום;

זו לא התשובה.
היו"ר מ' לוי
משנת 1991 הכל עבד. פתאום אומרים: שילמנו עד היום לא

ח1קי, ועכשיו...
ב' כץ
זה היה חוקי לחלוטין.
היו"ר מ' לוי
ועכשיו צריך לקהת את המכסות האלה ולקבוע שהם מעונות. הם

לא מעונות. הם ילדים מכיתות אי, בי, גי.
בי כץ
זה גיל 3 עד 6.
היו"ר מי לוי
לכן, אנחנו לא מדברים כאן על מעונות. המנכ"ל אמר שזו לא

התשובה הרשמית, כי אם הוא היה אומר שזו תשובה רשמית, זה היה...

אבל nrלא הדיון של היום.
י י בן-שלום
ראשית, לגבי הדיווחים שעליהם דיברה קלרה, אנחנו נדחה את

מועד סיום הדיווח בדצמבר מתחילת החודש לאמצע החודש או לקראת

סופו, כדי להקל בענין.



לגבי המועדוניות והצהרונים - הרי כולכם יודעים מה קרה. זה

התחיל בבעיה טכנית של מקום הרישום בתקציב אצלנו, והעברנו לטובת

מעונות יום, על-פי הנחיית השר, 8 מיליון שקל מנושא של צהרונים,

נ' זה היה רשום במעונות יום. חסר לנו בתקציב 8 מיליון שקל, שהלך

לטובת מעונות יום, ויצאו חסרים המועדוניות והצהרונים, כי בתקציב

nrהיה רשום במקום לא נכון טכנית.

אנחנו עומדים להוציא הוראה, למרות שהיתה הוראה שלנו לא

לשבץ במועדוניות ובצהרונים. יושבת כאן נציגת האוצר. אנחנו

מתכוונים למצוא פתרון ל-8 מיליון שקל, אנחנו הולכים להוציא

הוראת ביניים שלפחות עד סוף השנה נכ0ה את החסר לרשויות, ואני

מאד מקווה שבתקציב שנה הבאה נדאג לתקציב, למלא את כל המכסה

הזאת.
היו"ר מ' לוי
תקציב יש.
יי בן-שלום
הבעיה היא שתקציב אין.
היו"ר מ' לוי
תקציב יש.

ח' בן-דוד;

ה- locationהוא שלוקה בחסר, ואנחנו יודעים את האמת.
דוברת
אבל זה לא לרשויות...
י' בן-שלום
לא היתה החלפה, רבות', אני מודיע לכם. באמת, במלוא

האחריות.

דוברת;

זה ממש נשמע מגוחך הענין הזה. יכולנו לשלוח את כל הילדים

האלה הביתה. אף אחד לא פנה אלינו ולא אמר לנו שיימצא פתרון.

י י בן-שלום.

כי לא ידענו שיהיה פתרון. ישבנו עם האוצר על פתרון.
היו"ר מ' לוי
אני רוצה לסכם את הדיון ולומר שמצער אותי שהשר לא הוציא

צווי ריתוק, מצער אותי שמועצת העובדים לא רואה את הדברים האלה

ברוח שהילדים לא בידיהם.



אני מקווה לדבר עם ועד העובדים היום. אם לא - מחר בבוקר,

לא נחכה לשבוע הבא - נכנס שוב את הוועדה כדי לנסות לראות מה

אנחנו, כוועדה, יכולים לעטות בכיוון הזה ויש את הכלים לוועדה

לעשות הרבה בנושא.

לא רציתי ללכת מעבר, כי אמרתם שתמצאו פתרון. הוא אמר לך

ביום ראשון, לי אמרו שבאותו יום ימצאו פתרון עם ועד העובדים.

שלחתי מברק ואמרתי - תוציא צווי ריתוק. הוא אמר: אם לא יהיה

פתרון עד יום ראשון, יוציאו צווי ריתוק. עכשיו השר רוצה להיות

נחמד עם העובדים, אבל הוא לא רואה את הנזקים שהוא עושה,

אני מקווה שזה ייפחד. אם לא ייפתר, אני אהיה אתכם בדברים

כבר מחר בבוקר.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:15.

קוד המקור של הנתונים