הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 259

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי. זי בחשון התשנ"ט (27 באוקטובר 1998). שעה 10:20

חברי הוועדה: מקסים לוי - היו"ר

אפי אושעיה

יורי שטרן

עו"ד ישראל פרנד - סגן היועץ המשפטי, משרד העבודה והרווחה

עו"ד איילת זלדין - משרד העבודה והרווחה

עו"ד מירב יצחקי-הלוי - משרד העבודה והרווחה

חמוטל מאור - יחידת השכר, משרד האוצר

מירב שביב - אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד רענן שקדי -הלשכה המשפטית, ההסתדרות הכללית החדשה

עו"ד מיכאל הילב - מנהל המחלקה למשפט עבודה, התאחדות התעשיינים

יובל רוזינסק' - מנפאואר

אבי חנונה - נוער עובר

עדי בן-עמי - נוער עובר

משה בוטון

שירלי אברמי

רשמה: אירית שלהבת

1. תקנות שכר מינימום (הוראות משלימות לעניין חישוב שכר מינימום יומי),

התשנ"ט-1998.

2. תקנ1ת שכר מינימום (נוער עובד וחניכים) (תיקון), התשנ"ט-1998.



תקנות שכר מינימום (הוראות משלימות לעניין חישוב שכר מינימום יומי). התשנ"ט-1998

מי יציג את התקנות? בבקשה.

אני מבקש שמישהו יציג אותן בשם שר העבודה והרווחה.

בישיבה הקודמת היושב-ראש ביקש להביא דגמאות לפערים שנוצרים בין שגר מינימום יומי לשכר

שעה, כדי שניראה את זה בצורה מוחשית. במכתבי לוועדה הפניתי לתחשיב מ0ודר, שמראה שאכן נוצרים

פערים בין השכר היומי ושכר שעה לאור שיטות התחשיב השונות. מטרת התקנות האלה היא ליצור אחידות

שבה שני אנשים שעובדים אותו מספר שעות, רק שאחד מוגדר בכותרת כעובד יומי וחברו כעובד שעה, לא

ייצאו שונים בשכרם. זה כל העניין בקליפת אגת. גם אם לאחד קראו עובד יומי ואחר קראו עובד שעה, אם

שניהם עמת 8.5 או 9 שעות אז לא יעלה על הדעת שאחד ישתכר כך והשני ישתכר אחרת.

אולי תיתן את הדוגמאות שלך, שיירשמו בפרוטוקול, את המספרים ששלחת לנו.

שכר המינימום לשעה הוא 14.03 כתוצאה מחלוקה של שכר המינימום ל-186 שעות. אם נכפיל את זה

ב-8 שעות עבודה נגיע ל-112.23 ש"ח.

לעומת זה, שכר המינימום ליום עבודה נוצר כתוצאה מחלוקה של 2,609.18 ל-25. זה ייתן לנו רק

104.36 ש"ח. זה ב-6 ימים לשבוע.

כלומר, יש פער בין השכר היומי לשכר שעה כתוצאה מהחלוקה השובה. זו חלוקה של שכר המינימום

החודשי ל-186, וזו חלוקה לימים, תה לא נותן אות1 דבר.

בשבוע עבודה מקוצר של 5 ימים שוב יווצר פער - זה 2,609.18 לחלק ל-21.666; לעומת 9 כפול

14.03. התוצאה היא שונה, זה 120.46 שכר יומי לעומת 126.27 בשכר לפי שעות. יש איזשהו פער.

לקחנו דוגמא של יום עבודה של 9 שעות, שבו נוצר פער.

צריך להגדיר מה זה יום עבודה.

רואים שיש מיקרים שבהם נוצרים פערים. יווצרו שעות מסויימות שבהן יש פערים,

עובד שמוגדר כעובד שעתי - ואגב, ההגדרה הזאת בין שעתי ליומי היא מאוד מילה, היא כלי משחק בידי

המעביד - אבל עובד שעבד למשל 8 שעות ביום הוא למעשה עבד יום עבודה. אם הולכים לפי החוק מגלים

שיש כאן פירצה, היות וניתן לחשב לו את השכר שלו כשכר יומי.

הסבירו לנו שיש פה ניצול לרעה, ואנחנו נגד ניצול לרעה. אנחנו נגד זה שמעסיקים ינצלו לרעה את

הפטנטים האלה. אבל האמת היא שהרי שבוע עבודה היום הוא בן 43 שעות.

לפי החוק: 44 שעות.

זה כתוצאה מהסכם קיבוצי כללי בינינו לבין ההסתדרות. על זה הוצא צו הרחבה לא כללי - אני לא יודע

למה - לא על כלל המשק אלא רק על ענפים מסויימים. על-פי ההסכם אם מישהו עובד 43 שעות הוא צריך

לקבל בשכר הרגיל שלו את שכר המינימום המלא, החודשי. גם אם הוא יוגדר כעובד יומי. ואז אם הוא עובד

ביום מסויים 9 שעות וביום אחר רק 6 שעות, הוא יקבל אותו שכר יומי. אי אפשר להגיד לו: יום אחד תקבל

שכר יומי ויום אחד שכר לפי שעה.

זה לא נכון מבחינה מספרית. אם הוא עובד פחות מהמיכסה החודשית...

לא החודשית. הרי זה הולך לפי שבוע. אין מיכסה חודשית כי החודש משתנה. יש חודש אחד קצת יותר

ארוך וחודש אחר קצת יותר קצר, לפיכך אי1 מיכסה חודשית.

אם בסיכומו של דבר הוא עבד 186 שעות, כניראה שאין בעיה. אבל אם הוא עבד פחות אז נוצרת

בעיה.

אבל ה-186 הוא מראש ממוצע. החוק לקח את זה מראש כממוצע שנתי. הרי החודשים הם לא שחים.

אבל יש סקטורים שעובדים פחות מ-186 שעות: מורים, עובדים בענף המלונאות - יש צווי הרחבה.

הפסיקה אומרת שמחשבים את שכר המינימום לפי מספר השעות הנה₪ת באותו מקום עבודה.

על זה אין ויכוח. אני רוצה רק להגיד מאיפה נוצר הפער.

לכן היה כדאי בתקנה הזאת, כשחצים לשנות, לעשות את זה יחד עם הרחבת ההסכם של 43 שעות

עבודה בשבוע על כלל המשק, במקום להרחיב את זה רק על ענפים מסויימים. אני חושב שיש נכונות של

משרד העבודה והרווחה לעשות את זה.

לכרוך את הדברים יחד?

לאו דווקא לכרוך אותם יחד אבל להרחיב את שבוע העבודה של 43 שעות על כלל המשק.

השאלה היא האם לא יכול להיווצר עיוות.

אני רוצה שוב להסביר. הרי מה קורה? אם אדם עובד 43 שעות בשבוע ויש לו שכר יומי מסויים, אז לא

יכול להיות לו יום עבודה של 9 שעות.

יום אחד הוא עובד יותר ויום אחד הוא עובד פחות.

זה לא חודשי. החודשי הוא ממוצע רב-שנתי. ה-186 זה מ0פר שרירותי, שהוא לא צריך להיות נכון בכל

חודש דווקא. יש הבדל בהכנסה של ע1בד בחודשים השונים, אם הוא עובד יומי, כי יש חודש שיש בו יותר ימי

עבודה ויש חודש שיש בו פחות ימי עבודה-

שכר שעתי ושכר יומי זה אותו דבר.

לא תמיד.המטרה היא שזה יהיה אותו דבר, זו מטרת התקנות האלה.

זו היתה הכוונה, לסגור את הפירצה.

אני חושב שהיה נכון אם הייתם מבקשים לעשות את זה יחד עם הרחבת צו ההרחבה על כלל המשק,

לגבי 43 שעות. אני חושב שמפה נובע העיוות שיכול להיווצר. בשבוע עבודה של 43 שעות גם אם אדם הוא

עובד יומי אז הוא תמיד יומי. אי אפשר להגיד לו: יום אחד אתה יוומי ויום אחד אתה עובד לפי שעות.

אני אומר לך שזה כלי משחק בידי המעסיקים.

האם יום אחד עושים ככה ויום שני עושים אחרת? אם כך, זה לא קשור לחוק שכר מינימום. זה ניצול

לרעה ואנחנו בטח לא ניתן יד לדבר כזה.

אתם גם לא נותנים tלתשלום שהוא נמוך בפועל ממה שצריך לקבל העובד. אז אין בינינו ויכוח.

אבל אני רוצה להזכיר שהמספר 186 והחלוקה הזאת היו דווקא הצעה של ההסתדרות בזמנו.

הם מציעים פה דבר שלכאורה הוא באמת נכון ופשוט. הם אומרים: אתה רואה אדם שעובד - בין אם

ההסכם שלו הוא לפי יום או שההסכם שלו הוא לפי שעה, זה לא משנה. בהסכם העבודה הוא מוגדר כעובד

יומי אבל אם אתה תעשה את החישוב שלו גם לפי יום, על-פי החוק. כלומר לחלק ל-25, וגם לפי מספר

השעות שהוא עבד באותו יום, ובמקביל תעשה לו חישוב של השכר לחלק ל-186 - אם זה יוצא ש1נה, הוא

יקבל לפי הגבוה ביותר. זה הפיתרון שהם מציעים למקרה שאדם עובד 9 שעות ביום ואז השכר היומי שלו

הוא פחות מאשר אם תחשב לו לפי שעות. בשכר לפי שעות אם תחלק ב-186 ותכפיל ב-9 תקבל סכום יותר

גבוה מאשר אם תחלק את שכר המינימום ב-186.

מה הקשר בין צו ההרחבה לבין הגישה הזאת? אין שום קשר. איפה שיש צו הרחבה, יתנו על-פיו.

הוא אומר: אם היה צו הרחבה. אבל בינתיים זה לא קיים ועד שייכנסו למגעים זה גם לא יהיה.

אבל גם במקומות שיש צו הרחבה יש נוהגים ושיטה. אם יש צו הרחבה על ענפים מסויימים ולא על כלל

המשק אז יתנו בצורה מסודרת איפה שיש צו הרחבה.

אדוני היושב-ראש, אני מנסה להעיר בשולי הדברים, שבחוק ההסדרים שהונח אתמול על שולחן חברי

הכנסת נאמר שעל צו הרחבה לא יחתום יותר שר העבח-ה והרווחה אלא גם שר האוצר.

אנחנו מתנגדים להצעה הזאת.

זה שאנחנו מתנגדים זה עח- לא אומר שיש לנו רוב.

אין לזה קשר עם צו הרחבה. איפה שיש צו הרחבה - שייפעלו על-פי שיטת חישוב לפי 43 שעות, ואיפה

שאין צו הרחבה - יפעלו על-פי שיטת חישוב לפי 44 שעות.

אבל אי אפשר לשנות כל יום.

התקנה הזאת אומרת: לפי הגבוה ביותר.

מר מיכאל הילב, את זה הבנו. תן לנו פיתרון.

הוא צודק מבחינתו. הוא אומר שהוא בעד הסדר כולל. הוא מאיץ בהם שיכינו צו הרחבה על כל המשק.

מר פרנד, אני מבקש שתקרא את התקנה, לפרוטוקול.

"תקנות שכר מינימום (הוראות משלימות לענין חיש1ב שכר מינימום יומי), התשליט-1998"

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 18(ג) לחוק שכר מינימום, התשמיץ-1987 (להלן - החוק), לאחר התייעצות

עם ארגון עובדים שעם חבריו נמנים רוב העובדים המאורגנים במדינה ועם ארגוני מעבידים יציגים ונוגעים

בדבר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. חישוב שכר מינימום יומי

על אף האמור בסעיף 1 לחוק לא יפחת שכר המינימום היומי מהשכר שהיה משתלם לאותו עובד אילו

חושב על בסיס שכר המינימום לשעה כאמור בסעיף 1 לחוק.

2. תחילה

תחילתן של תקנות אלה מיום 1 לחודש שלאחר מ1עד פרסומן."

הצבעה על תחנות שכר מיניימום (הוראות משלימות לענין חישוב שנר מינימום יומי). התשנ"ט- 1998-

בעד-2

אין מתנגדים

התקנות נתקבלו.

אני רוצה להציע, אדוני היושב-ראש, שהוועדה תבקש - תמיד יושב-ראש הוועדה מבקש את זה - שגם

משרד העבודה והרווחה, גם לשכת התיאום וגם ההסתדרות ייצאו בפירסומים למעבידים, גם מעל דפי

העיתונות וגם בכלים האחרים שיש להם, להביא לידיעת הציבור את התקנה הזאת. מפני שהם לא יידעו איך

לפעול אם לא יביאו את זה בפניהם. הם לא קוראים את קובץ התקנות או איפה שזה מתפרסם, אם זה לא

יתפרסם אז לא עשינו כלום.

אבל זה יחול לגבי כל חוק. האם אתה מתכוון לכל חקיקה בנושא עבודה או רק לנושא שכר או...?

בתחום הזה בוודאי, צריך להביא לשינוי. אם המעסיקים פעלו אחרת איר הם יידעו שהם צריכים לשנות?

את זה אפשר ל1מר על כל חוק.

נכון. אז צריך לפרסם. צריך להביא לידיעת המעסיקים כדי שהעובדים יימצו את הזכויות שלהם. גם

העובדים יקראו, גם המעבידים יידעו . אחרת, לא יודעים מזה והם עוברים עבירות פליליות. חוק שכר מינימום



אומר שמי שלא פעל על-פי החוק צפוי לחצי שנה מאסר.

יש חזקה לגבי ידיעת רשומות ואז זה יחייב אותך לפרסם כל דבר חקיקה.

הוועדה פונה באופן רשמי אליכם, כמו שיושב-ראש הוועדה פנה תמיד, ומבקשת לפר0ם את זה בכלי

תקשורת אחרים, פרט לרשומות. זה לא הוצאה גדולה וזה חשוב מאוד, גם ההסתדרות וגם משרד העבודה

והרווחה.

רק הערה קצרה לניסוח, נראה לי שיש פה איזשהי חד-צדדיות כי אומרים "לא יפחת שכר המינימום

היומי מהשכר על בסיס שעה" וכאילו להיפך משתמע ששכר המינימום על בסיס שעה יכול להיות פחות

משכר המינימ1ם היומי.

זה אף פעם לא יכול להיות.



תקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים) (תיקון). התשנ"ט1998-

נעבור לתקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים) (תיקון), התשנ"ח-1998.

מר פרנד, תסביר לנו מה אתם רוצים לעשות. למה מבטלים את תקנה 3? נדמה לי שתקנה 3 זה לא

נושא הפרמיות.

"שכר המינימום לגבי נער עובד המועסק במישרה מלאה במקום עבודה שמשתלמת בו פרמיה והנער

העובד משולב בה, יהיה באהתים כמפורט להלן משכר המינימום כמשמעותו בחוק. (א) לגבי נער עובד

כאמור שטרם מלאו לו 16 שנה - 65% ...

נושא הפרמיות שהיה כלול בשעתו בשכר המינימום הורד ממנו אבל נשאר כספיח לגבי נוער, כי קצת

שכחנו אותם. לכן המטרה היא פשוטה, להוריד את משא הפרמיות גם מהמער.

אבל מה יקבל נער? 70% לפי תקנה 4(א)?

הנער ימשיך לקבל אחוז מסויים משכרו של המבוגר אבל בלי נושא הפרמיות. נושא הפרמיות, כפי שירד

לגבי מבוגרים "ת- גם לגבי הנוער, כי ה1א כבר לא בתמ1נה לגבי שכר מינימום.

אז מה יחול עליו? תקנה 4? את תקנה 3 אתם מבטלים ותקנה 4 תישאר בעינה. זאת א1מרת: מי שלא

מלאו לו 16 שנה יקבל 70%, מי שמלאו לו 16 שנה יקבל 75%, ומי שמלאו לו 18-17 שנה יקבל 83%.

האם יש למישהו הערות?

הצבעה על תקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים) (תיקון). התשנ"ט1998-

בעד-3

אין מתנגדים

התקנות נתקבלו.

אני מבקש לתת גם לזה פירסום.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40